פורום פרידות, גירושין, בגידות - יש לך שאלה?

תראי,כל גבר מחפש התרגשות בחוץ...אל תקחי קשה ללב...ואם תפרדי,האם תמצאי משהו יותר טוב בחוץ?לא בטוח בכלל..אז דיבר איתה,אבל החשוב הוא אם מי הוא נשאר!!
בהצלחה.

התחושות שלך והפרנויה רק יתעצמו ולא יתנו לך מנוח.
את צריכה להתחזק ולפעול בצורה מתוכננת.
תקראי קצת באתר "צומת גירושין" על הסיטואציה שלך.

למה את אישה חלשה ?!?!?!?

הרי את יודעת שהוא בגד !!!!! (פעם בגד תמיד בוגד) ודרך אגב....זו לא הפעם הראשונה שהוא רעה בשדות זרים


גאאאד כמה שאנשים חוששים מהסיטואציה להיות ללא הצד השני !

חלשה אחת

אתה מדבר על אשה עלובה? אימפוטנט מחורבן שכמוך.חזור לבית המשוגעים , ממנו ברחת. מטומטם ברמות

שלום לך,
ההוכחות שבידייך רומזות לך שעלייך להיות יותר עירנית לקשר שלכם, אם תתעלמי לא ישתנה ביניכם דבר. לכן, מומלץ שתשתפי אותו ברגשות שלך, את יכולה בהחלט לספר לו שאת יודעת על שיחות הטלפון, שזה גורם לך להרגיש לא בטוחה, עצובה ופגועה. למרות זאת, אין הדבר אומר שעלייך להיפרד ממנו. חשוב שתלמדו מהמקרה הזה, מדוע התרחקתם? מה יעזור לכם להתקרב שוב אחד לשני? להתרגש, לחזר, לפרגן ולאהוב שוב.

בהצלחה וכל-טוב
גלאי סיגלית
יועצת זוגית

הייתי שמחה לתגובה....

לתשומת ליבך, סיגלית היא אחת ממנהלות הפורום העושות כאן עבודת קודש, אני תורם מניסיוני על תקן של עזרה ראשונה בלבד !
ובכן, המקרה שלך מלמד שמילה לא במקום יכולה לגרור אחריה אסון טבע בשרשרת,,,
וע"פ אימרתו של ר' נחמן מאומן, "אם אתה מאמין שאפשר לקלקל תאמין שאפשר לתקן !" אני מזמין אותך למצוא את המילה שתאמרי לבעלך ואפי' ע"י שליח כדי שיסכים לשבת ולדון מחדש על הזוגיות שבניתם בייחד,
חייב להיות בן משפחה שקרוב אליו ויכול להשפיע ולפשר בניכם, גם אם זה הולך ח"ו לפרידה סופית, עדיין יש דרכים איך לעשות זאת מבלי להחריב את הדברים הטובים שהיו בניכם ועוד יהיו,,, ולו רק בשביל גידול הילד בעתיד,
לגביי בית הדין וכו', לא מובן לי כ"כ איך הגעתם לשם, האם זה אגו חזק ? האם היו שם דברים נוספים שכעת יצאו החוצה ?
כי אם הייתה לכם זוגיות טובה ויציבה ואתם לא ילדים קטנים,,, אז כאילו על מה הרעש,,,
תנסי למשוך אותו לייעוץ זוגי, אולי במסווה של מגשר לצורך פרידה, ושם תוכלי להבין מה מציק לו, וכך תוכלו ללמוד איך לבנות מחדש את היסודות לבניין הנישואין שלכם,
-
ובמילים אחרות, זאת לא בושה לבקש סליחה !

בהצלחה

רווית,
קצת מוזר שהוא כל כך מהר "תפס אותך במילתך" אלא אם כן, הצלחת לשכנע אותו שאכן זה מה שאת מאוד רוצה?! או שגם הוא רצב בזה, וחיכה להזדמנות הראשונה?!
ולכן, הדרך היחידה היא להיות אמיתית וכנה, לבקש ממנו שיבוא לשיחה איתך. הבהירי לו שטעית , הסבירי לו באומץ לב איפה הטעויות שלך ומה בכוונתך לעשות איתן. הסבירי בפשטות ובכנות שחשוב לך לשקם את הקשר, לנסות שוב, אם לא למען עצמכם לפחות מתוך אחריות לילדכם המשותף. בעצם, הבנת שכל מה שרצית זאת התייחסות מצידו, אבל...טעית בדרך.
במידה ויסרב, שכנעי אותו להסביר למה? מה הוא מרגיש? למה הוא קם והולך מבלי להתעקש? האם יש דרך שהוא רוצה להציע כדי לנסות שוב?
הציעי לו ללכת לייעוץ זוגי, לאדם שלישי נייטראלי שיעזור לכם להתגבר על המשבר.
כל דרך כשרה למען המטרה - שלום בית. והעיקר, לשים את האגו בצד ולהיות כנה.

בהצלחה וכל-טוב
סיגלית גלאי
יועצת זוגית

סיגלית,

תודה על התגובה. כנראה שבאמת הצלחתי לשכנע אותי שזה מה ש"אני רוצה". כל התחנונים והשבועות לא עזרו לי להסביר שאני לא רוצה להתגרש- הוא בשלו. אני מרגישה כרגע שאין עם מי לדבר, הוא מכוון מטרה וזה להגיע לגט.
אני אפילו לא יודעת איך להתמודד עם זה. אני לא ילדה, ובכל זאת הכל נראה לי אבוד ושחור.
איך משחררים?אין ספק שזה מה שאני חייבת לעשות , אחרת אני אמצא את עצמי מצפה שהוא יחזור גם כשתהיה לו כבר משפחה חדשה (אני מסוגלת!).
אני אשמח לכמה עצות איך להתמודד עם האובדן של המשפחה, האהבה, הביחד.

תודה

אם לא קשה לך תעשי לי סדר בדברים,
כמה זמן אתם ביחד ?
כמה זמן לאחר היכרותכם התחתנתם ?
בני כמה אתם ?
מה הוא תובע בבית הדין ?
מה כתוב בתביעה, מהי העילה לגירושין ?
-
האם ניסת לשלוח לו מסר דרך צד ג' ?
יש לכם משפחה בכלל ?
-
ככל שתרצי אותו ותתחנני אליו כך הוא יקשיח את עמדתו, ניסת ולא הלך אז יאללה בואי ננסה משהו אחר,
תגישי תשובה לבית הדין שאת רוצה שלום בית, ואז הוא יהיה חייב לגשת לשיחה שתיים עם בעל מקצוע, אי אפשר לגרש אותך בכוח, הגט לא תופס,
ומצד שני את לא רוצה להחזיק גבר שלא רוצה את הזוגיות הזו בכוח, אז צריך למצוא פתרון,
בשלב ראשון תפסיקי להתחנן, ותשדרי שאת משלימה עם המצב וחושבת כבר קדימה,
תאמרי לכל מי שמכיר אותך שקיבלת החלטה ותדאגי שזה יגיע אליו, אבל תתכונני שזה יכול להיות פתאום רציני ! אולי הוא באמת במקום אחר, צריך לבדוק, וכשלא תראי סימני שבירה תוכלי לדעת יותר טוב לאן פניו מועדות,
קחי בחשבון שזה רק תרגיל אבל תרגיל טוב למדיי, תתייחסי לזה בהתאם,
תעני על התשובות כדי שנוכל גם אנחנו להבין איך קורה כאלו דברים,
בהצלחה ולילה טוב

קשה לי למסור אינפורמציה מפורטת בערוץ הזה, אבל אנחנו בתחילת שנות הארבעים, יש לנו תינוק קטן משותף, היינו יחד מס' שנים לפני הנישואים, לגבי הטענות בבית משפט קשה לי לפרט אבל בגדול הוא מצא עשרות סיבות שמסתכמות לכך שאני חרא של אישה והוא בסך הכל קדוש מעונה.
אני לא יכולה להגיד לך שהקשר שלנו היה נפלא כל השנים, הוא ידע עליות וירידות במהלך השנים, עם התנהגויות שצצו בתקופות שונות של הקשר, אני מעריכה שהיינו מאוד אובססיבים אחד לשני ובגלל זה תמיד הייתה לנו תחושה שאנחנו מחוברים מאוד רגשית.

עד לפני הנישואים הוא עשה לי כמה פעמים פניות פרסה חדות, אבל בכולן הוא ביקש לחזור או שהצלחתי להחזיר אותו חזרה.

הפעם, זה נראה שונה מאוד. אלו מהלכים שכנראה לא תהיה דרך חזרה מהם.
מה גם שהוא אמר לי חד משמעית שאין מצב, לא רוצה, לא סובל אותך, כועס עליך מאוד ובחיים לא אסלח לך.

מצער לשמוע, אולם כעת את מבינה שהוספת פרטים רבים ששופכים אור אחר על הפרשה, אני מבין שאת לא רוצה לשתף וזה בסדר, ולכן אני ממליץ לך ללכת לאיש מקצוע שינסה לראות האם יש מוצא מהפרשייה האחרונה שגרמה לו להתנהג בצורה חריפה כ"כ,
זה לא אבוד, כל זמן שאת חושבת שאתם יכולים להסתדר למרות הכל, ועדיין נשארו רגשות חיוביים, אז חבל לא לנסות להגיע ממקום של סליחה ורצון לתקן ולעבוד ביחד על הזוגיות,
מצד שני אסור שתחיי באשליה ותהיי תלויה רק ברצון שלו לחזור אלייך, ולכן שוב תבדקי גם החלק שלך בסיפור, עד כמה את חושבת שכדאי לכם להמשיך ביחד ? מה הזוגיות הזו נותנת לך כבן אדם ולא רק כאמא,
אני מסכים שניתן לנגן לו על המצפון עם התינוק הקטן, אבל לא בטוח שזה מה שישפיע בסופו של דבר, כי משהו בהתנהלות הזוגית שלכם לא עובד, ועל זה הייתי מנסה לעבוד,
-
ציינת שיש לכם תינוק משותף כאילו רמזת שלך או לו יש ילדים נוספים ממערכת זוגית אחרת ? זה גם פרט שאמור לשנות את ההחלטה שלו,
אין מנוס מללכת ואפי' לבדך לייעוץ עם אנשי מקצוע, זה יעזור לך להיות שלמה בהחלטות שלך,
בהצלחה

נכון מאוד, אבל העולם מתקדם וקצב החלפת החומרים השתנה כדי להכין אותנו למשהו גדול יותר, ולכן לא ניתן לעצור תהליך טבעי שקורה לכדור הארץ בכלל ולאנושות בפרט, צריך להסתכל על התמונה הכוללת ויש בה המון דברים טובים, כפי שגם פעם היו המון דברים לא טובים, החכמה היא לקחת מכל דבר את הדבר הטוב שבו, ולזרוק את הפחות טוב, כמו הקליפה של הפרי, וכבר נאמר במקורות, "כי האדם עץ השדה",
איפה היינו ?
אה - העצה הטובה ביותר שאני יכול לתת למי שמתאהב באמצע החיים במשהו אחר או במישהו אחרת, זה לקחת את כל האנרגיות ולתעל אותם לתוך הבית פנימה, זה קשה ואפי' מגוחך אבל רק בהתחלה, מהר מאוד מבינים שזו פעולת הצלה של החיים האישיים יותר מהחיים הזוגיים, כי הנזק לבן אדן שמתאהב הוא לפעמים יותר גדול מההוא שנשאר בבית, עם אותה האהבה וההרגלים הישנים,
הכלל החשוב זה לדעת לקבל את החסרונות שלך עצמך, להכיל אותם, לדבר איתם , ולהבין שאתה בן אנוש עם רצונות ושאיפות, ומתי שהוא זה יתפוס אותך, כל זמן שאתה בריא וטרי זה יכול לקרות, ומי שזה לא קרה לו שיילך לעשות בדיקות דם עכשיו !
השלב השני, זה לחשוב בהגיון ולעשות רשימה של הפסדים מול רווחים, בדרך כלל ההפסד גדול מהרווח, ומי שלא יודע לדחות סיפוקים שיילך לגמילה\ כי אולי שם טמון התמנון !
שבת שלום

כמה שאתה צודק אבל האסימון צריך ליפול בנקודה מסוימת השאלה ה יא מתי הוא יפול, והאם הזמן יעשה את שלו מה שלא עושה השכל.

מצער לשמוע שבסוף נפלת לבור שכל חייך ברחת ממנו, אבל אלו הם חיינו בזמן האחרון, עצם ההתעסקות בבגידה של אחרים וקריאה על הנושא יכולה לגרום את מה שקרה לך, עד כמה שזה נשמע הזוי, אין לי מושג מה קדם למה, הבגידה או העיסוק ו"הסלידה כביכול" של מעשה הבגידה,
הפיתויים היום יותר זמינים ממש קטסטרופה ומגפה עולמית, כך שאין טעם שתאשימי רק את עצמך, למרות ההקדמה....כל זה לא נותן לך גושפנקא להמשיך ולרצות או לחשוב על הבגידה כסוג של ריפוי, להיפך כעת את חולה במצב יותר מסובך שזקוק לתרופה ולשיקום ארוך ודורש,
אל תספרי לבעלך, לפני שאת הולכת לאיש מקצוע שיעזור לך להבין את המיניעים האמתיים שעומדים מאחוריי המעידה הזו, רק לאחר שתעשי סדר בראש שלך, תוכלי להחליט לאן פנייך מועדות,
מניסיוני - את יכולה לרתום את האירוע הזה למנוע של צמיחה אישית וזוגית,
שבת שלום

הלבטים שאת מצוייה בהם "והיסורים" בהם את שרויה הופכים אותך במעט יש לומר לאנושית.

אני בדעה כזו: או שאת משתפת א תבעלך במעשה הנבזי הזה או שאת משתפת את בעלך במעשה הנבזי הזה !!

אם את מתיימרת להיות כזאת אנושית "ואימא" לדוגמא ספרי לו ותתמודדי עם המעשה האווילי שעשית

זה שציינת שלא שכבתם לא הופך אותך לקדושה מעונה !!!!!

אידיוט מטונף שכמוך . אתה מנוול שמנסה לפגוע בפורום.תמשיך לאונן ועזוב אותנו , חולה רוח שכמוך .

רון שמתי לב שאתה מוציא את תיסכולך על כל אישה שמתוודה
ורוצה איזשהו תיקון ,
אתה אדם קטן קטן , עם קטן קטן.
צא מזה תתבגר תלמד לפרגן והנשים בחייך תפסקנה לבגוד בך.
כנראה שגם בחייך אתה מתנהג כמו שאתה מצטייר בכתיבתך.
עלוב נפש חסר עמוד שידרה ,מדיף ריח רע מהגוף .

יאללה צא מהשטויות ותן תשובות עינייניות. חכמות ולא פוגעניות
90% מהנשים שהגיעו למערכת שנייה ''אסורה'' זה בגלל גברים כמוך שזורקים את הנשים שלהן
לזרועות פתוחות של חברים עלובים כמו שלך.

אתה ממש אלים בהגדרה {מעשה נבזי} מה כל כך ניבזי ברצון להרגיש קיימת נאהבת נחשקת , דברים קורים בחיים.... לעולם אל תחשפי בפני בעלך את הסיפור האמיתי אין צורך לפגוע בו או להרוס את המשפחה תשקמי במקביל את הקשר

הי,
בהחלט יכולה להבין אותך. אל תספרי, זה לא יוביל לשום מקום. אל תתעני במחשבות. קורה... את לא עלובה בעיני. את בשר ודם!!

שירלי שלום,
אני מנסה להבין מדברייך מה יותר קשה לך, הניתוק מהרומן או ייסורי המצפון כלפי בעלך? כדאי שתהרהרי בכך, ותביני ש"מים גנובים יימתקו" במיוחד במצבי משבר. אך המציאות היא, שהאיש נשוי בעצמו, ולכן סביר להניח שאין סיכוי שיהיה לזה המשך טוב. אני מציעה לך לא לייסר את עצמך לגבי ניתוק הקשר, אלא להבין ולשכנע את עצמך שלא זאת דרך הריפוי לקשר שלך עם בעלך, לפעמים זאת הדרך הבטוחה למשבר ופרידה.
את מציינת שבעלך איש טוב ומקסים, מכאן שדרך הריפוי לקשר שלכם הוא, להתרכז בו ובשניכם בלבד. להמשיך ולהיזכר מה אהבת בו, מה חיבר אתכם בעבר ולעורר את זה שוב. אם זה מספיק חשוב לך, מצאי את הדרך ליצור איתו מו"מ שיוביל לפתרון שמקובל על שניכם. במקום לריב ולהתעקש מכיוון שבמצב הנוכחי שניכם מפסידים, לא חבל??

בהצלחה,
גלאי סיגלית
ייעוץ זוגי

תודה לכולם על התגובות.
אני די מזדהה עם רוב הדברים שכתבו לי כאן.
אני חושבת שבני צודק שעכשיו אני חולה במחלה יותר קשה אפילו שאני מרגישה שזה סוג של ריפוי. לשאלה מה קדם למה? דווקא הבגידה קדמה ומכאן הגעתי לפורום.
לרון - לאחר קריאה של חלק מהודעותיך אני יכולה לומר שדווקא זכיתי למחמאה ממך היות ולא "קטלת" אותי יותר מידי כפי שציפיתי שתעשה.
לסיגלית - העלת בפני שאלה מאוד נכונה. אני באמת מתלבטת על מה אני יותר מצטערת. כרגע נראה לי שעל ניתוק הקשר. ואני מבינה את המשמעויות של זה...
מישהי כתבה שאני בשר ודם. תודה, זה מעודד.
הקשר עם בעלי היה הרוס גם לפני כל הבגידה. אני חושבת שהקשר מהצד רק "האיר" לי את הדרך החוצה וגרם לי להבין מה אני באמת צריכה לעשות. לא בטוחה שזה עדיין יקרה. ימים יגידו... שוב תודה על התגובות.
שירלי

טוב שחזרת,
אני רוצה להמליץ לך רגע לפני שאת מחליטה לכאן או לשם,,, שתעבדי עם עצמך על משהו שייתכן והוא זה שגרם לך בסופו של דבר לניגוד בתפיסת החיים שהייתה לך עד הבגידה,
כתבת שאת > "עוזרת לכולם ולרוב רואה את עצמי אחרונה (אם בכלל)".
תפרגני יותר לעצמך, שימי את ההנאות הקטנות של מהחיים לפני כל דבר אחר, תלמדי לאהוב את מה שאת, תעריכי את התכונות שרק לך יש אותם, המקום הזה בזגויות ייתן לך המון כוח ויכולת נתינה בצורה אחרת ממה שהורגלת עד היום, ואז כשלא תרגישי שאת נותנת את עצמך,,, ולא מקבלת בהתאם,,, שהנתינה שלך לא בא על חשבוך,,, אלא מתוך אהבה ללא תנאי, מתוך התחשבות בצרכים וברצונות של בן זוגך, מבלי לפגוע ולהמעיט מהרצונות/והצרכים שלך !
יהיה לך יותר קל לקום ולעבוד כדי לשקם את שאר המרכיבים בזוגיות שלכם שהשתבשו (במשך השנים מן הסתם,,,).
שתפי אותנו זה ישתלם לך
בהצלחה וחג שמח

בני, חג שמח!
לפני כמה זמן מישהי כתבה שהיא מעריצה שלך. אתה יכול להוסיף אותי לרשימת המעריצות. אתה קורא את ההודעות מתוך התעניינות אמיתית ורצון לעזור וזה לא מובן מאליו. אז תודה!
לעינייננו, אני מקווה שהבנתי את הדברים שלך אבל... האמת שאני כל כך שלמה עם עצמי. יש לי עבודה נהדרת שבה אני תורמת לקהילה, אני מלאת סיפוק מהעבודה מהילדים ומעצמי. יש לי הערכה עצמית גבוהה, אני חברותי ויש לי הרבה חברים. אני תמיד מסתכלת על חצי הכוס המלאה ותמיד מחייכת. הנתינה היא חלק מהותי ממני ולכן כל כך קשה לי שבכל מקום אני מצליחה ואהובה ודווקא בבית לא רואים את הצדדים האלו. ברור לי שהכל דעך עם השנים וגם לי יש חלק גדול בזה. אני באמת לא יודעת מה יקרה. ניסינו כבר ייעוץ זוגי אצל מישהי מצויינת אבל זה לא עזר.
הקשר מהצד "האיר" לי את הדרך וגרם לי להבין מה אני רוצה אך ברור לי שיש מציאות ובמציאות אני צריכה להתחשב בילדים ובבעל ולא רק בעצמי. אני חושבת שקיבלתי "סטירת מציאות" ואני צריכה ללמוד להתפשר. ימים יגידו...
תודה, שירלי

היי
אני מאושר בשבילך שיש לך כ"כ הרבה דברים טובים באישיות שלך, ואת מצליחה למלאות את חייך ועוד להספיק לתרום לקהילה, יש לך סגנון חיים חיובי שעוזר לך לעבור ולהחזיק את הזוגיות ואת כל מה שעובר עלייך בעת הזו,
אני רוצה להתייחס לכמה נקודות שציינת בהודעה האחרונה,
1. מדוע בבית לא רואים את הצדדים האלו ? מדוע בעלך או הילדים לא יודעים להעריך את הנתינה שלך ?
2. אף אחד לא יודע מה באמת יקרה איתו, לשם כך צריך לעבוד ולהשקות את הזוגיות כל הזמן, מתי הפסקתם ? מה קרה שזה דעך ? מהו החלק שלך בסיפור ?
3. ייעוץ הכי טוב לא יכול למנוע או לפתור משבר שבא כתוצאה מאירוע חדש, ייעוץ אמור ללמד אתכם לדעת להתמודד עם משברים נוספים, אני מניח שקיבלתם כלים כיצד לנהל דיונים ולתקשר בשפה שתגרום לכם להבין אחד את השני, האם אתם משתמשים בכל מה שלמדתם ?
ולעצם העניין, אם הולכים לרופא שלא מצליח לרפאות את המחלה עד הסוף, הרי ברור לכולנו שמנסים רופא אחר ולא מתייאשים...
4. הקשר מהצד האיר לך את כל הדברים שאת צריכה כעת לעבוד אליהם ולהשיג אותם אצלך בבית, אני רואה כאן הזדמנות לקחת את השיעורים הללו וליצוק אותם לתוך הזוגיות שלך, זה אתגר שאת מסוגלת בהחלט לקחת על עצמך,,,
5. השאלה הכי גדולה, מה את רוצה ?
6. "סטירת מציאות" יפה שאת מתחשבת ורגישה לצרכים של אחרים, אבל המציאות מוכיחה שאת לא עושה את זה נכון, ותסלחי לי על כך שאני חוזר על המנטרה הזו, למרות מה שכתבת שיש בך נתינה וכו', כאן בשורה האחרונה מסתבר לפחות שבבית את כנראה לא עושה את זה נכון,
7. לפעמים מה שעובד בחוץ לא עובד בבית ולהיפך, ישנם אנשים שבעבודה ועם חברים הם מאוד נחמדים, ובבית הם נשמעים אחרת, עד שא"א לזהות ממש שני אנשים שונים, אולי כי בבית לא מעריכים מספיק, אולי בבית הם כבר התרגלו למחמאות, אין אדם שלא מחפש הכרה מהחברה ומהסביבה, בבית זה מובן מאיליו שאת נותנת ועושה, כי לשם כך הרי התחתנת לא ?
המובן מאיליו מפיל הרבה חללים, ולכן דבר ראשון צריך להפריך את הסטטוס הזה, ולגרום לכל דיירי הבית ולהכניס להם לראש ששום דבר כאן לא מובן מאיליו ! הכל נעשה מתוך אהבה, ודורש כוחות ואנרגיות שאת בוחרת לתת אותם כאן ולא במקום אחר,
8. בכל יום ויום את בוחרת מחדש בבן זוגך ורוצה להעניק לו את מה שאת יודעת להעניק, במקום לקחת רק לעצמך, את מחלקת גם לאחרים, וכל זה נעשה מתוך אהבה, מתוך בחירה, וכמובן מתוך התחשבות לא רק ברצונות ובצרכים שלך, אלא גם בצרכים של בעלך ושל ילדייך,
אבל, בשום פנים ואופן לא על חשבונך הפרטי, אל תוותרי, ואל תתפשרי על ההנאות ועל הדברים שגורמים לך להיות מאושרת, אפשר וצריך לתמרן ולעשות סדריי עדיפויות כך שהם לא יתנגשו זה בזה,
אני מאחל לך הצלחה בכל מה שתעשי
ותודה על המשוב שמאוד חיזק אותי וגורם לי להמשיך לעזור לך ולאחרים

קראתי את ההודעה כבר לפני כבר ימים אך לא הצלחתי לענות לך... סליחה.
כתבת כל כך הרבה דברים וכולם נכונים.אני לא ממש יודעת מאיפה להחיל בשביל לעשות סדר בדברים...
זה נכון שהיינו בייעוץ זוגי שנשמך כמעט שנה. הבעיה ששנינו כבר אדישים זה לזה ולא באמת מאמינים שמשהו ישתנה אז סוחבים את הנישואים בשביל הילדים. לשנינו אין מוטיבציה להשקיע בזוגיות . האמת שאנחנו מדברים על זה המון. בעלי טוען שכל הזוגות חיים חרא אז הוא מתנחם. ברור שזה לא מנחם אבל המצב נמשך ככה. בייעוץ הגענו להחלטה שכדאי שניקח פסק זמן בשביל לבחון את המשך דרכנו המשותפת אבל זה לא קורה.... והזוגיות ממשיכה לעוד ועוד ריבים ואי הבנות. אני שוב רוצה לציין שהוא אבא מקסים ואיש נהדר וטוב, אבל משהו ביחסים ביננו כבר לא עובד. כמו שכתבת בייעוץ קיבלנו כלים איך לתקשר טוב יותר אבל לא ממש יישמנו את זה.
לפעמים אני אומרת לעצמי - זהו אפתח דף חדש אשקיע בזוגיות אבל אחרי הריב הראשון אני אומרת בשביל מה??????? גם הוא לא מאמין שמשהו ישתפר והוא אומר את זה. הוא אפילו לא יודע לענות לעצמו על השאלה אם הוא עדין אוהב אותי והיום גם אני לא ממש יודעת לענות לעצמי על השאלה הזאת. כל זה משאיר את כל הנתינה שיש בי ובו במקום אחר - בעבודה, בילדים, בחברים, בעצמנו אבל לא אחד בשני.
זהו בערך.... אני באמת חושבת שהזמן הקרוב הוא זמן קריטי מבחינת החלטות משמעותיות להמשך.
שוב תודה על הכל. מבטיחה לעדכן
שירלי

היי
שבוע טוב !
בעלך מתנחם בצרותיהם של אחרים, ומתחמק מעבודה זוגית בטענה שכל הזוגות חיים כמוהו, יש צדק בדבריו, אבל הוא לא לקי בחשבון שאת לא מוכנה להיות כמו כולם !
ולכן, את שכן אכפת לך מהזוגיות שלכם, חייבת למשוך את העגלה החוצה מהבוץ,
אם את רוצה הכוונה בנושא את מוזמנת לרשום כאן את המייל שלך, ואני אנסה לכוון אותך,

אולי גם אני ארשום את המייל שלי ותעזור לי להבין את מה שאתה מנסה להבין ליצן ?!

לאישה ..... - כולי תקווה כי לא תבגדי .

קראתי את תשובתך לשירלי, ואני מסכימה אם הרבה מהדברים שאתה מתייחס אליהם. נראה שלכולנו יש אישיות מפוצלת, ואנחנו לא מתנהגים בכל המקומות באותה צורה, התנאים שונים בעבודה מאשר בבית. הציפיות שלנו מבני זוגינו גבוהות יותר מאשר מחוץ לבית. אין קורס שמכין אותנו לזוגיות ולכן הרבה מאיתנו נכשלים בקטע הזה. בימינו חושבים שדברים שונים או שאולי אנשים מנסים לשכנע את עצמם כי אנחנו גרים בעולם אחר, העולם בעיקרון לא משתנה ,אבל כל הדברים שסובבים אותנו כביכול לוחשים לנו כן תשברו את הכלים ,אי אפשר יותר, משל למוצרי חשמל שהיו מתקנים פעם והיום זורקים וקונים חדש.

מה שקרה לך יכול לקרות לכל אחת. פעם הייתי מסכים עם רון שזה מעשה נבזי. אבל לא היום.כמו שאומרים החכמתי מניסיון. פעם כל בוגדת היתה נחשבת בעיניי סתם שרמוטה אבל מסתבר שזה קורה לנשים מקסימום מן הישוב שלא העלו בדעתן להגיע לזה. זה שלא שכבתם אמנם לא ממש מפחית מכל העניין אבל כן מעיד על זה שאת לא חיפשת ריגוש מיני או הרפתקאת אהבים זולה. יש בך איזה חסך רגשי ובעלך לא ממש ממלא אותו.
אני יודע שכשהקשר עם המאהב מתנתק נותר חלל והחיים די מאבדים מצבעם. יש הרגשת ריקנות כזו. אבל אני מבטיח לך שזו תיעלם עם הזמן.
בכל מקרה מה שלא יהיה אל תגלי לבעלך את הסיפור. זו תהיה אנוכיות מצידך להכאיב לו כדי להקל על עצמך. תעזבי את זה. תני לזה לעבור. זה קשה. זה כואב. אבל בסוף זה יסתדר.

עד שכבר מצאת משהו שהרווה את צימאונך ונתן להרגיש כמו שאישה היתה רוצה
הנחת את הכוס והלכת.
אם לא שכבת איתו .
מה רע בזה ידיד אמת אפשר ועוד איך אפשר להציב גבולות ולא להגיע למקומות שאינך מעוניינת, ולהחיות את הנפש
מה רע בלהרגיש מחוזרת ונשית???
הייתם ביעוץ ניסית לשפר לא כל כך הלך אז למה להניח למי שעושה לך טוב?

עד שכבר מצאת משהו שהרווה את צימאונך ונתן להרגיש כמו שאישה היתה רוצה
הנחת את הכוס והלכת.
אם לא שכבת איתו .
מה רע בזה ידיד אמת אפשר ועוד איך אפשר להציב גבולות ולא להגיע למקומות שאינך מעוניינת, ולהחיות את הנפש
מה רע בלהרגיש מחוזרת ונשית???
הייתם ביעוץ ניסית לשפר לא כל כך הלך אז למה להניח למי שעושה לך טוב?

היי סיוון,
מה שלא קרה, כנראה לא היה צריך לקרות!
דוד אבידן כתב שיר מקסים, שולחת לך את השורות הראשונות בתקווה שתתעודדי ותמשיכי הלאה, המיועד לך יגיע בבוא העת.

"דחוף מאוד לתת לעצמי עכשיו הזדמנויות נוספות,
לצאת מתוך ההזדמנויות הקודמות, שכבר מומשו,
לעבר אפשרויות חדשות-חדישות, אפשרויות פתוחות".

בהצלחה
גלאי סיגלית
יועצת זוגית

בראשון ...
ואם לא ילך ...
הייתי צריכה בשני .

הבעיה היא אצלך בלבד ! אולי תתחתני בגיל מבוגר

לאנונימית שלום,
לא בטוח שאקל עלייך עם תשובתי, אך אני רוצה להציע לך כיוון חשיבה נוסף. קירבה ביטחון ויציבות בקשר לעיתים מרחיקים מאיתנו את הלהט והתשוקה וגורמים להתרחקות רגשית (בהחלט סוג של פארדוקס). נסי לדמיין שהחבר שלך היה מודיע לך שהוא קם ועוזב, האם היית מוותרת עליו בקלות? או שהיית מרגישה שאסור לך לאבד אותו? אם יש לך תשובה לשאלה, היא בוודאי תעזור לך להחליט.
נראה שאת מתלבטת בשאלות של בחירה בין התאהבות או אהבה? בין מחויבות או התרגשות? בין אחריות להרפתקנות?
האתגר העומד בפני זוגות רבים בימינו, טמון ביכולת לשלב בין הצורך במה שבטוח וצפוי ובין השאיפה לחפש את המסעיר והמסתורי. אולי כל מה שאת זקוקה בקשר הנוכחי הוא למצוא את הדרך להתחבר אליו שוב באופן רגשי.

בהצלחה
גלאי סיגלית
ייעוץ זוגי

איתו . בחיים לומדים מנסיון של אחרים .
את רושמת דברים חסרים , אך את רושמת שהוא נמצא בזיכרון שלך
והשאיפות והחלומות שלכם יחד לעתיד את מפחדת שהם יהיו עם משהי אחרת .

נראה שאת צריכה לא לאבד את הקיים.

תדברי איתו תתקשרי אליו תספרי לו מה עובר עלייך, מה מפריע לך ,
האם הוא מוכן למצוא פתרונות לבעיות
רק אחרי שאת מרגישה שהוא מוותר עלייך ולא מוכן לתת לך מענה לצרות שלכם
אז את תוכלי
וגם ליבך יוכל לשכוח.
אם תעזבי הכול הזיכרון ישאר לנצח.

בשביל לתת לך עוד טיפ..
מה לפני כמה זמן הייתה הפרידה ?
אמרת פרידה קשה ? איך בדיוק נערכה הפרידה
אמרת שלום ? נתת סיבה

הפרידה הייתה לפני 3 חודשים
היא הייתה מצידו ,אני לא הבנתי מה לא בסדר
למרות שהמון דברים מהותיים כבר לא היו בסדר
הסוג חיים לא מתאים לי
ומה שהחזיק אותי זה כן הוא בתור בן-אדפ והפנטזיות
אבל במציאות היה לנו רע ולא באמת יכולתי להיות איתו
ועצוב לפספס את הדברים הטובים שאני זוכרת ממנו כחבר
אבל זה כבר לא היה זה ...שנינו נתקענו בריבים שלנו במשך שנה
ולא באנו לביחד, וגם כנראה שטוב שלא הצלחנו כי זה אומר על משהו
כי כן ניסינו במשך שנה מהמקום הזה של לא יכול להיות שלא נהיה ביחד
אבך אם עכשיו היה רע ומרוחק ובעייתי ..אז למה
והמון חששות שלי מהעתיד שלו ,שדווקא היום ,אני נזכרת בשנה שעברה
ונרגעת סוג של איזה יופי שאני לא אצתרך לדאוג לו כל הזמן
ואני אחיה את חיי ובתקווה בגיל שהוא היה אמור להיות בצבא 25-30 תהייה לי אהבה גדולה .דלא לדבר על המשך החיים שלו

חמודה בת כמה את ? שאלה חשובה לדעת ?
האם את ילדה
כי נראה שאת מוותרת על אהבה גדולה

רשמת איך פספסנו. למה ? וותרת

אני חושבת שאת צריכה כמו שרשומים כאן לא לוותר
תדברי איתו במציאות
יתכן שזה האהבה שלך

אם את חושבת עליו! ואת מרגישה פספוס אז תדברי איתו כי חבל שזה יהיה מאוחר ותקבלי תשובה אני מתחתן

כמו עצוב לי החוסר יכולת שלנו להיות ביחד...וגם הרגשה שהקשר דעך ונגמר בצורה רעה למדי .
ומצד אחד אני לא אוהבת אותו .

איך זה הולך יחד ?

אם עצוב לך החוסר היכולת שלכם להיות יחד משהו עוצר אותכם ?
להיות יחד ?
נ.ב
בת כמה את ? מעל 18?

שאם הייתי עם גבר והיתי מרגישה פספוס הייתי מנסה לראות מה קורה איתו .

אני מנסה לחשוב במקומך ואני מרגישה שאת מאוהבת בו

אם היה לכם חלומות ואת מרגישה צער שאתם לא יחד
תנסי מתוקה אל תוותרי

אולי עם הפרידה שעבר הזמן תלמדו להעריך אחד את השניה

בהצלחה

שלום לך,
נראה לי מדברייך ששכלית את מבינה שזה נגמר, הפסקת לאהוב, את לא מוצאת סיבה להישאר איתו, הקשר דעך ונגמר רע.. אבל ברגש עדיין נשארת בפנטזיה. החלום שלך לא חייב להיעלם, הוא יכול להתגשם עם האדם המתאים ואז תחושת הפיספוס תיעלם. כדאי שתפסיקי לחשוב על העבר, וחשבי קדימה אל העתיד, מה את רוצה להכניס אל תוך חייך. הרשי לעצמך לקחת פסק זמן, להיות עם עצמך, לברר לעצמך מה את רוצה בקשר זוגי, לחבק גם את העצב והלבד (זה חלק מהחיים, מעצמנו), לפני שאת ממשיכה אל הקשר הבא.

בהצלחה,
גלאי סיגלית
ייעוץ זוגי

סיגלית הכי התקרבה לדברים שעוברים עליי
אבל המון תודה לכולכן
אני בת 22, היינו שנתיים וחצי
לאורך כל הקשר היו דברים שלא אהבתי את צורת החיים שלו
אבל לא ממש דיברתי איתו אלא זה יצר תסכול וטינה
וכשכן דיברתי זה יצא בכעס
מהשנה וחצי הבנתי שהוא לא בשבילי גם בגלל שהעתיד שלו מסובך להפליא
ואולי תודה לאל שאני לא אהיה איתו..
נפרדנו בשנתיים וחזרנו מתוך געגוע ,ואולי חבל שכך
ועם המכה שנפלה עליי הרגשתי שהוא חסר לי, אבל לשמחתי
הוא לא רוצה לחזור כי באלא טוב לנו ואנחנו לא מתאימים
אז אין שום סיבה להיות ביח יותר
מה שהשאיר אותנו ביחד היו כל הקשר המדהים והאהבה הראשונה והדברים הטובים בסכ"ה שהיו בביחד שלנו בתור אנשים
לכן אני מבינה למה הוא רוצה להישאר חברים -ידידים ,אבל מבחנתי לא צריכה סתם להיות ידידה שלו ,אם בביחד הזוגי לא הסתדרנו...לא צריכה את זה.
אני יודעת שהיה כבר מאוד רע גם עכשיו וגם מקודם וטוב שאני לא אצתרך להתמודד איתו כי הוא לא שווה את כל ההשקעה ,הוא לא נתן לי מספיק ממה שראוי לי נוכח החיים הצפויים שלו, וא לא נתן לי ביטחון

וכל הפנטזיות שהוא אהבת חיי על זה קשה לוותר ,אולי גם כי לא הכרתי מישהו אחר
וגם בגלל החשש איך זה יהיה עם בחור אחר ,והפחד להפגע

מקווה שעניתי לכן
תודה

שלום לך,
זוגיות בריאה היא קודם כל שני אנשים נפרדים שיחד הם יוצרים את השלם מבלי לאבד את עצמם, התלות הגדולה שיצרת בבן זוגך מעצימה את תחושת הריקנות והקושי שלך להתמודד עם הלבד. למרות שקשה לך להאמין שניתן לצאת מזה, האמיני לי שזה יקרה עם חלוף הזמן וכשתרגישי שאת מוכנה לתת הזדמנות לזוגיות חדשה ואחרת.
אם את מרגישה שהדיבור או המפגש איתו מעציב או מבלבל אותך עוד יותר, אז בהחלט כדאי שתימנעי מזה.
נסי לראות בפרידה ממנו שיעור חשוב לחיים שהרווחת, ואפילו חסכת לעצמך כאב גדול יותר שעשוי היה להתרחש בעתיד. התחילי לאהוב את עצמך קודם כל יותר מכל אדם אחר, קבלי את עצמך (קבלה שיש בה הבנה שמותר לטעות),חשבי מה יעזור לך להנות מהחיים והרשי לעצמך לשמוח מתוך ידיעה שאת שווה את זה, מגיע לך לחיות חיים מלאים ומאושרים. אם את מחפשת סיוע, נראה לי שאימון אישי עשוי לעזור.

בהצלחה וכל-טוב
סיגלית גלאי
יועצת זוגית

שלום לך,
שמי עו"ד יפית נהרי,
אנסה לסייע:)
1. האם את ובעלך חיים ביחד או בנפרד?
2. לעניין הגט- מה הסיבה שברצונך להתגרש?בבית דין רבני כופים גט על הבעל ,בעיקר כשקצו כל הקיצים ואין אפשרות להגיע לשלום בית
2. לענין הרכוש- כשבני זוג מתגרשים מתבצת חלוקה שוויונית של הרכוש שצברו במאמץ משותף מיום הנישואין ועד ליום הקרע- יום הפרידה.
לענין חמותך- אם היא נתנה לכם מתנה הריי שלא תצטרכי להחזיר לה אבל אם היא נתנה לכם הלוואה- בעלך יבקש את הסכום בחזרה במסגרת החלוקה.
3. בגדול שמתגרשים מתבצעת כאמור חלוקה שוויונית של כל הרכוש לרבות הכספים והדירות ואז- ממנים "אקטואר" שמחלק את הכספים קופות הגמל והפנסיה שווה בשווה.

אני סבורה שצריך להדריך אותך בבנייית אסטרטגייה לגירושין,למשל- להקליט את החמה שמדובר במתנה ולא בהלוואה, וכן לנסות להגיע עם הגרוש להסכמות.

יפית נהרי עו"ד ומקימת איישה למען זכויות האישה במשפחה.

שלום לך,
חבל שהוא בחר לנהוג כך
עלייך להגיב בתוך 30 יום לכתב ההגנה ולציין שהוא בא לבית משפט כשידיו אינן נקיות והסכומים בתביעתו שגויים ומופרכים, וכן שהוא מטעה את בית משפט במכוון והגיש את כתב התביעה במחטף מאחורי גבך.עלייך כמובן לצרף הוכחות לכל הטענות.בהצלחה:)
נשמח לסייע בהרחבה יפית נהרי, עו"ד.

לא ברור מדוע בכלל הגיש את התביעה הזו:

אין לנו רכוש, אני לא מבקשת כתובה, הוא לא מבקש משמורת על הילד- הבנתי כי מזונות ילד נדונים בבית משפט לענייני משפחה. הוא מבקש גישור - בכל זאת אני צריכה להגיש כתב הגנה?
סיכמנו שנלך לגישור והוא יעצור את התביעה, אם לא יעשה זאת עלול להגרם לי נזק?

נראה כי בעלך מכלכל צעדיו,נכון שמזונות ילדים נקבעים בביהמ"ש אבל, סכום המזונות הינו בהתאם לגיל הילדים+ בהתאם להכנסות ורמת המחייה שלכם.
שנית- ישנה חלוקת רכוש, אם בעלך מעביר כספים,ככל הנראה ישנה סיבה גם לעניין זה.
עצתי לך- הגישי לרבני- בקשה למתן אורכה בהגשת כתב הגנה של כ- 60 יום מאחר ואת ובעלך הולכים ליעוץ גישור, החתימי את בעלך על כך שהוא מסכים לאורכה.
שנית- שמרי כל חומר רלבנטי שיש לך לרבות מסמכים המעידים על מצבו הכספי של בעלך.

שלישית- החתימי את בעלך שבאם לא יצלח הגישור תחליטו ביחד לאיזו ערכאה שיפוטית לפנות לרבני או לביהמ"ש לענייני משפחה.

בהצלחה רבה:)
יפית נהרי,עו"ד לענייני משפחה

רד לשוליים לכמה ימים ותבחן את המשל דרכך, כשאתה בכביש ללא מוצא אתה נלחם נגד עצמך, עם המון רעשים ברקע, דבר שלא נותן לך לחשוב ביעילות,
עצה קטנה להתחלה >
אם אתה אוהב מישהו תן לו ללכת,
אם הוא חוזר הוא שלך לתמיד
אם לא, ממילא הוא לא היה שלך לתמיד,

בהצלחה

שלום לך דנה,

אני מבינה שאת צוייה הסערת רגשות גדולה ובצדק, אך לא צריך למהר כל כך ולחשוב מיידית על פירוק.ראשית, אם הוא הבחור שאתו רצית לבלות את שארית חייך עד לפני יומיים והוא גם מצידו לא רוצה להיפרד ממך , שווה לכם לעצור ולבדוק מה קרה כאן.
האם אתם מסוגלים לדבר בפתיחות ובכנות האחד עם השני? גם על נושאים רגישים/כאובים? האם אתם יודעים להתמודד עם שוני בדיעותיכם ולנהל קונפליקטים בצורה בונה? האם אתם יודעים להקשיב קודם כל אחד לצרכי השני?האם אתם מודעים לצרכים האחד של השני ומספקים אותם בדרך כלל ? וכו' וכו'
אין ספק שמעשיהו של בן זוגך מהווה פגיעה בדימוי הנשי שלך ,וניתן להבין את תחושת הנבגדות שלך.חשוב להבין ממנו מדוע היה זקוק לאוסף מרשים כזה, ומדוע לא שיתף אותך בכך? מה מנע אותו? מה שם חסם?משהו בתקשורת ביניכם לא עובד טוב.
נסי לברר זאת עימו לבד, במידה ןלא תצליחו כדאי שתיפנו לעזרה מיקצועית לסיוע.
בהצלחה!
מיכל פאטל.

באמת סיפור מזעזע...אם תרצי תמיכה,אז אשמח בכיף,וגם אולי לעזור עם דברים לתינוק...
[email protected]

זה מצב אבוד מבחינתך כפי שזה נראה כרגע,איספי את השברים ותשקמי את חייך,אם אחרי שלושה חודשי נישואים הוא מנהל רומן ולא רואה אותך ממטר סימן שהוא שם עמוק עמוק בבוץ. סורי

שלום לך,

עלייך להכין תשתית ולאסוף ראיות לגבי הבגידה,מכייון שאם מדובר ב"בעל מורד",שמבקש להתגרש ללא כל סיבה מוצדקת ועוד בוגד ולא מקיים איתך יחסי אישות הריי שתוכלי לתבוע מזונות אישה ובמקרים מסויימים גם את כתובתך.

במצב הנוכחי- בעלך אמור לתת לך סכום מזונות לאוכל וכלכלה בעבור הילד, בגיל כזה של תינוק הסכום מינימום הינו 2000 ש"ח בחודש. מלבד סכום זה, מגיע לך 30% השתתפות בשכירות הדירה שאתם גרים בה.
וכן מחצית מהרכוש המשותף.
אני מבינה שאת לא רוצה להתגרש, שולחת לך חיבוק ומציעה לך להציע לו יעוץ וגישור , אבל במקביל עלייך לדרוש שישלם מזונות בעבור הילד השתתפות בדיור וכן לאסוף ראיות כנגדו.
יפית נהרי עו"ד

היי,אני גרוש והילדים במשמורת משותפת,בעקרון יומיים בשבוע אצלי כולל לינה וכל שבוע שני.אמנם מבחינה חוקית הם בחזקת אימם.הרעיון הוא בכל מקרה טובת הילדים ולא מלחמות מיותרות.ברגע שהילדים נימצאים בראש סדר העדיפויות הנזק מינימלי אצל כולם בעיקר אצל הילדים.

א' שלום
כל זמן שלילדים תהיה מסגרת ברורה ומקום בטוח הם לא ייפגעו, זה נשמע סידור הגיוני וטוב לאור המצב, לפחות בשלב הראשון. השאלה המרכזית היא, אם אתם ההורים תצליחו לעמוד בהסכם הזה? ולכן כדאי שתעלו את כל הקשיים שסידור כזה עשוי לעורר, ותבדקו אם יש לכם פתרונות ששניכם מסכימים עליהם מבעוד מועד. חשוב שהילדים לא יהיו עדים לוויכוחים ולמתחים ביניכם.
לדוגמא שאלה שחשוב שתדונו בה, בטווח הרחוק, מה יקרה אם לאחד מכם יהיה בן/בת זוג, האם הסידור הזה יהיה אפשרי מבחינתכם??

בהצלחה,
גלאי סיגלית
ייעוץ זוגי