.jpg)
.jpg)
.jpg)
פורום יעוץ זוגי ודייטינג - יש לך שאלה?
מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
רפואה פרטית > פורומים רפואיים > פורום יעוץ זוגי ודייטינג
- אובדת עצות...ליאת22/01/2010
אני בת 24 וחבר שלי בן 28 אנחנו יוצאים כבר 3 וחצי שנים,
לפני שנה וחצי נודע לי שהוא בגד בי ובכל זאת הוא הבטיח שישתנה, ושלא יפגע בי יותר.והחלטתי לתת עוד צ'אנס לו ולקשר.
יש לי 2 בעיות:
לפני 3 שבועות הוא שאל רב אם להתחתן איתי והרב אמר לו שכן וכמה שיותר מהר, הוא החליט לקחת את עניין החתונה ברצינות , ובא לדבר אם ההורים שלי איך יוכלו לעזור לנו (כי שנינו סטודנטים) ההורים שלי לא במצב כלכלי ממש טוב ובכל זאת הם אמרו לו שיוכלו לעזור לנו ב30 אלף, הוא דיי קיבל את זה,והתחיל לברר מחירים לחודשים הקרובים (עד 5 חודשים) אחרי כמה ימים הוא בא ואמר לי שהוא מחליט לדחות את עניין החתונה לעוד שנה, בטענה שההורים שלי לא עוזרים מספיק , כי הוא רצה שהמתנות מהחתונה יהיו לתחילת דרכינו. למרות שכולם גם משפחתו וגם משפחתי אמרו לו שנכסה את החתונה מהמתנות, הוא מתעקש שהוא לא רוצה שנתחיל את דרכינו "כעניים" .
אני לא מסוגלת להישאר ככה עוד שנה כי רוב הזמן אני ישנה אצלו בבית והוא גר עם ההורים שלו , הוא רוצה לחסוך כסף במשך השנה ואני מאמינה שגם מה שהוא יחסוך לא יספק את הציפיות שלו ולכן אני מאמינה שזה יהיה יותר משנה.
לא משנה מה אני אומרת לו הוא לא מוכן לשנות את דעתו ולהתחשב מעט בדעתי.
הבעיה השנייה: זה שהוא אוהב "חופש" לעשות מה שבא לו, מתי שהוא רוצה ומבחינתו הוא גם לא חייב להודיע לי אם הוא יוצא לבלות, או נוסע מחוץ לעיר, (או כל דבר אחר)
אם אני מבקשת ממנו שלא יצא הוא עושה לי דווקא ויוצא, כל מה שאני מבקשת ממנו הוא עושה ההיפך רק בשביל הדווקא להראות לי שאני לא יכולה "לסרס" אותו.
אני לא יודעת איך להסביר לו שקשר מבוסס על הקשבה, ולעיתים גם היענות לרצונות של הצד השני.
מבחינתו אם אני מבקשת ממנו משהו, אז אני שתלטנית ומנסה לקחת ממנו את החופש שלו.
בנוסף לכל זה הוא אומר שבגלל שאנחנו רוב הזמן ביחד, "אחד בתחת של השני" הוא לא מתגעגע אלי אבל אם אני לא לידו אז הוא ממש מתגעגע, אבל הבעיה שהוא לא מראה את זה ואפילו לא מתקשר בשביל להראות "הנה חשבתי עליך"
מצד אחד, ממש קשה לי להישאר איתו לאור ההחלטה שלו לדחות את עניין החתונה לעוד שנה (כי אני יודעת שזה יהיה יותר משנה) ובכלל כל המצב הזה שהוא לא מייחס חשיבות למה שאני אומרת. הוא נותן לי הרגשה כאילו אני מובן מאליו.
ומצד שני ממש קשה לי לקום וללכת כי אני מאוד אוהבת אותו והייתה תקופה שהוא ממש כיבד אותי וייחס לי חשיבות רבה ואז החלטתי שאיתו אני רוצה לבנות את החיים שלי.
אני פשוט אובדת עצות ולא יודעת מה לעשות, לעזוב או להישאר ולנסות לתקן את הדברים? (אם אני ישאר אני לא יודעת איך לשנות אותם)
תודה
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר ליאת יקרה
עדה מורג23/01/2010מתוך דברייך אני חווה כאב, תסכול, בלבול, חוסר אונים......האם זה נכון?
אינני חושבת שהבעיה טמונה בתאריך החתונה, צי שנה או שנה.... יש כאן סימפטומים
שראויים להתיחסות לפני כל החלטה.
על מנת לצאת מהמצב הזה יש צורך ליצור בהירות. האם תהיי מוכנה לקחת עם עצמך את הזמן
ולערוך התבוננות על עצמך ועל מערכת היחסים שבה את נמצאת?
אני מאמינה שבני זוג הם כמו מראה אחד לשני, הם באים לשקף לנו איך אנחנו נראים...
כאשר את צופה בבן זוגך ובהתנהגותו, מה הוא משקף לך?
מה הוא רוצה לומר לך כל פעם שהוא לוקח החלטה לבד (מתי להתחתן, מתי לצאת, לאן לצאת, עם מי לצאת) ?
מה הוא רוצה לומר לך כאשר הוא מנסה להראות לך שאת לא יכולה "לסרס" אותו?
האם את מרגישה שהוא "מסרס" אותך?
מה הוא רוצה לומר לך כאשר הוא "השולט" ביחסים?
מה ההתנהגות שלו אומרת עליך? מי את בתוך הקשר הזה? (כנועה, מוותרת, שולטת, אוהבת, מכתיבה, מקשיבה, מפרגנת, מבקרת ועוד.... מצאי את עצמך ברשימה והוסיפי משלך)
אני מזמינה אותך לכתוב לעצמך את חזון הזוגיות שלך, איזו מין זוגיות את רוצה,איזה ערכים יהיו בה (אהבה,חברות, שותפות, הדדיות, אחריות ועוד) , מי הוא עבורך בן הזוג האידיאלי, איזה תכונות יש לו, מה את רוצה לקבל ממנו, מה את מוכנה לתת לו...
לאחר מכן, ערכי רשימת מאזן: מה יש ומה אין בקשר הנוכחי.
ואז תוכלי להחליט....האם הפער הוא לטובת היש? או שמא לטובת האין?
ואם האין גובר על היש - מה את מוכנה לעשות כדי לשנות את המצב? האם זה אפשרי מבחינתך?
מהם הקווים האדומים שמאחוריהם את מוותרת על הקשר?
ליאת יקרה, התבוננות אמיצה תקל עליך את הדרך עכשיו וגם בעתיד.
מאחלת לך תשובות בהירות ואוטנטיות והחלטות נכונות עבור עצמך.
עדה* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהחתונה לא תציל את הזוגיות
סבטה09/02/2010כל עוד יש לכם בעיות ביחסים לדעתי לא כדאי להתחתן כי אחרי החתונה שום דבר לא ישתנה את כל הבעיות צריך לפתור עכשיו כל עוד לא מאוחר מדי .
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- חתונה...מיקה21/01/2010
היי,
אני נמצאת עם בן זוגי קצת מעל שנתיים ואנחנו מתחתנים בעוד חודשיים. הכל לחוץ, כי הוא עמוס בעבודה ובלימודים ואין לו ככ זמן לטפל בזה. מצד שני, קשה לי לטפל בהכל לבד. מה גם שהרבה פעמים אני מרגישה את הצורך לדבר על כל הארגונים, הכל ככ מרגש שהרגשות פשוט מציפים אותי, ואילו הוא הרבה יותר מתון ממני והאמת היא שהוא לא אוהב לדבר על זה, מבחינתו זו עוד הפרעה. לאחרונה מתגלעים ביננו ריבים על רקע זה. אני ממש לא רוצה להיות כמו הזוגות מ"עונת החתונות" שלא ברור אם הם מתחתנים או מרגישים, חשוב לי הזוגיות ולא החתונה. הייתי רוצה לדעת איך למצוא את שביל הזהב? איך להירגע ואיך לא לגרור אותנו לריבים על מפיות ואלוהים יודע מה....* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר מיקה יקרה
יעל צ'רניאק21/01/2010קודם כל המון מזל טוב!
בתור מישהי שהתחתנה לפני כחודש, אני יכולה להמליץ לך כמה טיפים שאני אימצתי:
להתרכז במהות
לשתף
ל ה ח ל י ט לא להכנס לריב!
ולהנות!
חשובה לך הזוגיות ולא החתונה - וזה המפתח לשאלתך!!
ראי מהי זוגיות עבורך .
מה חשוב לך בזוגיות?
האם את מוכנה לקבל החלטה להנות מהתקופה ומהארגון של החתונה?
האם תוכלי להסכים שלא צריך לקבל את כל החלטות ביחד וללכת לכל הפגישות והארגונים יחד?
האם שיתפת אותו במה שאת מרגישה מבלי לבוא בטענות ובהאשמות?
אני מבינה שאת רוצה לדבר על כל הארגונים וזה כיף ומרגש ואני לגמרי מבינה אותך, אולם אם את יודעת שזוהי תקופה עמוסה בעבודה ולימודים עבור בן זוגך, האם תוכלי להתחשב בו ולשחרר אותו מהארגונים ויחד עם זאת להנות בעצמך מכל ההפקה?
אולי תוכלי להעזר במישהו אחר , חברות או משפחה?
תהני מהתקופה הזו . תבחרי להנות בכל מחיר.
נסי לראות את הכיף והיופי בעובדה שיש לך את כל החופש לבחור כיצד תתחתנו, ואיזה מפיות מתאימות למפות... :)
האם תוכלי לשחרר את הציפיה והאידאל שיש לך לגבי איך ארגון החתונה צריך להיות.
התרכזי בחיובי ולא במה שלא עובד ולא מסתדר עם האידאל שלך.
מתוך החופש והפתיחות, השיתוף וההתחשבות זה בזה אנו מעצימים את האהבה, את ההערכה ואת ההדדיות.
שיהיה במזל טוב!
ותהני מכל רגע...
והכי חשוב: בסופו של דבר החתונה היא רק אירוע טקסי ואחריו יש חיים שלמים יחד
בהצלחה!
יעל* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- בעיות בזוגיותאילנית17/01/2010
שלום רב שמי אילנית אני בת 35 נשואה 14שנה ואמא ל-3 ילדים נהדרים 12,8,2 יש ביני לבין בעלי עדיין אהבה גדולה ואנו מדברים על הכל בחופשיות יש בינינו תקופה ארוכה בעיות מיניות לא באיכות אלא בכמות בעלי הוא יכול להסתפק בקיום יחסי מין אחת ל-7 עד שבועיים ולי זה מאוד מאוד מפריע וזה רק החמיר בשנים האחרונות ותמיד זה תורץ בחוסר חשק בגלל בעיות עבודה,כלכלה ,עייפות וכו תמיד יש תירוץ. הגעתי לשלב שזה מטריד אותי מאוד מאוד ואיני מוכנה לוותר כמו בעבר כי בקצב הזה עוד כמה שנים מעטות לא יהי ביננו יחסי מין כלל ,אני מטיבעי בחורה מאוד חמה(גם מינית) מפרגנת ואכפתית ותמיד דואגת שהכל יתפקד בבית כמו שצריך אבל נראה לי שהתעייפתי . אשמח לקבל תגובתכם אינני רוצה להתגרש או לחפש סטוצים בחוץ אני אוהבת את בעלי מאוד אנא עיזרו לי .
בתודה אילנית העייפה.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר אילנית יקרה
עדה מורג17/01/2010אני מוקירה אותך על הפתיחות ועל המודעות שלך בהעלאת הנושא. יחד עם זאת את משדרת סוג של עייפות או יאוש מהמצב.
אני מזמינה אותך להתבונן על היחסים האינטימיים שלכם כמראה של היחסים בכלל.
מה הם משקפים? האם יש מצבים שבהם את מאפשרת חוסר שותפות או חוסר עניין במה שקורה בבית?
מי את רוצה להיות מול בעלך כדי להגיע להסכמה משביעת רצון? (עייפה, נואשת מתוסכלת או יוזמת, חמה, מזמינה?)
כמו בכל תחום בחיים יש ביחסים אינטימיים עליות ומורדות. איך תוכלי להחזיר אותם למקום הרצוי לך?
האם התעניינת אצל בעלך מה באמת מציק לו? האם יתכן שיש בעיה אמיתית מאחורי התירוצים?
עוד לפני שמגיעים למיטה - וגם שם - מילת הקסם היא תקשורת.
מזמינה אותך לבחור בתקשורת בונה, אמפטית, מתעניינת. דברי ב"שפת אני", תסבירי את הצורך שלך, את הרצון שלך, את החששות שלך מהמשך היחסים כפי שהם. היי אוטנטית מולו
וגם תנסי להבין את הצד שלו.
אני מאמינה שבתקשורת טובה תוכלי לשפר את המצב....ולא - תמיד אפשר להיעזר באנשי מקצוע בתחום.
בהצלחה,
עדה* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- לעדה:"לכולם יש לי אין"מיכל12/01/2010
היי לך...
עוד כחודשיים אני אהיה בת 29(נושקת ל30)...מעולם לא חשבתי שאהיה לבדי בגיל זה.הייתה לי מערכת יחסים מאוד מורכבת של כ6 שנים במצטבר-שלאחר טיפול פסיכולוגי,חברים ובגרות ובשלות נפשית-החלאתי שאני משתחררת ממנה.למרות האהבה הוא לא היה האחד.היה לי קשה לחתוך(לפני מספר חודשים) עד שלא הבנתי בדיוק מה חסר ומה לא עובד.אני שלמה עם ההחלטה.
אני מאוד מוכנה לקשר חדש.אני מביטה רק קדימה-העבר לא "תוקע" אותי כמו מקודם ואני יותר יודעת מה אני רוצה-אך ממש עובדת גם על לא לעבור את גבול הלא מתפשרת-כדי שאהיה עם ראש פתוח.
שתיתי מכוסות יין בחופה,שמתי פתק בכותל,הייתי בעמוקה-לא הסגנון שלי-אבל חברות נסעו אז יצא,אני באתרים,יוצאת לברים,מסכימה לשידוכים מבלי לברר יותר מידי פרטים על האדם בכדי לא לשלול מראש.
תחושת אי הוודאות מתי אמצא והאם נורא מפחידה ומתסכלת.כולם סובבים אותי גם בזוגיות.נורא קשה ללכת לחנוכות בית של זוגות,חתונות ומסיבות אירוסין.אני מפרגנת לכל חבריי ועוזרת בכל.אבל אני מרגישה עצמי נצבטת מבפנים.זה מוריד לי רוח מהמפרשים ולפעמים קשה לי אפילו לעבור את הימים ככה.אני מעסיקה עצמי בתחביביי-אבל עדיין זה כואב,מפחיד ומעסיק את מחשבותיי.
מחפשת בנרות משהו להתלות בו,משב רוח של תקווה,משהו....
אודה לך מאוד על תגובה...אני גם יודעת שבמילותיי אני מגלמת עוד הרבה רווקות שמחפשות אהבה.
מיכל..* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר *החלטתי להשתחרר
מיכל12/01/2010* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהמיכל יקרה
עדה מורג13/01/2010אין לי אלא מילים של הערכה והוקרה לדבריך......
אני מוקירה אותך על הפתיחות שלך , על המודעות, על ההחלטה האמיצה ועל ההתבוננות שאת עושה על עצמך מבלי להיתקע בעבר..את גם עושה פעולות בשטח כדי למצא זוגיות חדשה ובמקביל מעשירה את חייך האישיים בדברים שאת אוהבת.
יחד עם זאת, את חווה כאב ותסכול.
האם שאלת את עצמך מהו המקור האמיתי של הכאב שלך?
האם כואב לך שלא מצאת עדיין את איש חלומותייך? או שמא כואב לך שבסביבה שלך כולם מתחתנים ועושים מסיבות וחנוכות בית?
אין ספק שסביבה משפיעה, אך אני מזמינה אותך להתמקד בעצמך ולהימנע מהשוואות עם אחרים.
אין דבר הורס יותר מהשוואה לאחרים.
להתחתן בגיל מסויים זה עניין קצת של אופנה....בזמני מי שטרם התחתנה בגיל 22 היתה רווקה זקנה.היום זה שונה ואנשים בוחרים קודם לרכוש השכלה ולבנות קריירה ואז להקים משפחה. זה דווקא מצוין בעיני שמגיעים לזוגיות ולהורות הרבה יותר בשלים.אז חלק מתחתנים בגיל 28 וחלק בגיל 32.כל אחד והקצב שלו. האם את מקבלת ומכבדת את הקצב שלך?
אני רוצה להזמין אותך להתבונן בכמה שאלות נוספות שאולי יאירו עבורך את הדרך:
איך הזוגיות שלך עם עצמך?
עד כמה את אוהבת ומעריכה את מיכל?
מי את בחיפושיך אחר זוגיות? (נואשת, חסרת תקווה, לחוצה או שמא נינוחה, בהירה, פתוחה, אוטנטית). מי שאת, זה מה שאת משדרת גם במפגשים עם בני זוג פוטנציאליים.
האם את באמת בשלה לזוגיות?
איזה ערכים תרצי לקיים בזוגיות הבאה שלך?
איזה ערכים את תתרמי לקשר?
מהם הצרכים שלך מבן הזוג העתידי?
מיהו עבורך בן זוג אידיאלי? (פרטי ככל האפשר: תכונות, מראה, מחוייבות לקשר, מצב כלכלי, השכלה , ערכים , הוויות ועוד).
איך את רואה את שילוב חייה של מיכל היום עם חיים של זוגיות ו/או הורות בעתיד?
מיכל, ככל שתקדישי זמן עם עצמך על השאלות האלה תצליחי להגיע ליצירת הבהירות הדרושה.
שלחי את תמונת העתיד שמצטיירת לך ליקום והרפי, שחררי...אין לי ספק שבעיתוי הנכון יגיע גם בן הזוג הנכון - כי את מאד רוצה בזה.
ועוד מילה על חוסר וודאות: אין אדם בעולם שחי בודאות מוחלטת. אנחנו בעידן שכל יום מתרחשים שינויים בכל תחומי החיים.
הדרך הטובה ביותר להתמודד עם חוסר ודאות זה להחזיר את המיקוד אל עצמך ואל הרגע הנוכחי.
התמקדי במה שיש לך ולא במה שאין לך. מה שאנחנו שמים עליו את הפוקוס , צומח וגדל.
התמקדי באהבה שיש בך ושאת רוצה להעניק - האהבה בחייך תגדל.
אם תתמקדי באין - האין יגדל.
מאחלת הצלחה מכל הלב,
עדה* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירההמון המון תודה:)..אשתדל ...מודה לך
מיכל13/01/2010* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- אובדת עיצותflower120903/01/2010
שלום,
יש לי בן זוג כבר חצי שנה, הקשר בינינו הוא הקשר הכי רציני שהיה לי. אני מרגישה איתו מצוין ויש בו הרבה תכונות שתמיד חלמתי למצוא בבן זוג.
בן זוגי מעניק לי הרבה <מפנק, מזמין אותי לבתי קפה, ארוחות וכו'> , תומך בי כשקשה לי, דואג לשלומי <מתקשר פעמים רבות במשך היום>, מפרגן ומחמיא לי, רגיש אלי..מדבר איתי על עתיד משותף ואני יודעת שכוונותיו אלי רציניות מאד כפי שלא היה מעולם רציני כך עם בחורה.
עם כל הטוב שבו, יש בו צד אחד שמאד מפריע לי וחורה לי. הוא לעיתים קרובות חסר טאקט ויכול להיות חצוף אפילו. הוא יכול לדבר לא יפה < לא מדובר על קללות חס וחלילה או הקנטות>, לזרוק איזה מילה פוגענית פה ושם כשהוא עצבני עלי וזה משהו שקשה לי איתו מאד. דיברנו על כך פעמים רבות, אמרתי לו שזה פוגע בי המילים שהוא אומר, והוא אמר שהוא אינו מושלם ושהוא כזה ואני צריכה לקבל גם את הצד הזה שלו.
הסברתי לו פעמים רבות שהוא מדבר לא יפה כשהוא מתעצבן <עד כדי חוצפה ממש> ושיש דברים שלא צריכים להיאמר. הוא טוען שכשהוא עצבני קשה לו מאד לשקול את מילותיו אבל הוא ישתדל לשקול מילים. וככה כל מריבה שלנו שבה הוא מדבר לא יפה נאמר, הוא מבטיח שישקול ויהיה עדין יותר.
זה חוזר על עצמו כל הזמן. נראה כאילו זה משהו שמאד טבוע בו חוסר הטקאט הזה. מיותר לציין שזה משהו שמאד פוגע בי ומערער את חוסר הביטחון שלי בו ובקשר עצמו.
הוא מתוסכל מזה שאני מעירה לו על כך פעמים רבות כשאנחנו רבים, אבל זה מפריע לי ואני לא יכולה שלא להעיר על כך כשהוא מדבר בצורה לא יפה.
מצד שני קיימים בו אותן תכונות מצוינות וטובות שתיארתי בהתחלה ואני מאד נקרעת בין השניים.
מה עלי לעשות??
האם אני מפספסת כאן משהו מהותי?
אודה לכם על תגובתכם, זה מאד חשוב לי.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר שלום לך
יעל צ'רניאק05/01/2010האם את מוכנה לנסות תקשורת אחרת בינכם? לתת לזה צ'אנס?
את כותבת שיש לכם קשר רציני, שאת מרגישה טוב בקשר ושבן זוגך תומך ורגיש אלייך...
לדברייך יש לו התבטאויות קשות ופוגעות.
נסי לקחת זאת בצורה לא- אישית נגדך, ולבדוק איתו ביחד איך תוכלו לשנות זאת.
בואי מתוך "הביחד" ולא אחד נגד השני. קיים בו רצון לשינוי לפי דבריו, יתכן וזה משהו שדורש התבוננות מעמיקה ועבודה על עצמו.
העניין הוא שכשאנו מעירים לצד השני - מיד עולה תגובת נגד של התגוננות ואולי התקפה חזרה.
בחרי לתקשר איתו מתוך האכפתיות שלך, האהבה שלך , התמיכה שלך , ממקום לא אישי ורגשי אלא מפרספקטיבה כאילו אתם מדברים על עניין של מישהו אחר, מתבוננים בזה, מנסים להבין מה גורם לזה, מה אפשרי, הקשיבו אחד לשני בתשומת לב רבה, העלו דרכים לגישור - ביחד!!!
נקודה נוספת להתבוננות היא מה עומד מאחורי המריבות שלכם? מה השורש/הסיבה האמיתית למריבות בינכם?
שיהיה בהצלחה!
יעל* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- איך מאמינים?מיכל03/01/2010
ליעל/עדה...
תחום הזוגיות עבורי בשנים האחרונות היה מאוד לא קל ומתסכל.אני אוטוטו 29 ועד כמה שלחץ לא מפעיל אותי בהחלטותיי-אני מרגישה אותו ,יותר פחד מזה שזה לא יקרה לי אין בי את האמונה שהכל יהיה בסדר-מעין משהו שיחזיק אותי בהליכה אל הלא נודע-כי העתיד לא ידוע לנו
קשה לחיות באי ידיעה של מתי מצב שמעציב ומכאיב לך ,הולך להגמר,צריך תקווה להאחז בה,אמונה להישען עליה.
עוד דייט כושל,עוד יום בודד-ומסביב הדגשה של המצב ,של החוסר-כי מסביב זה קיים עוד הזמנה לחתונה,לחנוכת ביתץוזה קשה-כמו משחק הכסאות-כשכולם כבר ישובים ואת אחרונה עומדת.
מאיפה מוצאים את הכוח לקוות?מאיפה לוקחים את הכוח להאמין?
איך מתרכזים לא בחוסר אלא במה שרוצים למלא אותו?
אודה מקרב לב על תשובה....
מיכל.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר מיכל היקרה
חגית04/01/2010אני לא יועצת פורמלית, אבל אין חכמה כבעלת ניסיון... עברתי את זה בדיוק כמוך וכמו רבות אחרות.
זה לא פשוט, יש המון רגעי ייאוש. המון מחשבות של "למה לאחרים כן ולי לא?" המון רגעי בדידות, המון דייטים גרועים...אני מכירה את כל זה מקרוב.
אבל בסוף זה קורה. לדעתי המפתח הוא התמדה, יוזמה ואמונה.
לעשות כל הזמן. לצאת, לחפש - באינטרנט, דרך חברים ומכרים, ליזום, לחפש מעגלים חברתיים חדשים. לא לקפוא על השמרים.... ו"לצאת מהמסגרת", לחפש אפיקים חדשים.
אחרי שנים של חיפוש זוגיות, אני שם... כי עשיתי ויזמתי ולא התייאשתי למרות הקשיים והלחצים מסביב.
זה לא פשוט, אבל את עדיין צעירה... את תראי שעוד תגיעי לשם.
בהצלחה...* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהזוגיות
יעל צ'רניאק05/01/2010שלום לך
אני חושבת שהסיבה שהוא כל הזמן מתעצבן חוץ מהלחץ שעובר עליו אולי גם חוסר הבנה שלך בקשר למה שעובר עליו.יכול להיות שהו כרגע זקוק לשקט וכשאת מנסה לגרום לו להתייחס אלייך בזמן הכי לא נכון כשהוא לומד לדגמה אז זה גורם לו להתעצבן . את צריכה למצוא כמה רגעים כשהוא לא עסוק ולדבר איתו בצורה הכ נעימה ומבינה שיש תצאו יחד לטיול רגלי , לים תהיו קצת לבד במקום שקט ונעים ששום דבר לא יפריע לכם ותדברו על הכל תנסו להבין אחד את השני. בסופו של דבר שני אנשים שאוהבים אחד את השני תמיד יוכלו לפתור כל בעיה שעומדת בדרכם וגם אם הפתרון הוא להתפשר על כמה דברים לטובת השקט הנפשי של בן זוג.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהאני ממש מבינה אותך..
יעל30/01/2010אני בדיוק באותו מצב.. מרגישה כאילו שכחו אותי שם למעלה ולכולן סידרו מישהו שמתאים להם ורק לי לא.. כאילו נותרתי מחוץ למשחק.. זה במיוחד קשה כשנודע לך על עוד חברה שעברה לגור עם החבר, שלא לדבר על הצעות נישואין שכל פעם צצות.. קשה לגמרי ועוד ביחוד שאני הבכורה ולשני אחיותיי הקטנות יש חבר רציני..
אני משתדלת לא להיכנס לרחמים עצמיים ולהזכיר לעצמי שהעיקר הבריאות והכל יבוא ודברים מסתדרים בסופו של דבר, מתאפקת לא לבכות כל לילה במיטה..* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהשלם לך יקירתי
סבטה09/02/2010שלום לך
אני בהחלט מבינה את הקושי, אבל אסור לאבד תקווה ואסור לשקוע בדיכאון את חייבת ליזום חייבת להאמין שהכל יסתדר יש הרבה גברים רווקים בגילך שגם צמאים לזוגיות. אני כתבתי כמה כתבות בדיוק לאנשים שבמצבך.תקראי ואניא מקווה שזה יעזור לך* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהאשמח לקרוא
מיכל09/02/2010את יכולה לתת הפנייה למאמרים האלה?
מיכל* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- אחרי הכלמישהי03/01/2010
אחרי כל מה שנתתי, האמון והאהבה וההבנה שניסינו לבנות, אחרי הכל יכול להיות שזה נגמר...
נכון היו הרבה קשיים אבל פתאום הויתור הזה...אולי מצד שנינו. אולי התעייפנו.
בכיתי כל הבוקר.
סדק שהפך לשבר או משבר. והיו משברים כאלה אבל עכשיו זה אולי הסוף...
ואני בשוק. הוא הפך להיות האדם הכי חשוב בחיי והוא סיים את זה כמעט בסמס...
אני ממש המומה..* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר מישהי יקרה
יעל צ'רניאק05/01/2010אחרי הכל, גם אם זה נגמר. יגיע בחור נכון יותר.
המשיכי בדרך לזוגיות הדדית וטובה.
המשיכי בדרך...
ראי שזה מתקרב כל פעם יותר ויותר.
קראי שוב את ההודעה שאת כתבת בעצמך על התקווה
היי בטוחה שזה יגיע.
למדי מכל קשר בדרך.
דייקי יותר עם עצמך לגבי הזוגיות הבאה, דייקי לגבי מה שחשוב לך בבן הזוג.
ראי מה את לומדת על עצמך מתוך הקשר.
קחי את כל מה שלמדת והמשיכי קדימה ליצירת הזוגיות שאת רוצה!
בהצלחה
יעל* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהיעל
מישהי05/01/2010אני שבורה. הוא הבטיח כל כך הרבה הבטחות שגם קודם חששתי שאין להן בסיס.
הוא הפיל עלי את הבעיות שלו ונתתי לו את כל התמיכה שיכולתי.
ראיתי שזה יכול להיות בעייתי בשבילי ולא עצרתי. ניסיתי כמה פעמים לעצור ולהגיש שאני לא מסוגלת לעמוד בזה והוא החזיק אותי.
עכשיו כשהכל נגמר הוא מאשים אותי.
עצוב לי שאני נותנת לאנשים כאלה מקום בחיים שלי. שאני לא מקשיבה לעצמי. שאני נשאבת לצרכים שלו...
כואב לי ונמאס לי.
מנסה ללמוד את השיעור ולהבין אבל זה פשוט קורע...* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- "אשה החלטית"בעל27/12/2009
כשגבר אומר לבעלי "אתה יודע, אשתך מאד החלטית" ולא פעם העירו לי על כך. כגון: שכנים, הבוס וכו'. האם לקחת את זה במובן חיובי או שלילי?. אני יודעת שמטבעי אם אני רוצה משהו - אני בד"כ מצליחה מאד להשיג, ובעיני זה עדיף על מי שלא החלטי, זה מראה על חוסר בטחון עצמי. אבל לא פעם "זורקים" לי את זה. אני כבר לא יודעת לאן לקחת את זה אם בתור מחמאה או לא??? תודה.
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר ליאת יקרה
יעל צ'רניאק29/12/2009לשאלתך, אם לקחת את זה במובן השלילי או החיובי:
אם לדעתך להיות החלטית ולהשיג דברים שאת רוצה זה עדיף על מי שלא החלטי.
מדוע להתלבט?
קחי זאת בתור מחמאה, למה לא??
אם את עושה דברים בדרך טובה ומכבדת וגם מצליחה להשיג מה שאת רוצה - זה מעולה!!
מה זה משנה למה התכוונו האחרים?!
בהצלחה!
יעל* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- בעל השמין אחרי חתונהא.ע23/12/2009
שלום,
אני נשואה 3 שנים ויש לי ילדה. ויש לי בעיה של חוסר משיכה לבן זוגי בעקבות השמנה לאחר החתונה.
לפני החתונה בעלי היה חזה ואחרי החתונה הוא התחיל לאט לאט להשמין, ציינתי בפניו כמה פעמים שזה מאוד מאוד מפריע לי אבלמרוב שאני אומרת לו את זה זה כבר לא איכפת לו והוא אפילו צוחק על זה , הרבה פעמים זה יוצר ויכוחים וזה ממש מוריד את החשק לקיום יחסי מין.
אני ממש מבואסת מזה זה מאוד מפריע לי ובעלי יודע את אבל הוא לא ממש משתדל ומה שניסיתי לומר ולעשות לא עוזר אשמח לעצה, תודה.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר שלום לך
יעל צ'רניאק24/12/2009האם ביררת עם בעלך, מה המקור של ההשמנה?
האם זוהי "אכילה רגשית" או פיצוי על משהו שחסר?
כיצד תוכלי להעלות את הנושא ממקום הדואג לבעלך ולצרכיו?
כיצד תוכלו להיות ביחד בעניין הזה, לראות מה עומד מאחורי ההשמנה? מה השורש של הדבר ולשנות אותו, בתמיכה ועזרה הדדית מבלי שהדבר יתפס כפגם של בן הזוג שאת רוצה שישנה בעצמו.
כשיש הערכה ותמיכה בבן הזוג יכולה להתפתח הקשבה, פתיחות ונכונות לעבודה על דברים אישיים פנימיים.
כיצד תוכלי להראות לו שאכפת לך ממנו? שאת מעריכה אותו?
אם את רוצה שיהיה לו אכפת יותר, התחילי ליצור אכפתיות גדולה יותר כלפיו - הקשיבי לו, ראי אם יש משהו שהוא אומר לך ואולי לא היית קשובה לשמוע, העריכי את הדברים הקטנים שהוא עושה, שימי לב כיצד תוכלי לפתח יותר אכפתיות כלפיו.
התחילי את במלאכה ואז יתכן שמשהו ביחסים בינכם ישתנה...
בהצלחה
יעל
הע* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהתודה רבה
א.ע24/12/2009* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- גיל 30 +וויקי20/12/2009
אז מה הסיבה בעצם שבעידן שלנו להיות רווק עד גיל 30 ויותר זה מקובל
סבתא שלי התחתנה בגיל 19 ואמא שלי בגיל מאוד דומה
אני בת 25 וכשאני מדברת על חתונה חברים שלי מסתכלים עלי כאילו קיללתי
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר היום זה ממש לא כמו פעם
שיר20/12/2009היום זה ממש לא כמו פעם. למרות שאני חושבת שפעם "מיהרו" להתחתן, אני גם לא רוצה למצוא את עצמי רווקה בת 40..:(
מצד שני, קשה לכלכל היום משפחה בגיל 25, ככה שרוב הזוגות בכל מקרה מוצאים את עצמם מתחתנים רק בגיל 30+..* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירההשאלה למה זה ככה
וויקי21/12/2009לא ברור לי למה זה ככה, קראתי באיזה בלוג מישהי שטוענת שזה קשור לכך שהתרבות שלנו התפתחה ואנחנו רגילים לתרבות שפע
יכול להיות שזה קשור?
דווקא אני בגיל 25 מרגישה שמבחינה כלכלית אני דווקא כן יכולה לעמוד בזה* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהויקי יקרה
עדה מורג20/12/2009אכן הכון.....היום החבר'ה דוחים את עניין החתונה לסביבות גיל ה-30.
להערכתי זה נובע מכל מיני סיבות:
א. עליית תוחלת החיים גורמת לנו להרגיש שיש עוד זמן...
ב. רוב האנשים רוצים קודם לרכוש השכלה ולבנות קריירה ואפילו להספיק איזה טיול חווייתי בחול.
ג. מגוון טכנולוגיות שמאפשרות לנו להכיר בני זוג ולהתנסות יותר מפעם אחת לפני שמתחייבים לחתונה. אם תשאלי את סבתא או את אימא הן בודאי נישאו לאיש הראשון שהזדמן או מי יודע.....אולי אפילו היה זה שידוך.
ד. הרצון להתבסס כלכלית לפני שמקימים משפחה.
יחד עם זאת ויקי , אין צורך שתרגישי רע עם חבריך כאשר את מדברת על חתונה.
ההחלטה היא מאד אישית ואם יש לך בן זוג מתאים ויש אהבה אז למה לא?
השאלה מה את מרגישה:
האם את בשלה להקים משפחה?
האם יש עוד חלומות שהיית רוצה להגשים לפני שאת נכנסת למחוייבות?
האם את בהירה ובטוחה בקשר לבן הזוג הנבחר?
האם את יודעת איך היית רוצה לראות את הזוגיות הזו? איזה ערכים יהיו בה?
האם את ערה מהם הצרכים שלך מבן הזוג שלך?
ומה את מוכנה לתרום כדי לעשות את בן זוגך מאושר?
כל השאלות האלה ועוד.....
כפי שאמרתי, החלטה על חתונה דורשת התבוננות עמוקה פנימה אך ההחלטה היא תמיד שלך
ושל בן זוגך, בלי קשר למה שהחברים מסביב חושבים.
מאחלת לך החלטה נכונה וחיים מאושרים
עדה* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירההכרויות
וויקי21/12/2009זה הגורמים? מתי כל זה השתנה?
סבתא שלי לא התחתנה עם הראשון שהיא פגשה , היא נפגשה עם בחורים ואז היא פגשה את סבא
אמא שלי גם לא קפצה על ההזדמנות הראשונה
אני מרגישה בשלה להקים משפחה: בהיבט הכלכלי, האישי
רוב החלומות שלי כבר הגשמתי, אני מנהלת את העסק של אמי, סיימתי לימודים, טיילתי
אני סגורה על עצמי בהרבה מובנים רק שבגילי לא חושבים על חתונה ואם כן אז את משונה
מעניין אותי באיזה גיל יש לי רשות להתחיל לחשוב על מחויבות רצינית* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהויקי יקרה
עדה מורג21/12/2009אני מאד מוקירה אותך על הבהירות שיש לך....
אם כן, אם את בטוחה כל כך ברצונך להקים משפחה....... מדוע כל כך חשוב מה חבריך חושבים.?
מי בכלל אמור לתת לך רשות לחשוב על מחויבות רצינית?
החיים שלך הם החיים שלך - גם אם הסביבה חושבת אחרת....
האם יש לך בן זוג?
אם כן - האם גם הוא מוכן כבר עכשיו להתחייב?
אם לא - אני מזמינה אותך להגדיר בפרטי פרטים מיהו האדם שמתאים להיות בן זוגך...
פרטי ככל האפשר: גיל, מראה, מצב כלכלי, תכונות אופי, רצון למחויבות וכו'...
ברגע שתהיה לך תמונה בהירה את מי את רוצה בחיים, תוכלי להתכוונן , לחפש ולמצוא...
והחברים? הם ישמחו לרקוד בחתונתך....
שיהיה במזל טוב!
עדה* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהנראה לי שמצאתי את הפוסט המדובר
שיר21/12/2009נראה לי שמצאתי את הפוסט המדובר
"אני חושבת שזה קשור לבחירה וגם לאשליה שבחירה היא היתרון שיש להוקירו יותר מכל דבר אחר בחיים. הסביבה התרבותית, התת-הכרתית שלנו וזו שאנו שואפים אליה מבוססת בדיוק על זה"
יש משהו בדבריה.. ללא ספק* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהאז אולי תכירי לי את חברייך כי כל
יעל30/01/2010החברות שלי שבנות 25 כבר נשואות/ מאורסות.. (וזה לא שאנו דתיות.. ממש לא)
ואני שאפילו אין לי חבר, הן מרימות גבה..* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהמאיה יקרה
עדה מורג30/01/2010אני מזמינה אותך לקרא שוב ושוב את התשובות לוויקי.
אין קשר בין מצבן המשפחתי של חברותייך ובין רצונך להיות בזוגיות או לא.
אז מה אם הן מרימות גבה?
אני מזמינה אותך להתמקד בעצמך, במאיה, מה את רוצה? מה מתאים לך? איך את רואה זוגיות בחייך? איך היא תתנהל? על בסיס איזה ערכים?
האם את בשלה כבר לזוגיות?
אם כן - יופי!
אם לא - מהי העבודה הפנימית שנדרשת כדי להגיע לבשלות כזו?
מאחלת לך התבוננות פנימית אמיצה ומציאת זוגיות החלומות שלך.
עדה* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהשלום לך
סבטה09/02/2010תראי זה רק נראה לך שכולם מתחתנים היום אחרי 30 וזה בטח בגלל שכמו שאמרת חברייך לא חושבים אפילו על הנושא. אם תדברי עם אנשים שהם לא בסביבה הקרובה שלך תגלי שדווקא יש המון זוגות שמתחתנים ממ בימים אלו והר הרבה לפני גיל 30. הכל תלוי מתי מוצאים את האהבה זה בכלל לא קשור לגיל. אז תעשי מה שטוב לך אני לא יודעת אם יש לך כרגע בן זוג או לא אבל בכל מקרה מאחלת לך למצוא בעל אוהב כמה שיותר מהר.
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- המיואשתום16/12/2009
אני דיי מיואש ומקווה למצוא את האור בעקבות הוידואי גם לאחר 10 שנים יחד.
לי ולאשתי יש בעיה בזוגיות (אני חושב). אנחנו נשואים 10 שנים ויש לנו שני ילדים.
אני חושב שעיקר הקושי נובע מהשוני באופי שלנו. נדמה לי שפשוט קשה לה\חוסר נכונות\ חוסר אסרטיביות \לך תדע...להפתח אליי רגשית.
ניראה שאשתי פשוט לא נהנת מהקשר שלנו. היא משקיע מעט בהכל. (בילויים, יחסים אינטמיים, מחוות קטנות של חיבה בבית וכו) זה לא שפעם זה היה יותר טוב. מראשית הקשר היא לא אהבה ליזום ולעשות עבורו ומיותר לציין שהדבר הווה פתח למריבות שפגעו בזוגיות ובחיי המשפחה שלנו.
לדעתי, אם יש דבר שמחזק יותר את הקשר בין בניי הזוג זה הדנמיקה והאינטנסיביות בלהיות יחד ,בעיקר לבד. היא מודעת לחשיבות העניין אבל לא מגלה סימניי איכפתיות. אני חושב עליה המון ובאמת שמנסה לעודד אותה להיות פעילה יותר ביננו. אני מודע לקשיים היומיים (ילדים בית וכו) ומנסה לעזור אבל לצערי, יש לי הרגשה שהולכת ומתחזקת שהמאמצים שלי דווקא מרחיקים אותה ולא מקרבים! קשה לי מאוד להתמודד עם החוסר דואליות ביחסים שלנו. כאילו הבכורה על המאבק לשימור התא המשפחתי היא נחלתי הבלעדית ! אני מרגיש שככול שעובר הזמן, תחומיי העניין והנושאים המשותפים שקשרו אותנו בהתחלה מתרחקים והיא לא עושה שום דבר שימנע את זה וזה הכי מרגיז! ראויי לציין שעדיין לא הפסקתי לאהוב אותה ואני לא מוכן לוותר בקלות. אבל, אני מתחיל להבין ש ל"בכול מחיר" יש סייגים ..
קשה לי לדעת מדוע היא מתנהגת ככה. יש בנינו משיכה גופנית (שנינו ניראים טוב) ובאופן כללי אנחנו מכבדים את הפרטיות שביננו.
זהו , מקווה שהאור יגיע מכם חברים ואם לא, אז לפחות הוצאתי עליכם קצת...
השבוז (קצת פחות)
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר שלום לך
יעל צ'רניאק17/12/2009אני שומעת את התסכול מדברייך ואת התקווה והמחויבות שלך לקשר שלכם - כל הכבוד!
הייתי מתבוננת איתך לשני כיוונים:
1. אתה
2. התקשורת בינכם - הקשבה
1. מהי אהבה עבורך? מה אתה צריך ורוצה מהקשר? מה אתה רוצה שהיא תעשה/ תהיה?
האם תוכל לתת כל אלו לעצמך? האם תוכל לשחרר אותה מכך? האם תוכל לשחרר את עצמך מהרצון שהיא תהיה משהו אחר?
יתכן שדווקא אם תרפה מהצורך שהיא תהיה משהו אחר, ותיצור בעצמך את מה שאתה רוצה שהיא תספק עבורך - משהו ישתנה בקשר. האם זה נשמע לך הגיוני? האם זה משהו ששווה לנסות לפחות?
2. תקשורת זוגית - אחד הדברים החשובים בתקשורת הזוגית היא הקשבה נקייה.
אולי עשית זאת ואולי תוכל להקשיב יותר למה שיש לה לאמר לך .
הכוונה בהקשבה נקייה היא הקשבה לבת הזוג ללא רצון או אג'נדה כלשהי מצדך. פשוט להקשיב.
מבלי לענות ולאמר את הדברים הרגילים שכבר בטח נאמרו בעבר, פשוט להתעניין במה שיש לה להגיד, במה שהיא חושבת ומרגישה. להשאר איתה רגע, בלי להביא את עצמך לשיחה.
מהקשבה נקייה באמת, יכולים לעלות דברים חדשים שקודם לא באמת שמענו או שלא נתנו להם את החשיבות הנכונה.
מקווה שזה עוזר,
בהצלחה,
יעל* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהרייקנות ריגשית
תום17/12/2009היי יעל,
תודה על ההתייחסות..
אהבה עבורי זה יחס. התיחסות , איכפתיות אמפאטיה הרצון לשתף ולהיות שותף. זה בעצם מה שאני רוצה מהקשר שלי איתה ושלה עם ילדיינו. אני בפרוש לא מעוניין שהיא תהיה מישהו\משהו אחר! אני רק רוצה שהיא תואהב את עצמה יותר והיא פשוט מרגישה רע עם עצמה באופן כללי. (דבר שלדעתי מעיד על שורש הבעיה) אני חושב שיחסים אינטימיים ויחסים באופן כללי מתחילים מאהבה עצמית! האם טוב לך עם מי שאתה? זהו הבסיס להכל. מה דעתך?
אני חושב שאני יכול להסכים אם הנקודה השנייה. ובאמת לפעמים, למרות שאני כועס ומתוסכל על חוסר שיתוף הפעולה אני מנסה להקשיב מבלי להביא את עצמי לשיחה ורואה שהיא באמת זקוקה לאוזן קשבת ומאוד קשה לי להישאר ניטרלי גם מאחר ואני קצת דומיננטי.
לגביי הנקודה הראשונה, אני חושב שפשוט צריך להחליף את המילה "אתה" ב "את".
ולשאול אותה את אותן השאלות... למרות שנדמה שבתרם נשיב על שאלות מהסוג הנ"ל אולי כדי ללכת טיפה אחורה ולבדוק מה היה טיב היחסים שלה בבית הורייה? ולשאול את השאלות היותר בסיסיות: האם העניקו לה חום\אהבה? האם חיבקו אותה? מי היה אבא\אמא שלה? איך הם התייחסו אליה? וכו
אני יודע את התשובות ונדמה לי שלא נוח לאשתי להשיב עליהן. לא היה שם משהו חריג לשמחתי אלא חוסר יחס.
אני משער שקשה יהיה לענות על כל השאלות ובמטה של קסם "להעלים" את השפן. דברנו קצת, היא טוענת שהיא מרגישה מרוקנת מבחינה נפשית והיא לא יודעת איך ומה לעשות כדיי לאהוב יותר! קשה לי מאוד עם זה ואני לא יודע איך לעזור לה.
אולי יש מצב להתערבות מקצועית?
שוב תודה!
תום* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהרייקנות ריגשית
תום17/12/2009היי יעל,
תודה על ההתייחסות..
אהבה עבורי זה יחס. התיחסות , איכפתיות אמפאטיה הרצון לשתף ולהיות שותף. זה בעצם מה שאני רוצה מהקשר שלי איתה ושלה עם ילדיינו. אני בפרוש לא מעוניין שהיא תהיה מישהו\משהו אחר! אני רק רוצה שהיא תואהב את עצמה יותר והיא פשוט מרגישה רע עם עצמה באופן כללי. (דבר שלדעתי מעיד על שורש הבעיה) אני חושב שיחסים אינטימיים ויחסים באופן כללי מתחילים מאהבה עצמית! האם טוב לך עם מי שאתה? זהו הבסיס להכל. מה דעתך?
אני חושב שאני יכול להסכים אם הנקודה השנייה. ובאמת לפעמים, למרות שאני כועס ומתוסכל על חוסר שיתוף הפעולה אני מנסה להקשיב מבלי להביא את עצמי לשיחה ורואה שהיא באמת זקוקה לאוזן קשבת ומאוד קשה לי להישאר ניטרלי גם מאחר ואני קצת דומיננטי.
לגביי הנקודה הראשונה, אני חושב שפשוט צריך להחליף את המילה "אתה" ב "את".
ולשאול אותה את אותן השאלות... למרות שנדמה שבתרם נשיב על שאלות מהסוג הנ"ל אולי כדי ללכת טיפה אחורה ולבדוק מה היה טיב היחסים שלה בבית הורייה? ולשאול את השאלות היותר בסיסיות: האם העניקו לה חום\אהבה? האם חיבקו אותה? מי היה אבא\אמא שלה? איך הם התייחסו אליה? וכו
אני יודע את התשובות ונדמה לי שלא נוח לאשתי להשיב עליהן. לא היה שם משהו חריג לשמחתי אלא חוסר יחס.
אני משער שקשה יהיה לענות על כל השאלות ובמטה של קסם "להעלים" את השפן. דברנו קצת, היא טוענת שהיא מרגישה מרוקנת מבחינה נפשית והיא לא יודעת איך ומה לעשות כדיי לאהוב יותר! קשה לי מאוד עם זה ואני לא יודע איך לעזור לה.
אולי יש מצב להתערבות מקצועית?
שוב תודה!
תום* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהתום יקר
יעל צ'רניאק19/12/2009אני מסכימה איתך שאהבה עצמית בריאה היא חשובה ביותר בקשר זוגי.
וככל שטוב לך יותר עם מי שאתה אתה , אתה מביא אור גדול יותר גם לזוגיות.
יתכן ויש מקום להתערבות מקצועית, אך היא צריכה לרצות בזה. ללא הרצון שלה, לא יהיה שינוי מצדה. אם היא רוצה - זה נפלא!!
הייתי מתבוננת איתך , מה השיעור שלך בכל זה?
אם נקח לרגע השקפת עולם שאומרת שאנחנו יוצרים את המציאות שלנו כדי ללמוד ולהתפתח, מה הביא אותך לקשר ומה אתה לומד על עצמך מתוך הקשר? מה השיעור שלך פה? כיצד אתה יכול לצמוח מכך?
שיהיה בהצלחה!
יעל* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהלסיכום
תום20/12/2009יעל תודה,
לסיכום...
1 אהבה עצמית ואהבה באופן כללי מביא אור גדול לזוגיות ולחיים בכלל.
2 הכרה ורצון שלה הם חלק חשוב בשינוי.
3 עזרה מקצועית - מכירה ?
לגביי השאלות שהעלית
אני לא מחפש ללמוד או לצמוח באופן אישי מהקשר שלי איתה. אני חושב שאשמור את הפריבילגיה לימים טובים יותר כאשר הקשר יהיה חזק ובטוח יותר. היום אני מנסה באופן הכי פשוט לשמור על התא המשפחתי כדיי לא להביא לפרוק "החבילה".
תודה על הכל!
TOM* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהתום יקר
יעל צ'רניאק21/12/2009אם היא תרצה עזרה מקצועית , יש לה מגוון רחב של אפשרויות:
אימון אישי, טיפול פסיכולוגי, טיפולים אלטרנטיביים, פסיכותרפיה, גוף-נפש וכו'.
היא צריכה לרצות לעשות שינוי, ובדרך שהכי מתאימה לה!
במה שהיא מאמינה שיכול לעזור לה ... בדרך שהיא מתחברת אליה או מוכנה לנסות.
בהצלחה!
יעל* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- קושימישהי05/12/2009
כבר סיפרתי לכם שאני נמצאת בזוגיות עם גבר גרוש + ילד. אנחנו מאוד אוהבים ורוצים להיות ביחד וחושבים על עתיד משותף וילדים משלנו.
קשה לי מאוד בזמנים שהוא עוזב אותי כדי להיות עם הילד שלו, או בפעילויות עם אשתו לשעבר שהוא חייב להיות בהם כמו אסיפות הורים וכו'...
אז אני מרגישה שיש לו את המשפחה שלו ואני נשארת לבד...
הוא חושב לספר עלי לילד ולגרושה כדי שיהיה לי מקום בחיים שלו, אבל הפסיכולוגית שלי אומרת שאין טעם להגיד לאשתו לשעבר כי זה יצור עוד לחץ ופניקה.
מצד שני, אני חושבת שאם הילד ידע אז כדאי שגם אשתו לשעבר תדע.
עכשיו מתקרב החג ונושא השבתות וחגים הוא רגיש מאוד. אני רוצה להיות איתו בערב החג ויודעת שהוא רוצה להיות איתי, וקשה לי שאני צריכה לשאול אותו אם הוא פנוי ויכול... ושזה לא ברור שהוא יהיה שם איתי..
זה די קורע אותי וגם אותו.
לפעמים הוא אומר שאם נעבור לגור יחד זה יהיה יותר קל.
לפעמים נהיה לי קשה מדי כל הסיפור הזה אבל אני לא יכולה לוותר על האהבה ביננו...
אשמח לעצה, חוות דעת וכו'...* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר מישהי יקרה
יעל צ'רניאק05/12/2009אני שומעת את הקושי שלך.
ובכל זאת את מודעת לעובדה שיש לך בחירה וזוהי בחירתך, למרות הקושי.
האם את מרגישה שהגבר שלך הוא האדם איתו את רוצה לחיות את חייך?
האם את אוהבת את האופי שלו את ההתייחסות שלו למשפחה, אליך?
אתם חושבים על עתיד משותף, יתכן וההשקעה בטווח הקצר ישתלמו בטווח הארוך יותר?
האם את יכולה להרפות, לקחת חופש מהדאגות, להנות מהזמן שלכם יחד וגם מהזמן שלך לבד, כשאת יודעת שאהבה קיימת בינכם ואתם חושבים על עתיד משותף?
מה יאפשר לך להיות בקבלה לגבי המצב? להשלים עם היותו אבא לילד ?
מה יוכל לחזק בך את האמונה, האהבה, הנתינה שלך לעצמך ולבן זוגך?
מה תוכלי לחזק בעצמך לאור המצב?
החזירי את הפוקוס אלייך.
כל עוד את בוחרת להיות שם, ראי מה יאפשר לך לחיות בשלום עם כל זה ולאהוב ולהעריך את מה שיש לך?
בהצלחה
יעל* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהליעל
מישהי07/12/2009מתחילת הקשר אמרתי לו שאני לא יודעת אם אני יכולה לעמוד בסיטואציה הזו, ולמען האמת אם בכלל אני מסוגלת להיות בזוגיות. יש לי גם את הקשיים שלי והם לא פשוטים.
אני באה ממשפחה די הרוסה ולא ממקום שראיתי בו זוגיות בריאה ולכן הפחדים שלי עצומים.
גם הוא לאחר גירושין וזוגיות קשה. לשנינו לא קל לתת אמון ומקום ויש ביננו הזדהות מסוימת.
זה עוזר לנו להבין אחד את השני מאוד ולהיות אמפתיים אבל זה גם יוצר עומס בלתי נסבל לעיתים.
לא קל ומבלבל.
היום הצבתי גבול מולו ואני קצת גאה בעצמי. אמרתי שאם הוא רוצה להיות איתי הוא חייב לשים את האשה לשעבר בצד ולשים אותי במקום הראשון. לשמור על הזמן שלנו ביחד ולשים גבולות.
אמרתי שבלי זה אני לא מסוגלת כי גם ככה זה קשה.
באמת לא יודעת אם אצליח לשרוד בתוך זה כי נפגעתי מאוד כשהוא לפעמים שם אותי בצד ושמנסה לרצות אותה מתוך פחד, ועוד לא מבין את המחויבות שלו אלי...
לפעמים נראה לי שאולי זה לא בשבילי ואני עוד לא יודעת מה התשובה על כך.
הדברים הטובים הם שהוא רוצה לבנות איתי משהו ביחד, שהוא אוהב ויודע לאהוב, שהוא באמת מבין אותי לעומק ושהוא אדם מיוחד מאוד עם ראייה מיוחדת על החיים, עם המון רגש ואכפתיות, מאוד משפחתי וחם...
תודה יעל שאת כאן
מישהי* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- בעיות בנישואיןמיכל05/12/2009
שלום, אני נשואה שנה וחצי + ילדה בת שנה, יש ביני ובעלי מחלוקות במספר נושאים מהותיים, שמעכירות את חיי הנישואין שלנו, עד למצב שבו בימים מסוימים אנו לא רוצים להסתכל אחד על השני.
אחת הבעיות המרכזיות היא ההשקפות השונות שלנו לגבי עבודה ומשפחתיות. אני טיפוס יותר משפחתי ולדעתי בעלי מכור לעבודה ואינו מקדיש די זמן לטיפוח הזוגיות בינינו. הדבר מתבטא גם בפגיעה באינטימיות. בעלי עובד 9 שעות כל יום והוא סחוט מעייפות, אני סבורה שעליו להפחית את היקף המשרה. הוא מצדו טוען שכמשפחה עם ילדה, כשאין לנו עדיין מכונית או דירה משלנו, לא יהיה זה נבון להפחית את רמת ההכנסות. מאז הלידה אינני במיטבי מבחינה פיזית, וייתכן שבעלי לוקח על עצמו את התפקיד שלי גם בטיפול בילדה (לדוגמה, אני מתקשה להתעורר בלילה כשהיא בוכה).
אנחנו לא רוצים לחיות יותר עם ההרגשה שאין טעם לנישואין
אשמח לקבל את עצתך בעניין* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר מיכל יקרה
עדה מורג06/12/2009אני שומעת את הקושי שלך בהתנהלות היומיומית ויחד עם זאת את אומרת שאת לא רוצה לחיות בהרגשה שאין טעם לנישואין האלה.
שנה וחצי של נישואין שבהן נולדה גם בתכם הראשונה - זה זמן קצר יחסית כדי להגיע להחלטות גורליות.
נראה שבעלך הוא איש חרוץ ומסור ואף עוזר לך בטיפול בילדה.
אז מה ניתן לעשות כדי לשפר את הרגשתך?
מה את יכולה לתרום למערכת הזוגית שלך כדי להרגיש יותר שותפה?
אני מסכימה איתך שרצוי לאזן בין משפחה ועבודה, אך לפי תאורך רוב העול נופל על בעלך......
לפעמים מיכל, האכזבה שלנו והתסכול נובעים מגודל הציפיות.
האם תוכלי להתאים את ציפיותייך למצב הקיים כרגע?
האם תוכלי לקחת אחראיות על רגשותייך שלך ולהבין שהם נובעים מהפירושים שלך למצב?
אז מה אמרנו?
תרומה לזוגיות, הגברת השותפות, הקטנת הציפיות ולקיחת אחריות על רגשותייך.
בהצלחה יקרה,
עדה* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- זוגיותאבי03/12/2009
אני בן 36 רווק עד לפני שנה בערך כל מה שעניין אותי זה סטוצים מה שנקרא אבל בשנה האחרונה התבגרתי והרגשתי שאני מוכן סוף סוף לקשר רציני , זוגיות יציבה
התחלתי לחפש אבל משום מה אני לא מוצא את הבחורה בשבילי
בגיל הזה רובן נשואות ואם לא אז יש להן מטען מאוד כבד (גירושים ,ילדים).
אחרי שנה של דייטים אני מרגיש שהייתי שמח למישהו שיתן לי מבט מבחוץ אולי אני מפספס משהו אבל לא יודע איפה למצוא* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר אבי יקר
עדה מורג03/12/2009אני מברכת אותך על הרצון העז לבנות זוגיות יציבה. כל אחד והעיתוי שלו ולעולם לא מאוחר.
אני מוקירה אותך גם על הרצון שלך לבקש עזרה, אך נראה לי שבכל פורום שתפנה תקבל אולי עצות "אינסטנט".
למיטב הבנתי הצנועה, הייתי ממליצה לך על תהליך של אימון אישי לקראת זוגיות.
בתהליך זה תוכל לבדוק עם עצמך מהם הצרכים שלך, הציפיות, הרצונות, הערכים שמנחים אותך
לקראת בניית הזוגיות, כמו כן נוכל לנתח פרדיגמות ומחסומים שמעכבים אותך.. או מכשילים את יצירת הקשר הנכסף.
מוזמן לנסות.....
בהצלחה!
עדה* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהלא בטוח
אבי10/12/2009שיש עכבות גדולות מדי
הייתי עסוק בהקמת חברה משלי מה שלא ממש השאיר לי זמן לזוגיות והעדפתי לא להכנס לזה מראש
עכשיו כשיש לי יציבות בפן הזה אני רוצה זוגיות אני לא יודע עד כמה אני צריך לנתח את עצמי יותר מדי
אני שמעתי על אופציה של מדריכת זוגיות , זה גם אופציה לא?* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהאבי יקר
עדה מורג10/12/2009אימון זה תהליך שיוצר בהירות....זה לאו דווקא אומר לנתח ולחטט בעכבות שיש או אין....
דרך התהליך ניתן להגדיר רצונות, מטרות, למצוא דרכי פעולה ולהגשים את החלום.
מה שחשוב הוא שאתה מוצא את הדרך המתאימה לך......
אני לא כל כך מכירה את המושג מדריכת זוגיות, אך אם זה סוג של יועצת של "תעשה כך" או "על תעשה כך" - אני הייתי מסתייגת. נראה לי שעצות מהסוג הזה יכולות להוביל אותך לאו דווקא
למקום המתאים ביותר.
אין אדם חכם ממך כדי לדעת מה נכון לך, יתכן שמישהו צריך רק להאיר לתוכך פנימה כדי שתוכל לראות את הדרך בעצמך.
מאחלת לך כל הטוב שבעולם,
עדה* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהאין מקריות-לא בשבילי-אבל בת של חברי
אורחת11/12/2009מצ"ב מייל. בת של חברים, בת 32, אשמח לקבל פרטים.
מדובר ברווקה, מקסימה, תואר...* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- שלוםשיר28/11/2009
שלום,
אשמח לעצתכן ,
אני בחורה בת 28 כרגע לומדת לתואר שני, אינטליגנטית, נאה מאוד ומטופחת, נעימה וחברותית
העניין שאני לא מוצאת זיווג, מעולם לא הייתי בקשר רציני ולא כי פסלתי הרבה או לא רציתי כנראה מזל שכזה.
במשך 6 שנים הייתי באתרי ההיכרויות, יצאתי עם בחורים שם שלא היו כלל לטעמיאך לא פסלתי ולבסוף החצופים היו אלו שנעלמים.
ניסיתי לפנות למכרים ולבקש שיחשבו עליי במידה והם מכירים בחור חמוד ורווק אך כולם עסוקים עמוק בזוגיות של עצמם ולא רואים צורך לסייע לאחרים.
כיצד אוכל לפתוח ערוצי היכרות נוספים? כי כל יום שעובר לי בבדידות הוא יום שנחרט בליבי .
תודה רבה.
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר שיר יקרה
עדה מורג29/11/2009אני מאד מוקירה אותך על מי שאת ואני מניחה שעם קצת עבודה עצמית תוכלי לשנות את המצב.
האם שאלת את עצמך פעם מה אני צריכה לשנות אצלי כדי לאפשר יצירת זוגיות אוהבת, הדדית, יציבה?
האם את יודעת מהם הצרכים שלך מבן הזוג הפוטנציאלי שלך?
איזה סוג של בחור את רוצה? איך הוא נראה, איך הוא מתנהג, איך הוא כלפי?
האם שאלת את עצמך איך הזוגיות שלך תראה? איזה ערכים יהיו בה? איזו מין שותפות זו תהיה?
האם שאלת את עצמך מה אני מוכנה לתרום מעצמי כדי שאכן זוגיות כזו תתממש?
אני מאמינה שכאשר שאלות אלה יהיו בהירות עבורך יהיה לך הרבה יותר קל למצו זווג.
זה לא "עניין של מזל"...נדמה לי שעבודה עצמית או בעזרת מאמנת לזוגיות, תוכל להגביר את המודעות שלך בנושא זוגיות ותשנה את המצב.
חייכי לעולם והעולם יחייך אליך.....
עדה* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
ערוץ הבריאות
ציפורן חודרנית: שיטות טיפול ומניעה
זאת אחת התופעות המטרידות והשכיחות ביותר בקרב גברים ונשים כאחד. לעתים היא נחווית באופן קל ומסבה אי נוחות בלבד, וישנם מקרים חמורים יותר בהם מתפתחת דלקת כרונית ותסמינים כואבים
.jpg)
בחן את עצמך:
האם אתם ישרים?
האם אתם ישרים?
מאמרים אחרונים
.jpg)
.jpg)
