פורום NLP דמיון מודרך - יש לך שאלה?

לילך שלום,

אני בהחלט מאמינה שניתן להגיע לרגיעה יומיומית במידה כזו שתצמצם את ההתפרצויות. הזדמן לי אפילו להכיר אישית מישהי שסבלה מפסוריאזיס קשה, והיום תודות לשינוי מצבה הריגשי (למרות שהיא לא יודעת להסביר בדיוק מה השתנה, זו לא מישהי שעברה טיפול בדמיון מודרך למיטב ידיעתי) היא כבר לא סובלת מהתפרצויות.

אני קודם כל מודה לך ומוקירה אותך על זיהוי הקשר בין ההתפרצויות למצב הריגשי, בידיעה שמטופלים רבים מחפשים את הפתרונות מבחוץ ואינם מחפשים את הדרכים להירגע ולהיות מודעים למצבם הרגשי.

מעבר לרגיעה, ניתן בעזרת הטיפול לזהות וליצור שינוי ב"טריגרים", אותם גורמים שיוצרים עבורך את המשברים ומצבי הלחץ. ע"י כך שאת מסוגלת לתת פירוש שונה לאותו אירוע, ייתכן שהתגובה הרגשית שלך תהיה מאוזנת יותר, ואיתה התגובה הגופנית.
אני רוצה להציע לך כבר עכשיו פירוש שונה להתפרצות הפסוריאזיס, משהו שאינני יודעת אם חשבת עליו פעם - להודות כבר עכשיו לגוף שלך, לעור שלך, שלקח על עצמו את התפקיד לטפל במשברים ובמצבי הלחץ שאת חווה, וע"י כך הוא חוסך מאיבר אחר בגופך את הסבל, או שהוא חוסך ממך סבל נפשי.
ניתן לראות את הפסוריאזיס כסוג של הגנה שהגוף שלך יצר. בעזרת הטיפול אפשר להיות מודעים לכוונה החיובית של הגוף בכך שהוא מבטא את הקושי בדרך הזו, ולתת להכרה אחת מההכרה המודעת שלנו ליצור פתרונות אחרים ותומכים יותר.

החיזוק ע"י מדיטציות ודמיון מודרך להגברת הרגיעה הוא בהחלט חשוב, וכדאי אפילו לבצע זאת באופן יומיומי ע"י הקשבה לדיסק, למשל עם דימויי טבע שונים, יחד עם זאת שרצוי לכוון את הדימויים ספציפית לעור וספציפית לריפוי, ורצוי להיעזר בדימויים שאת עצמך העלית, הן עבור הבעיה והן עבור ההקלה (חישבי כמו מה הבעיה נראית או מרגישה, וכמו מה ההקלה או הריפוי נראים או מרגישים? כך יוצרים דימוי שמותאם לך אישית).

בהצלחה רבה,

אילה

שיש לזכור שפסוריאזיס היא מחלה גנטית אוטואימונית (בה מערכת החיסון תוקפת את עצמה) ולכן גם טיפול אצל רופא עור מומחה הוא הכרחי וחשוב.

לא שוכחת שלמחלה אין ריפוי מלא ואין ניסים וניפלאות. אני מוכנה לנסות כל דבר קטן שיכול לעזור לי להתמודד עם המחלה.
חוץ מזה אני מטופלת אצל רופא עור מומחה בתחום שרשם לי "דייבובט" שעוזרת לי מאוד בזמן התפרצות.
הוא הוא הגורם שהפנה אותי לנסות ולשלב יחד עם הטיפול הקונבנציונלי גם תזונה נכונה, כושר ויוגה/מדיטציה/דימיון מודרך..

לילך שלום
מקריאה בתגובות, וכמטפלת שנים בין היתר בחולים בפסוריאזיס בהחלט הנני רואה קשר משמעותי לשדר שהגוף מעביר לחולה וההתראה לצורך בשינוי התיחסות למצב המתח או הסטרס שבו נמצא החולה. יש משהו שמפעיל את החולה בהתפרצות המחלה להביט אל עצמו, גופו,ולהתבוננן פנימה, ולעצור את המרוץ, כאשר הוא מתפנה לטפל בעצמו בשקט של ים המלח. יש בכך פרישות, תרתי משמע, ממרוץ ,ממתח, מעשיה יום יומית והתנתקות אל השלווה שבאזור המדברי, במטרה לחשוף את הגוף ולהרפות. הפוגות אלו בשילוב של מפגשים בדמיון מודרך הקלו מאוד ושפרו את תובנותיהם לצורך להקשיב לעצמם ולמה שגופם אומר להם- ולכן מסכימה מאוד עם הפרשנות המוצעת להתייחס בתודה למחלה כמאותתת.
חשוב לקחת לשעות החשיפה אל קרני השמש דיסק הרפיה ולהאזין לו תוך כדי ההתרגעות.
אשמח לעזור לך מנסיוני.
רונית עבדי
מנחה ומטפלת בכירה MSW
דמיון מודרך ו-NLP M.PRACTITIONER
050-2028134

נעמה שלום,

אני עונה לך גם כדיאטנית וגם כמטפלת בדמיון מודרך ו- nlp:

למיטב ידיעתי כדיאטנית, רגישות ללקטוז יכולה לנוע בין רגישות המתבטאת בתגובה כמו שתיארת לחלק ממוצרי החלב, או כתלות בכמות, ועד אי סבילות מוחלטת, המתבטאת בתגובות של שלשולים וכו' גם למוצרי חלב הידועים בתכולת הלקטוז הנמוכה מאוד שלהם, כמו יוגורט וגבינות קשות, וגם בכמויות זעירות.

כמטפלת בדמיון מודרך ו- nlp לא נתקלתי במקרה של טיפול בתסמונת כזו, אך אני יכולה להניח שבמידה שההקלה או הריפוי אפשריים, סביר להניח שזה יקרה כאשר יש רגישות, המשתנה כתלות במצבים מסויימים, ולא כשיש אי סבילות, שבה הגוף לא מייצר בכלל את האנזים לקטאז, המפרק את הלקטוז, בכלל.

אם אכן המקרה שלך הוא רגישות, ניתן לבדוק האם הרגישות אכן משתנה כתלות במצבים רגשיים שונים כמו מתח, כעס, עצבנות וכדומה, ובמידה שכן, הטיפול בעצם נועד למתן את התגובה הגופנית ולתת פירוש שונה לאירועים שונים במטרה ליצור תגובה רגשית שלווה ומתונה יותר.

אני יודעת שבמקרים של אלרגיות (למרות שכאן לא מדובר באלרגיה, שהיא תגובה מוגברת של מערכת החיסון לגורם מעורר, אלא כשיש רגישות ללקטוז מדובר על חוסר בייצור האנזים בגוף), ניתן להגיע להקלה וריפוי, לעיתים אפילו מגלים שהאלרגיה נוצרה בעקבות פחד קיצוני או אפילו פוביה.

האם הרגישות הזאת היתה קיימת אצלך מאז ומתמיד או שהופיעה בגיל מסויים? עשוייה להיות לכך חשיבות לגבי הריפוי.

אוסיף עוד משהו כדיאטנית, למרות שזה לא נושא הפורום, ואולי זה משהו שאת יודעת - קיימות בבתי המרקחת טבליות או טיפות המכילות את האנזים החסר בגופם של הרגישים ללקטוז, שאותן ניתן ללעוס לפני אכילת מוצרי חלב, או במקרה של טיפות - לטפטף לתוך מוצר החלב, ואז האנזים בטבליות או בטיפות עושה את "העבודה" במקום הגוף. לפחות בינתיים, עד שתנסי את השפעת התת-מודע.

בברכה,

אילה

שלום לך נעמה

מסכימה עם כל מה שאילה כתבה לך.

ורוצה לברר :
לפי דבריך מבינה שאת וחלב - כבר - לא חברים טובים.
כלומר שבעבר הייתם?
ואם כן מתי זה השתנה?
זה מקום שכדאי לבדוק אותו.

וכמו שאילה כבר כתבה
אכן ניתן להעזר באנזימים בלקיחה פנימית.

ויחד עם זה כדאי גם לנסות ולבדוק עם הלא מודע שלך
איך אפשר לשנות את הרגישות הזו.
(בעזרת NLP - או תרפיית קו הזמן).

שיהיה ערב קריר
זהבית

יהורם שלום,

ה- NLP בעצם נועד לבדוק מה טוב לכל אדם באופן אינדיבידואלי, מה מעורר אצלו תחושות נוחות או אי נוחות, כתוצאה מהחוויות החושיות, בהקשר לשאלתך בעיקר ראייה ותחישה (למשל, יש כאלה שאוהבים לראות ולחוש את עצמם בחלל גדול ויש כאלה שמעדיפים חללים קטנים).

בשונה מתורות עיצוב וסביבה כמו הפאנג-שווי, שיש לו חוקים מסויימים שלפיהם האנרגיות יהיו חיוביות, ה- NLP, למרות שלא עסק ספציפית בעיצוב, וצמח דווקא מתחום הטיפול, יכול היה לומר שמה שאתה חש ומרגיש שמעלה את האנרגיות שלך והופך אותן לחיוביות, ומה שמגביר את שלוות הנפש שלך בהקשר לעיצוב, הוא הנכון עבורך - מרחב, צבעים, סוג ריהוט, תאורה ועוד.

בעזרת דמיון מודרך ו- NLP אתה יכול לדמיין את הבית שבו היית רוצה לגור, וזה יכול לעזור לך ברעיונות, והכי חשוב - לבדוק את תחושותיך בדמיון, עוד לפני שבאמת השקעת בעיצוב מסויים, כיוון שהגוף מגיב באותו אופן למצבים אמיתיים או דמיוניים. למשל, נסה לדמיין את עצמך בחדר שצבוע בצבעים שונים, ובדוק אילו תחושות מתעוררות בך.נסה לדמיין את עצמך בחדר עם תקרה גבוהה לעומת תקרה בגובה סטנדרטי, חלון גדול לעומת קטן, את מיקום הרהיטים ועוד - כיד הדמיון הטובה עליך. גם כשמביטים בחוברות עיצוב מתעוררות תחושות שונות - שים לב מה מושך אותך לתמונות מסויימות, מה היית רוצה להפוך לשלך.

אני אישית, כשקניתי לפני מספר שנים את דירתי, מראש דמיינתי שחדר השינה שלי יהיה צבוע בשילוב צבעים בהירים ורגועים, הרגשתי לאילו צבעים אני נמשכת כשהסתכלתי בסקאלות צבעים לבית, וידעתי שצבעים אלה ישרו עליי שלווה ואנרגיות חיוביות, ואכן כך אני מרגישה. בן זוגי טען פעם שאלה צבעים של "בית חולים" (נקודה למחשבה לדעתי, מדוע בבית חולים משתמשים בצבעים כאלה, אולי באמת כדי להרגיע ולהשרות אנרגיות חיוביות?) והיה מעדיף צבעים "חיים" יותר.
כמו כן היה חשוב לי למקם את המיטה כך שראשה יפנה לכיוון רחוב פנימי ושקט ולא לכיוון רחוב רועש יותר, זה גורם לי להרגיש מוגנת יותר ופחות חשופה, למרות שזה באמת רק עניין של תחושה.

כך שכפי שכתבתי בהתחלה, עניין העיצוב והתחושות שהוא מעורר הוא באמת אישי, ובשורה התחתונה, אתה יכול להתייעץ עם הרבה אנשים כולל מעצבים, ותן לתחושותיך ורגשותיך לקבוע מה נכון עבורך.

בהצלחה!

שלום ושוב סליחה.

האם יש משמעות כלשהיא לפנג שווי כשמעצבים, או רוצים לעצב, דירה בעזרת דימיון מודרך? האם אפשר בכלל לשלב בין השניים או שכל אחד במקומו?

זאב שלום,

קודם כל תודה ש"התערבת", זה בסדר גמור, זו השתתפות בפורום וזה מקובל ורצוי, לשם כך קיימים פורומים.

לדעתי אפשר לשלב בין השניים, ובעיקר מי שמכיר את חוקי הפנג שווי, סביר להניח שהדירה שיעצב בעזרת דמיונו תהיה תואמת לפחות במידה מסויימת את הכללים שהוא מכיר, במידה שהוא מאמין בהשפעתם.
אפשר גם לקרוא ספר העוסק בעיצוב לפי הפנג שווי, ותוך כדי הקריאה לבדוק עם עצמנו מה מושך אותנו, מה מתאים לנו, בעיקר דרך התחושות - מהי "תחושת הבטן" שמתעוררת.

אפשר לשכור יועצ/ת פנג שווי, ואת ההצעות והעצות שמקבלים לבדוק בעזרת הדמיון שלנו - איך זה מרגיש לנו, באופן כזה נראה לי שהייעוץ יהיה יותר נכון ויותר מדוייק, כי הלקוח ייתן את הפידבק, הרי לא כל ייעוץ אנחנו חייבים לקבל.

מקווה שעניתי על שאלתך.

בברכה, אילה

עניתי לך במייל כמיטב יכולתי, מקווה שהתשובה תעזור לך.

אילה

שלום נתי

הלא-מודע הוא אוקינוס של אפשרויות בלתי נדלות לכל כיוון .
קברניט הספינה באוקינוס הזה הוא האדם עצמו.

קשה לענות תשובות חד משמעיות לגבי כמה זמן יקח לנווט באוקינוס הנרחב הזה
כדי להגיע לאן שרוצים.
ישנם הרבה משתנים - והכלים שבידי הקברניט לא תמיד מדויקים ...
ולא מדובר רק על קברניט חובב
אלא גם על קברניט מוסמך :)

אם קראת לגבי הניסוי עם כוססי הצפרניים,
אולי שמת לב שהניסוי ההוא נערך במשך כחודשיים (וליתר דיוק מדובר ב 54 לילות.)
למה בחרו החוקרים ב 54 לילות ולא 60 50 או 30 אין לי מושג.

לגבי 21 יום - ובלי קשר לסוגסטיות - מסתבר שניתן לשנות הרגלים כשמתמידים בכך לפחות 21 יום.
ישנם מחקרים שתומכים בכך ויש מספר ספרים בנושא

.תכניס ל AMAZON.COM
21 days to change
ותקבל מספר שמות של ספרים בנושא

זו הסיבה שהוספתי פרט זה - וכמובן אפשר להשמיט זאת כי יתכן שזו אמונה מגבילה :)

אז נכון ... זמן העבודה עם הלא מודע אינו קבוע ולא ניתן לחיזוי ואין זה מדע מדויק
ויחד עם זה שהלא מודע אינו מדע מדויק - אכן ניתן להגיע לתוצאות מופלאות ומפתיעות בזמן קצר
(תלוי באדם שמבקש את השינוי/ריפוי).

אין אפשרות לדעת מראש כמה זמן זה יקח - ישנם אנשים שאחרי מפגש אחד או שניים משיגים
את מה שביקשו וישנם גם כאלה שיתכן ששיטה זו אינה עובדת עבורם - כמו שטביעת אצבעות שונה אחת מהשניה.

לגבי ריפוי הזעת יתר בעזרתו של התת מודע - התשובה היא כן - כשיודעים איך .
(ושוב - העבודה עם הלא מודע שונה מאדם לחברו - כמו שכתבתי - לכן אי אפשר לחזות במדויק)

לגבי סוגסטיות בשינה - אתה יכול לנסות - ומענין כמה זמן זה יקח לך .

אשמח לשמוע על תוצאות הניסוי שלך
ומאחלת בהצלחה רבה

זהבית :)

היי גפן,

רצונך כאם לעזור לבתך מובן מאוד, גם אני אם לבת בגיל דומה, ומבינה מאוד את רצונך שבתך תרגיש טוב לגבי עצמה.

ה"טיפ" שעולה בדעתי כעת, הוא לעזור לה להיזכר במצבים שבהם היא היתה מחווברת לבטחונה העצמי. ייתכן שאת יודעת על מצבים כאלו ותוכלי לעזור לה להיזכר, וייתכן שאינך יודעת, ותוכלי לשאול אותה ,אפילו תוך כדי שיחה רגילה. במידה שהיא תעלה מצב או מצבים כאלה, את יכולה לשאול אותה מה לדעתה (אילו יכולות, אילו משאבים) עזרו לה להתמודד במצב זה כפי שהתמודדה ולהרגיש כפי שהרגישה, ולאחר מכן לשאול אותה איך היתה מתפקדת או מרגישה במצב אחר, שבו היא מרגישה חסרת ביטחון, אילו באותו רגע היתה מחוברת לאותם משאבים או יכולות, וכך ליצור מצב עתידי דמיוני משופר.

ייתכן שכדאי לך גם להתיעעץ עם מטפל/ת מוסמכ/ת, ואולי אפילו שאותו מטפל/ת יטפל בבתך, לעיתים שיתוף הפעולה של בני נוער עם מישהו שאינו הורה, גבוה יותר.

בהצלחה,

אילה

שלום יוסי
סוגסטיות עובדות כשיש מוכנות פנימית לקבל אותן - אנשים בד"כ לא יוצרים שינוי בחייהם רק בעקבות סוגסטיות ,
יחד עם זה, סוגסטיות יכולות להיות כלי עזר לקידום שינויים.

וכך גם לגבי סוגסטיות בשינה, זה עשוי לעבוד אצל חלק מהאנשים:

במחקר שבו לקחו קבוצה של 20 כוססי צפרניים - והשמיעו להם :"לצפרניים שלי יש טעם מאוד מר"
וחזרו על כך 6 פעמים בלילה במשך של כמעט חודשיים. 8 מתוך ה 20 הפסיקו לכסוס צפרניים.
(בזמן שבקבוצת הביקורת אף לא אחד הפסיק.)

והשאלה :בקבוצה ששמעה את הסוגסטיה,
איך זה לא השפיע על כולם
ומה היה שונה בין אלה שהפסיקו לאלה שלא ?
______________________

לגבי לימוד תוך שינה : חומר ה"נלמד" תוך שינה נגיש לאדם בדרך בא הוא נלמד

כלומר כדי "להגיע" לחומר הנלמד במבחן למשל, יש צורך להיות באותו מצב מודעות
כך ש אם אדם לומד תוך שינה - זה נכון שהלא מודע שלו שמע את החומר והפנים אותו
ויחד עם זאת במבחן הוא נמצא בערות ובמצב מודע - ואין לו נגישות למידע.

וכשאדם לומד בשינה - תוך כדי גלי אלפא
הוא יכול להשתמש במידע אם ידע להכנס לגלי אלפא גם במבחן (וזה אפשרי)


המשך יום טוב

זהבית

אם מדובר על בעייה רפואית או על הרגל ולא על לימוד חומר,
לדוגמא: לשמוע כל הלילה: "אני רגוע"
או אם יש פציעה בברך אז "הברך שלי בריאה"
במקרים כאלה זה יכול לעבוד במצב של שינה?
תודה,

הייי,
שאלה נוספת:
אם הבטן "מתרגשת" כמו לפני מבחן אבל בכל מיני מצבים
האם סוגסטייה יכולה לעזור לזה?
האם אפשר להשתמש בסוגסטייה אם המילה "אינה" כמו "הבטן אינה מושםעת מכלום" או משהו כזה?
שוב תודה,
יוסי.

היי יוסי,

כאשר הבטן "מתרגשת" בכל מיני מצבים, ואתה מזהה שהמקור הוא רגשי, כמו לפני מבחן, עדיף לא לנסות לשכך את ההרגשה או לטפל בסימפטומים כפי שהצעת, אלא לעצור ולבדוק עם עצמנו - מה ה"התרגשות" הזו, או מה התחושה הזו יכולה היתה להגיד אילו היו לה מילים? ואיך המילים האלה גורמות לך להרגיש? בדרך כלל כאשר נותנים לרגש להיות, הוא עובר יותר מהר מאשר כאשר מנסים להדחיק אותו או להתעלם ממנו.

תחושת בטן היא דבר נפלא, משהו שכדאי לקבל בברכה, ולאו דווקא לחפש מה "יעזור" לזה, למרות שההרגשה לא נעימה. זהו איתות של גופנו שמשהו אינו נכון לנו, או איתות שמעיד באמת על התרגשות, וזהו דבר בריא. אם זה קורה למשל לפני דייט, הכי נכון להודות, קודם כל בפני עצמך, שאתה מתרגש... האין זה הדבר הטבעי ביותר, להתרגש במצבים כאלה? רק מי שחי - מתרגש.

אני יכולה לספר לך מנסיוני האישי, שעבדתי במקום עבודה והתמנתה ממונה חדשה עליי, שלא הסתדרתי איתה, והבטן שלי לא הפסיקה "להתהפך" ו"לדבר" במשך שלושה חודשים. רק כאשר זיהיתי מה אני מרגישה, זה איפשר לרעיון שעליי לעזוב את התפקיד, להתחיל להבשיל. זה אמנם לקח זמן, אך כיום, כשנתיים אחרי אותה תקופה, אני יודעת שעשיתי את הדבר הנכון עבורי שעזבתי את התפקיד והחברה במטרה להיות מטפלת עצמאית (היום, אגב, אותה ממונה לשעבר ואני,מסתדרות נהדר ואוהבות זו את זו מאוד, כששתינו כבר איננו באותו תפקיד).

אם בכל זאת תבחר בסוגסטיה, המילה "אינה" דווקא אינה מתאימה, כיוון שתת המודע שלנו אינו מסוגל לקבל שלילה. סוגסטיה מתאימה יותר יכולה להיות "הבטן שלי רגועה", או "אני רגוע", כפי שהצעת בפנייתך הקודמת.

בחיוך :-)

אילה

אי אפשר לתת לבטן הלא רגועה "להיות" כי זה גורם לבעיות עיכול
ומיצי העיכול שורפים את הריריות וגורמים לדלקת,
אם זה לפני דייט זה בסדר אבל אם נוצרה התנייה וזה נמשך כל יום כל הזמן מה עושים אז?
הסיבה העיקרית ידועה אבל אין מה לעשות איתה כרגע, אבל ההתנייה פשוט נוצרה וקיימת כטבע שני,
מה עושים?
תודה,

לכל ה"חלקים" שלנו
יש מטרה חיובית עבורנו (בטחון/שקט /שלמות וכו')
ויש דרך לתשאול שמאפשרת להגיע להבנות/תובנות האלה.

כשהתנהגויות שחלקים אלה מפעילים לא מתאימות לנו
זה סימן שאותם "חלקים" זקוקים לעידכון.

כמו כן יש אפשרות לחיזוק והתחברות למשאבים

לצורך עבודה מסוג זה - כדאי לשקול
יצירת שינוי
בעזרת מנחה מקצועי/ת

זה עשוי לעזור - ותוצאות הניסוי שכתבתי לך עליו מצביעות על הצלחה של כמעט 50% מהמשתתפים. בניסוי.
מה שידוע לי שהשמיעו זאת בערך מ-שעתיים וחצי לאחר ההירדמות.
וחזרו על זה 6 פעמים בלילה.

אתה יכול גם לשבת ולכתוב לעצמך באופן חד פעמי:
מה יתן לך ש"הברך שלך תהיה במצב אופטימלי של בריאות גמישות וכו"
ואיזה סימנים יהיו לך כשתשיג את מטרתך (מה תראה תשמע תחוש)
והאם זה יכול לעזור בהקשרים נוספים בחייך
מתי זה יכול לקרות
והאם יש מקום כלשהו בחייך שבו העובדה שהברך תשתפר - יכול לקחת ממך משהו שעכשיו יש לך
ואתה יכול בהתחלה לדמיין את עצמך כאילו אתה צופה בעצמך בסרט מתנהל עם הברך הבריאה
ואז ממש ל"לבוש" את הדמות -ולשים לב לאיך זה מרגיש בגוף - ואיזה רגש עולה עם זה - לראות את העולם סביבך מבעד לעיניים שלך (בעתיד) - ואיזה תמונה/צליל /תחושה עולים בך - ?
.
כמו כן כל ערב לפני השינה - (ממש לפני הירדמות אנחנו ניכנסים לגלי אלפא)
להגיד את המשפט שהכנת כמה פעמים - תוך כדי הזכרות בסרט של איך זה ....

וכל בוקר לפני שאתה פוקח עיניים ועומד - לחזור על המשפטים האלה כ 5 פעמים
לפחות 3 שבועות רצוף

וכמובן שאתה יכול להקליט ולשמוע - כמה פעמים במשך הלילה את המשפט המתאים לך.

בהצלחה
זהבית

העתקתי מהודעה קיימת בפורום וזה נשלח לי
אז אין צורך לענות על השאלה הזאת
שלחתי את השאלה שלי בנפרד מחדש
תודה

שלום לך מני

כל אדם שמטופל תרופתית, צריך להביא למטפל הפנייה ואישור מהרופא המטפל
וחשוב גם שיהיה בין הרופא למטפל תקשורת פתוחה.

במידה ויש : אישור - הפנייה - תמיכה - ותקשורת פתוחה להתייעצות - עם הרופא המטפל,
ישנן מספר טכניקות שאפשר להשתמש בהן .

כמובן שכל אדם הוא ייחודי , ולכן יש צורך לבדוק כל מקרה לגופו, כדי לקבל החלטה בנושא.

בברכה
זהבית .

קודם כל תודה רבה
דבר שני אני לא עושה שום צעד ללא הפסיכאטר הכי טוב זה שיתןף פעולה מלא ועבודת צוות
אם תוכלי לפרט פה על הטכניקות כי אם אפנה למטפלת nlp מהאזור שלי שזה מהדרום יכול להיות שהיא תרתע מלטפל בי ולכן אשמח אם תוכלי לשתף אותי בכדיי שאני יספר לה על הטכניקות

מני שלום רב,

קודם כל, במידה שתפנה למטפל/ת nlp מהאיזור שלך והוא או היא יירתעו מלטפל בך, אנא שים לב לכך שהרתיעה היא שלו או שלה, ולא שלך, ויכולה לנבוע מהרבה מאוד סיבות שקשורות לאמונות, לדעות ולדפוסי החשיבה שלהם, ולא שלך.

עכשיו עצור רגע, הבט פנימה, ובין כל המחשבות שאולי מתרוצצות כרגע, הפנה את תשומת ליבך לחלק בך שכבר חושש מרתיעה אפשרית מפניך - מה החלק הזה רוצה להגיד לך? תן לו לדבר על הפחד שלו, בדוק אילו עוד רגשות הפחד מעורר. ומה יש לך להגיד לו?
כולנו פוחדים להרגיש דחויים, שיירתעו מפנינו, שלא יאהבו אותנו. אצלך אולי הפחד הזה מבוסס על נסיון, אך במהותו של הפחד הזה כולנו דומים, גם המטפלים שבינינו...

למטפל שתגיע אליו או אליה תהיה הזדמנות, מתנה, והיא להתמודד עם הפחדים האלה אצלו או אצלה. מי שיבחר לא לקבל את ההזדמנות הזו, אולי כי הוא לא בשל לכך - עדיף עבורך! האם תרצה להיות מטופל אצל מישהו שאינו בשל או מוכן לטפל בך?

לכן במקרה שתיתקל ברתיעה כזו, אני רוצה להציע לך, לטובתך, לא לנסות לשכנע, להתווכח או להוכיח משהו, ולא לנסות לשכנע דרך טכניקות שבהן ניתן לדעתך לטפל בך, לדעתי זה לא ישיג את התוצאה שאתה מבקש.
טכניקה, עם כל הכבוד לה, היא טכניקה, היא לא יכולה להחליף אמונה ולב פתוח.

חפש לך מורה או מטפל שליבו פתוח ושמאמין שהוא או היא יכול/ה לעזור לך, ואז גם הטכניקות יוכלו לעשות את שלהן. הריפוי שאנו מבקשים לעצמנו נמצא הרבה מעבר או מתחת לטכניקות.

ועוד דבר קטן, שאולי יחזק את אמונתך: כשקראתי את מה שכתבת נזכרתי בסרט "נפלאות התבונה"
( a beautiful mind), ואם לא ראית עדיין אני ממליצה לך מאוד לראות, שבו הגאון המתמטי עם הסכיזופרניה, מצליח, אחרי שהיה רדוף דמויות דמיוניות שמפעילות אותו, להגיע למצב שבו הוא עדיין רואה דמויות שווא והן מלוות אותו, אך הן נמצאות במרחק ממנו, ואינן מדברות, והוא המשיך לתפקד, ליצור, לחיות. למעשה מה שהוא הצליח לעשות, בלי לקרוא לזה בשם זה, הוא טכניקה של nlp - היכולת לדמיין דברים שמפריעים לך כשהם רחוקים ממך, או מטושטשים, או להנמיך את הווליום שלהם, ולבדוק איך זה משפיע על הרגשתך; ומצד שני, דברים שאתה אוהב ורוצה - לדמיין אותם קרובים אליך, ברורים יותר, גדולים יותר, או כל שינוי אחר, ולבדוק איך זה משפיע על הרגשתך...

בתודה ואהבה,

אילה

שלום מני

בד"כ את הטכניקות, בוחר המטפל רק לאחר שיחה עם המונחה.
כל אדם הוא יחודי - ומגיע בכל פעם עם דברים אחרים - ולכן אין סדר פעולות מותאם מראש.

בכל מקרה כל מטפל/ת NLP - שתלך אליו/ה
חייב/ת להיות NLP Master Practitoner בעל/ת ניסיון

ואכן תנאי ראשוני שאף מטפל/ת לא י/תעבור עליו הוא
שאין טיפול כל עוד אין שיחה שלו עם הרופא המטפל - ואישור + הפנייה
של הרופא - בכתב - לתהליך .

אחרי שיחה עם המטופל ושיחה ואישור מהרופא -
המטפל עצמו צריך להחליט - אם - ואיך יתבצע טיפול.

ואתה אכן צודק בדבריך שחלק גדול מהמטפלים
לא יסכימו לטפל/להנחות אדם שמטופל בתרופות.
ומסכימה עם מה שכתבה לך אילה.

מני, אני חושבת שכדאי שתבדוק קודם כל עם הרופא שלך,
מה דעתו בענין, ותמשיך משם.

אתה מוזמן להמשיך ולהתייעץ/לכתוב לנו

המשך יום טוב
זהבית

שלום לך אלי

דמיון מודרך הוא בעצם תקשורת עם הלא-מודע שלנו
תקשורת שמבוססת על סמלים ומטאפורות (שהיא שפתו של הלא-מודע.)

למשל, כשאנחנו נזכרים לרגע במצב שבו היינו במלוא העוצמה שלנו (מדמיינים זאת),
למעשה אנחנו שם באותו רגע - כי המוח שלנו לא מבדיל בין דימיון למציאות
וכשאנחנו במצב העוצמתי הזה - הרגשות המחשבות וההתנהגות שלנו משתנים.

כך שבדמיון מודרך ניתן לייצר את השינוי באמצעות דימויים מתאימים .

ולשאלתך השניה - למרות שאין כאן מספיק מידע על הקורס ומי שמעביר אותו
אני משערת שקורס של 14 מפגשים יאפשר לך לרכוש את הכלי הזה ולהפנים אותו לשימושך המייטבי.

אשמח לשמוע ממך על התקדמותך בקורס :)

זהבית

זהבית תודה על המענה המהיר. מדובר בקורס של בית הספר "מירב" (של האוני' הפתוחה). מדריכה -עליזה רוזן. הקורס נקרא מדיטציה ודמיון מודרך.
וכן האם מדיטציה אכן מתקשרת לנושא זה?

הי אלי, נכנסתי לפרסום של "מירב" והקורס נראה מעניין , משלב גם נשימה ומדיטציה בתנועה.

מכיוון שלפי מה שהבנתי , המטרה שלך היא למצוא דרך לרגיעה, הקורס הזה מכסה את הנושא מכמה זוויות . (כשמדיטציה היא אחת מהן)

זה יאפשר לך להתחבר לדרך שתעבוד בשבילך הכי טוב וכך להפוך את זה לכלי יומיומי.

:)
זהבית

תודה רבה!

יניב
בהצלחה :)
זהבית

חיים שלום רב,

מהודעתך עולה כאב רב.

אינני מתמצאת מספיק בתחום אבחנת תסמונות, אך למיטב הבנתי ה- OCD אכן יכול להתפתח כסימפטום, וייתכן שכאשר הבעיות השורשיות ייפתרו, גם ה- OCD יתמתן, לפחות לרמה שתאפשר לך פעילות, תפקוד ושמחה.

אכן ניתן בעזרת nlp, דמיון מודרך וגם בעזרת שיטת "המסע" להגיע לשורש של דפוסי חשיבה, אמונות והרגלים, וגם לטפל בהם, לאו דווקא במתקפה ובמלחמה, אלא אולי במקרים מסויימים דווקא בקבלה, הכלה, הבנה וסליחה, סליחה לעצמך ולחלק בך שיוצר את דפוסי ההתנהגות, שכפי הנראה עושה זאת כהגנה מסויימת.

תוכל לפנות אליי או אל זהבית טלפונית.

בברכה,

אילה

שלום לך חיים

מסכימה עם אילה

רוצה להוסיף שתמיד אפשר לשנות מצבים שבהם אנחנו נמצאים.

הלא מודע שלנו הוא כמו נהג מונית שממתין שניתן לו את הכתובת הנכונה
ויש לו הרבה סבלנות :)
זה שפנית לכאן בשאלה, מראה על הרצון שלך והכיוון שאליו אתה פונה.

לגבי ה NEW CODE - (שתחילתו בשנות השמונים....),
הNLP מתפתח כל הזמן - כל הזמן נוספים חידושים
וכל בתי הספר בארץ מתעדכנים מידי פעם ומתפתחים בהתאם.

בכל מקרה, ולא משנה במה או במי תבחר,
אם אתה נוטל תרופות,
חשוב מאוד שהמטפל שלך ישוחח / ויקבל אישור מהרופא המטפל .

זהבית

שרון שלום רב,

מטפל בדמיון מודרך אינו צריך להיות גם פסיכולוג קליני, כיוון שבעבודה בדמיון מודרך אין ייעוץ, וכל מה שעובדים איתו ועליו הם תכנים המגיעים מהמטופל עצמו.
מנחה בדמיון מודרך מאפשר למונחה להעלות את התכנים וליצור בהם את השינוי המתאים לו אישית. כמו כן העבודה בדמיון מודרך מאפשרת פיתוח של שלווה ורגיעה, וכן חיזוק משאבים פנימיים.

נתן לקבל טיפול בדמיון מודרך במקביל לטיפול אצל פסיכולוג קליני, ופסיכולוגים קליניים מסויימים משתמשים גם בדמיון מודרך.

כדי לבחור את המטפל/ת עלייך לשאול את עצמך קודם כל מה חשוב לך במטפל/ת?
על פי מה למשל בחרת את הפסיכולוג - המלצה, שיחת היכרות, או בדרך אחרת?

אישית אינני מכירה מטפלים באיזור שנקין, ייתכן שמישהו ממשתתפי הפורום יוכל להוסיף המלצה מנסיונו.

אילה

שלום שרון
אחד הדברים החשובים בבחירת מטפל הוא תחושת ה"בטן" שלך
האם את חשה נינוחות / בטחון.
תמיד אפשר לשוחח בטלפון או להגדיר מפגש הכרות קצר
ולקבוע מפגשים רק מאחרי.

בהצלחה
זהבית

סיגל,

תודה על שאלותייך, אני בטוחה שהן מעניינות רבים ממשתתפי הפורום.

גישה אחת להתייחסות לנושא זה, היא שאנו מפיקים את המשמעות שאנו יכולים ורוצים מצירוף מקרים מעין זה, ואז זו שאלה שאת יכולה להפנות לעצמך - מהי המשמעות שאני מפיקה, אם בכלל? מה זה בא להראות לי?

לא יודעת אם שמת לב, אבל גם יגאל שאל בעמוד זה על נושא דומה, ועניתי לו שקיימים הסברים שונים לתופעות כאלה, שאף אחד מהם כמובן אינו "מדעי". כוונתי להסברים בסגנון "הסוד" (הסרט או הספר) על כך שמחשבה יוצרת מציאות, או לחילופין, שאנו חלק מתודעה קולקטיבית (משותפת), שמאפשרת העברת מחשבות מאדם לאדם.
(אני מאמינה שמרבית ההסברים הם מהתחום שנקרא "פיזיקת קוונטים", וקיימים ספרים העוסקים בתחום זה, כמו למשל הספר "כוחם של צרופי המקרים" של ד"ר דיפאק צ'ופרה).

בעיניי עצם העובדה ששני אנשים שאלו בפורום בהפרש של כמה ימים על אותו נושא, כבר מעידה אולי שיש משהו משותף בתודעה של אנשים שונים, או שהנושא הזה מעסיק, וקורה ליותר מאדם אחד באותו זמן.

בספר "שיחות עם אלוהים" (ורואים זאת גם בסרט בשם הזה), המחבר, ששמו ניל דונאלד וולש, אומר שהשיר שאנו שומעים ברדיו בדיוק כשיש לנו מחשבה מסויימת, היא דרכו של אלוהים להעביר לנו מסר.... מי יודע? אולי באמת אלוהים רוצה לחדד את תשומת ליבנו למשהו.

גם לי אותן תופעות שתיארת קורות לא פעם, וכשזה קורה אני מחייכת לעצמי, מתוך התחושה שבעצם אין צירופי מקרים, והכל קורה באיזו דרך מסתורית שגדולה מאיתנו, לי המחשבה הזו עושה טוב.

ברכי את עצמך על רגישותך ויכולת ההבחנה שלך, לא כל אחד היה מבחין שהדברים האלה מתרחשים סביבו.

אילה

כמו שנאמר , שתופעות כאלה קורות להמון אנשים ...לא כולם שואלים שאלות ומנסים לחקור זאת....
אני לא מאמין במקריות...

ולכן כדאי ועדיף לנו, לחשוב על דברים טובים....
שבת שלום
עדי

לדעתי זו לא מחשבה שמנסה "לנחם" אותך, אלא חשש מכך שהקנאה שלך עלולה להזיק.

התופעה הזו מאוד מוכרת אצל ילדים שנולדים להם אחים קטנים, שמצד אחד הם מאוד אוהבים אותם, ומצד שני מאוד מקנאים ואז הם מפתחים רגשי אשמה וחוששים שבאמת יקרה משהו לתינוק רק בגלל שהם חשבו מחשבות כאלה "רעות" ,או שהם לא ישלטו בעצמם ויהיו אלימים.

כולנו באיזשהו מקום נשארים אותם ילדים קטנים, שחולמים חלומות ורוצים לעצמנו כל מיני דברים, וכאשר יש אותם לאחרים ולא לנו (זה לאו דווקא ילד משלנו, זה יכול להיות כל דבר אחר), אנו מקנאים, ואז מרגישים אשמים על כך שאנו מקנאים - זה טבעי, כך כולנו "מתוכנתים".

כאשר עולה בך רגש מסויים, פחד, או קנאה, או כעס - פשוט הכירי ברגש הזה. כל רגש הוא חולף, לא צריך להיבהל ממנו. רובנו גדלנו עם התפיסה שרגשות כמו כעס, פחד, או קנאה הם "שליליים", והפסיכולוגיה החיובית מכוונת כיום להחליף מחשבות שליליות במחשבות חיוביות, לכן כל מחשבה שלילית או כל רגש "שלילי" שמופיעים הם עוד יותר מבהילים.

האמת היא שכל הרגשות חולפים דרכנו וכל המחשבות חולפות דרכנו גם הן, לכן לא צריך לפחד מהם. כשאנו נותנים לרגש להיות, הוא חולף הרבה יותר מהר מאשר כשאנו מתחילים להתעסק איתו ולבנות "סיפור" סביבו, או כשאנו מנסים לברוח ממנו ע"י פעולות הסחה שונות, כמו שיחות טלפון, אכילה, קניות וכו'.
מה הכי גרוע שיכול לקרות אם תשבי בשקט ופשוט תרגישי את מה שאת מרגישה? יעלה כאב? יהיה בכי? זה בסדר, אין עם זה שום בעיה, גם זה יחלוף.

כאשר את נמצאת במחיצת האחיין שלך או ילדים אחרים, וחווה במחיצתם אהבה, צחוק ושמחה, שזה מה שקורה בדרך כלל בחברת ילדים, גם אז הכירי ברגשות האלה וברכי אותם, בדקי אם באותו זמן יש מחשבות אהבה ושלום למוחך.

האהבה שלך היא בראש וראשונה אהבה לעצמך, והאהבה ושלום הפנימיים שלך מתחילים בכך שתקבלי את עצמך כאנושית, עם זה שלעיתים את מקנאה, לעיתים את כועסת, ויש בך גם את הרגשות הפחות נוחים האלה.

כאשר אנו נותנים לעצמנו להיות פשוטים וטבעיים, כמו ילדים, ושהייה במחיצת ילדים בהחלט עשויה לעזור לנו לחזור לפשטות ולטבעיות שלנו, ולא עסוקים באשמה, יש הרבה יותר סיכוי שיקרו לנו ניסים, מכל מיני סוגים. אפשר לראות אפילו בצחוק בריא ומשוחרר של ילד במחיצתנו סוג של נס....

מקווה שעזרתי,

אילה

[email protected]

אייל
מצויין
זה WIN WIN
גם עבורך - תרכוש עוד ניסיון.
ומאוד מומלץ
לכל מי שרוצה להעצים את עצמו
וכמו שאמרת - להשיג מטרות.
בהצלחה.
זהבית

יגאל שלום,

שיטת ה- NLP אינה עוסקת למיטב ידיעתי בהסבר תופעות כאלה.

קיימים הסברים שונים, אף אחד מהם כמובן אינו "מדעי", כוונתי להסברים בסגנון "הסוד" (הסרט או הספר) על כך שמחשבה יוצרת מציאות, או לחילופין, שאנו חלק מתודעה קולקטיבית, שמאפשרת העברת מחשבות מאדם לאדם.

אני מאמינה שמרבית ההסברים הם מהתחום שנקרא "פיזיקת קוונטים", וקיימים ספרים העוסקים בתחום זה, כמו למשל הספר "כוחם של צרופי המקרים" של ד"ר דיפאק צ'ופרה.

אילה

אני מראש מתנצלת על שגיות ! השעלה הזות התרידה אותי הרבה זמן - אנשים , מקומות , סיטואציות שחלמי אותם- התגשמו . יש דאות שאומרות - כל מידה קיים סביבנו . יש אנשים שמסוגלים לקלות אותה במודה ויש שמסוגלים לקלות אותה בתת מודה , ומצב החי נפוץ שתת מודה שלנו שולת זה חלומות שלנו . תשתמש בחלומות שלחה , זה מתנה . אני ממליצה להשתמש בספרים של "סילבה" שמזבירים על עבודת מוח !תהנה !

משך חצי שנה בערך היו לי חלומות כאלה עם אנשים שלא ראיתי ולא פגשתי הרבה זמן ופתאום יום אחרי שחלמתי את החלום הייתי פוגש אותם