פורום פרידות, גירושין, בגידות - יש לך שאלה?

כל זמן שאין לך משהו אחר ביד, ואת לא סובלת מהקשר הנוכחי אז דעתי האישית היא להמשיך לנסות, אולי בהמשך יתעורר משהו שייתכן וכבוי אצלך, כלומר אולי את סגורה ולא משחררת וסוחבת קצת מהעבר,
בהצלחה

לדעתי את צריכה לעזוב אותו,מגיע לך יותר טוב מזה!!בכל מקרה יהיה יותר גרוע בעתיד,תרצי חום,אהבה,מגע ולא יהיה,אז תלכי ותחפשי בחוץ....חבל.עדיף לקטוע עכשיו.
בהצלחה וחג שמח!

הי רונית,

אין ספק שהמצב בעייתי.אני מניחה שבעלך אוהבך כפי שאת מציינת, אך כפי הנראה יש לו בעיה כלשהיא שמאחר ואת לא הצלחת לברר עימו ולהביא לפיתרון מעשי אני מאוד ממליצה על פניה לאיש/ת מקצוע-סקסולוג/ית אם אפשר אחד כזה שמתמחה גם בטיפול זוגי.למרכיב של היחסים האינטימיים יש חשיבות רבה במערכת היחסים הזוגית,ואין כל סיבה 'לדלג' עליה באופן נורמטיבי.
בהצלחה!

היי
מעניין לדעת מתי כל זה התחיל, אם תוכלי לבד או איתו לעשות חושבים ולעלות על הזמן שבו זה קרה אז יהיה לכם יותר קל למצוא פתרון,
ייתכן וטיפולי הפוריות הם אלו שגרמו לנתק בינכם, זה נתון ידוע מכיוון שאז היחסים נעשים באופו מכני עם הוראות הפעלה מתי ואיך וכאמור מוציא את החשק מהשסק,
חייב להיות איזה מאורע או סיטואציה מסויימת שהובילה למצב הזה, תחפשו אותה בנרות, תחזרי לפה ונמשיך הלאה,
בהצלחה

נעמה שלום,
אני מבינה שהקשר הקיים עם בעלך לא מספק אותך מבחינות רבות, ולכן הפיתוי להתחיל קשר אחר הוא גבוה, אבל הקשר שאת מנהלת עם החבר מהעבר רק מוסיף לך בלבול ואפילו תירוץ טוב לחזק את תחושותיך השליליות כלפי בעלך. אני מציעה לך להפסיק את הקשר לפחות עד שתבדקי האם ניתן לעשות משהו לטובת משפחתך? האם בעלך מרגיש כמוך? מדוע הגעתם למצב של חוסר כבוד? והאם אתם מעוניינים ליצור שינוי? מומלץ שתעזרו בייעוץ זוגי, זה יעזור לכם לראות דברים נוספים שאתם לא יכולים לראות בעצמכם, ולקבל כלים ליצירת תקשורת אחרת. עד שלא תבדקי את כל האפשרויות לשיקום הקשר לא הייתי ממליצה לפרק אותו ולרוץ הלאה.

בהצלחה,
גלאי סיגלית, ייעוץ זוגי

היי
לא באנו לעולם הזה בשביל להינות, אבל גם לא לסבול !!!
תצטרכי לקבל החלטה האם את ממשיכה את הסבל או מפסיקה אותו ! פשוט מאוד,
תעשי רשימה של כל הדברים הטובים בצד אחד, וכל הדברים הפחות טובים בצד השני, מה גובר על מה ותחליטי,
אם יש לך כוחות נפש ואנרגיות לנסות להדליק את האש מחדש אז סבבה, אני באופן אישי מאמין שזה אפשרי וממליץ לך בחום לחפש סדנאות/ייעוץ,
אם את מרגישה שהקשר הזה מיצה את עצמו ואת יכולה להפרד בכבוד ולצאת לדרך חדשה אז יאלה מי מונע בעדך,,,
10 שנים ללא מגע זה כמו לחיות בשבי, אני לא רוצה להחמיר את ההרגשה שלך, אבל זה לא תקין, אסור לך לחיות אפי' יום אחד נוסף בתנאים כאלו, השאלה היא מי גרם לכך ולא משנה מי התחיל קודם, או מי התחיל להחזיר קודם,,, תחפשי את התשובות ולא השאלות, תנסי להיות יצירתית ולמצוא פתרון שישביע ויספק את שניכם,
בהצלחה

רוזה שלום,
אני מניחה שהיו לך את הסיבות המתאימות למשוך 10 שנים, עם ה"סידור" הזה, אך אם את מרגישה עכשין שזאת החמצה. זה הזמן ליצור את השינוי, כי אף פעם לא מאוחר לקבל יחס מכבד, לאהוב ולהתאהב. הרצון למגע אינטימי הוא לגיטימי בכל גיל, והוא מאוד חשוב לשמחת החיים לביטחון העצמי שלנו ועוד.
לא ברור מדוע נמנעתם כל כך הרבה שנים, אם קיים קושי פיזיולוגי ניתן למצוא היום פתרונות רפואיים ואנשי מקצוע מתאימים, במידה ויש רצון ושיתוף פעולה.
אך אם לא קיים קושי כלשהו וההימנעות באה מרצון אזי הבחירה וההחלטה בידייך בלבד, עלייך לשאול את עצמך האם את חושבת שיכול להיות גרוע יותר מהמצב בו את נמצאת כעת? זהו שינוי משמעותי, שיקרה רק אם תרצי בו באמת. בכל שלב בחיים יש סיכוי לקשר חדש אינטימי, מרגש ומכבד, הכל יהיה תלוי במידת ההשקעה והרצון שלך בעניין.

בהצלחה
גלאי סיגלית
ייעוץ זוגי

שלום רוזה!מה שלומך אף עם לא מאוחר אשמח לשוחח איתך .אני מהצפון

מיה שלום,
מדברייך הבנתי שהוא לא רוצה להיפרד אך את כן רוצה, כי הבנת שהוא לא אוהב, מקלל, אדם סגור, עם בעיות, יש מתחים מיניים ועוד אז מה בעצם השאלה??
האם למרות כל זאת, היית מוכנה להישאר איתו מפני שהוא אוהב אותך? ומה עם אהבתך, האם את אוהבת אותו מספיק כדי לטפל גם בו?
נראה שאת יודעת את התשובה רק שאת מתקשה להתמודד מול הנידנודים שלו, הצעתי שתלמדי ממנו היי גם את מספיק עקשנית לומר לא תודה, לא מתאים לי יותר שנהיה זוג!
כדאי שתבקשי מהמטפל/ת שלך שתעזור לך לבחון את המצב לפני שתקבלי החלטה וגם כלים להתמודד עם המצב.

בהצלחה,
גלאי סיגלית יועצת זוגית

אני מעתיק שוב את מה שכתבה לך 'סיגלית גלאי'

מומלץ שתפני לרווחה בעיר מגורייך ותקבלי סיוע והסבר כיצד לפעול.


שבת שלום וחג שמח

נקרא עד הסוף, ואולי מתוך הדברים נבין מה גורם לאיש שמעדיף לא לממש את ה"זכות" לראות "ילדים על הנייר", שהדבר היחיד בפועל שעומד מאחורי המילה "ילדיו" - זה רק הכסף שאויבתו עושקתו מידי חודש בחודשו + כמה שעות בשבוע/שבועיים בהן - עבור אינטרס אישי וגם סחטני - מתירה לו המדוברת (האויבת, הסוחטת, הגוזלת, המנצלת, המשקרת, הנוקמת, המורדת, הממרידה, המעלילה, המתעללת, המתבכיינת) לראות את "ילדיו" בחלון ראווה, שבסופן שני הצדדים נפרדים בבכי כואב.
הנה 14 מהסיבות ההגיוניות למה גבר לא משלם משכורת חודשית למגרשת.
1. היא גוזלת ממני את הילדים לחזקתה. (או מחזקתנו לחזקתה)
2. היא גוזלת מהילדים את אביהם.
3. אם באמת יש למישהו בעייה בפרנסתם, שיחזיר לי אותם, ואותי להם, ואז אפרנסם.
4. מי שמחזיק בילדים אף בהסכמת כל הצדדים וכל שכן בכפייה, עליו לדאוג לפרנסתם מכספו.
5. אני רוצה לפרנס את ילדיי כשיש לי חזקה עליהם, בדיוק כמו שהצד השני חפץ בחזקתם.
6. בוודאי שאינני מחוייב לשלם את כל פרנסתם כאשר יש להם הורה נוסף.
7. אם אני מחוייב לשלם מפני שהם ילדיי, אני גם רוצה לגדלם אצלי מפני שהם ילדיי.
8. אני לא ביקשתי את הגירושין המיותרים. ומי שביקש, עליו לשלם על כך. ובוודאי כאשר הוא חוטף לעצמו את הילדים.
9. אין לי שום זכות לדעת מה ייעשה בכסף, ומנגד - אין שום חובה לאישה לדווח על כך, וגם אין עליה שום פיקוח.
10. האישה משתמשת בכסף או בחלקו לעצמה ובכך גונבת כספי הילדים. ולא די בכך שהיא גונבת מהבעל בשביל הילדים, אלא אף גונבת מהבעל לעצמה. ואף לטענתה שהוצאת כסף מהבעל לפרנסת הילדים איננה גניבה, הרי שלהשתמש בכסף לעצמה, אף לשיטתה זו גניבת כסף וגניבת דעת.
11. יש צד אחד שרק נותן ולא מקבל ויש צד שני שרק מקבל ולא נותן.
12. היא ממרידה את ילדיי כנגדי.
13. קבלת הילדים היא זכות ומתנה, ולא מקבלים מתנה על מתנה, ובוודאי לא על חטיפה.
14. תנאי והסדרי הראייה (שקבלת המזונות מותנית בהם) נקבעים ע"י האישה, וגם בזמנים שהיא עצמה סיכמה היא מקשה עלי את ראייתם. ומנגד, לבסוף כשאני מחליט לא לראותם אני נתבע על כך ונקרא "אב אכזר".
(כידוע: על פי חוק, גבר משלם גם אם נפל קורבן לגנבת זרע.
ועל פי פסק דין תקדימי, כשטוען הבעל שההיריון אינו ממנו ודורש לא לשלם משכורת חודשית לאישה, אינו יכול לבצע בדיקת רקמות - גם אם האישה מודה שנאפה עם גבר זר לפני הריונה).
לסיכום: הילדים הם כלי סחר ושעשוע בידי האישה. היא מאוד רוצה שהגרוש יראה את הילדים והם אותו מהרבה סיבות. והיא גם תנצל את הסחר עד תום ותמיד תחכה לחיזורי הגרוש (רגשית, נקמנית וממונית): כשיבקש לראותם - היא תערים קשיים, וכשכבר יעדיף שלא לראותם, היא תרדוף אותו באכזריות עבור זה ואף תעשה על כך עוד קופה.
אשמח לשמוע מכל מאן דבעי התייחסות עניינית לגופם של דברים, תוך שימת לב מדויקת לכל הפרטים שהצגתי. תודה מראש!

נקרא עד הסוף, ואולי מתוך הדברים נבין מה גורם לאיש שמעדיף לא לממש את ה"זכות" לראות "ילדים על הנייר", שהדבר היחיד בפועל שעומד מאחורי המילה "ילדיו" - זה רק הכסף שאויבתו עושקתו מידי חודש בחודשו + כמה שעות בשבוע/שבועיים בהן - עבור אינטרס אישי וגם סחטני - מתירה לו המדוברת (האויבת, הסוחטת, הגוזלת, המנצלת, המשקרת, הנוקמת, המורדת, הממרידה, המעלילה, המתעללת, המתבכיינת) לראות את "ילדיו" בחלון ראווה, שבסופן שני הצדדים נפרדים בבכי כואב.
הנה 14 מהסיבות ההגיוניות למה גבר לא משלם משכורת חודשית למגרשת.
1. היא גוזלת ממני את הילדים לחזקתה. (או מחזקתנו לחזקתה)
2. היא גוזלת מהילדים את אביהם.
3. אם באמת יש למישהו בעייה בפרנסתם, שיחזיר לי אותם, ואותי להם, ואז אפרנסם.
4. מי שמחזיק בילדים אף בהסכמת כל הצדדים וכל שכן בכפייה, עליו לדאוג לפרנסתם מכספו.
5. אני רוצה לפרנס את ילדיי כשיש לי חזקה עליהם, בדיוק כמו שהצד השני חפץ בחזקתם.
6. בוודאי שאינני מחוייב לשלם את כל פרנסתם כאשר יש להם הורה נוסף.
7. אם אני מחוייב לשלם מפני שהם ילדיי, אני גם רוצה לגדלם אצלי מפני שהם ילדיי.
8. אני לא ביקשתי את הגירושין המיותרים. ומי שביקש, עליו לשלם על כך. ובוודאי כאשר הוא חוטף לעצמו את הילדים.
9. אין לי שום זכות לדעת מה ייעשה בכסף, ומנגד - אין שום חובה לאישה לדווח על כך, וגם אין עליה שום פיקוח.
10. האישה משתמשת בכסף או בחלקו לעצמה ובכך גונבת כספי הילדים. ולא די בכך שהיא גונבת מהבעל בשביל הילדים, אלא אף גונבת מהבעל לעצמה. ואף לטענתה שהוצאת כסף מהבעל לפרנסת הילדים איננה גניבה, הרי שלהשתמש בכסף לעצמה, אף לשיטתה זו גניבת כסף וגניבת דעת.
11. יש צד אחד שרק נותן ולא מקבל ויש צד שני שרק מקבל ולא נותן.
12. היא ממרידה את ילדיי כנגדי.
13. קבלת הילדים היא זכות ומתנה, ולא מקבלים מתנה על מתנה, ובוודאי לא על חטיפה.
14. תנאי והסדרי הראייה (שקבלת המזונות מותנית בהם) נקבעים ע"י האישה, וגם בזמנים שהיא עצמה סיכמה היא מקשה עלי את ראייתם. ומנגד, לבסוף כשאני מחליט לא לראותם אני נתבע על כך ונקרא "אב אכזר".
(כידוע: על פי חוק, גבר משלם גם אם נפל קורבן לגנבת זרע.
ועל פי פסק דין תקדימי, כשטוען הבעל שההיריון אינו ממנו ודורש לא לשלם משכורת חודשית לאישה, אינו יכול לבצע בדיקת רקמות - גם אם האישה מודה שנאפה עם גבר זר לפני הריונה).
לסיכום: הילדים הם כלי סחר ושעשוע בידי האישה. היא מאוד רוצה שהגרוש יראה את הילדים והם אותו מהרבה סיבות. והיא גם תנצל את הסחר עד תום ותמיד תחכה לחיזורי הגרוש (רגשית, נקמנית וממונית): כשיבקש לראותם - היא תערים קשיים, וכשכבר יעדיף שלא לראותם, היא תרדוף אותו באכזריות עבור זה ואף תעשה על כך עוד קופה.
אשמח לשמוע מכל מאן דבעי התייחסות עניינית לגופם של דברים, תוך שימת לב מדויקת לכל הפרטים שהצגתי. תודה מראש!

ולתוספת הבנת העניין:
הנשים תמיד זורקות את סירחונן על ילדיהן:
קורעות את המשפחה על ילדיה - לטובת הילדים.
מרחיקות את אביהם מהבית - להגנת הילדים.
מונעות מהגרוש לראות את ילדיו - לשמירה על הילדים.
מחייבות את הגרוש לראות את ילדיו - למען הילדים.
גוזלות כסף חודשי - לפרנסת הילדים.
גוזלות את הדירה - למדור הילדים.
גוזלות את הילדים - לטובת הילדים.
ולפעמים גם מטביעות את הילדים בים - למען גורל הילדים (כפי שהסבירה אימא, לא מזמן. ובדיעבד מתברר מהסיפור הנ"ל שכשמדובר בזכר חסר ישע, אז מתגלה פרצופה של האישה האלימה והגיבורה על חלשים, מה שנמנע ממנה כשמדובר בזכר מבוגר וחזק ממנה פיזית).
האם לא הכל נובע מאותו שורש?

אירית שלום,
את מציינת שבעלך יקר לך ויש בך אמונה שאתם יכולים לעבוד על הקשר ביניכם, אז קדימה זה בדיוק מה שאתם צריכים לעשות, אולי תהפכי את לבת זוגו לריקודים? חפשו דרכים נוספות להנות, לחזר, ולצחוק יחד. וכדאי שתיפרדו מהצלע השלישית, אין לה מקום יותר בקשר שלכם.

בהצלחה וחג שמח
סיגלית גלאי
ייעוץ זוגי

לצערי את צריכה לקחת בחשבון שבעלך בגד וכניראה ממשיך בכך.אם הואממשיך ללכת להרקדות לבד אין מצב שהוא יפסיק.אני אומרת זאת כאחת שרוקדת ומצויה בעינינים.זה המצבואת צריכה להחליט איך להתמודד איתו.

שלום לך,
כתבת מעט מאוד ביחס לגילך, לא ברור האם את עובדת? האם יש לך משפחה? ולכן אתייחס באופן כללי בתקווה שזה יעזור לך.
את יכולה לפנות לעמותת אפשר, הם עוזרים לנשים במצבך.
אולי כדאי לחשוב מי מהמשפחה הקרובה יכולה לסייע ולתמוך, לפחות בהתחלה.
האב יכול לא לרצות את התינוק, אך הוא מחוייב לתמוך בו כלכלית, מומלץ שתפני
לרווחה בעיר מגורייך ותקבלי סיוע והסבר כיצד לפעול.

לידה קלה ובהצלחה
סיגלית גלאי
יועצת זוגית

לו היית שומעת שהוא עזב את הארץ לצמיתות, היית נרגעת ?
תחשבי בכיוון הזה, תתאבלי עליו כמו שמתאבלים על מ...
בעצם את צריכה להתאבל על חברות שהיתה ואיננה, יש לזה טיפול, תכתבי את הכל על הדף, ותעשי מדורה על שפת הים, זהו נגמר , תם הפרק היפה/המכוער/המציק/הנחמד/ה/זהו נגמר ! סוף !!!
אל תשלי את עצמך שלא יהיו לך תזכורות מהימים ההם, אבל המוח שלך יקטלג את הזיכרונות הללו, כמשהו מהעבר, כמו ארוחה טובה שאכלת לפני שנתיים, את זוכרת את הטעם ? לא ! את זוכרת שהיה משהו טוב, את זוכרת את האווירה, כך תצטרכי להתייחס גם לפרק שהיה ואיננו עוד, כי הוא יצא מחייך, כי את יודעת היום יותר מתמיד שהקשר הזה היה הרסני לגבייך, ואת לא רוצה להרוס את הנשמה שלך, היום את כבר לא נותנת לשחק עם הרגשות שלך, דיי את רוצה חיים טובים יותר, ולא משנה לך מה יאמר, ומה יאמרו אחרים על מה שאת חושבת או עושה, את שלימה עם כל תזוזה שאת מבצעת, רוצה לחיות את חייך כפי שרק את יודעת ולמדת כיצד לחיות אותם,
הרצון להשמיע את זה לאחרים מיותר לחלוטין, ועלול לגרור אותך שוב ללופ של הרס ורמיסה של הכבוד האחרון שיש בך למה שהיה,
בהצלחה

לא הבנתי ?! את ילדה בת 13 וחצי ? מה יש פה להבין ? או שהוא זומם עליך או שלא !

מה את משחקת אותה פעורה ומה זו השאלה הילדותית הזו ?!

תתבגרי אישה

שאלתי לגמרי במקום. לא הגיוני שאדם בוגר יחזור 10 פעמים על אותו משפט. לכן תמוה בעיני. ומדוע אתה כה תוקפני, האם נגעתי בנקודה רגישה אצלך? האם מעולם לא אמרו על אמך שהיא אשה טובה, לכן אתה מתקיף אותי? חוץ מזה לא עניינך שאני שואלת גם במקומות אחרים, וזזו זכותי המלאה. לא נאה לך השאלה, אל תענה אך אל תמנע מאחרים לשאול. אתר חסר נימוס. על פי מה קבעת שלא התבגרתי,? על סמך משפט אחד שלי קבעת??האם חיפשת לפרוק את תסכולך עלי? אתה אפילו לא מכיר אותי. חצוף שכמוך.

ואיפה הבטחון העצמי שלך לקבל תובנה לגבי השאלה שלך (ילדה אחת)

ותפסיקי לשאול את אותה שאלה בכל פורום אפשרי
טרולית

איני מבינה מדוע מנהל בית הספר שבו לומד בני כבן 14, באופן קבוע אומר לבני בהפסקה "יש לך אמא טובה מאד". וגם בשיחות הטלפון כשיש לי איתו אומר לי בקביעות: "את אמא טובה מאד"? לא מספיק לומר פעם או פעמיים, מדוע זה תמידי, האם יש משהו מסתתר מאחורי זה, מדוע הוא חוזר על זה בכל שיחה איתו וגם בהפסקה אומר זאת לבני? מוזר. ומעניין.
א. כי את באמת אמא טובה מאוד !
ב. כי הוא בן אדם נחמד שאוהב להחמיא לאחרים !
ג. כי הוא מחפש קצת ריגושים וחושב שאולי את מעוניינת להיות איתו בקשר !
ד. כי הוא גילה שאת משתפת פעולה, ומסמיקה או נבוכה מהמשפט הזה, וזה עושה לו טוב !
ה. כי חיוך מושך חיוך, ואת כנראה מאוד אבל מאוד אוהבת שהוא אומר לך את זה !
ו. כי את לא בטוחה באישיות שלך, ומחפשת הכרה אצל אחרים, עובדה שאת ממשיכה להתקשר אליו, ומאפשרת לו להמשיך לומר לך את המילים החמות הללו, (שדרך אגב הם מאוד מחממות את הלב לכל אדם ואני לא רואה בזה שום בעיה.)
ז. בסעיף הזה אני חושב שאין צורך להוסיף אפילו אות אחת !
עוד משהו גבירתי ?

אני רוצה לתקן:
א. לא אני מתקשרת אליו אלא הוא.
ב. אני לא נבוכה, אני לא מסמיקה- אני המומה ומופתעת.
ג. זה מתחיל כבר להעיק, זה דביק ברגע שהוא מגזים עם המחמאות הקבועות שלו, כי לכל דבר יש גבול וזה עבר את הטעם הטוב. וקשה לי לומר לו, מדוע אתה חוזר על זה בכל שיחה.אולי יום יבוא ויהיה לי את האומץ לומר לו.
ד. נכון שאני אמא טובה אבל זה לא נורמלי לומר את זה בכל שיחה.
הוא לא מתקשר לעיתים קרובות, אבל מחמיא בכל שיחת טלפון.
שיתפתי את בעלי, ובעלי אמר שיש לי חלק בזה שאני זורמת איתו וזה נראה כאילו אני משתפת פעולה. יתכן והמנהל מנסה אותי. איני יודעת איך היחסים שלו עם אשתו וזה גם לא מעניין איתו. בעלי הציע להיות יותר קשוחה איתו ואז יבין את המסר ולא להיות יותר מידי נחמדה רק בגלל שהוא מנהל. .

שרית שלום
לדעתי מיותר לעסוק בשאלה למה המנהל מתנהג כך? ולהשקיע את המחשבה לגבי מה את מרגישה ביחס להתנהגותו, האם היא ראויה ומכבדת אותך או לא?!
שניכם אנשים מספיק מבוגרים כדי לומר דברים באופן אסרטיבי וברור מבלי לפגוע באחר, אם האמירה של המנהל רק גורמת לך להשתאות על כך, אז אפשר פשוט לומר תודה בכל פעם שזה נאמר לך ולהמשיך הלאה מבלי לעשות מזה עניין, אך אם זה מציק לך או לבנך, אפשר לומר באדיבות שאת מרגישה לא נוח והיית מעדיפה שיפסיק לומר לבנך אמירות מסוג זה.
ההחלטה בידייך.

סיגלית גלאי - ייעוץ זוגי

קצת בעייתית האישה הזו.....

מסתבר שבעלך יותר חכם מכל היועצים כאן, תקשיבי לו,,,
יש לך בעל חכם והיית אמורה להסתפק ולעשות כפי שהוא ייעץ לך, אולי כעת תדעי יותר להעריך את בעלך, כי התשובה שלו כפי שציינת כאן, היא התשובה הכי טובה ונכונה במקרה הזה,
מנהל לא אמור להתקשר יותר מפעם פעמיים בשנה, אלא אם בנך הוא מקרה מיוחד,
אם את לא מרגישה בנוח כשהוא מתקשר, פשוט תעבירי את השפופרת לבעלך,
שבת שלום וחג שמח

שלום לך,
פרידה היא אף פעם לא דבר קל, במיוחד כשהראש אומר לא והלב אומר כן. עלייך להחליט למי את נותנת לנצח במאבק הזה. נראה מדברייך שיש לך מספיק סיבות להזכיר לעצמך למה לא להמשיך עם קשר שאת לא מרגישה בו מספיק חשובה.
בהחלט אין טעם לשמור על ידידות, אין דבר כזה כששני אנשים רוצים שני דברים שונים, זה מאוד מבלבל. הדרך שבה את פועלת תעזור לך עם הזמן (תחביבים, עבודה, דייטים וכד')הוסיפי אמונה בעצמך, את מספיק חשובה כדי לא להתפשר, יגיע היום ותפגשי את האדם המתאים לך על פי ערכייך ו..סבלנות.

בהצלחה וכל-טוב

סיגלית גלאי ייעוץ זוגי

הראש אומר לא והלב אומר כן -ללכת עם הלב ,כי זו אהבה ורק הלב באמת יודע
ואם לא מעיזים לא שווה כלום, וכך פעלתי בחזרה שהייתה בינינו ,על כמה שלפעמים עכשיו אני מלקה את עצמי שאולי לא היינו צריכים לחזור שלא לדבר על זה,שלהפרד מזמן ...אבל זו אהבה ועוד ראשונה אז נותנים את כל כולך.
והפעם כנראה שהיו לזה סיבות להבין שאנחנו לא צריכם להיות ביחד ,למרות מיליון זכרונות יפים ורגעים שחרוטים...

מאוד מסקרן אותי אם הוא יתקשר או יצור קשר מתישהו..ומה תהייה התגובה שלי אחרי כל הדברים המגעילים שעשה..

וכן תודה, לחיות את חיי למרות שקצת קשה להבין מה אני רוצה וגם
שם נתקלת בקשיים שהיה נדמה שהחבר תמיד ריכך אותם ...

ערב טוב טל

כואב הלב לראות זוג צעיר מתפרק בגלל אגו ומשחקי כבוד, כואב לי עלייך שאת מרימה ידיים, כואב לי על זה שאין לך בכל משפחתך מישהו שיכול לנער אתכם ולשלוח אתכם לייעוץ זוגי שיזכיר לכם שוב מה חיפשתם בתחילת הדרך,
-
מבין השורות אני מבין שהיית שמחה עם מישהו היה לוקח פיקוד על המצב ומחזיר את הכל לקדמותו,,, האם זה נכון ?
החיים יפים, יש לכם "תינוק" בן 4 חודשים,,, טרם חזרת לעצמך מהלידה, רק אתמול התחתנת,,, שלשום עוד הרווחת 10.000 שח, וואו איזה יופי, אז מה קרה פתאום ? מה נפלתם על השכל ?
מי נתן לכם רישיון להורות ? מי ?
(אני שואל כדי לעורר את אותך, ולא ח"ו להציק לך,)
את חייבת חייבת ללכת באופן דחוף ביותר לבד או עם בן זוגך לאנשי מקצוע בתחום הייעוץ כדי לבדוק לאן נעלמה "פתאום" האהבה, התשוקה, הדבר הזה שהדביק את שניכם יחדיו,
לאן נעלמו כל החיוכים המבטים, השיחות לתוך הלילה,,, מה את זוכרת מהפגישה הראשונה שלכם, מה הוא לבש ? מה את לבשת ?
לאן את הולכת ? לגישור ? או לפרידה סופית ?
חייב להיות מישהו שיתווך בין האגו שלו לשלום בית שלך !
-
וכעת קצת מספרים:
לא תקבלי בחיים 4000 שח ממנו, א. כי מזונות לילד הם בערך 1.500 שח +-
ב. איך בן אדם שמרוויח 7000 שח יפריש לך כל חודש מראש 4000 שח, הוא יודע חשבון התכשיט שלך ? הוא מבין שמעתה עליו לשלם שכירות דירה, אחזקת רכב נוסף, חשבונות מים חשמל גז של דירה נוספת ? מה שאומר שיש לו אולי רצון טוב, אבל אחריי חודשיים הוא יפול, ואז תפתחי נגדו בהליכי הוצאה לפועל,,,
תוך שנה הלכו לעזעזל החסכונות שלו, הוא יודע את זה ?
-
מצבך הנפשי יכול להפתר אם רק תלמדי לשחרר את הכאב והתיסכול שלך במקומות הנכונים,
בהצלחה

שלום לך טל,

כל כך חבל לי לשמוע שאתם במהירות כזו כבר מתכוננים להיפרד....אני מבינה לליבך ומתארת לעצמי שאת בעיצומה של תקופה מטלטלת ולא פשוטה -גם הורות חדשה וגם משבר זוגי בו- זמנית זה מאוד מורכב.
למרות שאת מציינת מנפורשות שהוא נחוש להיפרד- אני ממליצה לברר שנית האם ניתן לאחות את השברים ולטפלבקשיים שבזוגיות הכל כך צעירה שלכם.
לגופו של עניין , פורום זה אינו עוסק מיקצועית בסוגיות כגון אלו שאת מעלה.אלו סוגיות מישפטיות בד"כ לעו"ד שמתמחה בדיני אישות.את יכולה לברר זאת בסניפי נע"מת הקרובים למגורייך, גם וי"צו מעמיד אנשי מיקצוע טובים, ןיש את ש.י.ל בכל עיר מגורים (שירות ייעוץ לאזרח)שם ישנם בוגרי מישפטים הנותנים ייעוץ ללא תשלום או עם תשלום מיזערי.

בהצלחה!

טל היקרה,
לא יודעת איך ולמה מעיון בפורום (ובעצם בגלל סיטואציה דומה) נפלתי על הודעתך והרגשתי הזדהות מוחלטת (אף כי מקרינו מעט שונים.. אם כי מובילים לאותו המקום)
אם תרצי עצה או סתם לשתף, את מוזמנת ב [email protected]

אני כל כך מבינה מה את עוברת.. לי זה קרה אחרי 6 שנים מתוכם 4 נשואים עם ילד בן 3 שנים. הכאב הוא עצום, הוא התאהב במשהי אחרת מהעבודה שלו, שזה ממש כואב, ופשוט עזב את הבית. אין לי מילים לתאר את הכאב גם הפיזי וגם הנפשי, אני רק מבינה את כאבך מעומקי ליבי... הלוואי והייתה לי נוסחאת פלא להעביר את הכאב הזה הייתי חולקת אותו איתך בשמחה...

שלום,
אני נשואה כמעט שלוש שנים ובהריון עם הילד השני, לפני יותר מחצי שנה גיליתי שבעלי בגד בי במשך 4 חוד' עם עובדת שלו. מאז החיים שלי התהפכו, כל מה שהאמנתי בו ובטחתי בו התפוצץ. היה לי קשר ממש טוב עם בעלי (או ככה לפחות חשבתי), אנחנו חברים מאוד טובים ובזוגיות קרוב ל-10 שנים כמעט מגיל 16. לא האמנתי לרגע שיבגוד בי וכשגיליתי כל עולמי התרסק. אומנם סלחתי לו מבחוץ והחלטתי שאני מביאה עוד ילד אבל מבפנים אני אדם אחר לחלוטין, לא מצליחה להתגבר וזה מאפיל על כל המע' יחסים שלנו ביום יום. הצעתי לו כמה פעמים להתגרש והוא לא מוכן לשמוע על זה הוא טוען שזה יקח זמן אבל נתגבר על כך. אבל אני לא רואה אפשרות כזאת, למרות שאני גם לא תיכננתי להתגרש לפני הידיעה על הבגידה. אני רוצה לדבר על הבגידה עם מישהו מיקצועי או אפילו אדם שעבר את אותו דבר אבל הוא מסרב ללכת לטיפול כי לטענתו אנחנו מספיק חזקים להתמודד עם זה לבד.
כל הכבוד שהחזקתם מעמד עד כה, לא פשוט מגיל 16 את איתו,,, עברתם כנראה הרבה בייחד,
כיום אין אמונה באף אחד, מה שחשוב שתאמיני בעצמך, אם את מספיק חזקה לעבור את זה לבד כמו שהוא מציע,,, אז סבבה, אבל אם את מרגישה שאת זקוקה לדבר ע"ז כדי להשתחרר או לשחרר כעסים וכו', אז גבירתי אל תהססי, פני עוד היום ליועץ/מטפל טוב, את לא צריכה אותו בשלב הראשון, לכן תלכי לבד, אח"כ תחליטו אם לצרף אותו או לא, ייתכן והוא כבר יירצה להצטרף מעצמו, הכל תלוי באופן היחסים שלכם תוך כדי המהלך,
אז במקום לדבר איתו על פרידה, לכי לייעוץ שבו תקבלי כלים איך להתמודד עם כל מה שקרה,
בהצלחה

שלום לך אירית,

אני מאוד מבינה לליבך,את חווה משבר אמון במערכת הזוגית שלך עם בעלך.אמנם כמו שאת אומרת סלחת לו מבחוץ, אך בפנים הכל עוד כואב ולא מוצא מרגוע.
על מנת להתמודד עם משבר אמון קשה כזה כנראה שלא מספיקים הכלים שעומדים לרשותכם כמו שחושב בעלך, ופה אני מחזקת את כיוון מחשבתך- יש צורך לפנות לעזרה מיקצועית אולי אפילו למס' פגישות אבל צריך.
יש לברר בטיפול - מה הביא אתו למעוד? מה חסר שם הזוגיות שלכם?איזה צרכים לא מסופקים? איך אתם מעבירים ביניכם את דעותיכן ותחושותיכם וכו' וכו' ...
משבר -הוא הזדמנות נהדרת לגדילה ולצמיחה אישית וזוגית, ראו בכך הזדמנות ולא להתעלם ממה שהוא מציף.אני גם חושבת שבמידה ובעלך יתמיד בעקשנותו- הוא מונע את הסיכוי שלכם לזהות את הבעיה/יות, ולימצוא להן פיתרונות כדי ....שזה לא יקרה שנית!!!!
במידה ולא תוכלי לגייס אותו לבוא לטיפול, אני ממליצה לך ללכת לטיפול אפילו באופן עצמאי,יתכן שהוא ירצה להצטרף בהמשך, אך את תוכלי לקבל תמיכה, חיזוק וכלים בתקופה לא קלה.

בהצלחה!
מיכל פאטל-יועצת זוגית ומשפחתית.

אין דרך להתגבר על הבגידה כמטה קסמים... זה לוקח זמן, סבלנות ועבודה!!
ואני אומרת לך- תציבי לו עובדה- או שאתה מגיע איתי לייעוץ נשואין, או שאני לא נשארת פה!
אני יודעת שכרגע נראה שאין תקווה- אבל האמיני לי, יש דרכים לשקם...

שלום לך,

המצב בו אתה נמצא נוגע ללב, אני מבינה שהתסכול מתגבר כי אתה לא מבין את הסיבות. ונראה שאישתך אינה מבינה שזה המעט שהיא חייבת לך הסבר. גם אם לא תקבל לפחות תדע מדוע?
על פניו נראה שלמרות אהבתך הגדולה אליה, היא מרגישה שישנם צרכים שהיא לא מצליחה לממש בקשר שלכם, השאלה מהם? ייתכן שגם היא מבולבלת (במיוחד אם יש גורמים מתערבים נוספים) אני מציעה לך להרפות מעט, כי ככל שאתה תתעקש, היא תדבוק בעקשנות בדעתה. בקש ממנה לא למהר ולעזוב את הבית ותן לה מעט מרחב זמן לחשוב.
מכיוון שהיא מסרבת ללכת לייעוץ זוגי אני מציעה לך שתיעזר בפסיכולוג או מאמן כדי לקבל כוחות להתמודד, זה בהחלט עשוי לעזור לך.

בהצלחה,
גלאי סיגלית
ייעוץ זוגי בדרום

אשמח מאוד להיפגש עם אנשים במצבי וליצור מעין קבוצת תמיכה על מנת לעבור את המשבר הקשה מנשוא.לא מצאתי קבוצות כאלה באינטרנט באזור הצפון. אם מישהו או מישהי יכולים להפנות אותי אודה להם מאוד.

שלום לך,
אני בת 36 אמא ל-2 בנים.
גיליתי לפני כשבוע שבעלי בוגד בי.....
אין לתאר במילים את מה שאני עוברת,פשוט ייסורים.
אני מתכוונת להתגרש ממנו. לא יכולה להסתכל עליו.
כל הזמן בוכה,מה יהיה עם ילדנו,כ"כ לא רציתי שנגיע לרגע זה-אבל לא נותרה לי ברירה.

אלינור היקרה אני מבין את כאבך והוא בהחלט גדול לאור ההתרחשויות.אין מרגוע לנפש ואין מנוחה לכאב ובמיוחד כאשר אנו מסכלים על ילדינו שהם הנפגעים העיקריים מהתהליך.לצערי הרב אין אני מוצא את הסיבה האמיתית שאשתי רוצה להתגרש.הלוואי וידעתי .החוסר אונים וחוסר היכולת לשכנע אותה לבטל את החלטתה או לפחות להבין את מניעיה האמיתיים גורם לי לתהליך של אובדן -סוג של אבל על פרידה מאשתי האהובה. אלינור צריך להיות חזקים כי אני מאמין בגורלו של האדם. ו

כך בדיוק אני מרגישה-סוג של אבל, מרגישה שהשמיים נפלו עליי ביום בהיר אחד.
נתתי את כולי למען המשפחה והזוגיות. והילדים- בהם טיפלתי במסירות נפש ,שחס וחלילה יפגע בהם משהו/מישהו. והוא בבת אחת פוצץ לי את הבועה בה חייתי.
גם לי היו מחזרים ולא מעט,אך מעולם לא חשבתי לבגוד. איזה תמימה הייתי!!
אוף, איך ממשיכים מכאן, אלוהים???

הנה הוא עונה,,,אלוקים,,,
אם את מרגישה - סוג של אבל, כדאי שתלכי עם זה עד הסוף, פשוט תתאבלי על הזוגיות שהייתה לך ואיננה, קחי כמה זמן שדרוש לך, יומיים שבוע, (לא להגזים). תתאבלי ברצינות ובדרך שלך על התמימות, על הרגשות, על הכל, ותסיימי את האבל בהחלטה שמכאן ואילך את בוחרת כיצד להתמודד עם המצב שנוצר,
הבחירה בידיים שלך, או שאת קמה ועוזבת כי את לא מסוגלת לחיות לצד אדם ששיקר לך, או שאת מחליטה לתת לזוגיות שלכם צאנס נוסף, ואת מגייסת את כל האנרגיות הדרושות כדי לטפח את הקשר מחדש, ולצמוח דווקא מתוך מה שקרה,
ישנם הרבה מאוד זוגות שבגידה תרמה לחידוש הקשר הזוגי שלהם, והם היום במקום הרבה יותר גבוה ואיכותי, ממה שהם היו מסוגלים לדמיין שאשפר בכלל להגיע,
הבחירה כאמור בידייך,
בהצלחה

אשתדל ליישם את שקראתי. לא קל לי עכשיו ,אך מאמינה שאהיה בסדר.
שוב-תודה:}

שלום יוסי,

אין חוקים לרגשות שבלב, אם אתה מרגיש שהקשר הקודם הסתיים ואתה רוצה ליצור קשר חדש, זכותך. אם תרגיש שאתה יוצר קשרים אבל לא מסוגל להישאר בקשר לאורך זמן בגלל חשדנות, פחד מאכזבה וכד' אז כדאי שתשקול טיפול, כדי להתגבר על הטראומה (אם היא אכן קיימת?) אך אם תראה שאין לך שום קושי ביצירת קשרים וטוב לך עם עצמך אז אין צורך בטיפול.
ד.א התכתבויות היא בהחלט דרך להכיר וליצור קשרים חדשים, במיוחד בעידן של ימינו.

בהצלחה וכל-טוב
סיגלית גלאי ייעוץ זוגי