פורום שומנים בדם, מחלות לב - יש לך שאלה?

כעקרון, התזונה המומלצת לבעלי רמות גבוהות של טריגליצרידים הנה דלת פחמימות, בעיקר פחמימות פשוטות. עם זאת, אין צורך (וגם לא רצוי) להתנזר לחלוטין מפחמימות. הכמות המדויקת תלויה במין, בגיל, במימדי הגוף ובמידת הפעילות הגופנית, ואין חוקים קבועים לכולם.
מומלץ לקבל ייעוץ אישי מתזונאי(ת) לגבי כמות הפחמימות וסוגן.
במקביל, חשוב לשמור על משקל גוף תקין ולעסוק באופן סדיר בפעילות גופנית אירובית.
שמירה על עקרונות אלה מביאה כמעט תמיד לירידה משמעותית בערכי הטריגליצרידים אם למרות זאת רמות הטריגליצרידים נשארות גבוהות, במיוחד אם רמת ה- HDL (הכולסטרול הטוב) נמוכה, יש מקום לשקול טיפול תרופתי.
חשוב גם לבדוק האם קיימים גורמי סיכון נוספים (יתר לחץ דם, סוכרת, עישון, רמות גבוהות של כולסטרול), ולטפל בהם אם יימצאו.

מאחר והמלצות לטיפול אינן יכולות להינתן באינטרנט, מומלץ לפנות לרופא המשפחה לקבלת טיפול מתאים, ואם עדיין יהיו ספקות - ניתן לפנות לייעוץ מרפאת ליפידים. מס' הטלפון לקביעת תור במרפאת הליפידים בתל-השומר הוא 03-5304582.

אמנם ישנם תרופות ומזונות רבים היכולים להשפיע על רמת ה- INR (מידת דילול הדם) בנוטלי קומדין, אך הדבר החשוב מבחינה תזונתית הוא לשמור על תזונה פחות או יותר קבועה מבחינת מזונות אלה, ולהתאים את מינון הקומדין לפי ה- INR. אם יש שינוי תזונתי (למשל דיאטה עם עליה בצריכת ירקות ירוקים) יש לבדוק את ה- INR לעתים תכופות יותר עד התאמת המינון החדש של הקומדין.
במידה ויש שאות ספציפיות מומלץ להתייעץ עם תזונאי(ת).
אתר המפרט על ההנחיות התזונתיות בנוטלי קומדין:
http://www.noged-krisha.co.il/BalancedDiet.html

1) הצורך בטיפול תרופתי נגזר לא רק מערכי הכולסטרול, אלא גם ובעיקר מהערכת הסיכון הכולל לחלות במחלת לב. בשאלתך חסרים פרטים רבים, כגון לחץ הדם, סוכרת, עישון, רמת ה- HDL (הכולסטרול הטוב) והטריגליצרידים, הגיל שבו לקו הורייך במחלת לב, האם יש בני משפחה אחרים שחלו במחלת-לב ועוד. לאור זאת לא אוכל להגיד (ודאי שלא דרך האינטרנט) האם יש צורך אצלך בטיפול תרופתי. כעיקרון, אם אין כל גורמי סיכון נוספים, ואם הורייך לקו במחלת לב בגיל מבוגר יחסית, כלל לא בטוח שיש צורך בטיפול תרופתי.
2) אין בנמצא תרופות (להורדת כולסטרול או לכל צורך אחר) שאף פעם, באף מטופל ובשום מקרה אינן גורמות לתופעות לוואי. עם זאת, מי שפיתח תופעת לוואי עם תרופה מסויימת, לא בהכרח יפתח תופעת לוואי עם תרופה אחרת. לכן, בהנחה שיש צורך בטיפול תרופתי, ניתן בהחלט לנסות תרופות אחרות, כגון ליפיטור ונוספות.

מאחר והמלצות לטיפול אינן יכולות להינתן באינטרנט, מומלץ לפנות לרופא המשפחה לקבלת טיפול מתאים, ואם עדיין יהיו ספקות - ניתן לפנות לייעוץ מרפאת ליפידים. מס' הטלפון לקביעת תור במרפאת הליפידים בתל-השומר הוא 03-5304582.

ד"ר תודה על תשובתך הפרטנית. כל בדיקות הדם שלי תקינות למעט המוגלובין נמוך 10.9 לחץ דם תקין ואיני מעשנת. אבי חלה אחרי גיל 65 ואימא בערך באותו הגיל. ה-HDL . מעל 70. האם לדעתך אני בסיכון ??. האם אני יכולה לפנות למרפת לפידים בלי הפניה מרופא משפחה? ושוב תודה

כפי שאת מבינה, לא ניתן לאבחן ולטפל דרך האינטרנט. הנתונים שמסרת אינם מצביעים על סיכון מוגבר, אבל תשובה אינטרנטית בשום מקרה אינה יכולה להחליף יעוץ פרטני לאחר בדיקה במרפאה. ניתן להגיע לכל מרפאה בבתי החולים, או עם טופס 17 מקופת החולים או באופן פרטי. בתל-השומר התשלום עבור בדיקת רופא במרפאה הוא פחות מ- 100 ש"ח. מס' הטלפון לקביעת תור במרפאת הליפידים בתל-השומר הוא 03-5304582. גם אם את מגיעה באופן פרטי, חשוב להביא מהרופא המטפל את כל הפרטים הרפואיים כולל כל הבדיקות הרלבנטיות שעשית, רשימת האבחנות הרפאויות, התרופות אותן את מקבלת וכו'.

1) לדבי הצורך בסטטינים אצלך - לא אוכל להתייחס, מאחר והצורך נגזר לא רק מערכי הכולסטרול אלא בעיקר מהערכת הסיכון הכוללת, וחסר לי מידע לגבי לחץ הדם, סוכרת, סיפור משפחתי, השמנה, אורחות חיים (דיאטה ופעילות גופנית) ויתכן גם בדיקות נוספות. במידה ולא קיים כל גורם סיכון נוסף - ערכי הכולסטרול שלך גבוליים ולא בהכרח מחייבים טיפול.
2) לגבי Q10 - המידע המחקרי דל, וברובו לא הראה תועלת בנטילת התוסף. עם זאת, יש כאלה המדווחים על שיפור בהרגשה - אמיתי? אפקט פלצבו? - כל עוד הרגשתם טובה, זה לא ממש משנה...

מאחר והמלצות לטיפול אינן יכולות להינתן באינטרנט, מומלץ לפנות לרופא המשפחה לקבלת טיפול מתאים, ואם עדיין יהיו ספקות - ניתן לפנות לייעוץ מרפאת ליפידים. מס' הטלפון לקביעת תור במרפאת הליפידים בתל-השומר הוא 03-5304582.

יש קשר בין פעילות ירודה של בלוטת המגן והיפרכולסטרולמיה

במקרה שלך הממצאים גבוליים, ולכן מציע לחזור על הבדיקה בעוד כ 3 חודשים
באשר לכולסטרול- האם ישנם גורמי סיכון נוספים?
על פניו לא היתי מתחיל בטיפול תרופתי לאור ה HDL הגבוה והסיכון הנמוך (אם אכן כך)
יש צורך בהקפדה על דיאטה ופעילות גופנית ולעקוב אחר הערכים כמו אחרי הבלוטה

ההפרעה בבלוטה מינימלית והשפעתה על הכולסטרול מועטה

תוצאות ההולטר מצביעות על נטיה ליתר ל"ד:
1) הערכים הממוצעים גבוליים + .
2) % גבוה מהזמן ערכי לחץ הדם גבוהים מהרצוי.
3) אין ירידה של לחץ הדם בלילה (אם כי יתכן שזה נובע מכך שלא ישנת רוב הלילה).

מאחר ולא ניתן לטפל דרך האינטרנט, אתן רק את עקרונות הטיפול:
1) לאור גילך הצעיר יש מקום לבירור קצר על מנת לחפש סיבה ליתר לחץ דם. חשוב לציין כי ברוב המקרים לא מוצאים סיבה כזו.
2) חשוב לברר האם ישנה עדות לפגיעה באיברים כתוצאה מלחץ הדם (בדיקת רופא עיניים, שתן לחלבון [מיקרואלבומין] ואולי אקו לב).
3) בהנחה ואין פגיעה כזו, ואינך סובל מסוכרת או מחלת כליות, ניתן לנסות טיפול לא תרופתי משך מס' חודשים:
א. דיאטה (בהנחית תזונתאי/ת, שעיקרה ירידה במשקל, וירידה בצריכת המלח. קיימת דיאטה בשם DASH, המוכרת לכל תזונאי/ת, שהוכחה כמסייעת להורדת ל"ד)
ב. פעילות גופנית אירובית סדירה
ג. המנעות מעישון.
4) באם לא יחול שיפור עם הטיפול הלא תרופתי, יש מקום לשקול מתן טיפול תרופתי.
5) במקביל, יש לחפש האם יש גורמי סיכון אחרים למחלת לב, כמו ערכי כולסטרול גבוהים, הפרעות אחרות בשומני הדם, ערכי סוכר מוגברים, עישון וכו') ולטפל בהם אם ימצאו.

מומלץ בחום שתפנה לרופא המשפחה שלך, המכיר אותך שלא דרך האינטרנט, לבירור וטיפול.

כעקרון, אין סוגי מזון כלשהו הגורמים בפני עצמם לירידה משמעותית בערכי הכולסטרול. הורדת ערכי כולסטרול עקב דיאטה נובעת מהמנעות ממאכלים המעלים את ערכי הכולסטרול (בעיקר מאכלים עשירים בשומני טראנס ושומן רווי).
קיימות טענות שונות לגבי סוגי מזון שונים המורידים לכאורה ערכי כולסטרול. הביסוס המחקרי לטענות אלה - בד"כ רעוע. קיימים סוגי מרגרינות המועשרים בסטרולים צמחיים שהוכח כי הם מורידים ערכי כולסטרול, אם כי לא במידה רבה.

1) הצורך בטיפול תרופתי נובע לא רק מערכי הכולסטרול, אלא גם (ובעיקר) מהערכת הסיכון הכוללת. בשאלתך יש מידע חלקי (גיל, מין, ערכי שומני הדם) אך חסר מידע נוסף (עישון, לחץ דם, הגיל בו חלה אביך במחלת לב, בני משפחה אחרים הסובלים ממחלת לב).
2) הריון והנקה עשויים להשפיע על רמת שומני הדם.

במגבלות הייעוץ האינטרנטי, לאור גילך הצעיר, מינך, הערכים הלא-מאד-גבוהים של LDL, והערכים הטובים של HDL והעובדה שאת מניקה - הייתי ממליץ על הנחיה תזונתית ע"י תזונאי(ת), פעילות גופנית אירובית סדירה, הימנעות מעישון ומעקב ערכי שומני הדם. לא נראה לי (שוב - במגבלות המידע החלקי והייעוץ האינטרנטי) שיש צורך בטיפול תרופתי כעת.

תודה רבה על היעוץ!!!
לא ידעתי ,כי הריון והנקה מעלים ערכים של שומנים בדם.

אני לא מעשנת,ערכי ל.ד שלי תקינים 60\110 ,אבי החל לסבול ממחלת לב בגיל 66 (היום הוא בן 72 מטופל תרופתית וכן עבר צינטור +סטנד ועוד....)

כמו שהבנתי עלי להתיעץ עם תזונאי ,ולהמשיך בפעילות גופנית.

תודה ..שרון

בהצלחה!

שלום רב,
אין ערכי כולסטרול תקינים היות והערך התקין נקבע עפ פרופיל הסיכון של החולה.

בהנחה שהינך בריאה , לא מעשנת ואין רקע משפחתי של מחלות לב וכלי דם בצעירים במשפחתך הבדיקות תקינות!

יתרה מזאת, ערכי ה HDL הכולסטרול הטוב גבוהים, דבר המוסיף להגנה מפני מחלות לב לב וכלי דם
רמת הטריגליצרידים תקינה

בהצלחה

בבקשה

במגבלות הייעוץ האינטרנטי, נראה שאתה נמצא בסיכון גבוה למדי לפתח מחלת לב: גבר בן 48, מעשן, סובל מעודף משקל, יתר לחץ-דם ועודף כולסטרול. במצב כזה, יש צורך, קודם כל, לעשות שינוי משמעותי באורח החיים: להפסיק לעשן (מתי? אתמול!), לאכול נכון ולהגיע למשקל גוף תקין ולעסוק בפעילות גופנית באופן סדיר.
בנוסף, יש צורך לוודא שלחץ הדם מאוזן, ולשקול בכל אופן טיפול להורדת רמת הכולסטרול.
במצבים של סיכון גבוה למחלת לב גם לאספירין יש חשיבות במניעת התקפי לב. לסובלים מצרבות ורפלוקס ניתן לתת טיפול מונע בלוסק, אומפרדקס, לנטון וכו'.
חשוב לזכור שמה שמסוכן ביותר עבורך הוא לא התרופות, אלא הצטברות גורמי הסיכון, שרובם ניתנים לטיפול.

ראשית, חשוב להדגיש שיעוץ אינטרנטי, בהיעדר מידע רפואי מלא ובדיקה גופנית, הנו מוגבל ובשום מקרה אינו מחליף יעוץ פורמלי פנים אל פנים. באופן עקרוני:

1) רמת LDL-כולסטרול של 212 הנה גבוהה לכל אדם, ובייחוד למי שבמשפחתה היסטוריה של מחלת לב בגיל צעיר. ערכי כולסטרול כאלה דורשים טיפול, ובאופן מעשי לא ניתן להורידם משמעותית ללא טיפול תרופתי.
2) לעליה בערכי ה- CPK ישנן סיבות אפשריות נוספות, פרט לסטטינים, כולל תת-פעילות בלוטת המגן שאינה מאוזנת (לא כתבת את ערכי ה- TSH העדכניים שלך), פעילות גופנית נמרצת בימים שלפני הבדיקה ועוד.
3) אם נגרמה תופעת לוואי מתרופה אחת ממשפחת הסטטינים, אין זה מחייב שיהיו תופעות לוואי בשימוש בתרופות אחרות מאותה המשפחה.

מאחר והמלצות לטיפול אינן יכולות להינתן באינטרנט, מומלץ לפנות לרופא המשפחה לקבלת טיפול מתאים, ואם עדיין יהיו ספקות - ניתן לפנות לייעוץ מרפאת ליפידים. מס' הטלפון לקביעת תור במרפאת הליפידים בתל-השומר הוא 03-5304582.

לכל המרפאות בשיבא ניתן להגיע עם טופס 17 מקופת החולים או בתשלום באופן פרטי (אם מדובר בבדיקת רופא בלבד ללא ביצוע פרוצדורה כלשהי - התשלום צנוע).
ניתן לקבוע תור ולקבל פרטים מלאים במוקד זימון התורים בטלפון 03-5305000

בהיעדר אינפורמציה נוספת (בעיקר לגבי מחלות לב במשפחה הקרובה וגורמי סיכון נוספים) לא אוכל לתת המלצה ספציפית. אנסה, בכל אופן, לתת תשובה עקרונית:
1. אמנם התרופות להורדת רמת הכולסטרול אסורות לשימוש בזמן הריון והנקה, אולם, אם יש בהן צורך, ניתן להשתמש בהן בין ההריונות, אם מקפידים להשתמש באמצעי מניעה. כאשר רוצים להרות שוב יש להפסיק את הטיפול התרופתי כ- 3 חודשים לפני הכניסה להריון, ולחדשו עם תום ההנקה.
2. לגבי התינוקת - ערכי כולסטרול גבוהים כפי שציינת מקורם לעתים בבעיה גנטית, ויש חשיבות גדולה לאבחנה מוקדמת וטיפול מותאם. לכן, מומלץ שכל קרובייך מדרגה ראשונה כמו גם קרובי משפחתו של אביך (כולל אחים ואחיות), יבדקו את ערכי הכולסטרול שלהם ויקבלו טיפול, אם יש צורך בכך. התינוקת אינה מועמדת לכל טיפול בשלב זה של חייה, ולכן אין צורך להפנותה לבדיקה באופן מיוחד כעת, אך כאשר תבוצע בדיקת דם מסיבה אחרת, מומלץ לבקש מהרופאה לבדוק גם את רמת הכולסטרול.

ראשית, חשוב להדגיש שיעוץ אינטרנטי, בהיעדר מידע רפואי מלא ובדיקה גופנית, הנו מוגבל ובשום מקרה אינו מחליף יעוץ פורמלי פנים אל פנים. בהסתייגות זו, אנסה לענות לשאלותיך:
1. BAB חיובי - רפלקס ע"ש בבינסקי - עדות לפגיעה נוירולוגית. ארפלקסיה - היעדר רפלקסים - יכול להצביע על בעיה נוירולוגית.
2. הירדמות בצד שמאל של הפנים עשויה להיות רלבנטית או לא - לא ניתן לאבחן אינטרנטית.
3. אם אכן קרדיוליפין חיובי - מקובל לתת תרופות למניעת קרישת הדם, בייחוד אם קיים חשש שהיה אירוע מוחי. לעתים לא מסתפקים באספירין ונותנים קומדין.
4. הסיפור אכן מחשיד לאירוע מוחי קל אולם, כאמור, לא ניתן לאבחן אינטרנטית. בדיקת ה- CT לעתים אינה מספיק רגישה, ואם קיים חשד בנוכחות CT תקין - יש לעתים צורך לבצע בדיקת MRI. במקרים כמו שתיארת מקובל גם לבצע אקו לב לשלילת מקור לבבי לתסחיפים. לעתים יש גם צורך בביצוע אקו דרך הושט (TEE) ו/או אקו עם הזרקת בועות.
5. יתכן ויש מקום לבירור נוסף. מומלץ לפנות למרפאת קרישה עם כל הנתונים לבדיקה והערכת הצורך בבירור נוסף ובטיפול. מרפאה כזו קיימת בכל בתי החולים הגדולים.

רציתי לשאול משהו שאני לא יודע אם יש לו קשר.
הייתי אצל רופא א.א.ג. בגלל טינטון, והפנה אותי לבדיקת שמיעה שגילתה ירידה עיצבית בשמיעה (בטונים גבוהים, כשאני נמצא בתחתית הנורמה) וזה בעיקר בצד שמאל, והמליץ לי על נטילת אביטול למשך חודש, וחזרתי אליו לביקורת וסיפרתי שאני סובל לפעמים גם מסחרחורת ואולי זה קשור, והוא נתן לי הפניה לבדיקת ENG (בעוד כחודש וחצי), ולהמשיך עם האביטול.
קראתי על הבדיקה הזו מעט והבנתי שהיא מיועדת לסחרחורת מסוג ורטיגו, העניין הוא שאני לא סובל מסחרחורת סיבובית אלא אני מרגיש תחושות כמו עירפול וטשטוש וכבדות באותו זמן.
האם הבדיקה טובה גם לזה ?
ולאור תשובתך עלתה בי המחשבה, האם יש קשר בין כל הסיפור הראשוני שלי שהתרכז בצד שמאל, לבין הירידה בשמיעה שהיא משמעותית יותר בצד שמאל ?
ואם כן, מה זה דורש ?
ולגבי בירור המוטולוגי, האם גם המטולוג רגיל במסגרת קופ"ח יכול להיות טוב ?

ושוב רב תודות לך

1) בדיקת ENG נועדה, אכן למקרים בהם קיים חשד לורטיגו, היכול לנבוע מבעיות באוזן או מבעיה נוירולוגית. בדיקה נוספת היכולה לעזור היא BERA, שנועדה לבדוק את מערכת ההולכה העצבית מהאוזן למח, מערכת הקשורה הן לשמיעה והן לשווי המשקל. אם הירידה בשמיעה ו/או הסחרחורת נובעים מבעיה עצבית, יתכן וניתן יהיה לראות לכך ביטוי בבדיקה זו. רופא אאג יחליט על הצורך בבדיקות לפי האינפורמציה שקיבל ממך, תוצאות הבדיקה הגופנית ובדיקת השמיעה.
2) יתכן קשר בין התלונות על הירידה בשמיעה והסחרחורת לבין בעיה נוירולוגית, אם יש כזו. בדיקת ENG יכולה כאמור לתרום לאבחנה, ולעתים יש צורך גם בבדיקת MRI.
3) לגבי הבירור ההמטולוגי - רצוי לפנות להמטולוג המתמחה בבעיות קרישה. אם בקופת החולים שלך יש מרפאת קרישה עם המטולוג כזה, ניתן בהחלט להתייעץ עמו.

רק להודות לכם

נ.ב. אם היית הרופא שלי, הייתי רגוע הרבה יותר :)

אזטרול מוריד את רמת הכולסטרול בדם בכ- 20% בממוצע. אולם יש לזכור כי:
1) זהו ממוצע - בחלק מהמטופלים הירידה יכולה להיות קטנה או גדולה יותר.
2) ירידה של 20% אינה מספיקה תמיד, בעיקר במטופלים שרמת הסיכון שלהם לחלות במחלת לב גבוהה.
3) יתכן ולסטטינים (כמו סימבסטטין וליפיטור) יש השפעה המגינה על הלב שאינה קשורה רק להורדת הכולסטרול, וחשיבותם בטיפול - רבה.
4) לעתים קרובות מפסיקים טיפול בסטטינים בשל "נזק לכבד" שלמעשה אינו משמעותי ואינו מצריך הפסקת הטיפול.
5) תופעות לוואי שהיו עם תרופה אחת ממשפחת הסטטינים - בחלק גדול מהמקרים לא יקרו עם סטטין אחר.

מאחר והסיפור מורכב, לא אוכל לתת עצות דרך האינטרנט. מומלץ שתפני למרפאת ליפידים. בתל-השומר ניתן לקבוע תור למרפאה בטלפון 03-5304582