פורום הפרעות אכילה - יש לך שאלה?

שלום חגית,
פעמים רבות הפרעת האכילה משתנה לאורך הזמן ולאורך הטיפול בה. כפי שאת מתארת- את יודעת שאת צריכה את הטיפול והעזרה אך העובדה היא שאינך משתפת אף אחד באופן מלא, מה שלמעשה לא מאפשר לך לקבל עזרה אמיתית עם הקושי שאת באמת מתמודדת איתו (ההקאות למשל). חלק ידוע מהפרעת האכילה הוא הסוד, אך עכשיו שאת בטיפול ורוצה את העזרה, אני מציעה לך לשתף את המטפלת שלך בכל מה שעובר עליך, במטרה לקבל את העזרה המתאימה לך. אני מבינה שאת מרגישה אי נוחות גדולה מול ההורים שלך, אך אני בטוחה שהם ירצו לעזור לך בכל דרך אפשרית, ואת לא מאפשרת להם או למטפלים שלך להתקרב אליך ולקושי האמיתי שאת מתמודדת איתו, ולמעשה כך נשארת לבד עם הקושי, מה שעוד יותר מקשה עליך.
שיהיה המון בהצלחה

שלום מירב
מהתיאור שלך עולה כי את חווה קושי ופחד רב מהאכילה. אך עם זאת, יש לך מטרה והיא להכנס להריון. לא ציינת האם את בטיפול פסיכולוגי כלשהו? דיאטני? פסיכיאטרי?
כפי שאת יודעת, משקלך הוא נמוך מאוד באופן כללי ובפרט למצב של הריון.מצב של כניסה להריון וההריון עצמו הם מאורעות שמחים אך יכולים לעורר גם תחושות אחרות כגון פחד, מצבי רוח וכו'. אני ממליצה לך לפנות לטיפול שילווה אותך בתקופה רגישה ומורכבת זו ויעזור לך להתמודד עם העליה במשקל ועם הרגשות שעולים בך.
שיהיה המון בהצלחה
חג שמח

תודה על ההתיחסות
לפני שנתיים הייתי מטופלת בתל השומר לא אישפוז רק קבוצת תמיכה ושקילה ועזבתי ועברתי ללוס אנג'לס אני מאוד מנסה ובא לי לאכול אבל נדמה לי שכולם בוחנים אותי כל הזמן ומה יגידו ופתאום היא לא כל כך רזה.... וזה הרגלים של שנים וגם אני מפחדת ואין לי טיפול רק הרבה תמיכה מבעלי היקר שמעודד ומקשיב היום הייתי אצל רופא הוא ביקש שאעלה ואשתה גם אינשור ועוד חודשיים נתחיל טיפול לגירוי ביוץ ויש לי חודשיים וכל גרם שאני עולה מרגיש כמו 10 קילו ונראה לי שאני נפוחה שמנה וזה מפריע לי על התפקוד היום יומי ( יציאות מפגשים לבוש עבודה...)
זה משנה מה אני אוכלת כדי לעלות או שכדאי לאכול מה שבא לי והעיקר שעלה
אני בלוס אנג'לס ואין לי דיאטנית

שלום מירב,
אני בטוחה שאת חווה קושי רב, כפי שאת מתארת. וזה מצויין שבעלך תומך וקשוב אליך. אך לדעתי חשוב להתעקש על טיפול נפשי ודיאטני. מבחינת העליה במשקל, זה נכון שהמטרה היא העליה אך חשובה גם תזונה מאוזנת במיוחד אם בקרוב תזיני גם עובר. דיאטנית מומחית תוכל לעזור לך לשלב בין התזונה המאוזנת לבין מה שאת יכולה לעמוד בו מבחינת החששות והפחדים שלך. את עוברת תהליך מאוד קשה כרגע ואת זקוקה לתמיכה רבה, טיפול יכול לעזור לך לעבור את זה וללוות אותך בתהליך הלא פשוט הזה.
בהצלחה

שלום נועה,
פעמים רבות יש "שני קולות" בהפרעות אכילה. ובמיקרים רבים, הקול החולה חזק יותר בתקופות מעבר או תקופות יותר קשות. את לקראת סיום התיכון, לפני דרך חדשה, ואני יכולה להניח שזו צומת לא פשוטה עבורך. עבור כולם זוהי תקופה לא פשוטה המלווה בחששות והתלבטויות. אני מציעה שתמשיכי בטיפול, תעזרי בו ותדברי את הדברים. בתקופות כאלה כדאי להעזר ולדבר.
שיהיה המון בהצלחה

שלום,
מהתיאור שלך נשמע שאכן יש לך ידע רב והתבוננות על מצבך. אך עם זאת נשמע שיש מצבים בהם יש תחושה של חוסר שליטה למרות המודעות. לא ציינת מתי החלו התנודות במשקל ובהתנהגות והאם טופלת בעבר בנושא זה או אחרים. אני ממליצה לפנות ליעוץ בנושא הפרעות אכילה כדי להתחיל לברר את מקור המחשבות וההתנהגות וכך להבין יותר מה מניע אותך לזה.
בטיפול מסוג זה מעורבת גם דיאטנית שתוכל לעזור לך בבניית תפריט מאוזן יותר ובניית תוכנית לפעילות גופנית מאוזנת ובריאה לגופך.
המון בהצלחה

אני מוסיפה מעט פרטים שהעלית-
תנודות ראשונות במשקל החלו לפני המעבר לתיכון, גיל 15 בערך.
הייתי מספר פעמים אצל דיאטנית, תפריטים לא עוזרים לי-הם נראים לי תמיד מוגזמים מידיי, ואני לא מצליחה להתמיד בהם, בנוסף, הלחיץ אותי עניין השקילות, ותיארתי לעצמי שאשמע ממנה מה ששמעתי לא פעם ולא פעמיים מרבים אחרים-שהמשקל נמוך וכדאי לעלות, אז ויתרתי מראש. הרגשתי כאילו אני צריכה לרצות מישהי שמשקיעה ומנסה בכוח למצוא לי תפריט מתאים ללא הצלחה.
בנוסף היו לי שיחות עם יועצת בית ספר, פסיכולוגית בית ספר. החשיבה היא אותה חשיבה, הרצון נשאר זהה. כל מה שמעניין אותי הוא להיות רזה. רזה כמו שאני אוהבת.
אני לא בטוחה שאפשר לצאת מזה או לשכוח מזה.
מאז הדיאטה הראשונה זה מלווה אותי. מתבטא בהמון צורות ואופנים.
יש לי שליטה אבל לפעמים אני באמת מאבדת אותה, אני משתדלת לא לחצות קווים אדומים, אבל בכל זאת יש מקרים שקשה לי להתאפק.
אני מפחדת להדרדר, אבל לא מצליחה לחשוב בהיגיון בפועל. רוצה ולא רוצה את זה בו זמנית, אבל יותר רוצה.
עוד יותר מפחיד אותי המפגש עם בעלי מקצוע שיגדירו אותי בעלת הפרעת אכילה, פסיכולוגית קשה לי מאוד לקבל על עצמי כזה תואר ולהרגיש "מטופלת". אסוציאציות מאוד שליליות עולות בי, קשה לי לקבל עזרה. אין דבר שמפחיד אותי יותר מזה. מעדיפה להשאר אנונימית, לא להחשף, בטח לא בצורה ישירה. באמת קשה לי.

שלום,
כפי שכתבתי בתגובה הקודמת שלי, את נשמעת נבונה ומודעת אך יש לשים לב שבפועל את מתעסקת עם האוכל/ משקל/ מראה כבר כ- 5 שנים בדרך זו או אחרת. נראה שהעבודה העצמית שעשית עבדה אך עד גבול מסויים כי העובדה היא שהנושא עדיין מעסיק אותך ומפחיד אותך. טבעי שקיימים שני הקולות הללו שאת מציינת- האחד רוצה להמשיך ולרדת במשקל והשני רוצה להיות בריא ולעצור את ההתדרדרות. שני הקולות האלה יוצרים תחושת יאוש קשה שהמצב לא יכול להשתנות ובלבול וחשיבה שלעיתים אפשר לבד.
האם מישהו יודע על המחשבות וההתעסקות שלך? האם שיתפת מישהו (חברה/ משפחה וכו')?
מהניסיון שלי קשה מאוד להתגבר על הפרעות אכילה או הפרעות באכילה (מבלי להגדיר אותך ככזו) ללא עזרה מקצועית. אני ממליצה לפנות לעזרה מקצועית המתמחה בהפרעות אכילה, למרות הקושי שלך בכדי לא למצוא את עצמך מתמודדת עם אותם הקשיים בעוד כמה שנים. מהניסיון שלי הקשיים בדרך כלל גוברים וגורמים לשיבושים שונים בחיים. ולכן אני מאוד ממליצה לטפל בזה עכשיו, כי מהתרשמותי את יכולה להתמודד עם זה ולהגיע להישגים ולתוצאות.
שיהיה המון בהצלחה
וחג שמח

שלום יוסי,
לא כתבת האם השינוי בדפוסי האכילה גרם לירידה במשקל? אם כן כמה ותוך כמה זמן?
להערכתי כדאי לפנות לרופא המשפחה ולברר יותר מדוע ירד התיאבון בתקופה האחרונה? אולי כדאי שישלח אותך לבדיקות לבירור העניין.
לא ציינת האם יש איזשהו גורם נפשי שהשתנה לאחרונה ואולי השפיע על התיאבון שלך.
בתור התחלה הייתי פונה לרופא המשפחה לבירור מעמיק יותר.
בהצלחה

שלום,
נשמע שיש לך קשר מורכב עם הגוף, המאופיין בפחד, ובמחשבות מתמידות לגביו ולגבי האכילה. כפי שציינת בעצמך, פעמים רבות הפרעת האכילה קשורה לדברים נוספים בחיים כגון הבדידות, הדימוי העצמי ועוד. ולכן אני ממליצה לפנות לטיפול במקום המתמחה בהפרעת אכילה (איני יודעת אם הטיפולים הקודמים שלך היו אצל אנשים המתמחים בהפרעות אכילה). בטיפול תוכלי לברר עם עצמך ובעזרת המטפל/ת מה מניע אותך, מדוע זה קורה וכו'. במקומות המתמחים בהפרעות אכילה בדרך כלל מעורבת גם תזונאית המתמחה בתחום , והשילוב בין השניים הוא חשוב ביותר. קיימות מרפאות מסוג זה גם דרך קופות החולים וכך אולי תוכלי להרשות לעצמך מבחינה כלכלית.
בהצלחה

שלום יהלי,
מהתיאור שלך עולה כי הבעיה המרכזית היא נדודי השינה. נשמע שהאכילה היא תוצאה של נדודי השינה, והיפוך היום והלילה, כי את למעשה אוכלת בשעות הערות שלך. לא ציינת האם בדקת את נושא נדודי השינה, ממה הם נובעים? מדוע זה קורה? בנוסף, לא פירטת לגבי מצבך התפקודי, האם את עובדת? מתפקדת באופן כללי?
אני ממליצה לפנות לרופא המשפחה ולהתחיל להבין ולברר את נושא נדודי השינה שאת חווה, כי זו כרגע הבעיה המרכזית.
בהצלחה

שלום אורח,
לפי נתוני הגובה המשקל התקין נע בין 62 ק"ג ל- 81 ק"ג. כמובן יש לקחת בחשבון נתונים גנטיים (מבנה גנטי במשפחה, נטיה להשמנה או נטיה לרזון וכו') וכמובן את הגיל שבדרך כלל מאופיין בשינויים גופניים רבים.
מקווה שעזרתי, אם יהיו שאלות נוספות אשמח לענות.
בהצלחה

שלום,

תודה על התשובה.
אני שוקל כ 52.5 קילו. רציתי לדעת מה אני אמור לעשות ולמי לפנות. ואני רוצה לשאול גם האם את יודעת איך זה משפיע על הצבא, האם זה נחשב תת משקל ויכולים לא לקחת אותי לקרבי? כל פיסת מידע תעזור.

תודה מראש.

רציתי להוסיף כי לפני כ -4-5 חודשים שקלתי כ -65 קילו.

שלום,
אתה אכן נמצא במשקל לא תקין שאינו בריא לך ולגופך. איני יודעת מה הרקע לירידה במשקל, האם הירידה היתה מכוונת, האם היה קושי נפשי, פיזי וכו'. אני ממליצה לפנות לרופא המשפחה שייעץ לך מה לעשות ולערוך בדיקות שונות. אם הרקע הוא נפשי בלבד (רצון לרדת במשקל, אי שביעות רצון מהגוף וכו') הייתי ממליצה לפנות למרפאה המתמחה בהפרעות אכילה.
לגבי הצבא, אני יודעת שיש סעיף של תת משקל שעליו לא מגייסים, אך איני יודעת באיזה משקל. בכל מקרה אתה צריך לעלות במשקל גם אם לא בשביל בצבא.
בהצלחה

שלום מאי,
מהתיאור שלך עולה כי בחצי שנה האחרונה (לפחות) את מאוד עסוקה באכילה, במראה ובגוף. חשוב לציין כי בגילך, הגוף עובר שינויים רבים ויש חשיבות מאוד גדולה להזנה מאוזנת, נכונה ומותאמת לגוף. אני מבינה את הפחד שלך מהעלייה במשקל, ואכן לפעילות גופנית יש חשיבות רבה. עם זאת, נראה שיש מחשבות שליליות רבות. מבחינה פיזית, המשקל שאת נמצאת בו אינו תקין, הוא נמוך מדי יחסית לגובה שלך.
אני ממליצה לפנות לדיאטנית שתעזור לך לבנות תפריט נכון לך, לגופך ולגילך ושיהיה בריא עבורך, בנוסף, היא תוכל לבנות לך תוכנית של פעילות גופנית מותאמת לך. יש משמעות גדולה מאוד לאכילה בגילך ויש לכך השלכות לעתיד ולכן כדאי לטפל בזה עכשיו.
המון בהצלחה

מאי!!אני לא מכירה אותך כלל...אבל לחלוטין אשמח אם אני זו שידליק אצלך נורת אזהרה בראש!!אני ממש מזדהה אם הסיפור שלך..אבל ממש!רק שהעיניין שלי הוא כזה...אני התחלתי עם דיאטה גם כמוך שהייתי בת 17 כי תמיד הרגשתי שהבטן שלי זה הדבר הכי נורא בגוף שלי...ובגלל כול המחשבות שהיו לי וההתעסקות הזו(כמו שאני רואה שיש את זה אצלך כיום)...בגלל כול זה..תיראי מה קרה:\...כיום אני בת 21..עבר 4 שנים..שמדיאטה תמימה ומחשבה ורצון להוריד את הבטן אני כיום כבר 4 שנים איי שם עמוק עמוק בגיהנום של הפרעת אכילה..של בולמיה...של חיים שסובבים אך ורק מכמה אני שוקלת...מה אני אוכלת...ימים שלמים של דיאטות...ימים של התקפים ענקיים של אכילה מופרזת...ממחשבות ומצב רוח רדוד(בלשון המעטה)ומנפש פצועה כ"כ....עצה שלי שום דבר לא שווה בשביל להגיע למה שרבות מאיתנו מגיעות מדיאטה תמימה...מאי...אני מקווה שתיקחי לצומת ליבך...

שלום גלית,
בראש ובראשונה- טוב שאת מודעת למצבך ופונה לעזרה בתזמון זה. מדובר פה על שני רבדים, האחד הפיזי- העיסוק שלך בהרזייה, בשריפת קלוריות, בספורט, בולמוסים וכו'. והשני, הרובד הנפשי- העיסוק המחשבתי באכילה, בהרזיה, במחשבות שליליות, בקישור בין המראה לבין אי מציאת זוגיות יציבה ועוד.
להערכתי, כדאי מאוד לפנות לעזרה מקצועית מכיוון שנשמע שלאורך הזמן, העיסוקים שציינת תופסים יותר ויותר מקום בחייך, ואלה עיסוקים שלא בריאים לך.
העזרה המקצועית תוכל לעזור לך להבין מה מניע אותך, מדוע העיסוק הזה כל כך גדול בחייך, מדוע את מתעסקת בזה, מה זה נותן לך וכו'. אני ממליצה לפנות למרפאות המתמחות בהפרעות אכילה. מה שחשוב הוא השילוב בין הטיפול הדיאטני והטיפול הנפשי להבנת הקושי שאת מתמודדת איתו עכשיו.
שיהיה המון בהצלחה

שלום חן,
אני לא יודעת מספיק פרטים לגבי הבולימיה שלך, האם מדובר בהקאות בלבד או שמא מדובר גם בנטילת משלשלים, ספורט בצורה מופרזת או צומות. ובנוסף, כמה זמן את כבר במצב זה.
אך באופן כללי ההשלכות של הבולימיה הן: הפרעות במערכת חילוף החומרים, הפרעות במערכת העיכול ובמערכת ההורמונלית. בנוסף, פגמים בשיניים- עששת ונסיגת חניכיים, בבלוטות הרוק ובוושט. השלכות נוספות וחמורות ביותר הן על תפקודי הלב- השלכות אלה הן מאוד מסוכנות.
ישנן השלכות נוספות כגון דיכאון, אי סדירות המחזור החודשי, עצירות וכו' שאיני יודעת אם את סובלת מהם אך גם הם קיימים.
לסיכום, ניתן לומר שהבולימיה בהחלט אינה בריאה, מקווה שאלה יגרמו לך לשקול לוותר עליה.
אשמח לענות על שאלות נוספות
בהצלחה

כמה חמורות ההשלכות של הבולמיה, אבל לדעת עליהן זה לא מספיק, צריך להבין קודם למה אנחנו עושות את זה לעצמנו, שם ורק שם טמון הכוח האדיר של הריפוי. צריך לזהות את המקום האדיר והמטריד שזה לוקח בחיינו בכל פעם כשאנחנו נוגסות בדבר מה וחופרות לעצמנו בראש שזה צריך לצאת וכמה שתיתי ואם זה יצא מייד, או בסבל. בכל מקרה אני חושבת שטוב לדעת מה הן ההשלכות, חשוב מזה צריך לבדוק למה את מענישה את עצמך, למה את לא מרוצה מגופך, והאם הגוף שלך הוא כל מה שאת - או שיש עוד אוצר של יכולות ותכונות נפלאות שאת שוכחת לשים לב אליהן

שלום יוליה,
אני מבינה מתיאורך שעברת כמה חוויות בנוגע להפרעות האכילה. המעבר בין אנורקסיה לבולימיה וחזרה הוא מוכר, אך לא סיפרת כיצד נרפאת בעבר מהאנורקסיה והבולימיה. מה שקורה פעמים רבות עם הפרעות אכילה, זה שהן חוזרות בתקופות משבר או תקופות של מעברים, לפי מה שאני מבינה ממך, כרגע את בתקופה קשה עם החבר, ויתכן וזה היה הטריגר להתפרצות החוזרת והחזקה יותר של הבולימיה. אני מבינה שאת לא מעוניינת בטיפול פסיכולוגי ודיאטני ושהחוויה שלך שאלה טיפולים שאינם עוזרים, אך מהניסיון שלי צריך להבין מה בך משמר את הפרעת האכילה כבר 5 שנים (בדרך זו או אחרת) ולא נותן לה ללכת, מה בעצם גורם לה לחזור בתקופות קשות, וכך לפתור את הבעיה משורשה. לצערי, אין לי פתרונות קסם שיעזרו לפתור את הבעיה הנוכחית, כי מדובר בתהליך שצריך לעבור.
שיהיה לך המון בהצלחה

הדרך היחידה שבה תוכלי לעזור לעצמך היא שתתחילי לאהוב את עצמך, ככה כמו שאת. שתתחילי לזהות את הדברים הנהדרים שבך שלב אחרי שלב. ולצערי, לפעמים אנחנו זקוקים שמישהו חדש לגמרי יגיד לנו אותם. כן, זה לא תענוג גדול ללכת לפסיכולוגית, אבל אפשר ללכת גם למטפלים בדרמה, אמנות ותנועה - כל אלו יתחילו להזכיר לך מחדש כמה שאת מקסימה ומסוגלת להתמודד עם קושי בדרכים טובתו יותר ולא ע"י הבולמיה. בולמיה היא מטרד, היא תצהיב לך את השיניים, תפגע במערכת הפריון שלך והיא גורמת לחולשה ובכלל זה דיי מסריח (בתור אחת שיודעת). אני ממליצה לך בחום ללכת לטיפול שתבחרי, אצל מטפל או מטפלת שתבחרי - אין לך מושג כמה תלמדי על עצמך, כמה תצליחי במידה ותעברי את הרגע של המבוכה. עשי לעצמך טובה ולכי לטיפול - את תרקיעי שחקים ותתחילי לגלות שיש לך המון מה לעשות חוץ מלהתעסק בבולמיה ובכל מה שסביבה - זה מטרד - היפטרי ממנו!

שלום קטיה,
בראש ובראשונה BMI 16 הוא אכן נמוך באופן אובייקטיבי ומוגדר כתת משקל. אני לא יודעת מספיק פרטים לגבי דרך הירידה במשקל, מחשבות נילוות לירידה, מהירות הירידה במשקל, האם מופיע מחזור, האם את עוסקת בספורט ואם כן כמה וכו' ולכן לא אוכל לומר לך איזה נזק נעשה. שאלה זו צריכה להיות מופנית לדיאטנית. אני ממליצה לך לפנות לדיאטנית שתוכל לבנות לך תפריט מאוזן שמתאים למצבך, לגובהך, לגילך ולמצבך הבריאותי, ועד אז לא להמשיך לרדת במשקל. יש לבדוק את מצבך כי חבל לפגוע בגוף.
בהצלחה

שלום,
את מתארת תחושות ומחשבות קשות מאוד על רקע המראה שלך וההתעסקות באוכל ובאכילה. את לא מציינת האם את נמצאת בטיפול כשלהו, האם מישהו קרוב אליך מודע למחשבות ותחושות אלה (משפחה/ חברים ועוד). בראש ובראשונה אני ממליצה לך לשתף מישהו קרוב שיוכל לעזור ולעבור איתך את התהליך. אני ממליצה לפנות לעזרה מקצועית בתחום הפרעות האכילה, שם תוכלי להבין יותר מה מניע אותך לאכילה, מה האכילה ממלאת עבורך, מדוע יש התעסקות כזו בגוף וכו'. נשמע שאת מבוהלת מההגדרה או האבחנה של הדבר ממנו את סובלת, אבל לא הייתי נכנסת כרגע להגדרות אלא מנסה לטפל במצב הנוכחי. חשוב לי לציין שניתן לטפל אם רק תפני לעזרה ותשתפי מישהו שיעזור לך לגשת לטיפול ולאזור את הכוח להתמודד עם זה.
דרך קופות החולים השונות תוכלי לפנות למרפאה להפרעות אכילה (ניתן להעזר ברופא המשפחה לשם הפנייה אם תרצי, אך לא חובה). ושוב, ממליצה לשתף את ההורים שיעזרו לך בזה.
בהצלחה

קודם כל תודה רבה על המענה! לחברים שלי חפרתי כבר שנים שאני שמנה והם תמיד אמרו לי להפסיק לקשקש.בזמן האחרון אני כבר בקושי מדברת איתם על הנושא הזה כי פשוט עושה לי רע לשמוע אותם משקרים לי בפרצוף מתוך רחמים.אני פשוט יודעת שכולם חושבים שאני פרה. אני לא נמצאת בשום טיפול ואני לא מרגישה שאני מסוגלת לשתף את ההורים שלי בזה בכלל.יש לי קשר טוב איתם אבל הוא שטחי נורא,הם בטח לא חושבים שיש לי "בעיות רציניות" כמו בעיות מסוג כזה...הם פשוט יצחקו לי בפנים לפי דעתי.אני פשוט מרגישה נורא עם כל העסק הזה.

האם יש מישהו שאת מסוגלת לשתף בקשיים שעוברים עלייך? אני מתכוונת לשיתוף אמיתי וכן כגון תחושותייך, מעשייך ומחשבותייך. אפילו דמות חיצוית כמו יועצת רופא משפחה וכו'. כי גורמים אלה יוכלו להפנות אותך לטיפול במקום הנכון ומשם גם יעזרו לך לדבר עם הוריך בצורה פחות שיטחית (כפי שאת מתארת). פנייה לטיפול במקום המתמחה להפרעות אכילה יכולה מאוד לעזור לך, במיוחד בתחושות שלך שאת לבד בנושא. ואולי תופתעי איך יגיבו הורייך אם תשתפי במה שבאמת עובר עלייך. אבל אני בטוחה שעזרה מקצועית תוכל לעזור לך בנושא.
המון בהצלחה

איני יודעת אם משפט הפתיחה שלך מלמד על המציאות הגיאוגרפית או הנפשית.
טיפול בהפרעת אכילה דורש בד"כ צוות רב מקצועי. אנא פרטי יותר על מקום המצאך ועל ההפרעה, ואוכל להתיחס ביתר הרחבה