פורום פרידות, גירושין, בגידות - יש לך שאלה?

יואלה שלום,
לא ציינת כמה שנים אתם נשואים אך אם הילדים פרחו אני מניחה שזה לא מעט שנים.
נסי להזכר מה הייתם עושים בעבר שעשה לכם כייף ביחד ושחזרי את הרגעים האלה.
נסי ליזום עיסוקים משותפים לשניכם כדי שתוכלו להיות יחד גם מחוץ לבית.

אם אלה לא עוזרים פתחי לך תחומי עניין של עצמך צאי לחוגים, תפגשי עם חברות ומלאי את חייך במה שעושה לך טוב.

בהצלחה,
דליה שוורץ - יועצת זוגית ואישית

שמע, אתה נשוי 4 שנים. רק 4 שנים שזה כלום !!
סביר להניח שהאהבה שלך תחזיר אותך אל האישה שלך ותמחל לה.... אבל יחד עם זאת אני משוכנע ללא צל של ספק ועם יד על הלב שהיא שוב ושוב ושוב תמעד בעוד שנה שנתיים

גם לך ידידי זה יעבור אבל !! הצלקת תישאר והחשדות יהיו קיימים בצורה אגרסיבית מתמיד

אין לי אמון בשיט באישה שהולכת ובוגדת אחרי פאקינג 4 שנים של נישואין !!
מה הקטע לומר לא מתאים בוא נתגרש ?!

מזלכם שאין לכם ילדים וזה הרע במיעוטו.......

אני מטבעי ואנשי הפורום יעידו על כך לעיתים אגרסיבי ביותר בתגובותי על סשנים של בגידות. במקרה שלך ידידי אין לי על מה לכעוס אלא רק לרחם על אשתך שלאחר 4 שנים של נישואין הולכת ורועה בשדות זרים...

הסימפטייה היא אליך בלבד ידידי שאתה עומד בפרץ רגשות הזעם/בושה/רחמים וכ'

המלצתי האישית חבר, סיים את זה כמה שיותר מהר משום שהעץ שלצידך תמיד יהיה עקום.

ליבי איתך (וחבל בשבילה אתה נשמע בחור כארז)

שלום לך יוסי,

אני מבינה את הבילבול ואולי אף כעס שאתה מן הסתם חש .עם זאת, אני מתרשמת שאתה עדיין אוהב את בת זוגתך וקשה לך לחשוב על פרידה- וזה לא בהכרך הצעד הנכון...
הצעד הנכון הוא להשתמש במשבר זה שנוצר ולהשתמש בו כמנוף לצמיחה ושיפור היחסים בינך לבינה.לא אחת, משבר המערב בגידה הינו תוצאה של קשיים ואי שביעות רצון של אחד מבני הזוג אשר אינו יודע/מסוגל להתמודד בדרך אפקטיבית וזו מעין קריאה לעזרה.אם היא והמערכת ביניכם חשובה לך, עליכם לפנות לייעוץ מיקצועי אשר יסייע לכם לזהות את הסיבות לבגידה ,לשקם את משבר האמון שנוצר בינך לבינה, לעבד את הרגשות הקשים שאתה והיא חווים, ולקבל כלים לשפר את מיומנויות התיקשורת ביניכם ויאפשר לכם להתמודד טוב יותר עם קשיים בעתיד.

בהצלחה לכם.

שב דקה אחת עם עצמך ותחשוב טוב טוב, ארבע שנות נישואין, בגידה אחת באמצע שעליה לפחות אתה יודע,כמה זמן נמשכה? אולי היו בגידות נוספות שאתה לא יודע? בנוסף מזלך שכרגע אתם ללא ילדים,השיקול כרגע הוא נטו אתה! אתה אוהב אותה כל כך? אז זה בסדר גמור אל תתגרש ותחייה בציפייה / ידיעה שהמכהה הבאה בו תבוא ,בזה שלא יהיה לך ספק.מצער לשמוע שאישה עם בעיות פיריון בוגדת בבעל תומך ואוהב שעושה ככל יכולתו כדי לממש את אהבתכם בהפריה מלאכותית.לדעתי לרעייתך יש בעיות נוספות שאתה ממש לא מודע להם.סורי חבר,אתה צריך לקום וללכת ולהמשיך הלאה.

הייתי נשוי 20 שנה אהבתי אותה יותר מעצמי נסיכה מהאגדות.אחרי 8 שנים בגידה ראשונה השמיים נפלו בכיתי כמו תינוק היה קשה אבל סלחתיאבל זה כבר לא היה אותו דבר . עזבנו לאר"הב .6 שנים אחרי אני מגלה שהיא כבר 5 שנים ברומן .אטום נפל אבל יש ילדם עדיין אוהב. אזהרה אחרונה. שנה אחרי עוד רומן יותר נכון אותו אחד חזר. לא אלאה אותכם .מוות איטי וכואב אבל אין ברירה התגרשנו.היא בוכה דמעות של דם. רוצה לחזור אוהבת מאוד זה היה טעות .על טעויות משלמים וכולם.אח יקר בגדו בך תברח משם זה רק יהיה יותר כואב לעולם לא יהיה אותו דבר.חברה יקרה אין הצר שווה בנזק המלך הלב נקרע אבל אין חזרה תתגברו מי שיש לו סוכרת ומת על שוקולד אם יאכל ימות על השוקולד

גם אני עברתי חוויה דומה, זה הזמן להתחיל פרק ב, קצת קשה בהתחלה אהל אח"כ... מדהים.

ההחלטה הזו קשה לי מאוד ... ואין לי מושג מה הצעד הנכון
אני אוהבאותה מאוד , וקשה לי לאבד אותה
מצד שני היא בגדה בי במשך חודשיים !!!
איך אפשר לשקם אמון ? איך אפשר בכלל להסתכל עליה מבלי לדמיון אותם יחד ??

חשבתי על רעיון ...
אולי להפרד באופן מוחלט . להשכיר דירת רווקים קטנה , היא תחזור להורים
לנתק מגע , חשבונות , הכל . ממש להיפרד

לאחר הניתוק המוחלט להפגש בטיפול זוגי . כן לתת לזה סיכוי קלוש .רק שיש לי את הידיעה שאני כבר בחוץ אם לא מסתדר ..

אני לא פוחד מהשינוי , מהמעבר להיות לבד . אני בטוח שיהיה בסדר
פשוט עברנו כ"כ הרבה בחיים המשותפים הקצרים שלנו , משברים שזוגות לא עוברים חיים שלמים ותסמכו עלי בעניין . והיא הייתה שם בשבילי בבעיות הכלכליות , בבעיות האי פוריות ובהתמודדות עם קשיים נוספים .

נכון היא עשתה מבחינתי את הנורא מהכל , את מה שלא עושים ולא סולחים
באמת לא מגיע לה סיכוי לתקן ?

אובד עצות

זרוק אותה

לדור עם נחש.

לי היה מקרה כזה--אפילו לפני סידור חלוקת הרכוש נתתי לה גט- ובכיף.

זו מצווה לתת גט לאשה בוגדת כדי למנוע תופעת הממזרות.

תצליח... הנה גם אני משתקם רק כחודש לאחר הגירושין...גרושתי עוד

מחפשת לה גברים והטלפון שלה לא מפסיק לצלצל.

אני מבין אותך לחלוטין. כמו רבים וטובים פה גם אני עברתי את אותה חוויה (מאוד דומה לשלך, בגידה של אישה אחרי שלוש שנים). עד היום אני מרגיש את הכאב, הכעס וגם אשמה לו ברורה. ואני זוכר איך בימים הראשונים כל מה שרציתי זה שהכל יעלם ויחזור להיות כמו פעם. הכעס לא מוחק את האהבה.

וכל הזמן אתה בתקווה שאולי זה יום אחד יחזור למה שזה היה.

אז קודם כל - האם אשתך בכלל רוצה לחזור? אולי טוב לה עם הבחור? אני לא אומר שזה המצב, אבל בשביל שמה שאתה מתאר יקרה היא צריכה לרצות את זה. ולהבין. אצלי זה לא היה ככה, וטוב שכך. אישתי רק אמרה שהיא מצטערת, אבל לא הראתה סימני חרטה אמיתים. ואני לא יודע להגיד לך מה היה קורה אילו כן - אבל אני בטוח שלא הייתי יכול לחזור למה שהיה בעבר. לדעת שכל פעם שהיא יוצאת יש סיכוי שהיא עם מישהו. לשכב איתה וחשוב שהיא הייתה עם מישהו אחר.

העצה שלי לך היא - אל תחליט שום דבר. תן למוח לחשוב לכל הכיוונים ותן לעצמך זמן. תתנתק ממנה, ותן לזמן לעבור. דברים יהיו ברורים יותר. ותעזר בפורום, ובחברים.

תהיה חזק - בסוף עוברים את זה.

ןתזכור שולא מגיע לה מישהו כמוך. ושלך מגיע להיות עם מישהי שרוצה אותך.

למרות הקושי , הכעס וכל התחושות שעוברות עלי החלטתי לתת לזה הזדמנות נוספת
להאמין שמדובר בטעות , ללמוד ולצאת מחוזק

אני מאמין שצריך לתת לכל אחד הזדמנות שניה , במיוחד שמדובר שאישתי שעברה איתי כל כך הרבה ..

חייב לציין שזו ההחלטה הקשה ביותר שלקחתי ויחד איתה מגיעה התמודדות מאוד לא פשוטה .
אני בכל שעה עגולה מחליף את הרגשתי , לא מצליח למנוע מכל מיני תסריטים ותמונות שלהם .לחדור לי לראש . פשוט קשה .
זה לא בשליטתי בכלל , מנסה להעסיק עצמי בעבודה ושוב חוזר לפורומים ולכתבות השונות לקבל פיסות מידע ואינדיקציה נוספת .

הלוואי ויכולתי לשכוח מהכל , למחוק את הכתם ..אבל זה לא אפשרי ואני מבין שאת
פשוט להתמודד ..פשוט לחכות שהזמן יעשה את שלו ולעבוד על הבעיות בקשר הזוגי

מקווה לטוב

אם החלטת אז שיהיה בהצלחה. אל תקשיב למה שאחרים אומרים לך, בסופו של דבר אתה זה שהולך לישון בלילה עם עצמך.

אני בטוח שלא יהיה קל, אבל אולי עוד חצי שנה תבוא לפורום הזה ותעודד אחרים.

תשמע רון ,אתה חתיכת מפגר ומתוסכל ברמות.! לך תעסיק את עצמך במקומות אחרים במקום לפגוע ולרמוס כאן אחרים הנימצאים במצוקה.אם אין לך מה לתרום אז עדיף שתסתום!

אל תיקראי אפילו את התגובה של רון הדפוק. אכן מעדת ועשית מעשה שלא יעשה דבר שלצערנו רובם ככולם חוטאים בו ביום מן הימים,כמובן שחלילה אני לא מצדיק בגידה.אבל את חייבת אך ורק לבעלך תירוצים והסברים ואם הוא החליט מתוך בחירה לוותר ולמחול לך למה את מייסרת ופוגעת בעצמך פגיעה מיותרת שכבר עברת עקב ההתמוטטות שקרתה לדעתי מכיוון שאת לא יכת לחיות בשלום עם מה שעשית.קומי על רגלייך,תשקמי את חיי הנישואים שלכם,חבל לשקוע ולברוח מהמציאות,עוד תיראי ימים טובים בזוגיות שלך.בהצלחה!

שלום לך גילי,

ראשית, צר לי על מצבך הרגשי הלא יציבץטוב אתם עושים שפניתם לייעוץ זוגי, אך אני מקווה כי במהלכו אתם מזהים את אותם הגורמים אשר הביאו אותך ואת אישך למשבר זה ומקבלים הדרכה וכלים כיצד לשפר את מיומנויותיכם החסרות.
עם זאת, ברצוני להציע לך לשלב טיפול זה בטיפול קוגניטיבי - התנהגותי (CBT),אשר יסייע לך רבות בהתמודדות עם החרדות והמועקות ויתכן אף שישחרר אותך מנטילת תרופות בצורה אינטנסיבית כפי שאת מתארת. בטיפול תלמדי כיצד המחשבות שלך 'תורמות' לחוסר יציבותך, ולרגשותייך הקשים וישפר את איכות חייך ורווחתך.זאת באמצעות שינוי דפוסי חשיבה לקויים והמרתם במציאותיים יותר.לשאלתך, יש לך סיכוי להשתחרר מתחושת האשמה שמלווה אותך ומשבשת את איכות חייך, במידה ותשקיעי מאמצים בכיוון הנכון!

בהצלחה!

הי.כמו כל פצע,יקח זמן ריפוי...יעבור הכל.את צעירה,תמשיכי הלאה-ללימודים,עבודה..
חבל לבזבז בריאות על דברים שממילא לא בשליטתך..חוץ מזה,יכול להיות שפשוט לא מגיע לו מישהי כמוך,כי הוא תינוק!!!
בהצלחה רבה!!!!

יעל שלום,

פרידה היא דבר לא פשוט, פרידה היא ניתוק מאדם שאוהבים בלי שבאמת רוצים בכך..
בפרידה יש המון כאב והמון שאלות שנשארות פתוחות, ושאלות ללא מענה מקשות עלינו להתגבר על הפרידה. אבל, ויש אבל, במקרה של פרידות, לזמן יש משמעות מאוד גדולה בתהליך ההחלמה, ההתחלה קשה והלב כואב ומתכווץ כל הזמן אבל לאט לאט אפשר לחזור לנשום ולפתוח את העיניים ואחר כך את הלב לדברים חדשים.

אני מבינה את הקושי שלך להסביר לעצמך מה עשית אבל זה כנראה לא קשור אלייך. הוא הגיע להחלטה שכרגע אינו מעוניין להיות יותר חלק ממערכת היחסים הזו והסיבה היא בעיקר תלויה בו.
את המשיכי להיות מי שאת ולהתנהג בדיוק כמו שאת יודעת כדי שתשארי מי שאת.

כשהכאב הטרי של הפרידה יחלוף את תיהיה מסוגלת להסתכל על מערכת היחסים הזאת בעין בוחנת ולבדוק אם זה באמת התאים לך או שרק היית כ"כ מאוהבת שלא באמת בחנת את המציאות כפי שהיא.

את עדיין בחורה מאוד צעירה ואין ספק שנישואים בשלב הזה של החיים יכולים להיות טעות בעיקר בגלל הבשלות והבגרות שבגיל הזה עדיין לא ממש מתאימים להתחייבות לחיים.

קחי לך פרק זמן מוגדר "להתאבל" על הקשר הזה ולאחריו צאי עם חברות ותתחילי לעשות דברים שעושות בחורות רווקות בנות 21. זה יקל עלייך לעבור את התקופה הזו עד שהוא יהיה זיכרון ישן ונחמד..

בהצלחה,
דליה שוורץ - יועצת זוגית ואישית

נוני חדוה שלום,
קראתי את דברייך וקצת קשה לי להבין האם בעלך חי בארץ ומידי פעם רק נוסע לגרוזיה או שהוא חי שם. לא הבנתי כמה שנים מתנהל הרומן הזה וגם לא הצלחתי להבין מדברייך אם אתם נפרדתם בעקבות מה שגילית או שאתם עדיין יחד.
בכל מקרה אני מציעה לך בחום לא לנתק את הקשר עם בנותייך. אין שום קשר בין הדברים, בנותייך ודאי אינן אשמות במה שעושה בעלך.
את כותבת שאינך עצמאית אז אולי זה הזמן לפתח את העצמאות. למצוא לך תעסוקה זה יכול להיות התנדבות או כל דבר אחר שאת יכולה ויודעת לעשות. תוכלי להעזר בבנותייך כדי לא להיות לבד כ"כ.

תלות היא דבר מכביד בעיקר למי שתלוי אז נסי למצוא לך את הדרך שלך שאינה תלויה באדם אחר.

בהצלחה,
דליה שוורץ - יועצת זוגית ואישית

אין חכם כבעל הניסיון !
אני שמח לקרוא את מה שעבר עלייך מאז, וכפי שנאמר "מעז יצא מתוק".
כל אדם עובר משברים בשלב מסויים בחיים שלו, החכמה היא >
לצאת ממנה בכבוד,
להפיק את הלקחים,
ולדהור קדימה עם תובנות חדשות,
אני מקנא בזוגיות הפורחת שתהייה לכם מעתה ועד עולם.
-
שבת שלום
והמון בהצלחה

שירלי שלום,

לפעמים אצריך לעבור חוויה מסויימת כדי לדעת מהי שווה באמת, וזה קרה לך והבנת שהדרך הזאת לא מתאימה.
ניסיון הוא דבר אפשר לצבור אותו ואת את הניסיון שלך עשית והגעת למסקנות ותובנות.
בושה לא צריכה לרחף מעלייך, את עשית את הבחירה שלך בזמן מסויים והיום את יודעת להעריך הרבה יותר את מה שיש לך ופנויה לבן הזוג שלך הרבה יותר..

מי יתן ויהיה קל לאחרים ללמוד מהנסיון שלך !

הי,
לבני, אין לך מושג כמה העצות שנתת לי חלחלו והשפיעו עלי. הראייה שלך כל כך חיובית, רחבה ואמפטית. אני באמת מודה לך על המילים שכתבת לי לפני חודש ועל מה שכתבת לי עכשיו. רק בגללך הרגשתי חובה כל כך גדולה לעדכן.
לרון, אני לא מתכוונת להשתמש במילים שאתה משתמש. לשמחתי קראתי את התגובה שלך לפני שמחקו אותה. אני בטוחה שאכעיס אותך יותר אך אני חייבת לספר לך שבעלי לא יודע כלום... לא בגלל שאני חוששת מהתגובה שלו אלא משום שאני לא מוצאת טעם להכאיב לו בנושא. אני יודעת שזה לא הוגן כלפיו אבל אולי זה דווקא מה שהוגן ונכון לעשות בשבילו. לשמחתי החיים הם לא שחור ולבן, יש עוד צבעים וגוונים וכרגע אני בוחרת להשתמש בהם. הייתי שמחה לדעת מה הסיפור שלך? האם אתה נשוי? רווק? בן כמה אתה? מה גורם לך להיות כל כך קיצוני בדעות שלך? זה לא מהתנשאות חלילה זה באמת מעניין אותי. אתה מגיב פה כל כך הרבה שאני בטוחה שלא רק אני מעוניינת לדעת מה הסיפור שלך.
לצוות היועצות, תודה על התגובות אז וגם עכשיו. תגובות מאוד חכמות שבאו ממקום של אמפטיה ולא שפיטה. זה מאוד עוזר בעיקר ברגעי משבר.
אני מאוד נהניית לקרוא את הסיפורים כאן ובעיקר את התגובות.
לילה טוב,
שירלי

למה אתה מפרסם את המייל שלך בכל פורום הקשור לסקס ?!?!?! משהו מסריח לי איתך !!

היי שירלי, מזלך שהצלחת לזהות בזמן שהיית כלי משחק אמנם כלי המשרת את שני הצדדים אבל אתן הנשים בדרך כלל גם מערבות רגשות ומכאן חיי הנישואים שלכם נהרסים.אל תיתייסרי ובטח אל תשתפי את בעלך בבגידה שבגדת בו.אמנם זה לא היה לעניין אבל מה שלא יודעים לא כואב ואין מצב שתוכלו לחזור לחיי שיגרה והיה אם תספרי.רק תיזכרי תמיד שבמידה ולבעלת תהיה מעידה את תיצטרכי למחול לו עליה מראש.מהתובנות שהגעת בדרך הקשה את יכולה ללכת רק קדימה.
בהצלחה!

שלום לך,
אני מבינה מדברייך שגילית בגידה של בעלך וקשה לך מאוד להתמודד עם זה. זה הגיוני וברור שזה גילוי לא פשוט אך השאלה היא מה את עושה מעכשיו והלאה.
האם את מתכוונת להמשיך את החיים בשינאה וכעס או שאת מתכוונת לנסות להבין איך אפשר להתקדם הלאה.
זה אפשר להמשיך הלאה אך צריך מאוד לרצות. זה לא פשוט זו הרגשה לא נעימה אך ניתן לטפל בעניין ולהמשיך הלאה.

בחירתך בכינוי חולה מטריד אותי והייתי ממליצה לך בחום לפנות לעזרה, לדבר על הדברים ולהבין איך אפשר להתקדם הלאה..

נשמח לעדכון איך את מתקדמת,
דליה שוורץ - יועצת זוגית ואישית

בגידה היא בגידה היא בגידה, בגידה ומעילה באמון זה אחד הדברים הבלתי נסלחים ואין זה משנה אם מדובר בחבר,חברה,בעל,או אישה במיוחד לאדם שבמהות שלו הוא טוטאלי ונאמן כלפי בן זוגו.האם המראה המכוער של הבחורה איתה בגד הוא זה "שמשגע" אותך או שמה הבגידה באמון? לא שהתשובה משנה הרבה אבל יש לי תחושה שההרגשה שהחליף מרצדס בסוסיתא משגעת אותך ולא נותנת לך מנוח.לא ניתן להסביר את המוח הגברי ואני כגבר רושם לך את הדברים,למה ומדוע ואיך זה כבר מאחורייך,בעלך בגד,מתחרט,את פגועה וקשה לך להמשיך מכאן.עצתי לך היא אחת,רק אם את חושבת שתוכלי למחול ולסלוח סליחה אמיתית וכנה לאורך שנים אז תעשי מאמץ לקבל את סליחתו ולהמשיך הלאה. אם השיקולים הם ,לא עכשיו,הילדים,מה יגידו אל לך להתפתות לתירוצים,התסכול והכאב לא ירפו ממך ויעצימו מיום ליום,את תהרסי כל חלקה טובה בתא המשפחתי ולו כדי לנקום ולהרע למי שפגע בך.זה מיותר, ספגת בגידה,קומי על רגלייך,תשקמי את חייך, שלחי אותו למאהבת המכוערת ומכאן השמיים הם הגבול.
אין לך הרבה אופציות,אחת למחול ולסלוח ולהמשיך את החיים,השניה לקום וללכת וזאת אך ורק מתוך ידיעה ברורה שאת לא תיסלחי ולא תימחלי לעולם.

אני קוראת את תגובתך ומתוך ההגיון הייתי רוצה לקום וללכת .אך אני יודעת שילדיי הרגישים יתמוטטו והם קטנים חיינו מתנהלים רגיל את התיסכול אני משדרת אליו בחדרי חדרים וזה קורה בנפילות שלי .ליבי ללא מוצא אני מניחה שאם אעזוב אני אתמוטט למרות שאני נמצאת בטיפול קשה לי להבין איך אחרי כל השנים שמתוכן היו גם קשות כלכלית ועמדתי לצידו וחלקנו דברים שאיש לא יכול לעלות על הדעת הוא עשה זאת.

שכחתי להוסיף שעדיין אכפת לי ממנו ואני עדיין מקנאה בכל טלפון שהוא מקבל במסגרת עבודתו במיוחד אם היא נקבה.

סליחה היא קודם כל בשביל עצמך !
כשאת לא סולחת למישהו את בעצם סוגרת וכולאת את הכאב בתוך הגוף שלך, ולא מאפשרת לכעס/לזעם לצאת ממך החוצה...
את מענישה בעיקר את עצמך, את סוחבת על גבך משקל מיותר שמישהו...שם עלייך,
אל תתבלבלי...
קרתה לכם תאונה קשה באמצע החיים, בעלך פגוע ראש ומוח, מנסה כעת לשקם את עצמו, אבל הפגיעה שלך יותר קלה, אל תהפכי את היוצרות,
כפי שכתבה לך דליה, את "בוחרת" להעצים את הפגיעה ולקרוא לעצמך "חולה". וזו נקודה שאת חייבת לעבוד עליה החל מרגע זה,
הרגשות שאת מתארת משקפים מציאות נכונה ולא ניתן לקחת את התחושות שבהם את נמצאת, אבל בידייך לחולל את השינוי, את זו שתקבעי כיצד ייראו חייך מעתה ואילך,
בין אם את רוצה להמשיך ובין אם את רוצה לקום וללכת, יש לך עבודה שקיבלת מבעלך היקר כשיעור לחיים האישיים שלך, אז נכון שהיית מוותרת על המתנה הזו, ונכון שהוא הרס לך כמה דברים בדרך, אבל כעת זה היכולות והתכונות המיוחדות שרק את מודעת להם באים פה למבחן אמיתי,
האם את מתרסקת ונופלת למשכב בגלל אדם שפגע בך ביודעין או שלא ביודעין, או שאת קמה ונלחמת קודם כל בשביל לגלות מי את ? מאיפה באת ? ואז תחליטי לאן את הולכת...
אחרי כל השנים שעמדת לצידו גם בזמנים הקשים אני מניח שיש לך את הכוחות הדרושים לעבור גם את המשבר הזה, את לא חייבת לעשות זאת, אבל יש לך את הזכות לדרוש ממנו שיעמוד לצידך כפי שבני זוג מבקשים תמיכה אחד מהשני לאורך השנים,
אל תרחמי עליו ואל תהססי לבקש עזרה ככל שהלב שלך ידרוש, אם טיפול אחד לא עוזר תעברי למטפל אחר, ובלבד שתמצאי מרגוע ליסורייך,
בהצלחה

מודה לך .חיזקת אותי מאד הרגשתי משהו טהור כשקראתי את שכתבת מתחשק לי

לומר שתזכה רק לאור ואהבה בחייך כרגע נכנסתי הביתה לאחר שביקרתי בכותל.
ועדיין שורה עליי האוירה המיוחדת של ירושלים.

תודה על הברכות,
מההתנהלות שלך רואים שהחלטת להתחזק בכל המישורים,
את משתפת,
לומדת,
מתחזקת,
מתפללת,
השילוב של כל הדברים יחד יביא לך בסופו של דבר את ההרגשה שהתגברת על המכשול שהזדמן לפתחך,
בהצלחה

נקודה חשובה מאוד,אם את מקנאה לו סימן שהרגש שלך כךפיו עדיין קיים למרות הכעס וכאב הבגידה.קומי על רגלייך,שימי הכל מאחורייך קורות טעויות לכולנו.אם למד את הלקח דיינו.בהצלחה בהמשך

את צעירה יקירתי, סהכ בת 24 ועם ילד באופק, יש לכם את היכולת לתקן את המעוות, אינכם זוג בני 45 שמיצו את החיים ורוצים לשנות פאזה, נסו להתגבר על המכשולים ! יש ככ הרבה דרכים לאזן את הפערים בינכם ! הכי קל זה להתגרש ולשבור את הכלים.
מרגיש אני באופן חד כי את מעוניינת ואכן רוצה לבנות ולשקם את הנישואין הללו הן בשבילכם והן בשביל הצאצא שבדרך.

אל תתייאשו/י תיכף תשתנה לכם הפרספקטיבה על הזוגיות כאשר אישך יצטרך לקום בבוקר להכין אוכל/להחליף חיתול וכדומה, העזרה ההדדית הזו תעשה לכם פלאים בנישואין !

בעלך לא זקוק לשום זעזוע כדי לראות מה הוא הפסיד. תאמיני לי שהוא ואת יודעים מה אתם אוחזים !

המון הצלחה וכמובן המון מזל טוב

בת שלום,

את אישה צעירה אך יש לך כבר ילדה ועוד אחת/אחד בדרך. אתם במשבר אך אני בטוחה שקיימת דרך לצאת ממנו ולמצוא פתרון למשבר הזה. המחשבה שלך שפרדה תגרום לו להבין כמה צריך אותך לא בהכרח מבוססת ואני מציעה לך בחום לנסות לפתור את הבעיות במקום לברוח ולגרום לו לחזור לאותן בעיות בדיוק. כשיש קושי צריך לטפל בו ולנסות למצוא מדוע אתם נקלעים למריבות ולקשיים שלכם.

ממליצה לכם בחום לפנות לקבלת ייעוץ זוגי, כדי לעזור לכם לפתור את הבעיות שלכם.
אתם צעירים עם ילדה קטנה כ"כ חבל לפרק לפני שממצים את כל הדרכים לפתירת הבעיות

בהצלחה,
דליה שוורץ - יועצת זוגית ואישית

תודה רבה לך באמת בדיוק בשביל זה כתבתי מה שכתבתי בפורום שיכתבו לי כמה אני לא בסדר- אך מה לעשות את זה אני כבר יודעת ובכל זאת לא חשבתי לקבל תגובה כל כך אגרסיבית מאדם שהוא כל כך נגד אך בכל זאת נכנס לפורום שעוסק בבגידות. ובקשר לאנלפבתיות שלי -הלוואי שזו היתה הטעות הכי קשה שלי מכל מה שאני עוברת עכשיו-להתבלבל בשמות שגם כך ברור ל כ ו ל ם שהם בדויים.את זה אוכל לתקן בקלות אך לכל מה שכתבתי בטח ממך לא אצפה לתשובה שתאיר את עיני אפילו במקצת.
שיהיה לך המשך יום נעים ר ח ל

לא רוצה ממך שום תגובה איש קשה!!!אני לא יודעת מה מצבך-נשוי? לא נשוי? אבל אם כן אני ממש מקווה בשביל אשתך שאלוהים לא יעמיד אותה בנסיון כמו שלי ועוד מולך. כבר עכשיו אני מרחמת עליה!!! שאלוהים ישמור.

עצתי לך כי תישמרי על חיי הנישואים שלך,תודי לבעלך שהסכים למחול לך ונלחם עלייך,מכאן את צריכה למחוק את העבר ואת הרומן שהיה.הרומן לא יוביל לשום מקום,בסופו של יום את תישארי בלי בעלך ובלי מאהב

עברתי מצב כזה לפני הרבה שנים (אני מהצד הנבגד), ואנו נשואים. חשוב מאד כיצד מטפלים במצב מייד בהתחלה. רצוי מאד להעזר באיש מקצוע, בין אם ללכת לבד ובין אם ללכת כזוג. חשוב לך לדעת מראש שהדרך ארוכה וקשה. אל תצפי שבעלך יעשה DELETE בראש. הצלקת והחשדות לא נמחקים.

רחל שלום,
בהחלט ניתן להתגבר ולשקם את הקשר הזוגי שלכם, יש לכם שנים רבות של זוגיות שבוודאי היתה בה הרבה עשייה, שיתוף, הצלחות וכו'. אך עלייך קודם לקבל החלטה עם עצמך האם זה מה שאת רוצה? האם את בוחרת להילחם על בעלך?
אין ספק שבעלך פגוע וגם הוא כמוך חש מבולבל ולא יודע איך להתמודד עם זה. לכן חשוב שאת תהיי החלטית בשלב הזה גם עבורו.
אני ממליצה שתעזרו בייעוץ זוגי כדי לדבר על האמון שנשבר וכיצד ניתן מכאן והלאה לבנות אותו מחדש.

בהצלחה,
גלאי סיגלית- יועצת זוגית

רחל החזיקי מעמד והמשיכי להיות חזקה
אין ספק שתמיד יעלה הנושא ויצוף שוב
אני לא מקנא בך
את מוצפת ברגשות - מכל הכיוונים ליבי איתך .
אני בטוח שאת מי הכותב .......

זה סוף הנישואין- כך לפחות דעתי בנדון.

את לא אוהבת את בעלך ובגלל זה בגדת.

אם היית אוהבת את בעלך לא היית בוגדת. עכשיו משהסתיימה האהבה עם

הבעל--לדעתי לא ניתן להחזיר את האהבה כפי שהייתה. המטפלים למיניהם כותבים

כי אפשר טיפול זוגי--אבל אני לא מאמין בזה.

לכי לאהבה שלך החדשה ותנסי להצליח בה-ואני מקווה שלבחור החדש לא יקרה

מצב שבו תכירי מכר אחר ותתאהבי בו עם הזמן... אז אין סוף לזה לדעתי.

אני עשיתי טעות שנתתי לאשתי לצ'וטט באינטרנט עם גברים..כי חשבתי שהאהבה ביני

לבין האשה היא חזקה מאד ואף אחד לא יוכל להפריד בינינו, והנה --בסוף האשה

בגדה...התגרשנו..ועכשיו היא בוגדת בכל גבר כל יום שני וחמישי.

עם הזמן אנשים משתנים- וצרכים של אדם משתנים- לכן במקרה בגידה

של אשה (להבדיל משל בעל , שיש לזה חומרה נמוכה יותר) צריך להתגרש.

תודה רבה.

שלום לילך,

את מספרת כיצד הוא מרגיש כלפייך והוא מספיק כנה לומר לך שהוא לא מספיק אוהב ושמבחינתו אין ביניכם מספיק התאמה. האם את מוכנה להתעלם מכל זה, ולהאמין שהכל יסתדר אחרי.. ומה את מרגישה כלפיו? נראה שאת מוכנה לעשות הרבה פשרות כדי להתאים את עצמך לציפיות שלו, אך האם את חושבת שתוכלי לחיות כך זמן רב?
צר לי לומר, אבל מדברייך משתמע שאת מנסה להחזיק את הקשר בכל תנאי ועם הרבה וויתורים מכיוון שאת מאוד רוצה להביא ילד. בעצמך ציינת שיש דרכים נוספות לממש את הרצון להיות אמא, וגם חשוב שתזכרי שתמיד קיימת האפשרות למצוא את האדם המתאים לך באמת, לזוגיות שיש בה הדדיות ורצון משותף לחיות יחד.
כדאי שתסתכלי על התמונה כולה בפיכחון (גם אם זה קצת קשה ומאכזב) ותשקלי היטב את החלטותייך, כדי למנוע כאב והתמודדיות קשות יותר בעתיד.

בהצלחה וכל-טוב

גלאי סיגלית
יועצת זוגית

תודה על התשובה.
בקשר לנושא האהבה כשחזרנו לאחר הפסק זמן הראשון הוא היה אומר שכן אוהב אותי,
לאחרונה בשל הויכוחים וההרגשה הלא חיובית כל הזמן נאמר גם מצידו וגם מצידי פחות.
בקשר לילד עובדה היא שאני מוכנה לממש את האימהות גם בצורה אחרת,לגבי גבר אחר מבחינתי אני כבר בגיל שאין לי זמן לבזבז ומפחדת שאחר כך תהיה לי בעיה להרות
זה הזמן לילד.

לא לוקח חצי מהזמן של הקשר כדי להתגבר עליו. אני הייתי בזוגיות 10 שנים ויצאתי ממנה בשבוע.
פשוט הניחי לתחושת כעס ובזבוז- זה לא יעזור לך. תחשבי שצברת נסיון, אמנם מר, אבל נסיון חיים.
ותראי איך אז, כשאת פנויה מרגשות שליליים ופנויה להתחלה חדשה, איך מהר תמצאי את החלק השני שלך.
זה מה שקרה לי.
אני מאחלת לך את אותו הדבר- למצוא את האושר, שלווה, אהבה ושמחה של החיים שלך.
בהצלחה

שלום מירב,

אני מבינה שהילדה מאוד חשובה לך, אך אסור לך לשכוח שיש גם זוגיות שצריך לעבוד עליה, כדי שכולכם תרגישו טוב. אני ממליצה לכם ללכת לייעוץ זוגי כדי למנוע גירושים בגלל חוסר הבנות או תקשורת לקויה. בטיפול תוכלי להעלות גם את הדרים המציקים לך לגבי משפחתו.
לשאלתך, כנשואה או כגרושה אין ביכולתך למנוע מבעלך או ממשפחתו לראות את הילדה. אלא אם כן, מדובר במקרה קיצוני ומוכח של אלימות, התעללות או התנהגות אחרת המסכנת את בריאותה או חייה וזה לא המצב שאת מתארת.
חשוב שאציין שילדים מרגישים איפה טוב להם להיות ומי אוהב אותם, ולכן, סמכי גם על בתך אם היא תרגיש לא נוח אצלם היא לבד לא תרצה להיות בחברתם.
מעבר לכך את יכולה לחנך רק את בתך, ולכן את יכולה ללמד אותה מה אסור ומותר ביחס של הסביבה כלפיה.

בהצלחה,
סיגלית גלאי
ייעוץ זוגי

שיחות נעשו עם בעלי והוא אף מבין את החשש שלי
(אך בכל זאת זו המשפחה שלו והוא אף פעם לא יראה את זה כמוני כי הוא יכול לסלוח להם על הדבר שעשו בעבר).
האם עלי לחכות שיקרה משהוא קיצוני על מנת להוכיח את הטיעון שלי או שמספיק לתת הוכחה מהעבר של המשפחה ?

אומנם לבת שלי תהיה היכולת להבחין איפה טוב לה ואיפה לא אבל האם צריך לחכות שבשביל זה יקרה משהו ? מספיק שפעם אחת הסבא יחזור שיכור הביתה או שפתאום תהיה לו כריזה שתגרום לו לרגרסיה.
האם אי אפשר לעשות משהו על סמך העבר של המשפחה (למרות שהיום הדברים כאילו נראים בסדר)?

תודה

שלום זיוה

נראה שבמצב הנוכחי התקשורת ביניכם היא כמו כדור שלג, ואף אחד מכם לא מצליח לעצור אותו לרגע ולחשוב. ולכן, אני מציעה לשניכם במקום להיות אימפולסיביים ולהגיד דברים שאולי אתם לא מתכוונים, לנסות ולהבין אחד את השני במקום שכל אחד יהיה תקוע בעצמו. אין לי ספק שייעוץ זוגי עשוי לעזור לכם בשלב זה, אבל אם הוא מתעקש לא ללכת, שכנעי אותו שאת באמת רוצה להבין למה הוא כועס כל היום? ומה אתם מצפים אחד מהשני? שניכם מאוד מתוסכלים מהמצב, שניכם מאוד זקוקים להקשבה והבנה. אולי כדאי שתעזרו בצד שלישי שאתם סומכים עליו (בן משפחה, חבר) שיעזור לכם להתגבר על השלב הנוכחי.
אם בסופו של דבר תחליטו שאתם נפרדים, היי בטוחה שתמצאי את הדרך להסתדר, האמיני בעצמך וברצון שלך לשמור על הילדה. את יכולה לפנות לרווחה שיעזרו לך וגם בעלך אינו יכול להסיר את אחריותו מתשלום מזונות לילדתך.

בהצלחה
סיגלית גלאי
ייעוץ זוגי

איזו שאלה ?!
אם בעלך יודע מהממון שלך יש לו את הלגיטימציה לדרוש חצי ולא משנה איפה זה יימצא

מה ששלך שלו ומה ששלו שלך !

תזייני אותו מכל הכיוונים ביחוד שיש לך את זה מצולם ומתועד ! תדרשי את מלוא הכתובה ! לפי הבנתי יש לך קייס לעניין

אל !! תוותרי !! למזדיין הזה ! לכי עם זה בכל הכח !

תשאירי אותו רק עם התחתון שלו ומזלג לאכול

תזיין את עצמך טינופת .

חדוה שלום,
את כועסת וכשאנשים כועסים הם לא עוצרים רגע אחד לבחון את התגובה שלהם ואת הסיטואציה בה הם נמצאים אלה מתמקדים אך ורק וכעס של עצמם.
אני מציעה לך לבחון את הסיטואציה הלא פשוטה בה את נמצאת, ולקבל החלטות חכמות לגבי המשך הדרך.
את מתמקדת ברצון שלך לפגוע בו ובכעס שלך על בנותייך.
האם כעס על בנותייך ישפר משהו במצבך או רק יהפוך את המצב לרע יותר?
בנותייך אינן אשמות במה שקורה לך עם בעלך? אם תוציאי את הכעס על הבנות שלך אז את תגרמי להן להתרחק ממך כי אף אחד לא אוהב להיות ליד מי שכועס עליו.
אם תפגעי באיזשהו אופן בבעלך יהיה לו מאוד קשה לסלוח לך וכך במקום להחזיר אות אלייך רק תרחיקי אותו יותר.
ולכן את צריכה להחליט איך את מתנהלת בסיטואציה בצורה שתביא תוצאה טובה ולא תוצאה רעה.
אני מציעה לך קודם לא להתעמת עם בנותייך, הן שלך וגם שלו והן יכולות להביע את דעתן גם אם לא נעים לך לשמוע...
במקום לכעוס עליהן כדאי אולי לעצור לרגע ולהקשיב.
תשאלי אותן למה הן אומרות שצריך שניים לטנגו, דברי עם בעלך ונסי להבין למה בעצם בחר בדרך הזו? נסי להבין ממנו אם יש בכלל אפשרות לשיקום מערכת היחסים שלכם.. אולי תביני שהוא ממש לא מעוניין ואולי תגלי שאם את רק מראה רצון לעשות צעד הוא יצטרף אלייך ותוכלו לטפל בבעיות.

בהצלחה,
דליה שוורץ - יועצת זוגית ואישית