פורום יעוץ זוגי ודייטינג - יש לך שאלה?

אני יכולה להבין את הרגשתך ואת תסכולך.....יחד עם זאת נראה לי שהקצנת היחסים עם בעלך
היא לא במקום.
האם נדמה לך שבעלך יוכל לשנות את אימו להתנהג אחרת? האם זה תפקידו?

אני מאמינה שהיחסים שלנו עם הסביבה ועם המשפחה המורחבת הם באחריותנו הבלעדית.
מה את יכולה לעשות כדי לשפר את היחסים עם חמותך?
האם במקום לבקר אותה על האפלייה בין הנכדים, היית יכולה להוקיר אותה ולשבח אותה על משהו אחר? למשל על איך היא נראית היום או על הבישול שלה....

אם את רוצה יחסים טובים איתה קחי את זה על עצמך ואל תפילי זאת עליו.
וכן!, כמובן לבוא אליה עם הילדה כדי לאפשר ליצור יחסים איתה.

בהצלחה!
עדה

קודם כול צר לי על מצבה של סבתך ועל התאונה שחווית.
מקווה שהכול בסדר עבורך עכשיו.

לגבי התגובות שלך מול החבר, הייתי רוצה לשאול אותך האם את דרכים אפשריות אחרות כדי לומר דברים בסיטואציות דומות?
מי היית בתגובות שלך כלפיו? עצבנית? כועסת? היסטרית?
האם היית יכולה להיות אחרת?

האם יתכן שבן זוגך לא יכול היה להבין את צרכיך? האם יתכן שהוא לא מיומן בלתת תמיכה
ברגעים קשים? אולי הוא פשוט לא יודע איך עושים זאת.....

מה היית יכולה לעשות אחרת? האם נראה לך שהיית יכולה לתקשר את המצוקה שלך מבלי לכעוס?
האם היית יכולה פשוט לבקש.....? רע לי עכשיו, כואב לי עכשיו, אני מפחדת...בוא תהיה איתי, בוא חבק אותי...
איך את חושבת הוא היה מגיב לבקשה כזו?

ג'ני יקרה, לפעמים נדמה לנו שהצד השני מבין אותנו ומכיר את צרכינו מבלי שנתקשר אותם מולם.
אך זה לא תמיד כך.....הכי פשוט תבקשי תמיכה כאשר את זקוקה לה.

ולמה שזה יחזור על עצמו? אם תנהגי אחרת אין סיבה שזה יקרה.

בהצלחה!
עדה

אני מאד מבינה את תחושתך.....אני מניחה שהבנות עדיין קטנות וזה לא פשוט לך להישאר לבד לתקופה של שבועיים.
יחד עם זאת, אני מאד מוקירה אותך על ההבנות שלך לגבי עצמך ולגבי ההשפעות של תגובתך על הקשר עם בעלך.

מה יאפשר לך להסתכל על ההתמודדות כאתגר?
אולי דווקא בעקבות ההתנסות הזאת תוכלי ללמוד להיות פחות תלויה בבעלך?

בנוסף....מה דעתך לנסות למצא פתרונות יצירתיים לתקופת העדרותו?
אולי אפילו נסי לשתף אותו בקושי שלך ונסו למצא פתרונות לעזרה ביחד.

חוץ מזה , אם תסתכלי על הצד החיובי של העניין, ההסכמה שלך לנסיעה שלו, נותנת לך נקודות זכות:)). ביום מן הימים, כאשר תרצי לעשות לעצמך יום כיף לבד, הוא בוודאי יאפשר לך זאת ....

גלית יקרה, נכון שאנחנו לומדים ממודל ההורים, אך החיים היום משתנים במהירות ודפוסים שהיו נכונים לדור הקודם כבר לא מתאימים לדור הזה.
נסי להתגמש ולהנות מהאפשרויות שהסיטואציה הזו מזמנת לך..

מקווה שסיפקתי לך חומר למחשבה....
בהצלחה!
עדה

אני שומעת את הרצון שלך לעשות את הדבר הנכון וגם את הבלבול המתלווה.
יחד עם זאת קיימת אצלך גם בהירות לגבי כך שאת זקוקה למרחב אישי.

התבונני עם עצמך - מה את אוהבת בו?
מה מושך אותך בו? איזה תכונות שלו את אוהבת?

עכשיו שאלי את עצמך - האם את מוכנה לקבל אותו כמו שהוא כרגע?
הרבה פעמים כשעולים ספקות ובילבול אצל אחד מבני הזוג, בן הזוג השני נאחז יותר
וכשיש ביטחון בקשר, יש תחושה שניתן להרפות ולתת חופש.

האם את מוכנה לקבל אותו כמו שהוא עם חוסר הביטחון שלו ? האם את מוכנה להקשיב לצרכים שלך ולשים את הגבולות הנכונים עבורך וכל מה שלא חוצה את הגבולות אלו להבין ולקבל?

האם את יכולה בכנות לקבל אותו כפי שהוא? לאהוב אותו על התכונות הטובות שלו ולקבל את הדברים שהוא צריך להתפתח בהם?

במה את ממוקדת ? בהצלחת הקשר או בבלבול בפחד ובתלות?
- זכרי שהדבר בו את מתמקדת - גדל!
תשומת הלב שלך, והמיקוד שלך, יכולים לקבוע לאן יתפתח הקשר.

התבונני בשאלות האלו וצרי לעצמך בהירות
בהצלחה
יעל

יש בו כל כך הרבה דברים טובים וגם דברים שמתאימים או קשורים לעולם שלי. הוא יודע לאהוב, הוא אינטילגנטי ויוצר. הוא איש משפחה. הוא מבין אותי ויש ביננו דמיון רב בהמון מובנים.

הבעיה היא ששנינו באים עם מטענים קשים.
הוא עם הגירושים שלו ואני עם טראומות משלי. האם זה ישרוד? מפחדת שהכל יתנפץ ושאני אאבד את הרצון בקשר, שזה יהיה קשה מדי.
אחרי התלהבות גדולה בהתחלה עכשיו אני קצת איבדתי את הרגשות שהיו.
אולי גם כי הוא ממהר מדי לדבר על חיים משותפים וזה מפחיד את שנינו.

מנסה לשמור על עצמי ולשמור על הקשר...
תודה על השאלות שלך שמכוונות להסתכלות חיובית.

את כותבת שיש לכם מערכת יחסים מדהימה וכימיה מעולה והתאמה!!! ואת אוהבת אותו מאוד!!
שזה המון!
ואת מעלה את הבעיה שקשה לך להיות מונוגמית והיית רוצה להתנסות עם גברים אחרים אך את לא רוצה לאבד אותו.

לפי מה שאת כותבת חשוב לך יותר כרגע לשמור על מערכת היחסים שלך איתו ולא להתנסות.

מה החשיבות של הסקס בחיים שלך?

מה החשיבות של האהבה והזוגיות בחיים שלך?

האם שיתפת אותו במה שעובר עלייך? בכך שאת מתגעגעת לתשוקה ולמשיכה שלך אליו?
האם חשבתם יחד מה תוכלו לעשות כדי להחזיר זאת?
האם התייעצת באופן אישי עם איש מקצוע?
עד כמה חשוב לך להחזיר את המיניות לקשר איתו?

יש לך מחשבות ורצון להתנסות, האם את מוכנה להרפות מהם?
מה יותר חשוב לך בחייך - לנסות לשפר את המיניות והתשוקה עם בן זוגך האהוב או לפעול מתוך תשוקות רגעיות שיתכן ויש להן מחיר?

את כותבת שניסית כל מני דברים כדי לשפר את התחושות הללו. אין ספק שרגשות של תשוקה ודחף מיני הם בעלי עוצמה. האם את רוצה להתגבר עליהם? האם את באמת רוצה לא להתייחס אליהם?
אם כן , זה אפשרי. אך את צריכה לרצות להתגבר עליהם יותר מאשר את רוצה אותם.

התבונני בכנות עם עצמך וראי מה יותר חשוב עבורך.

מקווה שקיבלת חומר למחשבה
שיהיה בהצלחה

יעל

אני מנסה לתאר לעצמי כמה קשה זה לחיות עם הקול המאיים הזה בראשך.....
זה בודאי מרוקן אותך מאנרגיות וגורם לך לחיות באי ודאות תמידית. לא כך?

מצד שני את אומרת שרגשותייך לבן זוגך הולכים וגוברים והוא מצדו מבטיח לא לוותר על הקשר וחושב על מיסוד.

אני רוצה לשאול אותך על מה את שמה את הפוקוס?
אם את שמה את הפוקוס על הקול המטריד הזה בראשך, הפחד גובר, אי הודאות גוברת
ואת נכנסת למעגל דאגה לעתיד שהוא בעצם דמיוני.

איך תוכלי להצליח בזוגיות כאשר את שמה את המיקוד שלך על הפחד מכישלון?
אני מזמינה אותך להיפרד מדמיונות השווא ולנסות להתרכז במה שיש:
רגשות אהבה גוברים, רצון למסד את הקשר ולהביא אותו לשלב הבא.
אם את דווקא רוצה לדמיין....אז דמייני עתיד ורוד ליד האיש שאת אוהבת.

אין לי ספק שאם תתמקדי בחיובי ותטפחי את הזוגיות - הזוגיות תצליח.

היי ברוכה ובהצלחה!

נראה שכן.....זה די טבעי שגברים נמשכים מינית יותר לנשים אחרות מאשר נשים נמשכות לגברים
מחוץ למעגל הזוגיות.

מה שחשוב בעיני הוא שאתם מדברים על זה פתוח ושהענין לא גורם למשבר ביניכם.
יחד עם זאת, אני מזמינה אותך להתבונן על עצמך....
מה זה עושה לך כאשר בעלך מספר לך על משיכה מינית לאחרות?
האם את עדיין חשה נחשקת על ידו?
האם את ממשיכה לבטוח בזוגיות כמו קודם?

כדאי ורצוי שתשמרו על פתיחות ביניכם, שתפי את בן זוגך ברגשותיך ואם יש צורך...
חישבו על פתרונות יצירתיים לחידוש וחיזוק הרומנטיות ביניכם.

בהצלחה
עדה

אני רוצה להוקיר אותך דווקא על הרגישות שאת מגלה..
את נשארת איתו על פי בקשתו ומתוך רצון לתמוך בו ולהיות איתו ביום קשה שכזה.
אז נשארת לישון ועשיתם סקס.

למה את חושבת שהאחריות כולה שלך? הוא בחר להיות שם איתך, הוא ביקש שתשארי ...
האם תוכלי להפריד בין הרצון שלך לרצון שלו?
הוא בחר להגיע לסיטואציה הזו ביום מותו של הסבא.
הכול בסדר! את יכולה להרגיש עם זה בסדר גמור....

המשיכי לטפח את הקשר מהמקום שלך הכנה, הרגיש, התומך....וסמכי על האינטואיציה שלך.

ימים נפלאים!
עדה

המשיכי להתרכז בבניית הקשר וטיפוח האהבה שלכם.
היי יחד עם בן זוגך, היכן שנכון עבורכם,

גם אם הקשר אובייקטיבית מורכב, מידת הקושי תלויה תלויה בגישה שלך - תמיד!

תמיד יש לך בחירה בין התנהגות מתוך פחד להתנהגות מתוך בחירה בוגרת לגבי מה שנכון.

זה לגמרי חדש לך והריי אנחנו תמיד יודעים לאן אנו מכוונים אך לא תמיד אנו יכולים לדעת לאן נגיע... :)
אבל יחד עם זאת יש לנו תמיד בחירה כיצד להתייחס לדברים.
אנו בוחרים את גישתנו לחיים! ואת זה צריך תמיד לזכור.

בהצלחה וסוף שבוע מקסים!
יעל

מתוך דבריך אני שומעת שדווקא הזוגיות זורמת יפה ואתם מתראים הרבה. שניכם תופסים את הזוגיות כזוגיות קרובה ואינטנסיבית. יחד עם זאת את מביעה סוג של חוסר שקט כאשר זמן הפגישה ארוך יותר בסופי שבוע...
אני רוצה להזמין אותך להתבונן מעט על עצמך....
מה זה עבורך זוגיות אינטנסיבית?
עד כמה אינטנסיבית את רוצה שהזוגיות שלכם תהיה?
האם להרגיש "תקועה בבית איתו" אומר "תקועה בבית" או "תקועה איתו"?

אם תקועה בבית זו התשובה - אז מה האפשרויות שעומדות בפניכם כדי לא להרגיש כך?
האם את יוזמת פעילויות משותפות מחוץ לבית?
אם תקוע איתו היא התשובה - נראה שרצוי שאת תהתבונני על ההרגשה הזו שלך...
לאן את רוצה להוביל את הזוגיות הזו?
מה את רוצה שיהיה שם? למה את זקוקה בזוגיות? מה את מוכנה לתת? על מה את מוכנה לוותר?

האם יש ביניכם שיחה משותפת? איך התקשורת?
האם את משתפת את בן זוגך ברגשותיך?
האם תוכלו למצא ביחד קצב שיתאים לשניכם?

הרגשת ה"פרייריות" או "קישוט ברקע", איילת יקרה, היא שלך בלבד ואני מזמינה אותך
להתבונן בפירושים שאת נותנת לשהות הממושכת ביחד ללא עשייה אינטנסיבית.
אני דווקא שומעת מדבריך שבן זוגך מאד רוצה אותך לצידו....ומשום מה את מרגישה "פריירית".
אני מאמינה שכאשר תדברו פתוח ובכנות על מה את מרגישה, על מה הוא מרגיש לגבי המשך הקשר
וכאשר תמצאו את המינון הנכון המשותף - הרגישות שלך תחזור למקומה הטבעי ללא פירושים מזיקים.

בהצלחה!
עדה

אני מבינה מדבריך את הקושי שלך להתמודד עם דרישות בעלך ....יחד עם זאת אני רוצה להזמין אותך לחקור עם עצמך כמה דברים:
מי את כאשר הוא מעיר לך? האם את נעלבת, כועסת, מתפרצת או שמא את שותקת, מתכנסת בתוך עצמך, מרגישה מסכנה?
את יודעת....אנחנו אומרים שמה שקורה לנו במציאות הוא סוג של השתקפות לעולמנו הפנימי....
מה ההתנהלות של בעלך אומרת לך על עולמך הפנימי?
מה את רוצה לחזק שם? ממה היית רוצה להיפרד? מאיזה מחשבות, מאיזה רגשות?

אני חווה גם מדבריך קושי בתקשורת.
איך תוכלי להפוך את התקשורת שלכם לרגועה יותר , מכבדת יותר?
האם תוכלי פעם למצא את המקום ואת הזמן המתאים כדי לשתף את בעלך ברגשותייך?
האם תוכלי לומר " אנ ימרגישה ש..... - מה אנחנו יכולים לעשות כדי לשנות?"
האם תוכלו לנסח ביניכם הסכם לגבי מה הוא רוצה שתעשי או מה את רוצה שהוא יעשה?
מי תהיי בשיחה כזו? מקטרת, מאשימה, רוטנת,? או שמא נינוחה, מדברת רק בלשון "אני", מביעה הערכה על מה שכן טוב אצלו?

כאשר אנחנו מחזקים את הצדדים החיובים של בן הזוג, הצד הפחות נעים לא מתבטא.
כאשר הוא מרגיש מוערך, אין לו צורך להוכיח דבר. לפעמים פרפקציוניזם הוא רצון להראות כמה אני טוב.

מקווה שנתתי לך קצה חוט להתחלת השינוי...וזכרי שאמרת שבעלך הוא אבא ובעל נפלא!
בהצלחה,
עדה

מתנצלת על האיחור בתגובה.
התגובה שלך מובנת ויחד עם זאת, את מודעת לעובדה שזה מצב חדש עבורו ב-10 שנים האחרונות.
יתכן שיש לו קושי שהוא מודע או לא מודע אליו.
אבל עם זה הוא יצטרך להתמודד בעצמו.

מה שאת יכולה להתבונן עם עצמך זה על מי שאת בסיטואציה הזו.
מי את מולו? אוהבת, תומכת, נותנת חופש, מאפשרת...
איך זה מתבטא במציאות? איך את מגיבה כשהוא מתרחק? האם את מאפשרת לו להיות קצת מרוחק או שאת נלחצת ומנסה לשלוט במצב?
מי היית רוצה להיות? איך זה יראה?

אתם שבוע ביחד. זה מצב חדש.
זה יכול לקחת זמן להסתגל זה לזה במרחב משותף.
במיוחד עבור אנשים שזקוקים לחופש ולמרחב אישי.

גם אם הוא יותר מאופק ומרוחק, ועדיין אוהב ורוצה - זה מצויין.
הקשיבי לקול שלו שרוצה להיות ביחד - התמקדי במה שכבר יש לכם על מנת להעצים את זה.

יתכן ובזמן הקרוב הוא יזדקק ליותר חופש - האם תהיי מוכנה לאפשר לו את המרחב להסתגלות למצב החדש.

גם אם עולים הפחדים, נסי להתנהג לפי הדברים הללו ולא מתוך הפחד.

שיהיה בהצלחה
יעל

זה באמת המצב שנוצר... אני עם חרדת הנטישה שלי במקום לתת לו חופש הלחצתי אותו מאוד וזה יצר ריחוק נוסף, עכשיו המצב יותר טוב ונקווה שרק ישתפר .. אני פשוט צריכה לחזור לעיסוקים שלי נהייתי קצת תלותית בזמן האחרון...

אני לא רגילה למצבים כאלו כי אני בעצמי עוד לא גרתי עם מישהו.. אני יודעת שהוא אוהב אותי זה מה שחשוב..אני מרגישה את זה חזק :)

המון המון תודה על המילים שלך :) עזרת לי להבין את המצב כצופה מהצד

סתיו.

הרגישות שלך ראויה להערכה.
יחד עם זאת אם ברור לך שאתה רוצה לסיים את הקשר ואתה שלם עם הבחירה הזו - השארות בקשר לא עושה טוב לאף אחד מכם בטווח הארוך.
האם אתה נשאר איתה רק מתוך רחמים, או שיש משהו נוסף שמשאיר אותך בקשר?

איך אתה עם סיום של דברים באופן כללי? האם בחיים שלך סיום מלווה בקושי?

אני מבינה שאתה לא רוצה לפגוע בה, וכפי הנראה היא תפגע.
לא ניתן לשלוט ברגשות שלה.

אולם מה שכן תוכל לעשות הוא התבונן עם עצמך מי אתה רוצה להיות בשיחה... (רגוע, רגיש, אוהב, מפרגן, אסטיבי, טוטאלי, ברור...?)

איך מבחינתך היית רוצה לסיים את הקשר, מה להגיד, מה לעשות לאחר השיחה, האם שיחה אחת ודי או מפגש חוזר... ראה את הסרט שהיית רוצה לראות מבחינת הדברים שאתה עושה.
היא אחראית לרגשותיה, לחייה, סמוך עליה, חזק אותה, פרגן לה על הדברים הטובים שהיו בינכם ועל התכונות והטובות שלה.

מה זה אומר מבחינתך להיות אסריטיבי, להיות ברור וחותך? איך זה נתפס עבורך? האם אפשר להיות רגיש, מבין ועם זאת גם אסרטיבי ברור וחותך? איך זה היה נראה?

אם אתה חושש שהיא עלולה לפגוע בעצמה, אולי תרצה לשתף בכך מישהי קרובה לה שתתמוך בה...

ראה מה הדרך הטובה ביותר מבחינתך לעשות זאת (תן לה להגיב כפי שהיא תגיב, זה שלה).

שיהיה בהצלחה

יעל

היי תודה על העזרה
אני יכול להביע הערכה כלפייה אבל זה לא יעזור היא את ההתפרקות של תעשה ולא תבין....האם אני צריך לנסות דרך אחרת להיפרד ולא פנים מול פנים?
האם זה יכול לפגוע בה יותר או רק לעזור לשנינו להתנתק?
תודה רבה

התשובות בסופו של דבר אצלך
אם אתה שואל לדעתי, אחרי תקופה של 3 שנים הייתי נפרדת פנים מול פנים,
עשה זאת עם כל הרגישות שבך, הערכה והפרגון,

האם תרצה לעשות זאת בשיחה קצרה או ארוכה?
תהיה החלטי וברור ועם זאת רגיש ומעריך

תן את המקסימום מבחינתך והשלם עם כך שהיא לא תהיה מרוצה מהפרידה ושהיא לא תגיב כפי שהיית רוצה שתגיב - אין לך שליטה בזה, השליטה שלך היא על הצד שלך בלבד.

בהצלחה
יעל

ככל שאני מעיינת בתאורך אני יכולה לחוש את ההתלבטות שלך בצד יכולת ניתוח מצוינת שלך.
את מסתכלת על המצב שנקלעת אליו מכל צדדיו, את יודעת מה יקרה באפשרות א' ומה יקרה באפשרות ב'.

אני רוצה לשאול אותך מספר שאלות שאולי יביאו לבהירות שנדרשת.....
כאשר את שמה את היד על ליבך, מה הדבר שאת הכי רוצה?
מה את באמת מרגישה כלפי הבחור? האם את אוהבת אותו?
אם זה הבחור שציפית לו כל חייך, מה את מוכנה לעשות בשבילו?
מהם הקווים האדומים שלך? מה מעבר לזה לא תהי מוכנה להקריב?

מצד שני, האם בדקת עם בן זוגך על מה הוא מוכן לוותר למען הקשר?
עד איפה הוא מוכן להתפשר בתוכניותיו?

בכל מקרה זוגיות היא סוג של הסכם לחיים משותפים, בו שני הצדדים תורמים את מה שביכולתם
ומתפשרים במה שנדרש על מנת לקיים את הקשר בשוויון ובהדדיות.
אני מזמינה אותך לשבת עם עצמך, לבדוק את רגשותיך כלפיו, לבדוק מה את מוכנה ומה את לא מוכנה לעשות על מנת להביא את הקשר לידי מימוש.

מאחלת הצלחה בכל דרך שתבחרי,
עדה

את כותבת שהמצב לא טוב כלל, ללא התחשבות, תוקפנות, זלזול.

יש לך בחירה.
כיצד היית רוצה לחיות? באיזו זוגיות היית רוצה להיות?
האם את מוכנה לקבל את בן זוגך כמו שהוא , גם אם לא ישתנה?
האם את רוצה לפנות לאיש מקצוע? לטיפול או אימון אישי לזוגיות?
האם את רוצה להפרד? להשתחרר ממערכת יחסים לא בריאה? את יכולה לקרוא כתבה שכתבתי בנושא: [a href='http://www.life-coach.co.il/מהלב/איך-תשתחררי-ממערכת-יחסים-לא-בריאה.aspx' id='link']לחצי כאן[/a]
מה את בוחרת לעשות?

הדבר החשוב ביותר שתדעי שיש לך אפשרויות ואת זו שבוחרת!

הכתבה שלך מאוד עזרה לי לחשוב.. ובעצם פה אני מפחדת לחשוב ,לדעת את האמת.
אני מפחדת מהאמת הקשה כי בעצם אנחנו לא מדברים כבר כמה ימים .. (לא רבנו או משו מסוים) וזה מביא לי את האמת בפנים שבעצם לא כ"כ אכפת לו ממני..
אני מחכה לסימן שבו אני אדע שהוא כן רוצה אותי ,להבין אותי, לאהוב אותי ולתת לי את כל מה שהוא מקבל ממני. הפחד הוא לא לקבל סימן כזה ואז לדעת שזהו, הגיע הסוף.
המערכת יחסים מאוד ארוכה ומשמעותית איתו.. בעצם עושים כל דבר ביחד. ובהתאם לכתבה שלך אני רוצה לשאול אותך שאלה..(מכיוון שאת באמת עוזרת לי !)-
איך אדע שהוא באמת מתכוון להשתנות? איך אדע שמה שהוא אומר לי זה באמת מה שהוא יעשה? אני לא רוצה "ליפול בפח" שוב ולהיפגע שוב..איך אדע אם לתת עוד הזדמנות לקשר או פשוט להבין שהוא לא ישתנה יותר?
אני רוצה לחיות בזוגיות מפרגנת והדדית.
ואני לא רוצה לקבל אותו כמו שהוא עכשיו.

תודה רבה על ההכוונה והעזרה!

מה יאפשר לך לדעת שהוא ישתנה ? האם יש משהו שאם יעשה , תדעי שהוא השתנה?

האם הוא מוכן לזה?
האם הוא באמת מוכן להשתנות?

העניין הוא שרק הוא יכול לבחור להשתנות.
רק בחירה אמיצה שלו, תביא לתוצאה הרצויה ולשינוי אמיתי.

שאלי את עצמך , איפה את שמה את הגבול? כמה צ'אנסים את מוכנה לתת ? מה הגבולות האדומים שלך?

התבונני עם עצמך, התשובות הן אצלך.

בהצלחה
יעל

אני חוששת שהוא עבר כבר את הגבולות האדומים שלי,לצערי
כמו שאמרת- אני אחשוב עם עצמי איך להשתחרר מזה כי אני לא רוצה להיפגע שוב ממנו...

תודה רבה על התמיכה ועל כך שאת דוחפת אותי לראות את האמת.