פורום יעוץ זוגי ודייטינג - יש לך שאלה?

אני שומעת שזה מאוד מפריע לך שהוא צופה בפורנו.
עד כמה שאני יודעת אנחנו לא יכולים לשנות את האחר.
הבהרת לו שזה מפריע לך - ואת אומרת שאת יודעת שהוא כן צופה.

עד כמה את באמת סומכת עליו?

עד כמה עזרה לך ההתנהלות הזו שלך? כפי הנראה הדרך הזו לא הביאה לתוצאה הרצויה.
נסי לראות מי את שם בדרך הנוכחית? דורשת, מבהירה, חושדת, כועסת?

כשאנו מתנהלים בדרך מסויימת ואין תוצאה רצויה, עלינו לבדוק דרך התנהלות שונה שתביא לתוצאה הרצויה.

מי את רוצה להיות בזוגיות, איזה לילך את רוצה להיות מול בן הזוג?
אוהבת, מקשיבה, סומכת, שמחה, פתוחה, נותנת חופש....(בדקי מה נכון עבורך)?
איך זה היה נראה אם היית מדברת איתו מתוך האיכויות הללו שבך?
מה יאפשר לך להתנהל כך?
על מה את צריכה לוותר בשל כך?

מקווה שזה יכול לעזור
בהצלחה
יעל

אני מאד מבינה את הקושי שלך במערכת היחסים שנוצרה בינך לבין חברך, יחד עם זאת אני רוצה להחזיר אליך את הפוקוס. זה לא אומר שהוא פטור מאחריות על מה שקורה.....אך מכיוון שזו את שפנית, אני מזמינה אותך להתבונן ביחד במצב.

מתוך דבריך אני מסיקה שאמת ונאמנות הם שני ערכים שמאד חשובים לך בזוגיות. האם זה נכון?
איך את חושבת ניתן לטפח את שני הערכים האלה בקשר ביניכם?

איך את מתקשרת את המצוקה שלך לחברך? את מציקה, כועסת, נעלבת, מרגלת אחריו......
את מתעסקת (וגם משחזרת זאת פה.....) בכל פרטי הפרטים של האירועים, כאילו מנסה למצא הוכחות לאשמתו....

מה את יכולה לשנות בהתנהלות מולו?
אם את רוצה אמת ונאמנות, האם תוכלי ללמוד לסמוך עליו? האם תוכלי לתת צ'אנס אמיתי?
כי עד עכשיו חזרת אליו כל פעם שהוא התנצל....למרות השקרים החוזרים.

אם את רוצה לשנות משהו במה שמתרחש ביניכם, קחי את היוזמה ועשי קודם כל את שינוי.
אם את תעשי שינוי בהתנהלות כלפיו, קרוב לודאי הוא ישתנה.

יחד עם זאת בדקי עם עצמך מהם הקווים האדומים שלך,
מה אם יקרה שוב לא תשארי שם יותר?

יקרה, את נשארת בקשר הזה עוד ועוד כי יש משהו שעליך ללמוד....מה הדבר?
מה אם תלמדי, תצמחי למקום גבוה יותר ותוכלי לבנות זוגיות טובה ואמינה?

קחי לעצמך רגע של שקט ועני על השאלות שהועלו. התשובות בתוכך.
בהצלחה!
עדה

אז ככה.. אני בת 18 והיה לי חבר במשך שנה וחצי .. הוא האהבה הראשונה שלי והראשון בכול דבר... לעולם לא הייתי בקשר רציני ככה שלא תמיד ידעתי איך להתנהג
הוא גבר קנאי מאוד מה שאומר שאסור לי לדבר עם בנים,ידידים,להתלבש חשוף וכו'..
תמיד הייתי מדברת מאחוריי הגב שלו אבל רק מדברת בחיים לא מעבר וגם לא היה משמעות לזה בגלל שלרוב זה היה מתוך שיעמום ושבירת השיגרה .....
היה לנו ריב כמו תמיד אבל הפעם הוא היה נראה קצת מעבר לריבים הרגילים..הוא התחיל לדבר עם בנות בפסבוק בכוונה שאני אראה וכך גם אני..לא דיברנו כמעט שבועיים לי היה מאוד ברור שזה נגמר ולו קצת פחות..
נפגשתי עם גבר ויצא מצב שהתנשקנו וראו את זה... האמת היא למה עשיתי את זה? אין לי מושג לאחר יום התחרטתי על כך והלכתי לחבר שלי והחלטנו שנחזור .. הוא גילה את זה כמה שעות לאחר מכןן וראה את זה כבגידה
היה לו קשה מאוד לקבל את זה אבל הוא סלח והמשכנו הלאה...
לאחר שבועיים הוא התחיל לזלזל בקשר , לזלזל בי ובכול מובן אפשרי......
הוא בא אליי ופשוט אמר לי שהוא רוצה להיפרד הוא מרגיש שהוא לא אוהב אותי כמו פעם שירד לו ממני לאחר "הבגידה" ואני? נשברתי
כמובן זה עבר מסע התחננויות מצידי והוא ? לא היה מוכן להקשיב.....
הרפיתי.. הוא התקשר לאחר חודש אמר שהוא רוצה לחזור שהוא מתגעגע וכמה שהוא אוהב אותי ואני? רצתייייייייייייי לזרעותיו בשיא תמימותי.... ואחרי יום הוא חזר בעצמו וככה זה קרה פעם אחרי פעם עד שהכרתי מישהו והוא קינא ברמות מטורפות ורצה לחזור שוב , כמובן...... עזבתי את הנוכחי וחזרתי לאהבתי הראשונה.. ואז עוד הפעם הוא פגע ופגע בי היה מקלל אותי משפיל אותי מבזה אותי.. וכשרצה להשלים טען שאמר את כול זה מתוך הכאב שלו שנפגע ממני אז מאותה "בגידה"
לפני כשבועיים הוא התקשר במטרה לחזור ומה שהיה שונה שזה היה נראה ממש רציני!
וכמובן..טעיתיייייי.... שוב פעם...
היום 4 חודשים כמעט מאז הפרידה הכואבת אני מרגישה שאני נמצאת באותו המקום,לא מתקדמת , עדיין אוהבת ברמה מטורפת ומבחינתו זה נגמר לנצח.....
ניסיתי הכול,ניסיתי לגרום לו לקנא וכך בעצם להשיב אותו אליי....מה לא עשיתי?
החלטתי ללכת על הדרך האחרונה להחזיר אותו אליי ולנצח... החלטתי פשוט לרדת למחתרת,לא לדבר עם בנים,להפסיק לצאת כי הוא מטבעו מאוד פרמיטבי ואני יודעת שזה מעלה לו
בעצם כול התסכול שלי נובע מזה שאני לא יודעת אם יש טעם בכלל לחכות?! אם הוא יחזור ?? אם זה יעזור? מה נותר עוד לעשות ???????????
הימים בשבילי הם לא ימים,הגעוגעים שורפים בלב,נראה כאילו אני לא אצליח להתאהב באף גבר אחר ....

בעיה ביצירת זוגיות נשענת במקרים רבים על חוסר בטחון , כפי שאתה מתאר.
אולם חוסר הביטחון הוא משהו נבנה ושאפשר לעבוד עליו ולחזק אותו.

במה שונה לדעתך שיחה שתוביל לזוגיות משיחה רגילה שאתה מנהל עם חברים/ אחרים?
מה עליך לחזק בעצמך על מנת להיות מסוגל לגשת לבחורה ולפתח שיחה?
אילו מחשבות עוברות בראשך כשאתה חושב על לגשת לבחורה ולפתח שיחה?

במה אתה בוחר? האם אתה מקשיב למחשבותייך וחששותיך או שאתה נאמן לרצונך לגשת לבחורה ולדבר איתה?

איך היה נראה מושיקו שהוא בעל ביטחון עצמי? מה הוא היה אומר? עושה?

יש בנו שני חלקים: האחד פחד והשני דחף קדימה . הפחד משתק והדחף מניע אותנו לפעולה - אתה יכול לבחור עם מי מהם אתה רוצה להזדהות?

עבודה של מודעות אישית עוזרת לחזק את הביטחון העצמי ולהעז יותר, לקחת סיכונים, לסמוך על עצמך שמה שלא יקרה ... זה בסדר ואתה בדרך הנכונה.
אתה גם יכול להעזר במאמן אישי על מנת לקבל תמיכה, ליווי והכוונה לתהליך הזה.

מה יקרה אם תעז לגשת לבחורה ולפתח שיחה? מה הדבר הגרוע ביותר שיכול לקרות?

מקווה שההתבוננות הזו עוזרת לך
יעל

אני שומעת את תסכולך.
אנא קראי את תשובתה של עדה למישהי - הנושא יכול לדבר גם אלייך.
בנוסף נסי להתבונן מי את שם בקשר, בתחום המיניות? דורשת, מבקשת, נותנת, כועסת, מתוסכלת..
האם זה משרת את מטרתך? האם זה עוזר לך לקבל את מה שאת רוצה?
מי את רוצה להיות בקשר מולו? אוהבת, פתוחה, לוקחת אחריות.

לפעמים נוצר בין בני הזוג דפוס התנהגות שהופך להרגל - כמו שאת מספרת.
על מנת לשנות הרגל, צריך רצון, מוטיבציה, התמדה, טיפוח ומחוייבות.
האם את מוכנה להיות סבלנית, פתוחה, מכילה ומקבלת - לשתף אותו ללא דרישות וללא תלונות או הערות במה שאת מרגישה ורוצה, להראות לו את אהבתך ולבטא גם את רצונך, לקחת אחריות על ההתנהלות שלך עד כה כששיתפת פעולה עם הדפוס הקודם, לראות את חלקך ביצירת הדפוס ואז לאט לאט לשנותו ביחד?

בהצלחה
יעל

אני חשה את תסכולך מהמצב שנוצר אך אל יאוש....

אם את אכן מחויבת לזוגיות שלך יש דרכים לשפרה.
קודם כל בואי נתבונן מי את בזוגיות...האם את מתוסכלת, מקטרת, מקניטה, לוחצת או שמא את יכולה להיות שמחה, אוהבת, תומכת, מעודדת, מפרגנת?

אני מאמינה שמי שאנחנו במערכת היחסים קובע את איכות האוויר שאנחנו נושמים.
יחסי מין הם רק פן אחד בקשר....

נכון שיש תקופות עמוסות יותר ואתם עייפים ומתוסכלים. יחד עם זאת בידכם לשנות את המציאות שלכם.
איך היית מאזנת בין עבודה ובית?
איך היית משפרת את התקשורת בינך לבין בעלך?
מה היה ממגנט אותו הביתה יותר מוקדם?
האם סופ"ש ביחד יכול לעורר מחדש את התשוקה?

יקירה, אין מי שיוכל לתת לך עצות חכמות יותר מאשר את עצמך. אם תקשיבי פנימה בתוך לבך
את תדעי מה עליך לשנות כדי לשפר את המצב.

בהצלחה!
עדה

תודה על תשובתך,
ולשאלותייך:

הייתי ונשארתי כפי שאני,
מבחינת תקשורת אנחנו מדברים, מסמפטים אחד את השניה, יש אהבה רק ללא סקס,
זה הגיוני? אני לשניה לא חושדת בו, אני יודעת מיהו והוא לא בכיוון, הוא נראה מותש בגלל העבודה התובענית שלו, שהוא מאוד אוהב אותה, מסופק ממנה וחי כשהוא שם, אגב כשניסה לפני מס' שנים להחליף מקודם עבודה - הוא היה ממורמר והתגעגע וחזר תוך מס חודשים חזרה.
אי אפשר למגנט אותו הבייתה כי הוא באמת עובד קשה להביא פרנסה.
אני מתפקדת 95-99% לבד עם הילד, לוקחת מחזירה מהגן, מחוגים,בילוי אחרהצ,מקלחת והבעל לרוב מגיע לקראת שינה של הילד ואני מבקשת שישכיב אותו לישון, בינתיים אני אוכלת משהו וגם הולכת לישון ובעלי גם. ובבוקר ההוא ולך מוקדם מאוד לעבודה(גרים רחוק מעבודתו).
בסופי שבוע אנחנו מבלים, אבל אין לנו את הלבד, כי יש ילד (פעוט) שזקוק לנו ואף מוציא מאיתנו המון כוחות,
מה שגם גורם לנו לחיכוכים..

אני "סובלת" את האי מיניות, כי אני דואגת שאקבל ממנו דברים אחרים, לפעמים מבט, לפעמים מילה טובה, אבל תהיתי עם עצמי אולי יש צורך בקואצינג זוגי?לחץ מביא איתו הרבה פנים שלא היו בינננו קודם וזה גורם למשקעים.

על מה בדיוק "עובדים" בקואצינג? מה התוצאות?
תודה.

קואצ'ינג זוגי הוא תהליך שבו מנסים להגדיר את חזון הזוגיות שלנו ואת הדרך להגשמתה....

מי את? מי את בתוך הזוגיות? איזה ערכים את רוצה לקיים בתוך הזוגיות? איזה ערכים חסרים בתוך הזוגיות?
כמובן גם הצד השני מגדיר את ערכיו ואת רצונותיו בזוגיות וביחד מנסים להגיע להתנהלות שעובדת ומכבדת את שני הצדדים.


אני מאד מוקירה אותך על הרצון לשפר את הזוגיות ולנקות את המשקעים שנוצרו, יחד עם זאת אני חייבת להדגיש שתהליך של קואצ'ינג דורש מחויבות.
לא תמיד חייבים להתאמן בזוג....לעיתים מספיק שצד אחד בזוג ישנה את הוויתו והתנהלותו כדי להשפיע גם על הצד השני. כמובן שתהליך זוגי הוא בהחלט יותר עוצמתי.

בהצלחה!
עדה

הדאגה שלך לחברתך מאוד נוגעת ללב.
חוסר הביטחון זה בהחלט משהו שניתן לעבוד עליו ולחזקו - הן בתוך מערכת יחסים והן בנפרד.
אולם היוזמה , הרצון והנחישות לעבוד על עצמה ולחזק את בטחונה העצמי, חייבות לבוא ממנה.

זוהי החלטה שלה לקחת אחריות על עצמה ולחזק את בטחונה ולהתבגר.
בזוגיות בריאה על כל אחד מבני הזוג לעשות את הדרך האישית והצמיחה האישית שלו, וזה בהחלט אפשרי גם בתוך הקשר אם יש תמיכה ופרגון של הצד השני .

בכל אופן עליה להחליט האם היא בוחרת לעשות תהליך עם עצמה בתוך הקשר או שהיא מרגישה שעליה קודם כל לעבוד על עצמה ורק אחר כך לחבור בזוגיות ממקום בריא ומשוחרר יותר. היא צריכה לבחור מה נכון עבורה.

היא גם יכולה להעזר באיש מקצוע - מאמן או מטפל לשם כך, זה תהליך מאוד חשוב שהיא תייצר ביטחון בעצמה ולא תהיה תלותית או תרגיש פחותה/ נחותה/ חסרת בטחון.

בנוסף אציע לך להתבונן מי אתה מולה? האם אה משתף איתה פעולה ולוקח את עמדת השתלטן? (אפילו אם היא זו שנותנת לך להוביל). האם אתה מעודד אותה לעשות תהליך של צמיחה אישית?

מקווה שקיבלת מענה
יום נעים
יעל

אני בהחלט חווה מתוך דבריך את הקושי ואת חוסר האונים.
יחד עם זאת אני רוצה להזמין אותך להחזיר את הפוקוס לעצמך, ליכולת שלך להחליט מה טוב בשבילך, ליכולת שלך להתגבר על מצבים, ליכולת שלך לבחור ולהחליט.

מה את מרגישה לגבי כל הסיפור?
מי את בהוויתך מול בעלך? האם את חשדנית, מאשימה, חוקרת, לא סומכת, לא מאמינה?
האם תוכלי לשנות את הווייתך מולו?
האם יש משהו שיכול לשקם את האמון ההדדי?
האם יש בלבך עדיין אהבה כלפיו?

ומה מצב התקשורת ביניכם? האם תוכלי לשתף אותו במה שעובר עליך לאור מעשיו?
האם תוכלו לשוחח בפתיחות ולהגיע להסכמים?
האם תוכלי להגדיר מולו מהם הגבולות שלך? מהו הקו האדום שלך?

את מזכירה את רמת החיים הגבוהה שקשה לוותר עליה ואת מזכירה את ילדיך הקטנים.....
בכל הסיטואציה הזו חשבי גם מה הכי טוב עבור ילדיך? מה הם יקחו לחיים שלהם מתוך בית שאין בו אמון?

אני מזמינה אותך להתעמק בשאלות, לתת לעצמך תשובות כנות ולהגיע להחלטות רק כאשר תדעי שעשית כל מאמץ ואת שלמה עם החלטתך.

מחזקת את ידיך.....
עדה

אכן יש ביננו תקשורת לאור זה שאנחנו מנהלים את העסק ביחד.ואנחנו כל היום בפגישות,בדיבורים על העסק ובעבודה...
אכן שיתפתי אותו במה שעובר עלי.הוא הבין והתנצל.
אבל אני לא מסוגלת לסלוח לו.
רק הרעיון של איך הוא היה מסוגל לעשות לי את זה מאחרי הגב ולא לשתף אותי.
כנראה שיש דברים בגו.ואם הוא חושב או יחשוב עליה בעתיד-זה הפחד שלי.לא רוצה לחיות כברירת מחדל שלו.
יש מה לעשות לשפר אמון??לא יודעת...שמאבדים אמון זה לנצח.
אני רק צריכה להשלים עם זה.וזה בלתי אפשרי .
אני כל הים יורדת עליו על הקשר איתה...נראה לי שהוא בעצמו עוד מעט יתעייף ממני.
ואם הוא מתעייף....אז...
כבר לא יודעתתת...אין לי כח יותר...

אני מבינה את הקושי שלך....אך כמו שאמרנו בתשובה הקודמת השליטה בידיך......גם כדי לסלוח.

אני מתרשמת שלמרות שהוא התנצל את עדיין שמה את הפוקוס שלך על ה"בגידה" ולא על ההתנצלות.
את אומרת שאת יורדת עליו על הנושא והוא עוד יתעייף ממך. האם זה מה שאת רוצה?
האם את רוצה להביא אותו לפרידה?

אביטל יקרה, מה שאת שמה את הפוקוס עליו זה מה שיתממש במציאות חייך.
על מה תשימי את הפוקוס אם את רוצה לסלוח?
על מה תשימי את הפוקוס אם את רוצה להיפרד?

אני מאמינה שניתן לשקם את האמון, אך עליך להתנקות קודם מהתחושות הקשות של"מה שהוא עשה לי".
אם תחליטי שאת רוצה לסלוח אני יכולה לעזור לך בתהליך אישי של ניקוי והתמרת הרגשות
. תרימי טלפון.....

מאחלת לך שבת שקטה ומלאת אור
עדה

הסכמנו ללכת לייעוץ.הלכנו למישהו וסיכמנו כ"עזרה ראשונה"שכל יום חובה שנדבר שעה לבד.בלי טלפונים וכו וכו .עבר כמעט שבוע.ובעלי מתחמק כל יום יש לו סיבה למה לא דיברנו.פעם עייף.פעם סרט וכו וכו..אני מרגישה שהוא הבין:טוב הנה היא נשארת איתי וזהו.ואני לא יכולה כבר להתמודד כי אם מצידו אין נכונות אז למה נלך??
אמרתי לו אני רוצה לשמוע שאתה מדבר איתה ואומר לה שיותר לא תתקשר כי זה נורא מפריע לאשתי ואני אשמע את השיחה.הוא לא מוכן בשום אופן.הוא יודע שהאהבה בינהם לא תתממש כי היום היא חילוניה ובעצמו אמר לי שהיא רצתה אבל הוא הסביר לה שהעולמות שלהם שונים והוא לא יכול.אני בטוחה שהוא אוהב אותי.אבל בטוחה שגם אוהב אותה.
מה אעשה??

כל הכבוד שהלכתם ליעוץ!!
קיבלתם על עצמכם משימה שבועית - לדבר כל יום שעה - וזה לא ממש קורה.

במקביל אני שומעת שכבר הסקת מסקנה שהוא לא משתף פעולה. האמנם?
האם זה לא מהר מדי? האם זה לא פירוש שאת נותנת מתוך המצוקה שלך?

הוא סיפר לך שהסביר לבחורה השניה שאין סיכוי כי העולמות שונים....
את מסיקה מזה שהוא אוהב אותך אך גם אוהב אותה.....
שוב, האם זה לא פירוש שאת נותנת מתוך המצוקה שלך?

בנוסף את דורשת ממנו להודיע לה בנוכחותך על הפסקת השיחות.
האם זה סימן לאמון שאת רוצה לבנות? אם את רוצה לקבל אמון את צריכה קודם לתת אמון.
את לא נותנת אמון בשיחות היעוץ, את לא נותנת אמון באהבה שלו אליך (הוא בכל זאת נשאר איתך),
את לא נותנת אמון באמירות שלו..... את רוצה להיות נוכחת,!!

יקירתי, אין שליטה באהבה.....אם את רוצה לקבל אהבה אמיתית, תני אהבה, תני אמון...
תני לו צ'אנס. גם אם הוא החליק ובגד - אם את רוצה אותו בבית , תני אהבה, אמון, פרגון
והוא יהיה שלך.

בהצלחה
עדה

את רוצה שבעלך יהיה חבר שלך.
האם את מוכנה לשחרר את הרצון שהוא יבין כפי שאת רוצה ולא כפי שהוא מבין?

את כותבת שיש לך חברים ומשפחה רבים שאת מקשיבה ומייעצת להם לפי הבנתך.
האם את מאפשרת לחברייך להבין בדרך שלהם? או שאת צריכה שיבינו בדרך שאת מבינה?

מהי חברות בשבילך?
אילו ערכים היית רוצה שיהיו בחברות שלך עם בעלך? קבלה, הכלה, הקשבה, פתיחות, תמיכה?
האם את מקבלת את בעלך כפי שהוא?
האם את מקשיבה לו שהוא אומר לך שאת פוגעת בו?
האם את מכילה אותו?
האם את תומכת בו?

כל מה שאת רוצה ליצור בינכם, התחילי לייצר בעצמך!! (ביחס שלך אליו).
התחילי יחסים חדשים כלפיו - בדיוק כפי שהיית רוצה שיהיו בחברות שלך עם בעלך.
קחי את אחריות על הקשר, ליצור את זה מולו. אפילו אם זה כרגע חד -צדדי.
שחררי את הציפיה שהוא יתנהג/ יבין/ ידבר בדרך מסויימת.

אם תתחילי לעשות צעדים בעצמך ותשחררי את הציפיה ממנו - מערכת היחסים בינכם תשתנה!

מה נדרש ממך כדי לעשות זאת?
מה יאפשר לך את זה?
מה יעזור לך?
מה יתמוך בך בדרך?

בהצלחה
יעל

אני שומעת את הרצון שלך לשינוי במערכת היחסים שלך
יחד עם זאת את מתארת דפוסי התנהגות שמושרשים מזה שנים בתקשורת בינכם
תמיד יש מה לעשות, תמיד ניתן לנסות בעיקר כשאת בוחרת במודע להשאר בקשר.

התבונני עם עצמך אילו תפקידים אתם ממלאים בקשר?
איזה אדם את בקשר מולו? מי את בקשר? איזו אהובית נמצאת שם? אילו איכויות את מבטאת מול בעלך? אוהבת, מתפשרת, מתלוננת, אופטימית, פאסימית, פתוחה, ישירה, נעימה, כועסת, מתוסכלת?

מערכת יחסים היא כמו משוואה פשוטה: X+Y=Z כשאחד המשתנים משתנה בעצמו המשוואה כולה משתנה.
הנתון שהוא בשליטתך הוא את!!
לכן ברגע שאת רואה איזה אדם את מבטאת מול בעלך, את יכולה לבחור בצורה מודעת לבטא איכויות אחרות שלך שוודאי קיימות בך.
כשאת עושה שינוי בעצמך!!! ולא אומרת לאחר מה לעשות וכיצד הוא צריך להשתנות - יכולים לקרות דברים נפלאים.

מי היית רוצה להיות? איזו אהובית היית רוצה לבטא בקשר?
אם היית חושבת עכשיו על המצב האידאלי איזה איכויות היית מבטאת אז?
איך זה היה נראה במציאות אם היית מתנהלת מתוך אותן איכויות ? ממש תדמייני את התסריט האפשרי.
מה יאפשר לך לבטא את האיכויות הללו מולו?
מה נדרש ממך על מנת לעשות זאת?
על מה את צריכה לוותר על מנת לעשות זאת?

מקווה שההתבוננות הזו תעזור לך למצוא את הדרך שלך לשינוי מערכת היחסים בינכם
בהצלחה
יעל

אכן בעיה מורכבת.....אך זה לא אומר שאין לה פתרון.

החלטה של חיבור שתי משפחות אמורה להעשות בהסכמה מלאה של שני הצדדים.
האם את שלמה עם החלטה כזו? האם בן זוגך שלם ? נראה שלא....
קורה שדברים מתבשלים בקצב שונה בכל צד.

האם תוכלו לחשוב על שלבי ביניים? חשוב שהילדים יכירו ביניהם ויווצרו קשרים כיפיים.
בסך הכול הם בגילאים מאד דומים.
איך הייתם יכולים להתחיל ביצירת החיבור ללא מגורים משותפים?
פעילויות משותפות? ביקורים הדדיים? שינה משותפת מדי פעם? חשבי על עוד רעיונות.

אפשר גם לחשוב על מגורים בסמיכות ....כדי לאפשר לבן זוגך את רגעי הפרטיות עם ילדיו ומצד שני תהיו מספיק קרובים ביניכם. יש לזה כמובן גם השלכות כלכליות.
בטוחה אני שאם תצליחו להתגבר על השלב הזה, בן זוגך יבשיל לשלב הבא.

בכל מקרה, אני מזמינה אתכם לעשות צעדים קטנים ובלב שלם, לא רק למענכם אלא גם למען הילדים.

בהצלחה!
עדה

קודם כל אני מתנצלת על העיכוב, כנראה לא ראינו את שאלתך....

אני מבינה את דאגתך....זה כנראה מרוב אהבה, נכון?
יחד עם זאת אני מזמינה אותך להתבונן על מה שכתבת ולגלות שם בין השורות, מה מכל זה הן עובדות ומה פירושים שלך.

ידידך קורא לאשתך "יפיופה" - העובדה: אשתך יפה , הפירוש: אשתי מפלרטטת
ידידך נוסע לחול - העובדה: שכחת לאחל נסיעה טובה, אשתך עשתה זאת במקומך בס.מ.ס.
הפירוש: אשתי תפסה טרמפ, מה הוא יבין? מה יוצא לה מזה? האם הוא יחשוב שהיא נמשכת אליו? וכו' וכו' וכו'

וכעת אני רוצה לשאול אותך כמה שאלות נוספות:
האם אתה משתף את אשתך במה שאתה מרגיש לגבי התנהגותה?
איך היא מגיבה?
האם יתכן שהיא מנסה לומר לך משהו בדרך זו?
האם אתה נותן לה מספיק תשומת לב? האם היא יודעת שאתה אוהב אותה?

כטיפ לחיים ולא רק לגבי השאלה שלך.....כל אירוע חיצוני שקורה לך בא לומר משהו על עצמך ועל התנהלותך. שאל את עצמך מה אתה יכול ללמוד מכך? איפה אני צריך לצמוח? מה אני יכול לשנות?

אני בטוחה שאשתך תגיב אליך שונה.....ואולי תוכל להסיר דאגה מלבך.
בהצלחה!
עדה

נדמה שהתשובות להתלבטות שלך מונחות בתוך שאלתך....
ההחלטה על להינשא או לא, עם מי ומתי.... מזמן עברה מרשות ההורים והפכה להיות אחריותנו אנו.

את אומרת שטוב לך בקשר, את אומרת שיש בו אהבה גדולה, את חושבת שאת עדיין צעירה ויש לך הרבה דברים על הראש.....(כדאי לבדוק אמירה זו :))
כלומר נראה שהכול טוב, נראה שגם את היית רוצה לחכות עוד זמן.

הקשר שלך עם אמך מעורר הרבה הערכה בעיני, יחד עם זאת נשואין זו החלטת חיים ואנחנו לא עושים אותה בשביל ההורים אלא בשבילנו.
האם את אוהבת את הבחור? האם אתם מתאימים? האם אתם נהנים יחד? האם אתם מסכימים על
אקט הנישואין? האם המועד חשוב בעיניך? אלה השאלות שאת צריכה לשאול את עצמך לפני החלטה.

במידה ויחסיך עם אמך כל כך טובים הסבירי לה את עמדתך ובקשי ממנה לא ללחוץ עליך.
אני בטוחה שהיא תבין, כי היא רוצה רק את טובתך.

ולגבי הסקס....כן, זה נורמאלי. זה יכול לקרות אך קחו את זה לתשומת לבכם ונסו למצא זמן גם לאהבה.

מאחלת לך החלטות נכונות לך. בהצלחה!
עדה

את מעלה דילמה פנימית וניצבת בפני בחירה
להיות עם בן זוג תומך, אוהב ומכבד ועוד הרבה - שזה חלום של הרבה נשים!!
או
להיות עם אחר, להתנסות, להיות לבד.

זוהי צומת בה את צריכה לבחור האם ללכת אחר התשוקות שלך או אחר הלב שלך.

אתם חברים כבר 5 שנים, ובשנתיים האחרונות החשק המיני ירד, האם זה רק בגלל החיצוניות שלו?? , כי כפי הנראה ב3 שנים הראשונות זה לא היווה בעיה במיניות.

מה חסר לך בקשר? האם בחייך (מלבד הזוגיות) את מסופקת או שאת זקוקה להתנסויות וריגושים.
לעיתים אנשים נוטים להחליף בין ריגושים במיניות לריגושים בחיים - סיפוק מעשייה, עבודה, מקצוע.

האם יש לכם תקשורת פתוחה וחופשייה בזוגיות? האם אתם "גדלים" בתוך הקשר? האם את מרגישה שאת יכולה לצמוח בקשר?

החשק המיני קשור לטיב היחסים שלכם , לאינטימיות בינכם, לפתיחות, וליכולת שלכם להתחדש בתוך הקשר, כמובן זה גם קשור למצבו האישי של כל אחד מכם. אם כבתה החיות שלכם, תכבה גם האש במיניות.
היופי והמשיכה חשובים אך הם יכולים לבוא גם מהיכרות עמוקה כמו שאת מתארת - יופי פנימי ומשיכה לאותו יופי פנימי.
האם תוכלי להתגבר על המחשבות הללו ולבחור לעבוד על הקשר שלך ולשפר את האינטימיות בתוך הקשר? ? בדקי טוב טוב עם עצמך..

עליך להחליט מה חשוב לך יותר - אהבתך הגדולה או רצונך להתנסות ולהיות עם אחרים?
התבונני עם עצמך וקבלי החלטה ברורה, כי להיות "על הגדר", לא לכאן ולא לכאן זה לא מועיל לאף אחד מכם.

בהצלחה לך
יעל

דבריך מתארים מצב מוכר וידוע.
זו אכן תקופה קשה של הסתגלות לשגרה חדשה שדורשת הרבה יותר אנרגיה.
יחד עם זאת, אני מאמינה שנושא התשוקה המינית ניתן לטיפול ורצוי לא להזניח אותו.

אני מזמינה אותך לפנות לפורום המתאים כדי לקבל עצות מעשיות אחרות, אך יחד עם זאת
את מוזמנת להתבונן גם באיכות התקשורת עם עצמך ועם בעלך.
עד כמה את אוהבת את עצמך?
מה נדרש כדי להעניק לעצמך קצת זמן פינוק?
עד כמה אתם משוחחים בפתיחות על הנושא שמטריד אותך?
האם תוכלו לעשות ביחד משהו יוצא מן הכלל כדי להצית מחדש את הלהבה?
האם תוכלי להגדיר למה את זקוקה כדי שהתשוקה תתחדש? האם תוכלי לבקש זאת מבן זוגך?

מקווה שנתתי לך כמה אפיקים למחשבה...
בהצלחה!
עדה

את מעלה שאלה נכונה.
האם זו שאלת ההדדיות בקשר?
האם את מרגישה הדדיות בקשר? כלומר שאת נותנת וגם מקבלת, והוא נותן וגם מקבל.
זה יכול להיות דברים שונים, שאתם נותנים ומקבלים, אך מה שחשוב שיהיה איזון ותחושת הדדיות.

האם הוא אורח או שותף לחיים?
כיצד את מתייחסת אליו? את כותבת שהוא חבר מזה כשנה. ושהוא מתארח אצלך..
כיצד הוא רואה את הקשר בינכם? אורח?

מהו מהות הקשר בינכם? האם היית רוצה שירגיש בן בית ולא אורח?

אם את מרגישה שבסיטואציה אחרת הוא "מארח" או נותן מעצמו בדרך כלשהי, אולי יש לתאם ציפיות, לתקשר לגבי מה שאת חושבת ומרגישה ולהקשיב למה שהוא חושב ומרגיש.

הסתכלי על הכל בהקשר רחב ולא נקודתי לארוע הזה.
האם הוא אדם מכבד ומתחשב ועוזר?
אם כן, אולי הנושא הספציפי של שטיפת כלים לא צריך להוות בעיה, שכן הוא עוזר ומתחשב בדברים אחרים.

מקווה שקיבלת כמה נקודות למחשבה, בהצלחה.
יעל