פורום יחסים, זוגיות ונישואין - יש לך שאלה?

שלום רבקה יקרה,

אכן, את עוברת משבר לא פשוט. לפרידה יש הרבה רבדים- גאוגרפית, פיזית, רגשית וכל זה בנוסף להשלכות על הילדים הקטנים.

את מבקשת תמיכה ועידוד- אני מבינה שאת זקוקה למעין "פוש" כדי לעשות את הצעד הזה. נשמע לי מהודעתך שאת מוכנה לעשות אותו, לא נשמע שנשארה בך אהבה לבן זוגך, אם כי אני חייבת לציין- נשאר בך הרבה כעס, ולפעמים, הגבול בין אהבה לשנאה הוא כ"כ דק, והוא דו כיווני, ז"א- המעבר החד בין "אני אוהבת", ל"אני לא סובלת" הוא דק לפעמים.

אם את בפירוש הדעת למסקנה שלא טוב לך, שאת לא רואה איתו המשך חיים, שאת לא רואה דרך ורצון לתקן את המצב, אז כן, את צריכה לעשות צעד ולחזור לישראל. אני לא יודעת אם בקרבתך יש קהילה יהודית, אבל לבטח יש גורמי סיוע שיכולים לתת מינימום תמיכה- נסי בכל זאת דרך האינטרנט, וכד'.

דרך נוספת היא ליצור קשר עם מטפל בישראל ולעשות תהליך תוך כדי, קרי, לקבל תמיכה מקצועית עד שאת חוזרת ארצה. התמיכה הוירטואלית לצערי רק וירטואלית..

כך או כך התהליך לא פשוט, אבל לא בלתי אפשרי. את צריכה להחליט שזהו, שאת עושה את זה, ולעשות. לי נשמע משום מה שעדיין יש בך משהו שמתנדנד- אם זה חוסר ביטחון ללכת על זה ולא להתחרט, אם זה משום שעדיין נשאר קמצוץ רגש חיובי אליו (?), אני לא יודעת, רק משתפת אותך. בכל אופן- זה אפשרי. אם אין שום סיכוי אחר להביא אותו לקראתך, ואם לא נותרה בך אהבה אליו- חזרי הביתה, לישראל.

תודה לך
אני רוצה גירושין ! אני גרה בקנדה זה עיר לא כל כך קלה כדי לברוח עם הילדם הוא מאיים שהילדים נישארים איתו (זה בכדי שאני יהייה מוכרחה לחזור)
את יכולה בבקשה להסביר לי מזה הדבר הזה שהוא מאוהב בכסף יותר מסקס זה משפיל מביך..
איך עושים תצעד הזה לקחת תילדים ופשוט לחזור לישראל ללא הסכמתו? אני חייבת תמיכה בעניין
אפחד לא יודע תמצב שלי איתו חוץ מהמשפחה שלו, כולם חושבים שאני חייה בעולם כולו דבש, אני לא יודעת איך להתחיל בתהליך גירושים ללא עזרה, אפילו תשכנות שלי אני לא מכירה. אני כל היום בוכה איך החיים שלי נפלו לפח מגיל כל כך צעיר

רבקה יקרה,

רק את בוחרת מה הצעד הבא.

לגבי התאהבות בכסף- יש דבר כזה, אין מה לעשות. בעיקר כשאתם מתגוררים בחו"ל וההישרדות היא משמעותית יותר, אולי אף כוללת את ה"חלום"- לעשות כסף בחו"ל ולחזור, הרבה זוגות נשארים בסוף.. תמיד יש את הפחד לחזור לכלום ולהתחיל מאפס. אז זה קיים וכנראה, לפי מה שאת מתארת, זה בעדיפות מאוד ראשונית אצלו.

לגבי איך עושים את זה- אני לצערי לא מתמחה בנושא ולא יכולה לעזור. אבל שוב, אם גלשת וכתבת בפורום הזה, תוכלי להמשיך לגלוש ויש אף פורום של הפורטל שלנו- פורום בנושא גירושין וזכויות וכו'- שם בטח תוכלי לקבל תשובה. כשכתבתי תמיכה מקצועית מהארץ- התכוונתי שאפשר לנסות להפנות אותך למי שמתאים במקרים כאלה לקבל תמיכה טלפונית מהארץ, תמיכה רגשית בעיקר, לעודד אותך ולחזק אותך עד שתוכלי לעשות את התהליך ולחזור כשאת מרגישה מספיק חזקה לזה.

לגבי הילדים- מורכב, על כן צריך להתייעץ [a href='http://ww.beok.co.il/Forums/פורום_פרידות_גירושין_בגידות' id='link']בפורום מתאים [/a]

אני רואה שהסתרדת עם עדי בדיחי המקסימה,
אני מקווה שכעת הוקל לך,
אין לי מושג מה טוב בשבילך, רק את יודעת, ובכל זאת אם את רוצה להישאר ולשקם את הזוגיות שלכם, אני מוכן לתת כתף ולתמוך בך נפשית מרחוק, דרך המייל,
תשאירי מייל ונתקדם,
חג אורים שמח

לא ראוי להמליץ בפורום.
מה המייל שלך ?

הי ריקי,

אכן לא ניתן להמליץ בפורום. אני יכולה לכוון אותך לקופת החולים, אם את בכללית אני מעורה יותר- יש שרות שאפשר לקבל דרך המושלם במחיר מסובסד. מדובר במטפלים טובים בעלי קליניקות, אשר מקבלים שם, אך דרך הקופה. בד"כ מאושרים בין 10 ל-30 מפגשים לשנה קלנדרית, תלוי בסוג הטיפול. העלות היא בין 160-240 ש"ח לטיפול.

תוכלי לפנות גם למנהלות הפורום באופן אישי דרך המייל ואולי גם שם תוכלי לקבל כיוון והמלצות.


בהצלחה רבה

נופר יקרה,

בן זוגך טוען, שהוא רוצה להיפגש על בסיס יומיומי, אך התנהלותו מעידה אחרת.
בפועל, תדירות הפגישות שלכם היא פעם בחודש, וגם זה הודות למאמצים שאת משקיעה, כדי שזה יקרה.
במהלך התקופה שאתם ב"מין קשר" כזה גם הספקתם להתחיל אותו מחדש, אחרי שהוא נגמר כמה פעמים.
אני מתקשה להגדיר את הקשר שיש ביניכם, אך הוא לבטח לא קשר זוגי, לא קשר שיכול להיות מוגדר כזוגיות.
אני מציעה לך לסיים את הקשר הזה כדי שתוכלי להתקדם הלאה בחייך, וליצור זוגיות אחרת, בריאה ונכונה עבורך.

מאחלת לך הצלחה ואהבה!

יאנה יקרה,

כדי שאוכל להתייחס לפנייתך אצטרך יותר מידע.
האם תוכלי להרחיב מעט?

נחנו נשואים כמעט שמונה שנים יש לנו שלושה ילדים מקסימים, הבעיה שפשוט כבר אין לי רגשות כלפי בן הזוג שלי הוא מעצבן אותי בכל דבר אנחנו רבים יותר מאשר כל דבר אחר ואני לא יודעת מה לעשות.

יאנה יקרה,

ראשית, תודה על תגובתך.

נראה שיש לך רגשות כלפי בן זוגך, רגשות שליליים.
כמו כן, מדברייך עולה, שהתקשורת ביניכם לקויה.
לאור הדברים שכתבת (בתמצות רב), אני חושבת שכדאי שתשקלו לגשת לאיש מקצוע העוסק בזוגיות, כמו יועץ זוגי או מאמן לזוגיות.

אך רגע לפני...
האם הזוגיות שלכם מאופיינת בכעס ובתקשורת לקויה בגין אירוע מסוים?
האם במהלך השנים חוויתם עלויות וירידות במערכת הזוגית?
האם את חשה שהזוגיות נדחקה למקום נמוך בסדר העדיפויות בגלל העומס בהתנהלות היומיומית?
האם יש אפשרות מבחינתך לנסות ולתקן?

אשמח לקבל את תגובתך

שיר יקרה,

הרתיעה הנמשכת שאת חשה עלולה להיהפך, עם הזמן, לתסכול משני היבטים.
העמדת הפנים - כמה זמן תוכלי לקיים עימו יחסים בתחושה של "נו, שייגמר כבר הסיוט הזה?" התחושה הזו עלולה להיות מלווה בכעס, הנובע מהרצון שזה ייגמר כבר, ובן זוגך עלול להיפגע.
ומה עם ההנאה שלך?- חוסר ההנאה שלך מהמגע הפיסי עלול, לאורך זמן,להתפתח, גם כן, לכעס ותסכול.
לתחושות שכאלה אין מקום של קבע בזוגיות בריאה.

מניסיוני לאורך השנים למדתי כי פתיחות, שתוף ורצון כן ללכת האחד לקראת השני, ללא הטלת אשמה וכעסים יכולים להוות התחלה למציאת הדרך המשותפת לפתרון הבעיה.
עם כל הקושי ואי-הנעימות הכרוכים בזה, שתפי אותו. עדיף כעת מאשר שהוא ייפגע מאוחר יותר, כאשר לא תצליחי יותר להעמיד פנים, או כאשר הוא יתהה לגבי רתיעתך.
אולי תצליחו יחד למצוא את הדרך, אשר תביא גם אותך להנאה מהמגע הפיסי?

אך, קיימים גם מקרים בהם יש חיבור טוב לאנשים אחרים, אך לא קיימת משיכה מינית.
ייתכן כי, מהות הקשר שלכם צריכה להיות אחרת, ולאו דווקא של זוגיות הכוללת אינטימיות פיסית.

"אני" יקרה,

נראה שאת יודעת מה את מחפשת בבן זוגך, איזה התנהלות את מוכנה להכיל ולקבל ומהו קו אדום מבחינתך.
הבחירות הנכונות ביותר נעשות תמיד מתוך התבוננות והקשבה פנימית, וממקום של תחושת שלמות עצמית, בטחון, הערכה ואמונה עצמית. כלומר, להתמקד בתחושות וברצונות האמיתיים שלנו, ולדעת בוודאות, שזה באמת מה שאנחנו רוצים, וזה הכי מתאים לנו.
מדברייך עולה, כי כך את מתנהלת. יישר כוח!
הישארי נאמנה לעצמך ולערכייך, צאי והכירי עוד אנשים, ובוודאי תמצאי ביניהם את מה שהכי נכון ומתאים עבורך.

מאחלת לך הצלחה ואהבה!

למעשה אני לא בטוחה בעצמי בכלל. ובמיוחד שזה נוגע לגברים.
הייתי רוצה לשמוע עצה... האם אני צודקת? או לא?
או שאולי החמרתי..?
אני לא יודעת.. הוא באמת מצא חן בעיניי. אבל משהו מרגיש לי לא נכון עם השפה שבה הוא התבטא.
אחרי אתמול, נראה לי שהוא לא יתקשר יותר. הרגשה שלי כזאת.
אם הוא באמת ירצה אותי.. הוא היה מתנצל ומתקשר או משהו...

אני כבר לא יודעת אם אני טועה או לא.. החינוך שגדלתי עליו זה שבחור צריך לכבד בחורה נקודה. אבל משום מה כשאני עומדת על עקרונותיי אני מרגישה תמיד שאולי זה לא נכון. ואולי אני אשמה..

"אני יקרה"

ראשית, תודה על תגובתך, ועל כך שאת משתפת בתחושותייך.

העלאת שתי נקודות חשובות.
האחת, ההרגשה שלך. כתבת "משהו מרגיש לי לא נכון".
להתנהל נכון עבורך, פירושו להתנהל על-פי ערכייך, צרכייך, רגשותייך והרגשותייך. לא נכון להימצא במקום בו את לא שלמה לגבי משהו, במקום בו משהו מפריע לך.

הנקודה השנייה, היא הערך שהוטבע בך בבית הורייך, "שבחור צריך לכבד בחורה נקודה".
אני חושבת שהורייך צדקו ואף יותר מכך, כל אחד זכאי ליחס של כבוד מהאחר. על אחת כמה וכמה במערכת זוגית ואינטנסיבית.

אל תחמירי עם עצמך.
את נוהגת נכון. פועלת בהתאם לתחושותייך וערכייך, מה שכינית "עקרונותיי".
אם הקשר ביניכם היה מתפתח, והיית בוחרת להתעלם מהתחושה הזו, שמשהו לא נכון שם עבורך, היית צוברת תסכול בהמשך, ולתחושות מעין אלה אין מקום של קבע בזוגיות טובה.
אולי מוטב עתה, לסיים את הקשר, אח"כ זה יכול להיות קשה וכואב יותר.
תפני מקום לזוגיות טובה ונכונה עבורך.

הבחור הזה ואני בקשר טלפוני. עכשיו לרוב הוא מתקשר אליי אני כמעט ולא
עונה לו להודעות וכן חוזרת אליו. מידי פעם התקשרתי אליו מיוזמתי.
עכשיו שמתי לב שבזמן האחרון הוא הפסיק להתקשר...ונראה לי בגלל שאולי הוא מרגיש שאני לא מתקשרת אליו.
אני לא מרגישה צורך להתקשר כי אני לא נפגשתוי איתו מספיק כדי שיהיה את ה"קשר" בנינו. שוב, החוסר ביטחון נכנס פה -האם אני פועלת בהיגיון?או שמא אני צרייכה להתקשר אליו כבר עכשיו גם?

"אני" יקרה

את עושה נכון!
את פועלת על פי צו מצפונך, עושה מה ש"מרגיש לך" נכון, את עושה מה שנכון עבורך.
אם את לא מרגישה צורך להתקשר אליו, אל תתקשרי. את לא צריכה לעשות שום דבר בניגוד לתחושותייך.
את צריכה לעבוד על חוסר הביטחון שלך.
האמיני בעצמך ובתחושותייך, העריכי וכבדי את עצמך. כאשר את תעשי זאת, גם הסובבים אותך ינהגו כך

הי אני,

את מעלה שני דברים- האחד - את חשה שאין לך מספיק זמן לאינדיבידואל שלך, לצרכים שלך בתוך הזוגיות- לאדם הנפרד שבך אל מול תפקידך כבת זוג. השני- חוסר משיכה אל בן זוגך.

שני הדברים שציינת שכיחים, לגבי חוסר הזמן שלך לעצמך- את בהחלט צודקת שהוא צריך להיות קיים ולאו דווקא בילוי משותף הוא זמן לעצמך. אצל בן זוגך אולי זה כך. בכל אופן כדאי שבזמנים בהם לא נמצא בבית, תפתחי לעצמך זמן איכות שכזה, בו את רק עם עצמך ועושה מה שטוב לך. בנוסף, כדאי לשתף אותו שפעם בשבוע - שבוע וחצי את רוצה לבלות עם חברה או לעשות תחביב, ולהדגיש שאין מדובר בריחוק ממנו אלא במשהו שחשוב לך ללא קשר לזוגיות, אלא להדגיש את הצורך שלך.

לגבי חוסר משיכה- קריטי לדעתי יותר, חשוב מאוד לא להיגרר למצב בו הבעיה תסלים ואת מבחינתך ממשיכה "כרגיל". אני יודעת שבטח קשה לבקש, או להתוודות שהדבר פחות מושך אותך, אבל אולי כן תצליחי לגייס אותו למשימת דיאטה ביחד, או כושר ביחד, איזשהי פעילות שקשורה למצבו הגופני שלו. אם זה לא הולך, כן כדאי לקיים איתו שיחה ולהבהיר לו שזה חשוב לך הנושא הזה, אין ברירה, אם הוא יבין שזה קריטי לך יש סיכוי טוב שזה ישתנה. סומכת עלייך שתעשי זאת מבלי כוונה לפגוע אלא מתוך המקום שלך.

היי תודה רבה לך

שלום,

אני מבינה שאת רוצה לעזור לביתך, אך לצערי זה אינו הפורום המתאים. לדעתי צריך לפנות לפורום שנותן ייעוץ משפטי אחרי גירושין- זכויות כל צד וכו'.

בהצלחה רבה וכל טוב.

טלוש יקרה,

קנאה הינה תכונה טבעית הקיימת בכל אחד מאיתנו, במינונים שונים.
גם אם אין בסיס לרגש הזה, הוא עדיין קיים, וצריך לנסות ל"רסן" אותו, כך שהוא לא יחבל בחיינו.

האם שיתפת את בן-זוגך בתחושותייך? האם הוא מודע להן?

אולי, בפעם הבאה שהגברת מזמינה אותו לרקוד, הוא יוכל לסרב בנימוס?

כן , סיפרתי על זה לבן הזוג שלי והוא אומר שהוא מבין את זה ושזה טבעי ואין לי במה לקנא בה , להיפך היא זו שצריכה לקנא בי ובזה הוא צודק. הוא אוהב אותי ואני יודעת את זה והוא גם אמר שלא משנה עם מי הוא רוקד הוא רוצה רק אותי ואוהב רק אותי.
הצלחתי איכשהו לרסן את רגש הקנאה שהתפרץ בצורה די משמעותית ובמפתיע אתמול , והגעתי למסקנה שאם הוא רוקד איתה שוב אני אגש ואזמין מישהו לרקוד איתי במקום לקנא בזה שהם רוקדים.
אני לא רוצה להגיד לו שלא ירקוד איתה כי זה כובל ולא נכון מבחינתי , זה כמו שהוא יגיד לי לא לרקוד עם אנשים מסוימים.
מבחינתי שירקוד עם מי שהוא רוצה , גם אני ארקוד עם אחרים.

טלוש יקרה,

ראשית, תודה על תגובתך ועל השיתוף.

נראה שהזוגיות שלכם מבוססת על פתיחות, כנות, פרגון ואהבה, המהווים ערכים חזקים ומהותיים לאיכות הקשר.
ערך משמעותי נוסף בזוגיות הוא, וויתור.
וויתור מודע של כל אחד מבני הזוג למען הזוגיות.
אם רקוד משותף של בן זוגך עם הגברת המסוימת הזו מפריעה לך, אולי הוא יוכל לוותר. אני בטוחה שיש עוד אחת או שתיים שתוכלנה לשמש לו בנות זוג ראויות לרקוד, ושנוכחותן לא תפריע לך.
נראה לי כמו וויתור קטן למען הזוגיות שלכם ותחושת הנוחות שלך.
את כמובן תוכלי לרקוד עם כל מי שתרצי, אך השאלה היא, האם כאשר תעשי זאת, תרגישי יותר טוב עם העובדה שבן זוגך רוקד דווקא עם זו שמעוררת בך רגשות קנאה כל כך חזקים, והאם בזה תשיגי את מבוקשך, והוא יפסיק לרקוד איתה.

את צודקת, אין מקום להשלטת רצונות בזוגיות בריאה, אך התרשמתי, מדברייך, שדווקא בת הזוג הנוכחית שלו לריקוד מהווה בעיה, ולא כל פרטנרית אחרת שיבחר.
אם הוא היה חש כמוך בנוגע לפרטנר לרקוד שלך, מה היית עושה?

לאורך השנים למדתי, שכדי להגיע לעמק השווה, בכל מערכת (זוגית, עסקית, חברית), יש להתכנס, כלומר למצוא פתרון יחד, פתרון המתאים לכל הנוגעים בדבר, ולא ל"הפגין שרירים" בסגנון "או קי, גם אני יכול/ה".

"אני" יקרה,

אל תחמירי עם עצמך. בכלל לא בטוח שהבחור מתרחק בגלל משהו שאת עשית.
את עוד צעירה ולבטח תמצאי את האיש הראוי לך.
ישנה אמרה האומרת ש"לא לקבל את מה שאת רוצה, כשאת רוצה, זה לעיתים מזל גדול"
אולי, עדיין לא פגשת את האחד, ולכן לא נוצרה מערכת זוגית, עד כה.

הניחי לתחושות הקשות, התמקדי במהות הקשר שאת מאחלת לעצמך, היי נחושה, וצאי למצוא אותו.


מאחלת לך הצלחה ואהבה!

מוזמנים לשתף בתובנותיכם

סיפור קשה, אבל כתוב יפה,,,
חייך השתנו אין ספק, אבל בכל צומת בחיים אתה זה שבוחר האם לקחת ימינה או שמאלה, אני לא מתערב בהחלטותיך מהו הימינה והשמאלה שלך, אבל אתה צריך לבחור,
אני יכול לכוון אותך,קצת,,,
ראשית עליך לדעת, שאיבדת משהו יקר וחשוב, ולכן אתה צריך לשבת שבעה, "אובדן האימון"--- !
אובדן האמון שהיה ואיננו, אבל ייתכן שכעת אתם מסוגלים לבנות משהו חדש שיותר חזק ויותר אמין מהקודם,,,! זה אפשרי כשישנה אהבה אמיתית משני הצדדים וע"פ מכתבך, יש ועוד איך,,,
המונח לשבת שבעה, רעיון גדול הוא, תחליט גם כאן איך אתה מבצע, וכמה זמן, אל תיסחף,,,
עוד עליך לדעת, שהחיים אכזריים, ממש כך, אין ארוחות חינם, ויום אחד זה קורה, ותתפלא זה קורה גם אם לך זה עדיין לא קרה,,, (עדיין)!.
כעת נחזור להחלטות, תבדוק א"ע מה הכי חשוב לך בחיים, ותסתכל עם מבט ל10 שנים קדימה, האם אתה בוחר במרירות/דכאון/דיכדוך/למה זה קרה לי-למה ?,,, !
או שאתה כאמור יושב שבעה, מתאבל,בוכה צועק,מעלה את כל המחשבות על דף וקורע ומשליך לים התיכון, ואז מאפשר לנפש הבריאה שלך, שהייתה עד לפניי תקופה קצרה מאושרת,,, לקום ולהתאושש מהתאונה הקשה ומהמכה שהונחתה עליה ועליך, ובוחר להשתקם לאט לאט, בשביל עצמך, בשביל החיים שמסביבך, וכשתהיה מספיק חזק--- תתפנה גם לסלוח למי שפגע בך,
זכור, סליחה היא קודם כל בשבילך ! כשאתה סולח, אתה מוריד מהגב שלך, שק כבד ומיותר שאינו שלך,,, לא אתה בחרת בו, מישהו שם זאת עליך במתכוון או שלא במתכוון, לא חשוב, אתה הוא זה שנסחב איתו לכל מקום, ו-חבל !
אני יודע שאין מקום כעת לסליחה, בקושי לנשום ולאכול אתה מסוגל, אבל דע ידידי שיש חיים לאחר בגידה, ועד כמה שזה יישמע פלצני, הקשר מתהדק יותר ויותר ברמה של קשר נפשי, שמוביל לקשר אמיתי שלא ניתן להפרידו לעולם ! ראה הוזהרת !
בהצלחה

ז'אן קלוד היקר, צר לי על מה שאתה עובר, ותודה על המילים היפות והמרגשות בהן תיארת את מה שקרה ואת רגשותיך.
ראשית, אני מאוד מסכימה עם בני לגבי עוצמת השבר ובמיוחד לגבי הסליחה, שמאפשרת להמשיך בחיים ללא מטענים של טינה שמרעילה את שניכם.
חשבתי שכדאי להוסיף עוד נקודה:
תיארת ברגישות את הצורך שלה להרגיש שיש מישהו שחושק בה שהיא יכולה לרגש מישהו.
הריגוש שניתן לקבל מהרפתקה וירטואלית מסוג זה הוא עצום, דווקא משום שהוא ניזון בעיקר מן הדמיון ויכולות הפינטוז של הגולש, במקום להיבחן ולהישחק עד דק מול המציאות, כפי שקורה עם בן זוג אמיתי שאיתו חיים יום יום.
וכאשר מתחילים לטעום מן הריגוש הזה מאד קשה להפסיק אותו, זה כמו התמכרות.
נדמה לי שלא יהיה נכון להדחיק את מה שקרה, לשים אותו פשוט מאחוריכם, ולחשוב שמעכשו זה יותר לא יקרה כי ראיתם כמה כאב זה גרם לשניכם.
חשוב לקחת את האירוע הזה ולראות מה ניתן ללמוד ממנו על החוסרים ביחסים שלכם. יתכן שאצלך היה הכל מדהים ונהדר, והיא ענתה על כל הצרכים שלך, אבל כנראה שהיחסים שלכם לא ענו על כל הצרכים שלה.
אז חשוב לברר באומץ לב - מה חסר לה. אולי הרומנטיקה, המילים, ההפתעה, המתח. הרי בנישואים נכנסים עד מהרה לבטחון ויציבות וודאות ושיגרה, שהן ההיפך מאותה הרפתקה וירטואלית אל הבלתי נודע.
לא יהיה קל לעשות את הבירור הזה, כי היא מלאת אשמה ואתה מלא כעס ואכזבה וכל הרגשות האלו יפריעו לחשיבה בהירה ונקייה שנדרשת כאן לאחר שקצת נרגעתם.

גם יתכן שתעדיפו פשוט לא להיכנס לשיחות על הנושא ולהתקדם הלאה...
אבל אם לא תעבדו את מה שקרה בצורה רצינית - זה יחזור ויבצבץ ויקבל צורה של חשדנות וחקירות מצידך, והסתרות וחשאיות מצידה.
אני מקווה שאתה כבר במקום אחר, ונשמח אם תמשיך לשתף אותנו.

הרגע פרסמתי הודעה מעליך.
אשתי ניסתה לדבר איתי כמה פעמים, וכנראה שלא ממש הקשבתי. אמנם הצורך שלה היה קצת אחר, אבל הדרך היא אותה דרך.
את מוזמנת לקרוא את המודעה המפורטת, אבל אוכל להגיד לך מראש, שאם היא היתה באה ואומרת לי בפנים שאם לא אלך לטיפול, זה מה שיקרה, אם היתה מכניסה לי לראש תמונות של מה שעלולה לעשות אם לא נדבר (דברים שאכן קרו), הכל היה נמנע.
היא האחרונה שהייתי מצפה ממנה לעשות את זה. היא אומרת את זה גם על עצמה. אבל כנראה שבסופו של יום, חסכים הם דומיננטיים וחשובים יותר מהעקרונות שלנו.
תהיי אסרטיבית, אל תוותרי. דברי איתו היום. זה רק יכאב יותר אחר כך...
ואם הוא לא יתייחס, תני לו לקרוא את מה שכתבתי.

התרגשתי נורא לקרוא את התגובה שלך ויחד עם זאת צער והבנה על ההודעה שלך.
אני לא יודעת איך ואם בכלל אוכל לשקם את עצמי לאחר בגידה
אבל אני יודעת שלסלוח זאת גדולה!
אני מבינה ללבך כי אמון זה הבסיס של מערכת יחסים
וכאשר יש בגידה מכל סוג זה קשה .
אם האהבה חזקה אז תן לה לחזק אותך וחשוב על דברים חיוביים ברגעי משבר
אני מאמינה שלטנגו צריך שניים ושצריך להסתכל לשני צדדי המטבע
למה בעצם היא הייתה צריכה משהו אחר לצורך כזה או אחר
אני נמצאת בצד ההפוך שלך
והמחשבות נודדות כי האיש שלי מחסיר ממני
ואמרתי כבר הכל!! ממש הכל!! אפילו הצעתי לצאת למערכת יחסים פתוחה
כמובן שהתגובה שלו הייתה כועסת ונעלבת
אני ממש ממש לא יודעת מה עוד לומר או לעשות
אני נמצאת ממש שנייה לפניי פירוק החבילה
לא יכולה להכיל פגיעה של בגידה . לא הייתי רוצה להיות שם!
מעדיפה ללכת לפני שזה יקרה.
אשמח לתובנות שלך כי נדמה שיש לך המון.

אני לא יכול להמליץ לך לעשות שום דבר, רק להגיד לך מה לדעתי היה עושה עבורי את העבודה.
זעזעי אותו. תגרמי לו להבין שהעולם שלו עומד להתפרק. לא משנה איך!
הוא בטוח שהכל בסדר, את קצת מתלוננת, קצת נודניקית, אבל את שלו, למה לו להתאמץ?
אני לא מציע לעשות שום דבר פסול, רק להסביר לו מה הולך לקרות.
אולי תציעי שתסעי לתאילנד לשבועיים שלושה בלעדיו, רק עם חברה (רווקה!). תגידי לו שהערב את הולכת ל"ידיד" (עדיף חתיך וצעיר) "לדבר" על כל הנושא שלכם. תגרמי לו לחשוב שהנה אוטוטו - את גולשת למעשים אסורים. תגרמי לו לחשוב שאת מוציאה את הלכלוך החוצה ושגם הוא יפגע מזה.
כמובן שצריך לעשות את זה באופן מושכל, באופן מכובד ומכבד. לא לגרום לו לשבור את הכלים אלא להבין כמה עמוק דבר כזה יכול לפגוע... אולי כשהוא יבין את זה, הוא גם יתחיל ירגיש מה עובר עליך...?

שלומית יקרה,

המעבר מהמערכת הזוגית למערכת המשפחתית כרוך בקשיים ובשינויים. דרושים זמן, סבלנות, הקשבה ותמיכה הדדית על מנת להסתגל למציאות החדשה.
לרוב, האם נשארת בבית עם התינוק והאב ממשיך להתנהל כמקודם. יוצא בבוקר לעבודה וחוזר בערב.
בין האם לתינוק מתפתחת מערכת יחסים קרובה ואינטנסיבית, כתוצאה מהטיפול המתמיד והשוטף סביב ספוק צרכי התינוק.
לעיתים, כתוצאה מהתמקדות האם בתינוק ובטיפול בו, האב מרגיש "אאוטסיידר", מוזנח רגשית, הוא חש שזוגתו מתרחקת ממנו. יכול להיות שבעלך שותף לרגשות הנ"ל, המאפיינים אבות חדשים רבים, אך אינו חולק איתך את תחושותיו אלה בשל היותו "אדם מאוד סגור", כפי שציינת.

אינטימיות פיסית מתקיימת כאשר קיימת אינטימיות נפשית, דיאלוג פתוח וכן ושתוף.
ציינת שאת אדם פתוח. שתפי אותו בחוויותיך הנפלאות ובעשייה למען התינוק.
אפשרי לו להרגיש חלק מהמערכת החדשה, המשפחה, ולהזדהות רגשית.
ככל שכל אחד מבני-הזוג מעורב, מעשית ורגשית, כך העולם המשותף שלם יותר.

דברים נכונים מאוד כתבו לך זאן קלוד, והמאמנת מוניקה,
את בטח שואלת א"ע איך אני מעבירה את התחושות והרצונות שלי למעשים ?
מה עוד לא אמרתי או עשיתי למען השם כדי שהוא יבין ?
א. עלייך להפנים שיש פתרון אבל צריך למצוא אותו,ב. הפתרון בא יבוא אם שניכם תתקשרו בשפה פרימיטיבית וכנה,
לכן רצוי שתקחי כמה תרגילים בתקשורת בסיסית, את יכולה למצוא עזרה באינטרנט, או בכל דרך שתבחרי,
קחי בחשבון את תורת השלבים אל תצפי לבום על ההתחלה, תתקדמי שלב אחריי שלב,
מיותר לציין שגם בעלך זקוק להחלפת שפה, אבל בשלב הראשון תנסי להיות את זו שמרימה את הקשר הזה, ועוזרת לכם לצאת מהמשבר הנוכחי,
מדהים לגלות בכל פעם מחדש איך תקשורת של הבנת האחר, הקשבה פעילה, שיקוף הנאמר, פנייה בשפת האני, מניעה מההאשמות הדדיות, לקיחת אחריות, וכו' עושה פלאים לתקשורת הבין זוגית,
אני מזמין אותך לצאת למסע תקשורתי אצלכם בבית, שהכוכבים הגדולים הם את והוא, ומשה קנגרו,,,
בהצלחה

בוקר טוב,
את האמת שמגיע לך שאפו גדול על התמיכה המאוד מקצועית שנתת למאיה,
עקבתי אחריי התשובות המיוחדות והנכונות שנתת לה, כל הכבוד על הזמן ועל ההשקעה !
מה שלומך ?

שלומי טוב,
אחרי הפרידה שהיתה לי מהבחור, היתה גם חזרה, ואני עדיין לוחמת בשם האהבה ומנסה טקטיקות שונות ויש שיפור, אבל יש עדיין על מה לעבוד. כשיהיו תוצאות יותר ברורות, אני אעדכן:). .
שיהיה חג חנוכה מלא באור רוחני פנימי כזה:)

שלומית היקרה, לי זה נראה שהגבר שלך עבר איזו טראומה שחסמה אותו בהדרגה בתחום המיני. לפני הלידה לא היתה כל בעייה - היה סקס מדהים לפחות פעמיים ביום! ומייד אחרי הלידה - התינוק שלא היה מתוכנן - זה הלך ופחת עד שהפסיק.
יש כמה הסברים לתופעה הזאת.
האחד הוא כניסה לשיגרה והתרגלות - ויתכן שזה היה קורה בכל מקרה ביניכם לאחר זמן מסויים - גם בלי הילד.
הסבר אחר - קושי לראות אותך כאישה סקסית וגם כאמא של הילד שלו. יש גברים שהידיעה שאת אמא - מנטרלת אותם. הם צריכים שאישה תהיה רק אישה, והחלק האימהי שנוצר בך מרתיע אותם, כאילו הם לוקחים משהו טהור ומקודש ו"מזהמים" אותו בתאוות הסקס שלהם. אם זה ההסבר - אז לא ניתן לתקן את המצב ללא טיפול נפשי.
הסבר שלישי - מתקשר למה שמוניקה כתבה לך, שהוא מרגיש אאוטסיידר ולא מחובר אלייך ואז חשוב ליצור ביניכם מצבים רק זוגיים, יציאה לבילויים רק שניכם, זמן איכות זוגי.
חשוב לציין עוד דבר: ככל שאת מתלוננת על כך יותר מולו - יש להניח שכל הנושא הופך להיות טעון ורגיש עבורו, כי הוא ודאי מרגיש בביקורת הזאת ערעור על הגבריות שלו. אז מאוד רצוי להפסיק להתלונן ולעשות משהו אחר, אולי בכיוונים של מה שהציע לך ז'אן קלוד.

יכול להיות שהוא רגיל לפחד הזה מלהכנס להריון
תראי אם הוא נכנס לאתרי פורנו כי יכול להיות שאחרי שהוא היה שם נגמר לו החשק המיני באותו יום
ולמה את לא רוצה עוד ילד?

פלוני היקר, אשמח אם תכתוב לנו באיזה גילאים אתם. (אתה נשמע לי צעיר)

לאור מה שאתה מספר, יתכן שהיא החלה להרגיש שאתה מייחס חשיבות רבה מדי לסקס, וזה הזכיר לה יותר מדי את מערכת היחסים הקודמת שלה שם היא הרגישה שהסקס השתלט על היחסים וכי לא נוצר שם משהו מעבר לכך. הרבה פעמים ממערכת יחסים אחת לשניה אנחנו עושים מאמץ קיצוני לעשות תיקון לבעיות שזיהינו במערכת שנכשלה, ולפעמים התיקון הוא מוגזם, כי מבלי להתכוון אנחנו נמנעים לעשות דברים שלפי הניתוח שלנו הובילו אותנו לבעייה. ולפעמים ההימנעות הזו היא גורפת וחוסמת גמישות ופתיחות.

אפשרות אחרת היא שיש משהו בחוויית הסקס ביניכם שאינה מספיק טובה עבורה, וזה משהו שחשוב מאוד לברר ע"י תקשורת פתוחה. במקום לבוא אליה בטענות - הבא לשיחה המון סקרנות ופתיחות ורצון להבין וללמוד - מה היא אוהבת, מה היא לא אוהבת, האם יש דברים שמפריעים לה והיא לא אומרת לך. רוב האנשים לא ממש מסוגלים להגיד באופן חופשי מה מפריע להם ומה חסר להם בסקס וזה סוג שיחה שחשוב לפתח ביניכם בהדרגה, בייחוד אם אתה אומר שאתם פתוחים ומדברים על הכל. האם זו גם החווייה שלה? שאתם יכולים לדבר על הכל?

"אני" יקרה,

נראה כי הזוגיות שלכם מושתתת על בסיס יציב, ומהווה עוגן איתן לאתגרים הנקרים בדרככם.
האהבה הבשלה והבוגרת והזוגיות הבריאה, אשר יצרתם, אף מתחזקות לאורם של אתגרים אלה.
ישר כוח!

מדברייך עולה, כי לך יש צורך, חזק יותר, ברשת חברתית. החברויות שיצרת, במהלך חייך,מלוות אותך לאורך השנים, הקשרים מאופיינים בקרבה, ותדירות המפגשים החברתיים אשר את מקיימת, בהשוואה לבעלך, גדולה יותר.
האם קיימת אפשרות להרחיב את מפגשי הבנות ולארגן, גם, מפגשי משפחות על מנת למלא את הצורך הזה?
כך תחושי בנוח בין חברותייך הקרובות, תיצרי הזדמנויות להכרות קרובה ומעמיקה יותר בין הבעלים ותוכלו ליצור רשת חברתית קבועה עם חברים קרובים.

בהמשך הדרך, כאשר יבואו הילדים (ואני מאחלת לכם שיבואו במהרה), תצטרכו ליצור הזדמנויות לזמן איכות רק של שניכם....

נועה יקרה, את משתפת אותנו בבעייה שהמון זוגות נתקלים בה: פער שהולך וגדל בתשוקה המינית. ראשית, יש תמיד פער מסויים בין שני בני הזוג בעוצמת התשוקה, והשאלה היא איך מתמודדים עם הפער הזה.
ברגע שמישהו מבני הזוג מתחיל להתלונן - השני מתחיל להרגיש אשמה, ואז "מתיישב" על הסקס איזה מטען חורג שמתחיל להפריע. ככל שאת מרגישה יותר "לא בסדר" מול התלונות שלו - מצטרפת לחוויית הסקס אצלך אסוציאציה של אשמה ושל "מילוי חובות". ואז, כאשר עוברים לגור יחד - הכל מתחיל להתערבב.
האם קורה לך שאת מאוכזבת ממנו על משהו שקשור למטלות הבית או ציפיות שלך בתחומים שונים שלא מתמלאות מצידו? הרבה פעמים אנחנו גוררים את האכזבה הזאת לתחום הסקס. כאילו מרגישים תלות בין סקס לבין דברים אחרים. כאילו אם הוא מצפה ממך שיהיה סקס, את מצפה ממנו שיקרו דברים שונים בבית, ומתחיל סוג של "סחר מכר".
נקודה חשובה נוספת - התשוקה המינית, בייחוד אצל האישה, זקוקה לטריגרים מסויימים כמו: אווירה של רומנטיקה, ריגוש, קירבה, חיזור, וכמו כן - חידוש, הרפתקה, מיסתורין ואפילו סכנה. ככל שמשתקעים בחיי נישואים - נכנסים לשיגרה שוחקת שמבטלת את אותם טריגרים הכרחיים.
לגבי החדירה - מאוד יתכן שמשהו בטכניקה שלכם לא עובד מספיק טוב. אולי אצלו "אצה הדרך" להגיע כבר לחדירה לפני שאת ממש מוכנה לכך מבחינת דרגת העוררות המינית שלך. זה ידוע שלנשים לקח הרבה יותר זמן להשתקוק לחדירה. חשוב שתסבירי לו את הנקודה ועליכם להאריך את המשחק המקדים כדי שהחדירה תהיה רק כאשר את כבר ממש רוצה ומשתקוקת שהיא תהיה. (כן...יש מצב כזה...ואם החדירה מתרחשת מוקדם מדי - עלולים להופיע כאבים או תחושת חיכוך לא נעימה, ועד מהרה הגוף שלך זועק שהוא לא רוצה את הקטע הזה, ובצדק!)
מה עושים?
ראשית אני מפנה אותך לכמה מאמרים באתר שלי בנושא הזה.
שנית - ישנו ספר מצויין של אסתר פרל "אינטליגנציה רגשית" העוסק בדיוק בנושא הירידה בתשוקה בזוגיות מתמשכת.
שלישית - אם כל זה לא יעזור - אל תהססו לפנות לייעוץ זוגי קצר מועד כי יש כמה דברים שכדאי לעשות לפני שהבעייה מחמירה.