פורום בנות, העצמה נשית - יש לך שאלה?

שלום נ',
את מתארת מצב בו הגעת לגיל 18 ועוד לא היו לך קשרים רומנטיים וחבריים עם גברים. אולם את לא מציינת שמעולם לא ניתנה לך הזדמנות אמיתית להכיר גברים- להיות במחיצתם ולהבין אותם, מעבר לכך גם לא היו לך הזדמנויות באמת להכיר גברים כי כל המסגרות שהיית בהן עד עכיו היו נטולות גברים או עם מעט מאוד גברים. אז קודם כל ודבר ראשון-
אל תהיי כל כך קשה עם עצמך, תנשמי עמוק- את בסדר לגמרי ואל תדאגי זה עוד יגיע.
ולמה אני כותבת לך את זה?

מכיוון שכאשר אני קוראת את מה שאת כותבת, אני שומעת אישה שיודעת מה היא רוצה מעצמה ומאחרים . את כותבת שיכולת לצאת ולהכיר בנים אבל בחרת שלא כי רצית להשיג דברים אחרים. זה מאוד לגיטימי- בחירה אחת תמיד באה על חשבון אחרת ואת עיצבת לעצמך זהות ורצונות והיו לך דברים אחרים בראש.... שנית את לא מתפשרת לצאת עם גברים שרק מעוניינים בך מינית- את יודעת מה את רוצה וכעת את מציינת ש"אני רוצה חבר" ולשם את גם תגיעי.

מתוך תחושת ההקלה שאני רוצה שתהיי לך, ננסה לראות מה בכול זאת את יכולה לעשות כדי להגיע לאן שאת רוצה להגיע ולא רק לאן שאת חושבת שאת צריכה להיות מבחינה חברתית.

את כותבת כמה דברים שאני רוצה שנתייחס אליהם:
1. "הכרתי בחורים דרך חברות אחרות אבל אף פעם לא הצלחתי להתחבר אליהם"
2. "אני די ביישנית, חסרת ביטחון, אני חושבת שאני משעממת אותם
3. "סוג הבחורים שמעניינים אותי לא מתחילים איתי בדר"כ"
4. "אני חושבת שמשהו בהתנהגות שלי לא נכון אבל אני לא יודעת מה"
5. "אני מתגוננת ומתנהגת כחזקה. אני אוהבת שמתחילים איתי ועם זאת ברגע שצריכים לדבר אני לא תמיד יודעת מה לומר"

תנסי להסתכל עם הנקודות הללו לבד בבית ולראות :
א. האם הקביעות שכתבת הן נכונות למשל האם את אכן ביישנית וחסרת ביטחון או שבמצבים של היכרות את הופכת להיות ביישנית וחברת ביטחון
ב. תנסי להגדיר לעצמך ולי מה בהתנהגות שלך לא נכון לדעתך- תנסי לתאר את ההתנהגות ולרשום מה לא נכון ומה נכון

בינתיים נסי להתייחס לנקודות הללו. יש עוד אבל בואי נעשה את זה במתינות. נסי לענות לעצמך והעלי אותם לפורום ונמשיך מכאן

דרך צלחה,
איילת לחמי

כשקראתי את התגובה שלך וחשבתי, שמתי לב שאני אכן ביישנית וחסרת ביטחון במצבים של היכרות. ביקשת שאני אנסה להבין מה בהתנהגות שלי מה לא נכון וכך עשיתי. עד עכשיו רוב הפעמים שבהם הכרתי בנים היו כשהם נמצאים בקבוצה, וכשאני נמצאת בקבוצה של אנשים שאני לא מכירה ובמיוחד של בנים אני כמעט ולא מוציאה מילה. במצב כזה הם בטח חושבים שאני משעממת, וכך לא יוצא להם להכיר אותי ואני אותם. גם אם אני נתקלת ב- 2-1 בחורים שאני לא מכירה ודווקא כן מנהלת שיחה איתם, מתישהו אנחנו ממצים את הנושא ואז אין לי מה לומר עוד ואני לא יודעת מה לעשות מעבר לזה, ובזה זה נגמר. גם קרה לי כמה פעמים שפגשתי מישהו נחמד שנראה גם מעוניין בי, אבל למרות זאת לא עשה משהו וכמובן שגם אני לא. התחלתי לחשוב אולי בתת מודע אני מפחדת מלהתקרב אליהם ולכן אני לא ממש עושה משהו, או אולי בגלל שאני חושבת על לימצוא מישהו זה שולל ממני את האפשרות להכיר מישהו ( כי אם אני רואה מישהו שאני חושבת שלא יתאים לי אז אני לא מנסה להכיר אותו). מה את חושבת?

נ' יקרה

את מכירה את עצמך כנראה טוב מאוד כי האיבחונים שלך הם מדויקים ואמיתיים- את יודעת מה המגבלות שלך ומה נקודת החוזקה שלך. מה שאני יכולה להציע הוא או לשנות את ההתנהגות או להגיד זו אני ולנסות למצוא את המקומות בהם את חזקה ושם להכיר את החבר הבא שלך.
למה אני מתכוונת?
את טוענת שקשה לך להכיר גברים בקבוצות גדולות אז למה את מתעקשת?
כאשר יש קבוצה גדולה של בנים נסי לתקשר עם מי שמוצא חן בעינייך לא כחל למהקבוצה הגדולה אלא זה שיושב לידך ככה בשיחה פרטית או משהו דומה. האם את מבינה את ההבדל?
כך תוכלי להיות את איפה שאת חזקה וגם להינות ולהכיר.

שנית לגבי מה שכתבת בסוף " אולי בגלל שאני חושבת על לימצוא מישהו זה שולל ממני את האפשרות להכיר מישהו ( כי אם אני רואה מישהו שאני חושבת שלא יתאים לי אז אני לא מנסה להכיר אותו)". ההבחנה הזו מאוד הגיונית
כשאת מחפשת משהו יש לך איזשהו אידאל ואת חוסמת את עצמך מפני כל מה שהוא לא האידיאל כלומר בפני המציאות

הרבה פעמים ההזדמנויות להכיר גבר מקסים שיהיה חבר טוב יקרו במקרה כשלא תשימי לב ולכן אני מציעה שתהני מהחיים ואל תקשי על עצמך יותר מידי את רק בת שמונה עשרה ויש לך עוד המון הזדמנויות להכיר. את מודעת לעצמך ולמה שאת רוצה כעת הרפי מהחיפושים תהני ותראי שההכרות תגיע

אני מאחלת לך שנה טובה
מלאה באושר ואהבה ואנחנו תמיד כאן לעוד שאלות או סתם שיחות

איילת לחמי

וואי אני לא מאמינה שיש עוד בנות כמוני. מה שכתבת על עצמך זה בדיוק המצב שלי רק שאני לא דתייה...

איפה אפשר להכיר בנים רציניים , איכותיים שלא מעוניינים רק בסקס?
אני לא אוהבת ללכת למועדונים ולא למסיבות....
תאמת עד כה הייתי ממש שקועה בלימודים 24 שעות!
סדר היום שלי הכיל רק לימודים כי מאוד חשוב לי להצליח בחיים, לעשות תואר וכו'.
ואכן השנה אני מתחילה ללמוד (עתודה) באוניברסיטה,ואני פוחדת שוב שלא יהיו לי חיי חברה.
עד כה לא הייתי יןצאת עם חברות כי זה היה נראה לי בזבוז של זמן, העדפתי ללמוד למבחן קרק ולא לצאת איתן. ואם פעם הלכתי עם חברות לאנשהו, כשחזרתי הביתה הייתי די בדיכאון כי הרגשתי ששרפתי ערב שלם שהייתי יכולה להספיק ללמוד בו הרבה.
סיימתי את לימודי בתיכון בהצטיינות יתרה אבל בודדה מבחינה חברתית.
מה לעשות כדי שזה לא יקרה לי באוניברסיטה? תמיד שאפתי ל100,.... תמיד רציתי להיות הכי טובה....
ושמעתי שהבנים באוניברסיטה הם די חנונים, ששקועים בלימודים. ואני מפחדת שוב לא למצוא בן זוג. אני כ"כ רוצה שיהיה לי חבר רציני...נשיקה ראשונה......
מה לעשות??????????. אני מרגישה ממש נואשת!!!!!
י

אורלי שלום,

ראשית אני רוצה לציין שהעובדה שמצאת מישהי אחרת שמספרת על מצבה ואת מוצאת בו את עצמך רק מחזקת את העובדה שיש עוד נשים כאלה ושמצבך הוא נורמלי ולגיטימי.
שוב אני חוזרת על כך שבחירה במשהו אחד מפחיתה את הדבר השני. את בחרת בחירה מודעת לעשות משהו אחד - ללמוד ולהיות מצטיינת בזה. הבחירה הזאת הניעה אותך לעשות הכול כדי להצליח בתחום והניע אותך לזנוח חלקים אחרים.
הבחירה שעשית הייתה כנראה מוצלחת לזמן שבה בחרת - הצלחת בלימודים והיום הרבה מדלתות ההשכלה הגבוהה פתוחים בפנייך....

המודעת שהכול הוא בחירה שלך היא חשובה להתקדמות וליצירת שינוי- מכיוון שכמו שבחרת להשקיע מאוד ב-X ולהצליח בתחום כך את יכולה לבחור להשקיע יותר בתחום הזוגיות ולמצוא בן זוג.

בכדי למצוא בן זוג- צריך להשקיע- זמן ורצון!
איפה אפשר למצוא בן זוג? בכל מקום. דרך חברים של חברות, במקום העבודה, בלימודים ועוד ועוד
בני אדם באופן כללי מחפשים קרבה של אנשים אחרים ולכן אי אפשר להגיד באופן גורף שכל הבנים בלימודים יהיו חנונים ולא ירצו ליצור קשרים.

את כותבת שהיית שקועה 24 שעות בלימודים וזה באמת משאיר 0 זמן לדברים אחרים ולכן אם תשקיעי םחות ואפילו במעט יהיה לך יותר להשקיע בחברה- כי גם זה חשוב בחיים
אל תרגישי נואש כי הכול בשליטתך - את מסוגלת לעשות את השינוי בכוחות עצמך

בהצלחה
איילת לחמי

שלום רב ליאן,

להיות יחד עם בן זוג 11 חודשים זה הרבה זמן- איך המערכת יחסים שלכם? בת כמה את? אשמח לדעת יותר פרטים לפני שאני מייעצת- כדי שזה יהיה מתאים כמה שיותר אלייך

איילת לחמי

אני בת 16 והחבר שלי בן17 הוא ילד מאוד מאוד חכם ומבין ת'חיים .
הוא עבר דברים קשים כמו מותו של אימו בכיתה ז'...
הוא לפעמים מיעץ לי ...
אבל תמיד אומר לי לעשות מה שאני חושבת לנכון.
יש לנו תקופות שטנחנו פשוט לא מפסיקים לריב ...
קשה לו מאוד להראות את הקנאות שלו .
אני קנאים כבדה אני מקנאת מכל דבר קטן וקשה לי מאוד לשלות בקנאות שלי בגלל \ה כמעט נפרדנו אבל בסופו של דבר הכל הסתדבר ...
הוא אומר לי לפעמים שהוא מקאנה אך אני אף פעם לא רואה את זה ...איילת עם תצתרכי לעוד פרטים ממני השמח למסור לך...ועוד יותר עם תעזרי לי ...תודה רבה לך ליאן

ליאן יקרה שלום,

נראה שיש לכם מערכת יחסים יםה ביניך לבין החבר שלך- מערכת יחסים שיש בה כבוד שלו אליך הוא תמיד מייעץ לך בסופו של דבר לעשות מה שאת חושבת לנכון. יחד עם זאת אני חושבת שחסר אמון במערכת יחסים הזו.
הזכרת גם בתגובה הזו וגם בתגובה הקודמת שאת מאוד מקנאה בו "אני קנאית כבדה אני מקנאת מכל דבר קטן וקשה לי מאוד לשלוט בקנאות שלי".
אני רוצה לשאול אותך מדוע את מקנאה בו? האם הוא עשה משהו שצריך לדאוג ממנו ובגלל זה את מקנאה?
ויותר מזה מדוע חשוב לך שהוא יהיה קנאי לך?
מה את מרוויחה מזה? מה את מפסידה מזה?

אל תדאגי לא שכחתי את שאלתך הראשונית לגבי האהבה- אבל אני חושבת שהכול קשור להכול ....
תנסי לענות לי ולעצמך על השאלות הקשות הללו וגם אם אין לך תשובה אמרי לי שאין לך תשובה ונמשיך הלאה

להתראות, איילת לחמי

איילת שלום רב...
שאלת במה אני מקנאה והאם יש לי סיבות מהעבר לכך.?
סיבות ? לא אין לי הוא לא עשה שום דבר בעבר שאני צריכה לדאוג,אבל שנינו לומדים בפנימיה ויש לו ידידות וגם לי יש ידידים,לפעמים אני רואה אותו סם יד על אחת הידידות שלו וזה מוציא אותי מדעתי לאחר מכן שאני אומרת לו את זה כלומר שזה מעצבן אותי הוא אומר לי שזה סתם ידידה ושאין לי מה לדאוג אך אני ממשיכה לקנאה.
לפעמים שאני מראה לו שאני מקאנה ואני אומרת לו את זה אז הוא אומר לי שהוא גם מקנאה מידידים שלי וכו'.
אך הוא אומר לי שהוא מקנאה רק אחרי שאני אומרת לו שאני מקנאה ,האם זה משנה?
למה אני רוצה לראות את הקנאה שלו?
כי אני חושבת שכך אני יבין עם הוא אוהב אותי אולא אבל כרגע שאני כותבת זאת אני כבר לא בטוחה עם זה יוכיח לי אהבה ...

תודה לך על הכל כי אני לא מוצאת עם מי לדבר ואני לא בטוחה שחברות שלי יעצו לי לנכון ואת ממש עוזרת לי ...

תודה רבה לך ליאן

ליאן יקרה שלום,

נראה כי עניין הקנאה בכלל לא קשור לחבר שלך- בין אם הוא היה בוגד ובין אם לא את מקנאה בו ומקנאה לו. אני חושבת שהקנאה נובעת מחוסר ביטחון שלך במערכת היחסים. את רוצה שהוא יפגין את אהבתו אליך שיגיד לך שהוא אוהב אותך או שיראה שחשוב לו שתישארי נאמנה לו. זה לגיטימי לבקש ביטחון במערכת יחסים ובמיוחד במערכת יחסים כה ארוכה כמו שלכם- אבל השאלה היא- כיצד?

ישנם שני נושאים על הפרק אהבה וקנאה-

בעניין האהבה-
האם את אמרת לו שאת אוהבת אותו? האם שאלת אותו אם הוא אוהב אותך? האם אי פעם דיברתם על הרגשות שלכם אחד כלפי השנייה?

בעניין הקנאה-
ברגע שתהיה בטוחה באהבתו אותך (האם יש מה שגורם לך לחשוב שהוא לא אוהב?) האם תפסיקי לקנא? קנאה מובילה הרבה פעמים לדחייה של הצד השני. תחשבי על שני אנשים בחדר קטן- האחד נצמד לשני עד שהוא דוחף אותו קצת- מה קורה לראשון? הוא זז הצידה. כך בקנאה שהצד המקנא דוחק את הצד האחר לפינה ומכריח אותו לעשות משהו שהוא לא בהכרח רוצה ואז גם אם הוא מאוד אוהב אותך ורוצה בקרבתך הוא זז הצידה כי לא נעים לו.

ליאן יקרה, מגיע לך להיות עם אדם שאוהב אותך ומכבד אותך ולו מגיע להיות עם אישה שאוהבת ומכבדת אותו. אם אין ביניכם כבוד ואהבה עדיף שתגלו את זה עכשיו ותפרקו את הקשר אבל אם יש ביניכם אהבה אז כדאי שתהנו ממנה גם בלי הקנאה המיותרת וכך תכניסו למערכת היחסים שלכם גם כבוד.

גם את מבינה את הדברים כי כתבת "כי אני חושבת שכך אני יבין עם הוא אוהב אותי אולא אבל כרגע שאני כותבת זאת אני כבר לא בטוחה עם זה יוכיח לי אהבה ..." ואני חושבת שאת צריכה ללכת עם תחושות הבטן האלה שלך כי הן נכונונת

מה את אומרת ?

המון בהצלחה ושנה טובה,
איילת לחמי

הי חסויה יקרה
תני לנו קצת יותר פרטים עליך.
מבינה עד כה שאת אוהבת את החיים, וגם לא מוכנה להתפשר, ובצדק.
עכשיו ספרי לי בת כמה את, מיהו הגבר המתאים עבורך, ומה זה אף פעם לא מוצאת.
מאחלת לך שנה של התגשמות החלומות במיטבם והרבה אושר, כולל סקס טוב.
איילת

שלום רוית

השאלה שאת שואלת היא מורכבת אך עם זאת פשוטה. על שם מה הניגוד?
לימודים זו מחוייבות. שלוש שנים של עבודה קשה ומאתגרת. כיף גדול למי שאוהבת,מכירים מלא אנשים, מרחיבים אופקים ואפשר גם לצאת ולהינות. אבל זו מחוייבות ארוכת טווח שכדי להינות ממנה צריכות להיות שלמות עם ההחלטה עד הסוף.
מצד שני האזרחות שעוד לא נהנת ממנה אני מניחה יכולה להיות מאוד קורצת- אין לחץ של לימודים אבל יש עבודה שגם היא לוקחת מן ומאמץ במיוחד אם את רוצה לעשות משהו משמעותי.

את צריכה לשאול את עצמך מה את באמת רוצה: האם את רוצה ללמוד ולהיכנס להתחייבות הארטכה או שאת רוצה לדחות ולהיות אזרחי תקופה.
תשאלי את עצמך כאילו לא היו לך חברות אזרחיות אלא חברות סטודנטיות ושאלי את עצמך כאילו הורייך לא היו לוחצים עליך ללמוד- אז מה ההחלטה שהיית לוקחת

אני אשתף אותך שגם לי לא כל כך התחשק ללמוד לכשהתחלתי אבל ההורים לחצו אז הלכתי על זה ואחרי שנה שלמה של לימודים ומבחנים פשוט לא יכולתי יותר ועזבתי
למרבה הפלא ההורים שלי שחשבתי שהם כה לוחצים ומאוד פחדתי לפתוח את זה אית- לא התנגדו כל כך. זה רק המחיש לי עד כמה כאשר את שלמה בהחלטה מתוך הבנה ואחריות מלאה על מה שאת עושה שאחרים הולכים איתך

בהצלחה,
איילת לחמי

צ' יקרה,

ראשית אני רוצה להגיד מזל טוב- שכבת פעם ראשונה עם גבר שאת אוהבת וזה מדהים.
דיברת עם מישהי ל זה? שיתפת?
אני שמחה בשבילך כי את כותבת שהוא היה אכפתי ודואג ואוהב באותו הרגע. לא כולן מצליחות להביא את עצמן לשכב עם גבר אותו הן בחרו מתוך אהבה להיות בו הזוג שלהן לפעם הראשונה.
לפי הסיפור שלך חייך אינם נשמעים כה מתסכלים כפי שאת כותבת יש לך הרבה אהבות- גברים מוצלחים נמשכים אלייך ויש לך חברות ומשפחה שנותנים לך הרבה כוח- זה מדהים וזה חשוב.

הסיפור עם הבחור הזה הוא סיפור מסובך- את אוהבת אותו אך לא בטוח אם הוא אוהב אותך.
הוא נשמע לי כמו מישהו שלא עושה הרבה מאמץ ויש לו אהבה מסביבו אבל זה גם נשמע לי עצוב שהוא לא מצליח להיות כנה ואמיתי וכול פעם שהוא איתך הוא אומר דברים שהוא לא מתמיד בהם אחר כך.....

השם שבחרת לך צ'- מה הוא מסמל?
לי נשמע כאילו את מחפשת צדק בחיים האלה. צמיחה. את לא רוצה להישאר באותו מקום . עם כל מה שיש לך את רוצה עוד ובצדק.
אבל הצלחה תקבלי אם תשארי כאן איתנו- נשמע שיש הרבה אנשים שאוהבים אותך ורוצים שתמשיכי להישאר יחד איתם.....

אם הבחור הזה לא עושה לך טוב- תתרחקי ממנו אל תשארי איפה שרע לך יש לך פוטנציאל אדיר וחיים מלאים גם בלעדיו. הוא לא שווה שתאבדי את חייך בשבילו בכול המובנים

אשמח לשמוע עוד ממך על התחושות שעולות בך
ואם את רוצה לדבר עוד עם מישהו אני מייעצת מאוד להתקשר לקו בער"ן ולדבר איתם קצת. המספר שלהם הוא: 1201

תשמרי על קשר,
איילת לחמי

אני ניראה לי כבר אמשיך הלאה... ממש הצלחת לעזור לי... תודה =]
וניראה לי אני יקשיב לחברים שלי ( שאומרים "הוא לא שווה אותך" ) ואמשיך הלאה..
היה לי איתו משהו, וטוב שכך... אני ת'מטרה השגתי (פעם ראשונה עם אדם שאני אוהבת)... :)

ד"א
צ' (זה צליל) =]

היי דנה
ארוחות חג משפחתיות הן בדרך כלל מעוררות את המתחים בפני המפגש עם אנשים שלא בהכרח אנחנו בקשר איתם כל השנה או שיש לנו משותף איתם הם פשוט משפחה ועושים ארוחה ביחד. אני לא מכירה הרבה אנשים שאין להם אי אילו עצבים וריבים קטנים עד גדולים לפני החגים.

עם זאת אני חושבת שאת צריכה להסתכל על הצד החיובי שבזה- יש לךך הזדמנות לעשות שיעור לעצמך ולהם בחג הזה.
כמו שאת יודעת ואמרת לאמא שלך- כל מה שהם עושים לא נעים לך.
לא נעים לך שמעירים על הגוף שלך מדברים כביכול שאמורים להחמיא לך (וזה ציני זה לא מחמיא שבוחנים אותך על פי המראה שלך ועד כמה יש לך ציצי או לא)
ולא נעים לך שאומרים לך מה לעשות ושאת צריכה לעשות הכול כי את הכי צעירה וגם כי את אישה ואולי שה נראה להם טיבעי שאת תעשי את כל מה שקשור לנקיון פינוי ערכיה הגשה.

אז סגרנו על זה- לא נעים לך !

מה את עושה עם זה? יש כמה שלבים:
- דברי עם אמא שלך לא בצעקום אלא בצורה שהיא תבין מה לא נעים לך במה שקורה. תשאלי אותה איך לדעתה אפשר להתמודד עם זה. ברגע שהיא תהיה חלק מהעניין תהיה עוד דמות שתהיה לצידך תבין אותן ותגן עלייך אם צריך.
אם יש לך אחים או אחיות או בני/בנות דודות או אנשים אחרים שיהיו בארוחת חג ושאת יכולה לדבר איתם לפני על המצב הלא נעים עשי זאת. ככל שיהיו יותר אנשים שתדברי איתם לפני ולבד על חוסר הנוחות שלך ולמה זה יהיה יותר טוב.
ואז בארוחת החג אחרי שתגיעי רגועה ועם הרבה אנרגיה. תעצרי את החוגגים שמבקשים ממך לעשות משהו ותגידי מה את חושבת על זה- את לא חושבת שרק את צריכה לעשות הכול. את חושבת שכולם צריכים לתת יד גם גברים וגם נשים גם מבוגרים וגם צעירים.
וכאשר אחת מהדודות תחליט להעיר איזו הערה על המראה/לבוש/שינויים גופניים שחלו בך- תעצרי אותה נקודתית ותסבירי לה שזה לא נעים לך שהיא אומרת את זה ושאת מבקשת ממנה לא להגיד דברים כאלה שוב. את יכולהלהגיד לה שאם יש לה הערות מהסוג הזה היא יכולה לפנות אלייך באופן עצמאי לבד.
ככה את מחזירה להם את האחריות על המעשים שלהם ולא נשארת עם כל הכעס לבד

דנה יקרה, את לא תשני אותם אבל תוכלי לשנות קצת מההתנהגות שלהם כלפייך כדי שאת תרגישי יותר טוב

ספרי לי מה את חושבת על זה? האם זה נראה לך האם יש לך עוד שאלות?
בהצלחה מרובה
איילת לחמי

שרונה יקרה,

בוודאי שאני זוכרת גם אותך וגם את הבעיות שהעלית פה אך גם לא שוכחת את הפתרונות ואת הדרך שעברנו יחד.

אשמח אם תוכלי לפרט קצת יותר ל מה שקרה מאז ההודעה האחרונה ומה הביא לבעיה לצוץ שוב ומיהי אותה אישה מן החוץ שהתערבה ביניך לבין השנייה וגם מדוע היא לא רוצה לדבר איתך?

תחושת הלב יכולה להיות כל כך קשה לפעמים אך יחד עם תנסי לחשוב על כך שהלבד שלך במקרה הזה הוא ממשהו שלא בטוח היית רוצה לקחת בו חלק

מחכה לתגובתך,
איילת לחמי

אוי ה"בקרוב אצלך" הזה-
כמה אפשר לשמוע אותו בכול אירוע משפחתי וגם בכזה שאינו משפחתי. אצל אנשים שהזוגיות שלהם פורחת וגם בקרב אלה שהזוגיות שלהם כושלת.... זה ממש לא משנה אם חתונה או תינוק עושים את העבודה אבל אנשים מתוך איזה מנטרה או אמונה לא מוסברת לא מפסיקים לאחל אותה לאחרים ולאחרות הניקרים בדרכם.....

אני מאוד מבינה את התחושה הקשה של הדיסוננס- מצד אחד תחושה של הצלחה מסחררת מחוץ לכתלים המגדריים של נשים ומצד שני תחושה של כישלון בספרות המיועדות ומוכרות לנשים.

יש תיאוריות פסיכולוגיות רבות שדנות בכך שלאנשים יש סכמות והם מנסים לקטלג ולהכניס את כולם לתוך הסכמות. היא אישה היא צריכה להיות אמא עם ילדים תלויה חביבה ויפה. והוא גבר אז.....
כמו כן אנשים רוצין לשכנע את עצמם שהבחירות שלהם היו טובות אז הם מנסים לשכנע את השאר שהם צריכים להתיישר לפי הבחירות האלה.

עכשיו שהבנו את כל שה לאן זה מקדם אותנו?
אני מאמינה שזה מתחיל בך- כמו שהגעת למקום שבו את מרוצה בכוחות עצמך, על אף שהסביבה לא דחפה אותך בדיוק לשם, כך את תביאי את האחרים בדיוק לשם.

לא קל לעמוד מול קודים חברתיים במיוחד בישראל שזו מדינה סופר משפחתית שמקדשת ממש את הנישואין וההולדה- אבל לא נראה לי שיש לך בעיה להיות מיוחדת.....
את יכולה לנקוט בכמה דרכים:
הראשונה, לדבר עם המשפחה הקרובה שלך על התחושות שלך ביחס לזה- אימרי להם איך את מרגישה עם הפער הזה וספרי להם מדוע את חושבת שאת במקום טוב שאת גאה בעצמך ולא היית רוצה לראות את עצמך אחרת. אם תקבלי גיבוי מהם באירועים משפחתיים יהיה לך יותר קל
השנייה היא באירועים ההמוניים עצמם- לענות להם. לשאול אם הם כל כך מרוצים מהנישואים שלהם שהם מאחלים לך "בקרוב אצלך" אני השתמשתי בזה פעם וזה הלך יופי. לעורר דיונים שנמצאים בנושאי ההתמחות שלך לקרב אותם אלייך בתחומים שנוחים לך ולהרחיק אותם ממך איפה שלא נוח לך

מה את אומרת? נותן לך רעיונות?
בהצלחה,
איילת לחמי

תגל יקרה,
יש לך שם יפה- תגל כלומר תשמח- אני מאחלת שעוד להיה הרבה שמחה בחייך....
לפני שנה היה לך קשר עם מישהו שאהבת. כשאוהבות אז מתרגשות ורוצות לספר לחברות טובות. אם הקשר עושה לנו טוב אנחנו בדרך כלל מאוד מתרגשות (ולא משנה באיזה גיל...).

אבל חלפה לה שנה והוא החליט להפסיק את הקשר ביניכם. השאלה שלי היא האם בזמן של הנשיקה גם היה ביניכם קשר מלבד זה? או שהיה רק קשר פיזי?

אחרי שנה הוא מבקש לחזור איתך לקשר - אבל על איזה קשר מדובר? מה הוא רוצה בדיוק? חברות? קשר פיזי? ....

אשמח אם תפרטי ונראה לאן אנחנו ממשיכות הלאה

איילת לחמי

רוצה לחזק אותך על הפנייה להתייעצות
ניכר מפנייתך, שאת אכן יפה - גם בפנימיות שלך
ואת שואלת שאלות מאוד חשובות.

מהניסיון שלי, יפה, כשמישהו באמת אוהב אותך ורוצה בקרבתך,
הוא לא מפרק את הקשר בגלל דברים קטנים.
הרבה פעמים הוא לא מפרק אפילו אם קורה משהו גדול מאוד - כי הקשר מספיק חזק בשביל להתגבר על זה.

ולכן השאלות שלך במקום.
האם מתאים לך להיות עם מישהו שמתנתק ומפסיק לדבר איתך כמשהו מפריע לו?

שלום יקרה,

אני קוראת את הודעתך ורוצה להגיד לך שדווקא יש לך יכולת טובה להיפתח. אורך תגובתך פשוט מוכיח את זה. בצורה מסודרת ומובנת את כתבת מהם הבעיות שמהן את סובלת מבחינה חברתית. הסברת את הרגשות של את תגובות הסביבה ואת מצבך היום. התיאור שלך כל כך מקיף שאני יכולה לחוש אמפתיה רבה כלפיך ולהבין את מה שאת כותבת.

את מודעת למצב ומודעת לזה שזו בעיה בחיים שלך כי זה מפריע לך בחיי היומיום כמו למצוא עבודה, להתחבר ולהיות בזוגיות. בעיה הופכת להיות בעיה כשזה מפריע לנו. יכולה הייתה להיות נערה אחרת שמצב כזה היה לה אפילו נוח.

ישנן שתי גישות לנסות ולפתור את מה שאת מתארת-
האחת היא שהתנהגות משקפת מצב פנימי ובכדי לשנות את ההתנהגות צריך לשנות את אותו מצב פנימי. השנייה היא שהתנהגות היא כמו שריר שאפשר לאמן אותו עד שיצא כמו שאנחנוו רוצות. אני מאמינה ששתי הגישות הן נכונות.
מצד אחד את צריכה לשאול את עצמך ואולי להיעזר בפסיכולוגית למה את מתנהגת ככה.
מצד שני את יכולה לעשות גם שינוי ברמה של ההתנהגות- אם מפריע לך למשל שאת לא אומרת שלום ברחוב למישהו או שאת רבה עם אנשים פשוט תכריחי את עצמך לעשות את ההיפך.
תאמני את עצמך להתנהגות שונה.

מה את אומרת?
בהצלחה, איילת לחמי

לא יודעת יקרה
בתור אחת שמכנה עצמה כך,
את יודעת, ומודעת להרבה מאוד דברים.

אז נכון ש- "לא על המודעות לבדה", שכן מודעות היא תנאי הכרחי, אך לא מספיק,
אבל זה בהחלט תחילת הדרך.

בכך מצטרפת לדבריה של איילת לחמי - שיש לך הרבה צידה לדרך - בהחלטה שקיבלת על עצמך, לעשות שינוי.
בכדי לעשות את השינוי ממליצה לך כמו איילת - גם מההתנהגות (החוצה) להתנהלות הפנימית,
וגם מהפנים החוצה - לשם כך כדאי לך לפנות או לקבוצה ליחסי אנוש / תקשורת בין אישית
או ליעוץ פרטני.

אחרי החגים אנו מתכוונות לפתוח קבוצת נשים לתקשורת אסרטיבית
אם את מעוניינת נעדכן בעוד פרטים

עדכני אותנו
שיהיה בהצלחה!
איילת

כן, אני מעוניינת לשמוע עוד על הקבוצה.

יופי,
אחרי החגים נפרסם בפורום מידע על הקבוצה המתהווה
ובינתיים המשיכי לעשות מאמצים בכיוון המודעות לעצמך מול אחרים
נסי עדיין לשאול את עצמך את השאלות- מה יוצא לי מזה שאני מתנהגת ככה עם אנשים
ואיך אני יכולה לשנות את זה

את יכולה גם לענות על כך בפורום ונשמח להוביל איתך את התהליך יחד

בהצלחה,
איילת לחמי

הדברים שהיא הזכירה מאוד מתארים את המצב שלי...
ואני חושבת שזה בין היתר מביישנות וחוסר ביטחון...
אני יכולה להעיד על עצמי שאני גם במצבים האלה שופטת את עצמי..(זה גרוע)
ז"א כל הזמן לחשוב על מה האחר חושב עלייך

תקנו אותי על מסקנותיי אם אני טועה

היי חסויה יקרה

המסקנות שלך נכונות לגבי עצמך ואני בטוחה שגם לגבי רבות מאיתנו. ביישנות וחוסר ביטחון יכולים להוביל אותנו להתנהג כך. אולם "לא יודעת" היא היחידה שאכן יודעת מה מביא אותה להתנהג כך. יכול להיות שהשיחה על הבעיות הללו בפורום יוכלו לתרום לשתיכן

אשמח לשמוע גם את דעתה של "לא יודעת"

אני עוד לא בטוחה לגמרי מה מוביל אותי להתנהגות הזאת, אבל יכול להיות באמת שזאת מביישנות, כי אני באמת מאוד ביישנית, קשה לי להיפתח כלפי אנשים, אולי באמת זאת אחת הסיבות להתנהגות...

שלום לך יקרה
אני שמחה לראות שאת ממשיכה את התובנות שלך ביחס לעצמך ולומר לך שהבנת הבעיה וחשיפתה היא חצי הדרך לפתרונה. לכן אני מציעה לך לחשוב איך את יכולהלקחת את הבנת ההתנהגות שלך לשינוי זהו חלק לא פשוט בפני עצמו - מאתגר אבל שיש בו תמורה

ביחרי נושא בוא נראה לך שאת רוצה לעשות בו שינוי וספרי מהם דפוסי ההתנהגות שאת מזהה ואנו יחד נראה צעד צעד מה ניתן לעשות

מחכה לתגובתך,
איילת לחמי

אז ככה... רק רציתי לומר שהיום, בפעם הראשונה מזה שנים, אם בכלל, נפתחתי קצת כלפי חברה שלי וסיפרתי לה פחות או יותר למה אני עצובה, והיא אמרה לי שאין לי מה לדאוג בקשר לאיך שאנשים רואים אותי, פשוט אמרתי לה שאני פוחדת שאנשים רואים אותי כסנובית כי אני פשוט יושבת בצד ולא מדברת עם אף אחד, והיא אמרה לי שאין סיכוי שמישהו רואה אותי כסנובית ושהיא תנסה כמה שיותר לעזור לי מבחינה חברתית, אבל קשה לי להאמין שהיא באמת תוכל לעשות משהו, אבל לפחות דיברתי עם מישהו על הרגשות שלי, גם אם זה רק קצה הקרחון.

אז ככה, אני מרחיקה אנשים ע"י כמה דפוסי התנהגות- כמו שאמרתי מקודם, אני מתעלמת מאנשים שאני מכירה ופשוט לא אומרת להם שלום, אולי זה בא מתוך פחד לדחייה לא יודעת...
אני לא משתפת אף אחד במה שאני מרגישה וזה בגלל שאני לא בוטחת באף אחד, ואם אני לא נפגשת או מדברת הרבה זמן עם חברה מסויימת, אז אני פשוט ארגיש שאין לי יותר על מה לדבר איתה ואני אהיה אדישה כלפייה... זה מה שעולה לי עכשיו בראש, אבל יש עוד דפוסי התנהגות שבטח עדין לא שמתי לב אליהם

אהלן

קודם כל- כל הכבוד לך שיצרת קשר וחשפת את הבעיה שלך לחברה. זה בטח הקל עליך מאוד וגם גרם לה להרגיש יותר קרובה אליך. ככה יצרת אצלה את המוטיבציה לבוא לקראתך להיות רגישה אליך יופי. כעת תמשיכי ליצור איתה קשרים להיפתח ולחשוף את עצמך איתה בכדי לא לקטוע את התהליך באיבו.
לגבי העניין שכתבת שהיא לא תצליח לעזור לך- תאמיני קצת באנשים אולי היא כן תצליח רק מעצם זה ששתיכן מאמינות שהמאמץ שווה.....

לגבי דפוסי ההתנהגות-
"לא אומרת שלום"- הפחד שלך מדחייה מאחרים גורם להם לדחות אותך כי את מאמינה בזה. תנסי להאמין שאנשים רוצים להגיד לך שלום. תארי לעצמך מצב בו מישהו אומר לך שלום האם תרצי להתחמק ממנו?
אני מבינה- תמיד יותר קשה ליזום אבל תנסי....
מבין כל דפוסי ההתנהגות שהזכרת עם זה נתחיל- נסי לקראת השנה החדשה לנסות את הדפוס הזה.
בהתחלה אולי זה יראה לך מאולץ אבל בסוף זה יבוא לך טיבעי.
אם את רואה מישהו שאת מכירה- תסתכלי עליו או עליה ישר בעיניים (זה קשה אבל אפשרי) ואימרי שלום או תחייכי ואל תשפילי את העניים מיד אחר כך אלא תמשיכי להסתכל

שתהיה לך שנה טובה, מלאה בקשרים טובים והרבה שלום

אימרי לי איך מתקדם
בהצלחה, איילת לחמי

איילת היי
את לא יודעת כמה שאת צודקת אני התנהגתי בעבר בדיוק כמו "לא יודעת", התחמקתי מלהגיד שלום לאנשים מתוך בושה . זה היה מין סוג של רגשי נחיתות.
בעבודה היה קשה לי לדבר עם הבוס ושאר אנשי הצוות ,הפסדתי הרבה בגלל ההתנהגות הזאת זה באמת הרחיק אנשים ממני, הרגשתי שולית ולא בעניינים בדברים רבים.
אבל ברגע שהחלטתי שאני מכריחה את עצמי לשנות משהו בהתנהגות, הדברים התחילו להשתנות לטובתי. התחלתי להגיד שלום לאנשים בכוח ואפילו עם חיוך מאולץ. בהתחלה זה מאד מאד קשה כי זה לא כל כך אמיתי. אבל אחרי תקופה זה הפך להיות טיבעי ונורמלי בהתנהגותי . אנשים יותר נמשכים לדבר איתי. זה משפר המון תחומים בחיים. אבל זאת עבודה עצמית לא קלה .
בהתחלה הרגשתי פחד פנימי אבל כדאי מאד לנסות לשנות התנהגות שמרחיקה אנשים.
מומלץ בחום!!!
שתהיה שנת שלום עם המון הצלחות לכולם!!!!
חג שמח!!!
טל

טל שלום

אני מאוד שמחה שאת משתפת אותנו בחוויה האישית שלך לגבי השינוי שעברת ולגבי התחושות שעולות לך מכךץ אני חושבת ששיתוף של קוראות בפורום בחוויות ותחושות מוסיף ערך מוסף עצום לכולנו
כן ירבו

שיהיה חג שמח
איילת לחמי

אני די מבינה אותה כי אני גם כזאת ואנשים שופטים מבלי להכיר

קצת יותר מחודש שלא הייתי כאן, אז יש קצת עידכונים :)
אז ככה, באמת התחלתי להכריח את עצמי לומר שלום לכולם, וזה עובד די טוב, כי רוב החברות שלי שמחות לראות אותי יוזמת.
הגעתי למסקנה למה קשה לי להכיר אנשים חדשים או בכלל לגרום לחברויות עמוקות יותר, זה פשוט כי אני לא יודעת איך לפתוח בשיחות בגלל שקשה לי לדבר על עצמי ועל מה שקורה לי ואני גם לא בוטחת ממש באף אחד, אפילו בחברות הטובות שלי, אז אני בעצם שומרת את כל הרגשות וכל הדברים שקורים לי לעצמי, או שאני פשוט מדחיקה, כמו שמתברר שאני מאוד אוהבת לעשות, או פשוט רגילה לזה.

חוץ מזה, בגלל שיש שביתה עכשיו, למרות שאני לא יודעת עוד מתי נחזור, התחלתי כבר לתכנן מה אני הולכת לעשות עם חברות אז אני מקווה שזה גם יקרב בינינו :)

שלום לא יודעת,

כייף לשמוע ממך שוב, אני שמחה לשמוע שהרבה דברים טובים קרו בזמן הזה ושעוד ממשיכים לקרות.
את מדברת על הרבה תובנות חלקן רעיוניות וחלקן מעשיות יותר ושה ממש כייך לשמוע
אגב, מה את מתכננת לחברות שלך? נשמע מאוד מסקרן.....

הרבה ממה שאנו עושות נובע ממחשבה תחילה מאיזושהי התכוונות לדרך מסוימת ואת בחרת לך דרך מאוד נחושה ואמיצה ואת עוברת בה בגבורה.
קל מאוד לדבר על שינויים אך קשה יותר לעשות אותם ואת עושה

אז כל הכבוד והרבה הצלחה
ואנחנו פה לעוד ייעוצים או שאלות וגם לעידכונים והתפתחויות


שתהיה לך חופשת שביתה נעימה
איילת לחמי

בקשר לתוכניות עם חברות- בעיקרון תכננתי עם חברה שאני אגיע לישון אצלה ונלך לראות סרט בקולנוע ואז אולי גם לאיזשהו בית קפה, ועם חברות אחרות תכננתי שנעשה פיקניק באיזשהו פארק, ועם עוד חברה שנלך לת"א קצת להסתובב או אולי גם ניכנס לאיזשהו מוזיאון...
בינתיים הכל בבנייה, אז נראה מה יצא לפועל :)

תודה על התמיכה :), מקווה שיהיה לך סוף שבוע טוב.

סיפור אישי. אני ובן זוג שלי גרים ביחד שנה בדירה שכורה, אמנם הוא מרוויח יותר, בהרבה, אבל גם עובד יותר קשה. מהתחלה חילקנו בינינו את התשלומים, הוא ישלם שכר דירה וחשמל, ואני חשבון טלפון ואוכל, הסידור מצויין, באם יש לי צורך בהוצאות נוספות ואין לי כסף אני אומר ישירות את הסכום שאני צריכה ןמקבלת, אני לא מרגישה פגוע מזה והוא לעולם ואף פעם לא חשב אפילו להעיר על עניין הכסף או להעלות ויכוח על מי מרוויח יותר או מי משלם יותר. כל מקרה לגופו, תלוי אם את רואה בכסף סמל לשליטה וקקובע מי תלוי במי אז יש בעיה. אני לא סופרת כסף כך גם בן זוג שלי, קרו מצבים שהייתי עושה קניות לעצמי ולמחרת היינו נשארים בלי גרוש, ישבנו בבית לא הטחנו זה בזו האשמות, כעבור יומיים הוא קיבל תשלום על עבודתו. לדעתי בתחילת היחסים או חיים משותפים צריך להגדיר ולהטמיע עיקרון שכסף הוא משותף ולא קובע מי הגבר בבית. זה כזה דבר רע, הכסף הורס אנשים, משנה אותם לתחמנים, קמצנים, רמאים, שולטים. אני בעד שיבטלו את כל הכסף :)

רלי שלום,

את מביעה הרבה תוכחה בתגובה הקצרה שלך ואני שואלת את עצמי מאיזה מקום זה מגיע?
האם את מעבירה כאן איזושהי חוויה אישית בנוגע לאי השוויון החברתי בין נשים לגברים?

אני חושבת שאת צודקת - כל עוד נרוויח פחות אכן לא נוכל להגיע לעצמאות. כל עוד לא ננסה להגיע לעמדות בכירות ולמשרות ציבוריות כקובעות מידיניות אכן לא נוכל להגיע לעצמאות מכיוון שכול הזמן נהיה נשלטות.
בעל המאה הוא בעל הדעה- את זה גם את אומרת
השאלה היא לאן לוקחות את זה-
אם נוותר מראש מה יהיה ? אין שום סיכוי מראש
המאבק הפמיניסטי נועד לשנות את הסטטוס קוו הזה אבל כמו כל מהפכה היא לוקחת זמן במיוחד שזו לא מהפכה אלימה

אשמח אם צוכלי יותר לספר על החוויה האישית שלך בעניין הזה
במה את עוסקת? האם פעם ניסית להתקדם תעסוקתית ונכווית? או סתם להרחיב מתוך מה כתבת את הודעתך

נתכתב....
איילת לחמי

לא לקחת את מה שאומר אישית, יש לי דעה שונה בעניין. מסיבת רווקים היא מן מסורת שקיימת נצחים, אי אפשר לוותר, לגבי חשפנית זה חלוק מאוד כל אחד בוחר בידור אחר יש כאלה שהולכים להמר בקזינו, יש כאלה שהולכים לבר, יש ההולכים למועדון חשפנות. אני לא מבינה את כל עניין הלחץ הזה, קצת אמון בבעל לעתיד, למה ישר לחשוב שהוא יתנפל על חשפנית ממש לפני חתונה? כאילו מה אין הזדמנויות בימים אחרים? מיותר להכניס דברים לראש! עוד משהו! כל החשפניות אבל כולן נראות זוועת עולם למרות גוף רזה ציצי ותנועות ריקוד מגרות, תהיו בטוחות שגבר שהוא מסופק מבת זוגו לא יקפוץ על זונה שבאה לשרת את כל החברה אחרי שבדיוק סיימה לעבוד בעוד אירוע כזה, קופצים על המציאה רק אלה שחסר להם, או אלה שאין להם חברה, אני אומרת את זה מנסיון של חברים במיוחד גברים שלי ושל חבר שלי שמדברים איתי על כל נושא וכל דבר,וכל אחד כבר עבר כמה וכמה מסיבות בסגנון, נדיר מאוד שמישהו עם ראש על כתפיים ילך על חשפנית יחד עם חבריו. מבחינת נגיעות- נכון לא נעים לחשוב שאולי היא השתפשפה לו בין הרגליים, אבל אני לא מייחסת חשיבות רבה כי במסיבת הרווקות של חברה שלי הזמנו מסאז'יסט שעושה עיסויים חושניים עם שמנים עם אופציה ליותר פינוקים, אז כן אנחנו הבנות גם התפנקנו על בחור חלומיייי!!!!!!!!!!! מדברים על נשים שהן מין חלש? הנשים עושות את עצמן כאלה! אני לא מחשיבה את עצמי למין חלש, קרה ונתתי כמה סתירות עוצמתיות לחבר, קרה שאני קיבלתי גם אבל בצדק כי הגיע לי ואני לא אומרת את זה כי אני חלשה או מנסה להצטדק לפני אנשים, עשיתי מעשה חמור והבנתי את האשמה. לא צריך להמעיט בכחה של אשה! בכל מקרה, אין בזה רע לדעתי(כמובן כל עוד את לא יודעת בוודאות שהוא קיים איתה יחסי מין, כי אז השיחה היא שונה) וזה מסמל איזשהו בילוי אחרון עם חברה רווקים והצבת קו סיום לשטויות ופרידה מחיים ישנים. אם הגבר ירצה לבגוד הוא ילך גם ביום אחרי החתונה ואת אפילו לא תדעי ולא תחששי כי מבחינתך הוא היה בעבודה. זה גם קורה! אל תסבכו אתן את עצמכן ללא כל בסיס מוצק! חבל זה גורם לעצבנות יתר ואפילו ויכוחים מיותרים!

תנסי להתעלות על עצמך לפעמים הצרות שלנו קיימות רק בראש שלנו ואנחנו חייבים לבין את זה כדי להתחזק

כתבת שהבנת שהיו שם יותר ממבטים, זאת אומרת שמישהו שם סיפר לך על זה או שבעלך לעתיד נידב מידע מרצונו?
חסרים כאן פרטים, איך גילית, מה עשית אחרי זה (הוא ישן במיטה עדיין או על הספה בסלון)?
תספרי מה עובר עליכם ואיך הזוגיות ביניכם בכלל כדי שיהיה אפשר לענות לך טוב יותר

הרפטים באמת משנים? קיבלתי כל מיני רמזים אידיוטיים מהסביבה, שחשבה שזה נושא משעשע. ולא, הוא לא ישן על הספה, אבל אנחנו גם לא ישנים מחובקים.

העיקרון הוא זה שמשנה, זה שאני מדמיינת אותו רוקד עם בחרוות ערומות, הבן זונה הזה. אני צריכה להתחתן אתו עוד מעט ואני כל כך כועסת.

זה משנה כי יש הבדל אם הוא בא והודה בזה או אם את שומעת מאנשים אחרים.
עכשיו שאת יודעת וכועסת עליו, דיברתם על זה? הוא יודע בכלל שאת יודעת?

מזדהה איתך. חבר שלי היה במסיבת רווקים ושמעתי שהוא נגע בחשפנית, העפתי אותו כמו טיל ואם עכשיו יהיה לי חבר שרק יחשוב על ללכת למסיבה כזאת אני כורתת לו אשך.
אם זה נראה להם כל כך בסדר, למה שהם לא ירשו לנו ללכת למשש כל מיני גברים? זה בסדר רק כשהם עושים את זה.
תאמיני לי, מבינה את בוביט...

תודה על ההזדהות - אבל רגע, אני לא רוצה להעיף אותו וגם לא לחתוך אשך, רק שהוא לא יעשה את זה עוד פעם. מה את חושבת, גבר שנהנה מחשפניות הוא אחד שגם יבגוד אחרי זה?

וואו, וואו.
קודם כל מה שלומך?
המצב נשמע מסובך בעיקר בגלל שיש חתונה שקרבה ובאה ויש לך סוג של דד ליין- מהה להחליט עד שתעשי את הצעד הזה שהוא בוודאי מאוד משמעותי לך.

אני רואה מכול התגובות שחשוב לך לדעת "מה זה אומר?". מה זה אומר שהוא היה עם חשפניות ומזה אומר שהוא לא סיפר לך על זה עד עכשיו. זה יכול להגיד הרבה דברים. יש גברים שהולכים למסיבת רווקים נוגעים בחשפניות ואחר כך חוזרים לחייהם היגריים עם בנות זוגם. כמו שיש כאלה שהולכים למועדוני חשפנות סתם ככה באמצע החיים. מצד שני זה יכול להגיד הרבה- שהוא רואה את הדברים אחרת ממך, שהוא יותר פתוח ליחסים מיניים מחוץ למסגרת הזוגית שלכם ועוד ועוד. כמו כן יש מגוון רחב בין שני הקצוות שתיארתי.

אבל אני חושבת תשמה שבאמת חשוב זה שתשאלי אותו "מה זה אומר לגביו". למה הוא עשה את זה ולמה הוא לא סיפר לך? מה זה אומר לגבי העתיד הזוגי שלכם מבחינת שיתוף מול בגידה.
ומה שיותר חשוב הוא מה את מרגישה לגבי כל העניין- איך את יוצאת מהסיפור הזה. האם את פגועה, מחושלת,כועסת, וכו'.......
מה שכן- תגידי לו תגידי את כל מה שאת מרגישה ותראי איך הוא מגיב לזה. האם הוא אמפטי או מזלזל. האם הוא מבין או מבטל.

ממשבר אפשר לצמוח- הצמיחה יכולה להיות ביחד או לחוד וזה תלוי בכם.

מה את אומרת?
בהצלחה,
איילת לחמי

הצילו בדיוק באותו עניין כל נושא המסיבות רווקים למיניהם הגברים חייבים להבין שלא יכול להיות מצב שמותר להם לערב בחורות ערומות בערבים האלה
אני כבר 3 שבועות בדיכאון מכל העניין הזה
ולבקש מהם לוותר ולא להיות שם יותר זה לא הגיוני כי החתן הוא זה שקובע אני פונה לכל הבנות שכן מרשות שזה יקרה אתן כניראה לא באמת יודעות מה הולך שם וכמה אין לחשפניות גבולות תאמינו לי שאם הייתן יודעות לא הייתן נותנות לזה לקרות
אז אם מאפשרת כזה דבר אז קחי בחשבון שכל החברות של החברים שלו סובלות כי אפשרת ערב מלא הוללות ,
אולי אני מגזימה אבל זה בעיני נורא הסיפור שלי הוא ארוך אם יש מישהי שמעונניינת שאני אספר ואפרט כי אולי היא תוכל לעזור לי להחלים אני אשמח.

הי דקל

מה שלומך?
את מתארת תחושות של איבוד שליטה על מה שעומד לקרות דווקא במקום בו אתם בוחרים על איחוד זוגי ומשותף בו לשניכם יש אחריות ויכולת בחירה.

מאחר ושום דבר עדיין לא קרה - יש לכם זמן כזוג לפתור את הסוגייה.
את מעלה תחושות קשות שלך ביחס לה שיהיה במסיבה הזו ומתוך המקום שלך- הפגיעה והפחד ממה שיהיה - את צריכה לדבר עם בן הזוג שלך.

חשוב שתדברי איתו ותאמרי לו מה את מרגישה ולמה זה מפריע לך. את יכולה לבקש ממנו שלא יהיו חשפניות באירוע או שיבקש מחברים שלו שלא יזמינו אותן. אף על פי שזו מסיבה עבורו יש את המקום לתחושות שלך להיות חלק מזה.

יכול להיות שגלי שגם הוא לא רוצה אבל חברים שלו רוצים ואז יהיה לו את הגב שלך לבקש מהם לא להזמין חשפניות ויכול להיות שתגלי שלא אכפת לו והוא שמח שאת מעלה בפניו את הדברים הללו.

ארגוני חתונה זו תקופה לא קלה עבור כל הזוגות של ריבים וויכוחים על דברים רבים. החוכמה היא לצאת מהמשברים הללו חזקים יותר ומחוזקים כזוג.
אם תשמרי את התחושות שלך בלבך ולא תשתפי אותו את עלולה לשמור לו טינה או להמשיך לכעוס מבלי שלו תהיה את היכולת להגיב ....

כעת דקל חשוב לי גם לומר לך את דעתי בנושא ואינך חייבת להסכים או לקבל אותה -
אני חושבת שהזמנת חשפניות למסיבת רווקים היא פגיעה. פגיעה בגברים המזמינים כי זה מזלזל בהם ו בכול הנשים- בחשפניות המוזמנות ובכול הנשים האחרות.

לעוד שאלות והתייעצויות אנחנו כאן
תהיה חזקה

בהצלחה
איילת לחמי

תבררי הכל לפני שאת עושה את הצעד הזה...
דברי איתו ותגידי לו מה את מרגישה וחושבת מכל הלב

יקרה
כמה תגובות מעוררת הודעתך.
כמה אמפתיה, הזדהות ואכפתיות נשית.
ומה איתו?
שאלו אותך אם דיברת איתו. מה הוא אומר?
שתפי אותנו (וקודם כל אותו), בכדי לקדם את הזוגיות שלכם
וזכרי - טעות, גדולה ככל שתהיה בקרב שני בני זוג, לא יכולה לפרק קשר שיש לו בסיס חזק וטוב.


בנוסף קחי בחשבון שיש נורמה גברית בקרב חלק מהגברים בנוגע למסיבת רווקים, ומופעל שם לחץ חברתי לא קטן. זה בכלל מעניין לפתוח את השאלה לגבי הנושא הזה.
מה אתן חושבות?
מה בני הזוג שלכם חושבים?

איילת

הנושא הזה כל פעם מרתיח אותי מחדש. נורמה חברתית גברית מטונפת, שנכנסה לעולם לפני שנים רבות ולא מוכנה לעזוב אותו... סיפור קטן אני יוצאת עם בחור מקסים ביותר, באמת, אין דברים כאלה...רגיש, סבלני, איכפתי, פשוט התגלמות חלומותי... קצת אחרי שהתחלנו לצאת גיליתי שמנהג החשפניות, ובכלל, פורנו בחברותה, זה משהו מאוד מקובל בחבר'ה שלו והוא גדל לתוך העולם הזה (לא בקטע של סטייה, אלא בקטע שזה מאוד מקובל אצל הגברים להזמין חשפניות או לראות פורנו באירועים - בעיקר מסיבות רווקים כמובן). אני מחשיבה את עצמי לאדם מאוד קיצוני בנושא המוסר וכמובן לא יכולתי לעבור על זה בשתיקה - במיוחד שהתחלתי לדמיין אותו יושב במקום כזה ומסתכל על מישהי אחרת מתערטלת ומגרה... מיד העליתי את הנושא בפניו. כמובן שבהתחלה הוא בכלל היה בשוק שזה כל כך מפריע לי, לא היה לו מושג! סך הכל מאז שהתחלנו לצאת הוא לא עשה זאת אפילו פעם אחת, כך שלא הייתה הזדמנות לדבר על זה. כמובן שהשיחה לא נגמרה בתובנה מסויימת, אבל הדבר החשוב ביותר זה שהוא הבין שזה מאוד מפריע לי! השיחה הזאת עלתה עוד כמה פעמים, אפילו פעם אחת גם חבר שלו היה נוכח. החבר בכלל אמר שזה מגעיל אותו להסתכל על מישהי שאין לו רגש אליה, זה נראה לו מטופש ובמיוחד לעשות זאת למישהו שרק עומד להתחתן - אתן רואות???יש צדיקים בסדום!!! לסיכומו של עניין אני והוא כבר שנה יחד, והשיחה הזאת עדיין לא נגמרה ואני דואגת להעלות אותה בכל פעם שזה מציק לי ובכל פעם שאני מדמיינת משהו כזה בראשי. הוא מצידו לא היה בשום אירוע כזה בשנה הזאת, אבל לא בגללי, אלא פשוט לא יצא. אני עדיין חוששת מה יקרה שיגיע היום שהוא כן ילך, אני לא בנאדם שישלול ממישהו לעשות משהו שהוא רוצה. בכל מקרה, אני את שלי עשיתי. בן זוגי מודע מאוד למצב, הוא מבין בעצמו שזה בעייתי ואף יודע שזו מוסכמה חברתית ולא באמת צורך אנושי... אין לי מושג איך הוא יתנהג שיגיע היום שחבר שלו יזמין אותו למסיבה כזו, אבל אני בטוחה שהוא ידע שזה יפגע בי מאוד - אז כמו שאמרתי- אני את שלי עשיתי. מסקנה: אני חושבת שצריך לדבר. זה הפתרון להכל. הנה, עובדה, אני אמנם לא הצלחתי להיפטר מהבעיה, אבל לפחות יש לי אוזן קשבת בבית... מקווה שהעולם יתחיל להבין שכל הזוהמה הזאת לא עושה לנו טוב. בהצלחה לכולכן

לוקחת ללב יקרה
אריק איינשטיין כתב לכבודך, ולכבוד עוד רבים וטובים מאיתנו, את השיר הנפלא
שרוצה לצטט עבורך את מילותיו
והיום במיוחד, גם קצת עבורי.

"למה לי לקחת ללב
יש לי דברים חדשים בראש
יש לי דמין שעוזר לפעמים לשכוח.

למה לי לקחת ללב -
יש לי הרבה לאהוב מראש,
יש לי תמיד חברים שעוזרים לשמוח.

תן לצעוק, תן ללמוד,
תן לצחוק ותן לשמוע.
תן לחיות ותן לטעות
תן לעצמך לסלוח.
פשוט לאהוב.

זה מה שרציתי לכתוב -
לך עם זה לאט,
ואז תוכל פשוט לרוץ מהתחלה.."

את מוזמנת לכתוב לי מה המחשבות שעולות לך בראש (או בלב) כשאת קוראת שורות אלה
ונמשיך משם

לילה טוב יקרה.

זאת בדיוק הבעיה.. שבשיר הוא רוצה לטעות, לנסות, פשוט להרגיש חפשי ולזרום..
לעומת זאת
אני, מפחדת לטעות..במילה שאני מוציאה מהפה
פשוט לא זורמת ו"מנפה" את מה שצריך... אני הכל לוקחת
אני כל הזמן לא רוצה שייפגעו בי... שאחרי זה לא תשאר לי תחושת כבדות,
מועקה או איך שתקראי לזה
כמו שאמרתי קודם,לוקחת ללב!!
חושבת מה יחשבו עליי... מה ירכלו..דיייייייייי... כל כך מעיק
וזאת כולה כך אני מגדירה את זה "עבודה זמנית"
אני כל כך רוצה להיות גם חזקה כאשר צריך...


הייתי מעדיפה להמשיך להתייעץ באימייל
אם יש לך כתובת אשמח

אשמח אם בכל זאת תגיבי בפורום

תודה שאפשרת המשך דיאלוג בפורום.
היות ואת מייצגת קול של קוראות רבות שעסוקות במה חושבים עליהן, לעיתים עד כדי שיתוק.
אני רוצה לשאול אותך כמה שאלות, כדי שנוכל להתקדם.
ספרי לי קצת עליך.
מי את.
מה את אוהבת.
מה חלומותיך?
בת כמה את?
מי האנשים היקרים לך בחייך?

מכל הלב
איילת

הייתי מאוד רוצה לפרט...
אבל לא בפורום...
לכן הייתי רוצה לפרט יותר באימייל

יקירה
ניתן לעדכן בפורום באופן שלא יחשוף אותך
ללא שם, ללא מיקום בארץ.
משמעות הפורום היא שעוד נשים תוכנלה ללמוד גם מההתייעצות שלך.
במידה וזה לא נוח לך
אוכל להמליץ לך על אנשי מקצוע טובים במרכז הארץ, אליהם תוכלי לפנות באופן פרטי.
בברכה,
איילת

היי, בכל זאת אפרט על עצמי

אני בת 19,יש לי משפחה מקסימה שאני אוהבת מאד שהם תומכים ומחזקים אותי
חברות מעטות מאד יש לי... לא יודעת מה הבעיה.. אבל יכול להיות שזה משיפוט האחר.. במקום להיות קלילה ולזרום.. אני משתדלת כמה שפחות להיות בחורה פסימית.. (לא במיוחד הולך לי)
יש לי חלום.. אבל מכיוון שאני צריכה להיות ריאלית, ואני חושבת שאני יכולה להגשים אותו, אני לא אעשה זאת.. התפנתי למשהו אחר.. שקשור לעסק פרטי.. אני קצת עצלנית בנוגע אליו.. ומודעת לזה שבשביל להתחיל אני צריכה לקחת את עצמי בידיים...

אני כל כך רוצה לפתור את הבעיה הזאת ולא לקחת כל-כך כבד כל דבר.. מודעת לזה שזה לא בריא הן מבחינה נפשית והן מבחינה פיזית

אשמח לקבל ייעוץ/פתרון

שלום יקרה,

ראשית אני מברכת על כך שהחלטת בכול זאת לכתוב בפורום מכיוון שעל אך כל הפרטים שכתבת על עצמך אף אישה או איש לא יוכלו לזהות מי את אלא אם כן תחליטי לחשוף זאת וזוהי גדולתו של האמצעי הזה.

את מתארת מצב בו היית רוצה להיות קלילה וזורמת- אופטימית ובמקום זה את מרגישה כבדה, ריאלית ופסימית.
אני מאמינה כי כל שינוי הוא תהליך ולא כולם בוחרים ללכת בדרך הזו מכיוון שהתהליך הוא ארוך ודורש אנרגיה והרבה נכונות. אולם את יקירה, נשמעת כמי שכבר התחילה את התהליך ושיש לך את האנרגיה, המודעות והתמיכה הנפשית (מצד משפחתך המקסימה) להתחיל במסלול השינוי.
שינוי יכול להיות גם דבר קטן מאוד אבל מאוד משמעותי.....

יש לך נקודת פתיחה טובה- את יודעת לאן את רוצה להגיע ואת יודעת מאיפה היית רוצה להתרחק.
מעולה! עכשיו איך עושים את זה?

בואי נקח מקרה לדוגמא בכדי שבעתיד תוכלי להשליך את העבודה שאת עושה שם לשאר תחומי החיים שלך- את העבודה שלך. העלת אותה כמה פעמים כמקום בעייתי ולכן אפשר להתחיל בה אלא אם כן תבחרי אחרת:
ראשית נגדיר את הבעיה (את מוזמנת לחדד ולשנות)-
1. האחרים
2. את

כפי שאת מתארת נראה כי המצב שלך עם הקולגות בעבודה הוא מעין דו קרב- הם מתקרבים ואת מנסה להדוף "העירו לי בעבודה קולגות המון פעמים.. אני מנסה להתגונן ולא הולך לי. נורא מרשים לעצמם להעיר גם על האופי, ההתנהגות, אופן העבודה אני מרגיש\ה שאני רוצה "לתקוף" ולא יוצא כלום... ".
כפי שאת אומרת "אני לא רוצה להיות בסדר עם כולם כל היום... אלא להיות גם חזק\ה וגם אחד שתיתן הערות..." ולכן לכי על זה-

אל תהיי נחמדה כאשר משהו לא נעים לך - תהיי אסרטיבית. אם מפריע לך תגידי. את יכולה להשתמש במשפטים כגון "ההערה הזאת לא הייתה לעניין/ במקו/ נחוצה/ קשורה לעבודה". את גם יכולה לחזק את מי שהעיר כלפייך את ההערה ולבקש שתיפגשו מאוחר יותר בכדי לדבר על הדברים מחוץ לשעות העבודה. יכול להיות שההערות היו פחות פוגעות ויותר בונות אם היה לך ולהם זמן להגיב מחוץ לשעות העבודה. יכול גם שפגישות מחוץ לעבודה חקרבו בינכם ותשברי את מחסום "החברות המועטות".......

כך או כך העצה הראשונה היא שני את אופן התגובה הטבעי שלך למשהו יותר אקטיבי יוזם - הזמיני אותם לשיחה יותר פתוחה או הפסיקי אותם. אל תשארי במקום הזה שאינו נעים לך

אני אתן לך זמן לעכל את הדברים וגם לשאול את עצמך את השאלות האם זה מתאים לך האם זה נראה לך. ואם תרצי לההמשיך אנחנו פה...

המו בהצלחה
איילת לחמי

היי
היה לי מקרה לפני שבועיים
שהעירו לי בעבודה על אחד מהאופנים של איך שאני מתנהגת..
ונורא הרשו לעצמם.... ופשוט הייתי גאה בעצמי... ואמרתי, באותו רגע "שזה לא מצחיק אותי.. ואני מבקשת להפסיק עם זה"...(פשוט בהחלטיות). לפחות אמרתי למנהלת...(אני לא יודעת אם העובדת השנייה הרכלנית יותר שמעה) כי היא בכל אופן היתה בקרבה... אבל כאשר הערתי למנהלת היא פשוט הפסיקה ושינתה את ההתנהגות שלה... לפחות לאותו יום... היא היתה יותר עדינה...
ויותר הראתה לי במעשים מה היא מצפה ממני ופחות בדיבורים...


רציתי לשאול איך עלי להמשיך מכאן כאשר יעירו לי שוב
אגב, יצאתי לי לבלות עם חברות שהעירו לי בדיוק על מה שבעבודה מעירים לי (אדישות) אני פשוט מתכחשת לזה

תודה מראש

כל הכבוד לך

אני יושבת כאן ומחייכת מאוזן לאוזן- כל כך כייף לשמוע- באמת כל הכבוד

אם זה עובד לך אז תמשיכי עם זה- תמצאי את המשפטים והתגובות שנעימות לך אבל אל תשכחי להמשיך וליצור קשר עם האנשים האלה אחר כך (לפחות אלו שחשובי לך כמו המנהלת שלך). על כך שהם יישמו ולקחו לתשומת ליבם. למשל אם המנהלת שלך ממשיכה בהתנהגותה העדינה את יכולהלהגיד לה שזה משמח אותך וחשוב לך שהיא רגישה ומתחשבת בתחושות שלך- ככה הפידבק שלך יהיה לא רק מטיף- כמו לא נעים לי אלא גם חיובי כמו תודה.

לא הבנתי את המשפט האחרון שלך- אם תוכלי להסביר אותו: :"אגב, יצאתי לי לבלות עם חברות שהעירו לי בדיוק על מה שבעבודה מעירים לי (אדישות) אני פשוט מתכחשת לזה"

היי
אני חושבת שהמנהלת לא תמשיך עם העדינות הזאת... אבל מקווה לדאוג לזה
המשפט האחרון שלא הבנת זה בדיוק הנושא המרכזי.... כנראה גם איטיות כזאת.. חולמנות.. מנסה לשפר את זה...
יכול להיות שזה קשור בתזונה? או משהו אחר? לדעתי מאז ומתמיד היה לי את זה.. אבל רק לאחרונה בשנתיים האחרונות ממש מעירים לי על זה.. מה ניתן לעשות?

שלום יקרה,

ההתנהגויות שאת מתארת יכולות לנבוע מהרבה סיבות:
הן יכולות להיות כפי שכתבת תזונה או חוסר במרכיבים כמו ברזל או משהו אחר. לשם כך את צריכה ללכת לעשות בדיקות דם פשוטות ולראות אם הכול תקין.

עבר לכך יכול להיות שמה שאת מתארת הוא התנהגות שסיגלת לעצמך לנוכח ציפיות החברה- התנהגות אדישה ואיטית, כזאת שלא כל כך אכפת לה. אנחנו משמרות התנהגויות כאשר הן מניבות לנו רווח וכנראה שבצורה זו או אחרת ההתנהגות הזו עזרה לך.
אבל עכשיו שאת מרגישה שאת רוצה להתשנות ואת בתהליכי שינוי- ההתנהגות הזו כבר לא עוזרת לך ולכן את רוצה לשנותה.

כעת הכול תלוי בך- אם את חושבת שאת יכולה לעשות זאת לבד לכי על זה בשיטת האימון כמו שדנו בה. אבל אםם את מרגישה שאת צריכה עזרה לפחות בהחלה אני מאוד ממליצה על טיפול שיכול לכוון אותך ולעזור לך בתהליך השינוי הראשוני

שתהיה בהצלחה,
איילת לחמי

היי
האפשרות השנייה מאוד נראית לי.. חשבתי על זה מסתבר שזה נכון...
רק לא הבנתי למה התכוונת כשאמרת "כעת הכול תלוי בך- אם את חושבת שאת יכולה לעשות זאת לבד לכי על זה בשיטת האימון כמו שדנו בה" ז"א אם וכאשר יעירו לי?
אם תוכלי להסביר לי מה היתה כוונתך

היי,
התכוונתי לכך שאם את מרגישה שאת יכולה לפעול לבד בכוחות עצמך אז תאמני את עצמך כמו שדיברנו- אם מישהו מעיר לך משהו שלא נראה לך- תגיבי חזרה, אל תשכחי לפרגן לשינוי שהאדם עובר וכו' ולהתאמן גם על האסרטיביות שלך בפני האחרים.

אם את מרגישה שעזרה טיפולית חיצונית יכולה לעזור אז גם זה מצויין- מצאי לך מסגרת טיפולית מתאימה שתוכל לעזור לך לתת את הפוש הראשוני והמשמעותי.

מעבר לכול אלו- כפי שכתבתי כבר קודם בעוד כחודש נפרסם מידע על סדנת אסרטיביות שאנו עורכות בשנה הקרובה כך שזו גם אופציה מעניינת.

בהצלחה עם ההחלטות וכל הכבוד

איילת לחמי

גם אני שירתתי בבסיס סגור ומרובה אנשים רכלנים. זהו טבע האדם, אחרי יום של עבודה במשרד אין מה לעשות ואין במה לתעסק אז כולם מתאספים, מעשנים נרגילה שותים פה ושם עושים שטיות ולמחרת יש רכילות טריה, בנות הן עם חרא, שתי חברות שוכבות עם אותו בחור ללא ידיעה וכל אחת מרכלת מאחורי הגב, מחוסר מעש אנשים עושים מעשים שלא חשבו עליהם, כמו קן צרעות, הבסיס שלי תמיד היה חברים כולם היו חברים ונשיקות ותמיכה ועזרה וחיבוקים ומאחורי הגב קללות קנאה ורכילות. אין כמעט בחורה אחת שלא תרכל על חברה שלה מקנאה לבחור, קנאה כי היא נראית יותר טוב ומקבלת יחס, תפקיד טוב. טבעו של בנאדם לדבר על צרות ובעיות של אחרים, מה שעושים, לא מתייחסים לשטויות אנשים שמכירים אותך ישארו בדעה טובה עלייך עם יצרת כזו מההתחלה. עד היום חבריי לבסיס מתים לדעת האם באמת שכבתי עם ההוא? וההוא? ומה עשיתי כדי לקבל יחס מועדף מהמפקד? הודות להתעלמות מהרכילות ולא התגוננות והסברים מטופשים שזה לא ככה, ולא היה, שתיקה שווה זהב, ואז אין עם מה להמשיך את הנושא, אין מידע. הסוד ליחס מועדף ממפקדים הוא באחריות ביצוע תפקיד על הצד הטוב ביותר, תרומה, ומוסר עבודה גבוהה, כאשר מבצעים עבודה מרצון טוב ומרצון להועיל לתרום ולהקל על מפקדים מקבלים תמורה ענקית!

חיילת יקרה,
המצב שאת מתארת נשמע מאוד לא נעים. ריכולים של חיילת אחת על השנייה ואפילו במצב של חברות. מצב של חוסר פרגון וחוסר אמון הוא קשה במיוחד כאשר אתן צריכות לשהות אחת עם השנייה במשך כל כך הרבה זמן ומהוות באיזשהו מקום משפחה אחת לשנייה.

מה אפשר לעשות? אני מאמינה שהשינוי יכול לבוא בהרבה מקרים מאיתנו.
בואי נבחן יחד את המקום שלך בכול הסיפור הזה. אני מציעה לך לדמיין איך את היית רוצה שהמצב הזה יהיה. תארי לי בכתב את הבסיס המושלם מבחינתך כאשר תנאי הבסיס (מסגרת צבאית והרבה נשים) נשארים זהים. איך היית רוצה שהבנות ינהגו אחת כלפי השנייה? איך את היית רוצה להרגיש ביחס לחברות שלך? אני מבקשת גם שתבחני את ההתנהגות שלך- האם את מתנהגת באופן דומה למה שתארת ואם כן למה?

מהחזון שלך אולי יהיה אפשר לעשות שינוי כללי- אי אפשר לשנות את כולם אבל אפשר לשנות את הסביבה הפרטית שלך וזה מספיק בשביל ההתחלה

מה את אומרת?

נלי יקרה

הרבה פעמים אנחנו מייחסות לעצמנו דברים שאחרים עושים לנו וחשוב לי להדגיש פה עניין חשוב: לא בהכרח וסביר להניח, שאותם תלמידים שהעירו הערות סקסיסטיות לא עשו זאת בגלל האופן בו את לבושה. הם כנראה מחקים התנהגויות שהם רואים במקומות אחרים במדיה או בבית ומיישמים אותם כלפייך. חשוב לציין שאם את מעלה את העניים כנראה שיש לך מודעות מאוד גדולה לעצמך.

כעת השאלה היא מדוע ההערות מופנות כלפייך והאם זה ייחודי או שמא מורות אחרות או תלמידות עוברות את אותה המסכת גם?
אני הייתי מתחילה בלברר האם זו תופעה רחבה או ייחודית רק כלפייך.

אם זו תופעה רחבה כדאי לכם לעשות תהליך חינוכי בבית הספר במסכרת כיתתית על הטרדות מיניות ומהי הטרדה מינית- איך זה גורם לשני הצדדים להרגיש (לגבר ולאישה), מה הצורך של המטרידים בכך שהם מטרידים וכו'. יש הרבה רעיונות- אם זה אכן זה כדאי יהיה לחשוב יחד יותר איך עושים את זה

אם זו תופעה שייחודית רק כלפייך אז צריך לברר מדוע?
מה הקשר ביניכם?
לאיזו מטרה לדעתך הם עושים זאת?
באיזה פורומים הם עושית זאת? כשהם ביחד? למול קהל?

בררי את השאלות הבאות ועדכני ומקדי אותי ונחשוב עוד מה ניתן לעשות

בהצלחה,
איילת לחמי

במידה ונשים נוספות בבית הספר