פורום גמילה מעישון, גמילה מאכילה רגשית - יש לך שאלה?

שלום ג'ני,
הגישה שלי לגמילה מעישון אמנם שונה מזו המוכרת לך ואולי היא תאיר בפניך כיוון נוסף שיסייע לך להשיג את המטרה ולהפוך ללא מעשנת ומאושרת, בקרוב. מדברייך נראה שאת מתמודדת עם קושי ונמצאת בסוג של "מאבק" עם הדחף לעשן וכאן הטעות אבל גם המפתח להצלחה. אחד ממאפייני התמכרות לעישון הן מחשבות מוטעות ואשליות שמובילות להרגשה שלא ניתן לתפקד ללא העישון או שהחיים יהיו סבל בלעדיו. כמובן שאין הדבר נכון אבל קשה להשתחרר מההרגשה הזו ללא פתרון אמיתי של מה שעומד מאחורי ההתמכרות וזה כמובן קושי רגשי ולא התמכרות פיזיולוגית. ברגע שתביני שגופך לא באמת מכור לחומרים שיש בעישון והסיבה לזה שאתה עדיין מעשנת נובעת מתפיסה מוטעית שאת עדיין מחזיקה בה ביחס לעישון ( שהוא מרגיע, מהנה, מסייע בדרך כלשהי...) משהו ישתנה וגם הפחד הגדול ביותר יתחיל לאבד את אחיזתו ותרגישי שהעישון הופך לאט לאט ללא רלוונטי. נסי להתייחס לכל סיפור הגמילה מעישון מתוך סקרנות ולא כאל יעד ומטרה שאת חייבת להשיג בתוך יום יומיים או שלושה, ראי את חוסר הטעם בלהרגיש אשמה שעדיין את מעשנת היות ועשית צעד משמעותי בכיוון ואת נחושה להצליח אז מגיע לך פרגון וחיזוק. אצלי בסדנאות אני מאמן לחשוב אחרת אבל גם להרגיש. כאשר הרגשות הם חיוביים ואנשים שלמים עם עצמם ועם חייהם כל מה שהם זקוקים לו זו יד מכוונת ומישהו שניתן לסמוך עליו שיאיר בפניהם את דרך כיצד לממש יעדים ושאיפות. הרעיון הוא לאמץ דפוסי חשיבה מועילים יותר כאלה שתכליתם הוא לטפח באופן מתמיד את הנפש והגוף, במזון בריא ומזין, במחשבות חיוביות, בפעילות גופנית, ביחסים זוגיים מספקים ומסיפוק על ההרגשה הנפלאה שאת מאפשרת לעצמך בזה שאת לא תלויה באף תלות או התמכרות. אם תהיי מעוניינת תרגיש בנוח להמשיך ולפנות. מקווה שיכולתי לעזור...בהצלחה רבה.

ג'ני שלום,

כל הרעיון של אלן קאר הוא לתת נוסחא שעובדת להפסקת עישון מיידית קלה וללא תסמיני גמילה או געגוע. עובדתית הנוסחא הזו עזרה למיליוני מעשנים בעולם להפסיק באופן מיידי.
אבל... הספר או ההקלטה שלו לא תמיד מספיקים, כי יש כאן תהליך שאמור לייצר תובנה שלאחריה פשוט לא תרצי לעשן. יש הרבה אנשים שמבינים את העקרון אבל לא חווים את התובנה.
כי כל אחד מפרש את הדברים בדרכו שלו וגם אין מי שיוודא שהתהליך אכן הוטמע וגם אין עם מי להתייעץ.
אני ממליץ לך לנסות לקרוא את הספר (ולא לשמוע) ולראות אם יש הבדל, אם לא תמיד תוכלי להגיע לסדנה שהיא אגב הדרך האפקטיבית ביותר ליישום השיטה כ 50% מהאנשים שמגיעים אלינו קראו את הספר הבינו את העקרון אך לא הצליחו ליישם וכאן באמת הייתרון של היעזרות במסגרת מקצועית ובמנחה מנוסה שיוכל להוביל אותך אל המטרה ולסייע בעת הצורך.
כך או אחרת אל תוותרי, הפרס בסוף הוא פשוט מדהים וכל הרעיון הוא לא רק להפסיק לעשן אלא גם להיות שלם עם זה ב 100% ללא תחושת ויתור כלשהי.

אם יש שאלות נקודתיות שעולות לך אשמח לענות.

אחת התובנות שהובילו בחיי להפסקת הדחף לעשן בקלות היתה שאין דבר כזה התמכרות פזיולוגית. זה קרה בתקופה של שינוי נוסף משמעותי בחיי שהוביל למודעות גבוהה יותר למהותי כאדם ולכך שבעצם נולדנו כולנו מושלמים במובן הזה שיש לנו פוטנציאל לצמוח ולהתפתח והגוף שלנו נועד מראש לפעול בכיוון הזה ולא בכיוון הפוך כמו זה שאליו בהכרח מוביל העישון. הגילוי הזה שעליו אגב אני מבסס את מודל ההדרכה שלי לגמילה מעישון הוביל להבנה שאין בעצם גוף "שדורש" את החומרים הממכרים כביכול ובוודאי שאין נפש שלא כמהה להיות חופשייה ושמחה ולכן כל הרעיון הזה שכאילו הגוף מכור וזקוק לזמן כדי "להיתנקות" הוא מיסודו לא נכון ורק מעמיק את האמונה שאין לי בעצם כל כך שליטה על המצב. אני מאמין שהקושי האמיתי שעומד מאחורי ההתמכרות הוא רגשי והמילה "התמכרות" מתארת אי נוחות רגשית שממנה המעשן מנסה להשתחרר ולכן הפתרון שעבד אצלי ושהפך למודל הדרכה יעיל מאוד נמצא ברובד הרגשי ולא בשום מקום אחר, לא בתרופה, לא בחומרים אחרים או תחליפים וגם לא בסוג של "שטיפת מוח" שמסבירה לנו מדוע מוטב לא להיות מעשן ( כי זה הרי ברור). כדי להתשחרר באופן מוחלט מהתלות בעישון בלי לחוות ברגשות שליליים ובוודאי שלא בסבל או תסכול, צריך להקדיש זמן להתבוננות פנימית, מספיקות כמה דקות מעט שקט ושלווה במקום ובזמן שמאפשרים לחשוב על עצמנו ומהותנו, בהיגיון, בנחת ולא מתוך פחד או מצוקה. כוללנו נולדנו עם יכולת ופוטנציאל לחיות חיים מלאים ומאושרים,לכול אחד יש שאיפות וביכולתו להגשימם בלי להזדקק לאף תלות בוודאי שלא בסיגריות או חומרים אחרים (שאינם מזון בריא ). זה לא עניין של עישון זו גישה לחיים שמראש מכוונת להעצמה של הנפש והגוף ושל אהבה עצמית. הדחף לעשן ואפילו הקושי הגדול ביותר יאבדו את אחיזתם ברגע אחד של החלטה, לא להפסיק לעשן...אלא החלטה להתחיל מכאן ואילך להזין את הגוף ואת הנפש רק בדברים שמקדמים אותם, מרפאים אותם ומאפשרים להם להיות תמיד בשיא מיטבם. זו גמילה מעישון בשלמות רגשית שתהפוך לדרך חיים ולא לעוד ניסיון מבין רבים שהסתיים בכישלון. כדי שתוכלי להיגמל מהתלות בעישון באמת עליך לשנות תפיסה, לאמן את עצמך בחשיבה חדשה שתכליתה לחזק את אישיותך ואת האמונה בעצמך שאת לא זקוקה באמת לסיגריות אפילו לא לשניה אחת כדי לממש את הפוטנציאל המדהים שבך. זה בגדול הכיוון הנכון של מחשבות שעיסוקם הוא לא בקושי ולא בהתמודדות או מאבק אלא בדרך האפשרית הטובה ביותר עבורך להמשיך ולצמוח ולהשיג הישגים בחייך האישיים והמקצועיים ובכל תחום אחר חשוב. ברור שעישון לעולם לא יכול להיות משהו שתורם לכך שהדבר יקרה ולכן לא לעשן זה לא וויתור ולא החלטה שאמורה להוביל לדחק או ספק אם נעשה הצעד הנכון, המשיכי להיות לא מעשנת, האמיני בעצמך וככל שיחלפו הדקות והשעות ותתמידי בחשיבה חיובית ומעצימה העישון יהיה הסטוריה ואת תרגישי נפלא. תרגישי בנוח אם תזדקקי לעוד תמיכה לפנות גם באופן אישי. בהצלחה.

תודה רבה, עזרת לי. (:

רויטל שלום,

לפי מה שאת אומרת למרות שקראת את הספר זה לא קל עבורך, כנראה שזה לא עבד, ולפי תיאורך את משתמשת בכוח רצון. כשהשיטה עובדת אז זה אמור להיות ממש קל מהרגע הראשון.

הקושי בגמילה בכוח רצון הוא לא תסמיני הגמילה מניקוטין אלא הרצון לעשן והחשיבה על הסיגריות.

זה נורמלי לחשוב על סיגריות ובהתחלה אפילו לחשוב הרבה, אבל ההבדל המהותי הוא מה חושבים עליהם. אם את חושבת לעצמך "אני רוצה לעשן אבל אני לא יכולה" זה מתסכל וגורם לעצבנות, אם את מנסה לא לחשוב עליהם אז זה לא יעבוד רק תחשבי עליהם יותר.
אם לעומת זאת את שלמה עם ההפסקה ואת לא מרגישה שאת מוותרת על משהו אז אין בעיה לחשוב על זה ואפילו להיות מאושר.

אם זו אינה תחושתך ההמלצה הכי חמה שאני יכול לתת לך היא לקרוא את הספר מהתחלה ובבת אחת ולראות אם משהו משתנה.

בהצלחה

ווידאתי כי אני מבינה ומפנימה כל עקרון והסבר בשיטת הדרך הקלה. אני גם מקפידה לצפות בסרט על בסיס יומיומי לחיזוק ולהטמעה. אדגיש כי אני שמחה מאוד מאוד על החלטתי להפסיק לעשן, וכעת אני מבינה איך נשאבתי לזה, ולמה דבקתי בזה, וכי כל התירוצים לעישון אינם מחזיקים מים. כ"כ החשש שלי מהשמנה הופרך - שכן מצאתי שאינני מנשנשת בין הארוחות, משום שאני מבינה כי את התחושה הריקנית לא אוכל למלא באמצעות אוכל.

התחושות שלי אינן געגוע לסיגריה, כי כל פעעם שאני חושבת עליהן - ברציונל אינני רוצה בהן בכלל!!! אולם הגוף מגיב אחרת... אני עצבנית וקצרה מאוד, ללא יכולת ריכוז.

אני מניחה בעצם שאני אומרת שככל הנראה הגוף של כל אחד מגיב בעוצמות אחרות. אין לי תחושת חסך רציונאלית, ואני מבינה שהגוף שלי כמה לרעל, אבל זה לא משנה את העובדה שפיזית הגוף שלי ממש דוחק בי לקחת את הרעל הזה.

אצלי, התסמינים הפיזיים קשים מאוד. וברור לי שאין מדובר בתלות מנטאלית.
אולי תוכל לומר לי - מתי בערך מתרחש השיא של התסמינים הפיזיים? מתי אוכל לצפות להקלה?
אודה על התייחסותך.

טליה שלום,

עישון זה לא הרגל אלא התמכרות הסיבה היחידה!!! שבגללה אנשים מעשנים היא בגלל שהם מכורים לניקוטין.זה כמו להגיד שמכור להירואין הוא לא מכור אלא רגיל להזריק לעצמו 5 פעמים ביום.

כל מעשן בונה הרגלים סביב חיי העישון שלו, על פי אורח חייו: יש אנשים שמתרגלים לעשן רק בעבודה - כי מפריע שהם מעשנים בבית, יש אנשים שמתרגלים לעשן רק בבית, כי במקום העבודה שלהם לא נהוג לעשן. יש מעשנים שמתרגלים לא לעשן בשבת. אבל הסיבה שהם מעשנים היא בגלל ההתמכרות ולא בגלל ההרגל.

הסיבה שקשה למעשנים להפסיק היא לא בגלל ההרגל וגם לא בגלל ההתמכרות לניקוטין אלא בגלל שהם מרגישים שהם מוותרים על משהו.

אחרי שמפסיקים לעשן עדיין יש את אותם הרגלים אני שותה קפה, יוצא לבלות ומדי פעם (בהתחלה אפילו די הרבה) עולה המחשבה על סיגריה באותם רגעים בגלל שהייתי רגיל לעשן בכל אותם אירועים.

אבל גם כשאני עובר דירה אני מוצא את עצמי בהתחלה נוסע בטעות לכיוון הבית הישן פשוט בגלל שהייתי רגיל, אבל תוך זמן קצר אתרגל לנסוע לביתי החדש.
כך גם עם הסיגריות ככל שתעשי יותר פעמים את אותם דברים שתמיד עשית עם סיגריות בלי זה כך זה יהפוך להרגל, בהתחלה זה מוזר, ולכן זה נורמלי שחושבים על כך.

מה שחשוב זה לא עצם העובדה שאני חושב על משהו (מכורך ההרגל) אלא מה אני חושב על זה.


מקווה שעניתי על השאלה.

כל טוב

שוב....

הסיבה שבגללה אנשים מעשנים היא בגלל שהם מכורים לניקוטין - אני מסכימה.
הסיבה שבגללה קשה לאנשים להפסיק לעשן היא בגלל שהם מרגישים שהם מוותרים - מסכימה

אבל איך אתה בא וטוען שעישון זה לא הרגל?
הרי כמו שאמרת: יש אנשים שמתרגלים לעשן רק בעבודה, יש שמתרגלים לעשן רק בבית, יש שמתרגלים לא לעשן בשבת...... כל אחד וההרגלי עישון שלו...

כשה אתה יוצא לבלות ועולה לך המחשבה על הסיגריה בגלל שהיית רגיל לעשן לעשן בכל אותם אירועים ----> כי פעם כשה היית מעשן - היה לך הרגל.... זאת אומרת שעישון הוא כן הרגל.
וכשה אתה נוסע בטעון לכיוון הבית הישן, זה בגלל שפעם היית רגיל לנסוע לכיוון הזה.....

וגם כן כמו שאמרת, המחשבות על הסיגריה עולו מכורך ההרגל.......
אז.....
שוב....
איך אתה בא וטוען שעישון זה לא הרגל?

אני הפסקתי לעשן. כיום, אני לא מבין בכלל מה משך אותי לזה. אפשר לעשן לידי וזה לא יעשה לי כלום. אני לא צריך את זה לא אחרי אוכל, לא בזמן קפה. אין לי בכלל פיתוי. זה הכל ההתמכרות לניקוטין.

בתקופה שעוד עישנתי וניסיתי להפסיק לקחתי פעם ניקורט. אני זוכר שהרגשתי בגרון את אותה תחושה שמרגישים שמעשנים. היינו, זה הכל ההתמכרות. זה הכל הניקוטין. שום דבר מזה זה לא הרגל.

כולם יכולים להפסיק לעשן. אנשים מפסיקים כאשר זה מגיע לטראומה קשה. למשל דודה שלי הפסיקה רק לאחר שהיא נזקקה לבלון חמצן. גדעון עזרא הפסיק לאחר שהוא קיבל סרטן. אז השאלה מדוע לחכות למצב הזה כדי לגלות שיש בנו את הכוחות להפסיק ומדוע לא לעשות את זה לפני.

ולא ראיתי עובדות...

אני עדיין חושבת שעישון הוא גם התמכרות וגם הרגל....

אשמח שמישהו ממש יסביר לי למה העישון הוא לא הרגל

טליה בסוף היום זה סמנטיקה, הרגל/התמכרות זה לא משנה, מה שחשוב זה שלעישון אין שום יתרון או ערך מוסף ושאין שום ויתור בהפסקת עישון, אלא רק רווח.

אם אדם נותן לעצמו הצדקות לסיבות שבגללן מעשן אז כל מה שזה עושה זה לתקוע אותו עמוק יותר במלכודת.
כמו שאנשים מסויימים יגידו "יש לי אישיות מתמכרת" איזה תירוץ נוח, אם הייתי לוקח 100 איש מהרחוב ונותן להם במשך שבוע ימים 3 מנות של הירואין ביום כולם היו מתמכרים להירואין בגלל שהירואין הוא סם ממכר, כך גם ניקוטין.

זו הפשטות של העניין, ואגב גם אם זה הרגל, אז הרגל אפשר לשנות תוך 3 שבועות מתרגלים למשהו חדש.

התמכרות/הרגל או כל דבר אחר, זה חסר טעם לשלם מחיר כל כך כבד מבלי לקבל אפילו דבר אחד קטן בתמורה.

יצחק שלום,

75% מהמעשנים מפסיקים ללא טיפול תרופתי או תחליפים.
בשביל להצליח במשימה כדי להעזר בידע מקצועי גם אם לא במסגרת כלשהי.
אני ממליץ לך בחום לקרוא את "הדרך הקלה להפסיק לעשן" של אלן קאר, הוא מסביר בצורה ייסודית וברורה למה אנחנו מכורים, מה זה ניקוטין, תוך כמה זמן הוא עוזב את הגוף, איך נמנעים מתסמיני גמילה או השמנה ולגבי ההרגלים.

עישון הוא מבוך אם תהיה לך מפה של המבוך יהיה הרבה יותר פשוט וקל לצאת ממנו.
למען הסר ספק אני אמנם מדריך בסדנה של אלן קאר אך אינני בעל הזכויות על הספר ואין לי שום רווח ממכירתו.

בהצלחה

רמי

יפית שלום,

האמת היא שנגעת במכשול הכי משמעותי בגמילה מעישון - הפחד.
רוב המעשנים מפחדים להפסיק: מפחדים שההפסקה תהיה קשה, שזה יהיה כרוך בסבל. מפחדים לעלות במשקל, מפחדים להיות לא מעשנים שרוצים לעשן, מפחדים שלא יוכלו להתמודד עם לחצים ולא יהנו מאירועים חברתיים.

הפחד הזה זהה לפחד של ילדים מהחושך - הם מפחדים מהלא נודע. אם עישנת הרבה שנים, את ודאי לא מכירה את עצמך בלי סיגריה. אבל הדרך הכי טובה להתמודד עם הפחד זה להבין לקראת מה את הולכת: מה זו גמילה מעישון, מה הם התסמינים הפיזים ואיך נמנעים מהם, איך לא משמינים, מה עושים עם ההרגלים.
פה יש יתרון אדיר בלהעזר באנשים שעברו את זה ומתמחים בתחום.
אל תהססי לבקש עזרה או להעזר במסגרת מקצועית זה יהפוך את המשימה להרבה יותר פשוטה וקשה להאמין אפילו... מהנה.

בהצלחה :)

כל הכבוד!!! ברוכה הבאה לעולם "הלא מעשנים". שבוע ללא עישון הוא ללא ספק שינוי מגמה וממה שאת מתארת הוא יכול הבחלט להחשב עבורך לשינוי שיסמל דרך חיים חדשה ולא עוד ניסיון או התנסות בגמילה מעישון. חשבי על כך שהייתה לך החוכמה והנחישות להתחבר מחדש לאינסטיקטים הטבעיים שבך, שנועדו להוביל את חייך למקום טוב יותר תמיד, לאפשר לך לצמוח ולהתפתח וכל מה שאת צריכה לעשות מכאן ואילך זה להמשיך באותה מגמה וכיוון. אין לזה קשר עם סיגריות זו תפיסת חיים ולכן אין צורך לספור את הזמן שחלף ( למרות שזה נחמד וגם מעודד ..)ולא לשתף יותר מידי אנשים בהישג האדיר הזה שלך, פשוט זרמי עם השינוי, תני לעצמך את הזמן להכיר את אישיותך שכבר לא תלויה או נזקקת לאותה המשענת המפוקפקת וכעת היא חופשיה לממש את הפוטנציאל. וכן אני חושב שבהחלט את יכולה לקרוא לעצמך "גמולה", דברי אל עצמך כעל "לא מעשנת" תרגלי את עצמך אומרת למעשנים שיציעו לך סיגריה "לא תודה אני לא מעשנת!" וראי באיזו עוצמה תתמלאי וכוחות. אני תמיד אומר שלמילים יש כוח אבל אין כמו התוצאות במציאות לגרום לנו להאמין שבחרנו בדרך הנכונה וכאשר הן קורות צריך להמשיך באותה מגמה וכיוון. להישאר נאמנים למה שהגוף משדר ולא להפסיק לטפח אותו. זה הזמן להעניק לעצמך מתנות, לפנק את עצמך ולפרגן לעצמך על הזמן, האנרגיה , הכסף והבריאות שלא היו יכולים להיות בשיאם כאשר העישון היה ברקע. אל תביטי לאחור לעולם בגעגוע כי אין על מה, ראי את כל הרווחים שצפויים לך בכל תחומי החיים ובעיקר ביכולת שלך המחודשת לשלוט בגורלך. יישר כוח ובהצלחה.משה

שלום לך יעל, וברוכה הבאה

קודם כל יש לי חדשות טובות בשבילך: את רוצה להפסיק לעשן, מה שאומר שאת כבר נמצאת שלב אחד קדימה בדרך אל החופש.

לעומת התחלת העישון, על מנת להפסיק לעשן בן אדם צריך לקבל החלטה בצורה מודעת.
ואת ההחלטה הזאת את כבר קיבלת !

עצם זה שקיבלת את ההחלטה שאת רוצה להפסיק לעשן אומר שמשהוא גרם לך לרצות.

השאלה היא למה?
מה גרם לך לרצות להפסיק לעשן?
תשחזרי לך את המניעים שלך..... זוהי בעצם המוטיבציה שלך.
שום דבר לא קורה בלי סיבה - אם אין לך סיבה להפסיק, את לא תפסיקי.

"כבר שעתיים וחצי שאני מתאפקת ומחפסת חיזוקים להיתגבר ולהגמל"

ממה בדיוק את מתאפקת?
הסיגריה לא נותנת לך כלום, היא רק עושה בעיות.
את צריכה לשמוח שנפרדת ממנה.

תזכרי: את לא מנסה להפסיק לעשן.
מי שמנסה - משאיר סיכוי לכשלון.
את לא צריכה שום חיזוקים ושום התגברויות.
את באת להצליח, ולמעשה אין שום דבר בעולם שאמור למנוע ממך להצליח.

אני בטוח בהצלחתך !

יעל שלום

ברוכה הבאה לפורום שיהיה בהצלחה בהפסקה.
לרוב אינני ממליץ על טיפול תרופתי ולכן אני פחות בקיא בכך אך למיטב ידיעתי אפשר לעשן תוך כדי נטילת הכדור, אם זה כך עדיף שתעקבי אחר ההמלצות ולא תאבקי עם עצמך.

אם יש לך שאלות נוספות אשמח לענות

כל טוב

רמי

שלום יעל וברוכה הבאה. אני מבין לגמרי את הרגשתך "והמאבק" שאת נמצאת בו וגם אני רוצה להרגיע אותך ולומר לך שאת בדרך הנכונה ובקרוב מאוד תוכלי לחגוג הצלחה אם רק תמשיכי להאמין שזו מגיעה לך אחרי המחיר הכבד שנאלצת לשלם רק כדי למצוא איזו "נחמה" ברגעים מסויימים. גם אני כמו שותפי לפורום לא ממליץ על נטילת תרופות והדבר היחיד שאני שומע עליהם כל הזמן אלו תופעות הלוואי שממש אין צורך שתחווי אותם. רוב המעשנים מפסיקים לעשן בלי להזדקק לתרופות ולא לכל חומר אחר ובוודאי שגם לא ל"טיפול" מהסוג שאף פעם לא ברור מה באמת עומד מאחוריו. מניסיוני אני יכול לומר לך שהדרך הטובה ביותר להחלץ מהקונפליקט הפנימי ואותו מאבק שאת מתארת הוא לתעל את האנרגיה והמחשבה לכיוון חדש וחיובי. זה נכון שאת צריכה להגדיר לך את המניע ולדעת היטב מדוע החלטת לא לעשן יותר אבל יותר חשוב מכך זה הכיוון החדש שאילו את רוצה להוביל את חייך. חשבי על עצמך כעל אדם נפלא, עם כישורים ויוכולות מדהימות, הזכרי בילדות שלך ובעובדה שנולדת כמו כולנו לא מעשנת ואמני את עצמך לחשוב על גופך כדבר היקר מכל שלעולם לא תהיי מוכנה להזיק לו או לפגוע בו. העישון אף פעם לא היה באמת חלק מהחיים ולכן אין קושי לא להמשיך ולצרוך אותו כאשר תשומת הלב מופנית להעצמת החיים והחזרת השליטה. אמרת נכון, המחשבות קובעות את הרגשות שלנו ובאמת למילים יש כוח ועשית נכון שפנית לפורום ואני באמת מאמין ומקווה שתשאבי מאיתנו כוח, לא כדי "לנצח" את הסיגריות כי את לא במלחמה, אלא יותר כדי לאפשר לך להשלים תהליך של שינוי תפיסתי שיהפוך את העישון ללא רלוונטי יותר בחייך. אנחנו כאן בדיוק למטרה הזו כל אחד בדרכו המיוחדת. בהצלחה.

איך - איך מתמודדים עם העניין הבא: אני מעשנת ביום 4-6 סיגריות כאשר הן עושות לי את ההפסקה ביום- אחרי יום עבודה מתיש- אחרי בישול- אחרי ... ורק אחרי... אני ממש רוצה להפסיק לעשן את הספורות הללו אבל חייבת למצוא משהו במקום - האם נשמע לכם הגיוני שהסיבה היחידה שאני רוצה לחזור הביתה אחרי יום עבודה הוא הידיעה שמחכות לי 2 הסיגריות החביבות של הלילה? האם אני נורמלית ??? איך מתגברים על ההתמכרות הזו שלי ??? חייבת תחליף תודה על עזרתכם

את שייכת לסוג האנשים הנורמליים שמעשנים. עישון=התמכרות לניקוטין. זה שאת מעשנת רק 4-6 ליום אומר שהניקוטין חסר לך ולכן את מחכה שיגיע כבר הערב כדי שתקבלי את אספקת הניקוטין שאת כל כך זקוקה לו. במילים אחרות, את נורמלית רק שכתור מעשנת, הסיגריות מנהלות לך את החיים.

אם את כבר במצב שבו את מעשנת מעט, זה הזמן ללכת לרופא ולקבל מרשם לתרופות להפסקת עישון. אם לא יהו תקלות כמו תופעות לוואי ואם התרופה תעבוד אצלך את תאבדי את החשק לעשן לגמרי. שווה לדעתי לבדוק במקרה שלך את התרופות.

רקמות שונות בגוף מכילות קולטנים מיוחדים של שליח עצבי בשם אצילכולין
קולטנים אלו אינם ייעודיים לניקוטין ויש להם תפקידים רבים ומגוונים


הקולטנים אינם מחכים לדבר ובטח שלא לסיגריה :)
אך צריך להבין דבר פשוט - ניקוטין הוא חומר ממכר, כמו הירואין לדוגמא
אם מעשן לשעבר לוקח "רק סיגריה אחת" זה מה שיחזיר אותו להתמכרות

ז'קלין שלום,

קודם אני מבין את התסכול, להרבה אנשים לוקח כמה פעמים עד שהם מצליחים להפסיק.
מחקר אוסטרלי מקיף שיצא לאחרונה מראה שלרוב המעשנים נדרשו כמה ניסיונות עד שהם הצליחו להפסיק וש 75% מהם עשו זאת ללא טיפול תרופתי.
כדאי להמשיך לנסות ולא לוותר ואני בטוח שתמצאי דרך שתעזור לך.

מניסיוני בעבודה עם אלפי מעשנים וכמעשן לשעבר הקושי העיקרי בגמילה מעישון הוא תחושת התסכול והויתור שמרגיש מעשן כשהוא מפסיק בכוח רצון (ואגב רוב השיטות מבוססות על כוח רצון). זה בא לידי ביטוי בעצבנות, תסכול, השמנה ובסוף נשברים וחוזרים לעשן.

אבל מצד שני יש דרך אחרת אני כמובן משוחד :) כי אני מאמין בדרכו של אלן קאר ומניסיוני הרבה אנשים שנכשלו בניסיונות אחרים גילו שיש כאן משהו אחר. המשהו הזה הוא סוג של סוויצ' בראש כמו התובנה הזו שאנשים מקבלים בוקר אחד ופשוט זורקים את הקופסא ללא שום קושי. יש מעט מאוד אנשים שזה קורה להם אבל יש דרך לייצר אותה אם לומדים ממי שכבר עבר את זה - זה מה שאנחנו עושים.
בין אם תבחרי בנו או בדרך אחרת אני ממליץ לך לבדוק את הדברים הבאים לפני שתחליטי:
- מי החברה: ודאי שאת בוחרת בגוף אמין ומוכר
- מה מהות השיטה: תראי אם את מתחברת להיגיון שבדרך
- טיפול רב מימדי: להתמכרות לסיגריות היבטים פיזיים ונפשיים חשוב לראות שמתייחסים לשניהם (לדוגמא דיקור או טיפול אנרגטי לא תמיד מתייחס לפן הנפשי)
- תמיכה וטיפולים חוזרים בעת הצורך
- אחריות: מה קורה אם זה לא עובד? האם יש אחריות או החזר כספי?
- הסכם כתוב: ודאי שאת מקבלת הסכם כתוב של כל הדברים שהובטחו לך
והכי חשוב: איך זה מרגיש לך

כך או אחרת אל תתייאשי שווה לנסות שוב ושוב עד שזה יעבוד כי הרווח בחיים ללא עישון הוא מדהים.
אם תרצי לשמוע עוד מאחד מהיועצים שלנו את מוזמנת להתקשר ל: 03-6212525
בהצלחה!

את הקשה כבר עברת!

נטלוש ,
אני מאמינה שזו את...

בכל אופן, רציתי לומר המון תודה על ה"ג'וק" הזה שהכנסת לי לראש וגרמת לי
להפסיק לעשן!! מקווה כ"כ שאצליח, יש לי כל כך הרבה סיבות לרצות להפסיק!!

כן מאמי זאת אני:)

מאוד שמחה שהפסקת,

מאחלת לך שכל יום מחדש תגלי את היתרונות ואת הכיף שבהפסקת העישון,

כי הרי אין תענוג גדול יותר מלהפסיק תלות קשה והתמכרות של שנים..

שלום אדם,

גמילה מעישון אינה יכולה להתבסס על פתרון "חיצוני" וחייבת לכלול תהליך של שינוי גישה ותפיסה. איני חושב שאתה טועה אלא שכמו רוב המעשנים הגעת למסקנה שאולי הפתרון לבעיה נמצא בחומר אחר טבעי או לא טבעי זה ממש לא חשוב. גם אני חשבתי כך במשך זמן רב וכמעט שהתפתתי להאמין שכדאי שאפקיד את גופי ונפשי בידי "מטפל" אבל משהו בתוכי אמר לי שזה לא יכול להיות שהפתרון לחוסר השליטה שלי על העישון יכול להפתר ע"י אבדן שליטה אחרת בדמות חומר אחר שלא ברור באמת מה טיבו. התובנה שבכל זאת עזרה לי להגיע למצב שאיני זקוק יותר לעישון היא התשוקה לראות את חיי משתפרים ולהפסיק את הנסיגה, בבריאות, במצב הכלכלי, בשמחת החיים ובעצם בכל היבט שחשבתי עליו העישון גרם לי רק להרגיש שאני פחות ופחות שווה והרצון לשנות את המצב היה חזק מאוד וחד משמעי. אני אומר לך את הדברים מכיוון שרוב המעשנים טועים לחשוב שאם לא הצליחו להפסיק לעשן זה אומר שאין להם כוח רצון וזה לא נכון. פנית לעזרה כדי להפסיק לעשן ואתה מאוד רוצה בכך אבל הנה אתה רואה שזה לא כל כך פשוט. לעומת זה כאשר כוח הרצון מופנה לצמיחה והתפתחות אישית, להגשמה של יעדים ושאיפות בעלות ערך בחיים האישיים והמקצועיים, ההתייחסות לעישון משתנה וכך גם הקושי שאתה פוחד להתמודד איתו. נכון ישנם מעשנים שמצליחים להפסיק את ההתמכרות ללא עזרה אבל לא לכולם זה קל ופשוט ולכן חשובה התמיכה והליווי ברגע הנכון שמבטיחים שהשינוי החיובי יהפוך לדרך חיים ולא יהיה עוד התנסות. אני חושב שכדאי שתתעודד ותסמוך על עצמך ופחות על "מישהו או משהו " שיעשו עבורך את "העבודה" כי אז ההצלחה שלך תהיה אמיתית ותחשב לניצחון שאין מתוק ממנו אחרי שנים של "מרירות" תרתי משמע... :). בכל מקרה אנחנו כאן כדי לעזור.

נטלי שלום,

מזל טוב וכל הכבוד שהפסקת לעשן. קחי בחשבון שבימים הראשונים לאחר הפסקת עישון הגוף נמצא בגמילה מניקוטין, תסמיני הגמילה של ניקוטין הם קלים יחסית והם באים לידי ביטוי בתחושות של ריקנות, תחושה שדומה לרעב, אי נוחות או פשוט תחושה של "בא לי סיגריה".
נסי לדמיין שבתוך הגוף שלך יש תולעת טפילה שניזונה מניקוטין וכרגע היא גוועת מרעב, אם תתני לה את המנה שלה היא תחזור בבת אחת לחיים ותחזור עוד שעה לבקש עוד מנה ועוד מנה, אם תרעיבי אותה היא תמות תוך מספר ימים ולא תראי או תשמעי ממנה יותר לעולם!
כשאת מרגישה את התחושות האלו תסתכלי על השעון ותראי שתוך 10 דקות זה נעלם.

אבל ללא קשר לגמילה מניקוטין הדבר הכי חשוב זה להיות שלמה בהחלטה שלך ולא להטיל בה ספק, אל תדאגי מכך שאת חושבת על סיגריות זה טבעי, זה גם יעבור. אל תנסי לא לחשוב על זה זה לא עובד, אלא החליטי שלא משנה מה יקרה את הפסקת לעשן וזהו.
כמו כן קחי בחשבון שכל סוג של אי נוחות שאת עלולה לסבול ממנה אחרי שהפסקת לעשן היא לא בגלל שהפסקת אלא בגלל שעישנת :) כך או אחרת זה זמני ועובר, את מחלימה ממחלה שחלית בה שנים, היי סובלנית כלפי עצמך ותראי שכל יום יהיה יותר טוב ויותר מהנה מהיום הקודם.

בהצלחה!

רמי תודה רבה,

אהבתי את הדימוי לתולעת אני אחשוב על כך כל פעם שתתעורר בי מחשבה או חשק..

אני בטוחה שזה יעזור:)

דני שלום,

שמח שהפסקת לעשן. אני מסכים איתך שזה קל, לצערי לא לכולם זה קל, לא לכולם יש את הכוח לעשות את זה לבד.

כמו כן למרות שיש שרלטנים בתחום זה (כמו בתחומים אחרים) יש גם הרבה אנשים שעושים עבודת קודש ונותנים את המקסימום כדי לסייע למי שזקוק לעזרה נוספת.
אני מעשן לשעבר בעצמי כמו גם משה רוימי שותפי לפורום. שנינו עובדים בשיטות שונות והצלחנו לסייע להמון אנשים להשתחרר מהתלות הנוראית הזו.

כמו בכל תחום בחיים אם אינך מצליח לפתור בעיה כלשהי באופן עצמאי כדאי ומומלץ להסתייע באיש מקצוע מיומן ובעל ניסיון שמכיר את הבעיה לעומק ויכול להראות לך את הדרך הטובה ביותר לפתור אותה.
כשיש לך בעיה במחשב אתה לא תמיד תדע לפתור אותה לבד, ואם אין לך ידע רוב הסיכויים שתיצור יותר נזק מתועלת, לעומת זאת טכנאי מיומן שמכיר את המכניקה של המחשב ידע לפתור את הבעיה באופן יעיל ובזמן קצר - זה אותו דבר בהפסקת עישון.

בכל מקרה שמח עבורך שהפסקת לעשן, מניסיוני הטיפ הכי טוב שאני יכול לתת לך זה לזכור שלא משנה כמה זמן הפסקת וכמה קל זה היה אל תתפתה אף פעם לחשוב שתוכל לקחת "רק סיגריה אחת" זה מה שמפיל אנשים.

בהצלחה ורק בריאות

שלום דני וברכות על ההצלחה שלך להפסיק לעשן בכוחות עצמיים. אני מצטרף לכל מילה שלך ושל שותפי לפורום, רמי רמינובסקי ורוצה רק להוסיף לך ולשאר החברים שההחלטה לא לעשן צריכה להיות החלטה על גישה אחרת לחיים. הגישה שאני מדבר עליה אומרת שמעתה ואילך המחשבות וההתנהגות יופנו לטיפוח עצמי, במיוחד בתחומים שהעישון גרם להם נזק ודיכא אותם. השינוי הוא שינוי פנימי ולא חיצוני ולכן באמת כמו שאתה טוען "הכל בראש" אבל זה תמיד קל ופשוט להבין כיצד ההתמכרות פועלת ומהיכן לקבל עידות ותמיכה כשצריך. אני באמת חושב שאין צורך בעזרה מבחוץ אם אינה מסייעת לפתור את הקושי הרגשי ומעניקה כלים שיבטיחו שההצלחה תשמר ותהפוך לדרך חיים ולא רק לעוד התנסות שחלילה תכשל בפעם הבאה שנסיבות החיים יובילו לחיפוש אחר "הקלה" ממצוקה רגשית. בכל אופן אני שמח עבורך ובאמת מאחל לך המשך חיים מאושרים ומוצלחים, דבריך מעוררים השראה ועידוד לזנוח את ההרגל שאין בו אפילו משהו אחד טוב. יישר כוח.

שלום דני,
שמח שהפסקת לעשן. אתה לא מעשן 5 ימים בלבד ומניסיוני השבועיים הראשונים מאוד קלים, השבירה באה אחרי זה. אתה נשמע מאוד שאנן (שלא לומר שחצן) ובטוח שהכל מאחוריך. לא רוצה להוריד לך את הרוח מהמפרשים, ההתלהבות שלך טובה, אבל לצערי יכולים לעבור עליך משברים בעיניין ורק עם נחישות מלאה תצליח לעבור אותם.
העיקר הוא להתמיד ולא ליפול למלכודות. אין "רק סיגריה אחת". אין לנו את הפריבילגיה לעשן "פעם ב...". זה פשוט אף פעם לא!

בהצלחה.

כי להפסיק באמת כלכך קל ופשוט, יותר ממה שרוב האנשים חושבים בכלל, רק שמבינים את זה לגמרי פשוט מפסיקים באותו הרגע בלי בעיה
אבל כמו שאתה עושה את הסוויץ הזה ועובר לצד השני, פתאום סיגריות זה רע, פתאום אתה שונא מעשנים ונגעל מהם, פתאום אדם שכולה רוצה איזה שחטה אחרי האוכל הוא חוצפן כי עמד קרוב מידי לפתח של המסעדה ונכנס קצת עשן, באותה המידה אתה יכול למצוא את עצמך חוזר חזרה...
פתאום ההוא מהמסעדה זה שוב אתה, פתאום אתה מתעצבן ושולח לעזעזל את החוצפנית שהעזה להעיר לך שאתה מעשן בתחנת האוטובוס, סוג של סכיזופרניה
יום אחד אתה רץ כמו איילה בשדה ונהנה מכל רגע, שבוע אחרי הבית שלך מלא בזבל כי המעלית לא עובדת ואין מצב שאתה יורד עכשיו לזרוק זבל במדרגות..

בקיצור, מחלה, אין מה לעשות, מי שחולה בחיים לא יחלים, מי שמצליח להגיע למצב שהוא לא מעשן, לא חושק בסגריה ולא מפריע לו שמעשנים לידו (בצורה סבירה, מקום פתוח למשל), הוא במצב טוב, אפילו אם יקח איזה שחטה (גוינט או נרגילה למשל) פעם בהרבה זמן, כנראה שהכל יהיה בסדר, עדיין, גם הוא יכול לחזור בשניה לצד השני, בלי לשים לב
הכל מתהפך

אז מצטער לבאס אבל לא להתלהב, בחיים לא באמת תצא מזה, תמיד תיהיה מעשן ותמיד תצטרך לשים לב, גם עוד 20 שנה ...

דוד מעניין לקרוא את מה שכתבת.
זה מה שרוב המעשנים מאמינים - פעם מעשן תמיד מעשן.
מניסיוני בעבודה עם אלפי מעשנים זה יכול להיות כך אבל יש דרך אחרת.

קודם צריך לקבל זאת כעובדה שלא משנה כמה זמן לא עישנת, לא משנה כמה קל היה לך להפסיק - מספיקה שאיפה אחת בשביל להחזיר אותך לעשן את אותה כמות שעישנת לפני שהפסקת.
זה אגב לא קשור לאישיות, או לצורך פנימי עמוק אלא לעובדה הפשוטה שכל המטרה של המוצר הזה היא לייצר תלות וצורך שלא קיים אצל אנשים רגילים.
צורך ותלות שבלעדיהם כמעשן לא תוכל להינות מאירועים חברתיים, להתמודד עם לחץ, להתרכז ועוד המון דברים שלא מעשנים עושים בכיף בלי הצורך לחנוק את עצמם.

אבל יש הבדל של שמים וארץ בין להוציא את הסיגריות מהפה - כלומר להפסיק לעשן לבין להוציא את הסיגריות מהראש - כלומר לא לרצות לעשן.
ההבדל הזה הוא תולדה של תובנה ולצערי רוב המעשנים שהפסיקו לא חוו אותה ולכן הם נעזרים בכוח רצון ויכולת איפוק שהם צריכים להתמודד איתה כל החיים.
יש דרך אחרת - ברגע שמבינים באמת מדוע אנשים מעשנים ושבסיגריה אין שום ערך ותועלת וכל מה שחשבנו שהיא עושה זו אשליה אז החוויה היא שונה לחלוטין.
זו התובנה הגאונית או התגלית של אלן קאר אבל מי שלא הבין אותה או חווה אותה לעולם לא יבין זאת.

בדרך זו או אחרת שום דבר לא מצדיק לבלות את שארית חיינו בשיעבוד לסיגריות בעיקר כשהמחיר מאוד כבד והחיים ללא הם, לא רק הרבה יותר בריאים אלא גם יותר מהנים וחופשיים :)

אתה הוצאת את הסגריות מהפה, אבל אתה חושב שהוצאת מהראש, בסך הכל שינית את המחשבה והגישה כלפיהן
השיטה הזו, אני למשל הגעתי אליה לבד, אני ועוד אחרים, השיטה הזו עזרה לנו בהמון דברים מעבר להפסקת עישון
באלן קאר נתקלתי אחרי שהפסקתי לעשן בעזרת אותה השיטה, שקראתי עליו ועל השיטה שלו, נדהמתי...

אז אני יכול להסתובב עם מעשנים, אשתי מעשנת, אני יוצא למקומות שמעשנים בהם, אין לי בעיה , כמובן שלא מעשנים בבית סגור או ברכב, אבל זה היה חשוב לי גם שעוד עישנתי
והיתי מעשן 2-3 קופסאות 20 שנה לפחות רצוף ללא יום הפסקה

פעם אחת, ודווקא בגלל החוסר רצון לעשן,חוסר עיניין בכל זה וחוסר השתוקקות פיזית, אחרי כשנה של הפסקה, נפלתי חזרה, אתה מעשן אחת פה אחת שם, מחזיק ככה חודש חודשים חושב שהכל בסדר ועוד פעם , ברגע שנפל האיסמון הפסקתי את זה ישר והכל בסדר ובתקווה שלא יחזור יותר בחיים

יש לי חבר שאינו מעשן ולעולם לא היה מעשן, הוא ישב על נרגילה, יעשן איזה סיגר , פעם בכמה חודשים, בהזדמנויות מיוחדות באמת, לפעמים גם יקח איזה שחטה מגראס מעורבב עם טבק, אין לו שום בעיה, זה לא יגרום לא להתחיל לעשן או לרצות לעשן, הוא לא אוהב סגריות וחושב שזה מטומטם בכלל להתעסק בעישון ,ומדובר בעשרות שנים, עוד אחד מעשן סיגריה אחת פעם בשבוע שבועיים, זהו, לפעמים חודשים שלא בכלל,

אני חשבתי שעכשיו אני יכול להיות כמוהם, אז זהו שלא... וזה ההבדל הגדול ששום דבר לא ישנה אותו, זה קטע פיזי ומנטאלי שתמיד יהיה

בגלל זה חשוב לדעת שגם בעזרת השיטה, אין 100% , לא כרתו לך חתיכה מהמוח, גם ההבנה הכי עמוקה שזה כלכך מיותר לא תהפוך אותה למישהו שלא עישן אף פעם
תמיד יש את ההתעסקות הקטנה, עין אחת פקוחה, אתה מוצא את הדרך לשמור על עצמך
בדיוק כמו שאתה עשית, שמת את עצמך במקום שמאוד קשה לפול ממנו, העמדת את הסיגריות במרכז החיים שלך, רק מהצד השני עכשיו, אין יום שאתה לא ממשיך במסע השכנוע העצמי הזה, מזכיר לעצמך כמה שזה מיותר ורע ומזיק
שומר את האוייב הכי קרוב שאפשר... שלא נדבר על הפאדיחה שאדם שנמצא במקום שלך חוזר לעשן, כל אדם שאתה עוזר לו להגמל רק מרחיק אותך יותר ויותר מהסיכוי לחזור

אני חס וחלילה לא מזלזל בך, ההיפך, רוב העוסקים בתחום נראים נוכלים ורמאים, אצלך זה נראה אחרת לגמרי, אמיתי, רואים שאתה באמת מאמין במה שאתה עושה ובאמת רוצה לעזור, בדיוק בגלל זה אני פה, כדי לא להרדם ולא לשכוח לרגע שאני "מעשן" ואני בחיים לא יוכל להיות "לא מעשן"

בקיצור, לא כולם נמצאים איפה שאתה, ככל שאדם שנגמל מתרחק יותר ויותר מכל מה שקשור לסיגריות, שוכח מהן אפילו, לדעתי זה דווקא מעלה את אחוז הסיכוי לחזור יום אחד, ורבים חוזרים, גם אחרי עשרים שנה , אסור לשכוח את זה לעולם ואסור לזלזל בזה

דוד היקר
אני שמח לשמוע שהגעת לתובנה הזו לבד, למרות שזה נדיר.
אבל שכחת כלל אחד מאוד פשוט, כלל שהוא מבחינתי כמו חוק טבע, כמו חוק הכבידה והוא: לא משנה כמה זמן לא עישנת, לא משנה כמה קל לך וכמה אתה אדיש לאנשים אחרים שמעשנים לידך: אין כזה דבר "רק סיגריה אחת". ביום שלקחת רק אחת אתה תחזור לעשן את אותה כמות שעישנת לפני שהפסקת. אולי לא מייד, אלא בהדרגה אבל לשם זה מוביל.

המלכודת שנפלת בה ושגרמה לך לחזור לעשן היא שאננות, עודף בטחון והמחשבה שלא יקרה כלום. ברוב המקרים כשאנשים חוזרים לעשן אחרי תקופה כל כך ארוכה הסיבה העיקרית שבגללה הם נופלים והמילה הכי מתאימה לכך היא: סתם.

סתם לקחתי סיגריה, לא מתוך צורך עמוק, היא סתם היתה מגעילה וסתם חזרתי לקופסא ביום.

הבעיה היא שלא תמיד ניתן לשחזר את התובנה הזו שחווית באופן עצמאי, אבל אין סיבה שבגלל טעות, תבלה את שארית חייך כמעשן.

לא שכחתי כלום, להיפך, זו בדיוק הנקודה שלי ובגלל זה אני ועוד אחרים שלא מעשנים כבר שנים עדיין נכנסים לפה, בגלל זה אתה עוסק בגמילה, מה שאמרתי בהתחלה ולא בדיוק הסכמת איתי אבל הנה אתה בעצמך אומר , פעם מעשן, תמיד מעשן וכלום לא יעזור

ואני מדגיש שוב, לא בא ליאש או להפחיד אף אחד, לא מזלזל ולא כלום, לא משנה השיטה ולא משנה הדרך והאיזה מצב אתה נמצא, אדיש לגמרי או מת לסיגריה כל יום במשך שנים מאז שהפסקת,

הסך הכל רציתי לתת טיפ קטן למי שהפסיק או מתכוון להפסיק, בחיים אל תשכחו מי אתם ומה אתם ומה הייתם, רק ככה תצליחו לא לחזור לזה

מסכים איתך
אבל חשוב שכשאתה מחזק מעשנים ומזכיר להם שאין כזה דבר רק אחת, לא להרתיע.
הפחד הכי גדול של מעשנים הוא שגם אם הם יפסיקו לעשן הם עדיין ירצו ולכן יש הבדל דרמטי בין להפסיק לעשן לבין להפסיק לרצות.

אני מאפשר לאנשים לעשן לידי ואני יוצא עם אנשים בעבודה להפסקת סיגריה, כאשר הם מעשנים (ואני לא). תאמת, בימים הראשונים להפסקת העישון שלי, עוד היו לי בבית שני פאקטים. אפילו לא טרחתי לזרוק אותם. הם לא פיתו אותי. הם פשוט היו אצלי בבית עד שהעברתי אותם לידידה שלי. זה פשוט לא מזיז לי יותר. חזרתי להיות במצב לפני שהתחלתי לעשן. אדיש לגמרי לסיגריות. אני משתדל לא להגיד לאנשים לידי להפסיק לעשן. זאת בחירה מטומטמת שלהם לעשן בדיוק כמו שזאת הייתה בחירה מטומטמת שלי לעשן במשך כל כך הרבה שנים. אני לא מאשים אף אחד שעישנתי כל כך הרבה שנים, פרט לאת עצמי.

אני גם נגד כל החוקים נגד מעשנים ואלכוהול (למרות שאני לא שותה אלכוהול ולא מעשן יותר). אני נגד המיסים על סיגריות שפוגעים כמובן בעשירונים התחתונים. גם אם סיגריה בודדת תעלה 20 ש"ח אנשים לא יפסיקו לעשן. פשוט, בדיוק כמו בתקופת היובש בארה"ב, המאפיה תתלבש על שוק הסיגריות ותנהל אותו. אני נגד חוקים שמונעים מכירת אלכוהול וסיגריות לקטינים. מדוע? כי אם הם לא יוכלו לקנות את זה בעצמם, מהר מאד גופים פליליים ידאגו לספק להם את הצורך הזה. אני מעדיף שהם יתעסקו עם אלכוהול וסיגריות מאשר עם גורמים פליליים.

אפשר להפסיק לעשן ועדיין להישאר ליבראל

שמחתי לראות שהחלטת להפסיק לעשן גם השמחה שלך מובנת כמו שאמר מרק טויין בזמנו "להפסיק לעשן זה הכי קל בעולם, עובדה, אני הפסקתי עשרות פעמים" מה שאומר שזה ממש לא קל וצריך להבין ש"מעשן בגמילה" ישאר לעולם " מעשן בגמילה" בדיוק כמו כל נגמל אחר מכל דבר אחר. אני לא נגמלתי עד היום, ואני כבר לא מעשנת כמעט 10 שנים. לא נגמלתי מהרצון מהגעגוע לסיגריה ובניגוד למה שאומרים כאן אני כן מעשנת סיגריה או שתיים אחת לכמה חודשים. ההחלטה להפסיק היתה אצלי רציונלית ומחושבת אחרי שגיליתי שחברות הטבק מוסיפות חומרים ממכרים לסיגריה כדי שלא נוכל להיגמל. זה היה הקו האדום שלי . לא הכסף לא הריח ולא תלונות הסביבה. עישנתי מעל ל-40 שנים מגיל מאד צעיר והגעתי בסוף ל-3 קופסאות ליום. אני מאחלת לך הצלחה ומקווה שנתראה כאן בעוד 5 שבועות, 5 חודשים 5 שנים וכל פעם תשמח מחדש ותאשר שאיך מעשן, ואני אשמח בשבילך ואיתך. לעולם נכסף האדם אל מה שאין לו

שלום רפאל וברכות על הדף החדש שפתחת בחיים. אין ספק שהבחירה וההחלטה להיות לא מעשן תשפר את בריאותך ככל שהזמן יחלוף גם אם כרגע הנך חש בתופעות כאלה ואחרות שלכאורה קשורות בעישון או יותר נכון בהפסקתו. הקשר היחיד שיש לשינויים שמתחוללים בגוף לאחר הפסקת עישון הוא במובן החיובי דווקא ולא בשלילי. התייחסותך למצב הבריאות היא נכונה ומראה על מודעות עצמית אך חשוב שתבטא מכאן ואילך גישה של טיפוח עצמי כדרך חיים. כמעשן לשעבר אני מכיר את הדילמות והספקות כאשר צצות מחשבות שאולי הגמילה מעישון עלולה להרע את המצב הבריאותי אך זה כמובן אינו נכון. אלו מחשבות מוטעות ואחד ממאפייני ההתמכרות לעישון ( בשלב שאחרי...) והדרך להשתחרר מהן היא באמצעות ראיית העובדות והמשך חתירה להצלחה לחיות חיים חופשיים ומאושרים. כדי להפיג את הדאגה מליבך מציע לך להמשיך במעקב ובירור רפואי במידה והתופעות שתיארת לא יחלפו בתוך כמה ימים ולהמשיך למלא את חייך ב"מתנות" על האומץ והנחישות שהפגנת בזה שקיבלת החלטה לא לעשן יותר לעולם לאחר 25 שנות עישון. המשך לראות בהחלטה שלך על הפסקת עישון התחלה של דרך לחיים בדרך להגשמה עצמית מלאה בחיים האישיים והמקצועיים במקביל לבירור וטיפול במצב בריאותך עד שתרגיש שזו נמצאת בשיא מיטבה כפי שנועדה להיות. במידה ותהיה מעוניין בחיזוק ותמיכה טלפונית אתה מוזמן להתקשר אלי 052-3635338 ו/או לקרוא באתר מכון שאיפה מאמר בנושא. יישר כוח ובהצלחה.

כל הכבוד.

עצם זה שהפסקת לעשן זה כבר דבר מצוין. אבל אתה יכול לעשות עבור עצמך עוד. לריאות יש יכולת שיקום אדירה. והדרך לשקם אותם היא דרך הספורט

תתחיל עם הליכות. לאט לאט תראה שאתה הולך מהר יותר ולמרחק גדול יותר. ואז בשלב מסוים תתחיל גם לרוץ. אפשרות אחרת היא לרכב על אופניים או לשחות.

במידה ויש לך בעיות במשקל תעשה לעצמך גם תפריט תזונה ותשלב אימוני כוח בחדר כושר כדי לשמר מסת שריר בזמן ירידה במשקל.

תראה כיצד איכות החיים שלך תשתנה בלי הכר אחרי השילוב הזה בין הפסקת עישון לספורט וכיצד הריאות שלך יעמדו במשימה הזאת של אספקת חמצן לגוף כאשר הכושר שלך רק ישתפר.


בהצלחה!!!