פורום פרידות, גירושין, בגידות - יש לך שאלה?

לפי הכתיבה שלך רואים שאין לך "הרבה" כבוד למין הנשי ,אני לא הייתי חיה עם אחד כמוך יום אחד ,לפחות לנו יש רגשות מצפון אם אנחנו מועדות אבל אתה נהנה לבגוד באשתך רק מעצם הבגידה לא בגלל שהתאהבת ..אז יש לך הרבה מה ללמוד מנשים .צא מהראש של איש המערות ותתחיל לכבד נשים!

אני לא בוגד לצורך בגידה. אני לא מסתובב בסופר מרקט השכונתי כדי לצוד את הנשים שמחפשות ריגושים. אבל אם ביומיום אני פוגש מישהי שמקרינה ומשדרת שהיא מעוניינת אז אם פעם הייתי מקבל את זה כמחמאה ועובר הלאה היום אני לא מתאפק. לא נשארה לי סיבה. אם היית עוברת את מה שאני עברתי כשגיליתי את זה לא היית קוראת לי בשמות גנאי. נכון שאני לא בוגד כרגע מתוך התאהבות אבל זה רק בגלל שלא פגשתי את האישה הנכונה. אם אפגוש אחת כזאת הסקס לא יהיה במקום הראשון. כל אלה שפגשתי לא היו מעוניינות ברגשות. שיחות על קפה בעיניהן היו "זיוני שכל".כמו שמישהי אמרה לי פעם" אין לי כוח לזיוני שכל.את זה יש לי בבית" . נו אז איך בדיוק אני אמור להתאהב באחת כזאת?

אין לי כבוד למין הנשי? תאמיני לי יעל שלא הייתי כזה ואני גם לא ממש כזה. אבל בואי תסבירי לי משהו. אם הבעל כל כך מקסים.כל כך אוהב. כל כך מתחשב למה צריך לפגוע בו? למה לא לנסות ולשפר? למה לא להתלונן על כל מה שמפריע? למה לספר שיש בעל מקסים בבית ולקפוץ לזרועותיו שאחד אחר? אני בכלל לא מדבר על כאלה שחיות עם זבלים. אני לא מדבר על כאלה שהבעל הפך אותן לעציץ. אני לא מדבר על כאלה שסובלות בבית. מרגיז אותי שיש נשים שאומרות כמה שהבעל נהדר ונפלא והולכות לחפש מהצד. אני חושב שהן מנסות להגיד שהבעל פשוט משעמם. אני מאד מקווה שזה לא המין הנשי שאת מתכוונת. כי אם כן אז את צודקת. אין לי באמת כבוד לכאלה. איך אני אמור לכבד ולהתאהב באישה שמתקשרת לבעלך,ביוזמתה, ואומרת לו בטלפון שהיא אוהבת אותו ושהיא חושבת עליו ובאותו זמן היא יושבת עליי כשאני בתוכה? נו באמת יעל. תסתכלי על הצד הרע שלהמין הנשי. הוא שם .הוא קיים. תודי או לא. הוא חיי ונושם לצד הרוע הגברי. אתן מסוגלות להיות נפלאות. מדהימות. אבל יש שם את הרוע שמחכה לרגע הנכון לפרוץ. לפגוע בלי להתחשב בתוצאות. וכשהכל מתגלה הצד השני נפגע אני לא בטוח שהמאהב נשאר דקה אחת כדי לתמוך.

את כל השאלות ששאלת :למה לא לנסות לשפר וכד' אתה יכול להפנות לעצמך. כי אחרי שאשתך בגדה בך יכולת לסלוח לה ולהמשיך הלאה במקום ללכת לבגוד. אני לא מצדיקה נשים או גברים שפוגעים סתם בבן הזוג שלהם אבל מצד שני אני יודעת שאנחנו אנושיים ויכולים למעוד. ההבדל הוא שלמשל אתה אחרי שאשתך בגדה בך לא מצאת לנכון כנראה לשקם את הייחסים בינכם אלא אתה ממשיך בנקמה שלך בזה שאתה ממשיך לבגוד בה. וגברים או נשים אחרים שחשוב להם בן זוגם כן משתדלים לחזור לזוגיות טובה. אני לא שופטת אף אחד אבל אתה מדבר על גברים שמתייחסים לנשים שלהם כמו לעציץ ?ואתה?עצם הבגידות שלך בה לא שמות אותה במקום משפיל?תחשוב על זה במקום להצטדק

לפי צורת ההתבטאות שלך את מצדיקה ועוד איך מצדיקה בגידה . לשפר? את זה אפשר היה לעשות לפני. אם היא היתה באה ומספרת לי מה מציק לה מילא. אבל היא לא הראתה שום סימן. לא היתה לנו שום שיחה. היא שידרה אושר. "איזה כיף שיש לי אותך" היא אמרה כשבדיוק בתקופה ההיא היתה בורחת מהעבודה וזוחלת למיטתו. לשפר? עכשיו? אל תמכרי לי פסיכולוגיה בגרוש. מה את מבינה מהחיים שלך. את מלטפת כאן אנשים שבוגדים ועוד טוענת שאת לא מצדיקה אף אחד מהם. סביר להניח שאת בדיוק אחת מאלה שיש להן בעל מדהים אבל מחפשות בחוץ מישהו כדי להשפיל את הבעל האומלל . אלתתחבאי לי מאחורי חזות של הפיה הטובה. זה אולי עובד פה על אחרים אבל אותי לא תכלי להוליך שולל.

אמרת שכולנו אנושיים ויכולים למעוד. לא שמעתי טוב..למעוד? אלה שאני בא אליהן בטענות לא מעדו. הן כולן בוגדות תקופה ארוכה. יש פה מישהי שיש לה בעל"מקסים ונהדר" והיא נואפת כבר 6 שנים. את שומעת את זה? 6 שנים תמימות שהיא מזדיינת מהצד. זאת לא מעידה. זאת בגידה בכוונה תחילה. וזה לא שרע לה עם בעלה. הרי הוא מקסים . לא? אז לכי תמכרי את הסחורה שלך לנאיבים שמחפשים הצדקה לבגידה שלהם ומחפשים יד מנחמת. להם את מתאימה כמו כפפה ליד.

נכון אני לא מצדיקה רומן של שנים וחיים כפולים לא לזה התכוונתי. ובאמת אני לא מבינה את הנשים הללו אני לא הייתי יכולה לחיות במערכת כפולה כזאת . אני התכוונתי לזה שהחיים זה לא שחור לבן ודברים משתנים עם כל הכאב.יש לי חברה שהייתה נשואה 10 שנים ולא אגיד לך שהייתה אומללה אבל זה לא עניין של אומללות תמיד היא פשוט הפסיקה להרגיש אליו אהבה ולא יכלה לחיות בזוגיות לא מתאימה יותר.הם הלכו ליעוץ זוגי וזה לא עזר ותוך כדי הנישואין היא הכירה מישהו ומצאה בו את אהבת חייה .והיום הם נשואים באושר. אתה יודע יש משפט שאומר "אין אהבה צודקת" ואני לא יכולה לשפוט אותה למשל שמה לעשות ומצאה את אהבת חייה ולא רצתה כל החיים לחיות בסוג של פשרה. אז לזה התכוונתי ולא לאנשים שמנהלים חיים כפולים שמבחינתי אין הצדקה ולאף אחד לא מגיע פגיעה כזאת. אה...וד"א נכון יש לי בעל באמת מדהים ואני לא אחליף אותו באף אחד . יום טוב ק,יעל

מתי הסמיכו אותך לדבר בשם המין הנשי, מה את מכלילה? יש כל מיני סוגי נשים קרירות חמות צבועות בעלות וחסרות רגש ועוד. בגידה היא בגידה וכואבת ולא נשכחת לצד הנבגד.

ק' יקר,
אין ספק שמה שאתה כותב מעביר תחושה של כעס רב, תסכול ובעיקר עלבון. אתה מנסה לשפר את התחושה הקשה הזו בכך שאתה "נוקם" באישתך ונהנה כדבריך לראותה סובלת. זו לא הדרך לשקם אגו פגוע זו דרך להשאר פגוע וגם להרוס את באישה שאתה חי איתה והיא גם אם ילדך. אם אתה באמת רוצה לשקם את עצמך מהפגיעה הזו גש ליעוץ זוגי יחד עם אישתך ושם תלמד איך אפשר לסלוח ולהתקדם הלאה בלי הרס של עצמך ושל אישתך.
בהצלחה,
דליה שוורץ - יועצת זוגית
054-4220259

קודם כל אני מברך אותך על הגישה התרבותית. דבר שני אני לא זוכר שאמרתי שאני בוגד כדי לנקום בה. אני באמת לא מחפש ביוזמתי. פשוט עכשיו אני לא מתאפק. פעם לא ראיתי את המבט המזמין הזה שרואים בעיניים של מי שמחפשת. הייתי תמים. היום אני קולט את זה די מהר .ואם אני רואה שאם זה לא אני אז זה מישהו אחר אז אני זורם עם זה. אם זו נקמנות? אני לא חושב. נכון. אני נהנה לראות אותה סובלת אבל תאמיני לי שאני סבלתי יותר. זו פגיעה שמשנה את האישיות. לא נשאר טעם לשום דבר. פתאום מתברר שכל מה שעשיתי כדי לשמח היה חסר ערך. כל ההפתעות הקטנות שהייתי קונה לה ביום שישי היו שוות קליפות שום. כל מילות האהבה שלי לא היו שוות דבר לעומת מה שהוא היה מזמר לה באוזן במיטה. .לא מזמן היא אמרה לי שהיא מייחלת לאותו מבט שהייתי מביט בה פעם. היא רק לא מבינה שהמבט הזה מת. קבור מתחת לכל מעשי הניאוף שלה. אני בספק אם זה יחזור. יש בי המון סיפוק לסבל שלה. בתוך שנתיים היא הספיקה להתבגר 15 שנים. פניה מלאות קמטים. שמנה מאד. כבר לא רצה למספרה כל יום שישי כדי להתיפיף. אני לא נוקם אבל אין בי רחמים .אף לא טיפה. ייעוץ זוגי? עוד מוקדם מדי. אמרתי שאני מעביר אותה גיהינום. האמת היא שזה לא משהו שאני עושה. זה פשוט דברים שהפסקתי לעשות. והיא סובלת. ואני יקרן. אני אגבה את המחיר הגבוה ביותר שאוכל לגבות ורק אז אם אהיה מוכן נפשית אנסה לשקם מה שנשאר. תודה על התייחסותך דליה. אני קורא המון את מה שאת כותבת. אני מדברת לענין .גם אם אני לא תמיד מסכים איתך . (--:

תאמין לי כל מילה שלך נכונה וכולם צריכים לחשוב ככה בסוף תמיד החרה צף למעלה..

חלק מהנשים מתחסדות,ממורמרות ומסתכלות על הכוס הריקה. בעלי בגד בי עוד שההייתי בהריון וגם לאחר ההריון.ידעתי שאני לא רוצה קשר כזה ותכננתי לפרטי פרטים איך אני עוזבת עם הילד ומתחילה בתהליך גירושין זה בא לו בהפתעה,הוא לא ציפה הוא חשב שאני עם תינוק לא אעשה שום דבר,הוא ניסה להרחיק אותי מחבריי וממשפחתי. אני בחורה עצמאית,משכילה,חברים וחברות ו"בעלי" ניסה לקחת את זה ממני. עשיתי הכל בשבילו והוא פשוט שם על זה ובסוף הכנסתי לו אני מאוד שמחה על כך. זוגות לוקחים אחד את השני כמובן מאליו וזה לא צריך להיות כך. אשתך ניצלה את אהבתך אליה,הפינוקים וכו' ובגדה. כשמישהו בוגד האמון הדבר הבסיסי בזוגיות נפגם איך אפשר,אני לא יכולתי להמשיך ואתה צודק שלא המשכת נכון עכשיו אתה נהנה ואני בטוחה ברגע שתמצא מישהי שבאמת מוצא חן בעיניך לא תנסה להשכיב אותה. בנות אל תהיו כאלה תמימות גם לחלק מכן לא חסר כמו הגברים תעריכו,תשפרו תאהבו את הבן\ת זוג שלכם זה לא מובן מאליו.

שנבעו מכתיבה מהירה בלהט הענינים. אני מאמין שמי שקרא את מה שכתבתי הבין. במיוחד אתן דליה ויעל.

היי ,בקטע הזה אני מסכימה עם נעמי זה באמת בזבוז זמן ואנרגיות להעביר את החיים שלך בכעס ונקמה. אז יכול להיות שמגיע לה אבל לך זה מגיע לחיות ככה? לכל אחד יש את הזכות להיות מאושר חייים רק פעם אחת אז לדעתי או שתנסה לשקם את היחסים בינכם או שכל אחד ילך לדרכו לא? סתם עצה אל תתלהב :) בהצלחה יעל

את מבינה מה המשמעות של "כל אחד יילך לדרכו"? זה אומר ש היא תיקח ממני אתהמעט אושר שיש לי שזה הילדים. אווו לא מותק. שאני אלך לגור לבד כמו כלב והיא תזכה בכל הקופה? הרי אני לא אשאיר את הילדים בלי בית. אז זה אומר שאני אצטרך לצאת ולחפש איפה לגור והיא תהנה לה בבית עם הילדים ותביא עוד איזה אחד הביתה שיגור עם הילדים. לא חמודה . תודה על העצה אבל אמרתי מקודם .אני יקרן. זה מחיר זול מדי. היא צריכה לשלם הרבה יותר על מה שהיא עשתה. על כל רגע של עונג היא תשלם בשעות של סבל נפשי. אתן לך דוגמא. אני הולך איתה לבית קפה ושם היא מפחדת להסתכל שמאלה וימינה. פעם כשהיה עובר בחור חתיך היא היתה מעירה משהו והיינו צוחקים מזה. היום היא לא יודעת על מה לדבר. אין לה את החופשיות שהיתה לה פעם. לא שאני אמרתי לה משהו . היא פשוט נבוכה. מפוחדת. יש לי קרח בעיניים והיא קולטת את זה. לפני כמה ימים חברה שלה התקשרה אליי וסיפרה לי שהיתה להם שיחה ואישתי סיפרה לה שהיא קרובה להתמוטטות עצבים. לא נורא. היא קרובה לזה. אני עברתי את זה. שתסבול עוד קצת. עכשיו שאלה לי אלייך יקירתי. מי זו נעמי?

היתה תגובה למקרה שלך ,מישהי בשם נעמי שכתבה אבל משום מה מחקו את התגובה שלה ואני נשארתי לבד עם התגובה המטופשת שלי.....חחחח מצחיק לפחות היו מוחקים גם את שלי לא? לא משנה אני באמת התכונתי לתגובה שלי אני לא מאמינה שטוב לך עם המצב כמו שהוא... ובטח גם לאשתך לא .אם זה היה קורה לי נראה לי שהייתי עוזבת את הבית רק מהעלבון והפגיעה.זה לא מתפרש כחולשה וחוץ מזה בית זה רק קירות אפשר למכור אותו ולחלק חצי חצי אני לא מאמינה שבגלל זה אתה נשאר ,אתה לא "יקרן" אתה פגוע בגלל זה אתה מתנהג ככה.אתה מחכה שהיא תיפגע כמוך ואולי אח"כ תיתן לה צאנס מחדש אבל אתה שוכח שאתה הורס הרבה בדרך ..אני בטוחה למשל שהילדים גם מרגישים במתח הזה בינכם וגם מגיבים אליו. אני גם לא מאמינה שתהיה בנאדם יותר מאושר אם תצליח לפגוע בה יותר ממנה. ההפך רק יותר ממורמר וחבל אבל מי יודע אולי אתה באמת נהנה מזה ואוהב את זה ואני סתם מזבלת לך את המוח .כנראה שהדעה הראשונית שלי קלעה בול (?)אני מקווה שלא אפילו שאני לא באמת מכירה אותך. ערב טוב לך ק,יעל

אני יודע שאני נשמע מאד שוביניסט. אבל זה לא ממש נכון. אני מודה. אני די קיצוני. חסר טקט. אומר מה שיש לי להגיד ולא ממש בוחל במילים. בלהט הענינים אני מסוגל לפגוע. לא פיזית חלילה. מילולית. אם היית שומעת את קולי היית קולטת שאני נשמע מאד חד כשאני תוקף. לא בצעקות אבל יכול לפגוע כמו תער. אני יודע שהרושם הראשוני היה שאני שונא את המין הנשי. זה בסדר .מותר לך לחשוב ככה. נכון שכתבתי כמה דברים פוגעים. (למשל שהיה מין אנאלי ביניהם ביום הולדתה. האמת זה נכון. הם נפגשו בבוקר וזה מה שהם עשו. אני יודע את זה ממקור הכי מהימן שיכול להיות. חברה הכי טובה שלה. ככה זה . אם מחפשים מידע על הבת זוג הכי טוב זה להתקרב לחברה הכי טובה שלה. זה עובד. תאמיני לי. וכשהטחתי בפניה את זה היא היתה בהלם. כמובן שלא אמרתי לה איך אני יודע. שיחקתי אותה שיש לי חוקר.)אבל כל מקרה שאני קורא פה בפורום מחזיר אותי לימים השחורים של אז. אז באמת התעצבנתי וכתבתי מה שכתבתי. אני לא מתחרט. על אף מילה. ולגבי ההצעה שלך למכור את הבית ולעשות חצי-חצי אז יקירתי זו בעיה. כל החברים של הילדים שלנו נמצאים פה בסביבה. עם החצי יהיה קשה מאד לקנות בית באזור הזה. אז זה אומר להרחיק אותם לשכונה אחרת. לבתי ספר אחרים ורחוק מחברי הילדות שלהם. זה לא מגיע להם. הם לא הרעים בסיפור הזה. חוצמזה הם גם מאד קשורים אליי. ושלא תחשבי שהם קטנים. הגדול לפני גיוס. אבל "אנחנו חבורה" כמו שאומר בני הקטן. הם החיים שלי. אז מה? לוותר עליהם? למה? כדי שאני אמצא אושר? או שהיא תמצא אושר? לא חומד.תאמיני או לא אני מאושר. התגברתי על המקרה. רק שעכשיו אני יודע עם מי יש לי עסק. המצב הוא כמו במלחמת יום הכיפורים. היא הפתיעה אותי. האדמה רעדה תחתיי. הייתי בטוח שזה חורבן הבית. אבל איכשהו התאוששתי. החזרתי מלחמה . כתשתי אותה ועכשיו היא מתחננת שתהיה הפסקת אש. ובכן יקירתי תהיה הפסקת אש כשאדע שהיא מובסת נפשית באופן טוטאלי. אז אני אקבע את גבולות הפסקת האש ונראה מה עם הסכמי שלום.

נראה לי שטחננו או טחנתי ליתר דיוק מספיק את המקרה שלי. נראה לי שאני חוזר על עצמי. אולי נשלה נושא? אהההה? (--:

מצטערת אם נכנסתי לך לעורקים באמת נסחפתי קצת לא יודעת למה. בכל אופן שיהיה לך בהצלחה בהמשך. :)יעל

אני יודע שיריתי עלייך כמה חיצים אבל אני חושב שבתוך תוכי חיפשתי לקרוא דעה בסיגנון שכתבת לי. ואני בכלל לא חושב שנכנסת לי לורידים. אני זה שפתחתי את הכל לדיון. את בסדר יעל. אדר אגב. מה שעה?

אני בכנות מבינה את כאבך אבל שאלתי באה ממש ממקום של תמיהה.איך אתה שכלל כך נםגעת מבגידת אשתך,מוכן לעשות אותו הדבר לגבר אחר שממש אינו אשם.יש המון רווקות ופנויות.אתה שפגעת-לא מן הראוי היה שתבחר????????

ק אתה משדר מדי פעם את הטקסט הזה שכתבת בעבר מילה במילה מסתמך על זכרונם הקצר של משתתפי הפורום. די כבר, כשזה חוזר זה משעמם .

לא יודע מתי שידרתי את זה בעבר. למיטב ידיעתי זו הפעם הראשונה שאני כותב את מה שכתבתי עכשיו. אולי תראה לנו איפה זה עוד מופיע? אני סקרן לדעת . כולנו סקרנים. ומענין למה אתה אלמוני.

אין מילים לתאר את גודל הגיחוך, העצב והחמלה שמעורר ק' , הגבר הנבגד, המקסים, הפואטי, עדין הנפש... ממש משורר לירי נוגה!! אילו מילים הוא בוחר לתאור המתחולל במכמני נפשו הפגועה וליבו שותת הדם.. אילו ביטויים מעוררי השראה!!! איזו שפה!! אללי!! היש נשגב מזה? התיתכן שירה גדולה מזו? היש כותב אדיר ממנו???
איה, איה אותם מוציאים לאור התרים בעיקשות נואשת אחר הכישרון החדש שיטיב למלא את החלל התרבותי המתעצם והולך בחברה הישראלית?
הנה, נמצא לכם מבוקשכם בדמותו של המשורר הדגול, איש המילה חריף השכל ודק האבחנה- ק'.
קחו, קחו אותו עימכם! היפכו את שפתו העשירה, הקולחת, הנאה והרב גונית לשפת התרבות העברית כי אין שניה לה!!

ובבניין ציון ננוחם

אני מסכימה עם כל מילה שנכתבה מעלי.

מעבר לזה כמה מילים לקוף.... אני באמת מרחמת עליך,ולא במובן הציני של המילה, אלא בגלל שאתה נותן לאגו הפגוע שלך לעוות לך את תפיסת העולם.
מה שכתבת ידוע משחר הימים,נשים בוגדות,משקרות,מרמות ומזייפות כל הזמן,אך לא בשונה מהצד הגברי שחוטאים באותם החטאים.
לא כולם/ן בוגדות ומשקרים/ות.


אתה מתאר את עצמך כגבר רומנטי ואני מאמינה לך,ואני חושבת שמה שאתה מרגיש מובן לחלוטין. אישה שאהבת ואפשר לומר אפילו הערצת ירקה לך בפנים.

אבל הייתי מצפה ממך פשוט לפעול גם ע"פ הרציונל.ואולי אתה יודע שהגיע הזמן להפסיק עם זה ורק בגלל זה עכשיו בחרת לכתוב לנו,הרי ברור שישבת לקרוא בפורום לפני שהחלטת "לשוחח" איתנו.

אני חושבת שהכעס מעוור אפילו עיניי חכמים. ובחור רומנטיקן כמוך בטוח לא נהנה מהמצב שבו אתה חי.

אז אני רוצה להפנות אליך שאלה או שתיים....

אתה אוהב את אישתך,היום?

אם התשובה היא לא-אני מציעה לך לסיים את הנישואים ולא כדי להפסיק את הסבל שלה,אלא שלך.
אתה מענה את עצמך בתוך מערכת זוגית שלא בטוח אם יש לה סיבה להמשיך להתקיים אפילו עוד יום.

אם התשובה היא כן-אני חושבת שהגיע הזמן,היום!, לקחת את אישתך ואם אתה לא מרגיש שאתה יכול להתמודד לבד -אז דרך יועץ נישואים ותפטור את הבעיות.

גם אדם שפשע ונשפט ונמצא אשם-רשאי לקבל הזדמנות שנייה. אתה לא חושב שהענשת את שניכם מספיק? אל תיתן לאישתך להשבר ממך,כי גם "לא התאפקת" יותר ושכבת עם נשים אחרות. ז"א שנאלצת כן להתמודד עם זה בעבר,ואם היית מתפתה ואישתך הייתה מגלה את זה? לא היית רוצה לעבור את מה שאתה מעביר אותה.

אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך.

אני מאחלת לך המון בהצלחה במה שתבחר לעשות עם עצמך ועם חיי הנישואים.

כתבת מהלב.
אני נשוי כ20 שנה ולא יודע מה עוד יקרה באחד הימים.
אני לא צדיק מושלם ולפחות פעמיים בעבר ביליתי אצל מסגיסטית וחזרתי לאישתי .
אני רואה מה שקורה בחוץ-בגידות.החלפות זוגות וכולי...
אני די חושש שלא אצטרך לקום בוקר אחד ולהבין מאישתי שיש לה מאהב.
תודה חבר-הכתיבה שלך היתה עינינית וחשובה.

ק. היקר,
אני מקווה שתקרא הודעה זו כיוון שהיא נכתבת חודשים ארוכים לאחר הדיון המקורי. בכל מקרה, למי שעוד לא יודע - הסיפור שלי בקצרה הוא שאשתי בגדה בי כחודשיים ויותר לאחר שקיבלה עם עצמה לעזוב אותי מבלי לנסות ולתקן את הנישואים (או במילותיה: אני בת 27, ללא ילדים וללא הרבה רכוש משותף, אין סיבה שאסתפק בנישואים שהם רק "בסדר").
לא זכיתי לנקמה כמו שאתה מתאר מכיוון שרגע הגילוי היה גם רגע העימות בינינו (בדקתי את הטלפון שלה באימפולסיביות והיא ראתה אותי) ולכן לא יכולתי לגרום לה להמשיך לחשוב שאינני יודע בזמן שאני מתכנן את צעדיי.
גם העובדה שבכל מקרה הרומן היה לצורך יציאה מהקשר, מנעה ממני כל סנקציה כלפיה בסגנון שאתה מתאר. אם היא ממילא עזבה את הבית ואין לה כוונה לחזור, אין לי שום דרך "להעניש" אותה פרט לגרירת רגליים בתהליך הגירושין.
הציעו לי לנקום בה בכך שאספר לאשתו ו/או במקום העבודה (זה מפעל משפחתי, הוא אחד האחים ואשתי עובדת שם, אמנם לא כפופה לו אבל בדרג זוטר ממנו). וויתרתי על זה מסיבות של מוסריות וערכיות. אבל גם מסיבות תועלתניות. אם היא בת 27 ומרגישה שיש לה עוד זמן להתחיל משהו חדש, אז אני בן 29 וגם לי יש זמן להתחיל משהו חדש. רק שאני יודע באינסטינקט שכל שארית שאגרור עמי לקשר החדש, תחבל בו ותמנע התפתחותו. גם עוד טרם הקשר החדש (שעוד יבוא, בזה אני בטוח) אני רוצה להשאיר מאחורי את הפרשה האומללה. ללמוד ממנה, בוודאי, ולגדול ממנה ולהבין כיצד הייתי במערכת יחסים כה רעועה עד כי שנה וחצי בלבד לאחר החתונה אשתי יצאה לרעות בשדות זרים, רק כי לא היה לה מספיק טוב (לא רע, לא סבל, פשוט לא מספיק טוב).
נעלבתי מהרבה דברים: מכך שלא פנתה אלי עוד לפני הרומן כדי לומר כיצד היא מרגישה. מזה שהתחילה רומן עם אדם שהיווה לה אוזן קשבת (כלומר שבכלל היה לה צורך באוזן קשבת), נעלבתי מהעובדה שדיברה איתו עלי, במשמעות של תיקון הנישואין (הם השיאו זה לזו עצות כיצד לנהוג עם בני הזוג), נעלבתי מזה שבחרה באדם שאין שום סיכוי שמערכת יחסים עמו תצלח: בן 45, נשוי +3 עם הרבה מה להפסיד. נעלבתי שהעדיפה רומן על פרידה, נעלבתי מהשקרים שסיפרה בטבעיות ומכך שהאמנתי או סירבתי להאמין באופציה הגרועה, גם כאשר הראיות הלכו ונערמו. נעלבתי מכך שכשהציעה ללכת לטיפול זוגי, בעיצומו של הרומן, לקחתי על עצמי את כל האשמה על התקלות ביחסינו ועשיתי מאמצים כנים ואמיתיים לתקן את מה שלא היה בסדר, אבל היא המשיכה ברומן שלה מכיוון שהטיפול הזוגי נועד להכין אותי לפרידה ולא לתקן שום דבר.

ישנם עוד הרבה דברים מעליבים. אני בכלל לא מדבר על הסקס (היא עושה איתי וחושבת עליו - מדברים שכתבה לו. משתמשת איתו בצעצוע מין שקנתה איתי - איכס!!! שוכבת איתו ברכב באמצע איזה יער ושוכרת חדר לפי שעה באיזה מקום וכו' וכו').
(מסתבר שכן דיברתי על הסקס, נו מילא).
נגמר לי המקום ולכן אמשיך בהודעה הבאה.

אז כן, רציתי לנקום והצטערתי שלא יצא לי לנקום. למשל, ברגע הגילוי לזרוק אותה מהבית בבגדים שעל גופה. או לנסוע איתה לאילת (בבוקר שלאחר הגילוי היינו אמורים לנסוע לאילת כחל מהמאמצים "לתיקון הקשר" - רעיון שלה. אז גיליתי גם שהוא ומשפחתו יורדים לאילת, לאותו מלון. מעניין מאוד...), ולזרוק אותה בצד הדרך. או להתנהג כאילו הכל כרגיל ואפילו להציע ארוחת ערב משותפת איתו ועם אשתו ואז ככה סתם, לקראת הקינוח לזרוק בנונשלנטית לאשתו: "אז מה את אומרת X, מה דעתך על זה שבעלך מזיין את אשתי?".
כל זה לא קרה ולא יקרה.
ואני חושב שגם אם הייתי מצליח להסתיר ממנה שגיליתי באותו הרגע ממש, לא הייתי יכול לסבול עוד רגע במחיצתה. בוודאי שלא להמשיך לחיות איתה. נכון, אין לנו ילדים וזה עושה את הפרידה יותר פשוטה. ונכון שכרגע אני מתגעגע מאוד לזוגיות (לא איתה, לזוגיות בכלל) ונכון שאם היא חוזרת ומבקשת סליחה אני ככל הנראה אקבל אותה בחזרה.
אבל מה יקרה חמש דקות אחרי שקיבלתי אותה? איך אוכל לחבק אותה בידיעה שהוא נגע בה? איך אוכל לסמוך עליה שהטלפון שקיבלה או הSMS אינם ממנו? איך אוכל לדעת מה היא עושה בכל רגע מרגעי היום או אפילו מה היא חושבת גם כשהיא מחבקת ואומרת שהיא מצטערת?
לא, אין סיכוי שהייתי יכול לנהוג כמוך. גם לא בשביל להעניש אותה כל יום עוד קצת ולהפוך אותה לצל של עצמה. אני רוצה מערכת יחסים נורמלית ובריאה, של אהבה ושיתוף.. לא כזו שבה צד אחד נשאר כדי להלקות והצד השני נשאר מתוך אשמה.

על מנת שזה יקרה, צריך פשוט "לשחרר". אמרתי פשוט, למרות שזה הכי לא פשוט. אבל זה הדבר הנכון. זה נשמע קל יותר להחזיר את הגלגל לאחור מאשר לצאת לדרך חדשה, אבל זה פשוט לא אפשרי. אין אפשרות כזו.
אז אני מאחל לך, ק. יקר שתוכל לזנוח את הכעס והנקמה. לוותר על הצורך הבלתי נגמר בהענשה מכיוון שלעולם לא תבוא על סיפוקך. אפילו אם חלילה היא תמות, אתה תישאר עם הכעסים הבלתי ממומשים האלו. האמן לי, ממרומי ניסיוני הדל וגילי הצעיר את זה אני כבר יודע: עדיף לסלוח ולשכוח, לאהוב מישהי חדשה ולהיאהב על ידיה, מאשר להיאכל מדי יום בכעס, נקמנות, ושנאה.

חזק ואמץ אחי.

שלום טל,
אומרים תמיד לנשים- ,שהנקמה הכי מתוקה כשהגבר בודג-זה שהאישה השנייה מקבלת אותו"- אז אני יכולה לומר זאת לך-אם היא עשתה את זה אז היא כנראה לא באמת שווה אותך-עד כמה שזה קשה ,כל הכבוד לך שגם ברגעים כאלה אתה נשאר נאמן לעצמך לערכים שלך ולעקרונות שלך-כשיצר הקנמה מאד קורץ מרוב הפגיעה ובכל זאת אתה חושב בהיגיון.אני באופן אישי מאד מעריכה אנשים כאלה.חזק ואמץ.

אני חייב לומר שאנשים כאן מאוד חזקים ובנויים נפשית.
לאחר פרידה שנבעה מבגידה אני נמצא במצב שבו אני סמרטוט חסר עמוד שדרה-אני רוצה את זוגתי בחזרה ,למרות כל מה שהיה -השקרים(במשך 3 שנים ביחד) המניפולציות וכמובן זה שהיא ביקרה בשדות זרים.
בכל אופן אני לא יודע איך אתם מתמודדים עם כל זה בקור רוח ,ככה,בקלות ממשיכים עם החיים.
אני שהפרידה הייתה לפני מספר חודשים לא מסוגל להמשיך הלאה בשום מצבמנסה להמשיך ונופל חזרה לאותו בור שחור,,מנסה לסתכל ימינה או שמאלה לחפש את המפלט מהסיטואציה ונשאב חזרה על ידי רגשות עזים כלפייה (למרות שהיא כבר המשיכה הלאה וכבר יוצאת עם אחד חדש) ואילו אתם כבר פוצחים בחיים חדשים(טל).
אשמח אם תוכלו לשתף באילו דרכים\אמצעים השתמשתם בכדי להתגבר על המחשבות והרגשות של-"לעזאזל-היא אמרה שהיא אוהבת אותי ואני האחד מבחינתה,איך היא עשתה את זה" או "פאק, היא עכשיו עם מישהו אחר".
בתודה מראש

ממש לא חיים חדשים. אצלי עוד לא עבר חודש! הדברים שאני כותב בפורום הם לגבי הרצונות שלי לעתיד, וממש לא המצב הנוכחי. גם אני סמרטוט חסר עמוד שדרה, גם אני מתגעגע אליה בטירוף ומקווה שהיא תחזור, למרות מה שהיה ולמרות שככל הנראה אין לה שום כוונה כזו בעתיד הנראה לעין.
אני בוכה דמעות בכמויות שמובילות להתייבשות והטריגר לא תמיד ברור. אין לי שום שליטה על הרגשות שלי, הם באים והולכים כרצונם.
מה אפשר לעשות? זה מה שאני עושה:
1. הולך לטיפול פסיכולוגי אינטנסיבי - 3 פעמים בשבוע.
2. נתמך ללא הרף בידי המשפחה.
3. מקבל תמיכה מחברים (זהירות! אל תמאיס עצמך עליהם!)
4. משתתף בפורומים כמו אלה.
5. כותב יומן.
6. קורא על הנושאים הללו.
7. משתדל לנהל חיים פחות או יותר מסודרים: מתקלח ומתגלח כל יום, שוטף כלים ועושה כביסה,
הולך לעבודה.
8. בוכה.

מה לא לעשות? זה יותר קשה. אני למשל, בניגוד לכל היגיון ועצה שקיבלתי, המשכתי ליצור קשר עם אשתי לפחות עד אתמול. והשיחות בינינו התנהלו כאילו שאני עדיין בעלה והיא עדיין אשתי. כאילו היא לא גרה ביחידת דיור ששכרה לעצמה, מהמשכורת שלה, בחשבון הפרטי שלה. כאילו היא לא ממשיכה לשכב עם המאהב שלה, ועכשיו יותר בחופשיות...
וכשאני מדבר איתה, זה מקל במקצת על הכאב. אבל מיד לאחר מכן, הכאב חוזר ובגדול. אתמול למשל אחרי סבב שיחות שכזה, בסיום השיחה האחרונה הייתי צריך לסיים וביקשתי ממנה רשות להתקשר שוב מאוחר יותר. והיא ענתה שלא... גם לה יש "תוכניות" להערב... לא הסכימה לומר האם הן איתו.
אז לאחר התלבטויות רבות, וקבלת אותה העצה מכל מי שאני מכיר, כולל נבגדים למיניהם, החלטתי לנסות ולשמור על מרחק. לא מייל, לא טלפון , לא SMS, כלום. זה לא אומר לא לענות לה כשהיא יוצרת קשר וזה לא אומר להתנהג בכעס כלפיה. להפך, להתנהג בנעימות ובנימוס, מבלי לחשוף מידע על מה קורה אצלי. שגם היא תחיה קצת באי-וודאות.
ואז, כשיהיה השקט הזה, להתחיל באמת לטפל בעצמי.

אחי, אני מאחל לך הצלחה בתהליך הנוראי הזה. חזק ואמץ!

בוקר טוב.
אני לא יודע על איזה קור רוח אתה מדבר. כולנו פה סובלים. אחרת לא היינו פה.
אני לא חושב שאתה סמרטוט חסר חוט שדרה. זה שלב שכולם עוברים. אני לא בטוח שאתה רוצה אותה חזרה מתוך געגועים ואהבה. אתה כרגע מרגיש מופסד. מנוצח. היא שיחקה אותה והלכה. אני חושב שאתה רוצה אותה חזרה כי ,בלי לשים לב, אתה פשוט לא רוצה שהיא תהיה עם מישהו אחר.אולי אני טועה אבל תחשוב על זה. אחרת מה יש לך לעשות עם אחת שברגע שהיא תחזור אליך אתה תתחיל לסבול. אתה לא תישן טוב אם היא תגיד לך שהיא יוצאת עם חברות. אתה תקפוץ מכל sms שהיא תקבל. אתה תשתגע אם היא תאחר מהעבודה ותספר לך שהיו פקקים. אני בטוח שאתה יודע את כל זה. אז תגיד לי עכשיו למה אתה רוצה אותה חזרה?

קראתי את מה שכתבת וזה עצוב. מצד אחד אתה יכול להתנחם בעובדה שאין לכם ילדים ואתה הוא היחיד שנפגע כאן. מצד שני אני מבין את הרגשתך. זה פשוט משפיל. זה הופך את הנבגד לסמרטוט. זה כמו בועה של חיים נעימים שמתפוצץ לנו בפנים. לא יודע מה איתך אבל אני,בימים הראשונים, הבנתי לראשונה בחיי מה זה כאב לב. פיזית. לא סתם ביטוי של צער.
אתה יודע? זה מדהים. למה הנשים שלנו לא באו להגיד מה לא בסדר. אישתך לדוגמא.למה היא נפרדה ממך למען המאהב? למה היא לא נפרדה ממך למען עצמה? מה קורא כאן לעזאזל.
האמת לא ממש רציתי לכתוב את מה שכתבתי למעלה. אבל יום אחד נכנסתי לפורום וקראתי על כמה נשים שמודות שהן בוגדות בבעלים הנפלאים שלהן וזה הרתיח את דמי. אם הם כאלה נפלאים, אם הם כאלה חברים טובים , למה אתן בוגדתות בהם? ואם הם לא אז מה אתן עושות איתם. הדו פרצופיות הזו מרגיזה.מה הן מנסות לעשות כאן בפורום? לזכות בתמיכה? אם מישהי תבוא ותגיד שרע לה עם בעלה אני אבין. באמת שאני אבין. אין מה לעשות. לפעמים זה לא מצליח וכשיש ילדים אז זה מסתבך. הכעס שלי מופנה לאלה שלא רע להן.
האמת אני כבר לא כועס. אין לי יותר כוחות. הוצאתי יותר מדי אנרגיות על השינאה והעצבים. נמאס לי. פגעתי בה כל כך קשה שאני לא בטוח שלא הגזמתי.

אני ממליץ לך בחום להמשיך בחייך למרות הכאב . תן לזמן לעשות את שלו.אין פתרון אחר. אני שמח שויתרת על האופציה לנקום בה. להחזיר לה.כי זה לא עובד לאורך זמן. בהתחלה זה מקל אבל בהמשך מתברר שזה לא ממש עוזר. אני גם בספק אם לקבל אותה חזרה( במידה והיא תבוא) זה יהיה צעד חכם. אתה לא תישן טוב לעולם.
תשמע לי ואל תאבד אמון באהבה. היא קיימת. אני לא יכול להגיד לך גם לא לאבד אמון בנאמנות. אני לא מאמין בה יותר. אבל אל תשפוט את הנשים שתפגוש בהמשך על סמך מה שעברת. הן לא אישתך הנוכחית. כל אחת שונה מהשניה. תתחיל קשר מבלי לבוא עם מטען. זה לא יצליח. תנקה את השטח הנפשי מכל מטען קודם.
מחזיק לך אצבעות. תצליח

נ.ב.
אל תשים לב לכל מיני " מר טילטן"-ים למיניהם. הם ינסו להשמיץ אותך רק כדי למשוך תשומת לב.
מר טילטן זה אחד שהיה פה לא מזמן ושינה את שמו כדי שלא נזהה אותו. נו טוב. שיהיה

אני שמח לקרוא אותך. ובמיוחד אני שמח לשמוע שגם אתה וויתרת על הנקמה והכעס. זה רק מחזק את ההחלטה שלי לנהוג כך.
כן, החלק המעליב ביותר הוא הוויתור מראש. היום אשתי אומרת שלא עזבה אותי למענו (שהרי לפי כל הסטטיסטיקות, הסיכוי שגבר במצבו יעזוב את אשתו למען פרגית הוא נמוך ביותר), אלא למענה.
פתאום היא מדברת על כך שמעולם לא הייתה לבד, לא חוותה חוויות וכו'. התחילה את משבר אמצע החיים בגיל 27.
אולי זה באמת העניין והרומן רק היווה לה דרך נוחה להצדיק את המחשבות שלה. אין לי מושג. אני לא יודע מה קרה קודם, תחילת הרומן או הפסקת האהבה אלי. אולי זה קרה במקביל. אני לא חושב שאפילו היא יודעת לומר.
לא משנה מהי הסיבה, העובדה שהתייחסה לנישואים שלנו כאל "בסדר" בלבד, אבל לא עשתה כלום כדי שהם יהיו יותר מ"בסדר", היא לב העניין. זהו שורש הכאב. כשאני חושב על הבגידה, המחשבות הכואבות ביותר הן לא על הסקס ביניהם, אלא על ההסתרה, על הרמייה, על כך שבמשך תקופה כה ארוכה לפני שבכלל פנתה אלי, היא התנהגה כאילו הכל כרגיל.
היום, כשאני חושב עליה, אני נע בין כעס עליה, גועל וגעגועים עזים. אבל לא אהבה. לא באמת. כשאני חושב עליה, מה היא עושה, איך היא מסתדרת, זה לא בגלל שאני דואג לה. זה בשבילי. כי אני רוצה לתת אהבה למישהו, והיא האובייקט היחיד שאני מכיר, כרגע.

יום יבוא ואמצא מישהי חדשה להעניק לה את כל האהבה הזו. לא איבדתי עדיין אמון במין הנשי או במין האנושי, ולא איבדתי אמון באהבה.

ולכל מי שמתלבט: אפשר להתחזק ואפשר להתרומם! גם ברגעים הכי שחורים אפשר למצוא קרן שמש יחידה, שמסמלת את הדרך החוצה מהתהום שאליה נפלנו. אחיי הנבגדים ואחיותיי הנבגדות - חזקו ואמצו, עוד תמצאו את אהבת האמת שלכם!

אתם באים משני קצוות שונים לגבי המעשים שלאחר פרידה והאמת היא שאני בהתחלה ניסיתי לפגוע בה ע"י כך שיצאתי עם חברה שלה- אבל בסוף הדייט אתה מרגיש "לעזאזל, מה אני עושה פה".
ככה שנראה לי שהדרך היותר בטוחה להתגברות מהרה היא של טל אפילו שמה שאמרת יכול לעזור- הגאווה העצמית שלי לא תיתן לי ללכת לפסיכולוג או אפילו לספר לחברים או משפחה שהפרידה נבעה מבגידה-אני מרגיש מספיק מושפל עכשיו גם בלי זה שאנשים ירכלו מאחורי הגב כך שמה שנשאר לי זה רק לפרוק פה בפורום.
הדבר העיקרי זה לנסות להוציא אותה מהראש (אותה או את המחשבה שהיא עכשיו,תוך זמן קצר, כבר עם אחר) אפילו שאני עדיין לא יודע איך לעשות את זה- כי המחשבות כבר גומרות אותי
בנוגע אליך אני מקוה שמה שאתה עושה על מנת להמשיך הלאה באמת יניב פרי,מקוה שתמצא את האחת שתהיה רק שלך אבל מבחינתי - כאשר אני אמשיך קדימה(אני מקוה שזה יהיה קרוב ) אני מקוה שאוכל לתת אמון שוב לא כי אני לא רוצה-אלא כי האמון בצד השני הלך והתמוגג ואתה תמיד תעשה השוואות ואנלוגיות בין סיטואציות שהיו עם האקסית לחדשה(גם אם נרצה וגם אם לא) וזה לא נותן להמשיך קדימה-כמו שאמרתי זה רק עוצר וההפך-מחזיר אחורה.
שוב, אני מקוה שאני טועה והכל זו רק מחשבה טיפשית שעולה ברגעים קשים ושבאמת נצליח להמשיך הלאה ולסגור את הפרק הזה בחיים
מקווה שיהיה לך רק טוב

היום הייתי בפגישה האישית אצל המגשרת. מבלי להכביר מילים, המסר העיקרי שקיבלתי ממנה הוא זה: יש שני צדדים למטבע. כמו שאשתי אשמה בכך שהביאה עצמה למצב של בגידה, כך גם אני אשם שלא התייחסתי לסימני המצוקה המוקדמים.
אני אומר את זה, מפני שבהתחלה חשבתי לומר לך: מה יש לך להתבייש? אתה הקורבן בסיפור ולא עשית כל רע! אבל זה לא נכון. גם לך אחריות במה שקרה, ללא קשר לבת זוגתך.
אני יכול להבין את התגובה הנקמנית שלך, לצאת עם חברתה (איזו מין חברה זו, שיוצאת עם הבן זוג של חברתה?). בוודאי שאני מבין את תחושת התסכול והאשמה שאני מניח שחשת לאחר פגישה זו.
אולם עלי להמליץ לך בחום רב דווקא על דרכי הפעולה שפירטתי בהודעה הקודמת. לשתף לשתף לשתף. אולי אתה מתבייש, ואולי אתה מרגיש שזה יפגע בכבוד שלך. אבל אם לא תוציא את זה החוצה, זה יאכל אותך מבפנים. זה ימשיך איתך כמו ספחת אל הקשר הבא, ומכיוון שלא פתרת עם עצמך את הקונפליקט שהביאך למקום בו אתה נמצא מלכתחילה, הרי שיש סיכוי טוב שתחזור על אותן הטעויות שוב ושוב.
ראה, כל אחד מחליט מהם גבולות השיתוף שלו. אני עצרתי קצת מאוחר מדי, אבל את הנעשה אין להשיב. מאידך, עצם השיחה על כך מאפשרת לעבד את המחשבות שמתרוצצות לך בראש ולא נותנות לך מנוח. אם אתה מרגיש כל כך לא בנוח לשתף אנשים המכירים אותך, פסיכולוג יכול להיות התשובה בשבילך. לפעמים קל יותר להיחשף בפני אדם זר. פסיכולוג טוב, יסייע לך להבין את המקורות להתנהגויות שהביאוך עד הלום ויסייע בידך להתמודד עם המחשבות והרגשות שאתה חש כעת.

אני מאחל לך כל טוב והצלחה בהתמודדות עם המשבר הקשה הזה, ומקווה שתדע לצמוח ממנו ולהפוך אותו להזדמנות לשינוי חיובי אשר בתורו יבטיח את אושרך בעתיד.

כמו שאמרתי כבר-מקווה שיהיה לך רק טוב ושתגיע מהר למקום טוב יותר.
בהצלחה

אני רואה שמר רואי נבהל קשות ושינה את שמו למר טילטן ושוב ל snadoval . רואי. ידעתי שאת מתוק. רק לא ידעתי עד כמה.

אתה זקוק לזה דחוף... טיפוסים כמוך מעולם לא גרמו לי לשנות שום דבר בטח לא את שמי. ובנוגע למה שכתב "מר תלתן" תודה שאתה מייחס לי כשרון כתיבה כזה, אך לצערי לא זכיתי... אתה לעומת זאת קיבלת את מה שמגיע לך, בעדינות, בקטנה,בנימוס, אבל סכין הוא סכין...
תהנה, הרווחת את זה ביושר...מותק.
רואי

לא רוצה שום קשר אליך בפורום הזה. כתבתי? כתבתי!! בוא נשאיר את זה שם

היי,
את באמת חברה טובה אם כ"כ חשוב לך לעזור לה אבל יעוץ זוגי מתאים בעיקר לזוגות שרווצים להשאר יחד למרות הקשיים והמריבות. יעוץ זוגי בנוי על כך שכל אחד מבני הזוג יבין שהגיע הזמן להסתכל כל אחד עצמו להגדיר את האחריות שלוקחים על החיים. יעוץ זוגי שבנוי על שכנוע של גורם שלישי או על חוסר רצון אמיתי לשקם את היחסים לא יוביל לשום מקום. לכן אם את רוצה באמת לעזור נסי להבין ממנה אם היא באמת מעוניינת להשאר עם בעלה ולשקם את היחסים. אם כן תבשרי לי שזוג שרוצה להשאר ביחד ומוכן לצאת לדרך שנקראת ייעוץ זוגי יכול לגשר עלהמכשולים ולהתחיל פרק ב' עם אותו בן הזוג.

בהצלחה,
דליה שוורץ - יועצת זוגית.
054-4220259

שלום תודה ע תגובתך הדבר שאני לא מבינה הוא למה היא לא מנתקת את הקשר הטלפוני איתו ונראה לי שבגלל זה היא לא ממש עושה מאמץ ללכת לטיפול זוגי

היי,
אני לא מכירה נתונים סטטיסטיים בנושא אבל זוגות שבחרו לקבל יעוץ מקצועי לאחר בגידה בהחלט מצליחים להתגבר על המקרה ולהמשיך הלאה - יותר מזוגות שלא פנו לייעוץ ונשארו עם הכעס והעלבון לאורך הרבה שנים, וזה כמובן לא מאפשר להתגבר על המקרה.

מורן יקרה,
את ההחלטהמה לעשות כמובן שאת תצטרכי לקבל בעצמך אבל רגע לפני שאת מקבלת החלטה נסי לפרק את מה שלא טוב לך עם בעלך לרשימה של סיבות לחוסר שביעות הרצון שלך. לאחר מכן ערכי רשימה של הסיבות שטוב לך איתו. עשי את אותו הדבר עם המאהב שלך מה טוב ומהלא טוב. מאוד יכול להיות שתמצאי שהשגרה היא זאת שמקשה עלייך עם בעלך ובמקרה כזה קחי יוזמה ונסי לשבור את השיגרה ע"י יוזמה של בילוי משותף קטן וספונטני באמצע השבוע או ארוחת צהריים משותפת באמצע יום עבודה או כל דבר שהוא לא שיגרתי בזוגיות שלכם. נסי להגדיר לבעלך מה את רוצה ממנו כדי להיות מאושרת, מה את צריכה שהוא יעשה כדי שאת תרגישי שהוא הגבר שלך. את כותבת שהמאהב שלך הוא אהבת חייך האם את בטוחה שזה כך או שהאהבה האסורה מתוקה כ"כ רק בגלל הסיכון והאיסור על תקן " מים גנובים ימתקו". בדקי עם עצמך טוב טוב את כל אלה ולאחר מכן קבלי החלטה.
יעוץ זוגי עם בעלך בהחלט יכול לעזור לך לקבל החלטה.

בהצלחה,
דליה שוורץ - יועצת זוגית
054-4220259

אני נמצאת בדיוק באותו מצב שלך רק שאני כן נפרדתי מבעלי בינתיים. אי אפשר לבצע את מה שדליה כתבה כי ברגע שאת מאבדת עניין בבעלך ואת כבר לא אוהבת אותו כמו שאת אוהבת את המאהב אז אין משהו שהוא יכול לעשות שיפתור את הבעיה. מאחלת לך בהצלחה, זה לא קל!!

תודה רבה שכתבת לי..
את צודקת, אני באמת מרגישה שלא משנה מה בעלי יעשה זה לא יגיע לעשירית מההתרגשות שיש לי עם המאהב ומהאהבה שאני מרגישה אליו. אנחנו גם שנים יחד אז נראה לי שזו באמת אהבה אמיתית ולא התרגשות של בגידה חדשה.

איך את מרגישה עם מה שעשית?
את יותר מאושרת היום?
את לא חייבת לענות לי כמובן, אני פשוט כל כך מבולבלת ואני לא ממש משתפת מישהו במחשבות האלה והרגשתי צורך לשאול...

שיהיה לך יום מקסים

מורן שלום,
את כותבת שמאחר ואת נמצאת עם המאהב שלך הרבה שנים זו כבר לא התרגשות אלא אהבת אמת אך את שוכחת שזו אהבה אסורה שנמצאת כל הזמן תחת חשש להתפס, מה שהופך אותה למרגשת כל יום מחדש. ברגע האמת נשארת עם בן הזוג שלך ולכן את צריכה להאמין שהוא יכול לספק לך את מה שאת רוצה אבל בשביל שזה יקרה את צריכה ללמוד להגדיר לו ולהעביר בצורה ברורה מה את רוצה. חשבי טוב מה יקרה אם תלכי עם המאהב שלך, האם כעבור מספר שנים וילדים ושיגרה לא תגיעי שוב לאותו המצב? אפשר לשבור שיגרה גם עם הבעל אבל את קודם כל צריכה להחליט שאת באמת רוצה לחיות איתו.
יעוץ זוגי יכול לעזור לכם לעלות על הדרך הנכונה להחייאת הזוגיות שלכם.

בהצלחה,
דליה שוורץ - יועצת זוגית
054-4220259

אני והמאהב שלי יוצאים כמעט 3 שנים, הכרנו במקום העבודה. הרומן שלנו מלא בריגושים ומשיכה גם אחרי 3 שנים ואני לא יכולה להגיד לך שזה בגלל שזה אסור כי אני חושבת שמה שנכון הוא שהתחתנתי עם מוקדם ולא ידעתי מה אני באמת אוהבת אצל גבר. היום האהבה שיש לי עם המאהב אחרת מזו שהיתה לי בילדותי וזה העניין. אני ובעלי נפרדנו כי אחרי שהמאהב נפרד מאישתו (אחרי שהיא תפסה אותו, יותר נכון אי אפשר היה שלא) לא יכולתי לחשוב שהוא פנוי ובכל רגע נתון הייתי מתה לרוץ אליו. הבעיה שלנו היום זה המצפון שלי, כי בעלי בסה"כ היה לאורך כל הדרך בסדר ואולי גם זו הבעיה כי לפעמים צריך מי שיחזיק אותך קצר ולא כל דבר יגיד אמן. עד שבעלי לא ייצא עם בחורה אחרת ואני אראה אותו מאושר יהיה קשה לי עם זה. דבר שני זה הבנות של המאהב שבכל רגע נתון מנסות להחזיר את הוריהם (דבר לגיטימי) אך זה משגע אותו שקשה להם. עכשיו אנחנו במצב של "לא יכולים אחד בלי השני" ונראה מה יהיה.

רציתי לדעת אם יש לך ילדים?

2 ילדים בגילאים 9 ו-4

מורן היקרה לכי עם האהבה תבחני את עצמך אבל לעולם אל תוותרי על האהבה, כי לעולם תציק לך השאלה האם עשית טוב או רע ואם תחליטי ללכת עם זה ויהיה טוב הרווחת ואם יהיה רע אז בכל מקרה היה לך לא טוב במערכת הזוגית ולכן נכנסת למערכת אחרת איך שלא תסתכלי על זה ההחלטה היא שלך והאחריות היא שלך לעשות לעצמך טוב או להישאר ברע אבל את חייבת לקחת החלטה. פשוט שלא תצטערי על מה שלא ניסית ולא על מה שניסית ולא הצליח, ככה אני רואה את הדברים. אני יודעת שלעולם אצטער על המחשבה שלא הלכתי מהבית שלי עם המאהב שלי ולו רק מהאפשרות שיהיה לי יותר טוב. בהצלחה רבה ותהיי חזקה...

רציתי להגיד תודה.. אף פעם לא כתבתי בפורום.. חשבתי שאת הבעיות שלי כדאי לשמור לעצמי... אני שמחה שעשיתי את זה עכשיו וזכיתי לתגובות מנשים מקסימות.. הפתרון עדיין לא אצלי.. עוד לא מרגישה שלמה עם שום צעד אבל זה נותן המון כוח לקרוא את מה שאתן כותבות. אני מקווה שאעשה את ההחלטה הנכונה. תמשיכו לכתוב. תודה מורן

קודם כל אני לא מרחם עליכן כי אתם יורקות לבאר ששתיתם ממנו אתם בוגדות בגברים שלכם ובאבא של ילדכם וכל זה בשביל מה אני בטוח שמה שעשיתם לגברים בחייכם ככה יעשו גם לכם כי גבר שבוגד באישתו יבגוד תמיד וך גם אישה שבוגדת בבעלה זה מראה על הערכים שלה יום טוב

ומה עם 2 ילדייך ? אותם את גם לא אוהבת ? מה עשו לך אותם שתי נשמות טהורות שאת ברגע אחד הולכת למרר להם את החיים ... ילד צריך לגדול במשפחה מסודרת עם אבא ועם אמא ואם נוצר מצב אחר בבית שה משפיע עליו ללא ספק..ולפעמים את התוצאות ההרסניות אפשר לראות רק אחרי שנים.. מה נראה לך מה יחשבו ילדייך עליך כשיגדלו ויבינו שעזבת את אביהם שאת בעצמך מעידה שהיה טוב לטובת גבר אחר???? את צריכה באמת לחשוב חזק ולהבין שתמיד הדשא בצד השני נראה ירוק יותר אבל גם אם תגורי אם המאהב שלך ותתגרשי מבעלך..יום אחד יגמר כל האהבה הנוצצת הזו .. ואז תשארי עם נקיפות מצפון שעשית רע לבעלך שדאג ואהב אותך ואמללת את ידייך .. תחשבי טוב טוב...

עידן שלום,
כפי שכבר כתבתי כאן לא פעם, הפרדה אכן קשה אך צריך לתת לזה זמן ואני מבינה שכך אתה עושה.
מעבר לזה אתה כותב על אישתך דברים טובים ומספר שהיא משתדלת כמו כן בחרת ברגע האמת לא לעזוב את המשפחה ולנקודה הזאת אני רוצה להפנות את תשומת לבך. הרומן האסור ענה על צורך מאוד ספציפי - יציאה מהשיגרה... נסה לעשות את אותם דברים עם אישתך. תיזום לצאת לבלות יחד גם אם זה רק לקפה בערב אחרי העבודה. הכניסה לשיגרה אכן משעממת ואתה קיבלת את הריגושים שלך בניהול רומן. חוסר היכולת של אשתך לספק את הריגוש תלויה גם בכמה אתה מסביר ומגדיר את מה שאתה רוצה וצריך. נסה ליזום רגעים אינטיים שלך ושל אשתך ללא הילדים, קח סופשבוע וסעו לצימר לבד, תלכו לסרט או לפאב זה לא חשוב לאן חשוב ליצור את הרגעים מחוץ לשיגרת היום יום. תשתחרר מהתחושות שהיא לא מסוגלת ותתחיל לבקש את מה שאתה צריך - אולי היא עוד תפתיע אותך.

בהצלחה,
דליה שוורץ
054-4220259

תודה על התגובה דליה, זה לא שלא ניסיתי. מאז תחילתו של הרומן אני בוחן את הנישואין שלי ומעמיד את היתרונות מול החסרונות. דיברתי עם אישתי מאז לא פעם על הצרכים שלי ובעיקר על התשוקה שכבר לא קיימת בחיי הנישואין שלנו. היא מבחינתה משתדלת, אבל ישנם דברים שהיא פשוט לא יכולה לתת ואומרת את זה בפה מלא. לפני הרומן קיבלתי את זה בהבנה והכנעה שזו בת הזוג שבחרתי והיתרונות שבה עולים על החסרונות. אבל לאחר שחוויתי את האפשרות האחרת אני תוהה אם אני מוכן לחיות בפשרה הזו את שארית חיי.

עידן,
למרות שאתה תוהה אם אתה מוכן לחיות בפשרה בחרת לסיים את הרומן ולא לפרק את המשפחה. כנראה שאתה כן מאמין שניתן לשדרג את היחסים שלכם.
אני מציעה לכם לפנות לייעוץ זוגי ממוקד שיעזור לכם לאתר את הסיבות האמיתיות שהביאו אותכם למצב הזה. אם נשארת בבית אז תן ליחסים שלכם את ההזדמנות.

דליה שוורץ
054-4220259

הי, אני גם נשואה המון שנים ואין מה לעשות יש את השחיקה והתאהבות היא כבר לא חלק מהמשחק ומאד קל להתאהב במישהו אחר ,וגם לי זה כמעט קרה. רק צריך לקחת בחשבון שגם איתה זה יוכל לקרות לך אחרי שלב ההתאהבות..זה גם פונקציה של זמן עד שגם זה יעבור לך ותחפש את הריגוש וההתאהבות במקום אחר. אם כבר החלטת להישאר עם אשתך אתה צריך לעשות דברים שיעזרו לך להשלים איתה את החסר במקום עם מישהי אחרת.נסה להטמיע את החויות שלך עם המאהבת עם אשתך. בהצלחה זה לא קל...אבל גם הזמן עושה את שלו.ובסופו של דבר לא סתם החלטת מה שהחלטת.

הראש אומר שעשיתי את הדבר הנכון, אבל הלב כואב. אני אדם מאד רציונלי, אני יודע שיגיע הרגע שבו הכאב ידעך. אבל זה לא קל. אישתי בן אדם מקסים ואוהב ולמרות שהיא לא יודעת את הסיבה לעצבות שלי היא מאד תומכת ומבינה. היא נותנת לי המון כח, אבל יש דברים שברור לי שלא אוכל לקבל ממנה לעולם. הרומן היה פתרון נהדר עד הרגע שבו הייתי צריך לבחור ואת זה לא יכולתי לעשות. עכשיו הכל נראה אפור אבל אני מקווה שהצבעים בחיי יחזרו במהרה.

אני מאמינה לך שאתה מרגיש שיש דברים שלעולם לא תוכל לקבל מאשתך אבל תזכור שאין שלמות באף אחד ואחת ותחשוב בתיאוריה שאם היית עוזב את אשתך למען המאהבת וחי איתה אז תוך כמה שנים וילדים יחד המצב הזה היה יכול לקרות שוב כי ההתאהבות היתה נעלמת תוך זמן קצר והיית מחפש שוב את הריגוש במקום אחר ..אז אולי המאהבת מילאה לך את החסר מאשתך אבל תחשוב שאין שלמות ואולי תוך כמה שנים גם איתה היה לך חסר משהו .אם אשתך אוהבת אותך ומבינה וטובה כמו שאתה אומר אל תיקח את זה כמובן מאליו זה לא נופל מהשמיים אבל יחד עם זאת תדאג לקבל את מה שחסר לך במערכת הזוגית שלכם .אני מבינה אותך כי גם אני התאהבתי במישהו אחר .אבל הזמן עושה את שלו .ואל תשכח שחלק מהעוצמה של הרגשות שלך היא בגלל שהאהבה היתה אסורה זה לא משקף ולא מגיע לדרגה של חיים משותפים יחד שעמדו במבחן המציאות. ובקשר לכאב שאתה מרגיש עכשיו גם אני הרגשתי ככה אבל נשמע ממך שיש לך יותר מה להפסיד מלהרוויח.אחרת לא היית נשאר. אני יודעת שזאת תקופה קשה כי למעשה אתה מרגיש שאין לך עם מי לדבר כי אשתך בטח לא מבינה למה הראש שלך לא איתה (אבל בטוח מרגישה) אבל אם אתה רוצה לתת לכם סיכוי אמיתי תנסה להוציא אותה מהראש.כי אחרת אתה לא ממש איתה וכל הבחירה שלך להשאר איתה לא ממש שווה. בהצלחה,יעל

היי עידן,
עצם העובדה שניהלת מערכת יחסים אסורה.
היית במקום שמעולם לא הכרת וחווית.
התאהבת , התרגשת וכל זאת ללא אשתך. משהו איבדתם בדרך... לעולם אשתך לא תוכל לתת לך את התחושה המקסימה שהרגשת עם אותה מאהבת...
זה כאילו לתת לחיים לעבוד ליידך ולעגל פינות.
אני לא בעד!!!!!
לא היית מגיע לרומן אם הכל היה בסדר שם ואם לא בסדר אי אפשר להשלים את זה גם אם תלכו ליועץ זוגי. בדרכ זה לא נותן כלום.
צר לי אם התשובה מאכזבת אך היא כנה.

זוגות רבים בוגדים, ולא מעט נתפסים. אני בדעה שלכל מערכת יחסים צריך לתת את את ההזדמנות שלה. ההחלטה של עידן היתה ברגע האמת ושם היא נבחנת. קשה להשוות בין מערכת יחסים ארוכה שמשקפת זוגיות רוכת טווח וחיים משותפים. לבין מערכת קצרה שיכולה לשקף בעיקר את היחסים האינטמיים בין בני הזוג.

עידן, יתכן שאצל אשתך לא תצליח לקבל את מה שאתה מקבל אצל המאהבת, אבל אני יכול להבטיח לך שגם היחסים עם המאהבת לוקים בחוסרים וגם שם תאלץ להתפשר על חוסרים (שיתכם שלא קיימים בנישואין שלך).

קח את הזמן ובחן את הדברים לעומקם רק אז תוכל להחליט את מי מהמערכות אתה רוצה לטפח ואת מי מהן לזנוח.

הסיבות שלך לבגידה, הן קלושות ואולי עלובות, "אינטימיות לא זורמת, אין ניצוץ" הכל חרטא ברטא.
פשוט במקום חיי שגרה על כל מה שהם מכילים לטוב ולרע, חיפשת ריגוש וסערה אותן ניתן למצוא אך ורק מחוץ לנישואים, מי לא רוצה קצת פלפל לאפרוריות של עבודה, משפחה, ילדים, משכנתא, קניות וכו'?מי לא רוצה סקס פראי, נטול מחוייבות, והתמודדות עם קשיי היומיום?
גם כל ה"אהבה" שלך לאותה מאהבת, היא חסרת שחר , כי עובדה שלמרות כל "הרע" שיש לך בבית, ויתרת עליה ללא קושי, אה סליחה "בלב שבור", ברור.
אני מקווה שכל הנשים הפתיות, והמטומטמות שבוגדות עם גברים נשואים יבינו, והסיפור הזה הוא עוד דוגמא, שלמרות שהן מוכנות לפרק ללא היסוס את משפחתן, המאהבים שלהם, ברוב מוחלט של המקרים לא, יחזרו עם הזנב בין הרגליים הביתה, ולכן שלא ימהרו לעשות צעדים דרמטים ובלתי הפיכים, כדי לא להישאר קרחות מכאן ומכאן.

כל בגידה תגמר בכאב לב. נקודה. עידן , טיפ שלי, תציל את עצמך ותתמקד באשתך ובילדים. הייתי שם, בצד הבוגד, ובימים אלו הקשר האסור עובר טלטלה כואבת.אני מתחרטת שבכלל התחלתי עם זה.

בני אדם צריכים לבחור ולא להגיע למצב שללאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה זה לא הולך אשתו תפסה שבעלה בוגד בה וראי עם מי הוא העדיף להמשיך פשוט וותר על סקס איתך ואת נותרת שבורה

אתה גבר או אשה ?התבלבלת? רוצה לבלבל ? זה שוב אתה?

אל תתייחסו לתגובותיו . המופרע כותב בשם נשים וגברים , וגם משיב בשמם .

שי שלום,
פרידה היא דבר דבר קשה וכואב, סוג של אבל על אדם קרוב שלא נמצא לידנו יותר. כדי לסיים את תקופת האבל דרושים שני דברים: 1. זמן 2. רציונליות.
לגבי הזמן הוא כמובן יעשה את שלו ואין לך יכולת לשלוט בו.
לגבי הרציונליות, היו לך ארבע וחצי שנים כדי להוביל את הקשר הזה לאחד מהכוונים ובכל זאת בחרת להשאיר אותו בתפקיד של מאהב, כלומר לא מיהרת לפרק את משפחתך. מאחר וכתבת שיש לך בעל טוב, מתחשב ומבין כדאי לך לנצל את הזמן כדי לקבל ממנו את מה שאת זקוקה מבן הזוג שלך. נסי לאתר מה היו התכונות והדברים שכ"כ אבהת במאהב שלך. נסי לדבר עם בן הזוג שלך והסבירי לו מה את אוהבת ומהם הצרכים שלך ממנו. אולי תגלי שגם הוא מסוגל לתת מתכונותיו הטובות רק שלא בדיוק ידע מה את צריכה.
לבחור לתחזק קשר עם מאהב זה בעצם להנות מכל העולמות, חיי משפחה יציבים וריגוש תמידי - כי מים גנובים ימתקו. אך לרוב אנו נאלצים לבחור במה אנו רוצים באמת ולאחר הבחירה צריך לנסות לתת ולקבל את המירב. עזרי לבעלך להבין מה חשוב לך - אולי הוא יפתיע אותך...

בהצלחה,
דליה שוורץ

היי,
אני מרגישה כאילו אני היא זו שכתבה את כל מה שכתבת. אשמח אם תכתבי לי, נכון שזה לא יקהה את מה שאת חשה אבל אני אוכל לשתף אותך במה שעבר עליי.

דנה, אני שבורת לב כמו שאמרתי ואינני יודעת כיצד לחזור לחיים השגרתיים שלי...פתאם הכל נראה גדול עלי, פתאום אין לי כח לכלום. הוא חסר במקומות הכי קטנים, הכי אישיים והכי כואבים. הפצע פתוח ומדמם. לא האמנתי שאמצע תמיכה בפורום אך המטפלת נתנה תשובה שחוזרת בראשי כמו מנטרה : זמן ורציונליות, שמחתי שהצעת לי לכתוב לך למייל ומודה לך מראש על ההתייחסות, האכפתיות והאמפתיה. עם כל זה שזה קשר אסור והרגשתי איומה, עדיין אני זקוקה לאוזן קשבת ויד מכוונת. נראה לי שתוכלי לעזור. תודה...

לעזור לא אוכל, אבל זה טוב לשתף. אני חיפשתי את מי לשתף ולא מצאתי. אשמח לקרוא ממך

שי,
חשוב להוסיף שלשתף חברה קרובה או חברה לפורום זה מצויין וחשוב אבל אם את מרגישה שאת צריכה יעוץ ועזרה פני בנוסף גם לעזרה מקצועית כמו יעוץ זוגי או אימון אישי.

דליה שוורץ - יעוץ זוגי
054-4220259

אינני יודעת למי לפנות, האם יכולה להתקשר איתך? בגלל הרגישות של הסיטואציה והקושי לחשוף בפני הקרובים אלי, שמחתי שדנה הציעה לכתוב לי... אשמח אם אוכל להגיע אליך או למטפלת שתמליצי עליה ולקבל הכוונה ועצות אובייקטיביות ללא בן זוגי, שמן הסתם לא יודע מאום ממה שעובר עלי.

שי,
את בהחלט מוזמנת ליצור איתי קשר, אם את נמצאת באזור מרוחק ממני אעזור לך למצוא יעוץ טוב באזור מגורייך.

דליה שוורץ - יועצת זוגית
054-4220259

הפתרון פשוט מכפי שאת חושבת,מאהב חדש יפתור את כל הבעיות.לצערי זה מה שעובד במקרים כאלו,אהבה חדשה משכיחה את הישנה.מי שחוותה את הטעם שבבגידה וניהול רומן פעם אחת בחייה תמיד תחזור לאותה נקודה.בהצלחה.!

חזקי ואמצי! זה מה שקורה בד"כ.

נראה לי שאתה מכוער וטיפש כך שאין מצב שלך זה יקרה.
מזל שלא עמדת במבחן כזה אחרת הייתה בבחינת הפוסל במומו פוסל.
טמבל.
הגברת מדברת על אהבה ואתה על סקס. בטח אשתך בוגדת בך , אם בכלל אתה נשוי.

באחריות, ביום שהוא יגלה את זה, ומתי שהוא זה יקרה, כל העולם שאת מכירה יתהפך. ומה שאת מרגישה עכשיו יהיה כאפס וכאין לעומת מה שיעבור עליך. החברות ינטשו אותך, המשפחה תנדה אותך כאישה בוגדת, ואת תשארי לבד.

אני אומר לך את זה כי זה קרה לי (אני זה שגילה את הבגידה של בת זוגתי).
תעשי את הדבר הנכון.

ממש מזדהה עם מה שעובר עלייך. אצלי זה היה ממש אותו הסיפור, רק הפוך (היא יזמה את הפרידה, אמנם בעדינות)

מרגיש כמוך, לבד ובלי יכולת לתקשר.
כבר עבר המון זמן, וזה ממש לא עובר.

אין לי עצה, אבל לפעמים אומרים "צרת רבים.."

פשוט תדעי שיש בעולם עוד אנשים שחווים את אותה חוויה קשה כמוך, וקוברים את הרגש ואת המחנק בגרון עמוק עמוק שאף אחד לא יראה.

חיבוק גדול ממני

שכולם , ועוד כינויים ושמות , זה רון גולני ..היזהר. המישטרה תפסה הלילה את האנס והפסיכופט ניסים גולני . מכיר ? אתה הבא בתור .

אני קראתי את השירשור הודעות האלו, אני מעוניינת לשאול את דעתך, מתוך הניסיון שלך.
אנא, האם נוכל לדבר?

עתליה שלום,
אכן קשה ליצור קשרים גם בגיל צעיר יותר אך ישנם דרכים לנסות למצוא חברים חדשים ואולי גם להעיר את הישנים. נסי להרשם לחוגים וסדנאות בבוקר בכל תחום או נושא שמעניין אותך, שם תמצאי בוודאי אנשים שמתאימים לך מבחינת הזמן הפנוי והגיל ותיהיה לך ההזדמנות ליצור קשרים חדשים. נסי לחדש קשרים עם החברים הישנים שהיו לכם כשהייתם יחד אולי תמצאי שם חברה ישנה שתשמח לחדש איתך את הקשר.

בהצלחה,
דליה שוורץ

שלום לך, גם אני נמצאת במצבך, אם ברצונך בשיחה, חברה אשמח המשך יום נעים

שלום לך חבר טוב,,
אתה מעלה בעיה מאוד קשה בה אתה רואה חבר שבוגדים בו ואתה רוצה להציל אותו מהמצב שבו הוא נמצא אך חושש. יש מצבים שבן הזוג יודע שבוגדים בו אך בוחר להתעלם "ולשחק" כאילו שהוא לא יודע. הסיבות לכך יכולות להיות רבות, למשל, בגלל שהוא לא רוצה להפרד ומעדיף לשלם את המחיר הזה או מפני שגם הוא עושה את אותו הדבר ונוח לו כך או בגלל שהוא מזמן הפסיק לאהוב אבל החליטו שהם לא נפרדים כרגע. ואכן יכול להיות מצב שהוא באמת לא מודע לכך שאשתו בוגדת בו. מאחר ואתם לא מדברים על זה אתה לא יכול לדעת מהיא הסיבה האמיתית שהוא בוחר "להתעלם" מזה ואתה מתרגם את הבגידה של אשתו לעולם המושגים שלך ולמה שאתה היית מרגיש אם זה היה קורה לך.
עומדות בפניך שתי אפשרויות האחת לדבר איתו על זה ולהבין מה הוא חש בנוגע לעניין אך במקרה הזה אתה לוקח את הסיכון שהוא באמת לא יודע ואז אולי הוא יפגכ בגללך . האפשרות השנייה היא להמשיך לשתוק ולבגוד במה שאתה מאמין. כמובן שבכל אחת מהאפשרויות יש חיסרון או לבגוד באני מאמין שלך או לקחת סיכון שהוא לא יודע ואתה תחשוף את האמת בפניו, ולכן אני מציעה לך ללכת עם הלב שלך. עשה מה שאתה היית רוצה שהוא יעשה אם זה היה הפוך. אתה בוחר איזה חבר אתה רוצה להיות וכאן המקום שלך לקבל את ההחלטה שתיהיה שלם איתה בכל תוצאה שתיהיה.

בהצלחה.

תעביר לו מסר עקיף תדאג שיקבל שיחה אנונימית שם ירמזו לו רמזים עבים שאשתו מזדינת מאחורי הגב שלו .יכול להיות שזה יעזור, או שחברך יטמון את ראשו כבת יענה.

צופית שלום,
את שאולת שאלות לגבי התחושות שלך ולגבי הפסקת האהבה אצל בעלך. אניחושבת שהמפתח לזה נמצא דווקא אצלך, ננסה להתרכז בך ובדרך שלך. את אומרת שבעיקרון סלחת לו, ומכאן כבר אפשר להבין שלא באמת סלחת אלא הסכמת שהוא ישאר בבית ויש הבדל גדול בין השניים, לסלוח זה אומר שאפר להתקדם הלאה, שלא תרוצי לבודק את המיילים שלו ואת הנייד שלו, לסלוח פירושו להאמין בו, ואת לדברייך לא ממש מאמינה. הדרך הטובה ביותר היא לפתוח שיחה עם בעלך בנסיון להבין מה חסר לו בזוגיות איתך, מדוע לדעתו את לא מבינה אותו (כמו שאמר לאותה בחורה), יכול להיות שאת החסרים שלו היה לו קל יותר להשלים עם אישה אחרת מאשר לפתוח איתך ערוץ תיקשורת. נסי לברר איתו מה הוא היה רוצה ממך בזוגיות, מה חסר לו באינטימיות איתך? נסי את להסביר עד כמה לא היית מודעת לחסרים האלה והקשיבי לו ולמסרים שלו. בסופו של דבר הוא בחר להשאר בבית ולנתק את הקשר איתה כלומר הוא מוכן לתת לזה הזדמנות, קיפצי על ההזדמנות הזו כדי לשנות ואל תתעסקי בלהאמין או לא להאמין . אין ספק שבהתחלה יהיה לו קשה הוא סיים קשר שהיה לו חשוב אבל הוא סיים אותו בשבילך.

תוכלו להעזר בפגישות של ייעוץ זוגי בהם תהתקדם עם הנחיה לעבר סיום הכעסים בעניין והגדרת הצרכים שלכם אחד מהשני.
בהצלחה,
דליה

שלום לך,
התאהבות בגבר אחר היא תופעה שיכולה לקרות אבל את מספרת על בעל מדהים שיש לך שכנראה לא עונה על כמה מהצרכים הבסיסיים שלך. אני מניחה שאם תבדקי הגבר האחר ניחן בדיוק במה שחסר לבעלך וכך את מנהלת חיי משפחה מצד אחד ומשלימה את החסר מצד שני. יש כמה שאלות שאת צריכה לשאול את עצמך, האם את מוכנה לעזור את בעלך למענו? האם את חושבת שבעלך יודע מה חסר לך בקשר איתו? מאחר והגבר האחר אינו מצהיר כרגע שאת רק חברה טובה אני חושבת שזה הזמן המתאים לנסות לקבל מבעלך את מה שחסר לך כ"כ. נסי להסביר לו כמה האפטיות שלו מפריעה לך, הסבירי לו שחסרה לך רומנטיקה ביחסים שלכם, נסי ליזום את הרגעים הרומנטיים בעצמך וכך הוא יכנס לתוכם. הדרך הקלה היא למצוא מישהו אחר שימלא את החללים אך האם את מוכנה להפרד בשביל זה מבלי שניסית למצות את היכולות האלה אצל בעלך?
יעוץ זוגי יכול מאוד לעזור לכם כדי להגדיר את הצרכים של כל אחד מכם בתוך המערכת הזוגית.

לגבי הלב הקרוע שלך, פרידה היא דבר קשה - סוג של התאבלות ולכן השקיעי את מרצך בעשייה של דברים שמעניינים אותך. אל תאפשרי לעצמך להכנס לתפקיד של חברה אם את רוצה יותר מזה כי זה יעצור אותך לשקם את האהבה שלך לבעלך.

הייתי מציעה לה להכניס לבית בחור צעיר שיגור איתה תקופה ..לפחות שגם היא תיהנה בזמן הזה..נראה את הדון ג'ואן מתמודד עם זה.....

היא בכזה הלם שאינה עושה דבר ורק השלימה עם המצב ההזוי אני החלטתי שאני מסייעת לה עד שבן הבליעל יצעק הצילו. החלטתי שהיא תהיה פרוייקט אישי שלי, יש גבול גם לחוצפה זה מטורף .

ל:bamba שלום.הלב נחמץ לשמוע סיפור שכזה...עם זאת יש מה לעשות,למשל:
א.לאשה שלושה ילדים.יש לערב אותם במצב קשה זה של האם,לברר היכן הם ולבקש את תמיכתם ומעורבותם.
ב.האשה קרוב לודאי תזדקק לסיוע משפטי.המצב שלה בלתי נסבל .לדברייך אין לה יכולת מימון, אך יתכן כי ילדיה יוכלו לסייע בכך.כמו כן, קיימת אופציה נוספת והיא פנייה ללשכות מקומיות של וי"צו ונעמ"ת אשר מסייעות במתן סיוע משפטי מסובסד מאוד.כך העלויות לא תהיינה גבוהות,ותאפשרנה לה
לגייס את המימון מקרוביה ביתר קלות.
ג.פרושות בכל הארץ הלשכות של שי"ל (שירות ייעוץ לאזרח) אשר גם הן מספקות ייעוץ מישפטי וכלכלי לאזרחים מעוטי יכולת באמצעות סטודנטים בשלבי התמחותם, ואף מציידים במידע חיוני רלוונטי.
אנא עדכני את חברתך, ועיזרי לה לעזור לעצמה.
בהצלחה רבה!
מיכל פאטל-יועצת זוגית ומשפחתית.

הסורר לא עשו דבר, לכן אני החלטתי להכנס לתמונה משום שזה נשמע מופרך להסכים למצב כזה. כל מה שהצעת עשיתי במשך שלושה ימים, כמובן שאמשיך לעשות ,היא צריכה סיוע מיידי כדי שלא יקדים אותה גם כך כל הכספים ברשותו הבלעדית ולא חסר כאלה הוא כמובן מסרב לתת לה. כל הרשויות אליהן פניתי טוחנות לאט מאוד,אני בינתיים מחפשת לה עורך דין מתנדב (פרובונו) דרך עמותות למיניהן ויש כאלה. פשוט חיפשתי לה דרך מהירה כדי למנוע ממנה עד כמה שאפשר להיות נוכחת בהצגה המטורפת ביותר בעיר. שימעו והסכיתו היא גם מכבסת ומבשלת בקיצור היפוך תפקידים. תודה תודה על כל העזרה אשוב להודיע מה עלה בגורל האשה האומללה הזו.

שמעתי על מקרה הזוי כזה פחות קשה חברה של חברים טובים.בני 56 הגבר איש עסקים חובקי עולם גר עם אשה צעירה רוסיה שכבר ילדה לו ילדים אשתו גרה בבית המפואר כלוב זהב בודדה וממורמרת בעלה שולט בחייה כל יום שישי נפגשים בבית לקידוש היא מצידה לא עושה דבר כיוון שיתכן שתהרס מבחינה כלכלית.לאחרונה החלה למרוד בו ולצאת לטיולים.

אותו מחייך יש לך בעל אוהב ומקסים שאתם אוהבים אחד את השני אם היית אומרת שיחסך עם בעלך אינם טובים ההייתי אולי מבינה אבל כך חבל תשמרי על הזוגיות שיש לך,הבחור הזה הוא רק רגע חולף אל תתחילי עם זה,למצוא בימינו בן זוג מתאים ולהיות מאושרת זה לא עניין של מה בכך ואני מדברת מנסיון.לך יש המון מה להפסיד אם תילכי עם הבחור ,ואם את רואה שקשה לך לכי לטיפול ותנסי לברר לעצמך את הסוגייה הנ"ל.

שלום למתוסכלת.מתוך תאורך ניכר כי את בעלת 'נכסים' משמעותיים (בעל מקסים ואוהב, 2 ילדים) ולא מובנים מאליהם.עם זאת, את מספרת בכנות רבה כי את מודעת לחולשה אשר משפיעה על התנהלותך.לדעתי, עלייך לחפש ולמצוא בך גם כוחות לפני שתחצי קווים, ולמה כוונתי?
אם שלמותה של משפחתך חשובה ויקרה לך עלייך לעשות כמה צעדים נחרצים כמו:
א.לבקש מהבחור שיפסיק להתקשר או לסמס לך לחלוטין. גם את ,חשוב שתנתקי כל קשר מצידך עימו.אני בטוחה כי גם את מבינה את ההשלכות של המשך הקשר מכל סוג שהוא ביניכם.
ב.יתכן כי במהלך שנות נישואיכם, המערכת הזוגית נישחקה, השיגרה יתכן ופוגעת ובנוסף ,יתכן כי אינכם יודעים לשתף זה את זו בהתלבטיות,בקשיים, בתיסכולים הקטנים שלאט לאט הולכים ומצטברים. לפני שיהיה מאוחר , אני ממליצה לך ולבעלך לקבל ייעוץ מיקצועי זוגי,אשר יאפשר לכם לעשות בדק בית ולברר לעצמיכם מהם הצרכים הנוכחיים שלכם במערכת הזוגית וכיצד להשיגם.
בהצלחה.
מיכל פאטל-יועצת זוגית ומשפחתית. נייד:050-5475155.

יש נשים שפשוט מים גנובים ימתקו בלי כל קשר אם הבחור שווה משהו או לא.לעינינך עליך לדעת שאם תעשי פסיעה אחת לכיוון הגבר הזר את מסכנת את חייך בכך שאולי הילדים יילקחו לך ובעלך בבוודאי יעף אותך.האם את מוכנה לסכן את כל זה בשביל איזה בילו מפוקפק.הגיע הזמן שתתבגרי ותעריכי ותוקירי את מה שיש לך

היי ,זה באמת לא פשוט אבל לדעתי את צריכה לשוחח איתן ולהסביר להן את המצב בדרך שלא תותיר ספק על עזיבתו כי לפעמים ילדים קולטים את ההססנות של ההורים ובגלל זה עוד יותר קשה להם. גם עדיף שאת ובעלך תעשו זאת יחד כך הן ירגישו שזה אמיתי. לנסות כמה שיותר להוציא את מה שבינכם ופשוט להגיד להן "אבא ואמא כבר לא ביחד "כי...ולא לפרט יותר מידי.כמובן להגיד להן שאין להן שום קשר לפרידה. בהצלחה מהמנוסה

שלום טל. אכן, רצונן ומצוקתן של בנותייך ראויות לתשומת לב מיוחדת. אין ספק כי הן משלמות מחיר יקר.יש לנסות ולצמצם את הנזק הנגרם להן. לכן,אני ממליצה לך בשלב משברי זה לפנות ולקבל עזרה מיקצועית ,כלומר הדרכת הורים אשר תתן לך ולבעלך כלים נכונים להתמודד במשבר זה עם הבנות: כיצד לתת מענה לצרכיהן השונים? איך לענות לשאלותיהן? כיצד נכון לך ולבעלך לתקשר במצב זה? כיצד להתמודד עם רגשות ותיסכולים קשים? וכו'. במידה ותוכלו את ובעלך לשוחח ביניכם ולברר האם בכל זאת יש אפשרות לחזרה לחיים משותפים, ויתברר שיש סיכוי כזה,אני ממליצה מאוד ללכת לטיפול זוגי,ולברר אז מה הביא אתכם למשבר זה? כי דווקא משבר הוא הזדמנות ללמידה וצמיחה. בהצלחה.
מיכל פאטל-יועצת זוגית ומשפחתית.נייד:050-5475155.

מיכל הי, אני לא בטוחה שבעלי רוצה לחזור, יש לו חברה שהוא מאוד אוהב ובשבילה הוא היה מוכן לוותר על הכל. אבל הוא אבא מדהים שמאוד אוהב את הבנות שלו ובמיוחד רגיש לבת הקטנה וזה שובר אותו שהוא מוכן לוותר על החיים שלו למענן. אני לא בטוחה שזה יכול להחזיק מעמד כי אחרי חודש חודשיים הוא יצטער שחזר. אני מבחינתי גם לא חושבת שכדאי שיחזור כי כבר אין אמון למרות שבשביל הבנות אולי הייתי עושה מחזירה אותו.

אני לא מכירה אותך אבל רק רציתי להגיד לך שזה מאוד עצוב שבעלך היה מוכן לזרוק הכל למען בחורה אחרת אני גם חושבת שיום יבוא והוא יתחרט...רק שבשבילך זה יהיה מאוחר מידי כנראה . השאלה היא האם באמת הוא עזב הכל רק כי הכיר והתאהב בבחורה אחרת או שעוד לפני זה לא מצא את מקומו איתך... בכל מקרה מאחלת לך רק טוב שתעברי את התקופה הזאת ותזכרי שהכל לטובה בחיים. (וביננו אם הוא עשה את זה לך הוא יעשה את זה גם לבאה בתור)

שלום לך hadori.מתוך הדברים שלך עולה כי ככל שאת מנסה להוביל את היחסים בינך לבין בן בןזוגך למערכת יחסים יותר מחייבת-כך הוא נרתע ממנה יותר. המגורים המשותפים שאת מעוניינת בהם, או העלאת נושא הנישואים מציפים אצלו רגשות קשים ומורכבים. התחושה כפי שאת מתארת ש'הכל חוזר אליו' במעין פלאשבאק,מעלים זכרונות וכאבים שהוא כילד חווה ונצר בתוכו וכעת הם פורצים החוצה.יתכן כי את רוצה להתקדם במערכת היחסים , אך הוא אינו בשל ומוכן לכך בשלב זה .אני חושבת שאין זה יהיה נכון מבחינתך להתמקד ברצון להנשא ,זה אך יגרום לתיסכול הדדי.מאחר וציינת שאת אוהבת אותו מאוד ,תוכלי לעזור לו בכך ש:א.תשקיעי בבנית דרכי תקשורת פתוחות ומאפשרות ביניכם, תפתחי את היכולת שלך להכיל את הכאב והכעס שהוא מבטא,תבטאי אמפטיה לקשייו ותיסכוליו,ותבררי מהם הצרכים והציפיות שלו ושלך מהקשר.יתכן כי תמצאי כי אתם במקומות לגמרי שונים.ב.תציעי לבן זוגך לקבל עזרה מאיש/ת מיקצוע.זאת,מאחר וניכר כי הוא במצוקה רגשית, ועזרה כזו עשוייה להקל עליו.בהצלחה!
מיכל פאטל-יועצת זוגית ומשפחתית.נייד:050-5475155.

מרוסקת,
את מציגה מצב שבו את הרגשת שאת נמצאת בבית סוהר ורצית לסיים את הקשר ומצד שני כשהוא לא נלחם עלייך את פגועה ומתרסקת.
את צריכה להחליט מה את רוצה עבורך, להמשיך את הקשר או לסיים אותו. קבלי את ההחלטה ותלכי איתה. אם את בוחרתלהמשיך את הקשר אז דעי לך שהוא גבר נשוי ולא בטוח שיהיה שונה משבע השנים האחרונות, ואת בוחרת בזה וצריכה להתמודד עם זה. אם את בוחרת לסיים את הקשר כל זמן שהוא נשוי אמרי לו את זה וסיימי את הקשר ללא אכזבה ותסכול. אי אפשר גם לסיים את הקשר וגם לכעוס שהוא לא מחזר אחרייך.
אם את בוחרת לסיים את הקשר כל זמן שהוא לא נפרד מאישתו את צריכה לזכור שפרידה היא דבר קשה, סוג של אבל שודרש זמן התאוששות. בזמן הזה אנו צריכים ללמוד לנהל את חיינו ללא אדם שהיה קרוב לנו מאוד וזה אכן לא קל אבל בהחלט אפשרי. תני לעצמך את ההזדמנות לקבל בן זוג שיהיה רק שלך ושתוכלי לחלוק איתו חיים שלמים.

בהצלחה,
דליה שוורץ - יועצת זוגית
054-4220259

תודה על תשובתך, עושה המון תירגולי שכל, אני בעליות וירידות, ואכן קשה לי מאוד, האם את ממליצה לי ללכת לטיפול למודעות עצמית? קשה לי עם עצמי הבטחון שלי ירד לאפס אחד גדול מאוד, כל הרעש שלי ואני כלום,

אני חושבת שהתשובה נמצאת בשאלה. אם את מרגישה כמו שאת כותבת, מרוסקת וחסרת ביטחון אז יש לי הרגשה שאת כבר יודעת בעצמך שיעוץ מסוג של אימון אישי (קואוצ'ינג) יכול בהחלט לעזור מאוד.

בהצלחה.
דליה

תסלחי לי אבל בחורה שיוצאת עם אדם נשוי בלי נקיפות מצפון ובלי לכאוב על העוול שהיא עושה לאשתו איננה ראויה לשום חמלה.להיפך תתעשתי ותודי שהעונש שלך לא היה חמור יותר.מצאי גבר בנוי שלא יאהב אותך על חשבון אשתו ואז תהיי גם את ראויה יותר

מה את יודעת כלל על מערכת היחסים הזו? ומה את שופטת בכלל? אולי האשמה בגבר? מדוע הוא זה שכל מהלך חייו מחפש את החסר בחוץ? ואולי זו אישתו שצריכה לדעת איך להחזיק ולאהוב את האיש ובעל ילידה? ושנית גברתי סוזי אני לא צריכה שום חמלה, אני זו שהפסקתי את המערכת היחסים הזו!!!!!! לא אני זו שלקחתי את אהבתו מימנה, היא זו שהחסירה את אהבתה אליו, אל תשפטי שום אישה שבמערכת יחסים עם גבר נשוי, רק היא זו שיודעת מה קורה!!!! אם רק היית יודעת מה קרה שם לא היית שופטת בכלל, ובגדולללללללללללללללללללל את מדברת שטויות!!!!

אני מזדהה איתך "המרוסקת". גם אני נמצאת במקומך. אף אחת מאיתנו לא בחרה בזה על מנת להרע למישהו אחר, אך רק מי שאוהבת באמת (האהבה היא עיוורת!!!) יכולה להבין אותך ומה עובר עליך. מנסיונית אני יכולה לספר לך, ש למרות שמאד מאד קשה לי, החלטתי החלטה חד צדדית להתנתק לגמרי מן האדם הזה. א. כי זה גורם לי כאב לב מאד גדול. ב. הגעתי למסקנה שהוא לא אוהב באמת. ואני לא מוכנה להיות במקום שלא רוצים אותי כל הזמן אלא רק "קצת". עם כל הכאב והתסכול החלטתי שמגיע לי מישהו שבאמת אוהב אותי ומוכן לחיות רק איתי. אני מקווה ומאחלת לשתינו שיבוא יום ונגיע למסקנה שגברים אלו לא ראויים לנו.

סוזי גם אני עדיין בוכה, וימשיך לבכות , תבכי הבכי משחרר את כל הג'יפה שיש בקשר הזה איך אומרים? חחחח האישה צריכה להגיד תודה לפילגש , וכל זה על מה?? כשהוא מגיע הביתה הגבר שבע, אז בואי לא נשביע אותם סוזי תכתבני לי, ביי

נראה לי שלא התכוונת אלי.אם כן אשמח להסביר לך שנית את תשובתי

אני מזיל דמעות תנין על המלל האין סופי שכתבת התגרשת ונכנסת למערכת יחסים סוערת עם ''גבר נשוי שמשך אותך 7 שנים.'' ואת קיבלת שכל לעזוב אותו מזל לפני שריסקת משפחה נוספת אולי זה לימד אותך לקח ותביני שברוב המקרים לצערנו הנשים הם המפסידות הגדולות בסיטואציות אלה. כיוון שנשים'' מתאהבות'' השכל בורח להן לישבן והחשיבה הופכת ללא רציונלית. דבר נוסף שתדעי רוב הגברים שבוגדים בנשותיהם לא מעונינים לפרק את מסגרת הנישואים הם רוצים משהו בנוסף .