פורום הפרעות שינה ועייפות - יש לך שאלה?

שלום לך,
עקרונית, לא ניתן לבצע "סחר ומכר" של שעות שינה. חסך שינה איננו דבר המתנהג בצורה מתמטית. כלומר, העובדה שלילה אחד החסרת X שעות שינה אינו אומר כי בלילה הבא אותו X של שעות שינה יפצה על המחסור. הדבר נכון במיוחד לגבי חסך שינה מתמשך, אובדן של מספר שעות או אפילו שעה בודדת במשך תקופה לא ניתן לפיצוי בלילה אחד אלא נדרשת תקופה לתיקון החסך. בנוסף, אנשים נבדלים אחד מהשני ביכולתם לשאת חסך שינה, שינן אנשים המגיבים באופן קשה יותר בעוד אחרים מסוגלים לשאת ביתר קלות חסך שינה. לסכום, רצוי להמנע אם אפשר מיצירת חסך שינה ולבטח להמנע מחסך שינה מצטבר.

בברכה

עמית

שלום לך,
צילה את יכולה להיות רגועה, אחת הבעיות השכיחות המלוות את ההריון הן עייפות וקשיי שינה. מדובר בתופעות שכיחות ולא מסוכנות.
כללי, פעמים רבות בחודשים הראשונים של ההריון נשים סובלות מעייפות. בהמשך ההריון בעקבות העליה במשקל של העובר חלק מהנשים סובלות מכאבים וחוסר נוחות הקשורות בכך דבר הפוגע באיכות השינה. בנוסף, במקרים מסויימים בהן יש עליה גדולה במשקל במהלך ההריון ושינויים הורמונלים ופזיולוגים תתכן הופעה של נחירה והפרעת נשימה בשינה בעקר לקראת סוף ההריון.

להערכתי, את יכולה להיות רגועה ולא לחשוש לעובר. מקווה שיהיה לך הריון קל, לידה טובה והורות מאושרת בהמשך

בברכה

עמית

שלום לך,
בד"כ היתעוררות באמצע הלילה עם קושי לחזור לישון היא על רקע של מתח ועוררות נפשית (דאגות, מחשבות מטרידות וקשיים רגשיים אחרים) במידה ואתה סובל ממצוקה רגשית בזמן האחרון כתוצאה מגורם לחץ או דחק צריך לבחון דרכי פתרון לבעיה שמטרידה אותך. ניתן להתייעץ עם ההורים, חברים או גורמים מקצועיים כמו פסיכולוג/ית.


לגבי הפרשה של הורמון הגדילה בזמן השינהוהחשש שלך שהתפתחותך נפגעת כתוצאה מההיתעוררות בשבוע האחרון , זה לא דבר שצריך להטריד אותך, אתה יכול להסיר דאגה זו מליבך

עמית

שלום לך,
פונים לרופא משפחה ומבקשים הפניה לשיחה עם רופא המכון שינה. ייתכן כי המשך הברור הרפואי ידרוש בדיקה אקטיגרפית, בדיקה המנטרת את מחזורי העירות והשינה במשך תקופה של שבןע עד שבועיים. במידה ואכן מדובר בשעון ביולוגי דחוי הטיפול הוא ע"י מלטונין, הורמון האחראי על השריית שינה. את המלטונין נוטלים שעתיים לפני שעת ההירדמות הרצויה. מלטונין נחשב לתרופה-טיפול יעיל ובטוח.

בהצלחה

עמית

1. האם רופא משפחה יכול לרשום מלטונין?

2. בעבר גרם לי לחלומות סיוט. מדוע?

שלום לך,
רופא המשפחה יכול (כמו כל רופא) מרשם למלטונין.
קיימים דיווחים שמלטנין יכול לגרום לחלימה מוגברת או לחלומות שיהיו "צלולים" יותר.

בברכה

עמית

שלום לך,
כללי, טווח השינה הנורמלי נע בין 4-10 שעות עם ממוצע של 7 שעות שינה בלילה. מפנייתך אני מבין כי את נזקקת למספר גדול של שעות שינה על מנת לתפקד. אפשרות אחת היא שאת מאירכה לישון long sleeper כלומר, זקוקה למספר שעות שינה רב יחסית על מנת לשמור על תפקוד תקין. אפשרות נוספת היא ששנתך אינה יעילה וטובה ולכן את נזקקת למספר רב של שעות שינה. אני מציע לפנות לשיחת ייעוץ עם רופא במכון שינה ובמידת הצורך לבצע בדיקת שינה.

בברכה

עמית

שלום רב,
אפשרות נוספת היא שיש בעיות בריאות הגורמות לליאות או ישנוניות היתר שלך. אינני יודע בת כמה את, אם מחזור שלך סדיר ועוד.
לכן ראשית כל מן הראוי שתפני לרופא משפחה או פנימאי ע"מ שיבדוק אותך ויפנה אותך לבדיקות מעבדה כולל ספירת דם, תפקודי בלוטת המגן, סידן בדם, רמת ויטאמין בי-12ועוד.
בברכה
פרופ' יהודה פינקלשטין

כשאני מנסה ללכת לישון מוקדם (גם כשאני עייף) אני מתעורר ממש ממש מוקדם.
לדוגמא, אתמול הלכתי לישון ב-22:00 והתעוררתי ב-3 לפנות בוקר...לאחר מאמצים רבים ושלא יצאתי מהמיטה נרדמתי שוב, אבל התעוררתי ב-5:00...

מה עושים עם זה ??


תודה

שלום לך,
עקרונית הדרך הטובה לדעת האם אתה ישן מספיק היא לשאול את עצמך האם אתה עייף ו/או ישנוני במהלך היו, במידה ואתה קם רענן ואינך עייף ככל הנראה אתה ישן מספיק. למיטב הבנתי אתה אינך מאריך לישון ולכן ייתכן שאינך זקוק להרבה שעות שינה. מרבית האנשים נוטים בשעות הצהריים לפתח עייפות וישנוניות מסויימסת בין השעות 13:00-15:00 נפתח "שער שינה" זה פרק זמן שבו יש נטייה להיות עייף ולחוש ישנוניות. בכל מקרה אתה יכול לנסות להוסיף חצי שעה עד שעה שעת שינה ולראות האם יש שיפור בהרגשה במהלך היום. כללית טווח השינ הנורמל הוא רחב ונע בין 4-10 שעות עם ממוצע של 7 שעות. כפי שאתה רואה יש שונות גדולה מאד בין אנשים.

בברכה

עמית

שלום לך,
להערכתי מצאת פתרון לבעיה וכרגע אין צורך בבדיקה או כל טיפול אחר. הפרעת נשימה בשינה איננה מאופיינת בהתעוררות באמצע הלילה אלא דווקא בנחירות, תחושת יובש בפה ועייפות וישנוניות יומית. להערכתי בשלב זה תהני משנת הלילה שהצלחת להשיג לעצמך.

בברכה

עמית

שלום לך,
צריך להבחין בין שתי תופעות, האחת נקראת sleep starts והיא תופעה המתרחשת בזמן ההירדמות או סמוך מאד להירדמות ובה יש מעין קפיצה של הגפיים והיתעוררות ממצב של הירדמות ממש בתחילת השינה. מדובר בתופעה שאין חה משמעות מלבד חוסר הנוחות וההיתעוררות לכמה דק' שהאדם חווה. אין צורך לטפל רפואית בתופעה זו.
הפרעה אחרת היא ,רגליים עצבניות" Restless legs syndrome שבה האדם בד"כ סובל מתחושת חוסר נוחות, אי שקט ברגליים, נימול, צריבה וכאב ברגליים בשעות הערב עם צורך לקום ולהתהלך או לגעת ברגליים על מנת להרגיע את התחושה הלא נעימה. הפרעה זו יכולה לגרום לקושי להירדם ולנדודי שינה. בנוסף, רבים הסובלים מהפרעה זו סובלים גם מתנועות רגליים בזמן השינה periodic limb movement syndrome דבר הגורם לקיטוע של השינה ולפגיעה באיכות ויעילות השינה. בהפרעה זו ניתן לטפל תרופתית בתרופות שונות כמו: קלונקס, רקוייפ סיפרול ועוד.
אני מציע לפנות למכון שינה לצורך ביצוע בדיקת שינה ובהתאם לממצאים להתאים טיפול תרופתי.

בברכה

עמית

שלום רב,
אדם "מן הישוב" איננו עוסק כל בנושא אם יש לו מחלת הנפילה. דאגותיך יכולות להעיד על מצב חרדה. גם הליכה בשינה שכיחה יותר במצבי חרדה ובעיות נפשיות אחרות. הייתי מציע לך לפנות לרופא נפש ע"מ שיועיל לך ותוכל לעסוק בחיי היום-יום ולא בתחלואים.
בברכה
פרופ' יהודה פינקלשטין

השאלה.

שלום לך,
בפנייתך לא ציינת את גילך ואת מצבך הרפואי, בנוסף אם תוכלי להוסיף האם זו פעם ראשונה שאת נוטלת נוקטורנו? והאם היו מקרים בעבר של הליכה ודיבור מתוך שינה?
כללי, ייתכן והתופעות שאת מתארת הן תופעות לוואי של הטיפול הרפואי בנוקטורנו. ניתן לפנות לרופא שרם לך את המרשם ולבקש להחליף ת המרשם לתרופת שינה אחרת.

בברכה

עמית

שלום רב,
ראשית כל אין מדובר ב"דבר נורא". כאשר נוטלים תרופות היפנוטיות\ כלומר תרופות המשרות שינה תיתכנה פעולות אוטומטיות ואפילו מורכבות יחסית כהליכה מתוך שינה.
ראשית כל נטילת כדור שינה נעשית לאחר שיקו לדעת ואני מניח שהתרופה ניתנה לאחר העלאת הקשיים בשינה בפני הרופא המטפל שמצא שאכן זה הטיפול המתאים. יש להעלות את הבעיה בפניו ולשקול את ההמשך. לא הייתי שולל על הסף גם אפשרות במידת הצורך להמשיך וליטול את התרופה וזאת בזהירות הדרושה. יתכן והתופעה לא תשוב. הרי באותה מידה התופעה יכולה להתרחש גם בנטילת תרופה אחרת. זאת במידה והתרופה הועילה לשנתך ןוחשת אתה טוב.
בברכה
פרופ' יהודה פינקלשטין

שלום לך,
ייתכן שקשיי ההירדמות שלך נובעים ממתח נפשי המקשה עליך את ההירדמות וכתוצאה כך אתה חווה נדטדי שינה. אפששרות נוספת היא שאתה סובל מהפרעה בתזמון שינה הנקראת "שון עירות שינה דחוי", הכוונה היא שאתה נוטה להיקדם בשעת לילה מאוחרת וקם בשעות הבקר המאוחרות. אני מציע לפנות לשיחת ייעוץ ואבחון עם רופא במכון שינה. לגבי מספר שעות השינה, 6 שעות ישנה בלילה הן משך שינה הנמא בתחום הסביר, במידה ואתה לא עייף וישנוני במהלך היום ככל הנראה אתה ישן מספיק שעות.

לגבי הפרעת הבליעה, למיטב הבנתי איננה קשורה לבעיית השינה והיה רצוי להתיייעץ עם רופא א.א.ג.

בברכה

עמית

לדניאל שלום רב,
מהסיומת אני מבין שאתה ילד, או בכל מקרה קטין. השילוב של קשיי הפרעות השינה שלך ושל קרוב לודאי מצב החרדה שלך הגורם לך גם לתחושה של קשיי בליעה מחייב ברור מלא.
ראשית כל אתה צריך לשתף את הוריך בנושא ובתשובות שאתה מקבל כאן.
התייחסות מר גרין לאפשרות שהנך סובל מהפרעה בתזמון השינה נכונה אך בכל מקרה גם אם כך או גם אם קשיי ההרדמות שלך נגרמים עקב מצב חרדה יש כאמור להעריך אותך באופן כולל ולא נקודתי.
הייתי מתחיל בבדיקה של פרופ' דורון גוטהלף שהוא פסיכיאטר ילדים ומתבגרים. לאחר מכן ניתו להיעזר גם במומחה במעבדת שינה ובי לגבי נושא הבליעה.
אני שוב חוזר ומדגיש שעליך לשתף את ההורים בבעיותך ובתשובתי.
בברכה
פרופ' יהודה פינקלשטין

שלום לך,
התופעה שאתה מתאר נקראת טינטון, מדובר בהפרעה בה האדם סובל מ"רעש פנימי" מבלי שיהיה חשוף ל"רעש חיצוני". אכן, הפרעה זו יכולה לגרום לקשיי הירדמות, שינה שטחית וקטועה ולנדודי שינה. אני לא בטוח אם שהו הגורם העיקרי לדכאון שאתה מתאר אך ייתכן מאד כי ההפרעה מחמירה את הפגיעה במצב הרוח. אני מציע לפנות לרופא א.א.ג להתייעצות, בדיקה והתאמת טיפול.

בברכה

עמית

שלום רב,
תשובתו של מר גרין היא לעניין.
במידה ואתה מתגורר בצפון אתה יכול לפנות לד"ר בן-דוד או לפרופ' שצ'ופק. במידה ואתה מתגורר במרכז או דרומה אתה יכול לפנות לד"ר נתן שלמקוביץ', טל': 052-3653373, או ד"ר מוטיל הימלפרב. כולם מומחים ברפואת אא"ג העוסקים בטנטון.
בברכה
פרופ' יהודה פינקלשטין

שלום רב,
נושא ההליכה מתוך שינה איננו מוכר דיו ומבחינת הבנת התהליך עדיין לוט בערפל ושנוי במחלוקת. עם זאת מבחינה אפידמיולוגית התופעה יכולה להופיע גם לאחר אירועים כגון פגיעות ראש ובשילוב למשל עם אפילפסיה והפרעות נפשיות אחרות. הולכת ונעלמת עם הגיל ובמידה והתופעה אצלך כבר לא קיימת אינני רואה סיבה לדאגה ולעיסוק בכך.
לגבי שאלתך מדוע התופעה שכיחה יותר בגיל צעיר אפשר להסביר זאת בכך שעדיין לא הושגה בשלות מתאימה של מערכת העצבים המרכזית. בילדים המעבר לשלב שינה של "הגלים האיטיים" כלומר שינה עמוקה קצר משמעותית ביחס למבוגרים והשלב ממושך יותר. על כן כאשר יש חוסר בשלות והיעדר גבול ברור בין שלבי השינה הדבר יבוא לידי ביטוי. הליכה בשינה היא מצב שבו פעילות בשלב השינה העמוק המכונה "שלב הגלים האיטיים" מתורגמת לפעילות מוטורית אשר אמורה להיות מנוטרלת בעת שינה עמוקה. כלומר יש תערובת תכונות של שלבי שינה שונים בעוד שאם כל שלב שינה מתקיים כפי שאמור היה הרי שכאשר מוטוריקה קיימת אין פעילות מוחית כזו, וכאשר יש פעילות מוחית המוטוריקה מושבתת ולא יכולה לבוא לידי ביטוי התנהגות.
שכיחות הפאראסמניות בילדים משתנה כאשר סוקרים דיווחים שונים ובכל מקרה כאשר כוללים גם לא רק הליכה בשינה אלא גם ביעותים בשינה והפרעות אחרות הרי שמדובר מעל 5% ויש המדווחים מעל 10%. עם זאת במבוגרים שכיחות ההליכה בשינה יורדת מאד ומצב שבו אירוע כזה מופיע אחת לחודש נדיר והוא הרבה מתחת מובן לאחוז אחד.
לסיכום, אינני רואה סיבה שתעסוק בכך יתר על המידה עם התופעה כבר חלפה. אם יש בעיות נוספות אולי ייעוץ רופא נפש יועיל.
בברכה
פרופ' יהודה פינקלשטין

שלום רב,
אכן "החטא הקדמון" היה שהרגלתם את הילדה להרדם עם פטמה בפה. ועברתם מפטמת השד לפטמת הבקבוק. היניקה נועדה לאכילה בלבד ולא מעבר לכך. הילדה התרגלה להרדם בתנאים שאינם רגילים. הרדמות עם מוצץ פירושה הרדמות עם פעולות מציצה ללא קבלת מזון. כך למשל גם אין לחלוץ שד לתינוק מאחר ובוכה וצריך להירגע. לשם כך יש מוצץ ואין ליצור התניה בין הרגעה לאכילה. אח"כ הילד כדי להירגע ירצה לאכול ויסבול מעודף משקל. לאחר מכן ה"טקסים" מלאו את חסר הניקה לצורכי הרדמה. וצריך היה "לגמול" את הילדה מכך. הילדה צריכה להיות בעלת יכולת להישאר לבד במידה ולהרדם לבד. בסוגריים אומר בעדינות שכדאי לכם להיזהר. אתם גם ניתנים בקלות להשפעות של חסרי מצפון המנצלים את תמימותכם וכך "טיפלתם" ביוגה, רלפלקסולוגיה ונשימות הרפיה. "טיפולים" חסרי שחר במקום להתייעץ עם מומחה.
לסיכום, יש לגמול אותה מכל "אמצעי עזר" להרדמות. לא להניח לילדה להמשיך ב"טקסי" ההרדמות. עליה להישאר במיטה עד אשר תרדם.
לדבי האדנואיד ("השקד השלישי") שלדבריכם נמצא מוגדל. אין הדבר קשור לקשיי ההרדמות של בתכם. עם זאת במידה ואכן הוא איננו מאפשר לילדה נשימת אף הרי שיש להסירו ללא דיחוי. נשימת פה ממושכת כרוכה בסיכונים משמעותיים ובעיקר ליקוי בהתפתחות שלד הפנים. האף הוא איבר חשוב ככל אברי הגוף והימנעות משימוש בו לאורך זמן ובעיקר בעת התפתחות הילד אסורה.
בברכה
פרופ' יהודה פינקלשטין

תודה על התשובה המהירה ואני בהחלט מקבלת ומסכימה עם דבריך אך אנחנו זקוקים לכלים איך לעשות זאת. כיום היא בת שמונה וובימים האחרונים של חופשת הקיץוהיא לא מצליחה להרדם עד 23:00 כל יום ואני מקפידה שהיא לא תישן עד מאוחר אלא בשמונה בבוקר סדר היום מאוד ברור עד שמגיעים לשעת השינה .
בברכה רויטל

שלום רב,
אכן כדאי לצרף את סופר-נני לפורום. במידה וישנה 9 שעות בלילה הרי שהדבר סביר. עם זאת אין לשלול עדיין על הסף הפרעה בתזמון השעון הביולוגי שלה כגון עיכוב-פאזה. מצב שבו השעון הביולוגי שלה מורה לה להרדם בשעה מאוחרת יותר ולהתעורר בשעה מאוחרת יותר.
מכל מקום, עליה להישאר במיטה שם תעסיק את עצמה עד שתרדם וסביר שהבעיה תיפתר. במידה ולא תסתדרו אפשר בהחלט להתייעץ עם מטמחים במעבדת שינה.
בברכה
פרופ' יהודה פינקלשטין

שלום רב,
ראשי כל אין מדובר ב"סחרחורת" שפירושה הפרעת שיווי שמקל מסוג אשליה של תנועה סיבובית. בעייתך שייכת למשפחת ה-פאראסומניות,, כלומר תופעות תחושתיות או התנהגותיות המתרחשות בעת השינה בלבד.
זו בעצם חווית שינה, כלומר מצב תודעה מיוחד הנוצר במעבר בין ערות לשינה ובין היתר חוויות אלו יכולות להיות חלומות או הזיות.
התופעה גורמת לפגיעה באיכות חייך ולכן כדאי להתייחס אליה מקצועית ולפתור אותה. אינני יודע את הרקע שלך, אינני יודע באם את סובלת ממתח נפשי או חרדה וכן אינך מפרטת באם את סובלת מישנוניות-יתר.
את יכולה לפנות לרופא נפש לצורך ברור מלא ומקיף וטיפול בהתאם. את יכולה לחילופין להיעזר גם בגורמים מקצועיים העוסקים בכך במעבדות שינה כגון במעבדת השינה של אסותא.
בברכה
פרופ' יהודה פינקלשטין