פורום הפרעות זיכרון, אלצהיימר ודמנציה - יש לך שאלה?

יעל שלום,
במידה שאין לך בעיות זיכרון בלימודים, אני נוטה להסכים עם אמך. לפי התיאור שלך נראה שאת לא מספיק מאורגנת ומפוקחת על מעשיך. שכיחה מסוג זה קורא הרבה לאנשים שנוטים לפיזור רוח או שהם לחוצים מידי. עליך לבדוק את עצמך ולשים לב לחפצים החשובים לך. אם התופעה ממשיכה, ניתן להתייעץ עם פסיכולוג.

בברכה

ניר שלום,
ישנם הרבה ילדים שמתקשים לרכוש את יכולת הקריאה והכתיבה באופן שנלמד במערכת החינוכית הקונבנציונאלית. הם זוקקים לשיטות לימוד מותאמות לדרכך בה הם קולטים ומפנימים חומר חדש. הוראה מתקנת תוכל לתת תשובה לצרכים של איתי. לפני כן, חשוב שיעבור אבחון פסיכו-דידקטי ע"מ למקד קשייו, להגדיר את צרכיו במערכת החינוכית לקראת כיתה א' ולהמליץ על טיב ההוראה המתקנת (כיצד לעבוד איתו). ייתכן שמדובר בבעיה התפתחותית וחשוב לחדד את אבחנתו ע"י גורם מקצועי. האם איתי עבר הערכה מעקיפה (שכולל רופא, פסיכולוג ומרפאת בעיסוק) במכון התפתחות הילד? על סמך איזו הערכה הוא אובחן כסובל מADHD?

יגאל שלום,
לפי התיאור שלך סבלת מהתקף חרדה חריף וממושך. נטייה לחרדות לא חולפת באופן פתאומי, ונראה שהתופעות שעדיין קיימות אצלך קשרות לחרדה או ללחצים שאתה חווה. לכן, אני ממליצה ייעוץ עם רופא פסיכיאטר שמתמחה בתופעות האלו, ויעזור לך להתגבר ולחזור לתפקוד הולם.

בברכה

לי שלום,
את לא ציינת את הגורם הרפואי בעקבותו אביך נזקק ועדיין זקוק לשיקום. בנוסף, בן כמה הוא? מהן בעיותיו הספציפיות מהן הוא סובל?
ניתן להתייעץ עם הרופא השיקומי של הקופה ולברר על גורמי טיפול באיזור מגוריו. למכבי יש רשימה של פסיכולוגים בהסדר. אשמח לקבל מידע מפורטת יותר כדי לכוון אותך בהמשך.

בברכה 

שלום .
השאלה שלי היתה המשך לשאלה שכבר שאלתי, ובה פירטתי את הכל:
"
אבי עבר 3 ארועים מוחיים קשים, לפני שנתיים (האחרון). כתוצאה מכך פלג גוף שמאל מתפקד חלקית - אבי יכלו ללכת בכוחות עצמו, ידו שמאלית כמעט ואינה מתפקדת.
תופעה שמכעירה את המחלה היא האלימות המילולית, האגרסיביות וחוסר הגיון בדבריו.
אודה לכם אם תוכלו לייעץ לי האם יש אפשרויות שיקום קוגנטיביות והתהגותיות, אם כן לאן ניתן לפנות?
בתודה מראש,

אשמח אם תמקדי אותי לאן עלי לפנות

אורה שלום,
לא ברור לי מדוע אביך קבל שיקום רק למשך שבועיים בבני ציון, ומה היו השיקולים לשחרורו. חשוב לעיין במכתב שחרור שמתאר את אופי הפגיעה. מה היו ההמלצות להמשך שיקומו? למיטב ידעתי, הוא יכול גם לקבל טיפולים באופן אמבולטורי בבי"ח רוטשילד. יש חוק שיקום שמאפשר טיפולים למשך 3 חודשים. עם זאת, חשוב לערך את הפוטנציאל השיקומי אצל כל חולה כדי לוודא שהטיפולים אפקטיביים ומבאים להטבה של המצב הנדון. לפי כך, יש צורך בשיתוף פעולה של החולה עם המטפלים, וכן יכולת למידה מסוימת. אצל חולים עם בעיות התנהגות קשות נעזרים לפעמים בטיפול תרופתי לצורך הרגעה, איזון התנהגותי ואיזון מצב הרוח.
הנה רשימה של מסדות שיקום שמתמחים לנפגעי ראש:
בי"ח תל השומר, מחלקה או מרפאה לנפעי ראש
מרכז רפואי רעות שנמצא בת"א
בי"ח לוינשטיין
מכון שפיצר (בחיפה)
בי"ח הר הצופים -הדסה

חשוב שאביך יעבור הערכה שיקומית נוספת וניסיון שיקומי לפי התיעוד הרפואי.
לצערי הרב, לא כל חולה בר שיקום, והמשפחה זקוקה להתערך למצב חדש.

בברכה

כמובן שבן אדם צריך לחשוב כדי לדבר,אבל אני מתכוון שאני צריך להתאמץ יותר מדי.

ערן שלום,
לפי התיאור של מצבך כיום, אני שומעת מצוקה משמעותית. ייתכן שאתה עובר תקופה קשה ומאוד חשוב שתקבל עזרה והכוונה באופן דחוף. להיות חייל, מומלץ לפנות לקב״ן כתחנה ראשונה. לחלופין, אתה יכול לפנות לרופא פסיכיאטר באופן פרטי, המידה שהדיסקרטיות חשובה לך. אני בטוחה שניתן לעזור לך, אבל לצורך כך צריך בירור ואבחנה ע״י גורמים מקצועיים כפי שציינתי. חשוב שתפעל מהר.

בהצלחה

שלום תודה רבה שענית לי.
רצתי לדעת אבל האם זה משהו שדווקא פסיכיאטר צריך לטפל בו? או שזה יכול להיות בעיה קוגנטיבית,מולד, אני זוכר שהייתי יותר קטן עשיתי אבחון וקיבלתי הקלות למרות שאני לא חושב שזה היה מאוד מקצועי ואני חושב לעשות שוב עכשיו כשאני בגיל שלי.

אז אני שואל האם למשל זה שאני חושב שאני מעופף ,וגם כן אני מרגיש שכל דבר שאני מנסה להבין אני יבין בצורה טובה רק אם אני יתאמץ הרבה, למעשה אני יבין בצורה מדויקת מאוד אבל זה האפשרות היחידה שלי כדי להבין דברים ע"י מאמץ וניתוח של הדבר .
אני לא מבין בזה אבל אני מרגיש באמת קושי ואני רוצה לדעת איך אני יכול לעזור לעצמי
וגם כן איך לגרום לעצמי גירויים בשביל לחשוב ושהמוח לא יתלבן ולא יהיה חד .

בנוסף מאוד מעניין אותי ,כפי שסיפרתי בשנה האחרונה וטיפה לפני הייתי במצב מאוד לחוץ נפשית ורק בחודשים האחרונים המצב השתפר נהייתה הקלה אבל עדיין אני לחוץ,
(שזה גם מקשה לי על החשיבה כי זה גורם ללחץ פנימי שכזה)ולפני אותה שנה נכנסתי למסגרת של ישיבה ששם לומדים הרבה ומה שמאפיין בעיקר את הלימודים האלו הם לוגיקה ,ניתוח הגדרה של מושגים וכו, ואני זוכר שרק שמה פעם ראשונה בחיים שבאמת היכולת השכלית שלי הייתי ברמה גבוהה הייתי פשוט חד מאוד ,רואה מה שונה בכל דבר קטן בין אם הוא היה באותם לימודים ובין אם לא .

היום שאני בחיי היום יום בחוץ אני מרגיש פשוט ירידה משמעותית ,לאחר השנה וקצת האלו שלא עסקתי באותם לימודים כמו במסגרת הדתית אני מרגיש פשוט כמו טמבל,לא חד בכלל כאילו אני "בוהה" במציאות בכל מה שאני רואה וגם כשאני בא לחשוב על דברים קשה לי "לפרק" אותם ולהבין באמת את הדברים.
אני רק קולט דברים בצורה גסה מאוד וגם כן הדיבור שלי נהייה לא מדויק כפי שהיה .

אני רוצה לדעת מה לעשות בשביל שאני אוכל לבוא לפועל בכלים שיש לי ולא להרגיש חסר ערך ולא מספיק חכם.

ערן שלום,
לא ניתן לעלות השערות אבחנתיות על סמך תקשורת בפורום. מיכוון שאתה מוטרד מהקשיים בתקפודך, חשוב שתפנה לגורם מקצועי כדי להגיע לתשובות הנכונוות וכן לאבחנה ועזרה בהתאם לצורך. אפשר להתחיל עם שיחה אצל קב"ן או לפנות לפסיכולוג או פסיכיאטר לבדיקה ראשונית. אולי ייפנו אוותך לאבחון חוזר, אבל קודם כל תעבור את הבדיקה וההכוונה המצקצועית.

בהצלחה

שלום רב,
יש מספר רב של סיבות שיכולות לגרום לקשיים כפי שאתה מתאר. במקום לעלות כאן רשימת הסברים פוטנציאליים, אני ממליצה לך להתחיל בבירור רפואי. ראשית, לבצע בדיקה שגרתית אצל רופא משפחה (ספירת דם ועוד), ובהמשך להתייעץ עם נוירולוג.
חשוב לשלול בעיות רפואיות, ורק אחר מכך אפשר לכוון אותך להמשך ייעוץ בתחום הפסיכולוגי או נוירופסיכולוגי, וכן אבחון מסודר.

בברכה
 

רותי שלום,
אני בהחלט מבינה את התסכול שלך, אבל אסור לך להתיאש. ייתכן שעברת פגיעת ראש קשה, ותהליך השיקומי הוא ממושך. את כעת מטופלת מבסגרת שיקומית מצוינת שמתתחה בבעיות לאחר חבלת ראש. את לומדת כיצד לפצות על קשייך כי לא תמיד כל התפקודים חוזרים למצב הקודם. נראה שקשה לך להסתגל למצב שלך של היום, נושא שכדאי לך לעלות שוב עם הפסיכולוג המטפל.
יש בהחלט קשר בין חבלת ראש לבין אפילפסיה. כמו כן, לא תמיד מותר טיפול בריטלין כאשר מדובר באפילפסיה. אני ממליצה שכל ייעוץ רפואי נוסף בנושא תבצע עם תאום הצוות המטפל של המכון שפיצר. כפי שציינתי, את נמצאת בידים מקצועיים.

הרבה בריאות והרבה סבלנות!
בברכה

שלום לך ד"ר רפפורט

הפסיכולוגית שלי שהיא המנהלת של המכון, יודעת ומודעת היטב לבעיות שלי.

היא טוענת שאני מנסה להיות רותי של פעם, ולעולם לא אחזור להיות רותי של פעם, מנסה לעזור לכל העולם, כשאני בקושי מתפקדת בעצמי, ועל כל אני בעצם נופלת כל פעם מחדש, ומתוסכלת.

טיפוס חזק מאוד, ולא מוותרת לעצמי על כלום. אני מודעת לזה.

למרות שאני עובדת על העניין מאוד קשה, ומשתדלת מאוד להראות לסביבה הקרובה, שאין מה לעשות אמא היא לא אמא של פעם, וגם לא אותה רעיה, למרות שאני שונאת להודות בזה.

אני מקווה שבכל זאת עם הזמן המצב ישתפר, ומקווה שבכל זאת הלמיקטל יעשה את שלו.

כרגע כמו שציינת הפסיכולוג אמר שריטלין או קונצרטה לא באים בחשבון, הם רק יגבירו לי את הניתוקים, שיש לי בלאו הכי.

מלבד זה היו לי נגעים בחומר הלבן? הנוירולוג אמר שזה לא מצביע על טרשת נפוצה. האם יש קשר לפגיעה, או שאין קשר?

תודה

רותי

רותי שלום,
בנוגע לשאלתך האחרונה: איני רופאה ולכן לא מוסמכת לענות על השאלה הזו.בנוסף, אין ברשותי המידע הרפואי בנוגע לבדיקה הנוירולוגית.
בכל אופן, אני מאחלת לך הצלחה, הרבה סבלנות והתמדה בתהליך השיקומי אותו את עוברת.

בברכה

אני לא רופאה , היה לי משהו אחר מתאונה מזמן, זה יכול לקחת הרבה זמן אבל זה לא אחראי וזה מעכב וזה מדכא להגיד לך שלעולם לא תחזרי להיות רותי של פעם. אם את מקווה שהמצב ישתפר, ולא מוותרת לעצמך בכלום, למה את משתדלת מאוד להראות לסביבה הקרובה שאין מה לעשות? תזכרי שפסיכולוגית היא לא רופאה גם אם היא דוקטור . מה שכן, זה יכול לקחת הרבה זמן, ופסיכולוגים ומכוני שיקום יכולים לגרום לזמן הה להתארך וכל תגובה ממך ומכל אחד אחר תתקבלנה בברכה.

שירן שלום,
במידה שבעיותיך על רקע רגשי, כדאי לטפל במקור הבעיה ולהתייעץ עם פסיכולוג ולהתחיל טיפול לפי הצורך.
לא כל כך ברור לי מה הייתה שאלתך. בכל אופן, רישום ורשימות תמיד עוזרים כדי להיות יותר ממוקד ולזכור. גם שימוש ביומן עוזר להתארגן כאשר אנו מוודאים שבצענו משהתכוונו לעשות.

בברכה

יעל שלום,
אני מאוד מבינה דאגותיך למצבה של אמך. לפי התיאור שלך נראה שהיא סובלת מהפרעת דיכאון, ולמזלנו קיימים כיום טיפולים יעלים לבעיה שכזו. עם זאת, יש לשלול בעיה רפואית כלשהי אחרת, ולכן מומלץ להתחיל עם בדיקה שגרתית אצל הרופא המשפחה. במובן שמדובר על ירידה תפקודית על רקע נפשי, מומלץ בדיקה אצל רופא פסיכיאטר וטיפול תרופתי בהתאם הצורך. במידה שמדובר בקשישה (אץ לא ציינת גילה)
ניתן לפנות לבדיקה אצל פסיכו- גריאטר, רופא שמתמחה בכל התופעות הקשורות לגיל הזהב.
מקווה שעזרתי

בברכה 

עולא שלום,

מכיוון שהיא עכשיו נכנסה לכיתה א', וזו תקופה של הסתגלות למסגרת ולצורת הלמידה שהיא כל כך שונה מהגן, צריך להתעזר בסבלנות. ייתכן ו"הקשיים" שאת רואה כיום יחלפו מעצמם, גם לא הייתי ממהרת להסיק בהכרח שיש לה קשיים בזיכרון כדאי לנסות ולהימנע ככל שאפשר מתיוג מיותר שמעורר אצלינו כהורים חרדות מיותרות.
בכל מקרה את יכולה לפנות למחנכת שלה ולהתייעץ איתה לגבי הילה ולשתף אותה בקשיים שאת רואה אצלה. ייתכן ותשמעי מהמורה חוות דעת שונה לגמרי או ייתכן שאחרי תקופה של הכרות עם הילה , היא תמליץ לך לפנות איתה לאבחון פסיכו-דידקטי.

המלצה נוספת שהייתי ממליצה לך, בשלב זה, להפסיק ולבחון את הילדה על בסיס יומיומי לגבי זכירת הספרות והאותיות, בחינה זו כשלעצמה, מעבירה לילדה תחושת לחץ גדולה ומיותרת.

שתהיה שנה טובה

אורה שלום,

ישנן בהחלט מסגרות שיקומיות שניתן לפנות אליהן להתייעצות, במידה ואביך לא עבר מסגרת שיקומית אינטנסיבית בעקבות האירועים, הייתי ממליצה לך לפנות לבית חולים לוינשטיין למחלקת אשפוז יום כללי, יש את בית חולים תל השומר וכן את רעות. (לא ציינת מאיזה אזור מגורים את מגיעה ועל כן אני נותנת פה המלצות על אזור המרכז).
במידה ואתם נמצאים לאחר שיקום אינטניסיבי, ישנם פסיכולוגים שיקומיים שיוכלו לתת לכם (בני המשפחה) הדרכה והסבר על המצב ובמידת האפשר לבנות לכם תוכנית התנהגותית-קוגניטיבית שתעזור בשיפור ההתנהגויות של אביך.

שיהיה בהצלחה

תודה על התגובה המהירה.
אבי אכן עבר שיקומים שונים. הארוך מבינהם ארך בערך שבועיים במוסד רפואי בני- ציון (רוטשילד) בחיפה, ולאחר מכן הוא המשיך להשתקם בקהילה (לא בהצלחה רבה). ועד כמה שידוע לי הוא לא עבר שום שיקום פסיכולוגי -התנהגותי. כרגע הוא לא נמצא בשום ארגון שיקומי כזה או אחר.
הוא משתייך לקופ"ח מכבי, אשמח אם תעייצי לי לאן יש לפנות על מנת שאוכל לעזור לו להשתקם בין אם זה דרך הקופה ובין אם זה באופן פרטי.

מור שלום,

נשמע מדברייך שעומס המידע אליו את שמה לב בהקפדה יתרה גורם אצלך למצוקה.
הייתי ממליצה לך לפנות לייעוץ בנושא זה או אל פסיכולוג או אל פסיכיאטר על מנת לקבל טיפול בהתאם.

שירי שלום,
את מתארת מצב נפשי, אשר בעקבותיו את סובלת כיום מקשיים בזיכרון, ובקשב וריכוז הייתי אומרת. בהחלט ייתכן שקשיים אלו נגרמו כתוצאה ממצב של לחץ, עומס רגשי וחרדה.
יחד עם זאת, בחלוף המשבר הנפשי (במידה וטופל כפי שצריך) היכולות הללו יכולות לחזור להיות כפי שהיו. יש להדגיש כי את לא ציינת את מהות המשבר הנפשי והאם טופלת טיפול פסיכולוגי או תרופתי, כך שתשובתי לעיל היא תיאורטית בלבד.

הייתי ממליצה לך לפנות לייעוץ פסיכולוגי על מנת לקבל חוות דעת מבוססת יותר.

שלום,

מתיאורך עולה כי את חשה קושי בזיכרון/ריכוז בתקופה האחרונה. הדבר יכול לנבוע מהרבה מאוד גורמים, למשל, חוסר בויטמינים, מצב נוירולוגי, לחץ, חוסר בשעות שינה וכיוב'. הייתי מציעה לך להתחיל בבירור רפואי ומשם להמשיך על פי ההמלצות.

שיהיה בהצלחה

סיגלית שלום,

נשמע מדברייך שאת מתפקדת תחת לחץ כמעט כרוני הרבה מאוד זמן. דבר זה כשלעצמו יכול להיות מאוד מתיש ושוחק ולגרום לירידה בריכוז ובקשב ומכאן לתחושה של ירידה בזיכרון. במידה ואכן הייתה לך ירידה בזיכרון לטווח קצר, את לא היית זוכרת מעכשיו לעכשיו דברים ונשמע לי מתיאורך שזה לא לגמרי המצב.

בכל מקרה הייתי ממליצה לך לנסות קודם כל במידת האפשר להוריד לחץ בעבודה ובבית (לקחת עזרה במידת האפשר, ולתחום במידת האפשר את זמני העבודה). דבר נוסף תבדקי את הרגלי השינה והתזונה שלך וייתכן ויש מקום לבירור רפואי סביב נושא זה (ייתכן ואת סובלת גם מחוסר בויטמינים).
ולבסוף, במידה ואת חשה מידת לחץ מרובה הייתי ממליצה לך לפנות לטיפול פסיכולוגי שיכול להקנות לך כלים להתמודד עם רמת לחץ כזו.