פורום יעוץ זוגי ודייטינג - יש לך שאלה?

את מעלה את נושא התשוקה, ואת מציינת שהיתה לך טראומה עם המחלות ואת רק לא מזמן התחלת להשתחרר מהטראומה, לגופך ולתשוקתך לוקח זמן להתאושש מהטראומה, זה נשמע סביר ומובן לחלוטין.
קיימים גם רבדים עמוקים יותר לא מודעים לעיתים שחוסמים את התשוקה והדחף המיני.
יתכן וזה קשור אלייך בלבד, לחייך, למיניות שלך, לייצריות שלך, יתכן ואת משקיעה חלק נכבד מהאנגיה המינית שלך בדברים אחרים שמעסיקים אותך,יתכן שזה קשור לתקופה זו בחייך, לנשיות שלך, לעבר שלך וכו' יכולות להיות חסימות מיניות מכל מיני סיבות, ויתכן גם שזה קשור לקשר בינכם.
כדי להבין לעומק את המחסומים והסיבות לחוסר החשק , כדאי לעשות זאת באופן מסודר עם איש מקצוע מומחה בתחום.

את שואלת לגבי תרופות/ טיפות/ ג'ל - לגבי כל אלו כדאי להתייעץ עם סקסולוג/ית .

לא להתייאש, אם את רוצה למצוא את התשוקה המינית שלך ונחושה - זה יקרה!
יש אהבה, יש רצון, תגיע גם התשוקה!

בהצלחה
יעל

אכן...התלבטות קשה, נכון?

בדבריך לא ציינת בת כמה את....מה שהיה עוזר להסתכל על התמונה ביותר בהירות.

בכל מקרה....אי אפשר להתווכח עם התחושות שלך: חוסר משיכה, חוסר אהבה, חוסר ריגוש ועוד

את כותבת שבעבר לא ידעת לעשות בחירות ועשו אותן עבורך- האם היום את יודעת?
האם את יודעת איזה חיים חדשים את רוצה?
האם את בכלל רוצה זוגיות? האם את יודעת איזו מין זוגיות את רוצה?

האם יתכן שאת יכולה למצוא ריגושים בתחומים אחרים בחיים ובמקביל לטפח את הזגיות שיש לך?

כאשר עומדים בפני החלטה כזו השאלות הן רבות ואני מזמינה אותך קודם כל ליצור בהירות בינך לבין עצמך.
לגבי סוג טיפול....זה מאד תלוי במה את רוצה לטפל.
אם את רוצה למצא תשובות לעצמך,ליצור בהירות בחייך ו לחזק את יכולת ההחלטה שלך - אז ברור שרצוי טיפול או אימון אישי.
אם את רוצה בכל זאת להציל את הזוגיות הקיימת - מומלץ כמובן טיפול זוגי...

חג שמח ובהצלחה!
עדה

תודה לך על משפט הפתיחה, אני תמיד שמחה לעזור...

אנסה לעבור על דבריך ולשאול אותך שאלות הבהרה. לפעמים כאשר מישהו שם לנו מראה מול העיניים יותר קל לראות

יש לי בן זוג מדהים - מה דעתך לפרט....? במה הוא מדהים? כאשר פורטים את המציאות לפרטים היא נעשית לנו יותר ברורה...

יש לנו חוסר תשוקה ואתגר - מה זה עבורך אתגר בקשר זוגי? איך אפשר להחזיר את התשוקה?

תקשורת יש - חשוב מאד, אבן יסוד במערכת זוגיות. יופי!
פערי אינטליגנציה - מי יותר , מי פחות? האם את כל הזמן משווה?. מה זה אומר עליך? את חכמה? הוא פחות? או להיפך?

את כל הזמן משתמשת במילה "לכאורה" - מה זה אומר עבורך "לכאורה"?

אני פוחדת לשים את כל כולי במערכת יחסים - אמירה חשובה אמרת! את נוגעת ממש בלב הענין.
מהו באמת הפחד הזה? מה הוא בא ללמד אותך בחיים?
ומה יקרה עם הבחור הבא? האם הוא יהיה יותר מדהים? יותר אינטליגנטי? האם תהיה יותר תשוקה? האם יהיה יותר אתגר?
אולי כן ואולי לא, אבל מה שבטוח יהיה עדיין שם, זה הפחד שלך לשים את כל כולך במערכת יחסים.

אני יודעת שלא קל להיפרד מפחד במיוחד כאשר את עומדת לפני החלטה: ילד או פרידה...
לכן חשוב שתעשי קודם כל עבודה על עצמך כדי להבין את הפחד , להסתכל לו בעיניים, להבין מה מקורו, במה הוא מגונן עליך ובסופו של דבר גם להיפרד ממנו...

נסי לתאר לעצמך איך ייראו חייך ללא הפחד הזה להתמסר למערכת יחסים באופן שלם...
תארי את חייך בפרטים, איך תחזור התשוקה, הקירבה, הענין, האתגר (לגדל ילד זה אתגר!)

מה שאני מציעה לך לסיכום זה:
א. התבוננות עמוקה בעצמך והכרת הפחד הזה שחוסם אותך.
ב. בניית עתיד ללא פחד - כי החיים תמיד בידייך....אז למה לא לחיות אותם במלואם?

מקווה שנתתי לך כווני מחשבה...
חג שמח ובהצלחה!!
עדה

היי עדה
תודה, זה עושה לי סדר בדברים,
בן זוג מדהים כלומר, תומך, אוהב ללא תנאים, בטוח, מספק בסיס לשינויים (כלכלי ורגשי) ליברלי ונאמן.
למרות שהשוני ביננו הוא גדול, הוא חיי את המחר ואני את היום, הוא חסכן ואני פזרנית, הוא אוהב שגרה ואני חשה כבויה ללא שינויים, הוא אוהב את הבטוח ואני את הסיכון... אלו דברים שחסרים לי לריגוש.
אתגר ותשוקה עבורי הם כמיהה בלתי פוסקת, מתח, שינויים, שאהבתו לא תהיה ברורה מאליה ואצטרך להתאמץ, בטחון עצמי, הכלה ויכולת מנהיגות כבונוס...(יכול להיות שזה יותר מדי לבקש אבל אני מרגישה חופשי להתפרע בפורום :)) כי אני גם מניחה שהאתגר והתשוקה שאליה אני מייחלת היא לא בהכרח בריאה לבריות.

פערי אינטיליגנציה כוונתי היא: אני לא חושבת שהוא פחות טוב ממני, למעשה ההפך הוא הנכון, אבל אני מרגישה שכשמדובר במורכבות של סיטואציה או אדם אני צריכה להסביר קצת כמו לילד.
בכלל באופן כללי הוא מעורר בי אינטואיציה אימהית ולא נשית.

אני פוחדת לשים את כולי במערכת מכיוון שאיני רוצה להביא ילדים לעולם בעוד איני שלמה או נינוחה בחיי, כאשר אני בהתלבטות בלתי פוסקת.
אני חושבת שהפחד הוא גם פספוס או תחושת החמצה של משהו שיכול להיות יותר טוב, לפעמים אני פשוט מרגישה שאיני במשבצת של החיים שבה הייתי אמורה להיות ואני משייכת את זה לאינטואיציה או גורל יכול להיות...
גם שגרה והרגל גורמים לי לחששות כבדות, אני מרגישה שלא מיציתי את תחושות הכיבוש והלהט, אולי עוד לא התבגרתי?

ללא הפחד, אני משערת שאם אני חוצה את גבולות הפנטזיה, הייתי מתארת עצמי במערכת יחסים עם גבר בוגר ועונה לרוב תשוקותיי, שאוכל להעריכו גם במעלה הדרך, אוכל להירגע ולחלק את האחריות על המורכבות ביננו ולא אשא בה לבדי.
האם זה נראה לך הגיוני?

מצטערת על העיכוב בתשובה ...את יודעת ...חגים עלינו ישראל...

כאשר אני קוראת את דבריך....אני שואלת את עצמי מה באמת חסר לך?
האם זה חסר רק בתחום הזוגי או שמא את מרגישה כך בתחומים אחרים?

את אומרת " אני חשה כבויה ללא שינויים" ובמשפט קודם את אומרת שהוא "מספק לך בסיס לשינויים".מושלם, לא?

המון פעמים קורה שאנחנו מזמנים לעצמנו בני זוג שהם ההיפך הגמור שלנו על מנת להשלים את החסר. האם את חושבת שזה המקרה אצלך?
אני מזמינה אותך לעשות רשימה באיזה מובנים הוא משלים אותך...

"לא מיציתי את תחושות הכיבוש והלהט...." האם את מתכוונת בתחום הזוגי או שמא בכל תחום בחייך?
אם התשובה היא בתחום הזוגי....אזי מיצוי הצורך הזה שלך עלול לפגע בבן זוג נאמן ואוהב ללא תנאי כמו שלך.
אם התשובה היא "בכלל בחיים" - אז מה רע שיש לך בן זוג תומך ונאמן שמספק בסיס לשינויים?

"מרגישה שאיני במשבצת של החיים שאני אמורה להיות" - האם את יודעת איפה את רוצה להיות?
מה את עושה כדי להיות שם? האם התלבטות בלתי פוסקת מובילה אותך למשבצת שאת רוצה להיות בה?

הפנטזיה שלך לגבי איזו מערכת יחסים את רוצה.....היא אכן פנטזיה.
חלוקת אחריות זה משהו שאפשר להסכים עליו.
גבר שעונה על רוב תשוקותיי....האם את מסוגלת לענות על רוב תשוקותיו של גבר החלומות שלך?
כי זוגיות זה סוג של הסכם הדדי בו אנחנו נותנים ומקבלים על פי צרכינו ועל פי יכולותינו....

האם זה נראה לי הגיוני? זה ההגיון שלך במצב הנתון. באימון אנחנו מנסים לפתוח אפיקי חשיבה חדשים, מאירים זוויות ראיה אחרות ואז ההיגיון נהיה גמיש יותר....

דנה יקרה, ניסיתי לעורר שאלות על אמירות שונות בתשובתך....מקווה שהם יעודדו אותך להעמיק בהתבוננות.
אני מאמינה שכל קשר זוגי מאפשר לנו צמיחה , הוא מאפשר לנו לצעוד קצת מעבר לאגו.
האם את מרגישה שאת יכולה עדיין לצמוח בקשר הזה? אם כן....היי שם עד שתמצי אותה...
ברור לי שלא סתם אתם ביחד....

מאחלת לך התבוננות מעמיקה ומרתקת...
עדה

מאוד הזדהתי עם התיאורים על המערכת זוגית שלך, אנחנו בנות אותה שכבת גיל ותהיתי אם היית רוצה שנדבר מחוץ לכותלי האתר...אני מאוד אשמח. אם כן, אני אשאיר לך אימייל שתוכלי לשלוח אליו טלפון.

[email protected]

שיהיה יום נעים,
לב

זה הפורום המתאים?או שאולי טעיתי?

שאלתך בהחלט בפורום הנכון, מתנצלת על העיכוב בתשובה
את כותבת שבעלך מתלונן על הקירבה, שהוא בסדר ומיישם, ואת מרוחקת, הדברים עוברים לידך
נשמע לי כמו איזו קריאה עבורך להתעוררות, להסכלות פנימית.

איך את מרגישה עם עצמך?
עם חייך?
האם בעוד תחומים בחייך דברים עוברים לידך?
האם יש משהו שמטריד אותך?

מתי השתנה בינכם המצב? את כותבת לאחרונה... מתי זה קרה בדיוק?
מה היה בחייך באותה תקופה? מה היה לפני ומה אחרי? האם היית טרודה בעניין אחר? האם התרגלת?
נסי להבין עם עצמך מה השתנה אז,

האם את מביאה את עצמך לידי ביטוי מלא בחייך? האם את מביאה נוכחות?
את מתארת את הדברים החיצוניים שאתם עושים ביחד - מבלים, יוצאים... נסי להתבונן עם עצמך מה את מרגישה כלפי בעלך, האם קיימת בך אהבה כלפיו? האם היית רוצה להחיות את הקירבה?

בעצם כך שאת פונה בשאלה זו , אני מבינה שאת רוצה להחיות את הקירבה בינכם, זה חשוב לך
וזה בהחלט הצעד הראשון - להתבונן , להבין מדוע, מה השתנה אצלך, מה השתנה בקשר בינכם, מה השתנה ברגש שלך, האם זה קשור אליו או שזה בכלל קשור אליך (אולי חוסר סיפוק בעבודה שלך או בתחום אחר בחייך, שלפעמים מושלך על בן הזוג, על האדם הקרוב אלינו ביותר),

לקחת אחריות על כך זה הצעד השני - הבחירה לשנות , לפעול, ליצור את מה שאת רוצה, לגרום לזה לקרות, בין אם זה בינך לבין עצמך ובין אם זה עם בעלך - אולי לפתח שיחה פתוחה ומלאת הקשבה, רצון לפתור את הדברים, רצון לחשוב יחד , כיחידה אחת איך תוכלו לשנות את הדברים, אולי יש לך צרכים מסויימים שאת צריכה ממנו, אולי יש לו משהו לאמר לך שלא נאמר כדי לשפר את היחסים,

הסתכלי על זה כעל הזדמנות לצמיחה ! !

תוכלי ללמוד ולהתפתח ולחזק את הקשר בינכם ע"י הפתיחות והמודעות שתגדל אצלך.
את מוזמנת לשתף לגבי השאלות הללו, וכך להתמקד יותר על מנת לקבל תשובה לשאלתך

בהצלחה וחג שמח
יעל

שני הקצוות: פחד ואהבה...
זה בטוח כואב...
למעשים שלנו יש השלכות! אמון הוא הבסיס לקשר.
אין פה תשובות חד משמעיות האם ניתן להתגבר על פחד כזה - יש כאלו שכן ויש גם שלא, זה תלוי מאוד בבן אדם.

אך בואי נתבונן עלייך בסיטואציה:
מהי הבחירה שלך בסיטואציה זו?
להשאר בקשר? מהו הקשר שקיים כרגע? דירה משותפת? להמשיך הלאה? מה זה אומר מבחינתך?
את שואלת כמה זמן עוד לחכות? מה קורה בזמן הזה? מה יכול לקרות? מה זה אומר מבחינתך לחכות?

אין ספק שאת הפחד הזה הוא צריך לפתור עם עצמו (או עם מי שהוא יבחר לעזור לו בכך),
כתבת שעשית הכל כדי לחזור להיות ביחד.
האם יש משהו נוסף שתוכלי לעשות?

אם חברה שלך היתה מספרת לך על מצב כזה עם חבר שלה, מה היית מייעצת לה?

אין וודאות במקרים כאלו, וכל אדם מעבד דברים ופחדים בדרך שונה.

האם אין עוד משהו שהיית רוצה לנסות ולעשות או להגיד? או לכתוב לו.

האם תוכלי להרפות ולראות מה יהיה? אולי יהיה נכון להמשיך בחייך ושהוא ימשיך בחייו ואם עדיין תבחרו שניכם (לאחר תקופה) להיות יחד, אז תחזרו להיות ביחד ממקום חדש וטוב יותר. מקום שסומך, שבאמת נותן הזדמנות חדשה, זוכר אך סולח.

התבונני עם עצמך כיצד תוכלי להחזיר לעצמך את האמון שזה לא יקרה שוב.
כיצד תוכלי להיות ראויה לאמון - איתו או בכל סיטואציה אחרת בחייך.

התבונני עם עצמך כיצד בד"כ את מקבלת החלטות משמעותיות בחייך - מהבטן או מהראש, מה נכון עבורך עכשיו? התבונני עם עצמך והקשיבי לעצמך.

ותדעי שכל דבר שיהיה הוא הדבר הנכון, גם אם זה לא נראה כך כרגע.
בהצלחה
יעל

נראה מדבריך שיש לך תשובות למצבך....:-)

את מבינה שבעצם זה לא חוסר סיפוק ממערכת היחסים אלא חוסר יכולת להנות ממה שיש.
והסיבה? את מחפשת שלמות.....הבנתי אותך נכון?

מה זה עבורך שלמות?
האם את מחפשת להיות מושלמת? את כבר שלמה ומושלמת...!!
האם את רוצה שבן זוגך יהיה מושלם? גם הוא כבר שלם ומושלם!!

אז יש לנו שני אנשים נהדרים ואין סיפוק ממערכת היחסים...
מה את צריכה שיהיה שם ביניכם כדי שיהיה מושלם?
האם הגדרת לעצמך מה חשוב לך בזוגיות?
האם יש חברות, האם יש תקשורת, האם יש אהבה ואינטימיות, האם יש כיף משותף?????
למה עוד את זקוקה?

מה דעתך לערוך רשימה של מה יש ומה חסר? אני מאמינה שזה יוריד את הציפיה לשלמות לקרקע....
פרטי לעצמך בפרטי פרטים מה את רוצה באמת בקשר הזה....

מורן יקרה, אני מאמינה שאיש לא יוכל לתת לך תחושת סיפוק ושלמות אם לא תמצאי זאת בעצמך, בתוכך....

לגבי טיפול....לא בטוח שאני רוצה ליעץ לך פה על גבי הפורום. זה יכול להיות אימון אישי, זה יכול להיות טיפול מתחום הפסיכולוגיה החיובית או אולי טיפול שמפרק טראומות ופחדים שמונעים ממך את שמחת הרגע.....

מקווה שלפחות נתתי לך כיווני מחשבה....בהצלחה!
עדה

בהחלט שאלה זו שייכת לפורום הזה.

אני רוצה להזמין אותך להתבונן במה שבאמת חשוב לך:
האם את אוהבת את החבר שלך?
האם היום טוב לכם ביחד?
האם יש ביניכם תקשורת?
האם יש בקשר עניין, משיכה, חברות, כיף?

אם התשובה לשאלות אלה היא כן (או לפחות בחלקן)
מה מניע אותך להתעסק בעבר שלו?
מה זה משנה עם מי הוא היה בטרם הכיר אותך?

אם קיימת שאלה של נאמנות היום - זה כבר ענין אחר.
לכן בדקי את איכות הקשר היום - העבר כבר חלף.......
האם תוכלי להסתכל על העבר של בן זוגך כתקופה שבה הוא התנסה בכל מיני קשרים,
כדי שבסופו של דבר יבחר בך?

נראה לי שסיפקתי לך זוית ראיה אחרת....
בהצלחה!
עדה

דבר שני הקשר באמת מאוד מוצלח כשאנחנו ביחד... אבל בכל מה שקשור לדברים שהיו לו שהוא לא היה איתי אני לפעמים רואה אותו מנסה לייפות דברים ולהחסיר פרטים לא משהו שעלול להרוג אותי אבל כן משהו שיציק לי...

עכשיו בעיקרון אני מאוד קנאית. וזה מה שיוצא חוסר אמון בינינו... ובאמת שאני יכולה להגיד בוודאות שהוא לא בוגד בי אבל כל העבר שלו קצת מהסס אותי... האם את נותנת מפגשים אישיים?

קנאה היא הרסנית לכל זוגיות....
תרימי טלפון...

היי.
אני לא בעלת מקצוע בתחום, אבל לצערי יש לי נסיון בזה. גם אני חוויתי משהו דומה. (אם תרצי אספר לך, אני לא רוצה להבהיל אותך על ההתחלה...)
אני רוצה להגיד לך מלב אל לב ואולי מה שאומר לך יהיה קצת קשה אך זה לטובתך. תאמיני לי שזה לטובתך! מאישה לאישה: אני ממליצה לך לקרוא את הדברים לבדך וברוגע... אח"כ ההחלטה בידיך, ואני בטוחה שתדעי לעשות את הבחירה הנכונה.
מה שקורה בניכם אינו בריא ובעיקר מזיק לך. אני סמוכה ובטוחה שבמריבות שלכם את לא היחידה שאשמה- יש עוד צד והוא לא יכול להחליט על דעת עצמו להעניש אותך! בפירוש לא!!! הוא לא אבא שלך שיעניש אותך על דבר כזה או אחר! ממש לא!!! אתם בני זוג, חברים ולא אויבים שמתחרים על כבוד או משהו כזה. וכמובן שגם הוא אשם לא פחות ממך בכל המריבות ואת מנסה לפתור את זה והוא רק עושה לך הצגות ומשפיל אותך. את שמה לב שאת היחידה שלוקחת אחריות על מעשיך, על המריבות בכלל והוא מתחמק מהן?
חשבי רגע לעצמך: כך אמור להתנהג גבר אוהב? להשתמש בך ולזרוק אותך? לא לענות לך ימים שלמים ולגרום לך רק צער וכאב???
ואל תצפי שאחרי הנישואים הדברים יסתדרו (זה הבור שכל הבנות נופלות לתוכו...) להיפך- אחרי הנישואים הדברים רק יחמירו יותר משום שאז את כבר ב100% שייכת לו, וכפי שהוא עושה זאת עכשיו הוא יעשה זאת ויותר מכך לאחר הנישואים!
את צריכה להאמין בעצמך- שאת טובה ומקסימה וראויה להרבה יותר!!! תראי לאן הוא מוביל אותך; בגללו את נכנסת לדיכאונות, לא אוכלת, לא לומדת - אין ספק בכלל שזה לא בריא בשבילך, ואין ספק שאת ראויה ליותר. באהבה אמיתית - יש חשק לקום מהמיטה, לחייך, לאכול, להצליח ולהתקדם בלימודים, בעבודה. גבר שאוהב אותך ירצה שתתקדמי בחיים, שתצליחי, שתהיה מאושרת בכל תחומי החיים. והכי הוא ירצה - שתהיה מאושרת איתו!
אולי עכשיו זה נראה לך קצת קשה או בלתי אפשרי לעזוב אותו - אבל את עוד צעירה, כל החיים לפניך. ואל תדאגי- עוד יגיע גם יגיע האביר האמיתי על הסוס הלבן. זה לא שבחיים תמיד מלקקים דבש, אבל גם בטח שלא חווים דבר כזה משפיל ומעליב! אם יש מריבות בין בני זוג יש דרכים מכובדות יותר לפתור אותן ותמיד שני בני הזוג (ולא רק צד אחד) ירצו לפתור אותה, כמובן אם יש בינהם אהבה אמיתית.
זוהי דעתי מתוקונת, ואני בטוחה שבאיזו שהוא מקום היא מתחברת גם לך ובכלל לכל זוג שאוהב.
זכרי- את מקסימה וטובה וראויה להרבה יותר! ובכל הסיפור הזה מי שמפסיד - הוא בטח לא את!!!
אם בא לך כתבי לי מה את מרגישה וכמו שאמרתי מקודם- אם תרצי אספר לך את סיפורי האישי.
בהצלחה, יפה שלי- ולעולם אל תהי נואשת!

קודם כל תודה רבה לך על ההתייחסות שהייתה מכל הלב אני מאוד מעריכה את זה וזה ממש חיזק אותי לקרוא את הדברים שכתבת.. אני גם מאוד אשמח לשמוע את סיפורך האישי.
הבעיה הגדולה שלי היא שאני יודעת שאת צודקת !כל מילה שאמרת לי נכונה אני פשוט לא מבינה למה כל כך קשה לי לקום וללכת. יש בי איזהשהו פחד שגורם לי להישאר למרות כל הסבל. וזה עוד יותר מתסכל אותי שאין לי אומץ פשוט לקום וללכת. יש בי גם כל מיני תקוות שאולי הוא ישתנה או מחשבות מתסכלות שמה יקרה אם אני לא אראה אותו יותר? אולי אני ימשיך לאהוב אותו כל החיים והוא ימשיך הלאה? כל מיני מחשבות שרק גורמות לי ליפול ולהישבר ורק לרצות לחזור אליו ולשכוח מהכל. את בטח חושבת שאני בחורה טיפשה. אני מתנהגת כמו ילדה מתבגרת בלי שכל. אני יודעת וזה נורא לא הגיוני כי באמת שלא חסר לי כלום. ואני יודעת שהוא רק גורם לי נזק . הוא כל הזמן דואג להוריד לי את הביטחון אם לרגע הוא מרגיש שהביטחון שלי טיפה עולה או שאני קצת מרגישה טוב עם עצמי הוא ישר דואג להגיד לי שאני לא יפה ואיזה אף יש לך ואיזה ככה ואיזה ככה את מכוערת והגעתי למצב שכשבחורים באים ומתחילים איתי או כשאני רואה שבוחנים אותי אני פשוט מורידה את הראש. לפני כמה ימים חברה שלי סיפרה לי שהיא ישבה עם חבורה של בנים שמכירים אותי והם דיברו עלי ואמרו שאני ממש בחורה יפה ופשוט הייתי בהלם שככה אומרים עלי. הוא פשוט גרם לי להאמין שאני מכוערת וטיפשה ולזלזל בעצמי. אבל עם כל זה יש ימים שהוא מתנהג אלי הכי יפה בעולם וכל הזמן רוצה אותי לידו ומתקשר ומלטף וזה מה שמתעתע בי ומשלה אותי. ובאמת לרגע היו בי מחשבות שאולי אם נתחתן אז הכל יפתר.. תיראי אני לא מטומטת ואיפשהו בתוך תוכי אני יודעת שאם אני יתחתן איתו אני ימצא את עצמי אחרי שנה חוזרת הביתה ועוד עם בטן אבל אני כאילו מכחישה. עוד יותר כואב לי וגורם לי לרצות להוכיח את עצמי זה בגלל שהוא מראה לי שאני לא טובה בשבילו וכל הזמן אומר לי שאין לו בעיה להחליף אותי באחרת ושמצידו שאני ילך אני זאת שמפסידה הוא פשוט עושה עלי פסיכולגיה הפוכה ומשגע לי את השכל אני באמת לא הבחורה שהייתי לפני שהכרתי אותו!!
מה את חושבת?

קודם כל אני מזה שמחה שהתייחסת לההודעה שלי כי זה אומר שאת חכמה, שאת מבינה באיזו תסבוכת את נמצאת. וזה מראה לי שאת קצת מתחילה להיות מקורקעת, למרות כל חששותיך וזאת בהחלט הדרך הנכונה. אני בטוחה שבסופו של דבר את תעשי את הבחירה הנכונה.
התחלתי מקודם לכתוב לך את ספורי האישי, אבל בטעות לחצתי על משהו וזה מחק את הכל... גיליתי גם שיש לי הרבה מה לספר לך וה- 2500 אותיות שמקציבים לי פה לא ממש מספיקים כדי לתאר לך את מה שעברתי בכל התקופה הנוראה הזו. לכן, אנחנו חייבות למצוא דרך לשוחח אחת עם השניה בלי הגבלה (אפילו במייל). הבעיה היא שלא כדאי להשאיר כאן את המייל, ולא עולה לי כרגע רעיון איך אפשר לעשות זאת. אם יש לך רעיון אשמח שתעדכני אותי, כי ממש בא לי לספר לך מה שעבר עלי ואולי גם לתת לך עצות איך להתמודד עם הבעיה שלך...
עד אז חייכי חיוך גדול והאמיני בעצמך. צ'או יפיופה ; )

לא להתייאש :)
החיים יפים ומלאים הפתעות - גם אם לא תמיד זה נראה כך.
אך מה שחשוב הוא שלא תתלי את האושר שלך בבחור!
בשום בחור ובעיקר לא בבחור שגורם לך סבל.
מציעה לך לקרוא מאמר שכתבתי בנושא מערכות יחסים לא בריאות: "כך תשתחררי ממערכת יחסים לא בריאה".

העתיקי את הלינק הבא והדביקי בשורת הכתובת:
http://www.beok.co.il/Category/Article/6348/כך+תשתחררי+ממערכת+יחסים+לא+בריאה

בהצלחה ולא לאבד תקווה, להיות חופשיה מהסבל, לבחור ביחסים בריאים!!
בהצלחה
יעל

קראתי את המאמר אכן העלה בי הרבה נקודות למחשבה
תודה רבה

הייתי מציעה לך לפני שתלכו לדבר על זה... להתבונן על זה...
אני מבינה שיש נסיבות בחייכם שהביאו להתנהלות שונה מזו שהייתם רגילים אליה לפני כן.
ההתעסקות והטיפול בבן, העבודה והשגרה...

כל אחד מכם עסוק בבעיותיו - וזה גורם לכם להתרחק זה מזה.

נשמע לי שצריך קצת להחזיר את השמחה ואת הכיף של ביחד לקשר, ואולי זה כרגע עדיף על עוד שיחה על ה ב ע י ו ת .

מי את רוצה להיות בקשר עם בעלך? מה את רוצה לחזק בקשר?
איזה דברים היית רוצה שיהיו?

התבונני מי היית לפני כל הבעיות? מי היית שם בקשר? איזה אדם היית? איזו אישה היית?
מה השתנה במי שאת?
לדוגמא אם היית יותר שמחה, מה השתנה?

אני מאמינה שאנו יותר גדולים וחזקים מהנסיבות של חיינו, לכולנו יש זמנים יותר מאתגרים, ואז נחוצה התפתחות וצמיחה אישית כדי להתעלות מעבר לנסיבות, לחזור לעצמנו, לדוגמא: להחזיר את החיוניות שלנו, את התשוקה שלנו לחיים.. ולצאת מ mode ההשרדות.
במילים אחרות ליצור את החיים שאנחנו רוצים , במקום רק להגיב לסיטואציות, והשינוי תמיד מתחיל מאיתנו, לא מבן הזוג!

כשאנחנו לוקחים אחריות על מי שאנחנו בקשר ומי שאנחנו בחיים, דברים משתנים!

ראי מה השתנה בעצמך, ראי איך תוכלי ליצור זאת בעצמך , ראי מי (איזה אדם) היית רוצה להיות... (לדוג': שמחה, אוהבת, משתפת, יוזמת, אמיתית, לוקחת אחריות, ישירה....)
והתחילי לראות איך יראו חייך אם תהיי כזו - ממש תראי מה זה אומר בחיי היומיום שלך, יחד עם העיסוקים האחרים שאת צריכה לעשות, כיצד תוכלי להיות אדם כזה, איך זה יראה, איך תתנהגי, מה תגידי, מה תעשי...

התחילי את השינוי בעצמך, השיבי את השמחה לחייך.
זה יהיה הצעד הראשון לשיפור הזוגיות, שיתוף בשמחה ולא רק שיחה על בעיות...!

מקווה שזה עוזר...
בהצלחה!
יעל

אכן מצב מתסכל......

אני רוצה להזמין אותך להחזיר את הפוקוס אליך:
האם את אוהבת את עצמך?
במה את משקיעה את זמנך?
לאן את רוצה לצמוח בחייך?
מה המצב החברתי שלך?

ככל שתהי עסוקה יותר בחייך , אני מאמינה שתצליחי לשכוח את העבר ולשים בצד את המחשבות הטורדניות על אותה אהבה אבודה.
כל אדם מגיע לחיינו לתקופה, לפעמים קצרה לפעמים ארוכה....חשוב שתתבונני איך הקשר עם אותו בחור גרם לך לצמוח. אם צמחת - הקשר הסתיים. אם לא צמחת - את עלולה לפגוש את אותה חוויה שוב ושוב.(אןתה חוויה - לא אותו בחור)

לכן, אני מזמינה אותך להתבונן, להבין וללכת הלאה. העשירי את חייך בחוויות חדשות, אהבי את עצמך ואהבי את החיים...בטוחה שתמצאי אז אהבה חדשה ומספקת.
בהצלחה!
עדה

הפעם אתה זוכה לתשובה מידית....:-)

האם כאשר אתה מדבר על משיכה, אתה מתכוון למשיכה מינית?
כי משיכה מורכבת מאספקטים שונים - משיכה פיזית, משיכה אינטלקטואלית או אפילו משיכה רוחנית.

אם אין משיכה בשום תחום איך תבנה קשר?
אך אם יש משיכה חלקית לא הייתי סוגרת את הדלת בקלות.
מה יקרה אם תתנסה?
רגשות מתפתחים, רגשות דועכים.......אולי תתן לזה צ'אנס ותחליט מאוחר יותר אם זה הקשר שלך לחיים או שמא זהו קשר לצבירת ניסיון .

תמיר, אתה בחור צעיר למדי ומותר לך להתנסות בקשרים שונים כך כאשר תרצה לבנות קשר רציני לטווח ארוך, תהיה מודע ומנוסה יותר.

בהצלחה ושנה טובה!
עדה

אנחנו בני 27

אני חווה את התסכול שלך...
בואי תתבונני עם עצמך איזה זוגיות את מחפשת.
האם את רוצה אותו כבן זוג? או שאת רוצה בן זוג.
האם את פועלת מתוך בחירה באדם הספציפי הזה ?
האם את בוחרת בו כי הוא זמין וקרוב או כי באמת הוא האדם שאיתו היית רוצה להיות בזוגיות?
את שואלת למה הוא לא מוכן לנסות...
התשובה מן הסתם אצלו - או שתבחרי לברר איתו או שתבחרי לשחרר את הבחור כיוון שאינו בוחר בך כבת זוגו.
יש לכם הרבה דברים משותפים, משיכה, כיף - אבל בשבילו זה לא מספיק.
האם היית רוצה להיות עם אדם שמשהו חסר עבורו בקשר? האם סוג כזה של יחסים לא היו מתסכלים אותך שוב ושוב ושוב...

אנו בד"כ רוצים לשנות את האחר, אך זה לא ניתן מבלי שהוא ירצה בזאת.
אם כל האפשרויות היו פתוחות בפנייך - האם באמת היית רוצה להיות עם אדם שלא רוצה לנסות להיות בקשר רציני איתך?

החזירי את הפוקוס שלך הביתה אלייך, למה שנכון עבורך, למה שעושה לך טוב, כבדי את עצמך, אהבי את עצמך, תסמכי על עצמך שתמצאי את האדם הנכון עבורך שירצה להיות איתך, שירצה להיות שם, שישמח שאת איתו בקשר רציני...!

כל מילה בסלע
תודה

אכן נכון....תקופת החגים היא תקופה מורכבת בה "הרגישות המשפחתית" מתגברת.

מה שחשוב בעיני,לגביכם כזוג, הוא שתהיה לכם בהירות והסכמה לדרך הפעולה שלכם.
בהירות והסכמה משיגים דרך תקשורת פתוחה ומכבדת....מה שכדאי שיהיה לא רק בימי חג :-).

מה נכון לכם השנה?
האם כל שנה צריך להחליט מחדש או שמא יש חלוקה קבועה: השנה אצל ההורים שלך, בשנה הבאה אצל ההורים שלי?
אולי ניתן לשלב בין חגים....חג אחד פה וחג אחד שם?
ואולי גם תוכלו להפתיע את ההורים בהזמנה לביתכם ואז הצורך להחליט איפה.... נעלם מעצמו.

לא משנה מה תחליטו.....חשוב איך תחליטו,.
שמרו על תקשורת מכבדת ועל אווירת החג.
שנה טובה!
עדה

הפורום אינו נושא אופי פרסומי ולכן לא נוכל להמליץ לך כאן על יועץ זוגי.

אשמח להפנות אותך להכנס לאינדקסים של מטפלים ומאמנים זוגיים, שם תוכלי למצוא מגוון רחב של מאמנים, יועצים ומטפלים זוגיים, להתרשם בעצמך ולראות למי את מתחברת.
קיימים גם מכונים לזוגיות שאולי תרצי לבדוק גם כן.

חשוב שיהיה לך חיבור וכימיה עם איש המקצוע, כך שתוכלי לתת בו/בה אמון ולעשות תהליך של שינוי אמיתי ומעמיק.

ותזכרי תמיד שמשברים נועדו לחזק אותנו, ומכל משבר ניתן לצמוח... בסופו של דבר (גם אם זה לא נראה כך כרגע...)

יעל

אנא המליצו לי על יועץ זוגי בשילוב קואצ'ינג באזור המרכז.

מתנצלת על העיכוב בתשובה, משום מה לא ראינו את שאלתך.

האם כאשר אתה אומר שאתה מחפש בחורה "שמתאימה לי" -
האם אתה הגדרת לעצמך מה זה ה-"מתאימה" הזה?

האם אתה מתכוון לתכונות פיזיות? לאופי? לתחומי עניין משותפים?
האם אתה יודע איך תראה הזוגיות הזו שאתה כל כך רוצה לבנות?
איזה ערכים יהיו בזוגיות? איזו תקשורת אתה רוצה?
איזה מרחב משותף אתה רוצה ליצור? מה מידת החופש שאתה זקוק לו?

כל אלה ועוד....הן שאלות שרצוי שתיתן עליהם את הדעת לפני שאתה יוצא "לציד".
קודם תגדיר את ה-"מה" ואח"כ את ה-"איך"
אני בטוחה שכאשר ה"מה" יהיה ברור לך לחלוטין , הבחורה המתאימה תגיע לחייך.

מקווה שפתחתי עבורך אפיקי מחשבה....
בהצלחה!
עדה

תודה בהחלט פתחת לי עוד מחשבה נוספת בנושא .
ישנה בחורה שאני מכיר כבר למעלה מ9 שנים יש לה חלק מהערכים שאני מחפש אצל בחורה.
חשבתי על בניית קשר עם הבחורה אבל דבר אחד לדעתי עלול להיות מכשול משום שאני בכלל לא נמשך אליה אפילו במעט .
מה דעתך במקרה זה. האם יש טעם בקשר כשאין את המעט שבמשיכה המינית לבת הזוג ?
שבת שלום ותודה !!