פורום פסיכולוגיה - יש לך שאלה?

אענה לך בקצרה,

גם רופא שיניים צריך לטפל אצל רופא אחר בשיניו מפעם לפעם,
והוא בדרך כלל לא יעקור לעצמו שיניים.

קחי לדוגמא את ד"ר פטרישיה דיגן,
היא חולת נפש עם תואר ד"ר בפסיכולוגיה.

ויש עוד אינספור דוגמאות בתחום, גם בארץ...

יש את עמותת לשמה ששמה לעמה כמטרה לייצג את אותם מתמודדים שעובדים בתחום בריאות הנפש.

בהצלחה !!!...

מדוע אף אחד לא נענה לבקשתי?הדבר מאוד חשוב ליץתודה מראש

הי שירה
אכן יש טעויות וקשה לי לענות
להערכתי מדובר בדכאון אשר נוצר בתגובה למשבר כלשהו
ייתכן בשל גורמים כלכליים
יש התייחסות להפרעת חרדה
אלו נושאים רחבים
את יכולה לקרוא עליהם באינטרנט בהרחבה
מקוה שעזרתי במשהו
בברכה
סיגל לוי

סיגל,תודה רבה על התשובה

זה משהו שעולה לפעמים, חזרתי להדחיק, הכל טוב. לא משנה.

שלום איקה
תודה על השיתוף
קשה להבין כי זה חומר מאד אישי, פנטזיה אולי שירה
ללא כל רקע עליך
אם זה ביטוי אומנותי הכל לגיטימי
אם את חשה מצוקה
אולי לא כדאי רק לכתוב פה, אלא לשתף מישהו שיוכל להבין, לתמוך...
בברכה
סיגל לוי

אנא אמרי לי אם לדעתך מה שאומרים עלייך נכון. האם את מרגישה שאת משוחררת יותר מבחינה מינית? אם כן, מדוע? האם התשוקה המינית שבך גדולה אוא שיש סיבה אחרת? קודם כל, חשוב לי לדעת מה את חושבת ומה את רוצה.
אני מבינה ממכתבך שלמרות שקשה לך בחברה הדתית את מעוניינת להישאר ולהיות חלק ממנה, ואז כדאי לחשוב ולמצוא דרך לתקן.
כתבי לי
דניאלה.

כל גיל ההתבגרות שלי התבזבז על בתכלס-להחליף חברים...(הייתה לזה סיבה אחרת מעבר ל"פתיחות")היה לי ביטחון עצמי על הפנים,הייתי לא טובה בלימודים,לא שמו עלי באולפנית שלי (תיכון רק לבנות)ובחברה שלי בשנים הצעירות יותר שלי כי לא נראתי טוב.-(אז הייתי צריכרה אישור וע"י גבר זה היה האישור הכי מספק..)תוסיפי את העובדה שאני בחורה מינית(יש לי הרבה יצר)במהלך הזמן השתנתי מבחינה חיצונית ונהייתי יותר יפה..ואז התחילו המחמאות לבוא אבל ביחד עם השמצות כמו:"שרמוטה"..נותנת" עוברת מאחד לאחד.."
ושתביני-שזה נוצר גם בגלל בן אחד או שנים מתוך הרשימה שלכלכו עלי.שהגזימו..
יצאתי עם כמה בנים מאותו עיר-חלק היו חברים אחד של השני..וחלק פשוט העבירו אותי כמו "חבילה"וזה היה החלק הכי מעליב בססיפור...,שנותנים אותך כאיול אתה חפץ.
וגם לא תמיד שידרתי ביטחון,הייתי דיכאונית..יצרתי לעצמי שם שלבחורה שפשוט לא כדי להתקרב אליה-ובתכלס הייתי כ"כ מתוסבכת עם עצמי!!!
עכשיו-לגבי השאלה אם להשאר:אני בהתלבטות,כי האנשים האלה בתכלס-צבועים..,הם לא קיבלו אותי אף פעם..
לא עניינתי אותם אף פעם..,אבל הבדידות פשוט אוכלת אותי...הייתי רוצה להכיר אנשים טובים,אמיתיים!שלא ידפקו אותי,ושהם באמת לא אינטרסנטיים
אבל מצד שני יש כאלה בכל מקום...
אני לא יכולה להתחמק מזה..אבל אחותי אמרה לי עכשיו להתעסק בעצמי,ולשמור על פרופיל נמוך בחברה,לא להתקרב יותר מידי...לא ממזמן סיימתי קשר עם משיהו מהחברה שיצא ממש זבל איתי,אבל אני נתתי לו את הזכות הזאת,ולכן-אני לא מפסיקה לכעוס על עצמי..
לדעתך-האם זה בריא שגבר ירצה לזרום מבחינה מינית בפגישה החמשית ואח"כ יעיף בגלל זה?הרי זה היה רצון של שנינו..!!!
יצאתי מזה פגועה..כי כולם זורקים אותי,יצא לי לזרוק רק פעם אחת,לא אומרת אל זה בקטע ילדותי או משו,פשוט שתביני-שאני לא מצליחה להחזיק את "הגבר שלי"..יש לי כבר טראומות...פחד שיעזבו אותי,פחד לנסות להכנס..למרות שאני משתוקקת לזה בכל תוכי
הייתי רוצה שיהיה לי מישהו שנאהב ונתחתן..אני כן מוכנה להשתנות,!!!אני כן מוכנה לשינוי..אבל השם הרע יצא ולא יהיה לי קל יותר-אני בת 19!היה לי הרבה הזדמנויות לשפר...
ובחרתי ללכת עם ההרגל המטמטם של:"לתת"...
פעם בגיל ההתבגרות הרצון לחבר הייתה מין בריחה כמו :סמים,סיגריה,מוזיקת רוק,אבל היום התבגרתי-אני באמת רוצה קשר..
לבנות אותו על בסיס נכון,שיהיה בו אמון,דת,שמירת נגיעה(למרות הקושי)אני מוכנה להקריב למען זה...!!!אבל איך להוציא את הטעם המר?איך להתנתק מהעבר?
תודה רבה על ההקשבה-וסליחה על ההצקה!!!

שלום סיון
את מבקשת עצה בנושא ערכי
האם להשאר בחברה הדתית או לא
זו שאלה אישית בעלת השלכות מרובות
אף אחד לא יודע עד כמה את אדם מאמין
אף אחד לא יודע כמה את רוצה את אורח החיים הזה או החילוני
אף אחד לא יודע על מה תצטרכי לוותר אם תעזבי את הדת
את יכולה לפנות לטיפל לליבון השאלות האלה
או אם את חשה מספיק נוח, אולי לשתף רב או רבנית
בכל מקרה, עד כמה שאני יודעת, בחברה שלך, פתיחות מינית אכן "פוגעת" בשם
הבנים מטעים אותך - הם רוצים התנסות מינית, אך לא רוצים "בחורה כזו" לשם קשר
ראשית החליטי על כיוון עתידי
אם תרצי בחברה דתית, נסי לראות אם את יכולה לפתוח דף חדש
להכיר חברה חדשה
את יכולה להתייעץ בקרובים לך בעולם הדתי
ושם נסי לבנות קשר המבוסס על חברות ולא רק על יצר
בהצלחה
סיגל לוי

את חושבת שכן אפשרי לשנות שם?

את יכולה לפנות לכתובת הזו [email protected] קפה נהורא בר"ג
שם יקבלו אותך איך שאת, ללא כל שפיטה על עברך...
תקבלי כוחות וחיזוקים בכל תחום שתבקשי.....
בהצלחה! אל תוותרי לעצמך!!!

אפשר לקבל פרטים על המקום.??א.אני אדם מאמין-אני מאמינה בדת ובקב"ה...אני מאוד רוחנית בנפשי אבל החברה הדתית רובצת באנשים חסרי רוחניות לצערי..ואני חווה את זה יטום יום..
הם לא ממש שונים מהחחילונים בהסתכלות שלהם על החיים..הם רק מקיימים מצותת...הרבה מהם כאלה..
אני לא רוצה לדבר לשון הרע ולהוציא שם רע..אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שאתה הולך לקניון ורואה בחור עם כיפה..מחבק בחורה..אבל אם הוא ישמע שאותה בחורה התחרמנה הוא ייפסול אותה מעטים יקבלו את זה..!!!
השאלה המשמעותית היא:איך להתנהג לבני המין השני בחברה שלי?מה הדרך הכי נכונה ליצור לעצמי שם טוב יותר?האם אנשים שוכחים?!האם הבעיה אצלי.?או אצלהם?

וגם אמא שלי מציקה לי מאוד, מתערבת לי כל כך בחיים כאילו זה החיים שלה- היא שומעת שאני נכנסת למטבח אז היא באה לראות מה אני לוקחת לאכול ואומרת לי מה לאכול ואני צועקת עליה שדי מספיק שאני אוכל מה שבא לי ושתפסיק... או שאני צריכה להגיד לה בדיוק לאיפה אני הולכת ואם אני מתעכבת אז היא מתקשרת לשאול איפה אני, וכל הזמן חוקרת אותי ומשגעת אותי, חושבת שהבעיות שלי הן הבעיות שלה וכמה שאני מסבירה לה שתעזוב אותי בשקט היא לא מפסיקה ומתערבת בכל דבר, ורע לי!!! כמה אפשר לסבול את זה, תכלס אם הייתי יכולה כבר מזמן הייתי עוברת לגור לבד...
בקיצור באמת אני צריכה מישהו שיאהב אותי וירגיע אותי ומי שאני איתו ממש טוב בשבילי.... הוא גם נכנס לחיים שלי בתקופה שהייתי על הפנים- בדיוק חבר שלי לשעבר נפרד ממני כי הוא הפסיק לאהוב אותי, לא בדיוק הבנתי את זה ואני מרגישה עכשיו איתו כל כך אהובה וזה באמת מה שאני צריכה..
ומה טיב הקשר שלנו? מדברים כל יום, אוכלים ביחד שיוצא, אם אני מסיימת ללמוד מוקדם, הרבה סקס.. הוא תומך בי ואני בו, צוחקים הרבה... הוא ממש מתנהג כאילו הוא בגיל שלי למרות ההפרש, או שפשוט אני כבר ממש התבגרתי אז זה נראה ככה... לא יודעת....
מצטערת על החפירה שוב, למי שבא לייעץ, בכיף! אני אשמח לשמוע

נועה, את הצגת את הבעייתיות בקשר שלך עם גבר ואח"כ העלת את הבעייתיות בקשר עם אמא שלך.
הקשר עם הגבר המבוגר: נשמע באופן כללי שלמרות הדברים הטובים שהקשר נותן לך, את בכל זאת חווה את הקשר כדבר שלילי בחיים שלך, כבעיה ולכן פנית לפורום הזה. אם הקשר היה בריא, הרי שלא היית שופכת כאן את מה שמעיק עלייך. אני חושבת שאת יודעת מה לעשות.
בקשר לאמא שלך, הגיע הזמן לדרוש ממנה בפירוש לתת לך את החופש שלך. את אדם בוגר!
יעל

קודם כל תודה, אבל בהתחלה היה לי טוב, אז למה עכשיו פתאום אני מדוכאת? לא השתנה כלום... וזה יהיה משנה אם זה יגמר עכשיו או עוד 3 שנים שאני אסיים למוד?
כן אני יודעת מה לעשות, נראה לי, פשוט זה קשה לי ואני מנסה לדחות את זה כמה שיותר.... ובקשר לאמא, כמה שאני מנסה זה לא עובד- היא קצת נרגעת ביום הראשון ואז היא חוזרת להיות איך שתמיד.... נכנס מאוזן אחת יוצא מהשניה....

את חיה בקונפליקט פנימי קשה שמערער אותך ומקשה עלייך. מצד אחד את אוהבת את הגבר שלך ורוצה להישאר אתו, בינתיים. ומן הצד השני את לא רוצה להישאר אתו לתמיד, את לא בוחרת בו ממש. והסוף הצפוי מכביד על מה שיש בינכם, ויש בינכם הרבה טוב. לחיות בקונפליקט נפשי מתמשך הנו דבר קשה ומעיק שגובה את המחיר, ולדעתי, עד שלא יפתר הקונפליקט שבתוכך תחושי מיוסרת.בנקודה זו הייתי מציעה טיפול שיאפשר לך לברר אם את מוכנה להישאר אתו או שעלייך להיפרד ממנו.
הורייך נקשרו לצד אחד שבך - הצד שמתנגד לקשר הזה - וכנראה פעלו בצורה בוטה.
אשר ליחסים עם אמך: את אשה בת 22 ופי החוק בגירה וזכאית לנהל את חייך לפי ראות עינייך. מבחינה רגשית את עדיין אדם צעיר וכדאי שתביני שאתה כנראה זקוקה עדיין להורייך - גם אם זה לכאורה רק מבחינה כלכלית. בכלל נראה לי שאת זקוקה לאדם בוגר יותר לידך שיטפל בך. וכשאת זקוקה להם את לא מסוגלת באמת להתנתק מהם ולצאת לעצמאות אמיתית. כשיגיע הזמן ותהיי מסוגלת לכעצמאות מלאה יותר את תצאי מן הבית ותדעי איפה להציב את הגבולות מולה. אלו לא תהליכים קלים ופשוטים, אבל זה חלק מההפיכה לאדם בוגר.
בתהליכים חשובים כמו אלה, שבהם נקלעת לקשיים באמת כדאי לפנות לטיפול. אין מטעם שתשקעי בדיכאון ובחיי שקר ופחד. תמיד יש מוצא אחר.
דניאלה

תודה רבה, זה בדיוק מה שאני מרגישה ומה שעובר עליי!!
בואי נגיד שאם לא היה ביננו הפרש של 26 שנים, אז מזמן כבר היינו מתחתנים (זה מה שהוא גם הכי רוצה אם הייתי מסכימה, כי לא לא איכפת ההפרש הזה). זה היה פותר לי את כל הבעיות אם היינו באותו גיל, פשוט ההפרש הזה הורג אותי ואני כל כך אוהבת אותו... מצד שני, אם אנחנו באותו ראש ואוהבים כל כך אז אולי בכלל אני צריכה לא לחשוב על הגיל??? מצד שלישי, זה גם ירחיק אותי מכל האנשים האחרים שאני אוהבת....
כן אני באמת מרגישה שאני חייבת לדבר על זה עם מישהו, וכמובן שזה לא ההורים שלי ולא החברות שלי... אבל אני לא יודעת איך זה הולך בכלל טיפול? כאילו דרך קופת חולים ההורים שלי ידעו כי הם משלמים על זה.... וזה גם מביך כזה.... לא יודעת... :(

נדמה לי שהתשלום עבור טיפול בקופה אינו יורד יחד עם דמי חבר. אפשר להגיע לסידור עם המטפל/ת שהמפגשים ישארו חסויים גם מבחינת התשלום. טיפול הוא דבר פרטי והמטפל חייב בסודיות ובחיסיון רפואי כלפי המטופל. את תשלמי עבור הטיפול.
בהצלחה רבה, דניאלה

תשמעי, עזבי אותך מה שאחרים אומרים,
השאלה היא איך את מרגישה עם העובדה,
אם מדובר בהזדמנות חד פעמית שלא תחזור על עצמה - אז סעי,
אם לא אז חבל על האנרגיות.

בכל מקרה את צריכה לדבר עם בעלך על כל העניין בשיא הפתיחות,
אם אין בעיה מבחינתו שתסעי אז תסעי.

תעשי מה שהכי נכון עבורך ומה שאת מרגישה כנכון...

נסיעה טובה !!!

שלום ברי
להתנהגות חוצפנית יכולות להיות מס' סיבות
ראשית - נושא הגבולות
הן מתנהגות בחוצפה כי אחותך ואמך לא שמות להם גבולות, ואת מנסה כן להעיר
דברי עם שתיהן על התופעה - ילד בלי גבולות אכן גדל באופן יותר פרוע וחושב שהכל מגיע לו
שנית, יש להן כנראה בעיות, לשתיהן
ילדה עם קשב וריכוז יכולות להיות לה קשיים בויסות, אימפולסיביות, התפרצויות, קושי באיפוק, קושי לשאת תיסכול
התופעה של בריחת צואה היא תופעה שאם אין לה הסבר רפואי, מייחסים לה הסבר נפשי. זה לא עובר כל-כך מהר וכדאי מאד לגשת לטיפול בנושא
גם ההתמודדות עם היותך תאום היא מורכבת מאד וגם הגיל שלהן שהוא תחילת התבגרות
בקיצור, נראה שהן זקוקות לעזרה בשלב זה
ואולי גם אחותך, באיך להתמודד איתן
נסי להסביר לה או לתת לה לקרוא תשובה זו
ושתבין שכוונתך לעזור לה ולא להתערב לה
אולי זה יעזור
בהצלחה
סיגל לוי

שלום אושרית
הכי טוב לעבור טיפול פסיכולוגי כשחשים מצוקה, כשרוצים עזרה במשהו
אם לא מחייבים אותך מתי לעשות זאת, כדאי לשמור את ההזדמנות וההוצאה לנקודה בה באמת רוצים עזרה נפשית
אם את חייבת משום מה לעשות זאת כעת, אין שום בעיה בכך
טיפול הוא מצב שאמור ללות את המטופל באשר הוא
טיפול בהריון מן הסתם יכול לתמוך בחוויות של אישה בהריון, אולי בחששות אולי בהכנה להורות וכו'
מקוה שעזרתי
סיגל לוי

שלום אדווה
התופעות האלה קשורות לרמת חרדה גבוהה שמתרחשת אצלך בעת קבלת החלטות או מצבי לחץ
מרוב מתח את מנסה להאחז בדברים שרירותיים שלא ממש קשורים לעניין
בהחלט כדאי לך לפתוח את זה בטיפול
היא אמורה לעזור
ואם זה לא יספיק, תוכל להפנות אותך לתמיכה בנושא בטיפול ממוקד בחרדה
מקוה שעזרתי
סיגל לוי

הבאת ילדים לעולם זה צעד משמעותי עבורך וזה לגיטימי. השאלה היא האם אתה בכלל רוצה שיהיו לך ולזוגתך ילדים, ואם כן אז מתי תרגיש שאתה "מוכן" לצעד הזה? האם בעוד חצי שנה או שנתיים תרגיש פחות חרד מהעניין? נראה לי שלא.. דבר עם זוגתך על העניין, על החרדה שלך ואולי הגיע הזמן באמת לקחת את עצמך בידיים ולקבל החלטה בנושא.

יאיר שלום,

אני רואה בהודעתך שני מישורים שדורשים התייחסות,
ראשית בקשר לחרדות,
השילוב הכי נכון וטוב במקרים כאלה לטעמי ומנסיוני ושל אחרים
הוא שילוב בין טיפול תרופתי לדרכים טבעיות אחרות כמו שאתה מתאר,
לטעמי, אי אפשר אחד בלי השני, השילוב בין השניים הוא המתכון המנצח.

דבר שני - נושא האבהות.

אתה צריך לדבר עם זוגתך,
אין כמו שיחות על מנת ללבן את העניינים,
אם אתם צריכים מתווך שיעזור לכם ללמוד לתקשר ביניכם,
תמיד אפשר לפנות למטפל זוגי שיסייע לכם בנידון.

בהצלחה וסופשבוע נעים,
רונן

הי לילי
נראה לי שאת נשארת בקשר ממס סיבות
ראשית את רגילה לקשר
חשוב לציין שאולי בעבר היה אחרת אך כעת את רגילה להתייחסות מזלזלת ובוטה
לפי מה שהבנתי, אתם לא נשואים, ללא ילדים משותפים
תשתית של קשר ללא כבוד היא תשתית בעייתית כי בהמשך יש תלאות רבות בהמשך הדרך
וראית איך היתה התגובה שלו לקושי קודם בזוגיות ביחסיו הקודמים
נראה שאת לא בטוחה בעצמך שתמצאי קשר אחר
אולי בשל עודף המשקל
אך האם כדאי בשל חששות להשאר במקום שבו את יודעת בוודאות שלא טוב לך?
כדאי לך לאסוף כוחות לפעול למען קשר מכבד יותר, פחות מורכב (2 ילדים...)
שבו אהבתך אינה מובנת מאליה
נכון שלא מוצאים מיד מה שרוצים
אך כדאי לך אולי לפנות לטיפול שיתמוך בך ויעזור לך להשיג את מטרותיך
או להעזר בתמיכה של הקרובים לך
המון כוחות למסע
בברכה
סיגל לוי

אסור ולא צריך להישאר במערכת זוגית שלא טוב לנו בה.

את לא צריכה לחפש על עצמך סיבות למה הוא עושה מה שהוא עושה,
את לא אשמה ואת לא צריכה להלקות את עצמך.

קחי יוזמה ותעזבי אותו כמה שיותר מהר.

טובה שעה אחת קודם,
יש הרבה דגים בים ועוד כל מיני קלישאות שהן נכונות בדרך כלל...

בהצלחה וסופשבוע נעים,
רונן

אבל יש לי שאלה איך בדיוק מתמודדים עם המועקה הזו שמשתלטת על הגוף כמו מין חולשה כזו שנובעת אולי מפחד אני אפילו לא יודעת משהו חזק מאוד שקורה לי כאשר אני חושבת על הלבד או יודעת בוודאות שיש אופציה מאוד גדולה שיקרה לי כשאני אעזוב אותו כי זה משהו שכבר קרה בעבר ??? וחוץ מזה האם אני צודקת כאשר אני אומרת לו שנכון אכן יש גברים שלא אוהבים שהאישה שלהם השמינה וסולדים מזה אבל זה לא אומר שצריך לדבר בצורות כאלו ואחרות על מנת להשפיל אותה אלא יש דרך לאמר דברים ומי שמנסה לפגוע בכוונה תחילה כיוון שהוא חושב שאני אשלתי אותו למשך כל השבע שנים כי תמיד אמרתי שארזה ולא עשיתי זאת אז לא מגיע לי יחס טוב ככה הוא טוען ובשיא חוצפתו כמעט שמצליח לשכנע אותי לפעמים. אני רוצה לדעת למה אני מרגיש כאילו אני עדיין אוהבת אותו ? הרי אי אפשר לאהוב אדם שהתנהג אלייך בצורה כזו זה לא נתפס בהגיון אז מה זה הרגש הזה שאני מרגישה האם הוא יעבור לי ? אני אפילו לא בטוחה שלא טוב לי בקשר הזה אני רק זוכרת שבעבר שהייתי עוד קצת שפוייה ידעתי שמי שמתנהג ככה לא יכול להיות בקירבתי והיום טוב לי אין לי בעיה עם הניבול פה הזה זה נכנס מאוזן אחת ויוצא מהשניה כאילו לא היה. אז טוב לי וממצב של ידיעה שכלית שאסור לחיות ככה אני רוצה לעשות צעד לא ממצב של רגש ולכן זה יותר קשה לי.אני לפני ניתוח להרזיה האם אתם חושבים שאם אני ארזה ואמשיך להיות איתו הוא באמת ישתנה כמו שהוא אומר יפסיק לקלל יפנק אותי הוא טוען שברור שגבר מגורה מחברה שלו אז בא לו לעשות למענה יותר דברים יכול להיות שבנאדם שונה כשאת שמנה וכשאת רזה הופך את עורו ? בבקשה תנו לי עצה איך להתמודד עם הפחדים על הצד הטוב ביותר ?והאם כל הדברים שהוא טוען אכן הגיוניים ??????

לילי היקרה
קשה להפסיק להרגיש בבת אחת
זה לוקח זמן
אין לך למה להשוות מע' יחסים זו
והתרגלת כבר להתייחסות משפילה
אך זה לא מה שמגיע לך!!!
עד כמה את רזה או שמנה זה עניין שלך
תפקידו של בן הזוג הוא להיות חבר ולתמוך לא רק כשבא לו
אלא לאורך כל הדרך
והשפלה אינה פשוט נעלמת
יש לך כנראה דימוי עצמי נמוך
ולכן את מאמינה לו שזה מה שמגיע לך
ושאת לא ראויה לטוב יותר
קשר כזה כשהוא עדין רק חברות וללא שחיקת נישואין יכול עוד להתדרדר
זהו סוג של אלימות (מילולית) ואם לא עוצרים אלימות - היא מקצינה
פני לעזרה כדי לקבל כוח לבצע זאת
אפשר אפילו לשאול ביחידה למניעת אלימות במשפחה אם האם נותנים תמיכה שכזו
בהצלחה
סיגל לוי

אני כל כך נעזרת בתשובות שלכם וזה נותן לי חיזוקים בדברים מסוימים שחשבתי אני שמחה שהגעתי לאתר הזה ומקווה שבעקבות השיחות האלו אני אעשה כבר משהו בחיי !!! רציתי רק לאמר שכאשר אני יאמר את הדברים האלו לבן זוגי סתם שידע שעוד אנשים חושבים כמוני זאת אומרת שצריך לכבד לא משנה איך בין זוגך ניראה התשובה שלו תיהיה "נכון אין להם בעיה לירשום (זאת אומרת לכם )את זה כי לא הם אלו שנכנסים איתך למיטה ושוכבים איתך ורואים את הגוף שלך כל יום אני זה שסובל " מצד אחד אני יודעת שתשובתו מפגרת ומצד שני אני חשה שיש אמת בדבריו .אני רוצה לדעת עוד דבר האם יש סיכויי כזה שכשארזה אחרי הניתוח היחס שלו באמת ישתנה לטובה קיים דבר כזה ???את רשמת שכרגע אנחנו לא נשואים אבל האלימות המילולית הזו יכולה עוד להתדרדר למה את מתכוונת ???הייתי מאוד רוצה ושמחה לקבל תשובות על שלושת השאלות הללו.ושוב תודה אתם עושים פה עבודת קודש תודה לכם.......

שלום לילי
אסביר לך מעט על דינמיקה של אלימות
בן זוגך מתנהג בזלזול ואלימות מילולית כלפייך
זו אינה הפעם הראשונה - אם בבת זוגו הראשונה לה היה נשוי בגד והתנקם לדבריו
כלומר כשמשהו אינו נראה לו, הוא אינו מכבד את מי שאיתו ומרגיש לגטימציה לעשות הכל
כך שגם אם תרזי ותהיי חתיכה, אם תהיה לו ביקורת על נושא אחר הוא בהחלט יכול לשוב להתנהג באופן ממנו את סובלת
יותר מכך - את כבר התרגלת לאלימות המילולית
אם הוא יחוש שהוא רוצה להדגיש משהו, או ש"מגיע לך" הוא עלול לעשות צעד קיצוני יותר ולעבור גם לאקט של אלימות פיזית
חשוב להכיר זאת כדי להמנע מראש
אומרים על נשים מוכות שהסטירה הראשונה צריכה להיות האחרונה
אין חזרה ממנה
מי שמתחיל באלימות לא יפסיק אלא אם יעבור שינוי פנימי
ולא נראה שחברך בכיוון
צאי מהקשר לפני שיהיה קשה עוד יותר לצאת ממנו
את ראויה להרבה יותר
בברכה
סיגל לוי

אני לא יודעת אולי רשמתי בטעות שהוא בגד בגרושתו אך עד כמה שידוע לי זה לא נכון מה שניסיתי לאמר הוא שהוא ניסה להתנקם בנשים לאחר הגירושים שלו עקב המשבר שהוא עבר הוא טעןשלא הייתה לו יותר אמונה בנשים ולכן חיפש ליפגוע זאת אומרת ללכת עם בחורה ויחד עם זאת עם אחותה או לשכב עם מישהי ולהעלם וכו..... ושיקר להן המון עד שפגש אותי לא חשוב שאני גם סבלתי ממנו אבל כנראה אני היחידה שנשארתי גם תקופה כזו ארוכה בקיצור אם לאמר את האמת ובלי לשקר אני יאמר עכשיו וידויי הוא פעם זרק עלי מצית בחוזקה ופעם כשהילדים שלו היו פה הוא התעצבן וזרק עלי תפוז בנוכחות אמא שלו וניסה לתת לי אגרופים רק שהיא הגנה עלי למזלי הוא כמובן טען שבגלל שהוא לא מקבל סקס אז הוא עצבני ואני אעברתי אותה כמו תמיד (סתומה) בעבר ליפני כמה שנים רבנו באוטו והוא נתן לי סטירה ופעם בבית דחף אותי לחלון פעמיים מתוך הפעמים האלו אני החזרתי וגוננתי על הפנים שלי באותו רגע אז פשוט נופפתי את ידי לכל עבר וגם קצת פגעתי בו ברגעים שכרו הדברים האלו עמדתי למות מפחד ורציתי להפרד עיניין של כמה ימים לאחר מכן הכל עבר ונשכח כלא היה שאלוהים יעזור לי איך עשיתי דבר כזה לעצמי???.עכשיו למשל יכול להיות מצב שאני חופרת לו יותר מידי על משהו ואין לו עצבים לענות או לשמוע אותי אז הוא אומר לי תישתקי אני אזרוק עלייך ...במקרה מה שהיה לידו פעם אחורנה היה בקבוק מיים ואז אני ממשיכה והוא שוב תישתקי ממש קרוב לזריקה ואני מפסיקה אבל אני יודעת שאם אני אמשיך לדבר עוד משהו קטן מרוב שהוא כבר התחממם אז בטוח תגיע הזריקה.בקיצור יש משהו להגיב על זה או שכבר אזלו המילים לגבי ואני נחשבת למפגרת לגמרי בואנה אני לא מאמינה שאני רושמת דברים כאלו לפני שהכרתי אותו הייתי כזו מלאת בטחון אין סיכויי שגבר היה מדבר אלי בטיפת חוצפה הוא כבר לא היה שם איך הכל ישתנה והתהפך איך ? איך ? איך ?

כדי לסגור מעגל אני אספר שהוא היה בסדנת עצבים דרך בית משפט ששם הוא למד כביכול לספור עד עשר ליפני שהוא מגיע לנקודת הרתיכה שלו ודבריו בעבר כשניפרדנו והתנאי היחיד לחזרה שלנו להיות ביחד היה שהוא ילך לטיפול פסיכולוגי אז הוא הלך לפחות ככה הוא טען ןהביא כל מיני סוגים של שיעורי בית מהפסיכולוג כביכול שיעורים על אהבה עצמית רוגע וכו.....למען האמת מאז התדירות של הקריזות שלו הלכו וירדו אבל לא נעלמו לגמרי אחרי תקופה מאוד קצרה הוא הפסיק ללכת לפסיכולוג ובזה זה ניגמר כמובן שתמיד הסכמנו פה אחד שהוא היה צריך ללכת עוד בזמן שהוא התגרש לטיפול כיוון שאז הוא ישב שנה בבית בדיכאון אצל אמא שלו פשוט שכב לא אכל כלום רק שתה קפה עישן סיגריות וקיבל אולקוס נוסף לכל זה סתם מידע שהיה חשוב לי שתדעי אני כל כך אוהבת את התשובות שלך סיגל ואת כל כך נותנת לי אומץ וכוח תודה לך אני שמחה שאת מראה לי בעצם שכל מה שאני חושבת עליו נכון ואני לא דפוקה או מטומטמת כמו שהוא גורם לי בסופו של דבר להרגיש תמיד אחרי שאני חושבת דברים מסויימים עליו אנחנו מדברים ושוב אני חוזרת למשפט המובנה שהוא "אולי הוא צודק"? ואני הלא בסדר בכל המערכת יחסים הזו אבל המשהו השפוי שבתוכי תמיד נילחם ולא מוותר הוא רוצה לצאת החוצה רק קשה לו יש לו מחסומים ואני רוצה לנפץ אותם ולא לפחד יותר מקווה שזה יקרה לי בקרוב אשמח אם תתני לי חוות דעת לגבי מה שרשמתי גם בהודעה הקודמת תודה לך מקרב לב

שלום לילי
אני שמחה שאת חושפת, משתפת הופכת מודעת למצב
את שרויה במצב של אלימות מילולית בלתי פוסקת, אלימות פיזית לעיתים ואיום מתמשך לאלימות פיזית
בן זוגך אינו מודע לאחריותו ומאשים אותך בהתנהגותו, בתגובותיו
את חייבת לעצור את המעגל הזה
לאסוף כוחות, ולפנות לעזרה שתעזור לך לסיים את הקשר
את לא חייבת לשאת את כל זה
הוא צריך לטפל בעצמו
התקשרי בדחיפות ליח' למניעת אלימות במשפחה
או למקלט לנשים מוכות באיזור (אני יודעת שאינך זקוקה למקלט)
והתייעצי איתם על אפשרות לטיפול, לקבוצת תמיכה
שם תקבלי מידע ופרופורציה שמה שאת חיה איתו אינו תקין
ואת ראויה להרבה יותר
הרבה הרבה כוח
סיגל לוי

ואולי אתקשר לשם אבל זה עושה לי הרגשה לא טובה מה לי ולדברים האלו אני לא אישה מוכה אני פשוט נימצא במערכת יחסים דפוקה או שאני ניקראת אישה מוכה ??? אני בשוק טוב בקיצור הוא טוען שכשאני ארזה לאחר הניתוח ואראה סקסית ויפה הוא יהיה פחות עצבני ואז כל זה לא יקרה אני שואלת אותך בתור בעלת מקצוע יכול להיות שאם אני יהיה רזה פתאום הוא לא יקלל יותר ולא יהיו לא קריזות ופתאום יזרוק עלי משהו ? אני חושבת שאי אפשר להשתנות בעניין הזה בכל אופן לא אדם שנמצא שבע שנים במערכת זוגית ואומרים לו שמה שהוא עושה זה דבר לא טוב לא נורמלי והוא ממשיך האם אני צודקת או שאני טועה ובן אדם כן יכול פתאום להפוך את עורו ?.???????ולגבי הטיפול אם אני פשוט אעזוב אותו אני לא אצטרך ללכת לשם לטיפול נכון ??אני אשמח אם תעני לי על שתי השאלות הללו בלי להכיר אותך אישית אני אוהבת אותך מאוד יש לך לב רחב עם הרבה סבלנות תודה לך

שהדבר המצחיק פה זה שאנשים בחוץ רואים אותי כשולטת על העינינים ואותו כבחור טוב לב שאני לפעמים קשה איתו אומרים לי להוריד הילוך כמובן שהם לא יודעים מיהו באמת איתי כשאנחנו לבד לא שהוא מפלצת אבל הרגעים הקטנים של החוסר שליטה בעצם הורסים גם את הרגעים היפים פתאום לא זוכרים כלום כלום לא שווה רק הגועל משתלט וזהו בגדול לאנשים מבחוץ הוא מתלא אין אחד שלא יציע לי להתחתן איתו.

שלום לילי
אני לא חושבת שאת אשה מוכה
אבל הזוגיות שלכם כן סובלת מהדינמיקה של גבר מכה ואישה מוכה
הוא מאשים אותך על חוסר השליטה שלו ואינו לוקח אחריות על כך
אפשר היה אולי לשנות אותו אם היה מבין זאת, רוצה להשתנות, לוקח אחריות ומשתתף ובתוכנית מיוחדת למטרה זו
לצערנו זה לא כך והוא ממשיך להטיח בך את האשמה ולגרום לך לפגיעה בדימוי העצמי ולתחושה שאת לא ראויה לדבר טוב
טיפול יכול לתמוך בך להפרד, יכול לתמוך בך לעזור לעצמך (לגייס כוח לרזות), להאמין בעצמך, על מנת שתוכלי לחפש זוגיות אחרת ולא דומה לזו שהייתה לך
אני רואה טיפול כתהליך שיתמוך בך - וזו המטרה
כדאי לך לדבר עם גוף כזה פשוט כדאי להבין שאת נמצאת בתוך קשר פוגע
ואולי מספיקה תמיכה מעטה כדי שתראי את התמונה ותמצאי כוחות לפעול
בברכה
סיגל לוי

דיברתי איתו לגבי זה שאני לא אשמה במי שהוא והוא צריך לקחת אחריות על מעשיו אז הוא אמר שהוא יודע שהוא אשם (דרך אגב ציינתי שהוא היה בסדנת עצבים דרך בית המשפט עד כמה זה הועיל אני לא יודעת אבל....)ושמה שהוא למד בסדנא זה שיש לאנשים כמוהו נקודת רתיחה יותר מהירה מאשר לאנשים אחרים ואני לפי דעתו לא מועילה לעניין הזה כי כשאני רואה אותו מתרגז אני צריכה לפי דעתו לעזוב אותו בשקט ולא להציק ואם הוא אומר לי לשתוק אז לישתוק באותו רגע ואז הוא לא יגיע למצב שהוא זורק מצית.אז אנ עניתי בתגובה שזה לא נורמלי מצידו לעשות דבר כזה כי בעצם רוב בני האדם לא תמיד שומעים מה שבא להם לשמוע או תמיד רגועים אז מה בכל פעם שמשהו לא יראה להם הם יזרקו משהו על מישהו או יקללו או ידחפו לא הגיוני נכון ?והוא השיב אבל ככה אני את יודעת ואני מנסה להזכר בכלים שנתנו לי בסדנא ולהיות יותר רגוע בעזרתם אבל את קרציה כך הוא טוען לפחות הוא קורא לי כך כי בכל פעם שאין לו מה לענות לי אז הוא מתרגז ולא רוצה לשמוע כלום אומר לי תישתקי ואם לא שתקתי אז בא האיום "אני אזרוק עלייך את זה "את רואה שאני מנסה להיות איתך רגוע אז תעזבי אותי בשקט !!!

שיר יקרה,

החיים של אף אחד לא קלים,
זה רק נראה כך מהצד לפעמים, לכל אחד יש את החבילה שלו.

ממליץ לך בחום לפנות למטפל או מטפלת (פסיכולוגית)
על מנת להתייץ ולראות איך אפשר לטפל בך בצורה נכונה.

לנפש יש השפעה מכרעת על הגוף וגם להיפך,
כך שיכול להיות שהתסמונת שאת מדברת עליה (שלא בטוח שאת לוקה בה בכלל...)
נובעת כתוצאה מהמצב הנפשי בו את נתונה.

טיפול פסיכולוגי יכול מאד לעזור בקטע הזה...

למה שלא תשאלי את אותו גבר מה הוא רוצה ממך ?!

את גם יכולה לבקש ממנו שיניח לך ולבעלך,
מעבר לזה אל תנסי להבין מה הוא רוצה ממך אם הוא לא מעוניין לשתף אותך,
מצידך הוא יכול לקפוץ לך. חיי את חייך בלי לתת חשבון יותר מידיי לאחרים...