פורום אימון אישי, קואצ'ינג - יש לך שאלה?

שלום ספיר,
אכן, יש מאמנים שמתמחים באימון אישי לנוער.
יום טוב!
גרשון.

שלום עינת,
תודה על פנייתך.

לפי התאור שלך, יש כאן כמה שיחות:

ראשית, בנושא ה NLP. זו טכניקה מוכרת וישנם מאמנים שמשתמשים בטכניקה זו כעזר בתהליך האימון. לגיטימי. אך ישנן גם טכניקות אחרות וכל מאמן נעזר במה שנראה לו הכי יעיל ומתאים לתהליך, לאישיותו וללקוח. לשאלתך, בהחלט אפשר להתאמן גם ללא NLP בהצלחה מרובה.

שנית: אינני רואה שום צורך שתעשי משהו שאינו מתאים לך, שאת לא רואה כמשהו הכרחי ושקשה לך לממן. בעניין הזה, נראה לי שבהחלט נהגת בכנות, שיתוף ואסרטיביות, כדבריך. כל הכבוד!

שלישית, לגבי "ערבוב בין עסקים לבין אימון מקצועי". אמנם האימון הוא עסק לכל דבר ועניין, מאמנים מתפרנסים מזה, אך אני לא יכול להשיב לשאלה האם נחצה כאן איזשהו קו. האם את יכולה להשיב לשאלה במידע שביידיך?

רביעית, לגבי תשובתה של המאמנת אני רק יכול להתיחס ולהגיד שאני לא הייתי משיב במילים שנאמרו. אני מאמין שהאימון הוא ראשית כל אמצעי להכיר את עצמנו ודרך ההכרה של האני האמיתי שלנו לשאוף לחיים של הרמוניה, שקט נפשי ורווחה אישית. זה כשלעצמו יביא אותנו להשגת מטרותינו. אני לא רואה באימון מירוץ להשגת מטרות (אני מכיר לא מעט אנשים ש"השיגו המון מטרות" ומרגישים אומללים...)

ולבסוף, כמובן שכל הנאמר כאן הוא על דעתי האישית בלבד.
תבורכי בימים של אושר ושלווה.
גרשון.

תגובתך נעמה לי מאוד...
הארת את עיניי בקשר למהות האימון וחיזקת אותי לנהוג לפי תחושותי וההיגיון שלי.
אני מנסה להקשיב לעצמי ושהקול שלי יהיה צלול... אם כי זה לא קל לאדם כמוני, שמבקש עזרה בפיתוח אסרטיביות...
הרבה הרבה תודה.

בבקשה!

דרך אגב, נראה שהקול שלך נשמע צלול ואת מקשיבה לו, לא כן?
אני לא כל כך מאמין ב"פיתוח אסרטיביות". יותר מאמין בגילוי האוטנטיות שלנו דרך הכרת האני האמיתי. כאשר אנו פועלים מתוך אוטנטיות כבר אין צורך "ליצור אסרטיביות" כי אנחנו במקום הנכון.

אני שמח אם עזרתי במשהו ותמיד אפשר לפנות אלי לפי הטלפון בחתימה.
תבורכי בהרמוניה ושקט נפשי ובהצלחה רבה!
גרשון.

תודה על פנייתך
אכן טכניקות האימון ומגוון הכלים שקיימים בידי מאמן עשויים להיות מגוונים מאוד, ובכללם כוללים שיטות כמו NLP ודימיון המודרך.

תהליך אימוני מוצלח בהחלט לא חייב לכלול את שני אלו!

יתרה מכך, אינני מאמינה שיש שיטת אימון מוצלחת מן השנייה באופן מוחלט ואובייקטיבי, אלא לכל אדם מתאימה הנחיה שונה בהתאם לאישיותו ולדברים שמדברים אליו.

ועל כן, לניסיונה האישי של המאמנת, באופן חד משמעי, שלך אין כל רלוונטיות לתהליך שאת אמורה לעבור!!!
בהשוואה פרועה- יש אנשים שפניצילין עוזר להם ויש כאלו שאלרגיים אליו ועלולים למות מהשימוש בו....

זאת ועוד- את כותבת שתחלת להתאמן לפני כשנה- מכאן אני מבינה שהינך עדיין במסגרת האימונית וכי את כבר מתאמנת כשנה שלימה- זה נשמע לי כמו תקופה מספיקה בהחלט כדי שכל הצצדים שבאימון יכירו את עצמם ואחד את השני בשביל לדעת מהי מידת ההתאמה של שיטות כזו או אחרת אלייך....

ולבסוף- ייתכן שהמאמנת שלך ביקשה לאתגר אותך כשאמרה לך "שכנראה שאַת לא באמת רוצה שינוי. יש כאלה שעושים הכל למען השגת מטרותיהם...".

ועם זאת- על פניו נשמע שניתן היה להתנסח בצורה מעט פחות חד משמעית ואולי להקשיב יותר כשאת מביעה את חוסר העניין שלך בשיטות כאלו ואחרות מסיבות כאלו ואחרות
אחרי הכל- לא נראה לי שאדם שמשתמש באימון- ועוד על פני שנה שלימה, לא מעוניין לקדם את עצמו ואת מטרותיו...בייחוד שגם זה עולה לא מעט!!

לסיכום- תרגישי חופשייה ללכת עם האינטואיציה שלך
נשמע שהשימוש באסרטיביות שרכשת היה בהחלט במקומו: )

בהצלחה בהמשך!

קראתי את התיאורים שלך והרגשתי לא בנוח:
בחרתי להיות גם מאמנת אישית מפני שחיפשתי טכניקה שתוכל גרום לאנשים התקדמות מהירה ליעדם.
ככלל אני לא אוהבת ערבוב של אימון ועסקים..........
דמיון מודרך וNLP לא שייכות לעניות דעתי לאימון אישי.
אולי היגיע הזמן לשינוי של גישה, שבמשך כשנה, אם הבנתי נכון לא מספיק קרבה אותך למטרות שהיצבת לעצמך בתחילת האימון?
שיהיה בהצלחה

שלום אילוש,
לפי התאור שלך, הייתי שואל אותך האם את ב-א-מ-ת רוצה למצוא עבודה בתחום שציינת? כי במציאות מה שאת מקבלת זה שאת לא מוצאת עבודה. אולי משהו בתוכך לא רוצה זאת וזה מה שאת משדרת החוצה וכמובן זה מה שאת מקבלת?
התשובות הן תמיד בתוכנו ושם הייתי מייעץ לך לחפש אותן. בכנות וללא משוא פנים.
בהצלחה!
גרשון.

תודה על פנייתך

לצערי כל תשובה שאנסה לתת תהיה על רגל אחת ובקושי

ההתלבטות לגבי בחירת תחום עיסוק, בחינה של הסיבות והגורמים לבחירה או אי הבחירה, עמידה מול "שיקולים זרים" כמו לחץ מן הסביבה כגורם משפיע בהחלטה, בנייה של מערך דרכים יצירתיות לקדם את עצמך למקום בהיר יותר-
כל אלו הם דברים שנבחנים בתהליך אימוני ואין אפשרות לתת טיפים מבלי להכיר אותך, להבין את הסיבות למקום "התקוע" שאתה נמצא בו ולמנות את דרכי המילוט האפשריות ממנו..

אתה מוזמן לנסון לבחון את הדברים לעומק
ובהצלחה רבה
ליאת: )

שלום קרן,
למרות שאת שמה את הדגש על נושא הקריירה (שזה חשוב בפני עצמו וכבודו במקומו מונח), אצלי בלטו בפניתך שני משפטים אחרים: "אני מרגישה שאין לי שליטה על מה שקורה לי בחיים" ו "מה באמת יגרום לי לקום עם חיוך בבוקר ואיך אוכל לעצור הכל ולשנות כיוון."
אני קורה כאן משהו שאמנם כולל הקריירה אבל מציג הרבה מעבר לזה.
אי אפשר לתת לך כאן נוסחה או מרשם קסום שיביא אותך למקום אחר בחייך. יש לבדוק מה גרם לך להיות במקום שאת נמצאת כרגע וגם מה מחזיק אותך שם. יש לראות איזה פרדיגמות מנהלות את חייך ואינן משרתות אותך ויש למצוא מה יביא אותך למצב של הרמוניה, שקט נפשי ורווחה אישית.
בקיצור, זה תהליך ואין מטה קסם...
אימון אישי הווייתי יכול בהחלט לגרום טרנספורמציה ושינוי גישה בחיים.
שימי לב: לכ-ו-ל-נ-ו יש את הזכות וגם את היכולת לחיות חיים של סיפוק, אהבה ורוגע. ברוב המוחלט של המקרים רק אנחנו מונעים מעצמנו להגיע למקום הזה. ההבנה הזאת אמורה להיות בסיס היציאה לתהליך של שינוי.
אם את מחויבת לחייך ומוכנה לרתום את עצמך לתהליך של שינוי, יש על מה לדבר.
לימים של רוגע וסיפוק!
גרשון.

תודה על פנייתך,
נדמה שאת מרגישה כאילו החיים הם כמו כדור שלג שדרס אותך ומאז את מתגלגלת בתוכו..מבקשת לדעת איך לעצור ובאיזו תחנה לרדת..

אימון אישי הוא תהליך שבו מבררים מהי התשוקה הגדולה שלך כאדם, מהי אאותה אהבה שיכולה להניע אותך לעשייה מספקת, לעשייה שאת קמה אליה כל בוקר (או כל בוקר שני לפחות) עם חיוך..

התהליך מאפשר לך לבחון באמת מה באמת מרתק ומרגש אותך-
אפיית מאפים ללא גלוטן, חקירת ההתנהגות של צפרונים תכולי ציץ או הקמת סדנאת מלאכה לעיסת נייר ודבק לבן או כל דבר אחר שפונה אלייך...

את מוזמנת לנסות
בהצלחה רבה: )

קרן יקרה
מה שאת מתארת קרה כנראה גם לרבים וטובים אחרים, טוב לקרוא שאת לא מתכוננת לוותר על השמחה ממה שאת עושה בחייך.
באימון אישי אפשר יהיה לברר מה באמת מתאים לך, ולמה טעית לחשוב שהקריירה הנוכחית תתאים לך, כדי שיהיה פחות סיכון שתחזרי על טעויות דומות בבחירה פעם נוספת.
האימון יכול להיות יחסית ממוקד, אז כדאי להתחיל כדי להגיע לתוצאות מוקדם ככל האפשר!
בהצלחה

שלום לך
אתה מתאר חוסר ביטחון ברמה מטרידה הבא לידי ביטוי מול אנשים ואתה מייחס אותו לשינוי בהופעתך החיצונית.
יש מקום לשאול כמה שאלות כדי להבין את אופי האתגר העומד מולך:
האם הנתון החדש בהופעתך הוא כזה שיש ביכולתך לשנות? באיזו מידה אתה יכול להשפיע עליו?
(לדוגמא- ההבדל בין השמנה להתקרחות )
האם הוא אמור לחלוף מאליו? ואם כן מתי הוא צפוי לחלוף? (חצ'קון או מחלת עור לצורך העניין...)
בנוסף האם היו התמודדויות שמזכירות את זו בעבר? כיצד התמודדת?
האם אתה מרגיש אי ניוחות מול כל אדם? האם יש אנשים שאתה נינוח יותר מולם?
באוןפן כללי-
הייתי ממליצה לך לחשוב כיצד היית מעדיף להיות בהנתן הנתונים שאין ביכולתך לשנות או להשפיע עליהם באופן מיידי .
לדוגמא, לתאר את עצמך בסיטואציה חברתית שבה הנתון "המטריד" קיים, אך הוא לא מטריד אותך ברמה שאינך יכול אלא להתייחס לקיומו, ואז לבחון:
איך אתה מתנהל בדימיונך בכזו סיטואציה? איך אתה נראה כשאתה נינוח עם הבעיה הזו, מה שונה שם מההתנהלות שלך היום?
נסה לשאול את עצמך מה צריך להתקיים כדי שכך יהיה , מה עליך לשנות כדי שהתמונה הזו תתקיים?
בגדול, תהליך אימוני בהחלט יכול לסייע לך בנקודה זו
בהצלחה: )

צדקת באחת הדוגמאות שלך, אני מתחיל להקריח, אני לא יודע עד כמה אפשר לטפל בזה אבל זה בהחלט לא צפוי לחלוף
בעבר גורמים חיצוניים לא השפיעו עלי כך, תמיד קבלתי מחמאות על מראה חיצוני והייתי מספיק בטוח בעצמי כדי לא להיות מוטרד מאיזה חצ'קון. עכשיו אין לי השפעה על מה שקורה וזה מטריד אותי

אני בהחלט מבינה את מה שאתה אומר- מאוד מתסכל שיש דברים שהם מחוץ לשליטתנו,
לזמן יש נטייה בלתי נסבלת לקמט אותנו...: )
מה שכן- להיראות טוב , או נכון יותר לומר, להיות אטרקטיבי- זה כמעט תמיד פונקציה של להרגיש טוב ולהרגיש אטרקטיבי
(ואני לא מדברת על חריגות כמו פי טבעת נוסף באיזור הלחי..)

קרחת- בתרבויות שונות, ועל המון אנשים- זה לא בהכרח עניין רע
החלק הרע בקרחת מסתפח אליה ברגע שמחליטים שהיא כזו, שיש בה לפגום בערך של מי שנושא אותה..
קבל את ברוס ויליס לדוגמא, מה רע בבחור הזה?
חיפשתי וחיפשתי..לא ממש מצאתי: )

אז אין לך שליטה על ההתקרחות, אבל יש לך שליטה על המידה שבה אתה מרגיש טוב עם עצמך, אטרקטיבי, שווה..

תהליך אימוני בהחלט יכול לעזור לך
בהצלחה: )

שלום נורית,
אינני נוהג לפרסם כאן שמות או המלצות למאמנים.
יש לי קולגה בגליל המערבי שאני יכול להמליץ ליצור איתה קשר.
תתקשרי אלי לטלפון המופיע בחתימה ואמסור לך את פרטיה.
בהצלחה!
גרשון.

שלום לך!
צר לי אבל תחום העבודה הסוציאלית אינו תחום שאני מכיר ומתמחה בו ותרומתי לשאלתך בודאי לא תהיה רבה.
בכל זאת:
בהיבט העסקי של הקמת עסק עצמאי קטן חדש הייתי פונה למט"י בבקשת יעוץ. הם יכולים לעזור בתחום ארגון ראשוני וקידום העסק.
בהיבט השיווקי הייתי מחפש עזרה אצל קולגות שאין איתם תחרות מקצועית (למשל מאיזור אחר בארץ) ושעברו את תהליך הקמת העסק בהצלחה ומוכנים לתרום מהנסיון. בעיקר לגבי זיהוי וגיוס לקוחות.
אם ישנם פחדים/חששות/מחסומים נפשיים ניתן להעזר באימון אישי.
בהצלחה רבה!
גרשון.

סוגיה אימונית היא הנושא בו את רוצה לעסוק באימון. אחד המפתחות להצלחת האימון הוא הדגרה-הכללה נכונה של הבעיה. לפעמים בעיות שונות נובעות אצל אנשים שונים מקבוצות בעיות שונות.
למשל איחורים כרוניים יכולים לנבוע מהתחושה שיש לי מספיק זמן וזה מוטעה כנראה, או מפני שאני מתביישת שיראו שאני משתמשת במשקפיים ולכן אני לא יודעת אף פעם מה השעה. זאת כמובן דוגמא ספציפית מאד, וישנן דוגמאות כמספר הבעיות בערך.
בהצלחה

שלום עדי,
לא הייתי מייעץ לך לחפש בעצמך תשובה לגבי איך את מתאימה את "התקוע" לך לאימון. זו תהיה העבודה המשותפת שלך עם המאמן שלך.
כעקרון כמעט כל נושא מתאים לאימון, כאשר המטרה הינה שהמתאמן (הלקוח) יחיה את חייו בהרמוניה, שקט נפשי ורווחה אישית. אך לא תמיד הדרך להשגת הנ"ל גלויה מלכתחילה ובלא מעט מקרים התחום "התקוע" מתגלה רק כמבוא למשהו הרבה יותר עמוק. זה תהליך האימון המביא בהירות לחיים ודרך הבהירות אנו יכולים להשאיר מאחור את "התקוע" לנו.
מה שבאמת חשוב זאת המחויבות שלך לעצמך, לחיים שלך ואם את מתאמנת, אז לתהליך האימון.
בהצלחה בהסרת המחסומים!
גרשון.

נדמה לי שאת בדיכאון ביולוגי.
בדקי באתרים מתאימים, בגוגל, אפילו באתר שלי אולי משהו יהיה רלונטי.
הרבה בריאות

שלום לך,
תודה על ההודעה שלך ועל השיתוף שבה.
תרשי לי להציע לך נקודת התייחסות קצת אחרת למה שאת מתארת.
האם יתכן שאת משנה את התייחסותך/גישתך לחיים (אולי אפילו בצורה לא מודעת) ואינך יודעת איך להתמודד עם זה?
למה הכוונה? בתאור שלך אני מוצא מישהי שהפסיקה ליהנות ממה שמציע לה העולם החיצוני לה. בעבר העולם הזה כנראה סיפק את ההנאות בצורה של חפצים, יחסים, מעמד, הערכה וכו' ועכשיו את כבר לא מוצאת בכל הנ"ל את הסיפוק שהיה בו בעבר. בנוסף לכך, עוד לא הצלחת לגלות עולם אחר שימלא את מקומו...
נראה לי שבצורה אינטואיטיבית הגעת למסקנה שמאסטרים רוחניים תמיד מדברים עליה: אנחנו לא מה שהשגנו או צברנו. אנחנו לא רק התארים שלנו, הנכסים שלנו, המעמד שלנו, היחסים שלנו וכו'. אך עדיין חסר אצלך החלק השני של המשוואה: שיש משהו הרבה יותר עמוק שניתן לקרוא לו האני האמיתי שלנו ושם אפשר למצוא את השמחה, ההרמוניה, השקט הנפשי, הרווחה. למצוא את זה, זה תהליך טרנספורמטיבי, שינוי הוויה.
אני מזמין אותך לקרוא שוב את הודעתך מנקודת ההתייחסות שהצעתי. אם את חשה שיש כאן אמת כלשהי עבורך, את מוזמנת להתקשר.
תבורכי בימים של שמחה ורוגע.
גרשון.

שלום לך,
הקושי הרב שלך עולה מבעד לתיאור שלך את מצבך
אינני יודעת מהם הפרמטרים "החיצוניים" של חייך- גיל, תעסוקה, קשרים חברתיים זוגיות וכד'
ומה משך הזמן שאת סובלת מהדכדוך , מחוסר הביטחון ומחוסר הסיפוק שאת חווה..
מה שכן, את מעידה כי נעזרת בעבר בליווי מאמן ובטיפול אלטרנטיבי וכי הללו לא הועילו לאורך זמן למצבך. אינני יודעת מהן הסיבות לכל שהליווי שנעזרת בו בעבר לא הועיל- גם כאן חסרים המון פרטים..

אני ממליצה לך לפנות שוב לטיפול פסיכולוגי / ייעוץ / אימון או כל פלטפורמה אחרת שדרכה תוכלי לברר לעומק את הסיבות למצבך / לבחון מהו הכלי המתאים ביותר להתמודדות עם המצב שאת מתארת.
בכל מקרה הפיתרון יהיה מונח בבחינה מעמיקה של הדברים- ובקבלת עזרה מתאימה בהקדם
כל הכבוד שמצאת כוח לבקש עזרה וחבל להתמהמה לרגע נוסף אחד....
בהצלחה רבה
ליאת: )

נסי בגוגל, כמו כל מידע אחר שאת מחפשת.
בהצלחה.

לא מצאתי מידע בכלל אז חשבתי לשאול בפורומים של מומחים כי הנחתי שתוכלו לעזור לי

תודה

שלום שלי,
האם אפשר לשאול אותך מה מביא אותך לחפש מידע על "מהם הגורמים המשפיעים על דימוי גוף?".
האם זה לצורך עבודה כלשהי לביה"ס? האם זו סתם סקרנות או אולי זה משהו אישי?
אשמח לתגובה.
גרשון.

תודה על פנייתך

בגדול, עצות זה בשביל לדעת איך כדאי לעשות שניצל....: )

על מנת להתגבר על הקושי שאת מתארת, או כדי לקבל "טיפים" יש להבין תחילה ולעומק את הסיבות לחוסר הביטחון המקצועי שאת חשה, או לחילופין, כפי שיציע תהליך אימון- לחקור את אותן הפעמים בהן את כן מצליחה להביא את עצמך ולהיות נוכחת לשביעות רצונך מול הבוסים- מה עוזר לך להצליח באותן הפעמים? מה מייחד את אותן הצלחות? איך את יכולה לשחזר אותן?

את מוזמנת להתקשר כדי לברר
בהצלחה בכל מקרה: )

שלום אלמונית,
הבנתי את התאור שהצגת. האם יש לך גם שאלה?
יום טוב!
גרשון.

קשה לגדל 3 בנים בלי בעל, ואם רק חיים בנפרד לא ברור לאן זה מתקדם ומתי זה ישתנה. כדאי לבדוק מה קורה עם הבן, ואולי לפנות לטיפול משפחתי. המילים שלך הן התוצאה ולא הסיבה. כמובן שבאתר מאד קשה לפרט הכל.
בהצלחה

תודה על פנייתך.

מצד אחד נראה שאתה מיטיב לתאר את האתגר שעומד בפנייך:
אינך מבקש להתמודד עם "תחושת כשלון" כתוצאה מחוסר עמידה במשימה זו או אחרת, אלא להתמודד עם סוג "חוסר מוצלחות" כללי כזה...

עם זאת, תחושת כישלון גורפת, כזו מהסוג שגורם לך להרגיש "תמיד מאחורה, תמיד נכשל"- אינה מעידה על חוסר מוצלחות "אובייקטיבי" אלא על חוסר הערכה עצמית.

בחיים האמיתיים יש אנשים "מוצלחים" יותר או פחות- ב-ת-ח-ו-ם- כזה או אחר !!!

אם תשאל אותי- אני לגמרי לא מוצלחת במדעים מדוייקים, בריקוד בלט ובהכנת עוגות...
אבל, לצורך העניין- אין על הממולאים והעוף בתנור שלי...בתור פקידה בצבא חשתי ממורמרת ולא במקומי, לכן גם לא הייתי "כזו מוצלחת". אולי אם הייתי משקית ת"ש כולם, כולל אותי, היו נהנים ממני יותר?....

אינני יודעת במה אתה עובד, מה עשית בצבא או מה אתה לומד- אולי אתה פשוט "לא מוצלח" בלעשות את הבחירות הנכונות עבורך? אם תבדוק- אולי תמצא ש "הצדדים האנושיים הסימפטיים" שלך הם מקור הכוח והעוצמה שלך ועלייך לבקש לפתח אותם?

אולי אתה לומד אריתמטיקה של יצורים חד תאיים כשאתה בעצם צריך ללמוד פיזיולוגיה של עצמים דוממים ולכן את "נכשל" ומסיק שאתה שונא ללמוד?
אולי בכלל יש קושי אובייקטיבי שמונע ממך להתרכז, וגורם לכך שאינך מצליח ללמוד ומכאן אתה מסיק שאתה שונא ללמוד בתרבות שמקדשת לימודים?
נסה לחשוב- מתי בפעם האחרונה עשית משו שנהנית ממנו? כל דבר? האם כשראתה נהנה אתה עדיין "נכשל"?

בכל מקרה,
אימון הוא מקום מצויין לחקור לעומק ולרוחב, לתת שם וללמוד להינות מהיכולות והיתרונות הרבים שאני בטוחה שיש לך וללמוד כיצד לבחור את הבחירות שמחברות אותך לאותן עוצמות וחוזקות.

אתה מוזמן לנסות ושיהיה חג (ב)חירות שמח!

שלום בחור טוב בגדול שיש לו צדדים אנושיים סימפטיים מאוד!!!

איזה כיף היה לקרוא את התחלת ההודעה שלך! תאר לעצמך שגם כך היתה מסתימת, ללא כל התוספת שבאה אחריה...

מעיון בכתוב נראה שישנה בעיה בקשר לשבע מילים הכתובות בהמשך: "אני מבחינה תרבותית נמצא איפה שאמורים לעשות..." וכנראה משפט זה מייצר אצלך קונפליקט לא מבוטל. מצפים ממך לעשות XX ואתה רוצה לרצות את הסביבה אך האני הפנימי-האמיתי שלך מתנגד לכך.
אין ספק שבמצב כזה קשה להצליח במשימה.

אין תשובה חד משמעית מהמותן לשאלתך איך מתמודדים עם זה. צריך ללכת פנימה ולבדוק איפה למדת להתנהג כפי שאתה מתנהג? איזה פרדיגמות שיצרת ולא משרתות אותך מנהלות את חייך? מה יביא אותך להוויה של הרמוניה ושקט נפשי (שזה מה שכולנו שואפים אליו)? ועוד כל מיני שאלות מעניינות וחשובות. בקיצור, עבודה באימון.
באימון הוויתי תגלה ותכיר את האני האמיתי שלך. זאת הטרנספורמציה שתאפשר פריצת דרך ביחס לתחומים שאתה "לא מצליח" (להתחלה, תמחק מהלקסיקון שלך את המילה "כשלון"), או במילים אחרות "אתה לא מצליח לספק את מה שאחרים מצפים ממך".
זו עבודה שכדאי להשקיע בה כי בסופה יש הרבה שלווה וסיפוק.
ברוח החג המתקרב ובא, זו יציאה מעבדות לחירות!

בהצלחה וחג שמח,
גרשון.

נדמה לי שהבעיה אינה תחושת הכשלון, אלא זאת תוצאה של בעיה קודמת: כדאי לבדוק למה אתה "מפונק", למה אתה לא אוהב ללמוד, למה אתה לא מתאמץ במקומות הנכונים, ומשם להמשיך. בהצלחה

בעודי מחפשת בגוגל תחת המילים "תחושת כשלון", הגעתי לפורום הזה וקראתי את מה שכתבת, הרגשתי שזאת אני, מילה במילה.
אני בת 21, ותמיד הייתי מודעת לזה שאני לא מספיק מעריכה את עצמי, זה סוג של מעגל- אתה לא מעריך את עצמך ואז אתה נכשל, שזה גורם לך עוד פחות להעריך את עצמך וכך אתה שוב נכשל ושוב חוזר על עצמו המעגל הזה, אני פשוט החלטתי שאי אפשר לחיות בצורה כזו , זה משפיע על כל תחומי החיים. אז החלטתי לבדוק אם יש עוד אנשים כמוני, ועכשיו באמת קיבלתי את הרעיון של מאמנים אישיים!! (חבל שאין תקציב כרגע...) אז יש תקווה חבר אל תתייאש...

:)

שלום לך מחפשת תשובה,
אני שמח שמצאת אותנו.

תרשי לי לצטט מההודעה שלך: "אני פשוט החלטתי שאי אפשר לחיות בצורה כזו , זה משפיע על כל תחומי החיים. אז החלטתי לבדוק אם יש עוד אנשים כמוני, ועכשיו באמת קיבלתי את הרעיון של מאמנים אישיים!! (חבל שאין תקציב כרגע...) אז יש תקווה חבר אל תתייאש..."

אז ראשית כל, למרות האימרה המפורסמת, אין שום נחמה בצרת רבים. נכון שישנם עוד "אנשים כמוך", ורבים, אך חוסר ההרמוניה, השלווה והשקט הנפשי הוא 100% שלך.
אם ב-א-מ-ת החלטת שאי אפשר לחיות בצורה כזו ואת חשה שאימון אישי הוא פתח לפתרון המצב (וזה באמת נכון!), חבל על כל רגע של תקיעות וסבל מיותר.
במילים פשוטות: בואי להתאמן. על כסף נדבר אח"כ. תמיד מוצאים פתרון.
את מוזמנת להתקשר.
גרשון.

100%מסכמה

שלום ורד,
קראתי את ההודעה שלך בעיון רב.
יש בהודעה שלך הרבה שיחות שכל אחת מהן ראויה להתייחסות נפרדת ומעמיקה לו היית נכנסת לתהליך של אימון אישי (כי זה נושא הפורום הזה).
אני יכול לזהות את המצוקה שלך המשתקפת מההודעה אך אני לא יכול לזהות שאלה ספציפית שאת רוצה עליה התיחסות מיוחדת. לגבי הקשר של ההודעה לנושא האימון האישי (מכיוון שבחרת להעלותה בפורום זה) אני יכול להגיד רק שאימון מסוגל להביא הרבה בהירות אל תוך הדו-שיח הזה שאת מנהלת עם עצמך.
באופן מאד כללי וכוללני אני רוצה להגיד שאת כבר האווטר של עצמך, ואם אכן את מרגישה כך יש לך המון מה לתרום לסובבים אותך. תבורכי על כך.
לגבי שאיפותיך המקצועיות בכתיבת תסריטים, אם את באמת מרגישה שזה היעוד שלך, ברצוני לתרום לך מה שכבר אמרו אנשים חכמים לפני:
Success is connected with continuous action.
It's largely a matter of hanging on after others have let go. You are not finished when you're defeated, you are only finished when you quit.
אם את חושבת או מרגישה שיש משהו בתוכך שעוצר או מונע ממך להגיע לאן שאת רוצה להגיע (סביר להניח שזה המצב), אימון יכול מאד לעזור.
בהצלחה רבה וחג שמח!!!
גרשון.

שלום ורד
נדמה לי שמזמן לא פגשתי הצגת דברים שזועקת כל-כך לאימון אישי כמו זו שלך. את כאילו עומדת באמצע ככר העיר ומודיעה שאת מחפשת מאמן אישי, שיעזור ויכוון אותך במילוי שאיפותייך.
שיהיה בהצלחה.
ד"ר בן-אור

מהפנייה שלך אפשר לזהות שני קצוות שאת מתקיימת בהם:

האחד-
קיום מלא בעשייה ותשוקה עזה ובלתי מתפשרת לעסוק במה שאת אוהבת- את ממש מתנסחת במונחים של ערגה לאותו מקום של יצירה, ואלו אנרגיות תנועה מהסוג והעצמה שיש לאחל לכל אדם!!! יש המון רוח בקולך-כשאת משתמשת במונחים כמו "השראה" ו "ייעוד"- ממש ברמה ששולחת אותי לחפש מתי אני בעצמי הייתי כל כך מאוהבת ומלאת תשוקה לדבר מה..
השני-
קיום שיש בו תסכול, קונפליקט מול הסביבה ולעיתים אף תחושת " קורבנות" , כזו שמעוררת אצלך תחושות שהיקום "מתאכזר" אלייך באופן מיוחד וכי לאור זאת "אין לך רצון לחיות יותר".

נראה לי מאוד לא פשוט לנוע בין שני אלו. אינני יודעת מהי המידה שבה את מקפצת בין אחד לשני, ואיך נראים חייך מסביב: עבודה, חברים, משפחה, פנאי...

אימון במקרה כזה יכול להביא לבהירות בעניין זה, אפשר יהיה לעמוד על המתח בין שני הקצוות ולראות באילו כלים ובעזרת איזו עשייה ניתן ללבן בין שניהם.
בנוסף,
תהליך אימוני לאדם בעל אנרגיות כשלך עשוי להיות עוצמתי ונושא פרי במיוחד. את כבר כולך שרויה בעשייה וייתכן שבהירות והכוונה הם אלו שחסרים.
בהצלחה וחג חירות שמח!!!

שלום תמיר,
תודה על פניתך.
אינני מבין כלל מה המשמעות של "לעצב את האסרטיביות".
הייתי שואל, ראשית כל, מה זה "אסרטיביות" עבורך ולאחר מכן למה אתה חש שיש לך צורך "לעצב"
אותה.
להיות "אסרטיבי" במקומות המתאימים זה מצוין. "ליצור" אסרטיביות על מנת שהזולת יתרשם ממנה זו פעולה לא אמיתית וכמו כל דבר לא אמיתי, התועלת שבה לא נחשבת.
הייתי גם חוקר מה הוא הביטחון העצמי "היחסי" שאתה מדבר עליו. מה זה ה"יחסיות" הזאת, איכן יש לך, לפי דעתך, ביטחון עצמי ואיכן לא. וכך הלאה. עבודה פנימה...
אימון בהחלט יכול לעזור מאד בהבאת בהירות בנושאים אלו.
בהצלחה!
גרשון.

אסרטיביות הינה האיזון בין הרצון להשיג את מה שאני רוצה לבין הדרך לעשות זאת בלי לדרוך על אחרים.
ספרים אני פחות מכירה.
באימון סביר שתוכל להגיע לרמת האסרטיביות בה אתה מעוניין.
בהצלחה.

לא ברור מפנייתך מהי אותה אסרטיביות שאתה מבקש לעצמך,
נסה לענות על כמה שאלות לפני:
כיצד יראו חייך כשכלשונך "תעצב את האסרטיביות שלך"? מה יהיה שונה מהיום? באילו מקומות בחייך הדבר יבוא לידי ביטוי בחיך-בעבודה? בזוגיות, מול חברים? מול הירקן בשוק?
כך יהיה קל יותר לפרוט את המילה הרחבה הזו ולדעת בבהירות מה אתה בעצם מבקש להשיג
באשר לספרות- העולם מלא בעצות וכלים, לאחר שתמקד את רצונך תוכל לחפש ביתר קלות
בהצלחה וחג חירות שמח: )