פורום פרידות, גירושין, בגידות - יש לך שאלה?

ליאת שלום,
את נמצאת במצב שבו את מאוד אוהבת אך גם כועסת ואת לא ממש מצליחה לתעל את האהבה הזאת למקום הנכון מאחר ואת כל הזמן מזכירה לעצמך את מה שיה עם הבחורה הקודמת.
לא לגמרי ברור אם הוא היה איתה בזמן שהייתם יחד או לפני שהייתם יחד. בכל מקרה אם זה היה לפני שהייתם יחד אז שימי את זה מאחורייך ותמשיכי הלאה - אין מה להתעסק עם דברים שלא קשורים אלייך. אם זה היה בזמן שהייתם יחד אז את צריכה לקבל החלטה אחד מאוד ברורה, האם את מספיק רוצה אותו ומוכנה לקבל אותו או שלא תיהיה מסוגלת לסלוח על זה. אם החלטת שאת לא יכולה לסלוח (את כרגע מתארת שאת במצב כזה) אז ותרי עליו ותמשיכי הלאה. אם את מוכנה להמשיך להיות איתו למרות הכל את תיהיי מוכרכה להפסיק להתעסק עם מה שהיה. לא תוכלי גם לקבל אותו חזרה וגם כל הזמן להיות עסוקה עם זה. הבחירה היא להיות איתו אז להסתכל קדימה ולהפסיק להתעסק בעבר ואם את לא יכולה להפסיק אז ותרי על מערכת היחסים הזאת שעושה לך רע.

זה תלוי רק בך.

דליה שוורץ - יועצת זוגית ואישית
054-4220259

קודם כל ברצוני להביע את הזדהותי איתך , אני עברתי את כל מה שאת עוברת עכשיו,ועדיין עוברת. ותקחי בחשבון שזה לא יעבור מהר וזה לא יגמר מהר וכן את יכולה לסלוח אבל לשכוח זה כבר סיפור אחר.
קודם כל הוא שיקר לך . את פגועה ונבגדת וזה מובן. כועסת ועצובה . את צריכה לשבת עם עצמך ולנסות להבין אם את יכולה להמשיך איתו הלאה או אם את צריכה זמן ומרחב כדיי להחליט ולהבין. וזה לא פשוט לקום וללכת אני יודעת כי אני גם כן שם.העצה הכי טובה שאני יכולה לתת לך זה שתבררי ותשמעי את הכל למה זה קרה איך ומה היה לו חסר גם אם זה כואב וזה יכאב . תנסי להביא את עצמך ואותו למצב שאת משוחחים על מה שאתם רוצים אחד מהשני אם בכלל . ואם את לא יכולה אז פשוט תקומי ותראי איך את מרגישה בלעדיו. והכי חשוב תדאגי שהוא יבין מה את מרגישה ,חושבת,ועד כמה זה כואב לך, וכי אם החלטתם להמשיך הלאה את תצטרכי את התמיכה שלו בכל שלב.
אני במקרה שלי, הוא סיפר לי את הכל , כאב איתי בכל רגע, היה בשבילי בכל שנייה, גם אם הייתי מתקשרת אליו באמצע העבודה הוא היה מייד חוזר כדי להיות איתי , ואנחנו עדיין מנסים להתגבר על זה , עברה קצתיותר מחצי שנה מאז וזה עדיין שם לא כמו בהתחלה וכן סלחתי אבל לשכוח יקירתי זה לא פשוט בכלל , אני עדיין בוכה מדיי פעם בלילות מעירה אותו או פתאום נזכרת ובוכה על כתפו, אני עדיין לא יכולה לסמוך עליו כמו פעם בעיניים עצומות , וכל מריבה קטנה מתעצמת לנוכח המקרה הזה, וכל יום הוא קרב בתקווה שהמלחמה תגמר. אני שולחת לך חיבוק חם ומקווה שעזרתי אפילו קצת.

ליאת שלום,
במצב בו את נמצאת מתעוררים רגשות הנעים בין אהבה לשנאה לכן אני ממליצה לא לקחת החלטות במצב זה. מה שכן ממליצה לשתף את חברך בתחושות , בהתלבטויות, בפגיעה באמון ע"מ לעבד יחדיו את המצב וכן ע"מ לבנות מחדש את האמון. במידה ומסיבותיו לא יבין וירצה לעבור הלאה ולראות גם אותך מרפה מהנושא מה שבד"כ לא פשוט אם לא מעבדים אותו נכון אני ממליצה בחום כדי שהנושא לא יהפוך לרועץ שקט ביחסים ביניכם לפנות לייעוץ זוגי כדי שגורם שלישי ידבר באופן נייטרלי את קולו של כ"א מכם.לידיעה גם זוגות טרם נישואיהם פונים לייעוץ ויוצאים מהם נשכרים.
מאחלת לכם הצלחה
תמי אורן

אני שמחה לדעת שאפשר לסלוח על בגידה
למרות שזה ממש קשה ואני לא מצליחה לסלוח ולשכוח את מה שהיה...
האמת שדיברנו על זה והוא אמר שלא היה חסר לו כלום, הוא פשוט עשה את זה בגלל האדרנלין (הוא ממש חיכה ורצה שאני יתפוס אותו על חם כשהוא נמצא איתה) אבל הבעיה היא שכל הסיפור בינהם נמשך 4 חודשים וכשהיא באה וסיפרה לי אז "קיבלתי סטירה" כמו שבחיים לא קיבלתי והוא מבחינתו טען שזה שקר,ידעתי שמה שהיא אמרה נכון אבל ניסיתי לתת לקשר ולו עוד הזדמנות,התעלמתי מההגיון שלי ומהרצון לקום וללכת, והקשר התחיל לזרום. אבל אחרי שעברו 5 חודשים מאז שהיא סיפרה לי הוא סיפר לי מה שהיה ובעצם אמר שכל מה שהיא סיפרה היה נכון , וזה שהוא הודה בכל אחרי 5 חודשים אחרי שכבר השלמתי עם המצב הוא שבר אותי שוב, הוא פשוט ריסק אותי!
וכששאלתי אותו למה עכשיו? למה אחרי 5 חודשים? אז הוא אמר שאם היה מודה בכל באותו זמן הייתי נפרדת ממנו .
בפעם הראשונה חטפתי סטירה בגללו ובפעם השניה חטפתי סטירה ממנו...
איך מתגברים על הרגשות האלו? איך אני יכולה להתגבר על השנאה הכעס והתסכול שיש בי על הבגידה? איך מחזירים את האמון במצב כזה?
מי יכול להבטיח לי שהוא לא יחפש אדרנלין שוב? שהוא לא יפגע בי שוב?

מה שאת מתארת קשה מאד- לדעתי עדיף ללכת ולשלם אמנם את המחיר, אבל זה עדיף על המצב הנוכחי

מיכלי שלום,
את מתארת מצב לא פשוט שהתשובה עליו בפורום היא בעייתית מאוד מאחר ואת מתארת מצב קליני ומעורבים כאן ילדים. ראשית, אני מציעה לך לגשת לייעוץ משפחתי כדי לקבל החלטות. מעבר לזה כדאי שתשימי לב לדברים שאת כותבת: "הוא לא לגמרי נורמלי, נרקסיסיט, דוחה את הילד" ועוד.... כשאת עושה את השיקולים מה כדאי לעשות להתגרש או להשאר אני מציעה שתקחי בחשבון את כל הדברים שלכתבת ותוכלי לקבל החלטה.

בהצלחה,
דליה שוורץ
יועצת זוגית ואישית
054-4220259

מה שכתבת הוא מנקודת ראותך. בכל הפרשה המעציבה הזאת גם בעלך יש לו נקודת השקפה בפורום קשה לשפוט. לי נראה ששניכם טיפוסים שהזוגיות בעבר ובהווה לא צלחה לשניכם וכך זה נראה.

טל שלום,
למרות שבעצם הפרידה שלכם היתה מזמן, את בעצם עוברת עכשיו את תהליך הפרידה שלך ממנו. רק עכשיו כשהוא עזב את מקום העבודה והתחתן את חווה את חווית הפרידה וזהו תהליך של אבל ואת צריכה לתת לעצמך את הזמן הזה להתרגל לחיים בלעדיו.
חשוב שתזכרי שאת ההחלטות את לקחת בזמן אמת, כלומר, ההחלטה שלך לא להכנס לתהליך של חזרה בשובה, לא להתפשר ולא להשליםעם חלק מהדברים היו החלטות שנכונות לאותו הזמן ואת בחרת שלא ללכת עם זה. עכשיו במבט לאחור את חשובת שאולי טעית אך זכרי שאת נמצאת בתהליך של הפרדות ממנו ואת כרגע חווה חוויה של אובדן וזה לא הזמן המתאים לעשות את חשבון הנפש. תני לזמן לעבור ורק אז תוכלי להסתכל באופן אוייבקטיבי על ההחלטות שלך.
במקרה של הבחור הזה לא תוכלי כנראה לשנות את המצב אך תוכלי בהחלט ללמוד ולהבין אם היתה טעות בהחלטות שלך ומכאן תוכלי לצמוח ולגדול לקשר הבא.כמו כן יש סיכוי גדול שעם הזמן תביני שעשית את הדבר הנכון עבורך.

דליה שוורץ- יועצת זוגית ואישית
054-4220259

דליה ,ראשית תודה...שנית, רציתי לדעת כמה זמן בממוצע לוקח תהליך האבל?מאחר ו אני לא רואה אור בקצה המנהרה בפרט ששמעתי שהוא העדיף לא להזמין אף אחד מהעבודה כדי שאני לא אדע ואפגע,מה שהורג אותי זה שאולי הוא עדיין אוהב אותי והוא איתה מכורח הנסיבות(=הדת)....

טל,
ליבי איתך.
אין תשובה חד משמעית כמה זמן נמשך האבל, אך העובדה שכרגע אתם כבר לא מתראים ושהוא התחתן עשויה לקצר לך את תהליך ההשלמה עם הפרידה. גם אם כרגע זה מאוד כואב, את עכשיו מפנימה את העובדה שזה סופי ושאין לך ברירה אלא להשלים.
מצד אחד חשוב שתתני לעצמך את האפשרות לעסוק בנושא - לדבר על זה, לבכות, אולי לכתוב לו מכתב שלא ישלח.
מצד שני להעסיק עצמך גם בדברים אחרים , כי גם בתקופה שאת מתאבלת אפשר למצוא רגעי נחמה ואפילו שמחה. אולי תרשמי לאיזה קורס מרתק, תפתחי לך תחביב. מצאי משהו שימלא אותך , זה עוזר מאוד מאוד.
אם היו לך הכוחות לאמר לו לא בעניין החזרה בתשובה יהיו לך גם כעת הכוחות להתמודד.
חזקי ואמצי
מיכל גולני

אבי שלום,
ההורים של אישתך לא עושים כבוד למי? אתה מדבר על גרושים בגלל ההורים של אישתך? אני מציעה שבשלב ראשון תנסה להבין למה באמת אתה חושב על גרושים, אולי יש סיבות נופסות פרט להורים שלה? יכול להיות שאתה מעדיף לתעל את הכעס שלך להורים שלה במקום לדבר האמיתי?
נסה לבבר את זה עם עצמך ולאחר שתבין למה אתה באמת חושב להתגרש תוכל להתחיל להתמודד עם הבעיה.

אשמח לסייע,
דליה שוורץ - יועצת זוגית ואישית
054-4220259

עמי שלום,
האפשרות לשוחח איתה על כך היא בהחלט הבחירה הנכונה, אין דרך אחרת להתמודד עם הדברים. גם אם תחכה למשבר הבא זה יביא אתכם בסוף למצב שתצטרכו לדבר על זה רק שאז זה יהיה בתוך משבר ולכן כדאי לשוחח לפני שהמשבר מגיע. אולי תוכלו שוב למצוא את שביל הביניים כדי ששנכם תוכלו לחיות עם הסקס בשלום.
בנוסף כדאי לכם לשקול יעוץ אצל סקסולוגית כדי לנסות למוצא דרכים להחזיר את הסקס לנישואים שלכם מתוך רצון של שניכם.

בהצלחה,
דליה שוורץ - יועצת זוגית ואישית.

אבי שלום,
מה לעשות זאת החלטה שלך אבל אתה צריך להבין את כל המשמעויות לפני שאתה מקבל החלטה.
ראשית אתה צריך לקבל החלטה האם אתה מוכן לפרידה מאשתך בלי קשר לרכוש או ילדים אלא רק לגבי עצמך. אם התשובה היא כן אז כנראה שבאמת זה נגמר בינכם וההחלטה קלה יותר.
אם התשובה היא שאתה עדיין לא מוכן להפרד ממנה אז אתה צריך לנסות להבין יחד איתה מה בדיוק היא צריכה ואיך היא רואה את הזוגיות שלכם. זה יתן לך תשובה למי היא בגדה בך, מה היה חסר לה ביחסים שלכם ואתה תדע אם אתה מסוגל לספק לה את מה שהיא צריכה ממך. יכול להיות שהבגידה שלה היתה מין סימן בשבילך לפתוח את הדברים בינכם ולהבין איך אפשר לנהל את הזוגיות שלכם בצורה טובה יותר ונכונה יותר של שני הצדדים כמובן.
אתם מוזמנים לפנות אלי לקבלת עזרה בבניית התהליך שנכון לכם.

דליה שוורץ - יועצת זוגית ואישית
054-4220259

דליה, תודה על תגובתך.
ונניח שנחזור להיות ביחד. איך אני יכול לסלוח לה? איך אוכל לבטוח בה?

תעיף אותה לכל הרוחות.
מי שבוגדת פעמיים לא ראויה לאימון ולאשראי נוסף.
היא שרפה את כל היכולת להמשיך לחיות איתה.
אתה צריך לעשות את חשבון הרווח והפסד שלך, לא שלה.
לך כדאי להמשיך לחיות איתה? לדעתי לאף בן אדם בעולם לא מגיע לחיות איתה.
אל תהיה ילד, ואל תחפש תירוצים.
שיהיה לך ברור, אם תמשיך לחיות איתה, הבגידה השלישית והרביעית, זה רק עניין של זמן.
היא תתרגם את הנכונות שלך להמשיך, כחולשה, ואלוהים ישמור מה יהיה.
תבעט אותה מחייך.
אתמול.

אני כל כך מבינה את מצבך. גיליתי שבעלי ניהל רומן עם אישה מעבודתו. זה התחיל מהסחפות ונמשך כשנתיים לפי טענתו לא באופן עקבי אך, זה לא משנה. היו לי חשדות כבר הרבה זמן זה התחיל מחלומות ונמשך שמועות, רב שאמר לי ומכשפה. הוא סיפר לי אחרי שלחצתי שזה היה ונגמר אבל , גיליתי פתאום שזה נמשך. הוא כמובן מצטער מאוד, אני יודעת .יש לנו 4 ילדים קטנים. אני גם יודעת שהוא אוהב אותי מאוד אבל יש לי הרבה שאלות והדבר הכי נורא שקשה לי להאמין בו ולו אפילו בדברים הכי קטנים. אמרתי לו שאם הוא היה מספר לי הכל היה לי קל יותר אבל, גיליתי שקר אחרי שקר וזה קשה. להתגרש ?אני לא חושבת! לא כרגע. קודם כל הילדים. ודבר שני- בעלי אמר לי שלכל בן אדם מגיעה הזדמנות שנייה. אני מנסה. כבר שבועיים עברו. יש לי מדי פעם סרטים וזה קשה אני לא אשקר. אני אובדת עצות. מצד אחד רוצה לעשות הכל ומצד שני לא יודעת מה?תמי אורן הציעה לי טיפול זוגי. בעלי די סקפטי- הוא חושב שרק אנחנו נוכל לפתור את הבעיה ולא מטפל- הוא טוען שהוא לא מאמין בזה והוא בטח לא ידבר .אני בינתיים מחפשת מטפל זוגי בצפון -אני אעשה הכל....
מקווה שקצת עזרתי ... בהזדהות....

נעמה שלום,
אני בוחרת להתייחס דווקא למשפט הסיום שלך " אומץ ללכת בדרך הנכונה עבורם"... ואכן הדרכים הן שונות ומגוונות ולכל אחד האמת שלו והדרך שהוא בוחר להיות בה. לא בהכרח מה שבעינייך נכון עבורו באמת כך הוא ולכן ההחלטה שקיבלת, לא לנהל איתו שום מגע עד לעזיבתו את הבית, היא החלטה אמיצה שמאשפרת לו לקבל את ההחלטה תוך כדי הבנה מלאה מה המחיר שהוא משלם אם לא יעזוב את הבית. השיקולים שלו להשאר בבית בגלל הילדים או מכל סיבה אחרת הם בחירה שלו בלבד והחלטה שלו בלבד, ההחלטה שלך להמנע ממנו עד לקבלת ההחלטה תוביל אותו להבנה מלאה מה יש בכל צד ובמה הוא בוחר. מקווה שיבחר את הדרך שמתאימה לשניכם, אך אם לא, תמשיכי הלאה בדרכך למפגש הבא...

בהצלחה,
דליה שוורץ,
יועצת זוגית ואישית
054-4220259

ושבבית יש עוינות, והוא נשאר בנישואים רק בשביל הילדים?
כי זה מה שהוא סיפר לך?
עולה בדעתך שיש לו נישואים נורמלים לגמרי, ואולי אפילו טובים, ואין לו, ולא היתה לו שום כוונה מעולם להתגרש רק בגלל זה, ולא בגלל הילדים.
מי שרע לו והוא סובל, מתגרש גם כשיש ילדים, הוא הרי ממשיך להיות אביהם בכל מצב, ולתמוך בהם כלכלית ונפשית, אז כנראה שהוא פשוט מספר לך את הסיפור הבאנאלי, והשגרתי שגבר נשוי מספר לאשה איתה הוא מקיים קשר מחוץ לנישואים.
זהו שהוא גבר שלא בוגד, ואחד שממש מתנגד לבגידות, זה ברור לגמרי.
תתעוררי ילדה, אל תחשבי עליו אפילו שנייה נוספת.

הי איל, תודה על הניעור. ובכל זאת, יש לי הרגשה שהוא לא משקר. היו לנו המון שיחות בנושא (עוד לפני המעידה ההיא שאני ממש לא גאה בה, ושלאחריה חתכנו את הקשר), ולפעמים אתה פשוט יודע שהבנאדם דובר אמת. למרות שאם הוא נוכל אז הוא עשוי להיות מקצוען, ואז באמת אין לדעת.
בקיצור- לא לבזבז עליו עוד רגע נוסף של מחשבה זו העצה הכי טובה, גם אם קשה ליישום. אני משתדלת. אני בדרך הנכונה... נראה לי.

על עצמם, אצל כל הגברים הבוגדניים, ומדהים איך נשים משתכנעות ונופלות בפח הזה פעם אחר פעם.
אני מאוד מקווה שתהיי מסוגלת בעתיד, פשוט לתייק כ"מחוץ לתחום" גברים נשואים, לא רק את אלא כולן, למרות שהמקצועיים בהם יודעים איך לחזר ואיך להשקיע בנשים, מה שהם לא עושים כמובן עם האשה החוקית.
בהצלחה.

תראי כמו שהבנתי יש לך משיכה לבן אדם הזה אך תשימי את עצמך כרגע בעור של אשתו המסכנה שיושבת לה בבית חושבת שבעלה נאמן לה ואוהב אותה כשהוא בעצם נימצא איתך ותחשבי גם על הילדים שלו שעם חס וחלילה המשפחה תתפרק בגללך הם לא רק ישנאו אותך אלה ינסו למרר לכם את החיים ובדרך כלל הילדים מצליחים... וכמו שכבר מישהו כאן אמר לך עם הוא לא עזב עדיין את הבית כניראה שהכול בסדר שם עם זה פיזי או נפשי והוא פשוט גבר בוגד כמו לצערי 95% מהגברים.. מקווה שתעשי שיקול טוב חמודה חבל באמת חבל לך לחיות עם ייסורי מצפון ויותר מדיי מחשבות תמצאי לך רווק (שממש לא חסר כאלה) ועל תהרסי חיים של הרבה אנשים..

האמת היא שמאסתי בגברים, בשקרים, ב"פחד מפני מחויבות", בפחד מפני "תלות". הנה בא אחד ש"פתח את הלב", סיפרתי לו דברים שלא סיפרתי מעולם לאיש, דברים כמוסים! והייתי בטוחה שגם הוא כן, ושהוא מדבר מכל הלב, וחייתי באשליה הזו. והנה אתם באים ואומרים לי 'חמודה, תתעוררי, הוא משקר'. אז אני כבר לא יודעת מה לחשוב! למי להאמין? הרי כל אחד יכול להיות מספר סיפורים מקצועי, ולגברים יש יכולות מדהימות בתחום (רווקים כנשואים, אגב). אולי פשוט אמצא לי אשה שתאהב אותי כמו שצריך...

לא כל הגברים נוכלים, כמו שלא כל הנשים זכות וטהורות.
את צריכה פשוט להיות עירנית, לפסול על הסף נשואים, וגם את הפנויים לבדוק ולבחון היטב, ולא למהר ולבטוח בכל אחד, ובכל סיפור.
"לא כל הנוצץ הוא זהב" אומר הפתגם הישן.

אל תשכחי יקירתי התמימה, על מצב נישואיו את יודעת רק ממנו, והוא כמובן, אינו חף מאינטרסים. הוא נשוי, אוהב את אישתו, אב לילדים שיכור כרגע מתשומת ליבך, עצם היותך מחזק לו את האגו, מלטף לו את הגבריות, מה שבבית עם האשה הפך למובן מאיליו, אצלך מקבל מימד אחר. הוא רוצה למשוך את זה כמה שאפשר, יחזיר לך חיבה ואהבה, יאמר את כל מה שצריך, לא מתוך רוע ותחכום - כמו שאמרת - ואני מאמינה שהוא בחור טוב באמת, אבל הוא בטריפ, לא חושב צלול. ברגע האמת הוא יבחר. אני הייתי האשה הנבגדת, נשואה לאיש מדהים, באמת, טוב לב, אוהב, ועד לאחרונה נאמן. אחרי שנות זוגיות רבות זה קרה, ורק בגלל היותה יפיפייה זמינה ומזמינה הוא מעד. כבר מזמן לא התעלפו עליו כך בבית, מזמן לא העריצו... והוא לחלוטין היה שיכור. הוא החזיר לה תשומת לב ואהבה, כל מה שצריך כדי להיות הבחור שהוא באמת, אבל כשהכל התפוצץ - ברגע האמת, לרגע היא לא הוותה אופציה לעתיד. למרות שבייאושי ומתוך ידיעה כי אינני רוצה לבלות את שארית ימי לצד מי שלא נמצא עימי מתוך בחירה אפשרתי לו אפילו לעזוב ולחקור את ליבו בהבטחה שאני מחכה ודלתי פתוחה וילדינו לא ידעו דבר וכן לא המשפחה והחברים, הוא לא היה מוכן לשמוע, והיא למרות שעזבה את בן זוגה מתוך אמונה אמיתית כי הוא שלה לנצח, התבדתה. את תחושותיו וליבו אני יודעת מתןך שיחות ארוכות, שום פרט ולו האינטימי ביותר ביניהם לא נשאר חסוי, הכל גלוי, כל מילה, כל מייל, כל סמס, כל בילוי - הוא סיפר הכל בכאב רב, כשהוא מחפש דרך להסביר לי ולעצמו איך קרה. תמיד היינו אוהבים עד מאוד, פתוחים וחברים אמיתיים מגיל מאוד צעיר, אני אומר - ואינני רוצה להשמע מאדירה, שהזוגיות שלנו מיוחדת במינה ותשרוד את השואה הקטנה שעברה עלינו, אז אמרי לי איך היא הבינה שהוא כבר לא אוהב אותי? שהוא מתכוון לעזוב אותי בשבילה...? (זה ציטוט מבן זוגה), ברומן שכזה מנסים להקסים, הרגעים הגנובים הללו הם לא חיים אמיתיים, קשר הבנוי על סודות ושקרים הוא חסר עתיד. חבל.

צמרמורת עברה בי כשקראתי את שכתבת . כל מילה שכתבת הרגשתי שאני היא זאת.

לא שצרת רבים היא סוג של נחמה, אבל נסי גם את לשתף, אולי גם לנו יש מה ללמוד.

גם אני הייית עד לא מזמן מאהבת של מישהו..גם לי סיפרו כמה אני מדהימה ואהובה האישה של חייו ושיעזבו בשבילי את הבית...גם אני הייתי תמימה...,גם לי סיפרו סיפורים מדהימים והגרוע מכל רצו להמשיך את זה עד כמה שאפשר.. את טוענת שקשר שבנוי על סודות ושקרים לא יחזיק מעמד נכון? ואני שואלת אותך האם זה לא מה שקרה אצלך עד שהתגלה הרומן? ועכשו לאחר שהתגלה את ממשיכה עם בעלך יחד וקדימה? משום מה הגברים הנשואים הבוגדים אף פעם לא רוצים להפסיק את זה, וכמו שכתבת הם שיכורים...בעיני זו סליחה זנות וחזירות...לבוא לבחורה רווקה שעתידה עוד לפניה..ולספר לה סיפורים והבטחות לכבוש את ליבה לנסות להחזיק בכך עי עוד סיפורים יפים ויצירת אשליות זו גם חוצפה בעיני, את בעצמך כתבת שהרי גם בעלך לא היה חף מאינטרסים לא כך? היה לו רצון ל"הכניס" אותה למיטה, היה לו טוב, שתתאהב בו והיה יחחב להחזיק את זה עי כך ששיחק משחק כשהוא יודע טוב מאוד בעצמו שלא יפרק את המשפחה שלו, אז למה לשקר בכוונה תחילה???? אז את לא חושבת שבעלך וגם אותם גברים הם לא נוכלים ושקרנים? אני אשמח אם תסבירי לי את העניין...
יום נעים..

את לוקחת הכל באופן מאוד אישי, מאוד חשוב לשפוט כל מקרה לגופו. אני באמת חושבת שבן הזוג שלי מיוחד, כל מה שקרה היה מן סופו של תהליך שעברנו שנינו בחיי הנישואין, כל מה שקרה לא היה קורה אילו לא היה בסוג של שפל בחייו, במערכת הזוגית שלנו שנכנסה למן תקופת אפטיה משעממת, וגיל ה-40 שכנראה באמת עושה משהו. עכשיו, להסיק שהוא מניפולטור ושקרן כי שכנע אותה בכנות רגשותיו זה אמנם מתבקש.. אבל, שוב - משיחות רבות כל כך איתו בשילוב עזרה מקצועית אני מבינה היום שהוא באמת הרגיש כך, רכבת ההרים בה נסע באמת נתנה לו את התחושה שהוא מצא אהבה אמיתית. כשהתפוצצה המערכת השיקרית הזו כשגיליתי מה קורה, גם הוא לא יכל לצפות מה יקרה ברגע שכזה. גם הוא גילה רק באותו רגע מה חשוב לו יותר. זה לא אומר שאתמול הוא לא ראה רק אותה. לפי איך שהוא מנסה לתאר את הסיטואציה של הרומן, הוא היה מרוגש, דאג לה ואהב אותה, ואני והילדים מבחינתו היינו מאופסנים במקום בטוח. לרגע לא עמדנו באיזה סוג של השוואה. וכשהגיע רגע האמת, הוא החליט ללא לבטים מה יותר חשוב. אני מאמינה שכל מה שקורה לנו בחיים הוא סוג של שיעור ולימוד. אני, באופן פרדוקסלי מעריכה אותו הרבה יותר עכשיו, כי חוויתי את התחושה של - לאבד אותו. וגם הוא פתאום ממש גילה את 'אמריקה'. שנינו חטפנו סטירה אדירה מהחיים. כבר אמרתי שבעולם מעוות עוד הייתי צריכה להודות לזונה. אגב, אני לא מכנה אותה כך סתם, מאוד לא אופייני לי, אבל עולם הערכים שלה מחליא אותי. וכאן אציין שהיא נשואה ואמא לשלושה קטנטנים. אז את, רווקה יקרה, אולי גם את עברת שיעור חשוב. התרחקי מגברים נשואים והמנעי מלהיות גורם הורס בחיים של מישהו אחר, ותוך כך תמנעי מלהרוס את חייך שלך. נראה לי שאת ראוייה ושווה בן זוג ראוי, שיהיה רק שלך.

היי אני מסכימה עם חלק מדבריך אבל יש לי כמה שאלות את טוענת שעולם הערכים שלה מחליא אותך וזה בסדר ובצדק כך גם אני מרגישה, במקרה האישי שלי זה מה שבעצם הזיז אותי משם הערכים שלי הקווים האדומים הללו, הבעיה או השאלה שלי היא שאותו נשוי מעולם לא רצה להפסיק את זה..הוא מעולם לא רצה לבחור...אז מה זה אומר על עולם הערכים שלו? המצפון שלו? ועם כל זה שאני בשנת אבל (חצי שנה בקושי)להתמודד איתו לא היה קל, כי הראש שלי היה במקום אחר לגמרי (ואני לא יודעת אם חווית אבל של משהו קרוב אליו היית קשורה), האם לבעלך יש ערכים יותר טובים או מוצלחים משל אותו נשוי? אותו נשוי אפילו לא רצה לספר לאשתו..בסוף זה התגלה בעזרתי. ולעניין מי הורס פה משפחות..אני בדעה שאותו אדם שבגד בעלך או הנשוי "שלי"- הם הם בעצמם אלו שהורסים לעצמם....אני בטוחה שגם אצלי וגם במקרה של בעלך אף מאהבת לא הכריחה, לא כפתה, לא "עזרה" להם לבגוד..הם ידעו טוב מאוד מה הם עושים ולאן הם רוצים להגיע. אני לא מסכימה עם המושג של "גונבת בעלים" או "הורסת משפחות". אולי זה קצת קשור אבל נראה לי שזה צריך להיות מופנה ברובו לאותו בעל/אישה שמעדו ובגדו. אני מבינה את שחיקת חיי הנישואין אבל..זה טיפוס שלדעתי מועד כי אין לו ריגוש וגם אם יתחיל מערכת יחסים חדשה עם אותה מאהבת מתי שהוא גם שם השחיקה תגיע אולי אחרי 3 שנים אולי 15 או 25 שנה...אז נראה לי שבראש ובראשונה יש פה בעיה אישית נפשית של אותו צד שבגד, אי דחיית סיפוקים...ובגרות נפשית זה חלק מהעניין. למה להגיע למצב כזה משפיל עם עצמך? שקרים, התחמקויות וכו...לבגוד כדי להבין מה יש לי לאבד בבית משפחה וילדים? אישה אוהבת? לא נשמע לך מטורף למדי? אימפולסיבי? ילדותי? למה לקבל כמובן מאליו? למה לא להעריך את מה שכבר בנית? בעיני זה לקפוץ באנגי מהגשר הכי גבוהה ובדרך בנפילה למטה לקוות שאתה באמת קשור והחבל לא ישתחרר...ומה יקרה אם הוא כן? שווה את הסיכון? אני בספק גדול מאוד...וכן צר לי על אותם אנשים שחיים חיים כפולים ןאומללים בנישואיהם אבל לבגוד זו ממש הדרך הלא נכונה וחבל שהמאהבת ברוב המקרים מבינה את זה לפניהם והם לא מבינים את זה בעצמם. בוגד מסיבה כלשהיא הוא אדם אגואיסט שבא למלא את צרכיו שלו הוא מבלי לחשוב על אשתו היקרה או ילדיו, רק אחכ כשנקרע החבל הוא תוהה אוי מה עשיתי?! שווה להעביר את כל המשפחה גיהנום? לא נראה לי.......

תותי, אין בנינו מחלוקות... מי שקם ובוגד ומעמיד את המשפחה שלו בנסיון כואב ומסוכן שכזה, הוא אדם עיוור אימפולסיבי חרא ואגואיסט. פוגע בכל הצדדים בעת ובעונה אחת, גם באשתו וילדיו וגם במושא אהבתו החדשה. מה שאני מנסה לומר הוא, עזבי הורסת משפחות ושאר כינויים, אל תעמידי את עצמך אף פעם במקום הזה. זה מקום רע ומחרב. זה שהמאהב שלך הוא בוגד ומניאק, לא פותר אותך מאחריות. שניכם אחראיים באופן שווה. אז למה לך?

עכשו הבנתי אותך יותר כי לשנייה מדבריך הבנתי שאולי את בעצם מעודדת בגידה כי זה נותן אקשן למערכת השחוקה כיוון שכתבת אני מעריכה אותו יותר והוא "גילה את אמריקה" כך שלא בדיוק הבנתי אותך. אולי בגלל זה ככ אופנתי לבגוד היום?אין לי ספק שלהיות מאהבת כמו שכתבת זה רע ומחרב, תאמיני לי לא מומלץ!! ברור שהוא פגע בכל מה שאפשר...בכל הצדדים, לעניין האחריות..במקרה שלי וזה באמת אישי אני חייבת לספר לך שמעולם לא התחמקתי מאחריות או חוסר אשמה וכו..אותו נשוי כך חשבתי לעצמי היה חבר טוב שלי במובן החברי ללא שום צד רומנטי או מחשבה מצדי בכל אופן. כשהכיר אותי אפילו לא סיפר שהוא נשוי אלא לדעתי המציא סיפור שהוא בהליך גירושים וכו...מה שלקח לי חודשיים לגלות בעצמי לבד, בכל אופן מהרגע הזה אצלי לא היו שום ציפיות או אשליות להפך אמרתי לו ועמדתי על שלי שלא יהיה בינינו כלום. וכך היה במשך 3-4 שנים. אני לא יכולה להגיד לך שלדעתי הוא לא ניסה אותי פה ושם אני כמעט בטוחה שכן. אבל לא הצליח לו עד ש.......אבי נהיה חולה יותר ויותר ולבסוף נפטר. זו היתה בדיוק הנקודה שאני נשברתי התפרקתי הייתי חלשה שוב קשה להסביר פה אבל אני ציפיתי מאותו "חבר טוב" שבאמת יהיה חבר טוב, מכיוון שלי נשברו הקווים האדומים, הצער העמוק ההלם תחושת הבלבול וכו המתלווה לאבל אמיתי. זו הייתה בדיוק הנקודה שאותו נשוי במקום לשמור על החברות האמיתית בינינו כי אני לא יכולתי להחזיק יותר ולשמור על עצמי, לא בדיוק טרח לשמור עליי...להיפך פה התגלה פרצופו האמיתי של הבחור וכוונותיו האמיתיות ברצונו לנהל רומן אתי (ותסלחי לי כאילו שבתקופת אבל שבעה, חודש וכו עניין אותי סקס פרוע או שיחות נפש אתו על הבית שלו- ממש לא)אני שואלת אותך איפה היתה האחריות שלו בתור אדם נשוי כלפיי כלפי משפחתו? כלפיי עצמו? אם יעמוד מולך אדם יקר שבור ומרוסק כי הוא אבל ולא מבין בכלל מה מתרחש סביבו (ותאמיני לי קרו לי כאלה דברים ב 3 חודשים הראשונים של האבל שאני לא מאמינה ובקושי זוכרת מי היה אפילו בשבעה ומי לא על מה דברתי וכו..) את תנצלי את שברון לבו? תסירי מעצמך את האחריות שהפעם תפקידך לשמור על הקיים כי הצד ה 2 לא יכול לעשות זאת לא מסוגל לתפקד? תאמרי שבאת "רק" לנחם? ואל תשכחי שלאיש הזה היו כנראה מלכתחילה כוונות זדון בראשו מסבותיו הוא. ושוב אני לא מסירה אחריות מעצמי. ממש לא. אני רק מסבירה למה אני נקלעתי לסיטואציה הנוראית הזו וזה די בזכותו...הוא ראה והבין את חולשתי לדעתי אמר לעצמו אוקיי הנה ההזדמנות שלי להכות על הברזל החם..לא נראה לי שאפילו את היית עושה דבר כזה. זה לא נראה לך נבזות? וככל שאתה מעכל שיקירך איננו הבלבול גדל בשלב הראשוני...אז גם במקום להקל עליי בתור חבר שאיכפת לו ממני, היום אני יכולה להגיד לך שהוא בעיקר אוהב את עצמו ודאג אך ורק לאינטרס שלו ולצרכיו (כשאבי נפטר אמא שלי התאשפזה במחלקה הפסיכיאטרית..) במקום להקל עליי מספיק הייתי בלחץ מועקה בלבול לא חשבתי מה אני עושה, חיפשתי כן חום נחמה כתף

והוא חשב כנראה שאני מחפשת ריגוש סקס או השד יודע מה. היום אני חכמה להגיד שהיתה פה בעיית תקשורת שלי בלבד כי 2 רגליו היו על הקרקע אצלו לא קרה משהו נוראי כזה, כך שגם לא קבלתי את דבריו "שרק נקלענו לסיטואציה בחיים..."- אני נקלעתי לסיטואציה הזו באיזה מקום בעל כורחי- ושוב אני לא מסירה את האחריות שלי מהנושא,בטח לא הוא שחייו המשיכו והתנהלו כהרגלם. אני מסכימה אתך. אני את השיעור שלי למדתי והבנתי. לפעמים בא לי להאשים את אבא שלי שמת ותראי מה קרה לי...אבל לא, מאוד האשמתי את עצמי עם איזה שהיא הבנה שאם הוא לא היה מת לא היה קורה לי דבר וחצי דבר עם אותו נשוי. בוודאות. החזקתי את זה יפה מאוד 3 שנים. לא בעזרתו. הוא ריסק לי את כל הקווים האדומים, המוסריות ואין לך מושג כמה המצפון הציק לי. אז אני לא יודעת כמה אני והוא אשמים באותה מידה כדבריך, יש לי אשמה מסוימת אבל לשפוט את עצמי בשעת אבל וצרה? ואני לא מחפשת לעצמי הנחות אני מבינה למה בדיוק נגררתי למקום הזה. זה מאוד מאוד קל לגרור לנצל משהו חלש כואב פגוע וכו שחווה אובדן למקום הזה ועוד כביכול במסווה של "חבר טוב" שתומך ואיכפת לו...רק דוגמא 1: 3 שעות אחרי הקבורה אותו אדם אומר לי אני לא מתכוון לעזוב את הבית...את חושבת שהייתי במקום של להבין או להקשיב לו? במקום צלול? שזה באמת עניין אותי באותה השנייה? איפה אני הייתי ואיפה הוא.....רק היום אני מבינה כמה חסר טקט הוא היה וכמה זה משפיל ומעליב. אם אבא לא היה נפטר והייתי נכנסת לזה מראש בידיעה שהוא נשוי ואני חרא של אדם ואין לי מוסר ומצפון הייתי מסכימה עם כל מה שכתבת בלי להגיב בכלל. אבל לא כך היו הדברים. זה עולם שמעולם לא הכרתי אותו ואני מאוד מאוד מצטערת "שזכיתי" להכיר אותו בזכות אותו נשוי. אני חטפתי כמה סטירות ענקיות מהחיים בחצי שנה האחרונה ללא קשר לרומן העלוב הזה. אז הוא הוסיף לי עוד סטירה 1 על חשבוני במצבי שגם כך היה מרוסק...כל הכבוד לו! אני מתביישת בשביל אשתו ולא מבינה איך בכלל היא התחתנה אתו. הדבר היחיד שאני יכולה עוד להגיד על זה- שתודה שהוא שם אצלה ולא אני זו שהתחתנה אתו...

מהסיפור שלך אפשר להבין שהאיש באמת לא סמל ההגינות והיושר. טוב שאת כבר לא במקום הזה. באופן כללי הבוגדנות וקלות הראש בעינייני אישות וסקס נמצאת בכל פינה. בארץ וגם בעולם. עצוב, אבל העולם הבזוי הזה מלבלב ופורח בכל מקום מתחת לאפינו. לא רק גברים פושעים בבוגדנות, נשים רבות גם. וכמו שציינתי גם אצלנו האישה האחרת היתה נשואה ואם לילדים רכים. תשתמשי במה שעברת, אף פעם אל תבטחי בעיניים עצומות באף אחד, גם כשתמצאי את האחד והיחיד כמו שאני מצאתי, תמיד לבטוח בעיניים פקוחות. היו לי אינספור סימנים, היקום צעק לי, ואני פשוט בחרתי להאמין שהכל בראש שלי. השיעור הגדול שלי היה שלמדתי להקשיב ולדבר עם האינטואיציה שלי. אם הייתי עושה את זה מוקדם יותר הייתי עוצרת את השקר הזה כשהיה עדיין בוסר. אגב, לגמרי עליתי על הסיפור לבד. פשוט בסוף הייתי צריכה להקשיב לתחושת הבטן שלי, כבר לא היתה ברירה...
מאחלת לך אהבה אמיתית אחרי שתהיי בטוחה שאת עומדת על שתי רגליך בגאווה, וגם אם תאהבי את בן זוגך אהבת נפש, תמיד תדעי שאת יכולה גם לבד ולא תלויה באף אחד!

מייקה רציתי להגיד תודה...אני מסכימה עם כל מה שאמרת וכתבת פה ברור שגם נשים לא חפות מפשע בקטע הזה. האמת לי קשה להבין איך אנשים עושים כזה דבר הם חושבים שהם פותרים כך משהו אבל בעיני זה פתרון אינסטנט, זמני, ובעצם לא פותר כלום להיפך. אני למדתי שלשקר אין רגליים כבר ממזמן, כל בגידה בסופו של דבר וזה רק עניין של זמן מתגלה. גם אני כמוך הייתי בצד הנבגד פעם עי חבר שהיה לי, כמוך בדיוק היו לי סימנים ויש סימנים אנחנו פשוט מסרבים לרגע לראות אותם ולהאמין שמה שראינו נכון. אבל הזמן עושה את שלו ואי אפשר יותר להתעלם מתחושות הבטן שצועקות כבר הצילו- משהו פה דפוק! כך שדרכך היתה נכונה ואני בטוחה שמנגנון ההגנה הפנימי שלך לא אפשר לך לראות את הבגידה בהתחלה כי המוח "יודע" להגן עלינו, זה כמו שלי עד היום יש לפעמים קטעים כלה שאני שואלת את עצמי מה אבא שלי באמת מת? לא נכון...אבל הזמן עושה את שלו...רציתי לשאול אותך מה כוונתיך לגבי אל תסמכי בעינים עצומות? איך אפשר לחיות עם משהו ולחשוד בו כל הזמן? הנזק שלי קרה מכל זה וגם כי אני שומעת כל הזמן על בוגדים ובוגדות הוא פחד! מה מבטיח שלי זה לא יקרה? אני בטוחה שאני לא אהיה הצד שבוגד אבל אולי כן יבגדו בי? אני יודעת שאין תעודת ביטוח לכל נישואין. אבל כל היום לשמוע שכולם בוגדים זה הנזק שקורה לי מכך אני ממש חוששת לפתח משהו עם משהו. את חושבת שאפשר למצוא משהו שסיכוייו לבגוד פחותים? שאפשר לדעת מראש שהוא עלול..? ואם אפשר לשאול אותך מדוע כך אני מבינה את נשארת בזוגיות שלך? אני בטוחה שאני יכולה ללמוד על עוד פאן בזוגיות דרכך ואני יודעת שזה מורכב ואולי לא תרצי לענות לי. בכל אופן תודה על תגובותיך ואני מקווה שתצליחי לעבור את המשבר הזה ורק להתחזק ממנו אני בטוחה שאת עוברת גיהנום העיקר אני מאחלת לך שתוכלי למצוא שוב שלווה, אושר ושמחת חיים.אז...פשוט המון תודה!

למה אני נשארת במערכת? כי אני אוהבת אותו כל כך. אנחנו מכירים מילדות ועד גיל העשרים היינו חברים הכי טובים, אפלטוני לגמרי, תמכנו אחד בשני בכל, גם שהוא נפרד מחברה וגם כשלי היו משברים, לימודים, צבא, חברים הורים הכל... רק מאוחר יותר, אפשר לומר "מצאנו אחד את השנייה". ואז עברנו לגור יחד, מכלום בנינו הכל, רכשנו מקצוע, עבדנו קשה, ילדנו, גידלנו ותמיד באהבה ופירגון הדדי. תמיד הוא היה כזה בעל מושלם, מפרגן, אבא יחיד במינו, מלא טוב לב, חוש הומור נדיר, הייתי מאוד מאושרת איתו, גדלתי והתפתחתי והרגשתי המון ביטחון מה שכלכך חסר לי בילדותי וזה היה רק בזכותו. הוא הווה משענת אמיתית, ועכשיו אחרי 20 שנה כשמעד, בחרתי לסלוח. כמובן אחרי שהשתכנעתי שהסיפור שלו איתה היה מסעיר ומעורר, אבל הוא לרגע לא חשב על איזשהו עתיד איתה. מיותר לציין שהיא בנתה מגדלים ותכננה חיים שלמים (כולל עזיבת בעלה וילדיה) ואם מישהו יכול להבין אותה זאת אני. אני יודעת כמה קל להתאהב בו, הוא באמת יוצא דופן. אז שלא תביני לא נכון, לא הכל דבש, מבחינתי בעת הגילוי, נשמטה האדמה מתחתי, ובמובן מסוים - שום דבר כבר לא יהיה כשהיה. אבל זו הבחירה שלי ויש לנו עוד דרך ארוכה להבראה. אבל היום - ביומיום, כאילו זכינו בזוגיות שלנו מחדש. סוג של התחלה חדשה. גם הוא אומר שפתאום הוא ממש הרגיש שהוא עמד לאבד אותי כשגיליתי את הרומן ונבהל למוות. אז מכאן אני שלחתי לך - "לסמוך בעיניים פקחות", אני מאוד סומכת עליו, כי הוא לא טיפוס של בוגד סידרתי, אבל היום ברור לי שאף אחד לא מחוסן. והנה - מספיק היה המפגש המקרי עם אותה בחורה יפיפיה, היא התמידה וחיזרה התלהבה ופירגנה העריצה והתמסרה, וכנראה זה היה מאוד חסר לו והוא לא יכל לעמוד בפיתוי, עיניים פקוחות משמעו - שאני לא אתעלם מכל הסימנים כמו שעשיתי ולא אקבור את ראשי בחול... בכל מקרה החלטתי לא לוותר על מה שיש לנו בגלל מה שקרה.
כשאת בצומת דרכים כזו את חושבת על הכל, מדמה איך יהיה בלעדיו, מה ירגישו הילדים, איך יראו החיים מעכשיו, לא רציתי לוותר. רק ימים יגידו אם החלטתי נכון. אבל יצאתי לסוג של דרך חדשה, הרבה פחות תמימה, אני דורשת יותר לעצמי, בונה את העוצמה האישית שלי כי אני יודעת שמעבר לפינה אצטרך אולי להתמודד לבד. זה גם די שינה את מאזן הכוחות בינינו בבית. הוא יודע גם שהכל יכול לקרות וצריך להשקיע ולהזין את המערכת הזו. לא רק אני עלולה לאבד אותו - גם הוא אותי. מקווה שעזרתי לך להבין קצת יותר...

חסוי שלום, נשמע מדבריך שאשתך כרגע אינה קשובה אני ממליצה בחום לא לקחת במצב הזה החלטות לגבי פירוק הנישואים. במידת היכולת ממליצה כרגע לא ללחוץ עליה ולדרוש תשובות תנסה להרפות ולראות מה קורה כי הלחץ עלול להוביל אותכם להחלטות לא נכונות. כמו כן, ממליצה שתציע לה לפני כל החלטה לפנות לייעוץ נישואין ע"מ להבין מה קרה, לאן פניכם.
הכי חשוב בסערת רגשות לא נכון לקחת החלטות.
מאחלת לכם הצלחה
תמי אורן מטפלת זוגית 0545510509

בשלי שלום,
ראשית אין מקום לייסר את עצמך בוודאי שההכרה באמת נופלת, על אף החשד, כרעם ביום בהיר לוקח זמן לעכל את הבשורה והאוטומט להחזיר דברים לקדמותם ובין היתר לקיים יחסי מין. וכעת לעניין ההגדרה מעידה של בעלך אין לה שחר מס' שנים של רומן אינם מעידה. אני ממליצה כן לראות זאת כהזדמנות לבדוק את נישואיכם ולעשות בדק בית. יש מקום לבניית אמון מחדש ובעיקר להבין מה בדינמיקה הזוגית הוביל לבגידה.ובוודאי לא יהיה נכון לטמון את הראש בחול ולהגיד שלא היו דברים מעולם או לחילופין להגדיר מה שקרה כמעידה חד פעמית.
מאחלת לכם הצלחה
תמי אורן מטפלת זוגית 0545510509

הודא שלום,
אין מקום בשום פנים ואופן להראות לילדה בת 5 את גופת אמה כמו כן לגבי הלוויה הנה קטנה מידי להכיל את הרגשות העזים במצב הזה. צריך להגן עליה ולתת לה מקום של שקט כדי להתרגל לרעיון של אובדן האם.
ושוב כאמוריש להיות ערים לתגובות חריגות של הילדה ולתת עליהם את הדעת.
משתתפת בצערכם
תמי אורן

הודא שלום,
ראשית אני משתתפת בצערך ובצער משפחתך על מות בת דודתך.לגבי הילדה חשוב להסביר לילדה בשפה שלה שאמא אינה עוד בין החיים ולא תחזור. יש ילדים שאינם מבינים אם לא מסבירים קונקרטית ולכן אפשר להסביר שהיא בשמים הצטרפה למלאכים ושהיא משקיפה עליה מלמעלה. בנוסף חשוב להכיל ולקבל את ההתנהגות החצופה גם אם כרגע קשה. לעיתים ילדים אינם יכולים לבטא רגשות אלא באמצעות התנהגויות קשות ולא אופייניות להם. חשוב לתרגם לה את הרגשות כשמתחצפת להגיד שאולי כועסת וכואבת באופן שמותאם לגיל.לתת הרבה חום ואהבה ואם אינה יכולה להיות עם אביה ושאר אחיה לא להלחם בה . לתת לה להוציא את רגשותיה באמצעות ציור או כל אמצעי אחר.לאבד אם בגיל כ"כ צעיר זה דבר מאוד מאוד קשה וכמעט בלתי נתפס עלול להחוות כנטישה. יש להיות ערים ורגישים להתנהגויות חריגות ובמידת הצורך לחשוב על טיפול.
מאחלת לכם שלא תדעו יותר צער. אגב כל מה שאמרתי נכון גם לשאר הילדים.
תמי אורן

לילכי שלום,
נשמע על פניו שהנך מבולבלת מאוד ומתקשה לקחת החלטה בנוכחות הפיזית של בעלך מאחר ולפי תאורך הנו משתלט עלייך ועל מחשבותייך. אני ממליצה לך כדי לסדר את מחשבותייך לפנות לייעוץ אצל עו"ד כדי לדעת מה הם זכויותייך ולא להתבסס על דבריו המעוררים בך פחד ושיתוק, כמו כן במידה ותחליטי להתגרש הנך זקוקה לתמיכה והרבה כוחות לכן ממליצה גם על טיפול תמיכתי ורצוי מאוד שתשתפי את משפחתךבהחלטתך .
בהצלחה
תמי אורן מטפלת זוגית 0545510509

אלעד שלום,
לא כ"כ ברור מדבריך מה הסיבה לגירושים. מריבה מגעילה קורית בין בני זוג. אני מבינה ממך שאתה החזקת את הקשר כי פחדת או ראית כשלון אישי אם לא תחזיק את הנישואים האלה. יתכן שכיום כשגם אתה הגעת להבנה שאין מנוס ועל אף החשש הגדול יתכן שאשתך תיהיה במקום אחר ותווכח שגם היא פוחדת מהפרידה. כי כפי שאמרתי נראה על פניו שרק אתה החזקת את הפחד מכשלון הנישואים. ואם אכן יקרה אני ממליצה בכל מקרה לפני כל החלטה לפנות לייעוץ ע"מ להחליט על המשך או לחילופין גירושים אבל לעבור תהליך פרידה.
בהצלחה
תמי אורן מטפלת זוגית 0545510509

סיון שלום,
לפי תאורך הקצר מדובר כאן במערכת יחסים בה לך ולצרכייך אין מקום. אין שום סיבה נראית לעין שאת צריכה לבקש רשות ללכת לעניינייך הפרטיים . מדובר בשליטה טוטאלית ובסוג של התעללות נפשית. אל תתבלבלי בין בגידה לבין חופש הפרט.רצונך החופשי אינה בגידה. אנא בדקי האם זו אהבה או רצון לשליטה. במידה ואינך מוצאת את הכוח לעזוב העזרי בקרובי משפחה ואו אפילו עזרה מקצועית.בהצלחה
תמי אורן

אגב מבחינה הלכתית מדובר בממזר/ה לכל דבר ועניין.
אבל, בגידה עם הגרוש מוכיחה, שהיו לה רגשות אליו עוד בזמן שהיא נישאה לך, והרגשות האלו לא יעלמו בעתיד, והם חזקים ממה שהיא מרגישה אליך.
בנוסף, היא לא היססה לקיים יחסים לא מוגנים ולהכנס להיריון מגבר זר, ששזה חציית כל הקווים האדומים האפשריים, לו אני במקומך, הייתי נפרד ממנה אתמול, ומשאיר אותה עם הילד, רק תדאג לקבל יעוץ משפטי, שיפטור אותך מהחובה לדאוג לו כלכלית.

אורי שלום, מדובר כאן בנושא רגיש ומורכב מאוד אני חושבת שיהיה הכי נכון לפנות לייעוץ נישואין ע"מ להתחבט עם כל השאלות והתהיות. הנושאים רגישים כאמור וצריך לדון בכל נושא לגופו על כל השלכותיו.
מאחלת לכם הצלחה
תמי אורן
מטפלת זוגית 0545510509

אם זה נכון אשתך שאפה להכנס להריון ולהתעבר עם הגנים של האקס שלה שלח אותה לקיביני מט. פעם מזדינת תמיד מזדיינת למה אתה צריך בעיות.

לאורי עם כל הכאב שבדבר אסור לך להמליץ לה על הפלה.העוול כבר נעשה.עזוב אותה אך אל תגרם לכך שתשנא אותך כל החיים בגלל שנאלצה להפיל

אני חושבת שאל תיתן לה להפיל,אבל אתה לא צריך לדאוג לילד שהוא פרי בגידתה,הרי הוא כמו תזכורת נצחית ומקוללת לבגידה....

הנח לה לחיות את חייה ואסוף כוחות לעזוב

בהצלחה