פורום פרידות, גירושין, בגידות - יש לך שאלה?

ליזה שלום,
כנראה שעד כה מצאת פתרון שיצר איזון בין הצרכים שלך , מחד משפחה ( בעל ילדים) שנתנו לך כנראה את המסגרת שאת צריכה ומאהב מנגד שהשלים את מה שהיה חסר אצל הבעל. היום המאהב מפר את האיזון כי מבקש ממך לקחת החלטה חשובה בחייך ונשמע שמייד מצאת דברים טובים אצל הבעל שאגב בתחילת הכתוב ציינת אחרת רק את מה שאין בקשר . ההחלטה בהחלט חשובה ומשמעותית שיהיה עלייך להתמודד איתה ולכן המלצתי לך היא לפנות לטיפול כדי לבחון היטב את בחירותייך בחיים.הפתרון שמצאת עד כה להחזיק את המקל בשני קצותיו לא איפשר לך לבחון את היחסים השונים. כנראה שהגיע הזמן כדי שתתמסרי לכאן או לכאן ולחילופין תלמדי לחיות עם היש והאין בהשלמה.
בהצלחה וחג שמח
תמי אורן

שלום לך דורה,

אין נשים שמנהלות קשרים רומנטיים רק עם גברים נשואים, אך יש כפי שציינת נשים אשר מנהלות יחסים עם דפוס שחוזר על עצמו עם גברים בילתי מושגים. לא אחת הדבר נובע (גם אם באופן לא מודע) מחשש ממחוייבות, מחוסר ביטחון ביכולת לנהל מערכת יחסים מלאה ,עמוקה ומחייבת.
יתכן גם ודפוס זה נובע מערך עצמי נמוך ,דימוי עצמי בעייתי.יש לבדוק כל מיקרה לגופו, אך חשוב לזהות מה מקור ההתנהולת הזו ו'לעבוד' על אותם החלקים אותם את חסרה, על מנת להיפרד מדפוס קשרים בעייתי זה.

בהצלחה!

שלום לך וחג שמח,

את השאלה שלך את צריכה להפנות לעורכי דין המתמחים בדיני אישות על מנת להכיר את הפרוצדורות המשפטיות.אך שאלה לי אלייך: האם שקלתם לפנות לייעוץ זוגי/משפחתי לפני שאתם נפרדים סופית? חשבי על כך ולו רק בשל העובדה שמדובר בילדתכם המשותפת.....
מלבד זאת, תוכלי אם תירצי להיעזר בלשכות לייעוץ מישפטי (בעלות מוזלת) של נעמ"ת ווי"צו הפזורות בערים השונות, וכן בתחנות שי"ל (שירות ייעוץ לאזרח).

שיהיה בהצלחה רבה!
מיכל פאטל.

אבי שלום,
השאלה שלך מורכבת משני חלקים ואני אתחיל דווקא עם החלק השני:
השאלות שלך על המחוייבות שלך לפרנס אותה ומה קורה אם היא תובעת אותך, צריכות להיות מופנות לעורך דין או לפורום שנותן ייעוץ משפטי.

בחלק הראשון אתה מספר על חיים בדירה משותפת אך החיים הם נפרדים לחלוטין. אתה גם מספר שלא טוב לך בצורת החיים הזאת אך בכל זאת נשאר. לא סיפרת על טיב הקשר שלך עם הילדים והאם לדעתך יהיו איתך בקשר במקרה שתתגרש. אני חושבת שהפחד לעזוב את הבית נובע לא רק מהפחד שיקרה לך משהו אלה מהפחד להיות באמת לבד, כלומר לחזור לבית ריק ולהיות אחראי על תחזוקת הקשר עם הילדים. אני מציעה שתשאל את עצמך האם במצב היום אתה מרגיש שאתה לא לבד? האם היום החיים המשותפים ממלאים איזה צורך שלך? יכול להיות שתגלה שהחיים האלה רק גוזלים ממך את האנרגיות ולעומת זאת חיים לבד יתמלאו בכל מני עיסוקים אחרים. אולי במקום לקוות שיזעיקו את הילדים תוכל להיות איתם בקשר יומיומי ולבקר אותם יותר, אולי תוכל להזמין את הנכדים(לא כתכת אם יש נכדים) אליך או ללכת איתם לסרט לקניון או כל דבר אחר שירצו. החיים לבד יכולים להיות מלאים בדברים טובים זה תלוי רק בך ועד כמה אתה באמת רוצה להפסיק את החיים שלך במתכונת הנוכחית ולקחת אחריות על החיים שלך.

בהצלחה,

לולי שלום,
תבדקי מדוע את צריכה מרחק פיזי כדי לקחת החלטה? הבנתי שהנכם בטיפול זוגי חשוב שתעלי את הסוגייה בטיפול.
בהצלחה
תמי אורן

שלום לך,
אם להיות ישירה אז מהמעט שהצגת נראה שיש לך מה להפסיד ושחשוב לך לשמור על הבית, לכן לדעתי רצוי להפסיק את הקשר עם המזכירה.תאמר לה בדיוק את מה שאמרת כאן בפורום אך כמובן בטקט וברגישות הולמים.כמו כן ציין את מעלותיה והדגש כי השינוי נובע ממך ואינו קשור אליה.
לא ברור מדבריך אם יש לך ילדים-אך אם ישנם כל מילה מיותרת....
במקביל אני מציעה לך -וזה חשוב ביותר- לחשוב מה חסר בנישואיך ? האם ישנם דברים שאין אתם מלבנים ופותרים אןתם?האם יש תיסכול מצטבר סביב נושא כלשהוא?האם יש מישקעים?וכו' ולעבוד על ביסוס והשקעה במערכת היחסים עם רעייתך, שכן ישסיבה לרומן שהתפתח וחשוב להבין את סיבתו אחרת רומן אחר עלול לצוץ בעיתוי אחר.אם לא תצליחו לבד, פנו לייעוץ לייעוץ מיקצועי.

בהצלחה!

איך אני יכול לצאת לה מהראש והלב‏?‏ב?‏ אני חושש שהיא לא תפתח את הפה, או תרגיש רצון לנקום בי אם אני יחתוך פתאום‏?‏ אולי כדאי לצנן את הקשר בהדרגה‏?‏ דרך אגב אנחנו עובדים רוב שעות היום באותו משרד והיו לנו יחסים של מין אוראלי. אז אני לא רוצה שהיא תרגיש פגועה ושנאה. תודה.

אם הבחורה בצד השני לא תאהב את ההחלטה, ותרצה לפגוע בך, אז גם אם תצנן בהדרגה את הקשר, לא ימנע זאת.

ומילה אחת למומחית, שכמו תקליט שבור חוזרת על המנטרה של "לחפש מה חסר בזוגיות"?
לא כל זיון או מציצה במשרד הוא תוצא של חוסר כזה או אחר.
אנשים בוגדים, כי מים גנובים ימתקו, וגם גבר וגם אשה, מעוניינים לרענן את שגרת חייהם ולטעום פרי אסור, יש שמתגברים על הרצון מתוך פחד ויש שלא עומדים בפיתוי.
זה הכל, ולא תמיד צריכים לעסוק בחפירות.

היי שני,
תלןנתיות וביקורת הן רעות חולות, והן מחבלות במערכות יחסים לאורך זמן.אף אדם לא אוהב שמבקרים אותו בלי סוף, ולכן הן מביאות הרבה פעמים לסיום מערכות יחסים כפי שקרה אכן אצלכם...הרבה פעמים אנשים נוקטים בתקשורת ביקורתית כיוון שאינם יודעים לבטא את רצונם ו/או צורכיהם באופן בונה וכן לבטא את רגשותיהם.נסי בשיחה פתוחה לדון עם חברך בסוגיה זו, ולהסביר לו שעדיף שיהפוך כל ביקורת לבקשה.יתכן כי תצליחו לבד להתמודד ולהיפתר מהביקורתיות ולא-יתכן כי סיום המערכת הוא אכן הדבר הנכון עבורך...
בהצלחה!

היי מיכל,
קודם כל תודה על התגובה, מעריכה את זה מאוד!
אני באמת לא יודעת מה לעשות כי בעבר דיברנו ותמיד העלתי בפניו את עניין הביקורתיות והתלונות מצידו וזה כאילו שאין הוא מבין על מה אני מדברת. יש בינינו חוסר תקשורת, אפילו גם דיברנו על זה והסכמנו על זה שהרבה פעמים קשה לנו להבין אחד את השני כמובן שתמיד שכשאני מעלה משהו הוא תמיד מביא כנגדי את העובדה שאני מתעצבנת, צועקת ובוכה והוא לא יודע מה לעשות כי כבר נמאס לו שאני ככה. אני אישית חושבת שזה הכי מפריע לו, התגובות שלי. הוא טען בפני שהוא לא יודע איך להתמודד עם זה עכשיו ובטח לא ידע גם איך להתמודד עם זה בעתיד.
זה שהוא מבולבל, לא נראה לי יש לי מה לעשות נגד זה. נראה לי הוא כל כך מבולבל שלא תהיה ברירה אלא לסיים את המערכת יחסים הזו ולתת לו להתבשל עם עצמו. זה לא מה שאני רוצה אבל זה מה שהוא טוען שהוא צריך.

אשמח לתשובתך :)

היי מיכל,
קודם כל תודה על התגובה, מעריכה את זה מאוד!
אני באמת לא יודעת מה לעשות כי בעבר דיברנו ותמיד העלתי בפניו את עניין הביקורתיות והתלונות מצידו וזה כאילו שאין הוא מבין על מה אני מדברת. יש בינינו חוסר תקשורת, אפילו גם דיברנו על זה והסכמנו על זה שהרבה פעמים קשה לנו להבין אחד את השני כמובן שתמיד שכשאני מעלה משהו הוא תמיד מביא כנגדי את העובדה שאני מתעצבנת, צועקת ובוכה והוא לא יודע מה לעשות כי כבר נמאס לו שאני ככה. אני אישית חושבת שזה הכי מפריע לו, התגובות שלי. הוא טען בפני שהוא לא יודע איך להתמודד עם זה עכשיו ובטח לא ידע גם איך להתמודד עם זה בעתיד.
זה שהוא מבולבל, לא נראה לי יש לי מה לעשות נגד זה. נראה לי הוא כל כך מבולבל שלא תהיה ברירה אלא לסיים את המערכת יחסים הזו ולתת לו להתבשל עם עצמו. זה לא מה שאני רוצה אבל זה מה שהוא טוען שהוא צריך.

אשמח לתשובתך :)

אירה שלום,
ברוכה הבאה לעולם האמיתי מתוך פחד להפגע לכאוב בחרת להסתגר ואין ספק שהרווחת שלווה ושקט אבלבצד זה שילמת מחירלא פחות משמעותי, לא חווית אהבה ותשוקה כפי שחווית במערכת היחסים הזו כך שבצד הרע בשל הפרידה והכאב הנורא חווית רגשות מדהימים כך שיש לך בעבור מה להמשיך לחפש , לשאוף במערכת היחסים הבאה. אבל לאט תני לעצמך זמן לכאוב להתאבל לעכל ואח"כ תרצי קשר חדש ותתפני אליו . העולם אינו גן של ורדים יש טוב ויש רע ואת בהסתגרותך יצרת לעצמך כאלו עולם טוב. זה כמו כדי לא להריח את הריחות הלא נעימים ויתרת גם על ריחות מדהימים.במידה וקשה לך להכיל את הכאב ואני מבינה שאינך נעזרת באף אחד מקרובייך אני ממליצה על טיפול פרטני או קבוצתי.
בהצלחה וחג שמח
תמי אורן

תודה על המענה שלך, כמובן שאני מבינה שעשיתי לעצמי הבל, במקום להיפתח לאנשים בזמן ולהתבגר לרגשום שכאלו אני חווה אכן הכל עכשיו, והמערכות שלי קורסות כי הם לא רגילים לזה

אף פעם לא חשבתי שאני ארגיש כל כך רע בחיים, המוח שלי אומר שחייב לעבור, ושהיה טוב והיה עד גברים בחיים שלי, והזמן מעביר

אבל אני מרגישה שאני תקוע! ככל שזמן עובר נהיה יותר גרוע, רק לחשוב על להיות עם מישהו אחר עושה לי בחילה, ואני מסתובבת בלב כבד בעולם, ושום דבר לא נותן לי שימחה

אני כן מבקשת עזרה מההורים וחברים, אבל מה הם יכולים לעשות חוץ מלנחם

זה כאילו שאני רוצה תשובות מדויקות, עד חודש יעבור עד חודשיים תמצאי אחד אחר

אני לא יכולה יותר! אני מרגישה חרדות, חנק בגרון כזה צביטות בלב, אני מרגישה שאני עומדת מעל תהום מפוחדת ועומדת לקפוץ, אני לא שולטת בעצמי כל אימות גורם לי לבלגן
והיום קלטתי את עצמי חושבת בעמצה מעבר חצייה, שאם אני קופצת לכביש אני כבר לא ארגיש כלום וזה עדיף.

דיי אני לא יכולה אני מוצפת מותשת עייפה לא יכולה לישון לא יכולה לאכול

אני מודעת שזה דיכאון, ואני יודעת שזה שאחד ניפרד ממני זה לא סוף העולם
אבל הלב אומר שכן, אני נידהמת מעצמי אבל אני לא מתאפקת להרגיש ככה.

נראה לך שעזרה מקצועית תעזור? אני מפוחדת מעצמי והמצב רק מחמיר

גם אני חוויתי משבר חריף כזה של הבנה שמשהיא שאהבתי פיתחה קשר עם משהו אחר. גם אני ירדתי כשישה ק"ג בשבוע. לא היה לי חשק לאכול, לא היה לי חשק לכלום.
הנחמה היחידה שמצאתי היתה ועדיין, פעילות גופנית. רץ, רוכב על אופניים. מוציא את כל הכאב הגופני שאוכל אותך מבפנים באמצעות פעילות גופנית.
התוצאה היא שאני ממשיך לרדת במשקל ובתקווה שבעתיד הקרוב לאחר שהכאב יתעמעם אוכל למצוא מישהי לאהוב ולהיות נאהב.
ממליץ גם לך.

הכל מתחיל מדימוי עצמי שלילי!
ברגע שתעשי לעצמך רשימה של כל התכונות והדברים הטובים שאת מכירה בעצמך תשנני לעצמך שאת טובה ומגיע לך את הכי טוב, כל הסובבים אותך יחושו בכך

תהיי עסוקה תמיד אם זה בעבודה אם בבית תמיד שהראש שלך יהיה עסוק בדברים אחרים ותשדרי אופטמיות ברגע שתאמיני בכוחות שבך תרגישי שהאהבה שאת אוהבת את עצמך מספקת אותך והיא זו שנותנת לך את הכוחות ואנרגיה של להיות אהובה.

בנ"א אהוב זה בנ"א שאוהב את עצמו! כמובן במובן הבריא של המושג אהבה עצמית!

שיקום מאהבה נכזבת היא : תאהב את עצמך:)

מאחלת לך בהצלחה וחג שמח@

שלום לך מודאג,
מתוך הדברים שאתה מתאר, לא ניראית סיבה מדוע אותה אישה מהעבודה תספר לאישתך על מה שקרה ביניכם.נראה שהיא מנסה להתנתק ,לשכוח ולהניח מאחוריה מה שהיה ביניכם.
אתה הוא זה שנראה כי נותר עם חששות וחרדות.המחשבות שמתרוצצות בראשך והפרשנות לאירועים שאתה נותן, הם אלה התורמים לחרדותיך ןמעצימים אותם.לה כמו לך אין עניין שמה שהתרחש ביניכם יתגלה לבני הזוג שלכם, כלומר יש לכם אינטרס משותף ולא הפוך.
עם זאת, אני ממליצה לך לברר עם עצמך, ועם אישתך, מה חסר לך (ואולי גם לה) ביחסים הזוגיים?איזה צרכים אינם באים על סיפוקם? מה ניתן לשנות?תתחילו בלדבר בפתיחות ובכנות....
ובמידה ולא תצליחו , כדאי לכם לפנות לייעוץ מיקצועי, כדי למנוע בעתיד אולי את ה'מעידה' הבאה, ובעיקר לשפר את הטעון שיפור כעת.

בהצלחה!
מיכל פאטל-יועצת זוגית ומשפחתית.

שלום לך לילי,
אם ללכת לשורה התחתונה , התשובה היא כן.עם זאת כמו בכל מערכת יחסים בין גברים ונשים הדברים הרבה יותר מורכבים ועמוקים, ואין להתייחס אליה מהיבט אחד בלבד מהותי ככל שיהיה.
חסרה אינפורמציה רבה לגבי מערכת היחסים שלכם, אך באופן כללי חשוב לדעת כי לא רק בהקשר המיני אנו עשויים להיות שונים בתכלית מבני זוגינו, ובעלי צרכים לעיתים הפוכים ובכל זאת -אם נרצה מאד בקשר ננסה לגשר על כל הפערים ולמצוא את האיזון הנכון לנו והמאפשר לנו לחיות חיים שלמים ומלאים ומספקים.כמובן שאין זה פשוט, אך מתוך רצון לחיות בזוגיות, מתוך כבוד הדדי, מתוך הבנה, מתוך קבלה, מתוך הקשבה- ניתן למצוא את התמהיל הנכון לכל זוג.

אני טיפוס שמתאים לי גם פעם בשבוע בעלי היה צריך את זה יומיום לפחות פעם ביום
וכשלא נתתי מספיק הלך לרעות בשדות זרים...
אבל יש מצב שאפשר לתמרן לדבר על זה ולהחליט על אמצע שיתאים לשניכם מנסיון זה יכול לעבוד השאלה לכמה זמן...?

טל שלום,
אתה מתאר מצב של פרידה קשה שבה קשה לך להפסיק לחשוב עליה. ראשית אני רוצה לציין שללכת לקבל ייעוץ זהו צעד טוב וחכם וגם אם כרגע אתה מרגיש שלא עוזר, אל תפסיק, זהו תהליך שלוקח זמן אבל נראה לי שבמקרה שלך זהו תהליך שלא כדאי לוותר עליו.
מעבר לזה, אתה עושה השוואה בין המעשים שלה לבין מה שאתה היית עושה או לא עושה. עליך להתייחס לעצמך בלי השוואה למה שהיא בוחרת לעשות. שים לב מה אתה כן עושה ותשקיע את המאמצים בלמלא את הזמן שלך בעיסוקים אחרים. אתה כולך עסוק באבל על הפרדה אך כעבור חמישה חודשים כבר צריך להרים את הראש ולהתקדם הלאה.
אני חוזרת ואומרת - אל תפסיק את תהליך היעוץ זה חשוב מאוד.

בהצלחה,

אביגיל שלום,
ניתן לקרוא מדברייך שאת מאוד מבולבלת וכואבת וגם לא כ"כ יודעת מה את בדיוק רוצה שיקרה,
מצד אחד לא רוצה להפרד ומצד שני את לא בטוחה שאת רוצה בעל בוגד לצידך. את לא יכולה להפסיק לדמיין אותם יחד אך מצד שני את רוצה שהוא יזכה בך חזרה. הדבר הראשון שאת צריכה לעשות זה להחליט מה את רוצה. האם להיות איתו או בלעדיו. רק אחרי שתקבלי החלטה תוכלי להתקדם הלאה לעבר מה שאת רוצה. נכון לפרדה יש הרבה השלכות במיוחד כשיש ילדים קטנים אך מצד שני להשאר יחד ולא להיות מסוגלת לסלוח ולדרוש שהוא יוכיח את עצמו כל יום מחדש כדי "לזכות בך בחזרה" זאת גם לא דרך. ההחלטה צריכה להיות מהמקומות הנכונים ללא קשר אם את יכולה לראות אותו עם אישה אחרת או לא, שיקול מסוג זה יקח אותך להחלטות לא רלוונטיות לחיים שלך ולכן עשיעם עצמך בדק בית ובדקי מדוע טענותיו כלפייך נכונות, האם את ויתרת על האהבה בינכם עוד לפניו? האם את האמת רוצה לחיות איתו או ששיקולי נוחות הם שקובעים עבורך?

אם את מחליטה שאת מעוניינת בו ורוצה שהוא ישאר אז תצטרכי לסגור את הפרק ולחיות איתו תוך כדי אמון שזה לא יקרה שוב. חיים שנצאים כל הזמן תחת בדיקה הופכים מהר מאוד לבלתי אפשריים. נכון הוא זה שבחר לבגוד אבל כנראה שבקושי בזוגיות היה שם קודם ולכן על שניכם לעשות שינוי בגישה אם אתם רוצים להמשיך את החיים יחד.

בהצלחה,

שלך. איזה גבר מאכזב ונוטש. גם פישל בענק וגם נסע לחודשיים. ואת עם שלושה קטנים וילד בן חודשיים. כל הכבוד לך, אשה חזקה, שאת מחזיקה מעמד לנוכח כל זה בשביל ילדייך.
כל הכבוד שאת לא מתפרקת.
מעבר להחלטה האישית להישאר או לא, והכעס האדיר, הדבר הראשון שאני קוראת לך לעשות זה לגייס עזרה, עזרה, עזרה. לשתף, להיתמך, לגייס את כולם. חברות, הורים, וכן, גם אם אפשר ייעוץ, יש ייעוץ מסובסד.
זה תקופה כל כך קשה ואת חייבת לקבל את העזרה הזו. להישען. עם כל ההורמונים, פוסט לידה, והטראומה של משבר ביניכם ובגידה באמון.
אני אחשוב עלייך הלילה, כואב לי מאוד לקרוא את כאבך.

תנסי להפתיע אותו הוא מחפש אהבה חחזרי אחריו אל תשאירי לו את הכח לאחרת
זה יהיה קשה אבל מנסיון זה עובד.
תחזרי להיות מי שהיית בת 20 תתרפקי עליו שלחי לו הודעות חיזור
אני דתיה חרדית ותאמיני לי שבחוג שלי זה יותר קשה אבל לא התביישתתי וקניתי לי מלתחות של סליחה על המילה "זונה" תדעי שזה מה שהוא רואה באחרת. את האיכותית שבחר בך בגלל מי שאת אל תתעסקי בהשוואות
תתאפרי ותתגנדרי כל יום תהיי הכי יפה הכי עדינה ומחזרת תדברי איתו בקול רך זה קונה כל גבר
מחזיקה לך אצבעות תאמיני לי שזה יעבוד אם רק תאמיני בעצמך!
חג שמח ומאושר: )

אני מתלבטת אם להתקשר אליו או לא (כרגע אני חושבת יותר על לא להתקשר מאשר על כן, למרות שזה קשה לי), על מנת לברר איפה הוא נמצא בקשר אלינו.
מצד אחד נתתי לו זמן , וזה מה שגורם לי להמשיך לחכות.
מצד שני כבר עברו 10 ימים של נתק, ואני תוהה אם מבחינתו זה אומר שזה בעצם נגמר ואני סתם "מחכה"?  
אני על הולד כבר כ"כ הרבה זמן (ההתלבטות הזו היא הרבה מעבר ל10 ימים האלה)

יעל שלום,
את כרגע במצב שבו אתם לא יחד אבל א מרגישה בהולד. אני חושבת שאת מרגישה כי את מעבירה את האחרות על קבלת ההחלטה למישהו אחר. קחי אחריות על מה שקורה לך במקום לשבת ולהמתין למוצא פיו. אם את רוצה להיות איתו דברי איתו ותגידי לו שאת לא מעוניינת לפרד ושאת מבקשת לדעת מה הוא רוצה. את יושבת לך מחוץ לדירה החפצים שלך אצלו ואת מחכה ומחכה. ההולד שאת נמצאת בו קורה כי את נכנסת לשם ולכן רק את יכולה לצאת משם. נכום שאם תודיעי לו מה את רוצה יש סיכוי שהוא יגיד שהוא אינו מעוניין וכך יסגר הפרק הזה בחייך אבל לפחות את תדעי את זה באופן ברור ותוכלי להמשיך הלאה. כרגע את יושבת ומחכה ובלי ששמת לב הוא אומר לך שאת צריכה להיות מחוץ לדירה אחרת כבר היית חוזרת לשם.

החכמה בחיים היא לקחת אחריות על מה שקורה לך וזה הרגע שלך לעשות א ת זה.

בהצלחה,

מורן שלום,
את נשמעת מאוד נחרצת האם בדקת לעומק, האם הלכתם לייעוץ כדי להבין ?במידה וכ"ז נעשה ובכל זאת את חושבת כך צריך לפנות לגישור בהסכמתו של בעלך או לחילופין לפנות בעצמך לעו"ד ולהגיש תביעת גירושים.
מאחלת לך הצלחה בכל אשר תחליטי
תמי אורן

מתאימה לשרשור הקודם בנוגע לשאלה האם "פעם בוגד/ת ,תמיד בוגד/ת"?
זה מה שקורה, כשבמקום לחתוך חד וחלק ומהר, בפעם הראשונה, מטייחים ומחליקים, ומקשיבים לכל התירוצים והסיפורים של הבוגד/ת.

שלום לך,
אכן המצב בו את מצויה מאד לא פשוט,ומבחינה רגשית ודאי שלא קל לך.בתאורך את מפרטת את מסכת הבגידות של בן זוגך, ופחות את מאפייני מערכת יחסיכם הכוללת.עם זאת, ניתן בהחלט להתרשם שיש לבן זוגך קושי עם מחוייבות ונאמנות.הוא מעוניין 'לאכול את כל העוגה ',אלא שזה לא ניתן.לאחר משבר האמון שנוצר עקב בגידתו עם האישה הנשואה, היתה הזדמנות לברר את הסיבות שהביאו לכך,האם זה בגלל שאין אתם כיצד לשתף האחד את השני בתיסכולים, אולי בכעסים ולהתווכח בצורה בונה?וכו' אך כנראה שזה לא נעשה, ולא נפתר משבר האמון, ולא די בכך אלא שלדברייך מעשה הבגידות נמשך....
לדעתי, עלייך להסביר לו שהזוגיות שלכם במשבר עמוק,וששיש לפנות לגורם מיקצועי חיצוני בכדי לנסות ולפתור אותו, כיוון שלכם אין את היכולות לעשות כן, ואין טעם להמשיך כאשר הבסיס רעוע.
במידה ועדיין יתמיד בסרובו, תישקלי את המשך הישארותך במערכת עימו.

בהצלחה.

את באמת שואלת מה עושים או שאת משחקת אותה? התשובות פשוטות לחלוטין. אם זה פוגע בך שהוא נמצא עם נשים אחרות תלכי, ולא חשוב הריון לידה וכו'... כי טוב לא יצא לך מזה, או לחילופין אם את משלימה עם המצב, זה גם בסדר אבל תחיי את החיים בהנאה ולא בעצבים.. לא תקבלי דברים יותר פשוטים או יותר מורכבים. הבן אדם אינו מסתפק במערכת היחסים איתך, את ככל הנראה אינך מספקת אותו די צרכו אז הוא מוצא סיפוקים משלימים במקומות אחרים, חבל שהן מתאהבות בו.... זה ככל הנראה לא ישתנה אלא נראה כדפוס התנהגותי. אבל אולי זה בסדר לך שהוא מגיע הביתה שבע ולא מפריע את מנוחת "השכנה"
במילים פשוטות תפסיקי להתנהג כמו אדיוטית