פורום חרדה, דיכאון - טיפול לא תרופתי - יש לך שאלה?

היי נעמי,
בהחלט ניתן לטפל בתגובה המוקצנת שלך לעקיצות חרקים או לאפשרות של עקיצות. לשאלתך, התרופות שמשמשות לטיפול בחרדה בטווח הארוך הן בדרך כלל תרופות נוגדות דיכאון מסוג SSRIs. תרופות אלה משמשות לטיפול הן בחרדה, הן בדיכאון והן בהפרעות אובססיביות (שגם הן הפרעות חרדה). מומלץ לקבל את הטיפול ע"י פסיכיאטר.
בנוסף, רצוי לשלב טיפול פסיכולוגי בגישה קוגניטיבית התנהגותית. טיפול כזה ייתן לך כלים להתמודד עם החרדות ועם התקפי החרדה לאורך זמן, כך שבסופו של דבר תוכלי להפסיק את הטיפול התרופתי ללא חשש מחזרת החרדה. ניתן למצוא מידע רב על הטיפול באינטרנט (אם אינך מכירה אותו), כולל באתר שלי.
בברכה,

תחפשי בגוגל (:
ואולי תקני מנורה נגד יתושים! ויש בושם מסריח שאפשר לרסס על החלון המיטה ועל שטיחים! בושם נגד יתושים.. (:

עוד לא הרבה פגשתי היתיחסות כזאת

שלום לך,

על מנת להבין ממה סובלת בתך וכיצד לעזור לה מדרש אבחן מקצועי. אני מאוד ממליצה על התיעצות עם רופא פסיכיאטר.

בברכה,

היי ליאורה,
זה בהחלט מאכזב שמקדמים מישהי אחרת במקומך, ואצל אנשים בעלי נטיה לדיכאון, הדבר יכול לעורר מחשבות שליליות על עצמם ועל הסובב אותם. אני מציעה לא להישאר לבד עם המחשבות האלה, אלא לחלוק אותן ואת הרגשות הנלווים אליהן. ניתן לשתף אנשים קרובים- זה עשוי לעזור להקל על הכאב, וניתן (ורצוי) גם לפנות לעזרה מקצועית. איני יודעת אם את מטופלת פסיכולוגית או תרופתית, אך אלו שני טיפולים שיכולים לעזור לך מאוד, ובייחוד השילוב ביניהם. לגבי טיפול פסיכולוגי, מומלץ במיוחד טיפול בגישה קוגניטיבית התנהגותית (CBT). הטיפול הקוגניטיבי פונה ישירות למחשבות השליליות שלך ומנסה לשנות אותן, ולמצוא מחשבות הגיוניות וחיוביות יותר- מאחר שבמחשבות השליליות קיים בדרך כלל גורם של הגזמה והעצמת השלילי. הטיפול ההתנהגותי יעזור לך למצוא פעילויות שימלאו את הלו"ז שלך ויתנו לך תחושת סיפוק, ולפיכך יעלו את רמת הסרוטונין במוח וישפרו את מצב הרוח.
בהצלחה!

ניסיתי CBT וגם טיפול תרופתי וזה לא מאוד עזר. אני קצת בספק לגבי היכולת שלי לצאת מזה. אני מרגישה שמאז ומתמיד החיים שלי די נעו בנתיבי הכישלון למעט כמה תקופות יוצאות דופן. למרות שאני עובדת בעבודה נחשבת, אני מרגישה שאני לא מצליחה להוכיח את עצמי שם.

לוח הזמנים שלי מאוד מלא, החיים החברתיים שלי טובים בהגדרתם. אני מרגישה שהאופי שלי יתווה את כל מהלך החיים שלי ושאני תמיד אהיה במקום הלא מוצלח הזה.

ואפילו כל ספרי השיפור העצמי, וכל הניסיונות והמאמצים - כבר נמאס לי מזה. אם אני לא יכולה לקבל את עצמי, אני לא מבינה איך זה בכלל יכול להשתנות. אני רואה סביבי אנשים שמאוהבים בעצמם ואני יודעת שאני לעולם לא אגיע למקום הזה.

היי ליאורה,
יכולות להיות סיבות שונות לכך שטיפול מסוים אצל מטפל מסוים לא עזר. אין זה אומר שטיפול אחר אצל מטפל אחר לא יעזור. עצם העובדה שאת מציינת שקשה לך לקבל את עצמך, ושהחשיבה שלך לגבי העתיד היא שלילית, מראה שעדיין יש כאן עבודה לעשות. אני לא מאמינה שלא ניתן לעבוד על זה ולשנות את דפוסי החשיבה. מה שרוב האנשים מכנים "אופי", הם למעשה דפוסי חשיבה והתנהגות שהתקבעו אצלנו במהלך השנים. כאשר מגדירים אופי או אישיות במונחים של דפוסים והרגלים, הגמישות עולה בהרבה והאפשרות לשינוי הרבה יותר נראית לעין. לפיכך, אני מאמינה שבעזרת המטפל הנכון לך, ובאמצעות תכנית עבודה שתתחברי אליה, תוכלי לעשות את השינוי. ראיתי הרבה אנשים שהגיעו ממקום של הערכה עצמית נמוכה מאוד למקום טוב בהרבה. מדובר באיכות החיים שלך, ואני מציעה לא לוותר עליה כל כך מהר.
לגבי הפעילויות שאת עושה, במקרה כזה הייתי מציעה לשים את הדגש על פעילויות שאת אוהבת יותר, ושגורמות לך סיפוק גבוה יותר- ולהתמקד בהן.
בהצלחה!

יקירתי אימון אישי קלאסי למקריםכמו שלך זה יאפשר לך להגיע במהירות לחוזקות החיוביות שבך ולהעצמת חשיבה חיובית מציע גם בדיקת דם חוסרים מסוימים משפיעים על המערכת הנפשית כדאי גם לשבת ולעשות חשבון אישי מה אני באמת אוהבת לעשות ומה "ממלא"אותך באנרגיה חיובית עיסוק מרובה בחיוב ידחה הצידה את השלילה מעט אור דוחה הרבה מהחושך הרבה בריאות ושמחת חיים אלי קמיר אימון אישי רטורנו

התשובה הנל מיועדת לליאורה ולעוד אלו שחשים כמותה

שלום לך,
ניתן למצוא באינטרנט מספר רב של מטפלים באזור המרכז והסביבה.
להפניות ספציפיות ניתן גם לפנות אליי במייל (נמצא בפרטי ההתקשרות).
לגבי שאלתך השניה, לא ניתן ממש לשלוט במחשבה. יותר נכון לומר, כי בטיפול CBT המטפל מנסה למצוא ביחד עם המטופל את חוסר ההיגיון, או ההגזמה, שבמחשבות שלו. לאחר מכן, המטפל והמטופל מחפשים יחד תיקונים לחשיבה, כלומר מחשבות חלופיות הגיוניות יותר. יוצאות מן הכלל הן מחשבות אובססיביות ומחשבות פסיכוטיות. אף על פי שמדובר בשני סוגים של מחשבות השונים במהותם, הן אינן מגיבות לקול ההיגיון. במקרה של מחשבות פסיכוטיות, הטיפול בהן הוא תרופתי בלבד. במקרה של מחשבות אובססיביות, הטיפול כולל ניסיון לקבל את המחשבות ולא להימנע מהן, מאחר שתיקונים הגיוניים לא יועילו לאובססיה, וניסיון לשלוט רק יחמיר את המצב.
בברכה,

השאלה ה2. מדיטציה ויוגה. (:
זה כיף ומרגיע, אני אישית אוהבת.

הריקנות הזאת והבלבול שהמחשבות נעשו יותר פשוטות בזמן האחרון (לאחר תקופה הפוכה לגמרי)... חוסר חברים בחברה וסיפוק ..
משהו חסר לי . מה את ממליצה לעשות ? מתי המצב הזה יסתדר? איך להקל על זה? אני רוב הזמן לבד, קוראת ספרים . או באינטרנט .

כבר שנה שכל יום אני לוקחת . בגלל החופש שהולכים לישון מאוחר אזה זה מה שקורה. שלפעמיים פעמיים בשבוע או שלוש לא לוקחים .

שלום לך,
ראשית, את צודקת בכך שאת מציינת את הבדידות כמקור לקושי. כאשר תיכנסי למעגלים חברתיים, ותוציאי עצמך מן הבדידות, אני מאמינה שמצב הרוח ישתפר. ניתן לעשות זאת בדרכים שונות: הצטרפות לחוגים, מפגשים עם אנשים שאת מכירה באינטרנט (מפגשי פורומים או מפגשים אישיים), ניתן לעסוק בפעילויות פנאי עם בני משפחה- הורים, אחים, בני דודים, וכו'. בנוסף, את יכולה לנסות להתקרב יותר לבני כיתתך/ שכבתך (הבנתי שאת תלמידה למרות שלא ציינת את גילך).
שנית, את לוקחת מינון נמוך מאוד של התרופה, שלהערכתי אין לו השפעה כלל. המינון המומלץ של ציפראמיל הוא גבוה בהרבה, וכדאי להתייעץ עם הרופא שרשם לך את התרופה- רצוי פסיכיאטר.
בנוסף, ניתן לפנות לטיפול פסיכולוגי אצל איש מקצוע, דבר שיכול לסייע לך לשפר את חייך. אם תפני לטיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), הטיפול יעזור לך לתכנן את סדר היום בצורה טובה יותר ולפתח מיומנויות חברתיות, וכן לעבוד על דפוסי חשיבה בעייתיים, שעשויים להוריד את מצב הרוח.
בהצלחה!

המורות התלוננו שאני מתכתבת עם הילדים בזמן השיער (בגלל הרגשת הבודדות אולי )ושואלת קצת יותר מידי שאלות ושזה לא אופייני לי כי בדר''כ אני קצת יותר רגועה.
וזמן רב אני מטופלת בתרופה בערך שנתיים. כך שרצוי להוריד עם הזמן בעת שיפור המצב או להפך. למרות שלדעתי כל הילדים האחרים מפריעים יותר ממני . אבל הם שמו לב לזה מתי שיש שקט... זה בקיצור.

כך שזה כן הרבה . תרופה של 50 מ"ל שפי 10 יותר מזה . גם נגד דיכאון סרוקוול.

כמה פסיכולוגים לא מזמן וזה לא עזר בכלל. סתם ציירנו ציורים . דיברנו איך לדבר עם חברה שלא דיברתי הרבה . קיצר סתם דברים מובנים מאליו.
את חושבת שאם אני אראה \אכתוב את מ שכתבתי כאן בשתי ההודעות הראשונות..ואלך לפסיכולוג פרטי ביותר כסף זה יכול לעזור?
למרות שאין לי מלא כסף כ''כ לבזבז יותר מ150 שקל לפעם אחת . וזה גם הרבה

שלום לך,
לשאלתך, כדאי לך לברר לגבי גישות טיפוליות שונות, ולא לפנות לכל מטפל שהוא. זה לא ממש משנה אם את פונה במסגרת פרטית או ציבורית, מאחר שמה שחשוב הוא להתאים לך מטפל בגישה המתאימה לך. אני ממליצה לפנות למטפל שעובד בגישה קצרת מועד וממוקדת, שתוכלי לתאר לו את הבעיה (לספר או לכתוב, כפי שציינת) וביחד תכינו תכנית פעולה- כיצד להתמודד איתה ולפתור אותה. מטפלים בגישה שציינתי (CBT) עושים זאת, אך קיימות גישות נוספות שהנן קצרות מועד. רצוי לברר מה מתאים לך.
לגבי הטיפול התרופתי: סרוקוול היא אינה תרופה נגד דיכאון. יש לה שימושים אחרים, וייתכן שהיא ניתנה לך למטרה אחרת, או כדי לסייע לפעולתה של הציפראמיל. בנוסף, לא ברור לי כיצד מינון נמוך קשור להפרעה בשיעור, אך רצוי להתייעץ עם הפסיכיאטר המטפל ואולי גם עם נוירולוג, במידה שקיימות בעיות קשב וריכוז שאובחנו/ לא אובחנו.

בברכה,

ציפורמיל. 10 מ"ל . בהתחלה לפני שנתיים לקחתי 20 נראה לי אבל זה היה ממזמן.
לכן, הורידו ל5מ''ל והההפרעה בשיעורים נגרמה רק בסוף השנה , לאחר שנה של השקה קשה ולחץ בלימודים לכולם יש חשק לפרוק את המאמץ הזה.

שרה שלום,

על מנת להתמודדות טוב יותר עם המצב אני ממליצה לעזר באנשי מקצוע שיכולו לחזק, לעודד, לכוון. האם ניסית לפנות לעזרה מקצועית?

אני כאן בשבילך,
בברכה,

לאחר מחשבה אני חושב שכדאי לציין שההתנהגות שלי הפכה להיות ילדותית עד כד כך שאם מישהוא יראה אותי אותי ידבר איתי הוא יראה שמשהו אצלי לא בסדר.

שלום חי,
לא תמיד לדיכאון יש סיבה חיצונית. קודם כל, יש מצבים שבהם תפקודי גוף לקויים יכולים לגרום לאדם להיות בדיכאון. למשל, תת פעילות של בלוטת התריס. מומלץ לעבור את כל הבדיקות הרפואיות הרלוונטיות לפני שמטפלים בדיכאון, מאחר שלפעמים הטיפול המתאים הוא לא נפשי.
בנוסף, אנשים מסגלים לעצמם פעמים רבות דפוסי חשיבה שליליים, או אמונות שליליות, שגויות או מוגזמות. במקרים כאלה, טיפול קוגניטיבי יכול לסייע מאוד. רצוי לשלב גם שימוש בטכניקות התנהגותיות כגון: "הפעלה" עצמית- עיסוק בפעילות גופנית ובכלל בפעילויות שגורמות תחושת סיפוק; קביעת לו"ז כדי "למלא" את היום בפעילויות; הסתייעות במערכות תמיכה- משפחה, חברים וכו'.
בכל אופן, רצוי שתעזור לעצמך ולא תנסה לתת לדיכאון לחלוף לבד, מאחר שלפעמים הוא לא חולף ולפעמים הוא חוזר שוב. שימוש בטיפול תרופתי יכול גם הוא לעזור (ניתן ע"י פסיכיאטר).
בהצלחה!

החיים יפים. אתה צריך פשוט לאהוב את עצמך ולצאת יותר עם בני גילך ..
אולי אתה לא אוהב את איך שאתה נראה? תחליף LOOK תקנה משקפי רייבן מגניבות.
וגם אל תקרא יותר מידי ספרי פנטזיה ומפלצות זה לא טוב בשבילך .
אם אין סיבה, או שיש.. עדיף שתשתף מישהו בכל זאת.

אם אתה רוצה תדבר איתי אולי אני יכולה לעזור לך, אתה לא לבד
שלך שלי . בת 16

דן שלום,

בזמן התקף חרדה מתלוות מחשבות שאתה מאבד שליטה, הולך להשתגע או להתעלף, אתה מרגיש תחושה של ניתוק. תופעות אלו מוכרות, אופייניות להתקפי חרדה, שכיחות ומופיעות אצל מרבית הסובלים. טיפול תרופתי אמור להקל על תסמינים אלה אך הינו מרפא אותם. כאשר מפסיקים נטילת התרופות התחושות בדרך כלל חוזרות. אני מקווה שאתה נמצא בטיפול פסיכולוגי בגישה התנהגותית - קוגניטיבית CBT. הדרך הטובה ביותר להכחיד חרדה היא לשלב טיפול תרופתי ופסיכותרפיה CBT וביופידבק. במהלך התרפיה תוכל ללמוד כלים של שליטה בהווה ולמנוע הישנות של החרדה בעתיד. כמו כן תלמד דרכים נכונות להתמודדות עם התסמינים שאתה חווה. חשוב לציין כי תגובה לא נכונה עלולה להוביל קבעון ולהעצמה של החרדה. לכן חשוב ללמוד תגובות נכונות שמביאות להכחדתה של החרדה.

אשמח לענות על שאלות נוספות, 

אין לך מושג כמה עזרת לי עצם זה שאמרת שזה אופייני והגדרת את זה

אני כן מנסה לחשוב בזמן ההתקף על זה שזה רק חרדה כרגע וזה יעבור , ועכשיו כשאני חושב על זה אני די בטוח שאני נמצא די הרבה זמן בחרדה משו כמו פעם ביום בעיקר בשעות הלילה וכשאני לבד.

נ.ב

אמרת דברים על כל מיני סוגי טיפולים אני מטופל אצל מטפל פסיכולוג שמאוד מאוד מבין ועוזר לי. אין לי מושג אם זה קוגניטיבי או לא ובכלל מהזה קוגניטיבי ,הוזכר גם משהו על ביופידבק, מזה ?
תודה רבה על העזרה

היי דן,

אני שמחה לשמוע שמטפל של עוזר לך. מידע על CBT , על טיפול בחרדה, על ביופידבק ועוד תוכל לקרוא באתר של מיינד קליניק. הכי חשוב נסה לא להתרגש מהתקפי חרדה. הם יכולים להיות מאוד לא נעימים, לעיתים אף מפחידים אך הם כלל לא מסוכנים. מהתקפי חרדה לא משתגעים, לא מרבדים שליטה ולא מקבלים התקף לב.

בברכה,

היי אלי,
דיכאון, אפילו קל, הוא מצב שכדאי לקבל עזרה מקצועית כדי לצאת ממנו. אין סיבה לסמוך רק על עצמך- אף על פי שהוכחת לעצמך שאתה יכול להשיג שיפור גדול במצבך בכוחות עצמך. השיפור יכול להיות גדול יותר ומתמשך לאורך זמן אם תפנה לעזרה.
ראשית, יש לבצע את הבדיקות הרפואיות הנדרשות במצב זה- פנה לרופא משפחה. פעמים רבות דיכאון יכול לנבוע מאי סדירות בפעילות כלשהי של הגוף, שניתנת לפתרון על ידי טיפול רפואי מתאים. במקרה שלא יימצא שום ממצא רפואי שעשוי להסביר את הדיכאון, מומלץ לפנות לטיפול פסיכולוגי קוגניטיבי- התנהגותי (CBT), או טיפול תרופתי- או לשלב בין השניים. קיימות תרופות נוגדות דיכאון שיעילותן גבוהה, וניתן לקבל אותן אצל פסיכיאטר או רופא משפחה. הטיפול הפסיכולוגי מהסוג שהצעתי עוזר לתת לך כלים מעשיים, התנהגותיים וקוגניטיביים (מחשבתיים) כדי לשפר את מצבך בטווח הארוך.
בהצלחה!

היי שרית !
קראתי על השגייך בתחום הספורט שמאוד עזר לך ..
אני כל פעם מתחיל עם הליכות .. ומפסיק . כי אני מתעצל וכ
ו . אשמח באם תוכלי לדבר עימי ולתת לי חשק ןמוטיבציה להתמיד .
תודה

היי שרית,

מכתבך מאוד ריגש אותי ואני מאוד גאה בך. אכן כן, ספורט מאוד עוזר להתמודד עם דיכאון ומי שמצליח להתמיד בספורט יכול לנצח את הדיכאון גם בלי תרופות.  
תודה לך ששיתפת אותנו ותמשיכי כך!
 

שלום. כדור אמביאן לא גורם לירידה במצב רוח ואנרגיה. אני ממליצה לפנות לרופא המטפל לצורך איבחון ובחירת עזרה.
בברכה

עוברת עליי תקופה מאד לחוצה בעבודה והרופא המליץ לי על כדורי שינה ללא מרשם (טונייט אם את מכירה), אם זה לא משהו קבוע ורק תקופה חולפת אז אולי כדאי לך לשקול להחליף את הכדורים שלך. תתיעצי עם הרופא שנתן לך את המרשם ותבקשי את חוות דעתו.

שלום אורה,
לא ברור לי איך טיפול בהיפנוזה אמור לעזור לדיכאון. בכל אופן, ייתכנו מספר סיבות לכך שהטיפול שאת עוברת לא עוזר. באופן כללי, אני ממליצה להגדיר מטרות טיפוליות ספציפיות, ולהגדיר יעדי זמן (פחות או יותר) להשגת כל מטרה. בדרך כלל טיפולים המוגדרים מראש כקצרי מועד עושים זאת. ספציפית, הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי (CBT) הוא זה שנותן כלים מעשיים להתמודדות עם הבעיה והקלת הסימפטומים. מומלץ לקרוא עליו חומר.
בנוסף, כדאי לעסוק בפעילויות אהובות, פעילות גופנית ולהקיף את עצמך באנשים שאוהבים אותך ככל האפשר- כל אלה ידועים כבעלי השפעה חיובית על מצב הרוח. ניתן גם לקבל טיפול בתזונה, שכן תוספי תזונה מסוימים משפרים את מצב הרוח, ובכלל תזונה מאוזנת.
בהצלחה!

היי איציק,
על שאלתך הראשונה קשה לענות ללא היכרות מעמיקה. ניתן רק להעלות השערות. אחת ההשערות היא, שייתכן שצברת מתחים ולחצים במהלך החיים, ש"נשארו בפנים" ולא באו לידי ביטוי ופורקן. פעמים רבות, רגשות שאין להם ביטוי (ולפעמים האדם אינו שם לב ואינו מודע אליהם) יכולים להצטבר ולהצטבר, עד ל"התפוצצות". ייתכן שזה מה שקרה לך- אבל שוב, זו רק השערה.
כדי להתחסן מפני חזרת החרדה בעתיד- ולמעשה כדי לפתור את הבעיה, שעדיין קיימת (מאחר שאתה עדיין נוטל טיפול תרופתי), כדאי לפנות לטיפול קוגניטיבי- התנהגותי (CBT). טיפול כזה ייתן לך כלים מעשיים להתמודד עם הבעיה, ולהפחית באופן משמעותי את הסימפטומים עד להיעלמותם- תוך זמן קצר יחסית (מספר חודשים). ניתן בהחלט להגיע למצב שבו לא תזדקק לטיפול תרופתי כלל. מומלץ לקרוא על הגישה הטיפולית הזו- יש הרבה חומר בספרות וגם באינטרנט.
לגבי הקלונקס, הטענה שלך היא אכן נכונה- מומלץ בדרך כלל להשתמש בו רק במקרי חירום, ולא באופן קבוע. זוהי תרופה שהשפעתה כמעט מיידית, וחולפת לאחר שעות. בשימוש קבוע ותדיר, הגוף מפתח תלות בתרופה. כמו כן, הסבילות לתרופה עולה לאחר תקופה קצרה, כך שיש צורך להעלות את המינון כדי לקבל את אותו אפקט. פלוטין, בניגוד לכך, היא תרופה שמיועדת לנטילה בטווח הארוך, וכך גם השפעותיה.
לסיכום, בהחלט יש מקום לתקווה, בייחוד אם תיעזר בטיפול שאינו תרופתי.
בהצלחה!