פורום פרידות, גירושין, בגידות - יש לך שאלה?

היי
כתבת>
אבקש עזרתכם להגיע להחלטה נכונה, האם לסלוח ולשקם או לפרק ולהמשיך הלאה.
תשובה בקצרה לשאלתך:
לסלוח... בשביל עצמך
לשקם... בשביל הזוגיות והילדים
להמשיך הלאה... לטובת הילדים ובעיקר בשביל עצמך!
תצטרך להחליט לצערי לבד, ואין כאן החלטה נכונה לא נכונה... אולם לאחר שתחליט אל תביט לאחור תהייה שלם ותתמודד כמו גבר על כל המשתמע מכך,
-
אם אתה חושב שיום אחד תחשוף את הרומן האמיתי בינהם אז כדאי לך לעשות זאת מייד ולהוריד ממך מתחים מיותרים, מה גם שזה יכול לשנות את כל התמונה ולהוביל אותה לקבל החלטות לגביך ולגביי הזוגיות שלכם,
-
אם אתה מאמין לה שהיא רוצה באמת לעבוד ולשקם את הקשר שלכם, תבקש ממנה להוכיח רצינות שזה אומר שאסור לה להפגש איתו בשום מקום ובשום מצב, וכל ניסיון כזה ישלול ממנה זכויות כלכליות או משמורת על הילדים, דבר שהוא אינו חוקי, אבל יש לו הרתעה יעילה ויעזור לה להתגבר על הרומן אם אכן יש כזה,
אני הייתי דורש ממנה להפסיק לעבוד שם, כי אין אפטרופוס לעריות וחבל להעמיד אותם בניסיון שאי אפשר לעמוד בו,
-
טוב עשית שנשארת כדי להגן על הלדים ולא עוררת מהומות ודרמות שהיו מזיקות בראש וראשונה לתא המשפחתי שלכם, אבל דע לך ידידי שלהשאר במצב הזה שבו אתה חושד בה, עוקב אחריה, ושומר בבטן את ההפתעות, זה הרבה יותר גרוע כי לאט לאט אתה תתמכר לעניין הזה זה ירגש אותך, ומצד שני אתה תתהלך בבית כצל מהלך ולא תוכל להיות אבא כפי שהיית והכי גרוע הילדים שלכם ירגישו מהר מאוד ואז אתה מזיק להם במו ידיך למרות שהכוונות שלך טובות,
-
עוד טיפ חשוב, תן לה לצאת לאן שהיא רוצה ומתי שהיא רוצה כמובן לא על חשבונך וחשבון הילדים, תאמר לה שאתה בוטח בה וסומך עליה, כך תגביר ותחזק את האמון שלך שאבד, (כמובן שכל זה רק אחריי טיפול מקצועי שבו אתם מנסים לעלות ולפתור את הבעיות שלכם, ולאחר הסכם שעשיתם שבו היא מתחייבת לא להפגש עם אותו אדם,)
-

בלי כל קשר למה שתחליט, תבדוק האם הזוגיות שלכם הוקרבה על מזבח הקמת בית וקריירות מכובדות!

לילה טוב

הבעיה שאשתי עדין מתעקשת שאני מדמיין את נושא בגידתה ואף מטיחה בי אשמות בדויות שאני אינני טלית שכולה תכלת.
הבעיה שהיא מייצרת מציאות דמיונית שהיא מאמינה בה (הרי אני יודע כי אני נאמן ולא בגדתי לעולם), אך לצערי את האמת שלה אני מכיר מעובדות מוכחות ואלו את שלי רק אני מכיר.
הסיבה שאינני מעונין לחשוף את בגידתה מתוך רצון להגן בחירוף על ילדיי וגם עליה (נשמע אבסורד?)
היות ואני לא שומע אף התנצלות או כוונה שלה לנתק מגע/קשר עם שותפה ויתרה מכך שומע רק האשמות והתכחשות, לא נותרת בידי ברירה.
או שחשיפת העובדות בפניה יתנו לי את האפשרות לבוא אליה בדרישות לנתק את הרומן שלה או שאבחר לוותר על המאמץ לאור התנהגותה ולהפסיד אפשרות לשלום בית.
אני בטוח שילדי ירצו אמא ואבא מאושרים גם אם יהיו פרודים.

כל מה שכתבת נכון, ואכן הדילמה מאוד קשה,
יש מצב שהיא תגונן על כבודה עד הסוף ותלך לגירושין ובלבד שלא להודות על הבגידה,
אם אתה מוכן לבלוע את הצפרדע ולהמשיך כרגיל כדי לא לפגוע בכבודה ובעתיד ילדיך אז תעשה את זה, בעיניי אתה אדם שמתנהג באצילות וירבו כמותך בישראל,
-
את משבר האימון בינכם ניתן לבדוק במכונת אמת, תציע לה ונראה כיצד היא מגיבה,
-
ברור לכם שאתם חייבים לעבור ניעור רציני בכל מה שקשור לתקשורת והבנת הצרכים של השני, אם היא מוכנה להכנס לתהליך של עבודה זוגית לך על זה ותראה נפלאות,
בהצלחה

אני מאד מעריך את תשובותיך, ואני מתחבר מאד לדבריך, אני מרגיש כי אתה מבין ומתאר במדויק את מצבי.
כמו כן נהניתי לקרוא את עדכונה של רחל בדבר בגדתה ויכול רק לקוות כי אשתי תרגיש ותנהג כמוה.

הבנה רגשית זה משהו שאני עובד עליו כבר הרבה זמן, תודה ששיתפת אותנו בסיפור שלך, הלוואי ויכולתי לעזור יותר,
כפי שאתה רואה ישנם אנשים שמצליחים להתגבר ולפתוח דף חדש, תנסה להוביל אותה ולהדגיש לה עד כמה אתה אוהב אותה ורוצה לשמר את הזוגיות הזו לא רק בשביל הילדים אלא כי אתה באמת מאמין שניתן לצלוח את המשבר הזה ולצמוח ממנו, לשם כך אתה מוכן להכנס לתהליך ארוך ומייגע לשיקום הקשר ולהחזרת האמון ההדדי,
20% מהגרושים הם כתוצאה ישירה של צד ג', וכדי לברוח מהסטיסטיקה תצטרך לבקש ממנה שתחדול מלהיות איתו בקשר כלשהוא, עדיף שהשיחות שלכם ייעשו במסגרת טיפול שהוא על דעת שניכם ומרצונכם החופשי,
מאחל לך הצלחה בכל דרך שתבחר
בני

רק כשתתגרש תבין כמה מטומטם היית

שלום לך,

אחלק את תשובתי לשתים:
1. האם להשאר למען הילדים? התשובה היא כמובן לא חד משמעית מאחר וכל אדם חושב אחרת ומרגיש אחרת, אך אתה מתאר מצב שמבחינתך הוא בלתי נסבל, הגעתם למצב בו אישתך מבלה לילה מחוץ לבית ולכן נשאלת השאלה האם לילדים יש תועלת מכך שתישארו יחד? האם הורים נשואים ומתוסכלים זה טוב יותר מהורים גרושים ומאושרים?
התשובה כמובן בידך ולא אוכל להגיד לך מה טוב יותר לעשות אך בחן את המצב שלך, האם אתה מוכן להשאר בו עוד הרבה שנים? האם אתה מוכן שכך יהיו חיי הזוגיות שלך? אם התשובה היא כן אז תשאר בבית. אם התשובה היא לא אז תתחיל לעשות את מה שצריך כדי לסיים את הפרק הזה בחייך על הצד הטוב ביותר עם מינימום נזקים.
2. לגבי שאלתך האם לחשוף את המידע שבידך, אוכל רק להציע לך לפנות לעו"ד המתמחה בתחום להראות את ההוכחות שלך ולשמוע ממנו מה דעתו כי דעתו של עו"ד תיהיה רלונטית הרבה יותר מדעת יועץ נישואים.

מה שחשוב הוא שתלך עם מה שיעשה לך טוב ואם אתה מרגיש נמק במערכת הזוגית הזו אז צא לדרך וסיים אותה.

בהצלחה,

אני מעריך את התייחסותך ואת זו של בני, תודה.
רק אציין כי לולא הילדים היה לי קל יותר להחליט

אם את באמת רוצה לשקם את הזוגיות שלך ואת חושבת שבעלך מסוגל לשתף פעולה אז כדאי שתתחילו עוד היום לעשות מעשים בנידון, כסף לטיפול זוגי זו הבעיה האחרונה...
אני יכול לכוון אותך כתבי לי למייל הזה>
[email protected]

ממש לא פשוט מה שאת עוברת...
ראשית מדוע את חושבת שהעובר לא של בעלך? כל התקופה ששכבת עם מאהב זה היה ללא אמצעי מניעה? כמה זמן את בהריון? חשבת על הפלה?
את צריכה להיות החזקה והחכמה. נסי לדבר איתו להסביר לו מה את מרגישה, מה היו המניעים שלך לעשות זאת, תסבירי לו שבגלל שאת אוהבת אותו ולא רואה חיים בלעדיו היה לך קשה להסתיר ממנו את עניין הרומן, אם קשה לך לדבר או שהוא לא מקשים פשוט כתבי לו מכתב ארוך ורשמי שם כל מה שאת מרגישה,זה גם יקל עלייך לא תצטרכי להתווכח והוא לא יקטע אותך וכך תוכלי לבטא את הכל... אני מבינה מה היו המניעים שלך לעשות את מה שעשית, חשוב שהוא יבין...(נישואים בגיל צעיר, חוסר חיי חברה כי ישבת בבית עם ילדים, רצית להתנסות במשהו חדש ולא מוכר ולא כי את לא אוהבת אותו) תסבירי לו שזו מעידה חד פעמית, ואת מוכנה לעשות הכל בשביל לו והילדים...תבדקי בקופת חןלים שלך אולי יש טיפולים זולים...תבדקי בדלת פתוחה
איפה המאהב בכל הסיטואציה?
תעדכני פה,
מאחלת לך שתצליחו להתגבר על זה.

לגבי ההריון זה עדיין בספק אבל אם יש אז הוא לא מבעלי, שכבתי עם השני סביב הביוץ והוא גמר בפנים דבר שבעלי לא עושה בד"כ. הפלה? חשבתי ועדיין חושבת.. בעלי הוא שמתנגד בטענה שהוא "לא יוכל להסתכל לרוצחת בעיניים" ומעדיף לקבל את הילד.
לגבי המאהב, הוא כרגע אוכל סרטים בשקט אבל הוא פועל לפי מה שבעלי אומר לו- שזה לא לספר לאישתו כלום ופשוט להיעלם לנו מהחיים.
אני אוהבת את בעלי ורוצה להמשיך איתו, ולא יודעת איך להתייחס לאיומים שלו להתאבד. יש לנו כ"כ הרבה בעיות לפתור, כל אחד לחוד וגם כזוג ולא יודעים אפילו מאיפה להתחיל...
זה לא נורמלי שיהיו לו מחשבות אובדניות וזה לא נורמלי שאני אהיה מדוכאת על החיים שלי.
עיזרו לנו.

את צריכה להבהיר לבעלך ש"התאבדות" זה פתרון קבוע לבעיה זמנית. תסבירי לו שהו עמוד השדרה שלך ושל המשפחה וממנו את מקבלת כוח לחיות הלאה, כל עוד יש לכם אחד את השני תוכלו להתגבר על הבעיות ביחד, תמנעי ממנו לשתו ולהשתכר, את צריכה אותו צלול (הוא עלול להתמכר לאלכוהול ומשם זו דרך להתרסקות של כל המשפחה...)
תוודאי האם יש הריון או אין, וכמו שאת יודעת, עד שבוע 40 ביהדות זה לא רצח. עד שבוע 7 ניתן לעשות הפלה בכדורים, בכל אופן זו החלטה קשה וצריך לקבל אותה ביחד...
את המאהב תוציאו מהחיים, עדיף שגם לא ידע על ההריון...
מה בינתיים עם הילדים?

בקשר לזה שאתה אומר שהתבדות זה פתרון קבע למצב זמני אתה טועה אם אין באפשרות שלי ושל אשתי להישאר ביחד אז הפרדה קבועה ולכן הפתרון שלי צריך להיות קבוע

בקשר לזה שאתה אומר שהתבדות זה פתרון קבע למצב זמני אתה טועה אם אין באפשרות שלי ושל אשתי להישאר ביחד אז הפרדה קבועה ולכן הפתרון שלי צריך להיות קבוע

סליחה, הכוונה היתה עד 40 יום הפלה זה לא רצח.
הבעיה היא זמנית, גם אם תתגרשו, הרי יש חיים אחרי גרושים. ולמה שלילדים שלא אשמים בכלום אגב, לא יהיה אבא???? לכן זה קבוע!!!!זו החלטה אנוכית ובריחה מהבעיות שיש להתמודד אתם. אל תשקע ברחמים עצמיים ואלכוהול, תהיה חזק ותפתור את הבעיות,אם לא בשבילך אז בשביל 3 הילדים, תחשוב איזה נזק לכל החיים זה יגרום להם.

השיקול אם להשאיר את הילד נובע מבורות וקבעון מחשבתי, ועל עיוות של סדרי העדיפויות בחיים,
-
מבין השורות נראה שאתם נמצאים במצוקה ביחד ולחוד, ולכן כדאי שתלכו לרווחה ויפה שעה אחת קודם,,, אדם אחד מקצועי צריך לכוון אתכם מה אתם כן! יכולים לעשות כדי לעבור את התקופה הזו בשלום,
-
לפני שאתם מדברים על ייעוץ זוגי אתם צריכים יעוץ אישי ופרטני,
-
לכתוב בפורום כמה קשה לכם, לא מוריד ממכם את העול והאחריות שלקחתם על עצמכם אי שם מתחת לחופה,

במקום להקשיב ולהפנים את מה שכתבת להם בטוב טעם ודעת, הם או הוא (לא ברור מה הולך פה,,,) בוחרים להתנצח וחבל,
הדבר דומה לאחד שדופק לך על הדלת ומבקש עזרה וכשאתה בא לתת לו עזרה הוא בורח או מתנגח,
הסיפור הזה מורכב ואם אכן אלו פני הדברים חבל עליהם ועל עולליהם

נשמע שאת מרגישה לכודה בין רגשות האשמה על מה שקרה ובין מצבו של בעלך שמאיים בהתאבדות.. ונראה שאת מרגישה כאילו שאת קצת אשמה בזה... כאילו שמצד אחד הוא תומך בך, מקסים והכל, אבל מצד שני זה פוגע בו ואולי זה מה שגרם להחלטה שלו לחשוב שים קץ לחייו..
ובתוך כל זה גם הזוגיות שלכם נמצאת.. והצרכים שלך שבשנים האחרונות היו על מצב המתנה בזמן שגידלת את הילדים ונשארת בבית... ונראה שבתקופה האחרונה יש לך יותר ויותר לבטים בנוגע למצבים איתם את מתמודדת.. ואת לא יודעת למי לפנות ועם מי להתייעץ....
אז קודם כל, בנוגע לשאלתך, ככל הידוע לי ניתן לפנות לרופא המשפחה ולבקש הפנייה לפסיכולוג- דרך הקופה זה אמור להוזיל את העלויות...
וכמובן- אני מזמינה אותך לבוא ולדבר עם מתנדב או מתנדבת שלנו באתר סה"ר (סיוע והקשבה ברשת) על המשבר איתו את מתמודדת.. לשתף, לפרוק מעט.. ואולי ביחד נמצא את פיתרון.. או לפחות נוכל להקל מעט על תחושת האשמה והבדידות שנראה שתוקפת אותך לאחרונה, נרצה להיות איתך וננסה לעזור.. נחכה לך בין תשע לחצות...
ועד אז, את מוזמנת לקרוא כתבה איך לסייע לבעלך שמראה נטיות אובדניות

אם קורה לו משהו זה על המצפון שלך !! ותכניסי את זה טוב טוב לראש שלך ושל הילדים שלך !

בוגדנית

פרט לעובדה שאת מטילה בושה על המין הנשי ועל העובדה שאת אעלק "אימא למופת" אין לי מה להוסיף אם בגיל 24 עם שלושה ילדים את מפשקת את הרגליים המטונפות שלך.


בושה של אישה

אתה עצמך טיפוס בוגדני. תטיף לעצמך ולא לאחרים. פתטי אחד .

לכל התומכים אני מודה
ולכל אלו שמשמיצים אני אומר אשתי היא אכן אישה למופת שעשתה טעות אז כל מי שיש לו משהו חכם להגיד שיגיד ומי שרק רוצה לקרוא לה זונה שיעשה את זה בבית שלו ולא יעלה את זה
וכן אני והיא כן צריכים עזרה מקצועית ומאנשים שעברו את מה שאנחנו עוברים אבל בשביל לשקם ולא בשביל להרוס מי שחושב שהו יוכל לעזר אני אשמח לקבל את התגובה שלו

שלום לך
נתתי לכם את המייל שלי למעלה ולא יצרתם קשר
אני יכול לעזור לכם ולכוון אתכם לאנשי מקצוע מתאימים בדיוק לצרכים שלכם
אתנ מוזמן לשלוח לי מיל ונתקדם משם
בברכה בני
[email protected]

נשמה. איך שלא תהפוך את זה היא אסורה לך. אם היא בהריון הילד ממזר וכל ילד נוסף שתביאו יהיה כזה תחשוב מחוץ לקופסה יש נשים מדהימות בחוץ .הייתי במקרה דומה הזמן הוא הרופא שלך יהיה קשה אבל תהיה חזק תברח כל עוד נפשך בך ותחשוב רק על עצמך
תתפלל לאלוקים רק הוא יעזור לך

לא מצליחה לישון לקחתי את המצב קשה יש לי לטפל בילדים וכמובן גם לא לתת להם להרגיש כלום....אני ממוטטת ריגשית איך אפשר לעזוב אישה עם ילדים צריך להיות אדם בלי לב

שלום קארין,

האם עלתה האפשרות שאת תסעי אליו עם הילדים ותנסו לחיות שם? האם הוא מוכן לסייע לך כספית? אם הוא יבהיר לך באופן סופי שהוא לא מעוניין בקשר איתך ועם הילדים. חשבי מה באמת עשוי לגרום לו לחזור לארץ, הילדה? הצעה להתגרש? לסדר את החזשבונות הכלכליים ביניכים? וכו'
במקביל, נראה שכדאי שתתחילי לחפש עבודה כדי שתהיי עצמאית ולא תלויה באף אחד. ועד שזה יקרה בדקי במעגל הקרוב אלייך משפחה, חברים מי יכול לעזור לך.

בהצלחה,
גלאי סיגלית
ייעוץ זוגי

רוית שלום.

אני כ"כ שמחה לשמוע שכך את מרגישה וכ"כ מסכימה עם על מילה שכתבת.
ברוב המקירים מבינים את זה רק אחרי שנלחמים וסובלים אך המסר שאת מעבירה כאן הוא חשוב ביותר לכל אלה שנמצאים בתחילת התהליך.

אם יש מה להציל ועל מה להלחם עשו זאת! גשו לייעוץ זוגי ואל תוותרו אבל אם זה ברור לכם שזה חסר טעם השקיעו את כל המאמצים שלכם לסיים את זה כמה שיותר מהר ועם כמה שפחות נפגעים.

בהצלחה לכל מי שנמצא בתהליך כזה.

דליה שוורץ - יועצת זוגית ואישית

היי רווית, אני נמצאת כרגע במצב שאת היית בו לפי מה אשת כותבת, הזוגיות רקובה מכל כיוון שנינו עשינו המון טעויות בדרך, בעלי החליט שזהו, וקיבל החלטה שמפרקים, אנחנו עם ילד בת 7 חודשים. אני כל כך מבולבלת, רוצה לשמור על המשפחה הקטנה שהקמנו, יודעת שככה אי אפשר להמשיך כי רע מזה לא יכול להיות, לא יודעת אם אני רוצה להשאר כי פוחדת מהלא נודע שצפוי או באמת כי אני אוהבת ורוצה להציל את הזוגיות. והאמת שזה גם לא ממש בידיים שלי בעלי איש מאד מחושב וקר בהחלטות, ואומר שמבחינתו זה סופי. אני רועדת מפחד....

הי קארין,

מצטערת שלקח לי זמן להגיב, אני כל כך מבינה מה את מרגישה,שממש בא לי לחבק אותך. זה בסדר שזה מה שאת מרגישה זה הכי טבעי בעולם. גם לי היה גוש קרח בתהליך הזה ואני יודעת כמה שזה מתסכל כשהחבר הכי טוב שלך הופך להיות כמעט אויב.
אני לא יודעת באיזה שלב אתם נמצאים, אני יכולה להגיד לך שבהתחלה הייתי גמורה, לא הבנתי בכלל מה קורה, למה אנחנו אמורים להפרד, לא תיפקדתי, רק ברגע שהחלטתי לא להתעסק יותר בכל הסוגיות: משפחה...לא לפרק...למה הוא מתנהג ככה...למה הוא מתכוון...התחלתי להתרומם- ברגע שהבנתי שיש דברים שהם לא בשליטה שלי. למדתי כמה כח יש לי, כמה אני אוהבת את הילד שלי, מה אני לא רוצה גבר קר ומחושב. לא ניהלתי מאבק משפטי, ניתקתי מגע ועשיתי מה שטוב לי. ברור שתהליך גירושין זו טראומה, אבל אני מתמודדת איתה בכבוד וגם את יכולה! זו בחירה.
הייתי שמחה לתקשר איתך ולפרט קצת יותר בערוץ יותר דיסקרטי אז אם בא לך תרשמי לי את המייל שלך- אני אשמח מאוד.
העצה הכי טובה שקיבלתי באותם ימים הייתה מחבר טוב שלי שאמר לי לחיות כל יום בפני עצמו, לא לחשוב רחוק מידי. אל תפחדי, אם הזוגיות הזו באמת לא טובה, את תגלי שהחיים הרבה יותר יפים כשאת רגועה ושלווה.

קארין שלום,
אני מבינה שהמצב מלחיץ ומבלבל, הפחד משתק ולא עוזר לך לחשוב. אולי תעזרי באדם קרוב אלייך שאת סומכת עליו כדי להבין קודם את עצמך, מהם הסיבות שחשוב לך לשמור על המשפחה, מעבר לילד ולרצון לשמור על משפחה כרעיון אידיאלי חשוב.
חשבי על הטעויות שאת עשית וקחי עליהם אחריות, דברי עם בעלך על כך שהבנת מהן הטעויות, שיש לך כוונה לשנות כדי להצליח. נסו ליצור שיחה שלא ניהלתם עד היום.
אני ממליצה שתלכו לייעוץ זוגי זה יעזור לכם לצאת מהמשבר, לפחות כדי שתדעו שעשיתם הכל לפני שתגיעו להחלטה להתגרש.

בהצלחה,
גלאי סיגלית
ייעוץ זוגי

איני קר ומחושב.
אני לקחתי החלטה אחרי 6 שנים של עינוי עם אישה שמענה אותי נפשית עם כל הרגשות האשמה שיש כלפי ילדיי שהתעכזבו.

מה שאני מנסה להגיד: אם זה מה שהוא החליט - הכל לטובה.
אין לך מה לפחד - אלא להסתכל לעתיד יותר טוב - כי אם תעכבי את הפיצוץ - הוא יהיה הרבה יותר כואב.

תחשבי גם ילדה שלך תינוקת ולא תחווה את כל הכיעור של גירושים (אם לא תגיעו להסכמה )
אם זה היה קורה בעוד 5 שנים - ילדה תיפגע יותר...

ממה בדיוק יש לך לפחד?! בעלך החליט שמיצה את עצמו בזוגיות אז שישלך מעכשיו את המדור לך ולילדה פלוס מזונות לילדה,כך שכלכלית את יכולה להיות מאוזנת בלי דאגות מיותרות.שאר הדברים כמו זוגיות יבואו עם הזמן.כל ההצחלות קשות אבל הדברים מסתדרים לאט לאט

פביאן,
פנה לפורום שיש בו ייעוץ משפטי.

דליה שוורץ - יועצת זוגית ואישית

שלום שרון,
בן זוגך שומר על קשר חיובי עם ילדיו וגרושתו זה חשוב וגם מעיד על אופיו. למרות שאת מקבלת את זה, אני מבינה שמפריע לך שהוא אינו מוכן לוותר על החופשה השנתית עם ילדיו, וגם פוגע במידה מסויימת הידיעה שהם אינם יודעים על קיומך. זאת באמת הרגשה לא נוחה ומבלבלת לגבי מערכת היחסים שלכם. נראה שהוא עדיין לא מגדיר את הזוגיות שלכם כמערכת מספיק מחייבת שתאלץ אותו להתמודד מול ילדיו וגרושתו. אם הוא מאוד חשוב לך תצטרכי לגלות בשלב זה סבלנות, חשבי על זה שאתם ביחד רק חודשיים מול 17 שנה, בנוסף לכך הוא היה מספיק הגון כדי לומר לך את זה כבר בתחילת הקשר ביניכם, מה שאומר שאם לא הגבת אז בשלילה מדוע את מופתעת עכשיו? סביר להניח שהשינוי יתרחש כשהקשר ביניכם יתחזק והמחוייבות ביניכם תגבר, אז מצופה שהוא יבין שעליו להציג אותך בפני ילדיו ובהחלט יצטרך לשנות גם את הרגליו, למרות החשש שלו שילדיו יפגעו. ומתי זה יקרה? כשהלב ירגיש שזה הזמן!

בהצלחה,
גלאי סיגלית
ייעוץ זוגי

שלום לך,
את בחורה צעירה אחרי פרידה, ואת מנסה בכל הכח למצוא לעצמך בן זוג חדש או ישן חדש. למה בעצם?
נסי לתת לעצמך קצת זמן עם עצמך, לבד. תמצאי לך את הדברים שמעניינים אותך ויכולים להעסיק אותך ולמלא את זמנך.
פרידה זה תהליך, תהליך של הפרדות מאדם שאהבנו ושאהבנו להיות איתו ולכן הנסיון למצוא תחליף הוא כמעט מאולץ. תניחי לזה, תני לעצמך זמן לסיים את התהליך של הפרידה כדי שתוכלי להכיר אנשים חדשים בלי הצורך להשוות ובלי הלחץ למצוא מישהו.
לעיתים הצורך שלנו להיות כל הזמן עם בן זוג נובע מהקושי שלנו להעריך את עצמנו כשאנחנו לבד... ןלכן נסי להכיר את עצמך לבד. מה את אוהבת לעשות... איך את יכולה להגיד על עצמך שאת שווה באמת גם כשאין לך בן זוג..ורק אחרכך צרי לך קשרים חדשים עם אנשים חדשים..

בהצלחה,
דליה שוורץ - יועצת זוגית ואישית

זה ממש אבסורד מה שקורה פה ! אני אמנם קצת יותר בוגר ממך (25) נשוי שנתיים ללא ילדים....אני אשמח לשתף אותך בדבר הדי זה שקורה בנישואיי (פרט לעניין שהדלת לא נפתחת לאחר ריב) זה המיל שלי ואני אשמח אם תצרי עימי קשר [email protected]
שבוע מדהים שיהיה וכמובן אופטימי עד כמה שניתן

תיקון במיל...רק הבוקר שמתי לב לכך [email protected]
בוקר מדהים ושבוע מצויין

בתאל שלום,
קודם כל חשוב לי להדגיש בפנייך שנישואין זה משהו שאפשר לסיים. לא חייבים להשאר בזוגיות שרע בה. ואם את מדגישה בצורה כ"כ ברורה שזו היתה טעות אז תמיד תזכרי שאת יכולה להתחרט... וכל זמן שאין לכם ילדים זה גם לא יגרום נזק ממשי לאף אחד.
ועכשיו לעניין, את מתארת חיים עם בן זוג עצבני ומאשים אך מצד שני את מתארת את עצמך כאישה שמאשימה רק את הצד השני. חשוב לזכור שהצדק נמצא בדרך כלל באמצע ולכן לא כדאי לרוץ ולהאשים את הצד השני אלא לעצור רגע ולבדוק האם יש משהו שאת יכולה לשנות בהתנהגות שלך שיגרום לו להגיב אחרת..
בדרךכלל יועצת זוגית תוכל לעזור למצוא את הדרך לעשות את השינויים גם שלך וגם שלו כדי שיהיה לכם קל יותר להתנהל בזוגיות.
חשוב לי להתייחס לדברייך בנושא הכעס שלו כשאת עייפה ואין לך כח לייחסי מין, תזכרי תמיד שלמרות שיחסי מין הם חלק מזוגיות הם תמיד אבל תמיד צריכים להעשות בהסכמתך ואף אחד, כולל בעלך, לא יכול לכפות עלייך יחסי מין. אם את חשה שמחייבים אותך ומכריחים אותך לקיים יחסי מין פני לקבלת עזרה מיידית.

בכל מקרה אני מציעה לך לפנות לייעוץ זוגי כדי להבין מה באמת קורה בזוגיות שלכם ולנסות לעשות שינויים.

בהצלחה,
דליה שרווץ - יועצת זוגית ואישית

באמת זכית , עדיין אין ילדים ואת יכולה להנצל.
אחר כך יבואו השיקולים אם לפגע בילדים ותימצאי את עצמך גוועת,בנישואים אומללים ללא כבוד מאחלת לך בהצלחה במקומך כבר לא הייתי שם.

האם למישהוא יש מושג?

שלום לך

נראה ששכלית את מבינה ויודעת שאת צריכה לשחרר את האקס ובעיקר לשנות גישה כדי לאפשר לקשר חדש להיכנס אל חייך. כל מה שנותר הוא לעשות, גם אם לא פשוט בהתחלה, הזכירי לעצמך שמגיע לך לך להיות נאהבת ומחוזרת ומאושרת.. חשבי פחות ולכי עם ליבך והאינטואיציות שלך. אני בטוחה שתמצאי את ה"אחד" שירפא את ליבך.

בהצלחה,
גלאי סיגלית יועצת זוגית

שלום לך דניאלה,

אני מבינה אותך ובהחלט חושבת שהבסיס ליחסים טובים וזוגיות חזקה הוא כנות ופתיחות, וכאשר ישנם הסתרות והכחשות זה מעורר חוסר שקט ואי ביטחון.
דפוס התנהגות שלו בהתכתבויות במחשב בכל יום באופן אובססיבי, מצביע על סוג של התמכרות.יתכן כי השיגרה בחייכם כנשואים כ-31 תרמה להתנהלותו זו, אך היא איננה תורמת ליציבות בחייכם.עלייך לברר עימו בצורה גלוייה מה לפי תחושתו חסר ?מה הוא היה רוצה שיהיה ביניכם אחרת? האם ישנם מישקעים וקונפליקטים ישנים שיש לפרום? וכו' -ולהגיע עימו להבנה שאופן התנהגותו הנוכחי לא מאפשר לך פתיחות ומקשה עלייך.
תבררו מה כל אחד מכם יכול לשנות /לעשות אחרת כדי שלא יהיו חסכים כלשהם.
במידה ולא תצליחו לבד, אני ממליצה על טיפול זוגי בהקדם האפשרי.

בהצלחה!
מיכל פאטל.

נורית שלום,

את מציינת שהיו קשיים מתחילת הקשר הזוגי ביניכם, האם חשבתם לקחת ייעוץ זוגי, עזרה בעניין התקשורת או הדרכה הורית לפני שקיבלתם החלטה להתגרש?
לא ברור לי אם אי פעם בעלך השגיח לבדו על בנכם בן השלוש? אם כן, איך היה?

במידה ותחליטו בכל זאת להתגרש, אני מציעה שתנסו להגיע לידי הסכמה בעצמכם לגבי הסדרי הראייה והיבטים נוספים שקשורים בגידול ילדים (ניתן להיעזר בגישור) אולי תצליחו להגיע לבד להסדר שיספק את שניכם וירגיע אותך מדאגותייך.
לשאלתך, האם את יכולה למנוע ממנו הסדרי ראייה? למעשה, אין לך שום הוכחה לכך שקיימת בעיה ממשית שמסכנת את הילדים ולכן עשוי להיות קושי למנוע זאת ממנו. אבל אם אכן קיימת בעיה אז סביר להניח שהוא לבד יחווה את הקושי להתמודד עם שני ילדים קטנים ויימנע.

בהצלחה
גלאי סיגלית - יועצת זוגית

סיגל שלום,
את מתארת מערכת יחסים שאינה מבוססת על יושר ונאמנות. ניתקלת בזה בעבר והיום זה נמשך.
יש לך שתי אפשרויות, האחת לשבת לשוחח ולנסות להבין מדוע הוא בוחר לעשות זאת. מומלץ כמובן לפנות לאיש מקצוע, שיעזור לכם לנהל את השיחה הזאת ולהבין מדוע זה קורה.
ואפשרות שנייה היא לחזור ולפתוח את התיק לגרושין.
חשוב לציין שלהתגרש אפשר תמיד ולכן מומלץ לפני שעושים זאת למצות את כל התהליכים ולפנות לאיש מקצוע.

בהצלחה,
דליה שוורץ - יועצת זוגית ואישית

אבי שלום,
רגע לפני שרצים להתגרש אני מציעה לנסות להבין מה בעצם הבעיה.
אשתך לחוצה ומלחיצה בענייני ניקיון הבית, סביר להניח שהנקיון זה רק מה שמוציא את הלחץ שלה החוצה אך אני מניחה שהיא כועסת ולחוצה מדברים אחרים והיא בוחרת לא לדבר עליהם.
מריבות בדרך כלל יוצאות על הדבר הפחות משמעותי ומה שכן משמעותי נשאר עמוק בפנים. לכן הצעד הנכון יהיה קודם כל להבין על מה היא באמת כועסת ולמה היא לא מצליחה להגיד לך את זה.
נסה לדבר איתה ולהבין וכמובן שעזרה מיועצת זוגית יכולה לעזור לכוון את השיחה לכוון הנכון.

בהצלחה,
דליה שוורץ

יוסי שלום,
אתה מתאר מערכת יחסים שמבחינתך הגיעה לסיומה אך אתה אינך יודע איך לעזוב.
לא הסברת מדוע אתה רוצה לעזוב ומה בעצם קרה שגרם לך להבין שאתה לא רוצה להשאר ולכן קשה לדעת אם אתה באמת לא מרגיש יותר צורך בקשר או שיש בעיה שאתה לא יודע להתמודד איתה.
בכל מקרה, לעזוב זו החלטה שלך אך יש לה כמובן גם השפעה על בת הזוג שלך ולכן אני חושבת שהנכון ביותר הוא לשבת לשוחח איתה, להסביר לה מדוע החלטת לעזוב.
את העזיבה עצמה כמובן שכדאי לעשות בבת אחת ולא למתוח את זה עוד ועוד כי זה רק מקשה על הפרידה ומותח אותה בלי סיבה. אם החלטת שזהו אז זה אכן נגמר!

אבל רגע לפני אני מציעה לך לנסות להסביר קודם כל לעצמך מדוע בעצם אתה רוצה לעזוב כדי שזו תיהיה פרידה מהסיבות הנכונות.


בהצלחה,
דליה שוורץ - יועצת זוגית ואישית