פורום פרידות, גירושין, בגידות - יש לך שאלה?

החלק הראשון: את. החלק השני: הילד. החלק השלישי: הבעל. והחלק הרביעי: התוצאה שלך.

את: ראשית כל את בודאי נמצאת בשלב לא קל בכלל

(ואין לך מושג איך אני שונא את המשפט המעצבן הזה... את/ה נמצא בשלב כזה או אחר - נו באמת את יודעת שאת נמצא בשלב כזה אז מה הבילבול מוח הזה... אבל בכל אופן, נראה לי שקשה לשמוע את זה כי קשה לכל אחד לצאת מהבוץ בו הוא טבוע, כל אחד מעוניין שיוציאו אותו ולא רק יוציאו אותו - אלא יוציאו אותו בכח בעל כורחו עם זר פרחים עם מתנות ממש כמו ילד - והמשפט הזה... במידה מסויימת מספר את האמת... שאת ואני והוא נמצאים כל החיים בשלב מסויים שיעבור לו איך שהוא במידה מסויימת או שנתרגל אליו באופן סביר)

הילד: ילד, זה ילד, הוא מחפש את הכיף שלו, העכשווי, אין לו דעה צלולה לעתיד, לניתוק קשרים, לאמא, לאבא, הגישה שלו מצומצמת לחלוטין,
אנו כהורים, קשה לנו לעכל זאת לסבול זאת להבין זאת באותה המידה שהילד מבין,
ילד הוא גם בעל נטיה חלשה מאד להתגברות על יצריו הטבעיים הוא צועק בוכה רוקע רוטן בקול, בברוטליות, בעקשנות, אין לו את הכח להבליג ולספק לאמא שלו, את הצרכים הנפשיים שלה.
(האמת שזה לא תפקידו בכלל - אלא התפקיד של ההורים לספק לו את צרכיו הנפשיים) לכל הורה זה מעיק מידי פעם ברמות שונות, לך זה בשיא כל הרמות.

הבעל, א. נכון שזה לא נכון שהוא ידבר עליה בפניך. פשוט מאד אפשר לחלחל לו בעדינות שלכן היום היא לא פה כי היא לא היית שווה שישאר איתה. (למה את היית הרבנית ברבנות שגירשה אותה?)
הבעיה אצלו נובעת בדרך כלל מתוך זה שהיא "ברחה" לו אז נשאר אצלו סוג של משקע נפשי כאילו הוא הפסיד- זה דומה לילד שבא מישהו לידו עם תנועה מדומה שכאילו חטפו ממנו משהו למרות שיסבירו לו שלא לקחו כלום זה לא יעזור מספיק כי הוא הפנים לעצמו "פעולת חסר" . קשה מאד להתנטרל מזה... זאת לא אשמתו האישית. זו המציאות שהוחטבה לו.
הוא חסר סבלנות כלפיך? אני מאמין לזה. זאת לא אשמה שלך ולא אשמה שלו.
את לא שלווה מספיק. זה עובר באוויר ומשרה עליו אווירת לחץ.
הוא לא רגוע ומקבל מתח שלילי באוויר וזה חוזר אליך כבומרנג.

התוצאה שלך: למצוא לעצמך את הפינה האישית שלך בתוך חייך, להשלים לעצמך את החסר לך בכל מה שנוגע ליכולות הקשורות וטמונות בך, הבעל, מיועד לשעות הפנאי ובסופ"ש כל השאר הוא אמור לעבוד ו/או להיות עסוק במשהו.
גם את אמורה להיות עסוקה ומחוברת לתכנים חיוביים שימלאו לך את השעות בתוכן עם סיפוק, אם תצליחי למצוא לארגן לך את זה איך שהוא
את תהיי שלווה - בעלך יהיה לך כתוספת בחיים ולא כהגורם הראשון שאמרו לפתור לך את החסכים . בעלך יפנים לליבו אשה רגועה סימפטית מלאה בסיפוק עצמי + חיוכון אישי וזה לבד ירגיע אותו די מספיק בשביל שגם את תרגישי את ההבדלים בין היום ליום העתידי
בברכה
מאור

טעיתי / שגיתי ? אל תתביישי לכתוב זאת גלוי. אני מעוניין לשמוע ולראות זאת ללא כחל ושרק. - - בהצל

לאה שלום,
כואב לשמוע את הבדידות שאת חשה גם במערכת היחסים הזוגית שאת נמצאת בה וגם בסביבה שבה את חיה. לא ברור לי מהן הסיבות שאת בכל זאת בוחרת להישאר איתו? האם את עדין מרגישה שאת אוהבת אותו? מדוע הוא נישא לך אם את מציינת שהוא אינו אוהב אותך?מה גורם לו להיות חסר סבלנות כלפייך?
חשבי על השאלות ששאלתי כדי לראות האם יש ביניכם משהו משותף שממנו אפשר להצמיח את הזוגיות שלכם, אין ספק שאת צריכה לדבר איתו על כך, ואולי כדאי שתלכו לייעוץ זוגי. בנוסף לכך, חפשי דרכים למלא את חייך בדברים נוספים שיעשו לך טוב, לכי לחוגים, תגדילי את המעגל החברתי שלך וכד'.

בהצלחה וכל-טוב
סיגלית גלאי יועצת זוגית

ממליצה לך להתייעץ משפטית בנושא, כי צריך לדעת יותר פרטים ויש לנושא זה היבטים נוספים.
אך צריך להיות ברור לך שבית המשפט יבדוק מהי טובת הילדים, ברוב המקרים טובת הילדים היא משמורת משותפת (אם אין בעיות חריגות של אחד הצדדים).
ולכן למרות שכרגע אתה פגוע וכועס כדאי שתחשוב מה באמת יהיה טוב עבור הילדים שלך. כי לא מדובר בעניין זמני שיחלוף, אלא בסידור קבוע לכל החיים. האם אתה באמת מסוגל לקחת בלעדית את כל האחריות?
האם ניסיתם לשקם את הקשר?

בהצלחה,
גלאי סיגלית
יועצת זוגית

אני בטוח שיש באפשרותי לגדל אותם במשמורת מלאה אצלי.
לפני שנתיים ניסינו טיפול זוגי והוא החזיק רק כמה חודשים ואז שוב פעם היא חזרה לבקשה שלה להתגרש.
אציין שהעבודה שלה לא סדירה לחלוטין והיא לא מחזיקה מעמד יותר מחצי שנה בכל מקום עבודה הולכת אליו.
עדיין אני המפרנס העיקרי+ בבית וזה שנושא את רוב העול בבית.
כך שגם אם אגדל אותם לבד אני לא ארגיש בשינוי.

נ.ב:
יש לה בעיה (פסיכולוגית / פסיכיאטרית) שהיא מודעת אליה והיא לא מטפלת בה כבר המון זמן, והעניין הזה הוא הגורם הראשי לכל מה שקורה ביננו. (זה עלה גם בטיפול הזוגי והמטפלת אמרה לה שהיא צריכה לטפל בעצמה).

לאחר כל כך הרבה שנות נשואים יש שחיקה צריך לרענן את החיים ...כל אחד בדרקו שלו ..וגם את תהני תפנקי את עצמך......מסעדה/ שיחות נפש עם חברה / לצאת לטייל לבד הליכה בערב / תתלבשי יפה / זה כבר יזיז לו ויחזר אחרייך........

שלום מירב,
אני מבינה שהלב חצוי וזה מאוד מתסכל. כדי ליצור שינוי אמיתי, תחשבי על דרכים למלא את החסר לך בבית עם בעלך. החלטת בשלב זה שעדיף לך להישאר בבית, אך אם לא תתקנו את הדורש תיקון יש סיכון שלא תצליחו לאורך זמן וחבל!!טוב שהחלטתם ללכת לייעוץ זוגי, זה יסייע לכם להגדיר מחדש את מערכת הצרכים שלכם בשלב זה של חייכם וגם במציאת הדרך לממש את זה.

כל-טוב ובהצלחה
סיגלית גלאי
יועצת זוגית

תנסי להנות בדרך מיסתורית יש הרבה זוגות שחיים כך תנסי לפנק ולפצות את עצמך.יהיה טוב יותר....

מניסיון ,לצערי אני חייב לומר לך כי מי שטעם/ טעמה את הטעם האסור,התשוקה,הריגוש,האדרנלין שזורם בדם, אינו יכול להשתחרר מהגעגוע לאותם רגעים גנובים וקסומים וסביר מאוד שיחזור בשלב כזה או אחר לאותה נקודה או לאותו צימר,או לאותו מגע חפוז ברכב...עצוב,מצער ואכזרי אבל אלא החיים...

לא הבנתי באיזה קשר הייתם.

אבל אני יכולה לומר לך על עצמי
קשר מדהים של שנתיים,נפרדנו ,מבחנתי הוא בגד בי נפשית
וכשחזרנו לא סלחתי לו על זה... ונפרדנו בטעם ממש רע ועם מטענים שלי כלפיו

לא יודעת מה הסיפור אבל ...עם מרגישים רע עם הקשר
עדיף ללכת כבר

מה אנחנו? וואי אין לי מושג אני אצטרך לשאול אותו ולחזור אליך.

בכל אופן, בתור הנבגדת אני רוצה לתת בו אמון, להרגיש שוב כמו פעם. אבל איך עושים את זה ? איך אני מוודא שבפעם הבאה שאנחנו לא ביחד הוא לא מסתכל על בנות אחרות?

איך אני מוודא שבפעם הבאה שאני מבהירה לו שאנחנו לא במערכת יחסים ושהוא יכול לצאת עם אחרות, הוא לא יוצא עם אחרות ?

שלום לך,
אני לא ממש מבינה את הבעיה, היה ביניכם קשר לא מוגדר, את היא זאת ששמת את הגבול באמירה "אני לא רוצה חבר" מה ציפית שהוא יבין מזה??
אם הבנת עכשיו שאת מעונינת בבחור, זה הזמן להגדיר מחדש את הקשר ואת גבולותיו. אם תהיה הסכמה ביניכם עלייך להאמין בו, הצהירו על עצמכם כזוג קבוע שלא מתרועע עם אחרים עד שתחליטו למסד את הקשר או שתחליטו להיפרד.
ונקודה למחשבה! אם מכריזים על ליברליות היא פועלת בדרך כלל בשני הכיוונים, ובהחלט זה לא נעים כשמבינים שמתירנות יתר עשויה גם לפגוע בנו. אך צריך לזכור שחופש הבחירה תמיד קיים גם כשמדובר בשינוי השקפת עולם.

בהצלחה
גלאי סיגלית
ייעוץ זוגי

אני לא מבינה איך זה הגיוני שיש לי רגשות. הוא אמר לי בודאות שהוא נבדק ואנחנו היינו ככ זהירים! מה אנשים יגידו? ואיך אני אמורה לספר למשפחה שלי ?

אני רוצה חוות דעת שניה. אני מסרבת להאמין שנדבקתי ברגשות. אני נראה לי על כל אמצעי מניעה שקיים!

סיגליייייייית אני והבחור החלטנו להיפרד אתמול. הבנו שאנחנו לא מסתדרים אחרי הכל.

הכי עצוב זה שאפילו לא היה לנו breakup dry sex. זה יהיה לי הכי חסר. היה לנו סקס יבש מטורף.

היינו מקפידים להתחרמן לפחות 3 פעמים בשבוע. ככ עצוב.

עם כל השטויות בצד אני חייבת להגיד שיצא לי להכיר בנאדם באמת מושלם. למרות שהתחלתי להבין שאף אחד לא מושלם. וגם לא צריך להיות. (אבל לפרוטוקול, אני עדין רוצה להיות).

בכל אופן, נפגשנו אתמול וזה היה כאילו כל הקשר נבנה לרגע הזה - הרגשתי כאילו ראיתי אותו.

אני אסכם כאן ואומר שכמה שהקשר היה לא קונבנציונלי, ושלהיות איתי זה פשוט סיוט - לא הייתי משנה דבר!

אתם לא הייתמ ממש חברים זה משניקרא בתחילת הדרך.הוא בחן אותך ואת אותו..וכנראה החליט להיות עם אחרת.....זכותו לדעתי...המזל יאיר לך פנים בבוא העת בטוח ציצו

כמעט ואין יום שבי"ד לא דן בבעיה הזו, אכן רבים מהגרושים והגרושות תופסים את עצמם לאחר מעשה ומבינים שעשו טעות גדולה,
אתה הלכת בעקבות אשתך דרך ארוכה בתקווה שכך יהיה לה טוב, וכפי שהבנתי מהודעות קודמות שלך, היא זו שבחרה להפרד, אולי כי לא רצתה להשלות אותך ולגזור עליך חיים ללא יחסי אישות, צר לי על מה שהיא ואתה עברתם, וכואב לי באופן אישי על כך שנפרדתם סופית, כנראה שהיא לא קיבלה מספיק את התמיכה הנכונה כדי לדעת שאי אפשר להתחמק מניסיונות שה' שולח לנו,
אולם מאחר והחלטתם להפרד ולהתגרש כדת וכדין, עליך לכבד את רצונה ולהתגבר על הרצון שלך לחזור אליה, אלא אם אתה מעוניין לקיים מצוות "מחזיר גרושתו", והיא מסכימה שוב להכנס איתך לחופה והפעם בידיעה שיש לה בעיה שתצטרכו להתגבר עליה,
שב והתאבל על החיים היפים שהיו לכם, וכעבור יום יומיים קום מהשבעה, וצא לחפש לך אשה חדשה שתוכל להפיק מהקשר איתה את כל הדברים הטובים שהיו לך ובכפל כפליים,
בהצלחה

מצב קצת דומה,מקווה לעזור ולו במעט...
הייתי פרודה חצי שנה, פרידה מוחלטת, הוא דיבר רק עם הילדים...
לא היה לי אוויר! כל צעד ושעל זה היה איתו, כל דבר הזכיר לי אותו, הרגשתי שאני אמות אם יעזוב אותי סופית וביקשתי שיחזור ולא יוותר עלינו....הוא חזר ומאז אני בסיוט,מה עשיתי לעצמי,מה חשבתי לעצמי? במקרה שלך זו בעיה מינית (לא ראיתי הודעות קודמות שלך כך שאין לי מושג במה מדובר) במקרה שלי זו בגידה עלובה, לא חשוב,היסוד נפגע,אתה לא יכול להמשיך לבנות כלום עם יסודות פגומים, כמו בתאונה, הלך השסי,הרכב לא יהיה אותו הדבר....
אני בטוחה שאתה אוהב אותה, רגשות לא נעלמים ככ מהר, ואם אין משוב ממנה, אל תוותר על עצמך, קח תרגשות, תקפל,שים במגירה ואל תיגע...מנסיון,הזמן עושה את שלו
צא החוצה,תנשום אוויר צח ולא חנוק,תכיר מישהי שתהיה לך משב רוח רענן, אל תסתכל אחורה, כל יום שעובר לא חוזר, מהעבר ניתן רק ללמוד קדימה ולא ניתן לחזור אליו
תקום בבוקר ותגיד לעצמך, "היום אני לא משתגע ממנה או מכלום,היא לא מנהלת אותי, אני הולך להשתגע על החיים, להנות ולמצוא את החצי השני שלי", יאללה שיהיה שבוע טוב:-)

נתי שלום,
חודש הוא זמן קצר יחסית אחרי גירושים כואבים וידיעה שיש ביניכם קושי שהפתרון שלו גם הוא ארוך טווח. אני מציעה לך לא למהר ולהסיק מסקנות.
מצויין שאתה בטיפול, קח לך את הזמן כמו שצריך, אתה תבין בטיפול דברים נוספים מעבר לכך "שהמצב מסובך" וכשתרגיש שיותר בהיר לך בנשמה, תוכל לקחת החלטה נכונה ואמיתית לך. וזה יהיה בסדר גמור גם אם ההחלטה תהיה לחזור אליה שוב ולהתמודד, כי אז זה יהיה ממקום אחר חזק ובשל יותר.

בהצלחה,
גלאי סיגלית
ייעוץ זוגי

איך אפשר להסביר דבר כמו מה שאני עובר בחודשיים האחרונים :
אחרי זוגיות קשה בה למרות הרבה דברים טובים ה"חצי כוס הריקה" מאוד הפריע לי כיון שזה היה דבר מהותי וכמו שכתבתי כאן - לא קיימנו יחסי אישות בגלל טראומה של אישתי - ובכל זאת עכשיו כשאני גרוש אני לא מוצא שום נחמה לאותה חצי כוס מלאה !! אני משתגע מהעובדה שהיתה לי אישה שאהבתי , בחורה יפה וחכמה ואיך שהיא צחקה איתי וכ"ו גם מצב כלכלי טובמאוד ומעמד וסתם חיי יומיום , למה אז כשהיה לי את הדברים האלו הייתי כ"כ שקוע בצרה הזו ולא התנחמתי במה שיש ואילו עכשיו אני עצוב כל היום וכל הלילה . התחושות שיש לי עכשיו שהיתי מוכן לחזור לחיות איתה עם כל הבעיות נכונות ? באמת משהו השתנה אצלי ? או שזו אשליה ?

יקירתי , את מצטיירת כבחורה אטלגנטית שלא ממש חסר לה משהו,
גם אם מדובר ברופא , ואני עובדת עם רופאים , הם לא תמיד מציאה , כי בסוף היום הם רק אנשים רגילים , עם צרכים רגילים ואופי...לרוב בעייתי, וזאת מעצם תפקידם (לא כולם!!!).
מה שחשוב זה , שתקחי הכל בפורפורציות , תשאלי את עצמך :
האם סוף העולם הגיע ?
האם אני כל כך גרועה שאני לא אמצא משהו יותר טוב?
האם אני באמת מסכנה , או אולי ,לא ממש חרב עולמי ואף אחד לא מת (לא ילד , לא הורה ...) , אף אחד לא חולה מחלה סופנית ... וכדומה .

אני מציעה , תבכי , תתאבלי , אבל בסוף השבוע תקומי , תלכי למספרה , לקוסמטיקאית, פרגני לעצמך בבגד חדש , ארוחה טובה במסעדה עם חברה... וצאי לדרך חדשה.

אם הוא המזל שלך ...הוא שלך! ואם לא אז לא וטוב שכך...!!!!

יש לך מה להציע , אז אל תפלי למרה שחורה ...פשוט תציעי למישהו ששווה את זה .
נ.ב. אם יש לו אופי בעייתי כפי שציינת , אז למה לך לסחוב שק תפו"א רקוב על גבך...ועוד לכל החיים????

תחיי , החיים קצרים ואף אחד לא יודע מה קורה אחריהם.

לאקסית

התחילי לומר שהוא האקס שלך, זה בוודאי ישפר לך את ההרגשה. זכרי שלא רצית אותו כי את לא אוהבת את התנהגויות שלו. נראה שאת ממש משוכנעת בכך שאתם לא מתאימים, חשבי איזה טוב זה שהבנת את זה בזמן, השקיעי את החיפוש והאנרגיות שלך במחשבות חיוביות ובחיפוש אחר האדם המתאים לך. אני משוכנעת שברגע שתתאהבי שוב ויהיה לך פרטנר מתאים ומפרגן תשכחי ממנו. אבל קודם עלייך להאמין בכך שמגיע לך מישהו טוב ממנו, וזה יבוא.
ובינתיים, נתקי ממנו מגע בלי טלפונים, העסיקי את עצמך בתחומים נוספים, אולי הגיע הזמן לחדש קשרים עם חברים וכד'.

בהצלחה
גלאי סיגלית
יועצת זוגית

אחת . את לא צריכה עזרה אם ינסה בשנית העמידי אותו במקומו בצורה הקשה ביותר
ותודיעי לו שאת מספרת למיועדת שלו { אולי בשביל להרתיע אותו }

עזרת לי מאודדד.

דתייה או לא דתייה, בחיים יש חוקים וגבולות שמי שפורץ אותם צריך לעבור טיפול, המשודך של אחותך מתנהג בגסות רוח ותחילתו של קשר זה מעידה על סופו,
לפני שאת שואלת אם לספר לה, תשאלי את עצמך מה את מרגישה כלפיו,,,כי אם זה נעשה בכפייה זו כבר הטרדה מינית,
-
אם את בגיל המתאים וזה נעשה בהסכמה אפי' חלקית שלך, אז את צריכה לשים לו גבולות, ולומר לו מפורשות חד וחלק, אני לא מעוניינת שתיגע בי, אסור לך לגעת בי, בפעם הבאה אני פונה למשטרה, את יכולה גם להזהיר אותו שתספרי לה,
בשלב הזה לעניות דעתי חבל לערב את אחותך זה לא יועיל ורק יזיק לקשר שלהם,
-
שמרי נפשך והיי חזקה לא נוגעים במה שלא שייך לנו. נקודה.

קודם כל תודה רבה שהקדשת מזמנך וענית לי!
מה שהוא עשה לא נעשה בכוח, אני פשוט לא הגבתי, אבל אני אף פעם לא זאת שעשתה את הצעד כדי שזה יקרה (להתקרב,ללכת לצד שאף אחד לא יראה..).
הפעם אני לא אספר לאחותי, אבל אם זה יקרה שוב אז אני אפעל בהתאם.
עכשיו מתעוררת לי השאלה- לך תדע אם הוא עושה את זה עם עוד בחורות??!!

בת כמה את?
הטרדה כשמה כן הוא, מישהו גורם לי לאי נעימות, מטריד את גופי או את נשמתי...
ולכן אני שואל בזהירות האם את חפצה בחיבוקים שלו? האם את מרגישה טוב עם מה שהוא עושה לך?
כי זו לא חכמה להיות צדיקה על חשבונו, ולהרוס לאחותך את הקשר שהם הולכים לבנות,
את לא אחראית על אחותך!
את אחראית על הגוף שלך בלבד!
אם את רוצה להיטיב עם כל הצדדים באמת, ואת באה ממקום נקי לגמרי, תודיעי לו חד משמעית שאת לא מעוניינת בחיזורים ובחיבוקים שלו, זה פוגע בך, ובמשפחתך,
-
ייתכן ויהיה צורך לערב צד ג' כדי להעביר לו את המסר, כך שלא תצטרכו לעמוד שוב בסיטואציה מביכה ומסוכנת,

אני בת 18. בהתחלה לא היה לי בעיה עם החיבוקים שלו כי אני באמת אוהבת אותו, אבל אוהבת אותו בתור זה שהוא גיסי לעתיד (וזה טבעי שאני יאהב אותו) אבל לא אוהבת אותו בקטע של חבר. אבל מתי שזה התחיל להיות יותר בסתר ויותר קרוב אז זה כן הפריע לי ומתי שאמרתי לו "די" אז הוא אמר "מה? אני עושה משו לא בסדר?.."
אני מקווה שיהיה לי את הכוחות לעמוד נגדו ולהעמיד אותו על מקומו.
בקשר לצד ג' אני מאוד חוששת לספר את זה לעוד מישו שיכול לעזור כי אני חוששת שזה יעשה בלגן ואולי אף לביטול החתונה ואני יודעת שאחותי אוהבת אותו המון!!
ושוב תודה לך!

אני בת 18. בהתחלה לא היה לי בעיה עם החיבוקים שלו כי אני באמת אוהבת אותו, אבל אוהבת אותו בתור זה שהוא גיסי לעתיד (וזה טבעי שאני יאהב אותו) אבל לא אוהבת אותו בקטע של חבר. אבל מתי שזה התחיל להיות יותר בסתר ויותר קרוב אז זה כן הפריע לי ומתי שאמרתי לו "די" אז הוא אמר "מה? אני עושה משו לא בסדר?.."
אני מקווה שיהיה לי את הכוחות לעמוד נגדו ולהעמיד אותו על מקומו.
בקשר לצד ג' אני מאוד חוששת לספר את זה לעוד מישו שיכול לעזור כי אני חוששת שזה יעשה בלגן ואולי אף לביטול החתונה ואני יודעת שאחותי אוהבת אותו המון!!
ושוב תודה לך!
לא נותר לי אלא לאחל לך בהצלחה, אל תפלי למלכודת דבש שתגרום לך לתיסכולים מיותרים, כל הכבוד לך על הרגישות שאת מפגינה כלפיו וכלפי אחותך, אבל אל תוותרי על הכבוד האישי שלך, את ראויה לאדם שיאהב ויכבד אותך בגלל מה שאת ולא בגלל שאת אחות של,,,
כל הסיטואציה הזו מסכנת את מעמדך כרווקה פנויה וטהורה, תעיפי אותו לפני שהוא מלכלך את שמך הטוב והורס לכם את היחסים במשפחה,
טבעי שיהיה לך מאהב אחד ויחיד שהקשר שלכם יהיה בנוי על הערכה וכבוד הדדי,
טבעי שהוא לא יסתובב בביתכם כלל עד החתונה,
טבעי שתאהבי אותו בתור גיס אבל מרחוק ללא שום מגע!
טבעי ובריא מאוד לומר לו עד כאן!
-
אני מקווה מאוד בשבילך ובשביל אחותך שלא מדובר באדם בעייתי במובן הקל של המילה... אני עדיין סבור שאת צריכה לחפש אדם קרוב רחוק או דמות רבנית כלשהיא כדי שייעשה עבורך את העבודה, זה גדול עלייך, וכנראה גם עליו והוא זקוק לעזרה מקצועית ויפה שעה אחת קודם,
את לא חייבת לספר את כל הפרטים מספיק שתאמרי שהוא מנסה להתחיל איתך ואת חוששת לשלום אחותך,
בהצלחה
אם את רוצה הכוונה נוספת ומפורטת תשלחי לי מייל ל- [email protected]

את חייבת להציל את אחותך ולספר לה מייד אחרת חיי הנישואין האומללים שלה יהיו על מצפונך

אתה לא חושב שאני צריכה קודם לדבר אתו?

משהו פה מוזר שאתה נותן לכולן את המיל שלך.........הכוונות שלך לא כאלו טהורות !! אני ממליץ לכולן להישמר ממך !!

כי הרי מה אתה יכול לכתוב במיל שפה לא תוכל לרשום ?!?!

חומר למחשבה הא ?!?!

שלום לך,
אין ספק שהבחור מתנהג באופן לא ראוי ולא מכבד כלפייך וגם כלפי אחותך, אדם שמעז להתנהג כך רגע לפני חתונה עם בחירת ליבו, סביר להניח שלא ישתנה רגע אחרי החתונה. אני מציעה לך לשתף את הורייך (או אחד מהם) ולהתייעץ איתם. (לדעתי, גם אחותך צריכה לדעת מהעניין, למרות הכאב הכרוך בכך. קחי בחשבון שהיא עשויה להפנות כלפייך את הכעס). אין לי ספק שהבחור מנצל את תמימותך וגילך הצעיר, ולכן כדאי שתתרחקי ממנו לחלוטין.

בהצלחה,
גלאי סיגלית
ייעוץ זוגי

את חייבת מייד לדוות על זה אחרת תהי אחראית על קורבנות אחרות של המנייק הזה

צר לי על כל המילים הברוטליות חסרות ההבנה המינימאלית בענייני חברה ותרבות (לדעתי כמובן) דתי לא דתי זה נושא אחד. נושא שני הוא שאת אמרת שבהתחלה זה היה בסדר מבחינתך. וזה מה שהכי חשוב כאן את ואתם שומעים. מבחינתך זה היה טוב, כלומר קיבלת את זה בחיוביות, בנעימות, גם לך היה נעים ונחמד, מה פתאום שתיזרקי עליו אבנים משטרה אזיקים - אלא אם כן את באמת חסרת שפיות, ולא נראה לי שזה המצב. פתאום התחלת לקלוט בואנה.. הבחור מתקדם בשפת הגוף.... נשיקות ועניינים וזה פתאום נתן לך הבזק שמשהו פה לא בסדר.... ואז את שואלת את הפורום....... לגיטימי טוב - מה הוא אשם שאת נתת לו להבין שזה בסדר? הוא נכנס איתך למערכת של תיקשורת עקיפה, ולא אאריך כאן הרבה. אם את מבינה כבר שצריך לעצור, פשוט. תצמצמי את הקשר איתך אליו פחות דיבורים פחות מבטים (אני לא מאמין שיהיה לך קל - אבל אם זאת המטרה הרצויה לך זאת חובתך) פחות רונדלות מסביבו.... וגם במידה והוא מתקרב קצת - קחי פורט נוסף של מרחק, הוא יתחיל להבין את הכיוון שלך - רק אם תהיי החלטית בזה לאחר תקופה קצרה מאד את תראי שהוא גם ייקח פורט ממך - במידה מסויימת - אם נראה לך שהוא לא מתקשר בשלבי ההתנתקות משחק אותה אדיש, כאילו לא קולט, (בתנאי שלך אין נפילות) אזי באמת משהו אצלו לא בסדר.... ואז כל מה שאמרו לך יכול להיות הגיוני מאד.... אליאור

כנראה דילגתי על קטע מסויים שאמרת לו די והוא שאל אם הוא עושה משהו לא בסדר..... כאן זו מציאות שונה במידה מסויימת ממה שהבנתי בהתחלה לכן אני מבקש לבטל את תגובתי בכללותה שכן פרטי המקרה מורכבים עבורי לשיקלול מוסרי ערכי עצה כללית - תמצאי נוסחה משולבת מכל מה שאמרו לך כאן כולם.

ראי את מעשיהו כלא תקין אך עם זאת אין מקום לטרגדייה .
כמדומני הבעייה ניתנת לפתרון והיא יכולה להיות ממך ,כלומר דרך התנהגותך תחווי סדר בכל הנעשה בחייך ובחיי אחותך הבכירה.
שימי לב לאורך השרשרת התגובות מה עשה לך טוב בסיפור.
ןמה בדיוק זה גרם לך להרגיש .
זיכרי : "תמיד חצי כוס המלאה"

חיים סלומון

שלום לך אחת,
כמובן שמה שאת מתארת אינו ראוי בין אם את דתיה ובין אם את חילונית.
אני מציעה לך לדבר איתו ואם תראי שאינו משתף פעולה או שתחשבי שהוא לא באמת מתייחס ברצינות אולי את כן צריכה לקיים שיחה עם אחותך..
מה שבטוח הוא שהתעלמות מהעניין אינה רלוונטית.
רק הערה קטנה, קיימי את השיחות האלה רק אם משוכנעת לחלוטין זה באמת קרה ולא רק נדמה לך.

בהצלחה,
דליה שוורץ - יועצת זוגית ואישית

זה נשמע כאילו את לא מאמינה למה שאני רשמתי!!

לא הייתי רוצה להתחתן עם גבר שמלקק את השפתיים של אחותי הקטנה

זה גועל נפש.

את חייבת לספר לה, והיא כבר תחליט איך היא פועלת.

לימור היקרה,
ראשית חזרי הביתה ותתמודדו יחד, קשה לפתור קונפליקטים מרחוק ולצפות לתוצאות.
שנית, שימו את האגו בצד ותתנהלו מתוך כוונה אמיתית לשמור על הזוגיות והמשפחה.
אל תשקיעו את האנרגיה בגורמים חיצוניים לכם, גם אם מדובר במשפחה, אפשר לשמור על קשר קונקרטי מכבד, לפחות בשלב זה.
אני מציעה לכם ללכת לייעוץ זוגי כדי שתלמדו לתקשר טוב יותר ותפתרו את הקשיים ביניכם שנמשכים כבר זמן רב, שניכם מצהירים על כך שאתם לא מעוניינים להתגרש וזאת כבר התחלה טובה. כי אין בעיה שלא ניתנת לפתרון אם שני הצדדים מעוניינים בכך.

בהצלחה וכל-טוב
גלאי סיגלית
יועצת זוגית

אני מבין שבעלך מעונין לחיות ב 2 עולמות להיות נשוי לך ולהיתנהג כרוק.....זה טוב לו בנתיים..כנראה עסוק במישהיא אחרת (סתם השארה) וחוזר אלייך שמתגעגע..אמא שלו לא תחליט בשבילו הוא המחליט על עתידו...תני זמן תראי לאן נושבת האהבה ונסי לשכנע אותו לבחור בטוב....כמובן בך...בהצלחה.....ציצו

אמא שלך כבר עשתה מספר החלטות משמעותיות לגבי הקשר עם אביך, היא התגרשה ועברה לדירה משלה, היא חיה באופן עצמאי. כלומר, אמך מבינה שהחיים איתו באו לקיצם והיא מתמודדת עם זה בדרכה.
לכן אני משוכנעת שהיא תתגבר גם על הידיעה הזאת שאביך התחתן שוב עם המאהבת. אני מציעה שתלכו כל האחים לאמך (אני משערת שאתם מספיק בוגרים), שבו איתה יחד, ספרו לה את האמת, הביעו תמיכה ואהבה כלפיה. אני משוכנעת שזה יחזק אותה ויעזור לה להתגבר. אולי הידיעה הזאת תעזור גם לה לשקם את עצמה ומי יודע אולי זאת תהיה הזדמנות גם עבורה ליצירת קשר חדש.
נכון, שהיה ראוי יותר שאביך יעשה זאת לאחר 35 שנות נישואין, אך עובדה שהוא לא עושה זאת וסיבותיו עימו. ולכן עשו את זה אתם ברגישות ואהבה,גלו אתם נאמנות כלפיה, הרי ברור שבשלב מסויים היא תשמע על כך.

בהצלחה
גלאי סיגלית
ייעוץ זוגי

שלום סיגלית ותודה על תשובתך, אנחנו 3 אחים מאד מגובשים ובקשר טוב עם אמא, לאבא היה יותר קל שאני אספר לה מאשר הוא, אך אמרתי לו שלדעתי הוא זה שצריך להתמודד עם זה הפעם ולספר לה ואני אהיה שם כמובן אחרי כדי לתמוך, הוא אמר שיעשה זאת, בנתיים יש בניהם עדיין כמה דברים לא סגורים ואחי הציע שרק אחרי שיסימו בינהם הכל שאבי יאמר לה. בנתיים אנחנו פוגשים את אמא ולא אומרים דבר ואני מרגישה כמו שקרנית מסתירה ממה משהו, אך בגלל שבעבר אמרנו לאמא והיא לא רצתה להאמין חשבתי שהם צריכים לסגור זאת ביניהם ולי לא מתחשק לומר לה זאת ולהרוס את ההרגשה החיובית יחסית שהיא נמצאת בה..

שלום לך,
זה בסדר להשאיר את האחריות בידיים של אביך,הוא מספיק גדול כדי להתמודד עם הבחירות שלו. אבל נראה שגם לו נוח לדחות את זה (מעניין למה?).
קחי בחשבון שככל שיעבור הזמן יהיה לכם עוד פחות נוח. כי אם את מרגישה לא נוח עם ההסתרה עכשיו, מה אמך תרגיש כשתדע שכולכם ידעתם ורק היא לא!?
כדאי שתחשבו מה באמת ימזער את הפגיעה על פי הבנתכם והכרותכם את אמכם וקבלו החלטה בהתאם.

בהצלחה,
גלאי סיגלית - יועצת זוגית

שלום ספיר
חשבי על כך שהצלחתם להיפרד למספר שנים, כנראה שהיו לכם את הסיבות הטובות לכך. תכתבי לעצמך את הסיבות לחוסר ההתאמה ביניכם ועזרי לעצמך לזכור לא רק את רגעי הנוסטלגיה הטובים אלא גם את החלקים הפחות נעימים.
אני מבינה את הקושי הגדול של תחושת ההחמצה, אני לא בטוחה שאת מאוהבת יצרת בו תלות, חשוב לברר מאילו סיבות את מתקשה לפרק תלות זאת.
בכל אופן, במצב הנוכחי את חייבת להמשיך הלאה כי הבחור עשה את הבחירה שלו. אולי דווקא עכשיו שזה חד משמעי, זה יעזור גם לך להבין שאת צריכה להתמודד באופן שונה מהעבר, ובאמת להמשיך הלאה בלי להביט לאחור.
כדאי שתשקלי עזרה מספר מפגשים אצל פסיכולוג יכולים לעזור לך להבין מדוע את מתקשה ליצור קשר אינטימי עם גבר אחר. התשובה "אני מאוהבת באקס שלי" סביר להניח שאינה התשובה הבלעדית.

בהצלחה וכל-טוב
סיגלית גלאי
יועצת זוגית

קיטי שלום,
חווית בגידה. בגידה מאוד לא פשוטה, חברה שהפרה אמון ובעל שעשה זאת. את צודקת זה קשה! אבל בתוך כל הקושי הזה את היא זו שצריכה לקבל החלטות. החלטות שיקבעו עבורך את העתיד.
ההחטות שאת צריכה לקבל הן לגבי החברה שלך ולגבי בעלך.
את צריכה להחליט האם את מוכנה להמשיך לחיות איתו אחרי העניין הזה או לא.
אם התשובה היא לא אז תתחילי לבצע את כל מה שצריך כדי לסיים את הנישואים האלה עם כמה שפחות כאב לכולם. אבל אם ההחלטה היא שכן את מוכנה להמשיך לחיות איתו את תצטרכי לעשות עבודה מאוד גדולה עם עצמך מאחר ואמון נותנים ולא מקבלים.
את צריכה להחליט שאת נותנת בו, למרות הכל, אמון וממשיכה הלאה כי בלי לתת בו אמון הבגידה הזו תעמוד בינכם כל הזמן ואי אפשר לנהל חיים נורמלים כשכל הזמן רבים על בגידה ישנה ושאי אפשר לסלוח על זה.
ההחלטה להשאר יחד היא הרבה יותר מסובכת כי היא דורשת לשים בצד ולהתקדם הלאה אבל לעיתים קרובות היא ההחלטה הנכונה יותר.
שימי לב, אני לא אומרת שאת צריכה להיות עוורת ותמימה אבל את צריכה לתת אמון ולאפשר לחיים לחזור לשיגרה הרגילה שלכם אבל הוא צריך לדעת שאין יותר הזדמנויות ואם יפר שוב את האמון שניתן בו המחיר יהיה כבד.

בנוסף אני מציעה לך לבחון איתו מדוע זה קרה. על איזה צורך הבגידה הזו ענתה. אולי יש דברים שהוא לא אומר לך וכדאי שיגיד כדי שאפשר יהיה לקדם את הזוגיות שלכם למקום טוב יותר.

אני ממליצה בחום לפנות לייעוץ זוגי כדי לקבל הכוונה בתהליך הלא פשוט הזה.
בהצלחה,
דליה שוורץ , יועצת זוגית ואישית

את חייבת טיפול !!

מאוכזבת,
כדי לדעת אם התשובה שלך היתה טובה או לא תבחני את מבחן התוצאה. האם השגת את מה שרצית בתגובה שלך? קרה משהו טוב יותר בחיים שלך מאז? זה קידם את הזוגיות שלך. אם התשובה היא כן אז התשובה היתה מצויינת אבל יש לי הרגשה לפי מה שאת מספרת שלא רק שזה לא קידם אותך לשום מקום גם מאותו רגע זה התדרדר. אז כנראה שהתשובה לא היתה כ"כ מוצלחת.
את עסוקה בלנקום בה ולשמח שקורים לה דברים רעים אבל זה חסר טעם וחוץ מיצר הנקמה זה לא עונה על שום דבר ולכן זה כנראה מיותר.
שימי לב, אתם צריכים טיפול זוגי וכמה שיותר מהר יותר טוב. יש לי הרגשה שאתם לא יודעים לנווט את הזוגיות שלכם לחוף מבטחים ללא עזרה.

בהצלחה,
דליה שוורץ - יועצת זוגית ואישית

יקירתי עשית חכם שלא נכנסת איתה לדיאלוג זה יוצר כעסים ומגיע למילים שקשה לשמוע אותם..תתעלמי ממנה תחזקי את הקשר עם בעלך.....ויחד אים זה תתפנקי גם את בכל דרך שתבחרי....פשוט זה יעבור מאליו .לדעתי

אני מחזקת אותך ומבינה. רוצה שתחשבי עלייך ועל הילדים.ומה שברור הוא כבר איננו איתכם לצערי עלייך לדאוג שצרכייך יתמלאו כולל קורת גג לילדיי ורמת מחייה ברמה שכעת ואני מקווה שטוב .המגרש של שניכם ואל תוותרי אם הוא יעשה בעיות כי הוא זה שנפל ללא שיתוף .אם באמת הכוונה שלו לעלות את הזוגיות למעלה ולהתחיל מחדש ואת אוהבת אותי אז אני מאחלת בהצלחה כי המצב לא יהי ה קל אנחנו שנה אחרי וישנם ימים כמו ביום הראשון הלב לעולם לא יחזור להיות שלם ואנחנו אחרי המון טיפולים.

שלום לך,

כששוקלים אם לספר ולהתוודות על בגידה, כדאי לבדוק אם המטרות והתועלת שאנו מקווים להפיק מהווידוי אכן ראויים וכדאיים, לעומת המחיר שגילוי הבגידה ייגבה.
יש לקחת בחשבון את עומקו של הקשר וחוסנו, את מערכת הערכים והאמונות שלך ושל בת הזוג, את היכולת שלך להכיל את הסוד המעיק ולחיות איתו או האם אתה חש צורך נפשי לוחץ לשחרר את הסוד.
אין כאן המלצה חד משמעית, לעיתים שיקולי אושר אישי וזוגי חשובים יותר מהאמת הצרופה. ולעיתים, ללא כנות ואמת לא נשאר בסיס לזוגיות.
אם הגעתם לייעוץ מתוך כוונה לשמור על הזוגיות והמשפחה אני מאמינה שתמצאו את הדרך לסלוח ולהתגבר.

בהצלחה
גלאי סיגלית
ייעוץ זוגי

שלום לך מעשייך כמובן דוחים בעיניי אני ניבגדתי. בעלי מצטער ולי קשה .עצתי לך אם אתה מתחרט באמת ורוצה לשמור עליכם אל תספר כי לא חשוב מה היא תאמר או תסלח
זה לעולם לא באמת ישכח מהלב ואותי זה ריסק ועדיין לרסיסים. הייתי מעדיפה לא לדעת
.פשוט כך את שניכם ותתחיל כאילו התאהבת בה מחדש ותראה לה כמה היא חשובה
בהצלחה.