פורום גמילה מעישון, גמילה מאכילה רגשית - יש לך שאלה?

שלום רב,
לפני עשרה ימים גמלתי החלטתה בלבי להפסיק לעשן, וכך עשיתי, פשוט הפסקתי לעשן.
עד כה אני יכולה לסכם ולומר שכנראה מ שום שהחלטתי שלעולם פשוט לעולם, לא אעשן יותר- היה לי יחסית קל לעומת פעמים קודמות שניסיתי להיגמל.
עם זאת, שמתי לב שאני עדיין חושבת על סיגריות... באופן די אובססיבי...
אני יודעת שלא אחזור לעשן ועברתי בהצלחה את מבחן ה"פאב" וה"מסעדה"- הצלחתי לא לעשן בהם, אך השאלה שלי היא- האם המחשבות הללו יחלפו????????
אני לא רוצה להיות "כנועה" למחשבות הללו ולהיות "אובססיבית" למחשבה של "אני לא מעשנת" בדיוק כפי שהייתי אובססיבית לסיגריה הבאה...
מה דעתכם?
ותודה על הפורום הזה שמאפשר לי להעביר את מחשבותיי לכתב... כבר אני מרגישה טוב יותר...

רמי / שחף שלום...

שמי בועז והפסקתי לעשן לפני קצת יותר מחודשיים בעזרת קריאת הספר (עישנתי במשך 10 שנים כקופסה ביום).
זאת ההפסקה השנייה שלי, לפני שנה הפסקתי גם כן בעזרת קריאת הספר לתקופה דומה וגם אז ההפסקה הייתה יחסית קלה. לאחר כשלושה חודשים בפעם הקודמת החלו להתגנב לראש כל מיני מחשבות שאפשר לשלוט בהתמכרות , לעשן רק עם בירה, בפאב וכו' והמדרון אכן היה חלק ומהיר... חזרתי לעשן כרגיל.
גם עכשיו מתחילות להתגנב מחשבות דומות... כמובן שלמדתי מהניסיון ואני יודע היום שאין דרך לשלוט בהתמכרות. חשוב לי גם לציין שאני באמת מרגיש "לא מעשן מאושר" ... הסיגריות כבר מזמן לא מטרידות אותי אבל כמו שאמרתי , בסיטואציות מאוד מסוימות מתגנבות מחשבות עליהן לראש.

השאלה שלי היא - איך מחסלים גם את המחשבות האלה לגמרי? איך לא נופלים לקטגוריה של מי שקל לו להפסיק קל לו גם לחזור ?

תודה מראש,
בועז.

הי,אני בת 33 מעשנת 13 שנה, ביום ה 14 של הטיפול באמצעות זייבן,נוהגת בהתאם להוראות ועדיין לא חווה השפעה או אפילו תופעות לוואי (אולי קצת חלומות מוזרים),מאוד רוצה להפסיק לעשן,מתי אני אמורה להרגיש שינוי,האם צריך להגדיל את המינון ליותר מ 2 כדורים ביום?
לוקחת גלולות מסוג אורטוסיקלן,האם קשור?

הפסקתי לעשן ביום רביעי שעבר כמעט שבוע. לאחר החלטה שצצה בי פתאם לאחר כ15 שנה של כ8-10 סיגריות ביום לעיתים פחות.
הסיבות: ריחרע מהפ, חולשה, יש לי תינוק בבית. וכו וכו' .
בהימים הראשונים הייתי יותר נחרצת ועכשיו אני פתאם לא מבינה למה הפסקתי מסתכלת מסביב ובודקת מי מעשן ומי לא. מרגישה בסוג של דאון יש לציין שכרגע אנני בבית אנ עם התינוק בן ארבעה וחדשים וזה מקשה עליי יותר.
האם זה יעבור ? ההרגשה הזו?הימים הראשונים היו יותר קלים. עכשיו אני מרגישה בדאון. נתפס לי הצוואר והגב, אין לי כ"כ טעם בפה ומצד שני אני כן מחםשת לאכול, מרגישה שאיבדתי משהו חשוב שעזר לי לשחרר לחץ ועכשיו הוא אייננו. איך אני אהיה בלי ביסיגריית בוקר, צהריים ערב. איפה הבריחות שלי להפסקות סיגרייה שבעלי חוזר??האם נגזר עליי בתור לא מעשנת להיות ככה? מה עם הארגיה התחדשת שאתם מדברים עליה פה?? מתי זה יקרה לי. לא רוצה להישבר.
אודה לעזרתך.

אני רוצה רק לציין שהפסקתי לאחר שקראתי והייתי בפורמים של הפסקת עישון יום שלם ביום שהפסקתי לעשן.
ויש אנשים שלא מפרגנים על הפסקת העישון כל אני מרגישה.
מתנצלת מראש על ההודעה הארוכה.
מחכה לתשובה.
תודה רבה.

אני בת 20, חיילת ובת להורים חולי לב שגם מעשנים... מעשנת בערך חפיסה ליום , לאחרונה נכנס בי מן דחף להפסיק לעשן ואני מתכוונת לעלות על הגל ולא לפספס אותו, חובה עלי לציין שאני משתכנעת מהר מכל מאמר . הדחף שלי להפסיק לעשן נובע בעיקר מההורים ורמת הסיכון שאני נמצאת בה, מריח רע בפה (בזמן שאין ברשותי מסטיק, סוכריה או אמצעי נטרול), ריח בבגדים וקושי עצום להכנס לכושר . הבעיה שלי היא שאצלי בבית מעשנים (אפשר לומר ש90% מהסובבים אותי מעשנים), אני זקוקה לחיזוק וליעוץ ממי שכבר הפסיק..
כרגע אין ברשותי מספיק כסף לממן גמילה וטיפולים כי הכסף שברשותי הוא אך ורק ממשכורת צבאית נמוכה מאוד ומההורים- מעדיפה להוציא אותו על דברים אישיים שויתרתי עליהם תמורת סיגריות!
אם זו לא חוצפה הייתי מאוד רוצה להתיעץ עם מישהו/י שכבר הפסיקו, להשאר בקשר לאורך תהליך הגמילה כי ממש קשה לי לבד ואני אישית לא מכירה אנשים שהפסיקו!!!
אודה לכם מאוד!!!!!!
לירון...

שלום לכולם.
רציתי לאחל בהצלחה לכל הנגמלים ,ולתאר את התהליך שעברתי עד שהצלחתי.
אני בן 30 הייתי מעשן בין 15-20 סיגריות ליום למשך זמן של 10 שנים-קצת אחרי הגיוס התחלתי לעשן.
אבל מתחילת דרכי עם הסיגריות ידעתי! / הכנסתי לעצמי לראש שהעישון לא ילווה אותי כל החיים, מהסיבה ש ההרגל הזה הוא רק שלילי שלילי אין בו שום דבר מועיל-אז למה לי ,למה אנחנו טיפשים!!
אני לא מכחיש,נהנתי מהעישון אבל הגיע שלב בו הרגשתי שאם אני ממשיך לעשן יהיה ממש קשה להיגמל-הגעתי למצב שאני מסיים סיגריה ואחרי 5 דקות מרגיש צורך והייתי צריך להדליק עוד אחת שממנה הייתי מעשן 1/4 סיגריה נגעל ומכבה.
הרגשתי שאני כבד מאד, שאין לי כוח לעשות כלום-מגיע מהעבודה ונמרח על הספה.
סבלתי מכאבי גרון בתדירות גבוהה,כתמים בשיניים,טעם מוזר בפה/הרגשה מוזרה-היום אני יודע עד כמה לא נעים היה הריח מהפה שלי.
החלק הכי קשה היה הרגע בו החלטתי על הפסקת העישון-לקבל את ההחלטה!!
כל הזמן דחיתי את הרגע כי ידעתי שאם אני מקבל את ההחלטה אז אין חזרה ,וגם בגלל הפחד להיכשל.
לאט לאט "בישלתי" לעצמי את הרעיון ,הצעד הראשון שעשיתי הוא לעבור לסיגריות מגולגלות-כך הפחתתי את כמות הטבק/ניקוטין שהייתי רגיל לצרוך מדי יום..(צמצמתי הוצאות)
ואז קיבלתי את הספר "הדרך הקלה" ולאחר שהגעתי לשליש מהספר החלתתי להפסיק לקרוא כי ראיתי שזה ממש עבד עליי(בצורה חיובית כמובן) -לא הרגשתי בנוח לעשן בתקופת הקריאה בספר
ןהרגשתי שהספר הוא הדבר -ה טריגר שיכול לעזור לי לקבל את ההחלטה ולצאת לדרך חדשה אז שמרתי לעצמי את הספר בצד ל"יום" , למרות זאת הוא המשיך להשפיע עליי... כך שלאחר תקופה של חודשיים בערך החלטתי שזהו ומספיק.(זה היה יום רביעי בערב ה 12.5.10)
עד היום לא נגעתי בסיגריה .
כמובן שסיימתי את הספר-האמת שאת הרעיון שלו אפשר להבין כבר בעמודים הראשונים,ראיתי גם את הסרט.
ואיך אני מרגיש ..??, מרגיש מעולה ,מרגיש בן אדם חזק יותר (לא צוחק), העלה לי את הבטחון שאני שולט יותר בחיים שלי-קשה לתאר את ההרגשה של העניין הזה-סיפוק אדיר שהסיגריה לא שולטת בי יותר.
כמו שרבים לפניי כבר כתבו שחוש הריח חוזר לפעולה -מגניב!!
אלכוהול- היה קצת מוזר בהתחלה הרעיון של אלכוהול ללא הסיגריה אבל אני יכול להעיד שהוויסקי הרבה הרבה יותר טעים,תסמכו עליי.
לסיום לא אגיד שלא היה קשה בהתחלה לצאת להפסקות בעבודה ללא סיגריה,סיגריה אחרי האוכל הייתה(!!!) חסרה,סיגריה עם קפה חסרה,סיגריה בזמן לימודים למבחן(אני סטודנט)-חסרה ...וכמו שאתם יודעים סיגריה נלוות לכל דבר, אבל .....................היום היא פשוט לא חסרה.
התרגלתי פשוט לחיות ללא הההרגל המגונה הזה שמלחתחילה אף אחד מאיתנו לא היה נגוע בו.
היום אחרי כמעט שלושה חודשים אני עושה את כל הדברים ללא הרגשת חוסר בכלל!! ,הכל עניין של הרגל.
אז פשוט תהיו הגיוניים כחו את ההחלטה כל אחד בתזמון שלו.....והמון בהצלחה.

הי אני אמא לילד בן חמש ולתינוק בן 5 חודשים. אני לא מעשנת הרבה בין 7-8 סיגריות ביום. יש לציין שכל תקופות ההריון שלי לא עישנתי. ברגע שילדתי חזרתי לעשן. ברור לי שאני לא נמנית עם המכורים הכבדים של חפיסה שתיים ביום. אבל עדיין קיבלתי החלטה שאני רוצה להפסיק לעשן אבל אני מפחדת. הסבות שאני רוצה להפסיק:
1. ריח רע מאד מהפה.
2. כאבי גרון
3. הזדקנות העור.
4. חולשה.

האם יותר קל להפסיק כאשר מעשנים כמות קטנה. אני מאד מפחדת להפסיק שאני אהיה בדיכאון מזה. כי יש הרגשה שזה עושה לי מצב רוח וזה סוג של בריחה שבעלי מגיע אני יוצאת להפסקות סיגרייה.
כמובן שיש פחד להשמין ופחד להינאות מהדברים המוכרים. זה היה חלק ממני מגיל 18 ואני היום בת 34 .

מה אתה ממליץ לי לא עישנתי מהבוקר הלוואי שזה יהיה מאחורי.??

האם כדאיי לי ללעוס מסטיקים עם ניקוטין או מדבקות
וכ"ז כמובן בשביל שיהיה לי יותר קל להפסיק .
אני כבר שבוע ללא סיגריות .
תודה וערב-טוב לכם .
אייל

תקשיב אייל היקר...עישנתי 40 שנה.. וכבר שנתיים וחצי בלי סיגריות, דע לך, שלו ידעתי כמה זה קל ופשוט הייתי מפסיקה מזמן. ובכן..הכל בראש, כמו סקס כמו אוכל, הכל מתחיל ונגמר בראש. ברגע שתחליט, אבל באמת, תהיה נחוש, - הצלחת. תעשה את זה כשתחליט, בבת אחת, כמו לצלול לבריכה, אני השארתי סיגריות באוטו ובבית, וכל רגע ידעתי שאני בוחרת לא לעשן. היו שלושה ימים קשים, חודשיים שהפכתי פוד פרוססור, אבל - זהו. תם ונשלם. היום עשן סיגריות ממש מגעיל אותי...לא להאמין.. מאחלת לך בהצלחה רבה.

מצטער, אך לא מצאתי פורום אחר העוסק בעישון.
השאלות הן די פסיכולוגיות מאשר פיזיות.
למה קשה להימנע מעישון פסיבי בין חברים שאחד מהם מעשן?

למה לא נעים להגיד לחבר מעשן לא לעשן בקירבתי?
תשובות לשאלות אלו ממש תעזורנה לי.

שלום .
שמי אייל רווק 34.
מתמודד עם הפרעות נפשיות בנחישות ובכוח רצון טוב ברוך ה .
לצערי "נפלתי" לצרה הזאתי שנקראת סיגריה , אשר אני מאוד רוצה לצאת מההרגל הרע והמכוער הזה .
בשנות ה-20 בחיי...>>> עישנתי כבד מאוד כלומר יכולתי להגיע ל-2.5 קופסאות ביממה , כי הייתי עובד עם מוזיקאים (נושא כלים), והיינו נשארים לאחר האירוע עד אור הבוקר המוקדמות ורק אז לישון.
וכך זה חזר על עצמו חלילה .
הייתה לי הפסקה מהעישון אך ורק בכוחות עצמי ובכוח הרצון וההתמדה שלי .
איני רוצה להשוויץ או משהו כזה ,
אבל אני כן יודע בהיגיון הבריא שלי מה טוב ומה רע לי , ויודע לזהות אותם ובעיקר : אם אני מחליט שלמשל אני רוצה להשיג משהו (כמובן חיובי וביושר ...) אני כן אגיע אליו ואם לא היום אז מחר וכ"ו .
עד כאן ההקדמה הקצרה שלי ... ותודה לכם שאתם קוראים אותי בסבלנות .!
לפני כחצי שנה אושפזתי במחלקה וכעבור כ-3 שבועות מרוב השיעמום התחלתי לעשן ועד היום אני מעשן קרוב ל-2 קופסאות ביום .
אני חי מקיצבת נכות מב. ל. בלבד ,וזה שוחט אותי כספית לחודש . עד כדי שאין לי כמובן לדברים יותר חיוביים ומועילים .
אני באמת רוצה להפסיק לעשן <<<>>> אך מאידך אני מת לעשן למרות שאני יודע בבירור שזה מזיק לי והורס לי את הגוף וכ"ו .
פניתי זו מופנית לצוות המנהל את הפורום ולגולשים בלתת לי עצה ומזור ל" מחלה הארורה " הזו.
תודה
אייל

כלומר, נניח והפסקתי לפני חודש, האם בשלב מסויים אשכח מכך שאי פעם עישנתי ורציתי לעשן או שמידי יום אצטרך לעשות עבודה פסיכולוגית ולעשות רשימות על נזקי העישון ויתרונות ההפסקה?

תודה רבה מראש,
מעריצת אלן קאר לנצח נצחים!!!

אני בן 60, מעשן כ44שנים, בין 3-4 חפיסות ליממה. מזה כ20 שנים, אני סובל מנפחת בריאתי הימנית. התמכרותי היתה מוחלטת, ויש לה מחיר משולש, הוצאתי כ2000ש&quot;ח לחודש למימון קניית הסיגריות. טעם של מאפרה בפה. מוקצה מחמת מיאוס בקרב הלא מעשנים. החלטתי, וב&quot;ה, אעמוד במשימה, להפסיק את ההרגל המזיק המגונה והיקר הזה. פיתחתי לי שיטת גמילה, שמתאימה לי, ועד עתה הוכיחה את עצמה. מדי שבוע, אני מפחית מכמות הסיגריות שהנני מעשן. לפי שיטה זו אני מעשן כיום כחפיסה אחת ביום. אני מקווה שתוך שנה מהיום אעשן 4-5 סיגריות ליום . ובא לציון גואל.

רציתי לדעת מה עשוי לקרות אם הדבקתי מדבקת ניקוויטין 7 מ"ג שתוקפה פג ב 2008?
האם אני אמורה לחוות תופעות לוואי חמורות או שפשוט יעילות התכשיר יורדת?

והספר של אלן קר. עישנתי יד לפני יומיים 16 שנה חפיסת סיגריות ליום. שאלתי היא - מה עושים באותם רגעים שבהם אני חושבת לעצמי "אני חייבת סיגריה" באותם רגעים אני באמת שוכחת כל דבר רע על אודות העישון ורק חשה צורך חזק.
כמה זמן אני ארגיש כך?
האם זה ישתפר?
שלא לדבר על תחושת העצבנות...

תודה רבה אלינור
(ובבקשה אל תשלחו אותי לסדנא)