פורום NLP דמיון מודרך - יש לך שאלה?

יוני שלום,

אני חושבת שדווקא קיבלת מתנה נהדרת שכדאי וצריך לשמוח בה. קח לדוגמה את הסופרים שכתבו ספרים שלמים המבוססים על הדמיון כגון "שר הטבעות" או "הארי פוטר", הרי ספרים כה מרתקים לא יכולים היו להיכתב ע"י מי שאינו בעל דמיון עשיר ומפותח.
כילדים כמעט כולנו בעלי דמיון מפותח, וילדים לרוב יכולים להעסיק את עצמם במשך שעות במשחקים המתרחשים באתרים דמיוניים וכוללים דמויות דמיוניות.
אנו הולכים ומאבדים את הקשר לעולם הדמיון החופשי וחסר הגבולות ככל שאנו מתבגרים ושומעים אמירות שגורות כגון "תהיה מציאותי", "אי אפשר לחיות בחלומות", "צריך להיות עם שתי רגליים על הקרקע" וכיו"ב. במידה שאדם מבחין בין דמיון למציאות, ומתפקד בתחומי החיים השונים כגון עבודה ומערכות יחסים, אין סיבה שלא ליהנות מעולם הדמיון.
לגבי הטיפול בדמיון מודרך, אדם עם דמיון מפותח ועולם דימויים עשיר יכול אולי להתחבר יותר בקלות לטיפול, ללא החשש המאפיין לעיתים אנשים בתחילת התהליך אשר חוששים שלא יצליחו לדמיין או לראות בדמיונם את מה שהם כביכול אמורים לראות. כמו כן אדם כזה עשוי ליצור לעצמו בקלות תהליכים דמיוניים אישיים של דימוי לבעיה המלווה אותו ולפתרונה.

ליטל שלום,
באופן כללי ניתן להשתמש בדמיון המודרך לצורך ריפוי ע"י שימוש בדימויים כללים, כגון קרני שמש זהובות או "קרן קוסמית", קרן אנרגיה וכדומה, הנוגעת באיבר הפגוע, במקרה זה בלוטת התריס, ומזרימה אליו כוחות ריפוי ואנרגיה מחזקת. (בכל זאת לא הייתי ממליצה, לפחות בשלב ראשון, להסתמך על טיפול זה כטיפול יחיד, ואולי גם לא על הטיפול הנטורופתי בלבד, אלא במידת הצורך לקבל בינתיים מהרופא את האלטרוקסין, התחליף להורמון בלוטת התריס).
חוץ מהדימויים הכלליים, ניתן למצוא דימוי ייחודי עבורך לבעיה ולפתרונה, ומדימוי זה מנחה בדמיון מודרך יכול לבנות עבורך תהליך הדמיה של כ- 15-20 דקות. לגבי שאלתך בנושא מוסיקה מתאימה, בדרך כלל מלווים את ההדמיות שנעשות בהרפיה, תוך כדי שכיבה או ישיבה בעיניים עצומות, במוסיקה רגועה ונעימה, אותו סוג מוסיקה המתאים לטיפולי רייקי או מדיטציה.
אני ממליצה לך גם לבדוק בספרו של ג'רלד אפשטיין, "דמיון מודרך" את ההדמיה שהוא מציע לבעיות בבלוטת התריס ולבעיות גופניות אחרות.
ה- NLP מציע טכניקה הנקראת "שיחה עם איבר/ים בגוף", שבאמצעותה ניתן להגיע לתובנות מתוך תת המודע לגבי מה גרם לבעיה, מה האיבר צריך כדי להירפא ועוד.

שמרית שלום,

אני שומעת בדברייך קושי רב, וכעס "עליהם" (מיהם אלה שמדליקים את המזגן על קור או חום לסירוגין - עמיתייך לעבודה? המנהלים? האם אין מישהו שניתן לפנות אליו ולשוחח עימו על כך?).
הרגשות האלה אינם שליליים, יש להם כוונה חיובית עבורך, כמו למשל לעזור לך לכוון את דרכך למקום שיתאים לך יותר.
נשמע לי שאת מרגישה לכודה בתוך תחושת אין ברירה - בגלל העיר, בגלל המבחן האחרון (מתי הוא עתיד להתקיים?). אין לי ספק שאת מרגישה שהעבודה אינה מתאימה לך, הן מבחינת הערכים החשובים לך, והן בגלל שאני מבינה שכבר רכשת השכלה והעבודה כנראה אינה תואמת עוד את כישורייך.

מה בכל זאת הבחירה או הבחירות שאת עושה או יכולה לעשות במצב זה? גם כשנראה שאין ברירה אנו בדרך כלל עושים בחירה, למשל נראה לי שבמקרה זה הבחירה שכבר עשית היא להישאר בעבודה למרות הקושי עד לסיום המבחן האחרון. לרוב כשמודעים לתחושת הבחירה, זה נותן יותר עוצמה וההתמודדות נעשית קלה יותר, כי במקרה שלך את יכולה לחיות בידיעה שהמצב זמני, ועוד מעט כל זה יהיה מאחורייך. האם זה כך?

אפשר לדמות את הדרך שלך לטיפוס על פיסגת הר, ככל שמתקדמים הדרך נעשית תלולה וקשה יותר, אך כשמסתכלים לאחור על כל הדרך שכבר עברת, זה יכול לתת לך תחושת הישג וסיפוק, ועוד קצת "אויר" לשארית הדרך, וכשמגיעים לפיסגה... וואוו, איזו הרגשה...

אני מציעה לך להקשיב בערב, כשאת לבד עם עצמך, או לפני השינה להדמיות מוקלטות שניתן למצוא גם ללא תשלום באתרים שונים באינטרנט או בערוצי טלוויזיה שונים כמו ערוץ "קארמה" בכבלים.
במידה שאת לא משיגה הדמיות, שתפקידן לחזק את הכוחות הפנימיים ולהגביר את השלווה והרגיעה, תוכלי גם להאזין למוסיקה נעימה ורגועה, כשאת שוכבת או יושבת בעיניים עצומות. גם אם עולה בזמן זה כעס או עצב ובכי זה בסדר גמור וזה מותר, זה לא אומר שאת מתפרקת, אלא שאת משחררת אנרגיה רגשית, שבאמת עדיף לשחרר אותה מאשר שתישאר אצורה.

מקווה שעזרתי ושתרגישי טוב יותר בקרוב. אילה

נסי שלום,

תחושתי היא שמה שקורה לך קשור לחוש הדומיננטי שלך. אצל כ- 40% מהאנשים החוש הדומיננטי הוא ראייה, ולאנשים אלה קל גם לדמיין תמונות ואובייקטים בצורה ויזואלית, בעוד שאצל כ- 40% מהאנשים החוש הדומיננטי הוא דווקא תחישה (שילוב של מגע ותחושה, תרגום של המונח "קינסטטי"), ואולי את אחת מהם, לכן אולי את יותר חשה דברים מאשר רואה תמונות.
מעבר לכך ייתכן שקיים אצלך חשש לתת לעצמך להרפות וכאילו לאבד שליטה, לכן המודע כל הזמן "שומר" עלייך במצב של עירנות ואינו מניח לך להיכנס למצב הרפוי, שקצת דומה לשנת חלום, ושבו תת המודע מעלה תמונות וזכרונות.
מרבית האנשים זקוקים למקום שקט ללא הפרעות ומומלץ שהטיפול יהיה בסביבה כזו. גורמים סביבתיים נוספים כמו אור חזק מדי, טמפרטורה נמוכה או גבוהה מדי בחדר, עלולים גם כן להפריע בריכוז ובהרפיה, וכן אי נוחות גופנית כגון רעב.
אם כל התנאים שציינתי היו נוחים בהתנסויות שלך, ובכל זאת משהו פנימי הפריע לך כדאי שתדעי שאפילו כשכן נמצאים בהרפיה ורגיעה ותת המודע פתוח יותר להובלות והפנמה של מסרים לעומת מצב עירנות, עדיין המודע "נמצא" שם ו"משגיח" עלינו, והרבה פעמים עולים בנו ספקות או חששות, שנובעים מהמודע. בדרך כלל מרגישים את זה יותר בתירגולים הראשונים ואחר כך מתרגלים, כמעט כמו בכל פעולה אחרת.
כדאי לקבל את ההפרעות פשוט כעובדה ולא לנסות להילחם במודע, כלומר לא לנסות להתגבר על הספקות או החששות, אלא לחיות איתם ב"דו-קיום". איך עושים זאת?
אחת הדרכים לגשר על "הפרעות" מעין אלה, מבוססת על אחת מהנחות היסוד של ה- NLP שאומרת שמאחורי כל התנהגות שלנו יש כוונה חיובית. גם לחלק שגורם לך להישאר ב"צפייה" בתהליך ולא מאפשר לך להתחבר, יש כוונה חיובית עבורך, ותוכלי לנסות לברר עם עצמך מהי אותה כוונה חיובית במקרה שלך.
תוכלי גם להודות לחלק זה על כוונתו החיובית והתפקיד שהוא מבצע, ולבדוק עם החלק הזה מה הוא מוכן לעשות כדי לאפשר לך בכל זאת להתנסות בטכניקות של דמיון מודרך. אם עדיין תרגישי התנגדות חזקה, ניתן לנהל "משא ומתן" דמיוני עם החלק הזה, למשל ליצור איתו הסכם שפעם אחת הוא מסכים "לשבת בשקט" ולא להפריע לתהליך, ואחר כך תאפשרי לו להגיד את "דעתו" על התהליך.
חשוב שתדעי שיש גם גישה בדמיון מודרך שאינה דוגלת בהרפיה עמוקה לצורך ביצוע השינוי, ואפילו מדגישה שכדאי לבצע הדמיות שונות כך שיהיו קצרות, ממוקדות ובהרפייה קלה ביותר, על מנת להגביר את האפקטיביות שלהן.
בכל מקרה אין צורך להתאמץ בתהליך זה, כל מה שעולה בזמן ההרפיה וההדמיה הוא בסדר גמור, גם אם זו מחשבה שאת לא מבינה איך היא שייכת בכלל לעניין.

סופיה שלום,

בדרך כלל יש צורך בפגישות קבועות עם המטפל /מנחה בשיטה, לפחות כדי ללמוד ולחוות טכניקות מסויימות, שבחלקן תוכלי להשתמש בהמשך על עצמך. למרות שבדרך כלל שגרת הטיפול המקובלת היא פגישה של אחת לשבוע שנמשכת שעה ורבע עד שעה וחצי, המונחה יכול גם לבחור אחרת אם מתאים לו, ואז ניתן לקיים את הפגישות במרווחים גדולים יותר.
היתרון הוא שהתהליך קצר מועד יחסית ונמשך בממוצע כ- 15 פגישות, לכן ניתן לתכנן מראש הן את משך הטיפול והן את עלותו.
במסגרת הנחיית NLP לצורך תהליך הרזייה אכן עובדים, כפי ששאלת, בעיקר על התודעה, כלומר קודם כל על הגדרה נכונה של המטרה המאפשרת להתכוונן אליה יותר טוב וכך להשיג אותה, על תובנות ומודעות לדפוסי אכילה שהיו בלתי מודעים, בודקים את המשמעות האישית שאדם מייחס לאוכל ולאכילה (גם אלה בדרך כלל משמעויות שהאדם לא היה מודע להן), ועל יצירת השינוי כך שיוטמע ויחזיק מעמד לאורך זמן. לעיתים מגלים שהאוכל כלל אינו הבעיה אלא הסימפטום לבעיות אחרות.
המטרה בהנחיה כזו אינה לבדוק תפריט וכמויות מזון, ובדרך כלל גם אין בכך צורך, כיוון שרוב האנשים יודעים היטב מה וכמה עליהם לאכול, והבעיה היא איך ליישם את זה לאורך זמן.
הנסיון שלי ושל מטפלים רבים אחרים מראה שדיאטות בפורמט המקובל לרוב אינן עובדות, או שעוזרות לזמן קצר, כיוון שמראש אדם נכנס למסגרת כובלת ומלאת איסורים, גם אם הוא נכנס אליה ברצון.
ב- NLP הרעיון הוא שכל הפתרונות מגיעים מבפנים, מהאדם עצמו, בליווי והנחיה נכונים של המנחה, ובעזרת טכניקות של השיטה. העלאת הפתרונות ע"י האדם עצמו מאפשרת בחירה, כך שגם אם אנחנו בוחרים במשהו שלעיתים קשה לבצעו, עדיין אלמנט הבחירה משנה את זוית הראייה לחלוטין ועושה אותנו הרבה יותר מחוייבים.
יחד עם זאת, ה- NLP מאפשר גם גמישות וקבלה עצמית מתוך הנחת היסוד שאין כישלון אלא רק משוב ללמידה (למשל למידה של מה יעבוד טוב יותר עבורך ביום הבא), והמנחה בודק ביחד עם המונחה מהי הדרך האישית הטובה ביותר עבור המונחה.
כמנחת NLP באופן אישי ודיאטנית במקצועי, אני כמובן מוסיפה את הצד התזונתי למי שמעוניין, כולל התייחסות לתהליך הפיזיולוגי של ירידה במשקל, אך באופן כללי אני מאמינה שנסיון להיצמד לתפריט בלבד לא עובד לאורך זמן, והעיקר בתהליך של ירידה או שמירה על המשקל באמצעות NLP הוא המודעות ל"איך" אוכלים ואיך חווים את המזון והקשר איתו, יותר מאשר ה"מה" אוכלים.

נועה שלום רב,

דמיון מודרך ו- NLP נותנים ביטוי רב לעולם של תת המודע דווקא בזמן הערות ולא בחלומות. בדרך כלל מנחים בדמיון מודרך תוך כדי הרפיה של המונחה, בעיניים עצומות ובישיבה או שכיבה,אפילו עד כדי מצב של כמעט שינה ומעין "חלום בהקיץ". במצב זה המוח עובד בגלי "אלפא" המאפיינים את המצב הרגוע שבאופן טבעי אנו חווים לפני הירדמות. היתרון של השיטה הוא דווקא בכך שהיא מאפשרת לכוון וליצור את ה"חלומות" באמצעות ההנחיה, במטרה שהמונחה יגיע לתובנות לגבי עצמו ומצבים בחייו ויקבל חיזוק משאבים פנימיים כמו ביטחון עצמי. התובנות במצבים אלה מגיעות מתת המודע וחיזוק המשאבים הפנימיים הוא הרבה יותר עמוק ומשמעותי כשהוא פועל על תת המודע בעוד שהמודע רגוע ורפוי.
ייתכן שבעקבות ה"נגישות" הגבוהה יותר לתת המודע שמשיגים בעזרת השיטה, המאפשרת למשל העלאת זכרונות בקלות רבה יותר ככל שמשתמשים בה, חלק מהאנשים יוכלו לזכור בקלות רבה יותר גם חלומות, אני אישית לא חוויתי זאת על עצמי - בתקופות מסויימות אני זוכרת יותר חלומות ובתקופות מסויימות פחות, ואינני יודעת מהו ההסבר לשינויים אלה.
עצה שקראתי פעם לגבי זכירת חלומות, לאו דווקא בהקשר של דמיון מודרך, היא לרשום את החלומות שזוכרים מיד כשמתעוררים. לפפי שיטה זו, ככל שרושמים יותר גם זוכרים יותר. שוב, אני אישית לא הצלחתי לעמוד ברישום כזה כשניסיתי, כך שאינני בטוחה שהיא עובדת.

היי מעיין,
כמו בכל התלבטות, אין תשובה אחת אחידה, כיוון שלכל אחד מפה אישית שונה (זהו אחד מעקרונות היסוד החשובים ביותר של ה- NLP) - לאחד עדיף לפרוש את הלימודים על פני תקופה ארוכה מסיבות שונות, החל בכך שאולי הוא צריך יותר זמן להטמעת התהליכים והשינוי (גם השינויים האישיים שכל אחד עובר עם עצמו במסגרת הקורס) וכלה בסיבה הפשוטה ביותר שאולי הוא אינו יכול לפנות לעצמו שבועיים לצורך לימודים. לעומת זאת למישהו אחר, שיכול לפנות לעצמו שבועיים ובהם להיות מרוכז כל כולו בלמידה ובתירגול, ורוצה גם להתחיל לעסוק בכך באופן מעשי כמה שיותר מהר, דווקא הקורס של השבועיים יתאים יותר.
אני אישית התנסיתי גם בתכנית של למידה של מספר שעות פעם בשבוע וגם בתכנית של סופי שבוע מרוכזים, ובשני המקרים הרגשתי שאני מפיקה תועלת רבה, כל עוד הרגשתי שמוקדש מספיק זמן לתירגול, וזה מה שאכן היה במסגרת שבה למדתי.
לגבי נושא הדמיון המודרך כחלק מהקורס - במרכז רטר זה קיים, לגבי המרכזים האחרים - אני באמת לא יודעת ואשמח אם בעלי עניין ונסיון יוסיפו מידע כאן בפורום.
גם במסגרת לימודי הרמה הראשונה, ה- practitioner, כבר מתחילים להתנסות בהנחיה, לפחות במסגרת הלימודים שלי זו היתה חובה כדי לקבל את התעודה ואני מאמינה שלעשות זאת כמטלה מחייבת זו הדרך הנכונה. כמובן שהידע, הנסיון ובדרך כלל גם הביטחון, גבוהים הרבה יותר אחרי שמסיימים את ה- Master Practitioner. לגבי עזרה בהדרכת המטפלים המתחילים, אם אני מבינה נכון את מתכוונת לתהליך של סופרויז'ן, אני מאמינה שהוא קיים בכל מרכזי הלימוד, ושוב - אשמח אם גם אחרים יתרמו מהידע שלהם בנושא זה.
לגבי העלויות הכספיות - כל קורס עולה כמה אלפי שקלים, כמובן את המידע המדוייק תוכלי לקבל בכל מסגרת לימודים בנפרד.
מה שעובד עבורי בתהליכי בחירה (באופן כללי ולא רק בתחום זה) הוא איסוף מידע על האירגונים השונים (ניתן לעשות זאת בקלות דרך אתרי האינטרנט שלהם), התייעצות עם חברים ומכרים שאולי למדו בעצמם או מכירים מישהו (את יכולה להפיץ בקרב חברייך את השמועה שאת מעוניינת ללמוד תחום זה ואולי הם מכירים מישהו שלמד), ומעל הכל - להגיע להרצאות או פגישות המבוא של מרכזי הלימוד השונים, שבהן תהיה לך הזדמנות לפגוש את מנחי הקורסים, לשמוע, לחוש, לחוות, לשאול שאלות, ולבדוק איך את מרגישה בכל אחד מהם.
בהצלחה!

נורית שלום,

קודם כל אני מקווה שתחושותייך ישתפרו בקרוב מאוד.
אפשר להתייחס לשאלתך באופנים שונים הקשורים ל- NLP, כיוון ששאלתך מגלמת הרבה תחושות ורצונות - למשל חוסר הסיפוק מעצמך שאת מתארת, מעניין לבדוק כמה זמן הוא קיים, איך את חווה אותו- באילו הקשרים, באיזו תדירות, באיזו עוצמה, האם חוסר הסיפוק שלך מעצמך מתעורר תמיד בעקבות ביקורת המושמעת כלפייך או בעקבות "טריגרים" אחרים, כלומר מצבים אחרים, אמירות שאת שומעת או אומרת לעצמך, תמונות מסויימות שעולות בדמיונך וכדומה.
מעבר לכך מעניין להגדיר מה את כן רוצה שיקרה - כפי שאת אומרת, לעסוק במה שאת עושה (השאלה אם בהכרח באותו הקשר - באותו מקום, עם אותם אנשים, עם אותם לקוחות?... או שניתן להעלות אפשרויות נוספות), להעצים את היכולת שלך ולהיות יצירתית (בכוונה לא הכנסתי את המילה "יותר" שהשתמשת בה, כי היא יוצרת השוואה למצב הקיים או לעבר או אפילו למישהו אחר, ומכוונת אותך למקום שלילי).
בהגדרות אלה מוצאים ביחד איתך גם דרכים למדוד את השינוי - איך תדעי שאת יצירתית? איך תדעי שיכולתך התעצמה?
הנחת יסוד של ה- NLP היא שלכל אחד מאיתנו יש את כל היכולות הדרושות לו כדי להגיע למטרתו, רק שלא תמיד אנו מזהים או "מתחברים" ליכולות אלה במצבים הקשים לנו, וניתן בהחלט להעלות את היכולות האלה לרמת המודע ו"לחבר" אליהן.
אני רוצה להתייחס גם לעניין הביקורת שקיבלת. אני מבינה שעצם קבלת הביקורת מאדם שחשוב לך לקריירה, עירערה את תחושת הביטחון שלך - בעצמך, אך אולי גם במעמדך במקום העבודה.
במצב שבו הביטחון הבסיסי מעורער, קשה מאוד להיות יצירתיים ולהתחבר ליכולות. כיום מלמדים מנהלים כיצד להעביר ביקורת בצורה שתגביר את שיתוף הפעולה של עובדיהם. לפי ה- NLP הדרך הנכונה להעביר ביקורת היא למצוא את המטרה החיובית של הביקורת (למשל במקום להגיד "ההצעה שהבאת יקרה לנו מדי", להגיד "אני רוצה לוודא שנעמוד במגבלות התקציב") ולהפוך את הביקורת לשאלות. ייתכן שהביקורת שקיבלת היתה אישית עלייך ולא על מעשה שעשית, מה שבדרך כלל אכן יכול לגרום לתגובה רגשית קשה ומובנת. ייתכן שהביקורת נאמרה ברמת הכללה גבוהה מדי, כגון "הרעיון הזה לא מתאים לנו" ואינך מבינה למה בדיוק התכוון המבקר ואיך את יכולה לתקן.
כדי להצליח לצמוח מתוך האירוע, ולראות אותו לא ככישלון אלא כמשוב לצמיחה, יעזור שתיצרי מרחק רגשי מהסיטואציה שבה קיבלת ביקורת, מה שנקרא ב- NLP "עמדה שלישית", שבה את כאילו צופה מהצד בדמיונך עלייך ועל המבקר, רואה את שפת הגוף של כל אחד מכם, מה כל אחד אומר, ובודקת מה את לומדת מהסיטואציה. בתהליך שעושים עם מנחה בדרך כלל בודקים את הלמידה בשלוש עמדות - שלך (עמדה ראשונה), שלו (עמדה שניה, שאז את מדמיינת כאילו את הוא ומדברת בשמו) ושלישית. לאחר שתצליחי ליצור את המרחק הרגשי אולי תצליחי ליצור עימו שיחה אמיתית שבה תשאלי את השאלות שיעזרו לך ללמוד מהביקורת, מתוך הנחה שאכן היא נאמרה מתוך כוונה חיובית.

שאלתך מעניינת ומאתגרת ביותר, ואנסה לענות עליה כמיטב יכולתי.

לפי עקרונות ה- NLP, תת המודע שלנו אינו מסוגל להגיב לשלילה, כלומר כשאנחנו מנסים להגיד לעצמנו "אל תחשוב", "תנטרל את המחשבות" וכדומה, המוח כאילו "מתעקש" ודווקא חושב את אותן מחשבות שמהן אנחנו מנסים להימנע, וזה כיוון שתת המודע "שומע" רק את החלק החיובי שצירפנו ל"לא", לדוגמא - "אל תחשוב עכשיו על שמים כחולים".......
מה אתה רואה בדמיונך? האם לא בדיוק את אותם שמים כחולים שעליהם אתה אמור לא לחשוב?

עולה בראשי הפסוק "וכאשר יענו אותו, כן ירבה וכן יפרוץ"...
כמו שאתה עצמך אומר - מדובר במשהו נורמלי ובריא, אז אולי זה הזמן להודות מבפנים למוח שלך ולגוף שלך שמגיבים בצורה נורמלית ובריאה....

מחשבות בריאות ונורמליות יכולות להיות דבר חולף כמו גלים בים שעולים ויורדים, או כמו עננים בשמיים שחולפים עם הרוח? ואז, אם באה לה מחשבה סוררת, אתה יודע שאתה יכול להיות רגוע, כי היא תחלוף ותחליף אותה מחשבה אחרת, ואתה יכול באותו רגע שזה קורה לנסות לדמיין את עצמך צופה במחשבות שלך כמו בסירות ששטות בנהר ונעלמות במורד הזרם.
המחשבות שלך הן לא כולך, הן רק חלק בך ואינך צריך לחשוש שהן ישתלטו עליך, ומתוך כך אולי הדרך הכי טובה היא לא לנסות להילחם בהן אלא פשוט לתת להן לעבור, לחלוף...

אינני יודעת איך הצליחו אותם צדיקים להגיע לכוח ריכוז כה גבוה, ואני יודעת גם מתרבויות אחרות על אנשים שהצליחו להגיע לכוח ריכוז כה גבוה עד שממש ניתקו את עצמם מגופם והצליחו ללכת על גחלים לוחשות, ואפילו לרחף רחיפה יוגית באויר.
אזכיר כאן עוד סיפור דווקא מתרבות המזרח הרחוק, אולי גם הוא יעזור במשהו: נזיר זקן ותלמידו הצעיר היו יום אחד בדרכים, כשלפתע ראו אישה צעירה ולא צנועה שביקשה את עזרתם בחציית הנחל. הנזיר המורה הזקן, לתדהמת תלמידו הצעיר, הרים ללא היסוס בזרועותיו את האישה, חצה איתה את הנחל, הוריד אותה בצד השני, חזר והצטרף את תלמידו וביחד המשיכו לצעוד בשתיקה.
רק אחרי מספר שעות נוספות של הליכה אזר התלמיד הצעיר עוז ושאל את מורהו איך הסכים, למרות האיסור הדתי, לשאת בזרועותיו את הצעירה. בתשובה השיב לו המורה הזקן: בני, אני הנחתי את האישה בעברו השני של הנחל, ואילו אתה - נושא אותה עד עכשיו...

מירב שלום, איתך הסליחה על כך שאני עונה רק עכשיו.
התהליך שאת מתארת מאוד מעניין.
אין לי ספק שבעקבות הטיפול שעברת את יודעת היום הרבה יותר על עצמך, לא רק במה שקשור למה שאת אוכלת, אלא גם על יחסייך עם האוכל, מקומו בחייך, וגם באופן כללי ללא קשר לאכילה.
אני שמחה עבורך שאת מרגישה כמו אדם חדש.
לא הבנתי משאלתך האם הטיפול כלל דמיון מודרך בלבד או גם NLP.
ה- NLP מייחס חשיבות רבה להגדרה נכונה של המטרה כמפתח לשינוי. אני מזמינה אותך לקרוא גם את תשובותיי לטל ול- ט' ששאלו כן בפורום בנושא דומה, וכן את כתבותיי בנושא ירידה במשקל בעזרת NLP שהתפרסמו במדור תזונה ודיאטה באתר (והמשך להן יתפרסם כנראה בקרוב).
למשל, חשוב להגדיר את משקל היעד במקום את המשקל שרוצים לרדת, או את מידת הבגדים שאליה רוצים להגיע, או את התחושה, או הגדרה חיובית אחרת שמכוונת קדימה.
מנסיוני, גם כשהמטרה מוגדרת בצורה נכונה, לעיתים היא מעוררת התנגדות פנימית שעלולה להפריע לתהליך אם היא נמשכת לאורך זמן. התנגדות כזו עלולה לעלות בעיקר בכל מה שקשור לירידה במשקל, כיוון שהאוכל הינו אחד מאמצעי הקיום הבסיסיים, ועצם הציפייה של האדם מעצמו לויתורים בתחום זה עלולה להיות מלווה בפחד רב.
לכן כשהאדם עצמו או מנחה התהליך מזהה התנגדות הנמשכת לאורך התהליך, כדאי לבחור מטרה מתחום אחר, אפילו תחום רגשי, מתוך ראייה של הרגלי האכילה ועודף המשקל כסימפטומים לקושי רגשי, שעשויים להשתנות עם השינוי בתחום האחר.
מתוך מה שלא עבד בטיפול הקודם, ניתן ללמוד רבות על מה לעשות אחרת בטיפול נוסף, או עם עצמך במידה שאת מרגישה שיש לך כלים שלמדת בטיפול הקודם.

היי שירי,

אכן לעיתים אני שמחה שכשאני החלטתי ללמוד עוד לא היו כל כך הרבה אפשרויות, כי ההתלבטות אינה קלה, מצד שני חישבי כמה תחושת הבחירה והמחויבות שלך עשויה להיות חזקה יותר כאשר תחליטי לבסוף מתוך מגוון האפשרויות.
מה שעובד עבורי בתהליכי בחירה (באופן כללי ולא רק בתחום זה) הוא איסוף מידע על האירגונים השונים (ניתן לעשות זאת בקלות דרך אתרי האינטרנט שלהם), התייעצות עם חברים ומכרים שאולי למדו בעצמם או מכירים מישהו (את יכולה להפיץ בקרב חברייך את השמועה שאת מעוניינת ללמוד תחום זה ואולי הם מכירים מישהו שלמד), ומעל הכל - להגיע להרצאות או פגישות המבוא של מרכזי הלימוד השונים, שבהן תהיה לך הזדמנות לפגוש את מנחי הקורסים, לשמוע, לחוש, לחוות, לשאול שאלות, ולבדוק איך את מרגישה בכל אחד מהם.
מקווה שעזרתי.
בכל מקרה, מאחלת לך המון הצלחה
אילה

היי סיגל,

ב- NLP קיימות מספר טכניקות יעילות מאוד המיועדות לשינוי הרגלים ויצירת שינויים התנהגותיים בזמן קצר.
שיטות אלה מבוססות על זיהוי היכולת החסרה אצל אותו אדם בתחום מסויים אך קיימת בתחום אחר, ו"חיבור" אליה.
במקרה שאת מתארת חישבי מהי היכולת החסרה לך בהקשר של הקימה בבוקר (רק את יכולה להגדיר מהי אותה יכולת עבורך. היכולת יכולה להיות למשל נחישות, שמחה וכדומה). לאחר שתזהי יכולת זו, ניתן להעצים את תחושת היכולת הזו בעזרת זכרונות של מצבים שבהם אותה יכולת קיימת וזמינה בקלות, וכאשר תחושת היכולת חזקה וממלאת את הגוף, עוברים לדמיין את המצב שבו קיים הקושי תוך כדי חיבור ליכולת, וחיבור זה מאיץ את השינוי ברמה הרגשית המודעת וברמת תת המודע.
ייתכן שמהתיאור לא ברור לך מה לעשות, כיוון שכמו מרבית טכניקות ה- NLP מדובר בתהליך חווייתי שלפחות בפעם הראשונה כדאי לחוות אותו עם מנחה NLP, אך לאחר שחווים אותו ניתן לשחזר אותו לבד גם למצבים אחרים.
קיימת טכניקה נוספת שנקראת "מחולל ההתנהגות החדשה" שבה מעצימים את ההדמייה והתחושות בעזרת תנועות העיניים (זהו מודל שמהווה חלק מה- NLP) ונעזרים בהדמייה של מישהו אחר שהיה מצליח לדעתך בהתמודדות עם אותו קושי, ומשמש במקרה זה כ"מודלינג", כלומר כמודל להצלחה שממנו ניתן ללמוד על עצמך כיצד תתמודדי גם את בהצלחה.
ייתכן שבהמשך תרצי לעשות שינוי גם במרכיבים נוספים של סדר היום שלך, כמו שעת השינה בלילה במידה שאת נוהגת לשכב לישון מאוחר, וגם לגבי שינוייים כאלה ניתן להגיע בעזרת טכניקות NLP.

מה הידע שלך? מעניין לדעת

היי טל,

אני בהחלט מבינה על מה את מדברת. אחת הסיבות שהחלטתי ללמוד NLP היא התיסכול מכך שעבור מרבית האנשים דיאטות "רגילות" לא מצליחות, וכדי להשיג שינוי מהותי, יש צורך במשהו שהוא מעבר ל"הכתבת" הרגלים חדשים.
מנסיוני, מרבית האנשים שכבר ניסו את כל הדיאטות האפשריות, יודעים פחות או יותר מה וכמה צריך לאכול, ולרוב תפקידי כדיאטנית במקרים כאלה הוא דווקא להוסיף מזון ולא להפחית, כדי למנוע מצב של דיאטת הרעבה שגורמת נזק לגוף בטווח הארוך ואינה מבטיחה הרזיה מהירה יותר בטווח הקצר.
ה- NLP בניגוד לטיפול תזונתי, מנסה להבין לא רק מה ומתי אוכלים, ואינו עוסק בחישובי כמויות וקלוריות, אלא מאפשר בדיקה הרבה יותר עמוקה של האדם עם עצמו לגבי ה"איך" - איך הוא אוכל, איך הוא מרגיש את הרעב ואת השובע (אם בכלל, אצל חלק מהאנשים המנגנון הטבעי הזה כל כך התקלקל מרוב דיאטות, שהם כבר לא תמיד מודעים למידת הרעב והשובע שלהם), וכאשר מדובר על אכילת יתר - מה הכוונה החיובית הלא מודעת שלנו כלפי עצמנו בהתנהגות זו.
התובנות שהאדם מקבל בתהליך זה לגבי עצמו מאפשרות לו להתחיל שינוי עמוק ומהותי יותר. לדוגמה אחת המונחות שלי גילתה בתהליך הטיפול שהכוונה החיובית הלא מודעת שלה כלפי עצמה כשנהגה לאכול בערבים כמות גדולה של מזונות משביעים המבוססים על פחמימות, היתה בעצם להירגע ולנוח, כיוון שהאוכל הכביד עליה והכריח אותה לנוח. אחרי שגילתה זאת, היא היתה מסוגלת למצוא דרכים אחרות לאפשר לעצמה לנוח ובעצם ניסחה מעין חוזה חדש עם עצמה.
אנא קיראי גם את תשובתי בפורום ל-ט', אחת הפונות קצת לפנייך, ותוכלי להיעזר גם בכתבות בנושא NLP וירידה במשקל שהתפרסמו במדור "תזונה ודיאטה" באתר זה.

שלום רב,

תודה על פנייתך. בימים אלה אני כותבת סדרת כתבות בנושא הרזיה באמצעות NLP באתר זה, שאולי תוכל לעזור לך בשלב ההתחלתי. מטרת סדרת הכתבות היא לעקוב אחר תהליך ירידה במשקל באמצעות טכניקות NLP ודמיון מודרך.
שתי הכתבות הראשונות, שכבר התפרסמו במדור "תזונה ודיאטה" באתר (השניה נמצאת כעת ממש בראש העמוד ויש בה קישור לכתבה הראשונה, שאותה עדיף שתקראי קודם), עוסקות בהגדרה נכונה של המטרה כמפתח להנעת השינוי הרצוי. אני מציעה לך להתחיל בלקרוא את הכתבות ולהתחיל להגדיר לעצמך את המטרה בצורה נכונה, ובעיקר לדעת מה חשוב לך במטרה זו, כלומר איך תרגישי אחרי השינוי, מה תראי, מה תשמעי, איך תתנהגי, איך ישתנו המחשבות שלך, ולדמיין כל זאת כאילו זה כבר מתרחש בהווה.
לגבי מסגרת של הנחיה בתהליך זה, חשוב לציין שהיא אינה חייבת להתקיים פעם בשבוע, אלא ניתן לרווח את הפגישות לאחת לשבועיים ואפילו שלושה.
כמו כן אוכל להפנות אותך לתלמידי שנה ב' ב- NLP ודמיון מודרך, אשר מטפלים/ מנחים ללא תשלום כחלק מהסטאז' שלהם.