פורום כושר גופני לנשים - יש לך שאלה?

איזה כיף שיש עם מי להתייעץ. כל הכבוד לכן.
הבעיה שלי שאני לא מבינה אנגלית ברמה כזאת. ואני מאמינה שהם אומרים במהלך התרגילים כל מיני הדגשים שזה בודאי קריטי לא להבין.
אני אנסה לקנות בסטימצקי.
תודה!!!

מתי החלטת שאת לא מבינה אנגלית? (שאלה רטורית, מתבקשת מבחינתי, מתוקף הידיעה שיש באפשרותנו לשבור על החלטה או אמונה מגבילה לגבי היכולות הפיזיות והמנטליות שלנו)
רשמי בגוגל Fitness workout video - אולי יתגלו כמה סרטונים באנגלית פשוטה.
גם סטימצקי זה יופי - עדכני בהמשך

אם תכתבי בעברית תרגילים לחיטוב היריכיים, תרגילים לחיטוב הישבן ייתכן ותמצאי גם סרטונים, מה שבטוח שתמצאי תרגילים רבים (שלא בסירטונים, אבל ברורים מאוד ולפ פחות טובים) שאולי תוכלי להעזר בהם והם מפורטים בעברית.
בנוסף, אני מסכימה עם ענת שבסטימצקי תוכלי לקנות גם.

הי, קשה מאוד לדעת ממה נובע הכאב, ייתכן שבאליפטיקל את מבצעת תנועה שמעמיסה/מותחת שריר מסויים מתוך הקבוצה של מקרבי הירך ומשם הכאב. גם לי באופן אישי המכשיר גורם לכאב במפרק הירך ובשריר המותן כסל, השריר שמכופף את הירך. לכן,אני ממליצה לך לשנות את השיפוע שלו ולראות אם בשיפועים שהם פחות עמוקים (כאלה שיוצרים "טיפוס" מתון יותר) הכאב נעלם.

להתייעץ עם רופא המשפחה. בהריון הלחץ על הרגליים הוא רב, יכול להיות שיש שם רקמת שריר או חיבור שהיא חלשה יותר ולכן הכאבים. קשה להעריך בשלט רחוק. רופא יאבחן את מקור הכאב ולפי זה ניתן יהיה לכוון אותך אם לבצע מתיחות לאזור או להיפך - לחזק אותו.
בכל מקרה אם כואב - לנוח.

תודה רבה על תשובותיכן.
ענת יקרה,
הכאבים מופיעים גם אחרי סחיבה או גרירה. האם יש קשר בין הדברים?
וכן, הצעת לי לפנות לרופא משפחה. לדעתי הוא לא מבין בזה ויותר מזה הוא עוד ישלח אותי לפסיכולוג (:
מה את מציעה לי לעשות?

מחובתי במסגרת הפורום להפנות אותך לבדיקה רפואית, תחילה "קונבנציונלית" על מנת לשלול חלילה פציעה, פגיעה בגיד או רצועה. הפעלה של מאמץ כלשהו בזויות מסוימות גורם לכאב - ואין להתעלם. אתיחס ברצינות לעניין ההפניה לפסיכולוג, הפעם בכובע של מטפלת בשיטה משלימה, המאמינה בקשר ההדוק בין גוף לנפש, בכוחו של המוח (מחשבה, דמיון) לרפא את עצמנו. אז כן, טיפול בשורש הבעיה, בסיבה האמיתית (הכרתית ובעיקר התת הכרתית) למקור הכאב זו דרך קסומה ויעילה לפיתרון. טיפול בתרפיית קו הזמן (TLT) כמו גם NLP - אני בעד.
ובכל זאת כדאי להתחיל אצל הרופא, אולי אורטופד, כירופרקט זו גם כתובת טובה בתור התחלה - ועדכני אותנו.

מתחילה ברשותך עם התזונה, נתון חשוב לא פחות. אשמח לשמוע גם מה גילך :) אכן הליכה של שני ק"מ מידי יום בקצב של 4 קמ"ש עדיפה על לא מאומה, אם כי אפשר למקסם את יעילות המכשיר והאימון. (תתחדשי, אגב !)
אימון אינטנסיבי יותר (מיד אסביר) של 3-4 פעמים בשבוע. מתחילה בחימום הליכה של 5 דק', בקצב 3.5 (אם 4 זה קצב מהיר עבורך??) עולה להליכה מהירה יותר במשל 5 דק' נוספות (קצב 5 נניח) ממשיכה עם הליכה בקצב 4 הפעם בשיפוע של 4 מעלות, חוזרת שנית על הסבב כולו עד שאת משלימה הליכה של כ 40 דק'.
הוסיפי תרגילי התנגדות לכל הגוף, של לפחות רבע שעה, בכל אימון ומתיחות לסיום.
אני מזמינה אותך לעיין באתר שלי - מאמרים, אימונים לדוגמא (כאלו שפרסמתי ב"מנטה" ועוד), תפריטים ואני מקווה שגם השראה לחשיבה חיובית והרבה אופטימיות. :)

ראשית תודה אבקר באתר.
יש לי בהליכון תכניות. בחרתי תכנית של חצי שעה, יותר אינטנסיבית, מהירות מקסימלית 5 שבה אני ממש צריכה לרוץ.. וחלק מהזמן שיפועים.
לאחר כרבע שעה התחלתי להרגיש תחושת עקצוץ/גירוד באזור הירכיים ישבן בטן!!
ממש חזקה. האם תופעה מוכרת? ובנוסף, בעת הריצה הרגשתי את הבטן מקפצת איתי. האם הליכה בכלל יכולה לעזור להפטר ממנה?

אם תאמרי לי מה גילך זה מאד יקל. תחושת העקצוץ, ה"נמלים" מתחת לעור - מוכר בקרב ה"מתחילין בכושר", במיוחד באינטנסיביות לא תקדימית. עם הזמן זה פשוט יעלם. בלי קשר אני מזכירה שכדאי לעשות בדיקות כלליות לפני תחילת אימונים. ההליכה כפעילות אירובית בעצימות בינונית-גבוהה בשילוב (!) עם תזונה נכונה וגם עם תרגילי התנגדות - לא רק לבטן אבל גם - יתרמו להפחתה של אחוז השומן הכללי בגוף כמו גם בבטן. זה גם לוקח זמן. כדאי להישקל פעם בשבוע (בלבד) ובמקביל כל כמה שבועות למדוד היקפים (או מידת מכנסים).
לגבי שאלתך על הקפה: יעל ואנוכי מחלקות בינינו את השאלות כך שנחכה לתשובתה ואשמח להוסיף אחריה. :)

הי מיה,
ראשית כל הכבוד כל היוזמה והמוטיבציה, אני חושבת שעשית החלטה נכונה כשקנית הליכון, כיוון שכך תבזבזי הרבה פחות זמן בהתניידות לחדר כושר. הפעילות שהצעת היא בסדר גמור, אם כי יש לקחת בחשבון שהתרומה שלה היא באופן חסי לרמת הכושר שלך. כך שאם את מרגישה שההליכה שתיארת קשה עבורך והיא מאמצת, היא תסייע, ואם היא איננה קשה תצטרכי לשנות אותה.
בכל אופן בעתיד, עם הזמן תהיי צריכה להאריך ולשנות את האימון. למשל להוסיף הליכה בשיפוע, לשנות את המהירויות, לצעוד מרחק גדול יותר וכו', (אחרת הגוף יתרגל וההוצאה הקלורית תקטן).
לסיכום, נסי לבדוק עם עצמך עד כמה האימון קשה עבורך, לדעתי השאיפה שלך צריכה להיות תמיד למעלה וכך למשל את צריכה להחליט שבעוד חודש-חודש וחצי תעלי את המהירות ל 4.5-5 קמ"ש, אח"כ ל 6 קמ"ש וכו'. בהצלחה, אשמח אם תעדכני איך את מתקדמת.

תודה על התשובות
אני בת 36.
אשמח לעצתן בעניין הקפה. קשה לי מאוד לוותר עליו.

הגובה שלי 1.60 ואני שוקלת 60.
האם השאיפה להגיע לחמישים מוגזמת? הייתי שם לפני כמה שנים...

באותו גיל :) השאיפה שלך לא מוגזמת - אם היית שם, והיה לך שם טוב מבחינת כל ה"מסביב": אוכל, פעילות גופנית, אורח חיים - אז אין שום סיבה שלא תחזרי לשם. הרבה מזה קשור לדימוי גוף, לאיזון בין גוף ונפש, גם עבודה פנימית (Being, מעבר לdoing החשוב כל כך לגוף). זכרי שהמשקל לא ממש חשוב ברגע שאת פעילה מבחינה אירובית ואנאירובית ומה שחשוב יותר זה אחוז השומן בגוף שבא לידי ביטוי בצמצום היקפים.

הי,
בנוגע ליציאות, הדרך הטובה ביותר היא לשתות הרבה מים ולאכול אוכל עשיר בסיבים למשל לחם מקמח מלא, קורנפלקס מקמח מלא וכו'. גם פירות וירקות תורמים לפעולת מעיים וליציאות טובות, נסי להכניס אותם לתפריט.
בנוגע לאימון, אימון אירובי של שעה ועשרים ברצף יכול להיות ארוך למתאמן/ת מתחיל/ה. לא פירטת מה רמת הכושר שלך, אבל אם את בתחילת הדרך, הייתי מקצרת את האימון ל45-50 דק' בתור התחלה, ואח"כ מעלה את משך האימון בהדרגה. עצירות בהחלט מותרות, לא עצירות שיגרמו לדופק לרדת לחלוטין, אלא עצירות לדופק התאוששות (120 פ/ד) , לשתיית מים ולמנוחה אקטיבית (מנוחה שבה את ממשיכה לצעוד בקצב קל יותר, או למשל צעודת במקום לרוץ). אני ממליצה לך לא להגזים, חלקי לך את האימון לחלקים ותחליטי כמה פעמים בשבוע את מתאמנת (רציו 4-5פעמים בשבוע) הגדירי לך גם ימי מנוחה, חשוב לא להתחיל "חזק" מידי, כדי לא לגרום לעומס יתר ולפציעות.
לסיכום: חשוב שתקשיבי לגופך ולתחושות שלך, ת\טפסי בהדרגה עם סרגל המאמצים ולא בבת אחת.

1. להקפיד לשתות הרבה מים, אכן סיבים תזונתיים, תמרים כמנת ביניים או שזיפים מיובשים. הרבה סבלנות ולא להילחץ מזה. דמיון מודרך ליציאות מאד עוזר. הקפידי גם על עבודה על שרירי בטן. לקוחות שלי יכולים להישבע שאימון נכון על שרירי הבטן (עמוק, איטי) עוזר להם מאד.
2. אם קשה לך עדיין שעה וחצי, וגם כך זה אימון ארוך מידי -אז לא. מותר לעצור, לשתות רגע, "למצוא" נשימה ולהתחיל שוב. מסכימה שכדאי לחלק את האימון אפילו לחצאי שעות (30, 30, 30) במשך היום או במשך השבוע. אחת סיבות שלא כדאי לעשות שעה וחצי ברציפות - מבחינה פסיכולוגית קשה להתמיד לאורך זמן.

שזה עוזר. זה אפילו מומלץ. (אם זה לא מקשה עליך להירדם אחכ). בשעות הערב המטבוליזם (קצב חילוף החומרים בגוף) נוטה להיות איטי יותר, דווקא פעילות גופנית בשעות הערב טובה לפעילות המטבולית שלנו. מה גם שזה מרחיק מהמקרר, (שעות הערב קשות במיוחד לרבים מבחינת האוכל).
ממליצה לשים דגש על תזונה בריאה ומאוזנת, באמת לראות אם השעות המאוחרות הללו מתאימות לך (האם תוכלי להמשיך עם זה גם במהלך הלימודים למשל) וממליצה מאד לשלב גם פעילות אנאירובית - תרגילי כח מול התנגדות (לטובת שמירה על מסת השריר שלך ושריפה קלורית גבוהה יותר במשך היום כולו). מתיחות מתיחות לסיום ו.. לשתות רק מים.

במקום מים אפשר תחליף לדיאט ספרייט ?
אני לא מסוגלת לשתות מים , לא מסוגלת .. :(

נסי בהדרגה, טיפין טיפין להתרגל למים. כל הדיאטים למיניהם, גם אם הם אפס קלוריות הם כל כך לא בריאים. כל יום קצת, בהדרגה תתרגלי לטעם ותעשי רק טוב לגוף שלך

מבחינת תזונה הרי שבחירה בבריאות היא תמיד מתאימה. כווני לאכילה של שומנים בריאים - שמן זית, טחינה גולמית, אגוזי מלך, קטניות, ירקות, חלבונים איכותיים, ושתי רק מים.
מבחינת הפעילות הגופנית את עושה נכון, כדאי להוסיף פעילות אנאירובית (תרגילים מול התנגדות) על מנת לשמר את מסת השריר ולתרום לשריפה קלורית גבוהה יותר גם במנוחה. גם בפעילות האירובית מומלץ לגוון - הוסיפי מידי פעם צעידה עם שני בקבוקי מים, או עם משקוליות - נסי מידי פעם לשנות מהירויות, להוסיף דילוגים או ריצה קלה. כל אילו יצרו שינויים בדופק ויתרמו לשריפה קלורית גבוהה יותר, לאימון אפקטיבי יותר ולשיפור אופטימלי של הסבולת האירובית.
זה לוקח זמן, זה מאד אישי ומשתנה ואנחננו מדברות על תהליך. מה שמאד יכול לעזור לטובת הצלחתו - חשיבה חיובית. האמיני באורח החיים הבריא שלך - ואת משיגה את המטרה.

מסכימה על כל מה שענת אמרה ומדגישה שחשוב לעשות פעילות אירובית שבאמת מעלה את הדופק, כזו שגורמת להזעה ולהתנשפות, בנוסף זה באמת תהליך ארוך וחשוב לא להישבר, אלא להתמיד, כי זו הדרך היחידה להשפיע על רמת הכולסטרול (חוץ מכמובן עניין התזונה). ודבר אחרון חשוב מאוד: כוסטרול גבוה/נמוך הוא גם עניין של גנים, אני באופן אישי מכירה אנשים שמבצעים פעילות גופנית כל יום, אוכלים נכון ועדיין רמות הכולסטרול שלהם בינוניות, לכן כדאי לקחת בחשבון גם את התורשה המשפחתית.

ראשית למה כוח?
1. את משמרת בתהליך ההרזיה (שמתקבל ממאזן קלורי שלילי) את מסת השריר שלך, לטובת הבריאות. בתהליך של ירידה במשקל שנעשה על פי תזונה בלבד אנחנו מאבדים כ 30 אחוזים של שריר, וזה הרבה. השריר מגן על השלד, חשוב לביצוע פעולות פונקציונליות ומונע פציעות.
2. לטובת ההרזיה: כשאת משמרת את מסת השריר שלך (כמדומני בכל זאת מאבדים כ 5 אחוזים) את מעלה את השריפה הקלורית היומית שלך במנוחה, את ה BMR. כך שאת כן תורמת ואפילו משמעותית לטובת מאזן קלורי שלילי.
3. מסכימה בהחלט עם העניין הפסיכולוגי - גוון, ואפילו לשם העניין - עוזר לך להתמיד ולהמשיך. ופעילות גופנית היא פעילות גופנית היא פעילות גופנית - והיא חשובה לבריאות.
נכון, אני בעד גוון, מה גם שיתרונות הפעילות האירובית רבים. הן לטובת שריפת שומנים, הן לטובת בריאות הלב המטבוליזם והנפש.
השילוב בין הסבולת האירובית והכושר האנאירובית הוא מבורך, איך בדיוק לעשות את זה? משתנה, תלוי, מאד אישי, לשיקול דעתך בהתאם לסדר היום, שעות האימון וההעדפות.
בעיקרון לטובת ירידה במשקל כדאי לעשות חימום דינאמי קצר, סבב אנאירובי ואחריו את פעילות האירובית. זה "לפי הספר" אם כי לא יקרה כלום אם תגווני (שוב, גוון כמילת מפתח) ותשני מידי פעם את הסדר.
שלוש פעמים בשבוע, לא יותר מזה (כדי שלא ימאס)
אפשר יום כך ויום אחרת (יום סבולת ויום כוח) ולשמר על יום מנוחה
אפשר לגוון ולא רק לרוץ, וזה אפילו רצוי. אם את הריצה תחליפי לעיתים קרובות באימון אינטרוולים - הרווחת עניין, שריפה קלורית ופחות אימפקט על המפרקים
וכמובן התזונה, מספר 1 בשביל לרזות.

המון המון תודה על התשובה המהירה והמפורטת!!

עדכני אותנו בהמשך על הצלחותיך :)

הי, ראשית, את אכן מאוד רזה ולכן אני ממליצה שתשמחי מזה ולא תקחי את עניין הצלוליטיס כל כך ללב, חבל שלא תהני ולא תלכי לים בגלל זה, אני בטוחה שאת רואה את זה הרבה יותר טוב מהסביבה שלך שלא רואה את זה כלל.
שנית, זו היא בעייה מוכרת וקיימת אצל 85-90% מהנשים(גם רזות וגם מלאות) כיוון שזה לא קשור בהכרח לעלייה במשקל, אלא בשינוי הצורה של רקמת השומן.
ספורט בהחלט יכול לשוות לעור מראה מתוח ומעוצב יותר, אבל בעזרתו לא ניתן לשנות לחלוטין את מראה הצלוליטיס (או היפתר ממנו). היום ישנם מכונים וטיפולים ספציפיים לטיפול בבעיית הצלוליטיס, בהם מעסים את המקום במטרה "לפרק" את הצלוליטיס, ישנם גם שמנים לעיסוי. אני באופן אישי לא מכירה נשים שניסו את השיטות ובכלל מעדיפה שלא לקחת חלק בתהליכים כאלה, כיוון שאינני בטוחה בקשר להשלכות שלהם. אני ממליצה לך לקרוא על העניין באינטרנט ובכל אופן לעשות פעילות גופנית, כי היא לבטח תתרום למראה מוצק ומחוטב יותר.

לתשובה המעולה של יעלי - לתזונה שלך יש תפקיד מכריע. אני סמוכה ובטוחה שמעבר לאוכל מזין בהגדרה, בריאות כמילת מפתח בשילוב עם פעילות אירובית (לא לשם ירידה במשקל אלא לטובת הבריאות) ופעילות אנאירובית יחזירו את המצב לקדמותו.
לגבי הביישנות - יש לי הרגשה שבעיקר את סובלת מזה שאת לא בים, ושאחרים ממש לא שמים לב לזה. נסי להשתחרר מהתחושה הזו (אני מטפלת ב NLP, ממליצה בחום) כשהמסר הוא אופטימי: לקיחת אחריות על בריאות הגוף והנפש אפשרית בהחלט ומניבה תוצאות.

הי, כל תרגיל שמתקיימת בו "דחיסה" הוא תורם לחיזוק העצם. למשל הליכה/ריצה/קפיצה וכו' תורמים לחיזוק עצמות האגן וההרגליים
תרגילים לדוגמא:
1. תרגילים במנח עמידת שש
2.לחיצת כדור עם שתי הידיים
3.שכיבות סמיכה (אם זה קשה אפשר לבצע אותן אל הקיר במקום בשכיבה)
4. בעמידה יד ימין מצמידה את הכדור לירך ימין ולוחצת אותו לכיוון הירך, בסיום מחליפים צד.

בהצלחה...

מלבד שחייה (שגם במים אם שוחים מספיק חזק ובטכניקה נכונה) הרי שכל פעילות שיש בה "אימפקט" עם הקרקע היא מבורכת מבחינת שימור מסת העצם. וכמובן פעילות אנאירובית מול התנגדות. מגוון התרגילים עצום, יש קלטות וידאו של "התעמלות בונה עצם", באתר שלי יש כמה תרגילים שאני אוהבת
בשילוב עם חשיבה נכונה (מה שנקרא BODY MIND CONNECTION) יעילות התרגילים עולה בצורה משמעותית.

מבנה הגוף שלי קטן מאד,
1.58 על 49 ק"ג.

הי, לפי הנתונים שציינת, אינך צריכה לרדת במשקל עוד בכלל, ולכן הדיאטנית שלך ממליצה לך לאכול יותר קלוריות (כך גם אני חושבת) . אני ממליצה שתקשיבי לעצותיה כיוון שהיא אשת מקצוע בתחומה ויודעת להכווין אותך לדרך הנכונה. בKי קשר לעניין הדיאטה' ציינת שאינך מבצעת פעילות גופנית כלל וזה חבל, כיוון שאם אכן תבצעי פעילות גופני, סדירה, תוכלי ביתר קלות לצרוך יותר קלוריות ולדאוג בעזרת הפעילות למאזן קלורי תקין (בגלל שריפת הקלוריות בפעילות והתרומה של הפעילות לעלייה במטבוליזם-BMR).

במידה וא אוכל להירשם למכוןכושר,
אני מבינה שכאשר אעלה את כמות הקלוריות אניאעל במשקל בקצב מהיר מהרגיל.
אם כן,
איזה פעילות ביתית(הכוונה לא תחת פיקוד מקצועי))כדאי לעשות?
רוב תודות

למעשה אם מקפידים על תזונה ונשארים פעילים, אין סיבה לעלות במשקל באופן קיצוני. בכל אופן, בבית את יכולה לבצע תרגילים שונים (עם משקולות, כדורים, גומיות), ניתן למצוא הרבה תרגילים באינטרנט. כדי לפתח סיבולת אירובית ולהגביר הוצאה קלורית, ניתן גם לבצע קפיצות בחבל, תרגילים על מדרגה אירובית וכו'...(ואם את מחפשת פעילות לא יקרה שהיא לא במסגרת הבית, ניתן לצאת לצעוד/לרוץ בפארק)
אני ממליצה לך לא לתרגל בלי שבדקת אילו תרגילים יש, מה הדגשים וכו'. בעיקרון, אפשר לבצע בבית אימון איכותי וחזק ולהגיע לתוצאות.

בחום על פעילות גופנית - לטובת שמירה על מסת השריר שלך, צפיפות העצם. כל דבר שאת אוהבת לעשות יכול להתאים. במנטה האחרון פרסמתי אימון ביתי של 20 דק' לטובת הבריאות שלנו (לדעתי עלה בYNET), אם כי אני תמיד בעד הכוונה אישית לטובת הדיוק והאחריות בביצוע התרגילים.
את לא אמורה לאכול 1700 קלוריות, אני נוטה להסכים איתך, אם כי 1000 קל' זה ממש, ממש מעט.

רק שלא בא לי לעלות 4 ק"ג בשבוע בגלל 1300 קל'.
אני עדיין חושבת איך לתאם בין פעילות שתהיה מספיק מאוזנת.
אני בטוחה שכשאתחיל לצאת מהבית יותר זה יורגש

תוכלי לתת לי לינק?D:

לצערי אני לא יכולה לתת לינקים לאתרים מתחרים במסגרת הפורום, הכנסי לוויינט בריאות מגזין מנטה וכושר. אם לא תסתדרי שלחי לי מייל ודרך המייל אעביר לך את הלינק. חוקים מגבוה.
את ממש לא תעלי 4 ק"ג בשבוע מ 1300 קלוריות. אין מצב, במיוחד אם את מתחילה לשלב תנועה. לא חובה "כושר" אלא באמת ללכת יותר, לעשות קצת תרגילים, לפנות מודעות ואנרגיה לטובת פעילות גופנית.
מסכימה בהחלט: איזון כמילת מפתח, ותהני מהחיפוש אחריו. את לומדת הרבה דברים על עצמך תוך כדי התהליך.

הי, לצערי אינני מכירה מבחן "אור", המבדק המוכר לי הוא בר-אור ולמיטב זכרוני כדי לעבור אותו, צריך לרוץ 2000 , לבצע כפיפיות בטן שכיבות סמיכה. בכל אני מניחה שביחידה אליה נבחנת יכולים לתת לך את הקריטריונים למעבר המבחן. לא פירטת באיזה מסגרת עשית את הבחינות (צבא? משטרה?). בכל אופן, כדי להיות בטוחה שתעברי, אני ממליצה לך לנסות לחזק את שרירי הבטן, לתרגל כל יום 5-6 דקות של תרגילי בטן שונים (כל התרגילים שאת מכירה) וכמובן לבצע פחות סט אחד של התרגילים המתבצעים במבחן (לרב מבקשים עליות משכיבה לישיבה ממש עד שהמרפקים נוגע בבירכיים). רצוי שתבצעי פעילות ארובית לפחות 2-3 פעמים בשבוע, את יכולה לבצע הליכה מהירה עם אינטרוולים של קטעי ריצה, בכל פעם תאריכי את קטעי הריצה כך שבסוף תקופת האימונים נסי לרוץ את ריצת ה 1000 מ'. באופן הזה תשפרי את הסיבולת האירובית שלך ותשפרי את תוצאת הריצה. בהצלחה!

הי יורם. אין ספק שלטובת בניית מסת השריר שלך (ובכלל לטובת הבריאות) לתזונה מקום מכריע, וחשיבות של ממש. כלומר כמות חלבונים מספקת לא רק בסמוך לתום האימון (בשילוב עם הפחמימה) אלא גם בצורה מאוזנת לאורך כל היום כולו. בשילוב עם הפעילות הגופנית כמובן. אתה צעיר, בשלבי גדילה והתפתחות, וכדאי לעשות את זה כמו שצריך. ככלל אני תמיד בעד חלבונים מהאוכל שלנו, ולא מאבקות, וצריך לדעת כמה ומתי. ממליצה בחום על יעוץ אישי שמותאם לך.

הי, אני ממליצה להעזר בחלבונים אך ורק אם אתה עובד בצורה מסודרת ומבצע אימוני כוח
מספיק עצימים. בסופו של דבר אם צורכים יותר מידי חלבונים, מעבר לבניית שריר הגוף יאגור את השאר לשומנים. יש להקפיד לצרוך את תוספת החלבון בהתאם לטיב ולעצימות האימון ולהקפיד על שאר התזונה.

הי, לא ניתן להוריד משקל רק בבטן, כיוון שלא ניתן להוריד משקל באופן מקומי. ירידה במשקל תוריד
את אחוזי השומן בכל הגוף. אינני חושבת שכדאי ובריא לעשות משהו דרסטי ולהוריד בשבועיים 3 ק"ג, מה גם שלא ציינת את משקלך וגובהך וייתכן שאין לך סיבה לרדת במשקל כלל. אני ממליצה לך לבצע פעילות אירובית כגון הליכה, ריצה, שחייה, רכיבה,ספיננינג, שיעורי אירובי/ג'אז וכו' במשך 3-4 פעמים בשבוע,לבצע תרגילי כוח וגם תרגילי בטן ולהקפיד על תזונה נכונה (להפחית אכילה של מתוקים ושומנים). באופן הזה תתחזקי ותבני מסת שריר משמעותית שתיצור מראה מוצק ומחוטב, בהצלחה!

לתשןבה המצויינת של יעלי. רחלי: אני ממליצה לך ללכת ליעוץ אישי לעשות את זה כמו שצריך: בהדרגה, בסבלנות, מתוך מודעות.

בשעה טובה ולידה קלה !. 1
. כמאמנת אני מסכימה איתך בהחלט. "לפי הספר" ההמלצה הגורפת היא בדיוק מה שאמרת: למי שהתאמנה גם לפני תחילת ההיריון אין כל מניעה להמשיך (כמעט ) כרגיל תוך הקשבה לגוף. כל מקרה לגופו, ובכל מקרה הרופא המטפל נמצא ברקע.
2. כאמא לשלושה: אני בהריונות שלי לקחתי הפסקה ארוכה מאד, אינטואיטיבית זה לא התאים לעשות תרגילי בטן. הריון עם תאומים שהצריך התנהלות מסויימת ובדר"כ אנחנו נוטות לפעול אותו הדבר גם בהריונות שאחכ. כך שגם בהריון עם הקטן, שהיה כאמור עובר יחיד, הרגיש לי נכון יותר לנוח כמעט לגמרי ולחזור לפעילות רגילה אחרי הלידה.
שורה תחתונה: את צודקת, ובכל מקרה כל מקרה לגופו.
בהצלחה:))

הי, אני מסכימה איתך מאוד, לדעתי כדאי מאוד לעבוד על שרירי הבטן בהריון (על אחת כמה וכמה כשמדובר בנשים שהתאמנו לפני ההריון), אבל חשוב מאוד לשמור על כמה כללים:
1. לא לעבוד על הישר בטני, אלא בעיקר על הרחב בטני
2.לא לעבוד בכוח בשלישי האחרון כשהבטן כבר גדולה ולוחצת- כדי לא ללחוץ ולהחליש את רצפת האגן.
3. להישמע לגוף ולא לבצע תרגילים שלא נעימים/קשים או שמרגישים איתם לא טוב.
4. לאסוף את רצפת האגן ולנשוף במהלך המאמץ.
5.לא לבצע תרגילים סטטים וכיווצים איזומטרים (כי הם מעלים את לחץ הדם).

לסיכום, לדעתי, אם המתאמנת לא שומרת על הכללים הללו, אז עדיף באמת שלא תעבוד כלל על שרירי הבטן, כיוון שאז הנזק יכול להיות גדול יותר מהתועלת (כלומר העבודה הלא נכונה, תחליש ולא תחזק). מקווה שעזרתי, אשמח לשמוע את דעתך...

תודה לכן על התשובות המהירות והמפורטות. אני מסכימה עם שתיכן. כמובן שכל מקרה לגופו והכי חשוב לשים לב להרגשת המתעמלת בכל תרגיל ואם בכלל מתאים לה לבצע אותו. לימדתי שנים רבות התעמלות בונה עצם ששמה דגש רציני על השרירים הטבעתיים - הסוגרים, וזה באמת לדעתי אחד הדגשים החשובים ביותר בעבודה על שרירי הבטן לנשים בכלל ולנשים בהריון ואחרי לידה בפרט. בכל מקרה , יעל, תודה על הדגשים הנוספים שציינת ומחדדים את הנושא. כל טוב ,אפרת.