פורום פרידות, גירושין, בגידות - יש לך שאלה?

התגרשתי מבעל שאהבתי בגלל יציאותיו לבלות, בגידות בפרידה הוא תמיד ביקש לחזור אלי והבטיח שהשתנה אבל זה לא הוכיח את עצמו, פגועה ומרוסקת החלטתי לפתוח דף חדש.. כשאני מגלה שהוא בקשרים ארוכי טווח עם נשים עד שזה מתפוצץ , ברקע הוא כל הזמן מחזר אחרי וחושק בי מאוד, ןאני שומרת על כבודי, לאחרונה משראיתי שלא פשוט למצוא אהבה אמיתית חדשה (למרות שאני נראית טוב ותודה לאל אני אדם אופטימי שיודע ששוב זה יקרה..) אבל בינתיים השעון הביולוגי מתקתק ומסיבות ריאליות שלי מצאתי אותו למתאים ביותר .שוחחנו על כך שנמשיך את טיפולי ההפריה בהם התחלנו כשהיינו נישואים. לו יש שתי בנות משתי נשים שונות שלא היה נשוי להן, פשוט לא נזהר ומדי פעם אוכל מהן מרורים.. {הבנות נולדו עוד לפני שהכרנו..) מה שמציק לי וקשה לי זה גם הקושי שבתהליך ההפריה עצמה וההתמודדות הן בטיפולים עצמם ובכישלון שאחרי.. בקיצור לא קל, המשפחה שלי תומכת וממנו אני משתדלת לראות רק את החיוב ןיש קשיים בדרך.., אבל מה שכואב לי הכי הרבה לאחרונה שהרופא שלי הציעה כן לקיים יחסים בביוץ מתוך הנחה שיש סיכוי, אבל לצערי פה הוא לא פרטנר והכי כואב לי שזה לא בגלל שהוא לא רוצה אלא הוא קריזיונר והטיימינג שלו לא טוב, כשהוא מחזר ובא זה כמו לפיד אש שלרוב לא בא בזמנים שלי וקרה כבר פעמיים שהייתי בביוץ התקשרתי אליו שיבוא ולא התאים לו ונשארתי כאובה ומתוסכלת .לפעמים אני מרגישה שנשבר לי ה.. בלשון המעטה , אני מרגישה שאני בעמדה נחותה כלפיו , כאילו שלא מגיע לו חיזורים ממני ואני מוצאת עצמי פתאום מתחננת בפני החרמן שכמעט אונס אותי כשרואה אותי, אבל כשאני קוראת לו .. אני נתקלת בהתחמקות וזה שובר אותי שכאילו משמים סוגרים אלי, האדם הכי זמין לי ברגעים החשובים פתאום מתעקב.. להפריות הוא מגיע לתת את הזרע, כאילו אני צריכה לעבור רק הפריה ועינויי תופת בכדי להרות מימנו?.. אולי מישהי כאן תוכל להסביר לי מה קורה .. אני כאובה ומתוסכלת אני זקוקה לעשות סדר במחשבותיי והלוואי שגם בחיי...!

שלום! אני בת 24 נשואה +1. לפני כשנה היה סכסוך מאוד גדול בין המשפחה שלי לבעלי וההורים שלו. עזבתי את הבית , חזרתי אליו בתנאי שהוא לא רוצה לראות יותר את המשפחה שלי (הורים,אחים, דודים) למרות שהבלאגן היה רק עם ההורים, ואני מבחינתו צריכה להיות בקשר עם המשפחה שלו.(למרות שההורים שלו פגעו בי מאוד). ככה אני חיה כבר במשך שנה , כל יום רבים, מקללים אחד את השני, מציקים אחד לשני ממש כמו ילדים קטנים. אני מאוד רוצה לעשות סולחה בין 2 המשפחות , דיברתי כבר עם ההורים של בעלי הם מבחינתם מוכנים לשבת לדבר אבל בעלי בפירוש לא מוכן להשלים עם ההורים שלי. הוא לדבריו: מתעב אותם,מבחינתם הם מתו, ולא מוכן לחזור לשבת אצלם בבית כמו פעם. זה מאוד מפריע לי כי אני רואה את האחים שלי עם ההורים שלי וההורים של הבני זוג שלהם ואני ממש מקנאה. כבר שנה שלא הלכתי להורים שלי בארוחות שישי-שבת, ימי הולדת , אירועים אני הולכת לבד וכו'. ולעומת זאת למשפחה של בעלי הולכים תמיד ביחד כאילו הם לא פגעו בי אף פעם. אני הולכת איתו כי למדתי לסלוח להם ובכלל אני לא טיפוס ששומר טינה זמן רב. כל יום אני מדברת איתו על זה , זה מגיע לרמות של צרחות, בכי, השתוללויות, מה רק לא..... אבל הוא בשלו: "לא רוצה להשלים איתם, אם הם יותר חשובים לך אז תתגרשי". האמת שחשבתי לעשות את זה כבר המון פעמים אני כל הזמן מנתחת את המצב מחדש ובאמת שאין לי שום סיבה להישאר איתו (מלבד הילדה המשותפת) . וההורים שלי ממש לא יותר חשובים לי ממנו זה רק עיניין של חיים נורמליים, אני מתקשרת לאמא שלי לשאול מה נשמע אז הוא ישר עושה פרצוף, אני מתקשרת לאחותי או מדברת איתה במסנג'ר אז הוא עושה פרצוף. כל מי שיש לה לה עצה טובה או טיפ מה לעשות אז בבקשה עזרו לי כי המצב כבר בלתי נסבל. תודה.

אני נשואה 13 שנים + 3 בנות מדהימות,הקשר ביני לבין בעלי מעולה והתקשורת טובה,לאחרונה בעלי התוודה בפני על נטיותיו המיניות ושחיי בשקר כל השנים,החלטנו יחדיו לסיים את תהליך היציאה מהארון שלו כשאני מודעת למחיר - פרידה ! אני מוכנה לתמוך בו ולעמוד לצידו ובתנאי שלא יהיה מעורב צלע שלישי בסיפור, לא אשקר ואומר שזה ממש לא קל החוסר ודעות והסימני שאלה רבים אך אנו מדברים על הכל בפתיחות. הפחד הגדול ביותר שלי הוא התמודדות של הילדות,איך לספר ומה להגיד שהרי בבית הן רואות מערכת יחסים טובה ונעימה הרבה צחוק ואהבה ופתאום להנחית עליהם את זה נראה לי קיצוני ביותר. אני חייבת לציין שהחלטנו לא לחשוף את הילדות כרגע לסיבת הפרידה האמיתית משום שהם קטנות אני זקוקה נואשות לייעוץ,עזרה,אוזן קשבת אשמח לקבל תשובה לאן ולמי לפנות תודה רבה מהנואשת

רציתי רק להוסיף שבן זוגי לא כל יום מזכיר את עינין השומן שלי אבל זה ידוע לכולם שזה מפריע לו מלבד זאת אני לא יודעת אם כדאי לעשות את השינויי בזמן שאני איתו או להפרד ולהתחיל בשינוי כי כמו שרשת לי שגילית שאת לא רוצה את בעלך אז הפחד שלי זה שאני אגלה אותו דבר ואז אני לא יצא בסדר כיוון שאעזוב אותו פתאום שאני אחרת ???מלבד זאת יש בי מין פחד לעזוב אותו פחד מהלא נודע האם אני אכיר? איך זה חיי הרווקות ? הרבה זמן לא הייתי בסיטואציה הזו של הלבד . חוץ מזה אני מרגישה שאת הניתוח שדנו עליו אני לא בדיוק רוצה לעשות בשלמות אני פוחדת ואולי עושה את זה על מנת לרצות אותו יש בי משהו קטן שאומר שאם אני לא יהיה איתו אני אצליח לרזות בכוחות עצמי וכשאני איתו אני אוכלת מתוך מצבים פנימיים שמביאים אותי לאכול ללא כל קשר תמיד אהבתי לאכולאבל אף פעם לא הייתי במצבי כיום זהו בקיצור אני חיה המון שנים בתחושה של מה יהיה? האם נישאר ? מתי ניפרד ? בעבר זה היה נו נראה מתי הוא יעשה את הטעות הבאה ואני אפרד ממנו? וכול מיני כאלו ואחרים אני פוחדת שפחדים והרגלים משאירים אותי במצבי הנתון.

שלום, אני בת 25 בן זוגי לשעבר בן 28. היינו יחד 4 שנים ונפרדנו לפני 4 חודשים. גרנו ביחד שנה והכל היה טוב. היה לנו ממש טוב ביחד, אהבה, חיים משותפים, הבנה, תמיכה, דירה ביחד, הכל הראה שאנחנו בדרך הנכונה, לא רבנו כמעט והיה לנו טוב. עד יום אחד שהוא אמר שזה לא זה. לא ניסה להגיד אם מפריע לו משהו או כלום, עם כאב לב והמון המון בכי הוא החליט שהוא הולך. עברו 4 חודשים שאין לי קשר אליו בכלל..אך אני עדין אוהבת... איך עוברים את זה? איך ממשיכים הלאה ובאמת מבינים שהאדם שחשבתי שיהיה אב ילדיי הלך ביום בהיר אחד?

אני בת רווקה בת 27 עוד מעט. יוצאת עם גבר גרוש +2 כבר 7 שנים במהלך מערכת היחסים שלנו בתחילתה היו בגידות מהצד שלו לא קיום יחסי מין אומנם אבל פלירטוטים וכו ....בקיצור מאז עברו הרבה מיים בנהר ואפשר להגיד שהתגברנו על זה עכשיו אנחנו נימצאים במקום לגמרי שונה כשהכרתי אותו הייתי מלאה היום אני כבר בגדר שמנה לו זה מפריע ואני מבינה אותו מאוד כי גם אני חושבת שזה לא יפה אלפי פעמים הוא פגע מי מילולית לגבי העניין והשפיל אותי עד דמעות היו זה כבר לא מזיז לי בתוך תוכי אני יודעת שגבר שאוהב לא אמור לשבת ולראות חתיכה מהקרס שלך ולהגיד איכככסססס בגועל כאילו רוצה להקיא ואחר כך עוד מתלונן ושואל למה את לא רוצה לשכב איתו???לקיים איתו יחסי מין לא בדיוק בא לי טוב בקיצור לגבי משבר האמון שעברנו הוא באמת משתדל להיות בסדר אבל כל הזמן יש לי מחשבות לגבי הקשר האם הוא מתאים לי ? האם גם אחרי שאני אעשה ניתוח וארזה עדיין ארצה להיות איתו או שאני שם במקום הזה בגלל דימויי עצמי נמוך? וגם שאני כבר בטוחה ונחושה שאני רוצה לעשות שינו אני מקבלת רגליים קרות ואומרת איך אני אפרק את כל מה שבנינו אנחנו גרים ביחד בדירה חמודה לאאלללהה ומה עולה בי תמיד השאלה שעכשיו אני איתו ויש בי מין ריקנות מסויימת אז מה יהיה שנפרד הרייקנות תתעצם אין לי אומץ מה עושים????? בזמן האחרון אני גם מגלה שמשעמם לי בעצם אין לנו הרבה תחומי עניין משותפים לי יש מלא חברות ואני אוהבת לארח לו אין חברים בכלל ונוח לו עם זה לגבי משפחות קרידוש וימי שישי רק אצלי בדר"כ אני פוחדת שזה הכל בגללי ושלי יש את הבעיה "של שעמום ממערכות יחסים "ושגם בעתיד זה יפגע בי עזרי לי להבין בבקשה האם אני נורמלית בדרך מחשבתי או שלא מסתפקת במועט וצריכה להשאר במערכת הזו???

אני בקשר עם בחור כבר יותר משנתיים. כשהתחלנו שנינו ידענו שזה לא יהיה רציני כיוון שכל אחד מאיתנו היה אחרי קשר של 3 וחצי שנים. ידעתי שאני נכנסת לקשר שלא יהיה רציני ולכן אמרתי שאני לא יערב רגשות, אבל הזמן עבר ואף אחד לא שאל אותי והתאהבתי בו !! לא היינו מוגדרים והוא היה הולך עם בנות אחרות, אחרי שנה וחצי שממש הייתי מיואשת מהכל אמרתי לו שלא מספיק שהוא אוהב אותי ואני כבר לא יכולה להמשיך כשהקשר הזה ככה. הוא חשב על הדברים והחליט שנהיה חברים, מאז ועד היום אנחנו 8 חודשים ביחד. לפני 3 חודשים התקשרה אלי איזו בחורה ושאלה אותי אם אני חברה שלו, אז אמרתי לה שכן, שאלתי למה, והיא אמרה שהייתה איתו באחד הלילות, ידעתי שהשם שהיא אמרה לא היה אמיתי ובכל זאת שאלתי אותו והוא אמר שזה לא נכון ושמישהי מנסה לסכסך. יום למחרת היא התקשרה שוב והפעם מהמספר שלה ואמרה לי את השם האמיתי שלה. ידעתי שהיא הייתה מתקשרת אליו מלא אבל הוא תמיד אמר שזו סתם מישהי והוא עושה לחבר טובה ואיכשהו תמיד גרם לי להאמין שהוא לא משקר לי! גם כשהרגשתי שמשהו לא בסדר והייתי שואלת אותו אם הוא בוגד בי ?או אם הוא היה חיי טוב עם עצמו אם היה בוגד בי? תמיד הוא היה אומר לי שלא, הוא לא בוגד בי והוא לא היה חי טוב עם עצמו אם הוא היה בוגד בי. ושוב גרם לי להאמין לו ובו. למרות שהספק שלי לא עבר. באותו יום נפגשתי עם הבחורה הזאת (ביוזמתה) והיא סיפרה לי שהם היו בקשר 4 חודשים!!! הראתה לי הודעות שהוא שלח לה וכל מה שהיה בינהם. בזמן שהיא הייתה איתי התקשרתי אליו שאלתי אותו מי זאת? ואמרתי לו שהיא רוצה להגיד לו שלום. כשהיא דיברה איתו הוא אמר לה שתשלם על מה שעשתה וחבר שלו (זה שהוא עשה לו את הטובה) התקשר אלי ואמר לי שהיא שקרנית.... הרגשתי שכל עולמי חרב עלי כי אני מאוהבת בו, נתתי לו את הנשמה שלי, עשיתי בשבילו כל דבר בין אם זה סידורים, בקשות, לבשל לו, הוא קיבל ממני אהבה תשומת לב וכל דבר שבן אדם יכול לבקש.הוא אומר שהוא לא היה איתה. היא ידעה דברים אינטימיים עליו, היו דברים שהוא אמר לי והיא סיפרה לי שהוא אמר לה אותם, היא קראה מכתבים שרשמתי לו ואמרה לי חלקים מהמכתבים. בקיצור חלק מהדברים שהיא אמרה כן הסתדרו עם מה שהוא עשה. זה הגיע למצב שהיא הייתה מתקשרת ומדברת איתי שעות ויותר מזה היא הציעה לי לצאת איתה לבלות. וכשהיא ידעה שאני נמצאת איתו היא התקשרה במטרה להוכיח לי שהוא כן היה איתה. היא פשוט התעקשה שאני יאמין שהם היו ביחד וזה הגיע למצב שאמא שלו התערבה ואמרה לה שתפסיק לסכסך. בסופו של דבר היא טסה ואני נשארתי עם לב שבור. אני לא חיה בנדמה לי שהוא לא היה איתה והיא סתם אספה עליו מידע וזו הייתה התוצאה. אבל החלטתי לדלג על הסיפור הזה ולנסות לסדר את הקשר. מאז שזה קרה, הוא באמת השתנה וגרם לי להרגיש נאהבת ובאמת עשה הכל כדי לגרום לי להרגיש טוב. במשך חודש בקושי אכלתי ורק הייתי בוכה לא רציתי לצאת מהבית. מאז הסיפור הזה עבר 3 חודשים אבל הבעיה שכל מה שהיה לא עוזב אותי

אני יוצאת עם גבר כבר במשך שנתיים, האהבה ביננו מאוד חזקה, אנחנו מאוד מתאימים באופי, תמיד מחזקים אחד את השני, תומכים, אוהבים את אותם הדברים, רוצים תמיד לחוות דברים יחד, המשפחות שלנו מתסדרות, הסקס מדהים, בקיצור הכל כמעט מושלם. לפני שהתחלנו לצאת וכשרק הכרנו היינו "ילדים" אני הייתי בת 18 והוא בן 20 והוא היה מאוד לא רציני ואהב סטוצים והרבה, אהב ריגושים ולא חשב בכלל על קשר רציני עם מישהי, אך לאחר שנה וחצי שהכרנו הוא החליט שזהו אני האישה שהוא רוצה לעצמו והתחלנו לצאת והגדרנו את הקשר רציני מאוד, אז הייתי בת 20 וחצי והוא בן 22. הבעיה הייתה שבעקבות ההכרות הראשונית שלי איתו היה לי חוסר אמון מטורף בו כי הוא בגד בי עוד לפני שהכל החל להיות רציני אך עדיין זה כאב לי והרגשתי מושפלת. הוא הבטיח לי עוד אז שהוא הגיע למסקנה שהוא רוצה קשר רציני והוא לא מחפש זאת יותר, הוא מצא אותי והוא לא רוצה להחליף אותי באף אחת והוא עצמו לא מאמין אפילו שהתאהב כך. בינתיים הקשר הלך ונהיה יותר ויותר עמוק ויותר רציני, אנחנו בני בית במשפחות אחד של השני, אנחנו מאוד קשורים והמשפחות מאוד קשורות לשנינו כזוג. אך לאורך כל הקשר גיליתי שקרים, הוא היה בחו"ל לפני כשנה ושם בגד בי (סטוץ מזדמן, לא משהו רגשי) בגלל החשדנות שבי הפכתי את העולם למצוא הוכחה וגיליתי דרך תמונות שאכן בגד בי, הוא הודה בכך, בכה המון, נשבע לי שאני האישה של חייו והוא מבין את זה רק אחרי כל הטיול הזה, שהוא הגיע לגיל שהוא יודע שאיתי הוא רוצה עתיד, שאיתי לא חסר לו כלום.. אהבתי אותו וסלחתי, אך חוסר האמון שבי המשיך והתעצם בעקבות מה שקרה, הפכתי לבחורה חשדנית הייתי בודקת אותו מאחורי גבו ללא סוף. יש לציין שכבר היינו מדברים על עתיד ביחד בכל התקופה האחרונה, ושוב לאורך כל התקופה הקשר ביננו היה מדהים מבחינת תקשורת ואהבה, הוא אוהב אותי באמת ברמות הקשות אהבה שאין לתאר, הוא מעניק המון, מפנק, עושה בשבילי המון, תומך, מחזק. אם החוסר אמון לא היה ברקע הכל היה מדהים. לפני מספר ימים גיליתי שהוא בגד בי שוב לפני כחצי שנה (שוב פעם סטוץ ולא משהו שמעורבים בו רגשות) הפעם לא יכלתי יותר קמתי ועזבתי, כבר עבר שבוע והוא לא מרפה, בוכה המון שולח לי מכתבים ומתנות, מתחנן שהוא מוכן לעשות הכל ושהוא מודע לבעייה שלו, והוא מוכן לעשות הכל הכל הכל כדי להתעלות על כך ושאני אחזור אליו. הוא רואה איתי עתיד ורוצה להתמסד. אין לי מושג מה עליי לעשות, אני אוהבת אותו מעומק ליבי והכי מדהים לי איתו בעולם אבל בעקבות מה שקרה הזעם שבי והחוסר אמון שיש לי לא נותן לי מנוחה וגורם לי להיות בחורה חשדנית עד מאוד, אני לא יודעת אם אוכל לרכוש שוב אמון אחרי שנפגעתי כל כך הרבה ולא יודעת אם באמת הפעם הוא ישתנה... מה יכול להציל לנו את הקשר?האם הוא באמת יוכל להשתנות ולהפסיק לבגוד בי? שוב, הוא כתב לי, אני מודע לבעייה ואני אעשה הכל כדי להתגבר עליה.הייתי מוכנה להלחם בשביל להציל את הקשר השאלה היא האם אוכל לרכוש אמון שוב?

שלום יש לי חבר מזה שנה וחודשיים ובחודשיים שלוש האחרונים אנחנו כל הזמן רבים והוא כל הזמן מחליט להפרד ממני ולאחר מכן שאנחנו נפגשים ואני לא מתייחסת הוא אומר שהוא אוהב אותי אבל צריך כמה ימים לחשוב על זה ובזמן של הפרידות הלב שלי נקרע מכל הכיוונים ואפילו ההורים שלי ראו אותי בוכה בכי היסטרי ואמרו לי בפירוש שהם לא רוצים אותו בבית שלהם לפחות לראות ואני סך הכול בת 17 ומרגישה כאילו אני לא אתנתק ממנו בחיים הוא מחליט מתי להפרד ממני שנוח לו לקרוא לזה אהבה? חבר צריך להיות תמיד איתי גם בריבים הכי ענקיים שיש אבל הוא תמיד מחליט לחתוך אני מרגישה כאילו אני אשאר במצב רוח של חרא תמיד אני יורדת בהכול בגללו והוא תמיד ממשיך בחיים שלו ללא השפעה על זה שאני יברח לו תמיד אצלי זה בראש מה לעשות? לתת לו עוד הזדמנות ולהבהיר לו מה אני רוצה ממנו ואם הוא לא מוכן לקבל את זה אז שלום ? כי אני מרגישה שהוא האחד והיחיד שלי ואמא שלי אומרת לי שאסור להיות עם האהבה הראשונה אבל אני מרגישה שהוא הנפש שלי מה לעשות תעזרו לי בהקדם האפשרי!

שמי חלי בת 25 עומדת להתגרש פעם שניה יש לי 2 ילדים מנישואים קודמים הבעיה שנוצרה לי היא שבעלי הנוכחי לא יכול ליהיות עם הילדים שלי. הוא עזב את הבית בטענה שלא מתחבר אליהם ורוצה להתגרש. יש לציין שגם לו יש 2 בנות. הוא חושב שיעוץ לא יעזור לנו. איך לגרום לו לחזור, אם בכלל זה אפשרי? תודה רבה

אני אישה נשואה שהתאהבה (באובסיביות) בגבר רווק, אני רוצה וחייבת לצאת מזה!!! אני רוצה ללכת לפסיכולוג, או כול בעל מקצוע שמתעסק בתחום ויוכל לסייע לי, אני גרה באיזור הצפון אבקש חוות דעת של בעלי מקצוע

אני וחברה טובה מתגרשות , יש 2 ילדים לכל אחת בגילאים 3-8, וחשבנו שזה רעיון טוב לגור ביחד בתקופה הראשונה שלאחר הגירושים גם כדי להקל על ההוצאות החודשיות וגם כדי להוות תמיכה אחת לשניה (כאשר המגורים מעוגנים בהסכמות כתובות לפני). רצינו לדעת מה צפויה להיות ההשפעה הפסיכולוגית של המהלך הזה על הילדים.

אני בת 33 כמשך שנתיים יש לי קשר אם גבר נשוי ..בהתחלה זה התחיל שיחות טלפון רבות +הודעות ..ומפגשים קצרים ולאט לאט המשיך לקשר טלפוני ומפגש אחד ל...אני מרגישה שאני לא יכולה בלי יום שיעבור לחשוב עליו ..מרגישה שרוצה לבלות ימים שלמים איתו ..כמובן ששננו יודעים שלא עוזבים את המערכת הנשואין הקימת...לא יודעת איך הוא נכנס לחיי ..אבל אני מאוד אוהבת את בעלי ... חשבתי מספר פעמים ננתק את הקשר ...אין לי את האומץ לעשות את זה...

תמי , הגבת לי ואמרת לי שיש משהו שמחזיק אותי להשאר איתו נכון באמת יש משהו, כי אחרי שנפרדנו הוא חזר אלי,בא אלי וטען שהיתה לו תקופה רעה והוא מוכן יותר להשקיע עכשיו,והוא גם התחיל להפתח עלי ולספר לי דברים, אני שכבר הרגשי שנגמר,חזר לי הרגש הזה שלא מרפה ממני ואמר לי תחזרי ,עשיתי טעות חזרתי. רציתי שנשאר ידידים וחזרנו לחברים. מה שמשאיר אותי איתו זה שאני יודעת שהוא הגבר היחידי שבאמת לא ביקש סקס אף פעם באף מקרה אני בתולה והנושא הזה מאוד רגיש לי, וזה מה שגורם לי לחשוב שהוא באמת אוהב. אבל האמתי,אולי הוא אוהב אבל אני עדיין מרגישה , שלא בא לי, ועכשיו אני לא יודעת, אני לא רוצה לפגוע בו.. מה לעשות? איך? האם להמשיך? אין לי כוח כבר,ואין לי זמן גם, ואני עדין מרגישה לבד במערכת היחסים הזאתי,עשיתי טעות נוראה..כי כבר לא אכפת לי. תעזרי לי מה לעשות מכאן? האם להגיד לו את זה?ואיך? איילה...

אני נשואה 25 שנים, לאחרונה גיליתי שבעלי בוגד בי עם חברה לעבודה, תחילה אמר שזה טלפונים ושיחות בלבד, הצלחתי לעקוב אחר ההתעשקות שלו במחשב וגיליתי את המייל החדש שפתח, ועיני חשכו, אילו דברים נכתבו ונעשו מאחרי גבי, מילים שאף פעם לא שמעתי, מילות אהבה, תשוקה, לאחר שהוכתי לו את ידיעותי הבטיח להפסיק את הקשר, ואמר שהיתה נפילה, לא יהיה יותר, אותי הוא אוהב, איתי הוא רוצה לחיות. החלטתי שאני אנסה להאמין לו ולא לפרק את החבילה, כרגע עומדים לפני חתונת הבן, בנתיים אני מרגישה שאם אני לא מתקרבת אליו הוא לא נוגע בי, כאשר אני שואלת מה קורה איתך הוא אומר שהוא מרגיש כל הזמן שאני עוקבת אחריו, וזה שקה לו הוא מבין אותי, לאחרונה הוא מתחיל בקיום יחסים וכשהוא מתחיל את החדירה הזין נעשה קטן, אני לא מבינה מה קורה הוא לא אומר הרבה , חי בעולם שלו לא יודעת אם עלי להמשיך להבין אותו, או שאני צריכה להתחיל לדאוג לעצמי.