פורום יעוץ זוגי ודייטינג - יש לך שאלה?

אני חווה מדבריך את הקושי הגדול אך בעיקר אני מתרשמת שאת פועלת מתוך פחד.
את מתארת את כל מסכת חייך, את הנתינה האינסופית לבעל ולמשפחה ומאידך את מתארת את ההתנהגות של בעלך.

על מנת שתוכלי להגיע להחלטה כלשהי רצוי שתעשי אותה ממקום מפוקח ובהיר ולא ממקום של פחד משתק.
האם את יכולה לערוך רשימה אובייקטיבית של מה יש לך ומה אין לך בזוגיות הזו?
מי את שם? מה זה אומר עליך שכל השנים ויתרת למול ההתנהגות שלו?
כדי שהוא יכבד את הזוגיות שלכם את צריכה קודם לכבד את עצמך......
גם היום את מספקת "שירותי בית" למרות שהיחסים בעצם לא מתקיימים......

לאחר רשימת המאזן , אני מזמינה אותך לשאול את עצמך שתי שאלות:
א. מה הדבר הגרוע ביותר שיכול לקרות אם אפרק את החבילה?
ב. מה הדבר הגרוע ביותר שיכול לקרות אם אשאר בזוגיות?

וכאשר תדעי מה נכון לך יותר.....שאלי את עצמך גם
א. מה ארוויח אם אשאר?
ב. מה ארוויח אם ניפרד?

אני מציעה לך להסתכל על הדברים לא רק באספקט הכלכלי שלהם. חייך שווים יותר!

רק אם תסתכלי על המציאות באומץ את תדעי בבהירות מה לעשות.
הפחד הוא אויב האהבה....האם לא מגיע לך לחיות באהבה ובשקט נפשי?

מאחלת לך שתאזרי כח להחלטה הכי נכונה עבורך.
עדה

אם את זקוקה לתמיכה נוספת אני פה בשבילך.....

שלום לך,
ברור לך שהאיש הזה לא אוהב אותך.
אני מעריך שאתם לא שוכבים שנים.
את נאחזת בקרנות המזבח.
שחררי אותו .
אם צריך תמכרי את הבית אם יש לך אפשרות תקני ממנו את חלקו.
ותתחילי לחיות אולי אפילו תמצאי לך בן זוג חדש שיאהב אותך כאשה ולא כמשרתת.
שחררי אותו ותתחילי לחיות לא נשארו לך יותר מידי שנים.

אני מאד מוקירה אותך על כך שהבנת שאת חייה חיים לא בריאים ואת רוצה לצאת מזה.

אז כדבר ראשון הייתי מזמינה אותך לנסות לרגע לשים את העבר בצד ולבחון את המציאות, את העובדות. בפועל בעלך נמצא איתך , הוא בחר בך לאישה ואתם חברים טובים ומדברים על כל דבר.
האם את מסוגלת לראות את הברכה שבעובדה זו?

המציאות שאת יוצרת לעצמך היא תוצאה של חווית העבר בתוספת העיסוק הבלתי פוסק בנושא.
האם תוכלי להפריד בין חווית העבר ועובדות ההווה?
את משליכה את חווית העבר על בעלך הנוכחי ויוצרת לעצמך מציאות מדומה.....
האם תוכלי להפריד בין הפחד שלך לסיפורים של אחרים? אז מה אם כולם מדברים על בגידות? זה לא שייך לך....

הדרך הטובה לעשות זאת זה לקחת אחריות על המחשבות שלך ועל הרגשות שלך.
העבירי את הפוקוס מהעבר להווה, התמקדי בדברים הטובים שיש בזוגיות שלכם, טפחי את הקרבה שלכם, אהבי את עצמך והעניקי אהבה לבעלך. טפחי את עצמך, מצאי לעצמך תחומי עיסוק מספקים ותרגישי ראויה לאהבתו של בן זוגך. שום "אישה יפה" בחוץ לא תהיה אטרקטיבית יותר ממך.

קנאה הוא רגש הרסני, מזמינה אותך לבחור בהערכה עצמית, באהבה, בנתינה.....כל אלה יביאו לחייך גם שלווה ושמחה.
בהצלחה!
עדה

שלום, אני מודה לך על תגובתך ועזרתך......
ניסיתי לעבוד על עצמי ואני לא מצליחה. בעלי טוען שאני כל הזמן חונקת אותו ושאני מקנאת ואין סיבה וכל הזמן שאני עם העבודה שלו אני לא נהנת בחברתם (במיוחד שיש מישהי שעובדת צמוד אליו והיא ממש יפה)הוא מוטרד מזה שאני כל הזמן רבה איתו על הנושא...

אז מה את שואלת בעצם?

האם לא אמרנו שאת מנתקת את חוויות העבר מעובדות ההווה?
יש מיליון יפות בחוץ......מה זה חשוב?
כמה את מרגישה יפה ומושכת? כמה את בוטחת בבחירה של בן זוגך לחיות דווקא איתך?

הוא אומר לך: אין סיבה לקנאה!
מי את כאשר את לא מאמינה?
האם זה הופך אותך לבת זוג אטרקטיבית?

יקרה, תבטחי במי שאת, תני ליפות להסתובב להן שם בחוץ והרפי מבעלך.
הוא אומר לך: את חונקת אותי.....
איך זה תורם ליחסים שלכם? איך זה מגדיל את הביטחון שלך בקשר שלכם?

"לעבוד על עצמי" - זה לא פתרון של זבנג וגמרנו.....זה כל הזמן להיות ערה לתגובות שלך,
זה כך הזמן להתבונן ברגשות שלך ולהתגבר על מחשבות שמפילות אותך.
אם תתמידי - את תהי מודעת יותר לעצמך ובעלך יעריץ אותך על כך.

בהצלחה!
עדה

אני מוקירה את הפתיחות שלך ואת הנכונות להיות כנה עם עצמך,
את כותבת שאת עצובה. רב הזמן עצובה.
האם כך את רוצה לחיות?
האם את מוכנה להתפשר על השמחה שלך? על החיות שלך?
האם יש לכם נקודות חיבור משותפות ? אהבה? חברות?
מחלות מין הרבה פעמים מעבר לבעיה הגופנית קשורות ליחסים ולקשרים עם המין השני.
את כותבת שעושה רושם שכל מערכת יחסים שלך מסתיימת בחוסר רגש.
הייתי מציעה לך להתבונן בזה.

מה קורה במערכות היחסים שאת מפסיקה להרגיש ? האם את יכולה להצביע או להזכר בארוע או תקופה שהחלה את התפנית ברגשות שלך? מה היה שם? מה היה לפני כן, ומה אחרי.

על מנת שהדפוס הזה לא יחזור במערכות היחסים שלך, עלייך לזהות אותו ולראות מה מביא לשינוי?
את מציינת שהיית במערכות יחסים ארוכות, כך שנראה לי שאינך מחפשת רק את הריגוש של ההתאהבות, כי הריגוש הראשוני אינו נמשך לעד, אך במקומו נבנית חברות עמוקה, שיתוף..

נסי לראות בחוויה שלך מה הביא במערכות היחסים שלך לשינוי?
מי היית שם בקשרים הללו? לפני השינוי ואחריו? שמחה, מתוסכלת, כועסת...
מה חשוב לך בזוגיות? איך זוגיות אידאלית נראית לדעתך? איזה יחסים יש בין בני הזוג?

כפי שאת כותבת את מתנהלת מתוך אינרציה מתוך הרגל ולא מתוך המניעים הנכונים.
מה חסר לך בקשר הנוכחי? מה את צריכה מבן זוגך? האם את רואה את הדברים הטובים בו? האם את אוהבת אותו? האם יש בינכם חיבור וחברות?

הטבעת אינה עובדה גמורה. אם זה לא נכון לך, לא מתחילים חיי נישואין ממקום של עצבות ובלי רגש. זוגיות בריאה נותנת אנרגיה ולא לוקחת.

בדקי עם עצמך, מהו הדפוס שמנהל אותך במערכות היחסים שלך?
ראי עם עצמך האם נשאר עוד רצון , מוכנות לעבוד על הקשר, האם קיימת אהבה?
האם את רוצה להתחתן עם אדם , שהקשר בינכם עושה אותך עצובה?

היי חזקה ועל תתפשרי על חייך, חייך יקרים, אין סיבה שלא תהיי שמחה בזוגיות. צריך להתבונן, להבין דברים, ליצור בהירות ורק אז לקבל החלטה הנכונה עבורך.

בהצלחה
יעל

אני בהחלט שומעת מדבריך כאב והמון המון תסכול.....
אני רוצה להציע לך זווית ראיה אחרת לדרמה שאת מתארת....אפשר?

האם הכרח המציאות שאת תקחי אחריות על הכול?
ממה שהבנתי אתם משוחחים על המצב....מה היית מציעה לבעלך כדי שהאחריות על הבית תתחלק שווה בשווה?
אני מעריכה שנדרשת פה שיחה על חלוקת תפקידים הוגנת ועל אחריות. האם תשכילי לנטרל את הרגשות ולדבר עניינית : אני עושה א , ב,ג - האם אתה מסכים לעשות ד,ה ו,.....?
זה כמובן לא אומר שבמקרה הצורך אנחנו לא מתחלפים בתפקידנו.

איך זה נראה לך? בחלוקה כזו לא תאלצי "לבקש עזרה" ( דרך אגב זה בסדר גמור לבקש עזרה כשצריכים, זה לא עושה אותנו פחות טובות!!)

יקירה, אם המשפחה והזוגיות חשובים לך נדרשת פה תקשורת פתוחה, הוגנת, מכבדת, אחראית.
האם את באה לבעלך תמיד בדרישות וקיטורים על מר גורלך? או שמא את יכולה לבוא ממקום רגוע, מקשיב, בוגר , עם רצון עז למצא פתרון משותף?
כן, שותפות זה המפתח: לא עוד אחריות שלך בלעדית, אלא שותפות במציאת פתרונות מתאימים
ובחלוקת הנטל. האם אז תרגישי יותר טוב?
אולי בשותפות אמיתית תצליחי גם למצא זמן לעצמך, להתפתחות האישית שלך....לכל מה שאת רוצה לעשות בחייך.

מאחלת לך שתמצאו ביחד פתרונות הולמים לחיים יותר שקטים ונעימים.
עדה

אני חשה את כאבך
הייתי מציעה לך לאמץ את הגישה שכל דבר קורה לטובה
גם אם יש כאב, וזה קשה - אולי זה לטובה.

קחי לך את הזמן לחזור לעצמך
להחזיר לך את הכוחות, את האנרגיה, להתבונן עם עצמך על הזוגיות שאת רוצה בה.
עשי דברים שעושים לך טוב: משפחה, חברות, עיסוקים, חוגים, סדנאות, הקיפי את עצמך באהבה, תמיכה , תהיי בסביבה שעושה לך טוב, בסביבה תומכת ומעצימה.

התמקדי בעצמך! קחי שקט מהדרמות. תהיי עם עצמך בשקט.

לאחר זמן מסויים תוכלי להתבונן עם עצמך ממרחק בדברים הבאים:
מה את יכולה ללמוד מהקשר הזה להבא,
איזה יחסים זוגיים את רוצה ליצור ? ( כבוד, אמון, פרגון)
מי את צריכה להיות בקשר על מנת לא להתנהל מתוך קנאה ונקמה,
מה תוכלי לפתח בעצמך,

החזירי את הפוקוס אלייך, להתפתחות שלך, לצמיחה שלך, לקשר הבריא יותר שאת רוצה ליצור בחייך.


הקיפי עצמך באהבה,
יעל

אני חווה את המחוייבות והרצון שלך לקחת אחריות על הצד שלך ביצירת הזוגיות הרצויה לך
יתכן ואת שוגה בביקורתיות שלך, כמו שאת כותבת פה. אך יתכן גם שיש משהו פנימי יותר שלא מאפשר לך לפגוש בבן הזוג הנכון עבורך, וזה מצריך כבר התבוננות אישית מעמיקה יותר.

בהקשר לביקורתיות:
ההבחנה החשובה ביותר היא בין המהות לצורה.
מהי המהות של הזוגיות שאת רוצה, מהי המהות של בן הזוג הרצוי לך.
פער בהשכלה - איזו מהות עומדת מאחורי ההשכלה, הרקע המשפחתי והעדתי?
האם זה חיבור במנטליות, שפה משותפת, עניין משותף, אכפתיות, אהבה, התפתחות ?
מהי המהות מאחורי הצורות הללו - ההשכלה, הרקע המשפחתי והעדתי.
האם את יכולה לדמיין מצב בו המהות קיימת (לדוגמא: עניין משותף ושפה משותפת) אבל זה לא בצורה שחשבת שהיא תהיה (לא מישהו משכיל בדרך בה את דימיינת (לדוג': תארים ותעודות) אלא חכם בדרכו שלו)? או לא מהרקע המשפחתי שאת חשבת שהוא צריך להיות, אך עדיין יש בו את כל הדברים המהותיים שאת רוצה בבן זוג...
מהי המהות מאחורי תחומי הבילוי? האם יש רק צורה אחת לבילוי משותף שאת מחפשת או שהמהות היא הרגשה טובה יחד, להיות ביחד באהבה, בשמחה, בהפריה משותפת והשאר הופך לרקע, לתפאורה?

מקווה שקיבלת חומר להתבונן עם עצמך
שבוע טוב
יעל

אני מאד מוקירה אותך על כך שאתה מזהה דפוס התנהגות שפוגע ביחסים שלכם ואתה לוקח עליו אחריות. אני מאמינה שצעד זה הוא כבר 80% של הפתרון.

תגובות בלתי נשלטות קורות כאשר משהו מאד מרגיז או פוגע ואנחנו לא יודעים להגיב אחרת.
פשוט התרגלת להגיב כך.....
על מנת לשנות את ההרגל הזה אני מזמינה אותך.:
א. רגע לפני שתתעצבן....קח נשימה עמוקה, ספור עד 10 והירגע.
ב. תתקשר את הרגש שלך מול אשתך, ספר לה מה אתה מרגיש כאשר " היא עושה כך וכך...."
למשל : " אני מרגיש שכאשר את .......אני נפגע, אני פוחד, אני מתעצבן, זה מרגיז אותי וכו וכו
כאשר אתה מדבר בלשון "אני" אתה לוקח אחריות על הרגשות שלך.
זה בסדר להרגיש כמו שאתה מרגיש אך זה לא אומר שאתה מאבד שליטה על המילים שלך.
ג. מאוחר יותר בעיתוי מתאים תוכלו לשוחח על מה שהיה, תוכלו לחשוב ביחד על מה אפשר לעשות
אחרת כדי שאירוע כזה לא יחזור על עצמו.
ד. בינך לבין עצמך אני מזמינה אותך גם לבחון מאיפה נובע הצורך שלך להשפיל אותה, האם זה רק
חוסר שליטה? האם אתה זקוק להוכיח שאתה טוב, שאתה חזק?
מעצם הרצון שלך לשפר את מערכת היחסים אני קולטת שאתה אדם טוב ואכפתי, אתה לא צריך להוכיח שום דבר. אם תכבד את הרגשות שלך ותיתן להם מקום, אישתך תכבד אותך באותה מידה שאתה מכבד אותה וההרמוניה תחזור לביתכם.

בהצלחה!
עדה

איזה יופי שהקשר שלכם כל כך יפה.....
.האם את מוקירה תודה על כך? האם את מודעת שזו מתנה משמיים?

אני מאד מבינה את רצונך להתקדם לשלב הבא, אך את יודעת שבשביל טנגו צריך שניים...
ברור מהתאור שלך שבן זוגך מתנהל בקצב שונה משלך....אך מכאן ועד למסקנה שהוא לא אוהב אותך מספיק - נראה לי שיש מרחק רב. כפי שאת אומרת בעצמך - את מפרשת את התנהגותו בדרך זו. אך פירוש זה רק פירוש......

ממבט מהצד אני יכולה להבחין בחוסר בהירות בתקשורת שלכם על הנושא:
א. האם את ברורה בכך שתוך פרק זמן מסוים את רוצה מגורים משותפים? נראה שכן.
ב. האם את ברורה מהו פרק הזמן הזה? כמה זמן תהי מוכנה לחכות?
ג. האם ברור לו שאם לא יגיע להחלטה תוך פרק הזמן הזה - את לא תחכי יותר?

נראה שבפעם הראשונה הוא אמר לא ואת נשארת בקשר - כי באמת חבל להפסיד כזה קשר טוב.
בפעם השנייה הוא שוב אמר לא - ואת עדיין שם בתסכולך.....
האם יש מקום לשיחה גלויה על העתיד? הדגש הוא על ג ל ו י ה.....
מצד שני אני רוצה לשאול אותך אם הכול כל כך טוב , מה מניע אותך לקבוע לעצמך אולטימטום?
האם תוכלי להתמקד ביופי, בכיף, בהנאה שיש ביניכם?
מה יאפשר לך לפתח סבלנות וסובלנות לקצב שלו?
האם נראה לך נכון שהוא יחליט מתוך לחץ? לא עדיף שהחלטתו תהיה שלמה?

אני מזמינה אותך להתבוננות פנימית על מי את בתהליך הזה, בפירושים שלך, בתקשורת שלך,
בציפיות שלך....ותערכי לעצמך מאזן קטן: מה יש לך ומה אין לך בקשר הזה.
האם את צומחת בקשר הזה? או כל מה שאת רוצה זה להתמסד בו?

אני בטוחה שאחרי התבוננות אמיצה, תמצאי בתוכך את התשובות המתאימות.
בהצלחה!
עדה

אני שמחה על הנכונות שלך להלחם בקנאה.
ללא ספק הקנאה היא אחד הרגשות הקשים והחזקים שלא מאפשרים לנו לנוע קדימה.

על מנת להלחם בקנאה
עלייך לקבל מחוייבות אמיצה לקחת אחריות על הקנאה ולא להתנהל מתוכה.
כלומר, גם אם את מרגישה שעולה קנאה ואת יודעת שזה בגלל שטויות, ברגע הזה שהיא עולה, עלייך לבחור לא לפעול מתוכה, לא להגיב מתוכה , לא לבטא אותה.

יש בך שני קולות,
האחד בוגר ושקול
והשני ילדי ורגשי.
הקנאה שייכת לקול הרגשי.
על מנת לקחת אחריות על הקנאה, עלייך להעביר את כל תשומת הלב שלך, לחלק בך שיודע מה טוב ונכון לעשות למען היחסים בינכם.

את העבודה הזו את צריכה ללמוד לעשות בעצמך,
כל פעם שעולה הקול של הקנאה, תזהי אותו, התייחסי אליו כמו אל ילד קטן שרוצה יחס, קחי עליו אחריות והעבירי את תשומת לבך לקול הבוגר שיודע מה נכון עבורך ושאינו פועל מתוך פחדים ותשוקות .

גם אם זה לא יהיה קל, זה ישתלם לטווח הארוך.
בהצלחה
יעל

קטע של אושו שעונה לבחורה על איך להתמודד עם הקנאה:
"אין זו שאלה של מציאת הדרך החוצה. השאלה היא לראות כיצד נכנסת פנימה.
לצאת החוצה אינה השאלה כלל. הנך כבר בחוץ. הדבר היחיד הוא להתבונן איך נכנסים פנימה.
ברגע שתראי את התהליך של הכניסה פנימה,לא תכנסי יותר. מודעות זו תהיה ההיעלמות של הקנאה.
בפעם הבאה שזה קורה, רק התבונני בזה. הפכי למאוד אובייקטיבית, רק בדקי מה זה בדיוק,
איך זה עולה כזרע קטן, ואז כיצד הוא גדל והופך לעץ גדול, וכיצד את אבודה בתוכו.
רק ראי את תהליך גדילה זה בשלמותו ולאופן שבו את תורמת לכך.

אל תמהרי להשתחרר מזה ולצאת החוצה. כאן אנשים עושים את הטעות.
אנשים כה ממהרים לצאת החוצה, שהם אינם רואים כיצד הם נכנסו, וזה הסוד. רק ראי כיצד את נכנסת.
כאשר את מחליטה שמשהו מכוער ושלילי אז את מתחילה להתבונן לצדדים. אינך פוגשת בזה.
אם זה שלילי, מי ירצה לראות זאת? את תרצי לברוח בצורה כלשהי – ואינך יכולה להשתחרר ממשהו
במידה ולא נפגשת איתו.
כשאנו מתבוננים מתוך מודעות, כל הטוב שבנו נשאר ונהיה אף יותר ברור ובולט – את יכולה לראות
את הטוב ברור יותר, ליהנות ממנו יותר ולחיות אותו יותר - וכל השלילי מתחיל להעלם כמו חשכה. זה יקרה."

זה לא לגבי אשמה, אלא, לקיחת אחריות.

אנחנו לא מחפשים אשמים, לא הענשה עצמית ולא ביקורת עצמית
אלא
לקחת אחריות ולעשות שינוי - בעצמנו!

האם האושר שלך תלוי בבן הזוג שלך?
איפה הסנטר שלך? החזירי לעצמך את הכוח שלך, את הפוקוס אלייך - ללא קשר אליו. עשי מה שאת אוהבת לעשות: חברות, ספורט, חוגים, יצירה - כל מה שעושה לך טוב ללא קשר לבן זוגך. חזקי את עצמך,

בנוסף, קחי אחריות על מי שאת מולו.

האם את רוצה להיות במלחמה של שליטה מול בן זוגך - מי צודק, מי ראש המשפחה?
או שאת רוצה ביחסים של אמון כבוד וחופש?

התחילי ליצור בעצמך את היחסים שאת רוצה שיהיו בקשר.
אם את רוצה שיכבד אותך, התחילי לכבד אותו וגם את עצמך.
אם את רוצה לשפר את היחסים - התמקדי בחיובי שבינכם ולא במה שמפריד. משפטים כמו: אולי עם מישהי אחרת אבל לא איתי! יוצרים ריחוק והפרדה ולא מקרבים אתכם.

מה באמת עומד מאחורי כל השיחה הזו?
האם זה רצון להיות ביחד, לאהוב ולהיות נאהבת? מדוע שלא תבטאי את הרצון הזה, לא כתלונה על מה שהשתנה, אלא את מה שאת מרגישה ורוצה.

לעשות דווקא, לא יביא לשינוי. רק לקיחת אחריות, תקשורת בונה, חשיבה של ביחד, מה אפשר לעשות איך להתקדם, חשבי והתמקדי בחיובי במה שאת רוצה לראות בזוגיות ולא במה שחסר ומה שנגמר.
זכרי : הדבר שתתמקדי בו יגדל!
אם תתמקדי בנקמה ולהחזיר - יהיה לך עוד יותר לא נעים.
אם תקחי אחריות ותראי כיצד את יכולה להיות יותר בוגרת, יותר אוהבת, יותר לתת חופש - גם הקשר בינכם ישתפר כתוצאה מכך.

זה אולי לא קל לקחת אחריות על עצמך כשאת כועסת עליו, אבל זו הדרך היחידה שיכולה להוביל לשיפור הזוגיות, האם את מוכנה לקחת את האתגר ולנסות זאת?

בהצלחה
יעל

מצאת את האהבה שלך, איזה יופי!
אתם אוהבים, אז שווה לברר מדוע אתם עושים דווקא?
מה זה משרת עבורכם?
את אומרת שהוא מבלבל אותך ואת לא יודעת איך להיות איתו.

מי את רוצה להיות איתו?
מי את רוצה להיות בזוגיות טובה? אוהבת? פתוחה? נקמנית? מחזירה?

האם את מרגישה בכנות שאת בסדר ואת ראויה לזוגיות שלווה וטובה. התבונני בתחושה הפנימית שלך... האם זו החוויה שלך?

אם כן, מצויין. אם לא - צריך לעבוד על כך.

כשמשהו בתוכנו לא שלם, שום דבר חיצוני לא יוכל למלא את זה ולתת לנו תחושה של שלמות.

תמיד בכל מצב - יש לך ב ח י ר ה כיצד לפעול.
האם את מכירה בך את המקום הקורבני או חסר האונים "מה אני יכולה לעשות" הוא עשה לי ואני מחזירה. זוהי התנהגות אוטומטית ללא מודעות ולקיחת אחריות.

ממקום של אחריות אנו לוקחים עמדה, שלא משנה מה השני עושה, אני ממשיכה להתנהג לפי הערכים שלי. אני בוחרת את התגובה שלי.
כמובן שיש לך בחירה גם אם להיות בקשר או לא. ואם את בוחרת שכן, ואת אומרת שאתם אוהבים אח את השני, האם את מוכנה לאהוב אותו בכל רגע ורגע.

כשאנו לוקחים אחריות מלאה על עצמנו, אנו שוברים את המומנטום שנוצר, ויש פתח לשינוי המצב, שינוי ביחסים בינכם.
זה תמיד ביידים שלנו לשנות את המצב, אם רק נבחר וניקח אחריות על עצמנו...

בהצלחה
יעל

כפי שכתבתי למישהו אחר בהודעה קודמת....אני מזמינה אותך להחליף את הכותרת.
למה להילחם? למה לוותר?

כמי שמאמינה באחריות שלנו ליצירת מציאות חיינו, אני רוצה להזמין אותך להתבוננות על עצמך. מסכימה?

א. ברוב התאור שלך את ממוקדת לרוב בבן הזוג שלך.
האם את בודקת באותה מידה את אחריותך למצב שנוצר?
ב. אחרי 4 שנות חברות החלטת להיפרד גם במחיר הפגיעה בחברך.
מה היה אז שונה מהיום? מה שם לא רצית והיום את כל כך רוצה לקבל חזרה?
ג. מי היית לפני הפרידה? מפונקת? מלכה? נאהבת?
ד. מי היית בזמן החלטה על הפרידה? רכה? מתחשבת? ידידותית? חומלת? פוחדת מהתחייבות?
רגליים קרות?
ה. מי מדבר על מגורים משותפים עכשיו? אתם ביחד? הוא? את?
ו. מי את היום במצב שנוצר? מפוחדת? חרדה? מכתיבה? לוחצת? נותנת אולטימטום ("ניסיון אחרון
ודי")?

א. יקרה, אינני יכולה לומר לך אם הוא יסלח, אינני יכולה לומר לך אם תשברי את חומות ליבו....
אני רק יכולה לומר לך שהמציאות שאת חווה היא השתקפות של מה שבלבך.
זוגיות לא נבנית על מלחמות ושבירת חומות, זוגיות נבנית על הקשבה, על קבלה, על תמיכה,
על תקשורת טובה, על חברות נאמנה, על אהבה. מה מכל אלה יש ביניכם?
מה מכל אלה את מוכנה להביא מעצמך אל תוך הקשר על מנת לשקם אותו?

ואל תביני אותי לא נכון....מותר להתלבט, מותר להתרחק, מותר לעשות הפסקות בקשר - כל זה כדי לעשות בחירה מפוקחת ושלמה. אך גם במקרים אלו צריך לקחת האחריות על הדרך שאנחנו נוקטים בה. חמלה ואהבה הן המפתח!!

מאחלת לך הצלחה בכל דרך שתבחרי.....
עדה

אני מוקירה את המחוייבות שלך ושלכם לעבוד על הזוגיות כזוג צעיר בתחילת דרכו.

לצערי איננו יכולות להמליץ לך בפורום על מטפלים לזוגיות, מכיוון שהפורום אינו פרסומי.
מה שכן אוכל להנחות אותך, הוא שאחד הדברים הכי חשובים ביחסים בין מאמן או מטפל או יועץ לזוגיות לבין המטופלים הוא שתהיה בינהם כימיה, שתרגישי שהמטפל מבין אותך, הולך איתך מהמקום שאת נמצאת בו , קשוב אלייך , לצרכים ולרצונות שלכם .
הצלחת הטיפול או האימון או היעוץ תלויה במידה רבה בקשר שנוצר בין המטופל למטפל, מעבר לכך כמובן יש את המקצועיות היושרה והנסיון של המטפל שהם לא פחות חשובים.

לכן אני מייעצת לך ללכת להפגש עם מאמן זוגי או מטפל זוגי או יועץ זוגי , אחד או יותר, ולראות האם יש לך כימיה איתו בשביל להמשיך תהליך.

בהצלחה לכם
יעל

בשלב ראשון אני מזמינה אותך להיפרד משתי המילים בכותרת.....לא מלחמה ולא בריחה.....
במקום בריחה הייתי מזמינה אותך להפוך אותיות ולקרא לזה בחירה.
כאשר אתה בוחר, הכח נמצא בידיים שלך ואין צורך להילחם.......רק לבחור!

אני מבינה שאתה פונה לעזרה ממקום שכרגע אתה לא בהיר עם עצמך וכאשר יש חוסר בהירות קשה מאד לבחור.
אז בוא ננסה ליצור בהירות:
א. האם היית בוחר להישאר בקשר מהמקום האוהב. ? אתה אומר שאתה אוהב אותה.
ב. האם תשאר בקשר ממקום של פחד? כי אולי היא תלך הלאה אם תעשו הפסקה....?

אני מזמינה אותך לעשות שתי רשימות:
א.. רשימה של תכונות / הוויות/ התנהגויות/מראה שאתה אוהב בבת הזוג שלך.
ב.. רשימה נוספת : מה אתה אוהב בבחורה שעליה אתה מפנטז, מה היא תתן לך בקשר?
אם תשווה בין רשימה של הקיים בחברתך לרשימה של מה אתה רוצה בבת זוג דמיונית, תוכל לעמוד על הפערים ואז לבחון: האם בסדר לי להמשיך או אני מחפש הלאה.....

בנוסף הייתי מזמינה לבחון אם עצמך האם התשוקה "להתנסות" קשורה רק בזוגיות או בתחומים אחרים בחייך.
אם כל העניין זה פחד מבחירה כרגע, אזי אני מקווה שתרגיל הרשימות יעזור. אך אם הענין זה פחד
מלוותר על התנסויות אחרות (טיולים, לימודים, חברים וכו) אזי יש מקום לדבר גלויות עם חברתך,
לבחון את הרצונות שלך, את הרצונות שלה ולראות כיצד מגשרים על הפערים.

משום מה אני חווה שנקלעתם לסיטואציה הזו כי שניכם באים ממקום של פחד לאבד.
היא רוצה " למסד" את הקשר, אתה פוחד שהיא תלך הלאה...
.מה דעתכם לבחון את מה שיש עכשיו, ברגע זה ממש ואז להחליט?

מומלץ גם לעשות תאום ציפיות: מהם הערכים שאתה רוצה בזוגיות? מהם הערכים שהיא רוצה בזוגיות? למשל: שותפות,חברות, אחריות, מחויבות, אהבה, חופש, מרחב אישי, נאמנות...
גם כאן מומלץ לבדוק את היש ואת האין ותמיד לשאול האם אנחנו יכולים לגשר על הפער?

יוגב יקר, אם אתה אוהב את בחורה רצוי שתשקיע קצת מחשבה ובדיקה עצמית. זה יתן לך בהירות ואז תוכל לבחור ממקום שלם יותר.

בהצלחה!
עדה

אני גם כן בקשר עם מישהו ונקלענו לאותו מצב בדיוק שאני הייתי רוצה למסד והוא לא מתלהב מהרעיון.. (הוא אוהב אותי ואני אותו ואנחנו מכירים המון שנים..)

בכל אופן רק שתדע שזה בכלל לא פשוט להיות בצד השני! המחשבות של מה אני לא טובה מספיק בשבילו.. למה הוא לא סגור על עצמו לגביי ואני כן יכולה להיות סגורה עליו.. זה די מאכזב

הלוואי שדברים באמת יסתדרו לטובה:)

אני חשה את המצוקה ובלבול שלך.
בעלך הפר את האמון בינכם, וזה כואב ללא ספק.

השאלה מה את רוצה לעשות בנידון?
כיצד את יכולה לקחת אחריות על הסיטואציה?

מדבריך עולה כי הוא חי את חייו ואת מנסה לסדר את העניינים, את מאפשרת לו לקחת ממך את הכוח שלך. את מציעה לו להפרד והוא לא רוצה, את מבקשת שילך והוא לא מוכן, את מראה לו את האמת והוא כועס עלייך. איפה את בקשר, מי את בקשר? איזה תפקיד את לוקחת על עצמך? האם את מוכנה להיות הקורבן לסיטואציה הזו? מה זה אומר מבחינתך לקחת אחריות על הסיטואציה?

התבונני עם עצמך בשקט אולי קחי לך מרחק ובדקי עם עצמך מה א ת !!! רוצה מעתיד הקשר?
האם את רוצה לנסות ולעבוד על הקשר?
האם את רוצה שתתיעצו עם איש מקצוע?
האם את רוצה לפרק את הזוגיות?
מה מחזיק אותך בקשר?
האם את אוהבת אותו ותוכלי לסמוך עליו שוב?
האם תוכלי לחיות איתו גם אם הוא ימשיך לבגוד בך??
האם את נשארת רק בשביל הילדה?

כיצד המשבר הזה בזוגיות שלכם יכול לחזק את הזוגיות שלכם?
מה בקשר בינכם צריך להשתנות? מי את צריכה להיות מולו?

תקשורת:
בכל אופן נשמע שאתם חייבים ליצור תקשורת ולדבר בפתיחות על כל מה שקורה, על הרגשות שלכם, על ההשלכות של הבגידות שלו, על איך שאת מרגישה לגביו ולגבי כל מה שקרה.
התעלמות אחד מהשני לא תביא לפתרון הנכון.
יש צורך לדבר להבהיר דברים , לדעת איפה שניכם עומדים, לבטא את הרגשות, לראות מה כן קיים בינכם והאם יש רצון משותף לעבוד על היחסים גם אם זה אומר לוותר על דברים אחרים, מה אבד בקשר שלכם, מה חסר לך ולו, והאם זה ניתן לגישור.

בדקי האם את באה לשיחה מתוך האשמה וחולשה או באה כדי לבדוק מה המצב באופן האובייקטיבי ביותר שאפשרי עבורך. אפשר לדבר על הרגשות מבלי להאשים (אתה פגעת בי...) אלא מתוך מה שאת מרגישה: נפגעתי ממך...

אולי תרצי לעשות את השיחה ואח"כ לקחת קצת זמן לעצמך להבין מה את רוצה מהמשך היחסים.
ותזכרי שמה שלא יהיה את יכולה לצמוח מכך לבנות לך חיים טובים יותר , ביחד או לחוד.
לעיתים אנו עוצמים עין ואח"כ מתעוררים בשלב יותר מאוחר, כל התעוררות היא לטובה! גם אם זה לא נראה כך ברגע זה.

בהצלחה,
יעל