פורום הומואים, לסביות - יש לך שאלה?

שלום רב
נטייה מינית מוגדרת בראש ובראשונה על בסיס הרגשות והתחושות שיש לך כלפי בני מינך. כפי שאתה מעיד אין לך שום רגש של משיכה מינית כלפי גברים, כך שאין לך נטייה הומוסקסואלית.
אזור פי הטבעת הוא אזור בעל רגישות רבה ועל כן יכול להסב הנאה בזמן קיום יחסי מין ואין לכך קשר לנטייה מינית כזו או אחרת. כך גם בנושא השתלטנות במיטה. במידה ותרצה תשובות מפורטות יותר בנושאים אלה אני מציע לך לפנות לפורום העוסק בסקסולוגיה.
תמשיך ליהנות ולשחק במיטה עם בת זוגך, והסר דאגה מליבך.

תודה רבה לך אייל זק,הרגעתה אותי מאוד,ועזרתה לי להסיר ספק שלא חשבתי שקיים אך זה טוב לדעת לכול מקרה,שיהיה המשך עבודה נעימה,המשך לעזור למטופלים שזקוקים לעזרתך !!! אתה עושה עבודת קודש !!!

אז ככה ארחיב יותר .


אני בת 34 פרודה מנישואים של 15 שנה עם ילד מקסים.


לפני שנתיים הכרתי בחור מדהיםםם והתאהבתי בו .. אבל הוא הומו !!!

מערכת יחסים שלא תוכל להיות שווה לעולם .


מה עושים?.. אני לא מצליחה להפסיק לרצות אותו. לחשוב עליו . הוא כל הזמן מסתובב איתי בראש . איך מרחיקים אותו מתוכי ומשאירים אותו רק חבר ולא עם רצון שלא יכול להיות ממומש?..

אשמח לשמוע אתכם . תודה רבה

ילד מקסים בן 8 .


לא זוגיות עם ילד :-)

שלום אור,
האם זו פעם ראשונה שיש לך אהבה חד צדדית?
אם לא, מה עשית בפעמים קודמות?
להתאהב באופן חד צדדי לא בהכרח מושפע מהנטיה המינית של הצד השני. להתאהב בסטרייט שמעדיף אחרת לא יכול להריץ סרטים? - יכול גם יכול.
עם זאת אהבה חד צדדית זו התנהגות אנושית שלא ניתן להתחמק ממנה במהלך השנים - לרוב לא כל מי שנרצה ירצה אותנו חזרה באותו אופן בדיוק.
עם זאת את מתארת שזה נמשך כבר שנתיים - האם באופן אחיד? האם יש הפוגות? האם יש הסלמה או רגיעה? איך הבחור מגיב? באופן כללי התקעות שלא חולפת ולא מצליחים להתגבר עליה לבד - ניתן להעזר בטיפול רלוונטי. בפרט שלא מדובר במידע שחסר לך, או ענין הגיוני שיכול לסדר את הדברים, אלא על פניו יש צורך בעיבוד רגשי של הדינמיקה שתוקעת אותך. מעבר לכך יתכן שזה סוג של 'איתות' על דברים תוקעים אחרים - למשל איתות על מצב משפחתי תקוע, או איתות על מצב חברתי או תעסוקתי תקוע ומתי שבתחומים אלו תהיה תזוזה יתכן שתהיה תזוזה גם במישור הרגשי.
מה דעתך?

אלי שלום
אתה מתאר תופעה של פליטת נוזל מקדים (precum) כתוצאה ממחשבות או מגע המעורר התרגשות. זוהי תופעה טבעית ומוכרת המאפיינת בעיקר גילאים צעירים כשלכם. מאחר וקיימת משיכה מינית חזקה בין שניכם אזי כל דבר המקרב ביניכם רגשית (כמגע, שיחה אינטימית או מחשבה על מגע) עלול לעורר התרגשות מינית וכתוצאה מכך זיקפה ופליטת נוזל מקדים (שאינה זהה לשפיכה עצמה של נוזל הזרע).
כאמור התופעה היא טבעית ומוכרת לכל גבר ללא קשר לזהותו המינית, והבעיה שאתה מתאר שכיחה גם בקרב גברים סטרייטים דתיים רבים, וכפי שהבנתי ישנן דרכים הלכתיות מקלות להתמודד עם המצב (ובעיקר כשלא מדובר בפעולה יזומה ורצונית של הוצאת זרע).
בהיבט הפסיכולוגי מה שחשוב הוא שיש ביניכם קשר אוהב ותומך, המחזק אתכם ומספק לכם אושר בחיים. קשר כזה הוא מרכיב חשוב עבור בריאותו הנפשית של כל אדם ואינני סבור כי עליכם לוותר עליו.
לגבי ההיבט ההלכתי הייתי ממליץ לכם לפנות ולשוחח עם ארגונים כגון הו"ד ו"חברותא" אשר הוקמו למען הומואים דתיים. בראש ארגון הו"ד למשל עומד רב אורתודוקסי והומוסקסואל שישמח לשוחח עימכם בנושא.
אשמח לשמוע את דעתכם

ואני גם מקיים יחסי מין עם חברה שלי ואני כן חרמן ונמשך אליה.. ומשאני זוכר את עצמי אהבתי לצפות בסרטי הומואים ולאונן עליהם ולפנטז על גברים..יכוללהיות שאני לא הומו? אולי שאני סטרייט עם משיכה לגברים ושבעתיד המשיכה תעבור לי ?

שלום רב
אתה מתאר מצב בו יש לך משיכה מינית לנשים ובמקביל אתה חש גם משיכה מינית לגברים. זהו מצב מוכר שנובע מכך שלאנשים רבים יש את היכולת להימשך ולהנות מקיום יחסים עם שני המינים. המשיכה המינית מוגדרת על רצף שבין הטרוסקסואליות בלעדית (משיכה רק לנשים) לבין הומוסקסואליות בלעדית (משיכה רק לגברים), ואנשים רבים כמוך מוצאים עצמם איפשהו באזור שבין שתי הקצוות הקיצוניים הללו. כך שזה בסדר להימשך לשני המינים ואין כל בעיה עם זה.
כיום אתה בן 16 וחצי ואתה מנסה כעת לגבש את זהותך המינית ולהחליט מה עדיף לך ובאיזה צד טוב לך יותר. זהו תהליך טבעי ואין שום סיבה להילחץ ממנו. אני מציע שתמשיך לחוות ולהתנסות ולאט לאט תגבש ותחליט מה מתאים לך יותר: נשים או גברים. בסופו של דבר החשוב ביותר הוא שתיצור מערכת יחסים עם האדם שיעשה אותך הכי מאושר ואין זה משנה אם הוא יהיה גבר או אישה.
מה דעתך?

הי שני,
הסיכוי שתמיד כל מי שנרצה אותו/ה ירצה בחזרה אותנו שואף לאפס, ומכאן הסיכוי שנחווה אהבות חד צדדיות שואף למאה.
זה לא תקלה, אלא חוויה אנושית שכמעט כל אחד/ת חווה. את יכולה למשל להזכר מה סייע לך בקראשים קודמים, וגם להתייעץ עם חברותייך מה עזר להן כשהיה להן קראש באופן חד צדדי.
שכיח בהחלט שהמשיכה היא לא 100% למגדר אחד ו0% למגדר אחר, או שאם נמשכים למגדר מסוים אז נמשכים בו רק למתי מעט.
את מוזמנת להמשיך להסתובב בעולם חייך ולחפש א/נשים מענינים/ות לקשרים הדדיים. לפעמים קראש חד צדדי לוחץ לנו גם על המחסור בחיים של קשרים דו צדדיים, וברגע שהמחסור הזה מתמלא הקראש פחות ופחות מפריע.
מה דעתך?

שלום אסף
אתה נמצא בעיצומו של תהליך "היציאה מהארון". תהליך שמטרתו לבסס קבלה ותמיכה משפחתית וחברתית ובכך לאפשר לך להמשיך ולגבש את זהותך המינית. כפי שאתה מתאר זהו תהליך שאינו קל הדורש מאיתנו להיחשף בפני האנשים החשובים לנו ביותר ולקחת את הסיכון שמא ידחו אותנו. עבור מתבגרים רבים התהליך מאיים מאוד ודורש אומץ רב.
אני שמח שכבר עברת חלק מהדרך וסיפרת לשתי אחיותיך שמקבלות ותומכות בך. זה שלב חשוב מאוד, ואני בטוח שאתה מרגיש הרבה יותר טוב ומחוזק בזכות צעד זה. כעת בצדק אתה שואל מה השלב הבא.
תמיכה וקבלה מההורים היא גורם חיוני וחשוב מאוד עבור מתבגרים הומואים רבים. אולם לשאלה האם לספר להורים (ולמי מהם קודם) יש היבטים רבים. חשוב כי תשקול את היתרונות והחסרונות של חשיפה כזו בפני כל אחד מהם, וכמובן את העיתוי הנכון לכך. שאלות שיכולות לעזור לך הן: מדוע חשוב לך לספר להם כעת? מהו הקושי שלך בלספר לכל אחד מהם (למשל לספר לאימך)? מי מההורים יתמודד טוב יותר לדעתך עם חשיפתך? מהן ההשלכות העלולות להיות במידה ויתקשה לקבל את החשיפה שלך? כיצד הדבר ישפיע עליך?
לגבי אביך, יתכן והשאלות שלו באשר למצב הרוח הדיכאוני שלך (אגב, מה הסיבה לכך?) נובעות מהחשש שלו כי הגירושין ישפיעו עליך. נראה לי כי אם אינך בטוח ביכולתו להתמודד עם חשיפתך כעת אז אולי כדאי באמת לספר קודם לאימך ובהמשך להתייעץ איתה מתי ואיך לספר לאביך.
וטיפ אחרון לי אליך, ידוע שלהורים קל יותר לקבל את היציאה מהארון של הבן כאשר הדברים נאמרים ברוגע ומתוך מקום חיובי ואופטימי.
אשמח לשמוע את דעתך ותגובתך על הדברים וכמובן שאלות נוספות אם יש לך.
בהצלחה

קודם כל, תודה רבה על התגובה שלך.
אנסה להסביר לך את המצב - אני מתלבט האם לצאת מהארון כעת כי ההורים שלי בתהליך גירושין ואני צריך להחליט עם מי ללכת, ואני לא יודע איך כל אחד מה יגיב ליציאה שלי מהארון. בנוסף אני לא רוצה להקשות עליהם שגם ככה תהליך הגירושין קשה. אני בדילמה, מה לעשות? במתי להתחשב יותר? בעצמי או בהם? באמת שקשה לי להחליט.
באמת שאני לא יודע מה חוסם אותי מלספר לאימי...אולי בגלל שאני יודע שלספר לה יגרום לי לצאת בפני עוד הרבה אנשים כי היא נוטה לשתף מלא אנשים במה שעובר עליה ואני לא יודע אם אני מעוניין בכך עכשיו, חוץ מזה אני לא בטוח שהיא לא תשתף את אבי.
בנוסף יש עוד משהו שמקשה עליי לספר להם. אני נולדתי אחרי 15 שנה שהם ניסו להכנס להריון ובמשך הזמן הזה אמצו שתי ילדות ואני הבן היחיד ''האמיתי'' וזה קשה.
באמת שאני לא יודע איך היציאה תשפיע עליי - אני משער שאמא שלי תקבל אותי בלי בעיה אבל לאבא שלי יהיה קשה (אני יודע שהוא חושד אבל בין לחשוד ולדעת בוודאות יש מרחק גדול). אני גם רוצה לספר לאמא שלי כחלק משיחה נראה לי ולא לקחת אותה ''במיוחד'' לזה ולפתוח כי זה קשה לי, אבל אין לנו שיחות כ''כ ככה שזה לא יוצא.
גם סבתא שלי שאני מאוד קרוב אליה חושדת ושאלה אותי מס' פעמים והיא גם הומופובית ככה שקשה לי לספר לה.
בקיצור, יש הרבה גורמים שמפריעים לי מלצאת מהארון. אבל השאלה מה לעשות בשלב הזה כי אני צריך להחליט עם מי ללכת ואבא שלי כל הזמן אומר לי שהוא רוצה שאני אלך איתו אבל אני אפילו לא יודע איך הוא יגיב.
יש לך רעיון/הצעה מה לעשות במצב הזה?
תודה מראש =]

אסף יקר
אתה מעלה חששות רבים בנוגע לשאלה האם לצאת כעת מהארון בפני הוריך, ויחד עם זאת אתה חש צורך ודחיפות לעשות זאת. אני מבין שהדחיפות בדבריך נובעת בעיקר מהגירושין המתקרבים של הוריך. נשמע לי קצת קשה שבחור בגילך צריך לבחור עם מי מההורים ללכת. הרי אתה אוהב את שניהם. כיצד אתה מרגיש עם זה? האם בחירה מעין זו אינה הפיכה? האם אינך יכול לשנותה בהמשך אם תרצה? והאם אין דרך בה תוכל לגור אצל שניהם?
שנית, וזה אולי החלק החשוב ביותר, עליך לעשות קודם כל מה שטוב לך! הוריך הם אנשים בוגרים ואחראים והם יצליחו להתמודד עם כל מצב. עליך להחליט מה עדיף לך ומתי, ע"י שקילת היתרונות והחסרונות של כל דבר וצעד.
החלק הקשה ביותר ביציאה מהארון הוא לספר להורים. הם שתי הדמויות הכי חשובות ובעלות משמעות בחיינו. מרגע שעברת את המשוכה הזו (שלרוב נראית יותר קשה ממה שהיא באמת) אני מאמין שתרגיש חזק יותר ויהיה לך פחות חשוב מי עוד יודע על כך. יחד עם זאת, זכותך לבקש מאימך לא לשוחח כרגע בנושא עם אחרים ובמיוחד לא עם סבתך (אם זה מפריע לך).
אני מבין שאתה חש שאינך רוצה לאכזב אותם מאחר ואתה הילד "האמיתי" היחיד במשפחה. אין שום סיבה שתרגיש כך, אסף. בלי קשר לנטייתך המינית אתה תמיד תהייה הבן האוהב שלהם ואני בטוח ששני הוריך רוצים שתחייה את חייך בצורה הכי אמיתית ומאושרת שניתן, וזה בדיוק מה שאתה מנסה כעת לעשות.
לאור דבריך, הייתי מציע לך להתחיל מהמקום הקל יותר (כנראה משיחה עם אמא) לבסס את התמיכה והקבלה שלה ולהמשיך הלאה אם תרגיש צורך בכך.
מה דעתך, אסף?

זה באמת קשה להחליט עם מי ללכת. במיוחד שהאחיות שלי הולכות עם אבא שלי ואם אני הולך עם אמא אני לא אגור איתן...אבל זה כבר עניין אחר.
יכול להיות שהבחירה הפיכה אבל זה יהיה קשה להחליט אח''כ לעבור לגור עם ההורה השני כי אחרי הגירושין ההורים ישכירו כל אחד דירה לפי מי שיהיה איתו ואיך אני אצטרף אח''כ, שוב יצטרכו לעבור דירה? לא נראה לי הגיוני. בגלל זה אני צריך לשקול את ההחלטה שלי טוב טוב.
אני חושב שאתה צודק. אני צריך להתחיל בשיחה עם אמא...באמת שאני לא יודע למה זה כ''כ קשה לי - אני יודע שהיא תקבל את זה בסדר ושהיא פתוחה וליברלית אני לא מבין מה חוסם אותי.
לגבי אחרים שידעו גם אני חושב שאחרי שאני אספר להורים לא יהיה אכפת לי לגבי אחרים שידעו.
כנראה שעכשיו אני פשוט אציב לי מטרה לספר לאמא ואני אחשוב איך עושים את זה.
האמת שלפני שסיפרתי לאחיות שלי כתבתי להורים מכתב, אבל אני לא יודע אם כדאי להשתמש בו או לספר להורים פנים מול פנים...
בעיקרון אני כבר יודע מה צריך לעשות - עכשיו צריך לחשוב על הדרך.
תודה רבה על התשובות :) אתה ממש מקסים =]

היי אסף
נראה לי ששיחה בארבע עיניים עדיפה על מכתב. נסה למצוא זמן שיתאים לשניכם ומקום שבו תוכלו לשוחח בשקט. ספר לה כמה זה חשוב לך לשתף אותה בחייך ותגיד את מה שעל ליבך. לא צריך יותר מדי הכנות. ככל שזה יאמר בצורה פשוטה וקלילה יותר, כך זה בדר"כ גם מתקבל. החשש שלך הוא טבעי אבל נראה לי ממה שתיארת שהוא די מיותר.
אני שמח שעזרתי, אתה מוזמן כמובן להמשיך לעדכן אותנו ולשאול שוב אם ומתי שתרצה.
בהצלחה (-:

יצחק יקר
הפורום הנוכחי משמש לייעוץ, עזרה והכוונה טיפולית ואינו משמש כפורום להיכרויות. אתה מוזמן לחפש באינטרנט תחת "היכרויות להומואים" ולהגיע לאתרים רבים העוסקים בנושא ויכולים להתאים למבוקשך. ומומלץ להימנע מהשארת נתונים אישיים, כשם מלא ומספר טלפון.
אם ברצונך להתייעץ עימנו או להסתייע בעזרתנו, אתה כמובן מוזמן לעשות כן.
בהצלחה

ולהכיר שם המון בחורים עם מספרי טלפון. אתה יכול לכתוב גם מודעה משלך,ממולץ!

מה רע בלהיות בתולה בגיל 20
אחרי החתונה תעשי את זה עם מי שאת אוהבת
לא סתם כי את בתולה בת 20

כן אבל זאת לא הבעיה שלי...

שלום ירדן,
כתבת שאת נתקפת חרדות - מה תוכן החרדות?
לפעמים כשלא יודעים למי נמשכים צריך לטפל בחרדות (אם טיפול עצמי לא עוזר אז לפנות לטיפול אצל איש/ת מקצוע כדי לעצור אותן), כשהן יורדות - נוצרים התנאים לזהות לבד למי נמשכים.
מה דעתך?

שלום טל ותודה על העזרה,
ניסיתי להבין ממה נובעות החרדות האלו ואני ממש לא יודעת. אין להן שום סיבה מוצדקת.
תמיד יום אחרי שאני יוצאת עם מישהו מתחילות חרדות שמגיעות אפילו למצב של קצת דיכאון. אני חושבת שהם מגיעות עם המחשבה שאני אצטרך להיפגש איתו שוב. וזה קורה עם כולם. יש לך רעיון מה זה יכול להיות?

שלום ירדן,
האם את יוצאת עם מישהו שמוצא חן בעיניך מלכתחילה, או מתוך תחושת חובה?
אם מתוך תחושת חובה אולי זה לא חרדות אלא חוסר חשק?
אם מדובר בגברים שמוצאים חן בעיניך מלכתחילה אבל איך שיש קירבה יש רתיעה - כדאי לפנות לטיפול רלוונטי כדי לראות מה נמצא בבסיס החרדה ואיך ניתן להפחית זאת. יש לי שפע רעיונות מה זה יכול להיות, אבל חבל 'להפציץ' באופציות ולבלבל, הרי השאלה הרלוונטית היא לא 'מה זה יכול להיות' - בקרב בני אדם האפשרויות רבות כל כך... אלא מה זה ספציפית אצלך. אפשר בהחלט לברר זאת תוך זמן קצר בטיפול.

שלום רב
קודם כל כדאי שתירגע. אתה נשמע מאוד לחוץ ואני לא בטוח שיש לכך באמת סיבה.
ראשית, עוררות מינית כתוצאה מצפייה בסרטי פורנו אינה דבר יוצא דופן גם אם צפית בגברים במקום בנשים. בגילך ניתן בקלות לקבל עירור מיני רק מעצם הצפייה במעשה. חשוב שתדע כי בני אדם רבים ונורמלים לחלוטין חשים משיכה קלה גם לבני מינם במצבים מסוימים. זה טבעי ולא צריך להיבהל מזה.
שנית, תיארת בדבריך כי אינך מרגיש שאתה נמשך בחיי היומיום שלך לגברים, אולם מה לגבי נשים? האם אתה חש תשוקה ומשיכה מינית לנשים? האם היו לך התנסויות מספקות עם נשים? אלה הן שאלות שחשוב שתענה עליהן בצורה כנה. בהתאם לכך נוכל להבין טוב יותר את נטייתך המינית.
ודבר שלישי, אתה מעלה חשש גדול מאוד שמא אתה הומו. האם יש לחשש הזה סיבות נוספות מעבר למה שתיארת? נראה לי שבין אם אתה סטרייט (לא-הומו) או כן הומו, חשוב מאוד שתבין שהומואים, כמו כל אדם אחר, יכולים לחיות בזוגיות, לגדל ילדים והעיקר להיות מאושרים בחייהם.
כתוב לי מה דעתך על השאלות ששאלתי ונמשיך בשיחה.

שלום לך, יש מספר אתרי הכרויות לנשים (SHEDATE, גברת), אפשר להכיר דרך הפורומים של ארגון הנוער הגאה (הארגון מיועד עד גיל 23). תמיכה תוכלי לקבל במרכז הגאה או בקבוצות של ארגון הנוער הגאה. האם ניסית או שקלת אפשרויות אלו?

שלום,
האם יש ברשותך מספיק כסף כדי לקנות לעצמך בגילך בגדים ואיפור באופן עצמאי?
אם כן כדאי להתייעץ היכן עושים זאת אחרים/ות, למשל בפורומי הנוער של ארגון הנוער הגאה. כמו כן תמיד שמורה לך הזכות להגיד שזה נקנה כמתנה עבור חברה.
כדאי לדעת - המגדר לא אומר דבר על הנטייה המינית, כך שהרצון להתלבש ולהתאפר לא אומר דבר על אל מי נמשכים, וההפך - מי שנמשכים אליו לא אומר דבר על המגדר שלנו.
בנוסף אם זה מעניין אותך יש קבוצת תמיכה לנוער טרנסג'נדרי ומתלבט במרכז הגאה.
מה דעתך?

לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: [a href='Forums/פורום_פרוקטולוגיה_טחורים_פיסורה_פיסטולה_' id=link]פרוקטולוגיה, טחורים, פיסורה, פיסטולה [/a].

תודה

שלום רב
שאלתך קשורה לנושא רפואי, לכן תקבלי תשובה טובה יותר אם תעלי שוב את שאלתך שם
בתודה

אוהד שלום
שאלתך משולה בעיניי לשאלה האם ניתן לחיות חיים ללא כל ריגוש? ללא אהבה, תשוקה, אכזבה... האם באמת אלה החיים שתרצה לעצמך? אינני חושב כך. לכל אדם באשר הוא מגיעה הזכות לחוות את חייו ולחתור לסיפוק רגשי ואושר. אינני מכיר שום שיטה לקבלת "פטור" מצורך מיני ורגשי ובוודאי שאינני מאחל זאת לאף אחד.
אני מבין מדבריך כי אתה מתקשה לקבל את זהותך המינית והדבר משפיע עליך מאוד. זהו קושי לגיטימי ומובן שמאפיין את גילך ואת החשש מהתמודדות עם תהליך היציאה מהארון. יחד עם זאת חשוב לי להדגיש בפניך כי גם כעת אתה בדיוק כמו כולם ונטייה חד מינית לא עושה אותך אדם פחות טוב.
כמענה לשאלתך אני יכול להציע לך שני דברים. בראש ובראשונה למצוא לך מטפל גיי פרנדלי שיעזור לך להתמודד עם נטייתך ולקבל את עצמך. בכך תסלול את דרכך לחיים אותנטיים ומספקים.
מעבר לכך, באם תחליט שעדיין אינך מעוניין בחיי זוגיות חד מינית, קיימות כיום מסגרות אלטרנטיביות (כגון "הורות אחרת") בהן תוכל למצוא לך בת-זוג ולהקים משפחה מתוך הבנה מלאה עימה (זהו מענה לצורך הקונפורמי של "להיות כמו כולם" אולם לא מהווה פתרון למשיכה ולרגשות חד מיניים).
אני מקווה שעזרתי במקצת. אשמח אם תכתוב לי מה דעתך על הדברים.

תראה תביט,
אני מבין שבטיפול אחרי שמכירים אדם אפשר לשנות לו רגשות ותחושות לגבי דברים בחיים וכך גם מחשבות,תפיסות והחלטות.
אני שואל:
האם אתה מכיר (בלי לומר שם) מטפל גיי פרנדלי דתי ואקזיסטנציאלי?

אוהד יקר
מטרת הטיפול אינה לשנות את האדם או את רגשותיו, מחשבותיו והחלטותיו. מטרת הטיפול היא לחזקו בהתמודדויות היומיומיות שלו תוך בחינה פנימית של הקשיים העומדים מולו והכוחות העומדים לצידו. טיפול נכון יכול (ברוב המקרים) לאפשר לאדם לצמוח ולהתחזק ובסופו של דבר לשפר את איכות חייו ורווחתו האישית. ובהחלט גם במקרה שלך.
בתגובתך לדבריי הוספת נתון שבעיניי רלוונטי מאוד למצבך: הדת. אני מבין כעת כי אתה בעל רקע דתי והדבר בהחלט מסביר את הלחצים והחששות שאיתם אתה נאלץ להתמודד ביחס לתחושותיך החד מיניות. זה אכן בהחלט לא קל.
מסיבה זו המלצתי אליך היא להשתלב בקבוצות תמיכה ומפגשים חברתיים של הומואים דתיים. קבוצות כאלה לבני גילך קיימות במסגרת ארגונים כגון "הוד" ו"חברותא" אותם תוכל לאתר בגוגל. אני אישית מלווה באופן מקצועי את ארגון הוד ומכיר את הפעילות החברתית החשובה שהם מציעים ואתה יותר ממוזמן להתקשר ולשוחח עם הרב רון יוסף שעומד בראש הארגון.
לגבי טיפול פרטני - גם זאת תוכל לברר במסגרת ארגונים אלו. יחד עם זאת חשוב להדגיש כי אין כל חשיבות או רלוונטיות להיותו של המטפל "אקזיסטנציאליסט" וגם אין הוא חייב להיות דתי או גיי. מה שחשוב זה שהוא יהיה גיי פרנדלי ובעל רגישות והכרות עם העולם הדתי - חרדי.
אתה מוזמן גם לפנות אליי ישירות דרך המייל / טלפון, וכמובן להביע דעתך כאן או לשאול שוב אם תחפוץ.
מקווה שעזרתי, בהצלחה

דנה שלום,
כדאי להתחיל עם להגדיר ולגדר מה הבעיה מבחינתך והיכן טמון לדעתך הקושי.
כתבת שקשה לך עם זה נורא - תוכלי לפרט עם מה קשה לך ומאיזו בחינה?
כתבת שאת מבולבלת ולא יודעת מה לעשות - תוכלי לפרט בין מה למה את מתלבטת?

אוקיי,
אני מתכוונת שקשה לי להישאר על תקן חברה טובה שלה כי יש לי אליה רגשות. בנוסף, קשה לי עם זה שיש מדי פעם כל מיני רמזים ומתח באוויר שלא מוביל לשום מקום אלא רק מבלבל אותי וגורם לי לחשוב.
אפשר לומר שאני מתלבטת בין לדבר איתה על זה ולסכן את החברות שלנו לבין להדחיק את הרגשות, להתעלם מהם ולהישאר חברה טובה שלה...
מאידך, למרות כל הרגשות החזקים שלי אני לא רואה את עצמי בקשר זוגי איתה בפרט או עם בחורה בכלל. אני תמיד הייתי סטרייטית- כך שהמחשבה על זה די מרתיעה אותי.

אדגיש שוב כי אני מפחדת שאם אזום איתה שיחה על הנושא היא עלולה להתרחק ממני לגמרי ולנתק איתי את הקשר לחלוטין.

אני חושבת שהדרך הכי טובה "ליידע" אותה על הרגשות שלי היא לרמוז בצורה עדינה אך חד משמעית (רמזים בד"כ מתפרשים לכמה כיוונים ואני מחפשת רמז חד משמעי).
אם יש לך הצעה לרמזים מהסוג הזה או הצעה אחרת בשבילי זה מאוד מאוד יעזור לי!!

תודה רבה טל :)

הי דנה,
שימי לב שבנשימה אחת אמרת שיש מצידה כל הזמן רמזים שלא מובילים לשום מקום אלא רק מבלבלים אותך, ובו זמנית לדעתך הדרך הטובה ביותר היא רמזים מצידך...
אם חד משמעיות אז נראה לי שעדיף לא ברמז אלא בשיחה במסגרת הקשר.
עם זאת, כדאי להקדים את מה היית רוצה ומוכנה שיהיה לרמז/שיחה, כי אם את לא רואה את עצמך בקשר זוגי איתה, אז מה מטרת הרמז/שיחה?

היי טל תודה שוב.
נכון. אני באמת לא רואה את עצמי בקשר זוגי איתה ולפי דעתי זה גם משהו שגם היא לא רואה.
מטרת הרמז/שיחה היא פשוט לתת לה להבין מה הרגשות שלי כלפיה כי אני חושבת שקשה לשמור כאלה דברים בבטן (למרות שאין לה מה לעשות עם המידע הזה). אני פשוט רוצה שדברים יהיו ברורים אפילו אם לא ניתן להתקדם בעזרתם. מחשבות על "האם היא מרגישה אליי משהו" או "האם יש ביננו חברות או יותר מכך" אוכלות אותי. אני רוצה לדעת מה היא מרגישה אליי בודאות.
יש לך רעיון איך ליזום שיחה בנושא מבלי להלחיץ אותה או להרחיק אותה? (כי אני לא רוצה שהחברות שלנו תהרס)
וחוץ מזה מה דעתך, האם בכלל צריך לפתוח את הנושא הזה או שעדיף להישאר חברות "רגילות" למרות כל המתח שנוצר לפעמים?

לילה טוב :) ותודה...

הי דנה,
אם את לא רואה את עצמך בקשר זוגי איתה, מה מטרת גילוי הלב של רגשותייך כלפיה מבחינתך? או בירור רגשותיה כלפייך?
אני מכירה כמובן מצבים בהם חברים/ות מתוודים על רגשותיהם בנסיון להפוך את הקשר לזוגי, או מצבים בהם חברים/ות מבררים את רגשות הצד השני בנסיון לשים גבול ולהבהיר שהחיזור איננו הולם או רלוונטי. מה המסר שתרצי להעביר לה? מה התרחיש הצפוי מבחינתך?

היי טל תודה :)
בעיקרון אני לא רואה שום תרחיש אחרי גילוי הלב, אני סתם רוצה להעלים את סימני השאלה.אין לי מטרה בזה.
את חושבת שאם אין לי מטרה בגילוי הלב הזה, אין צורך לפתוח את הנושא הזה? להמשיך את החברות הטובה שביננו למרות כל המתח שנוצר לפעמים? האם המתח הזה יעבור מתישהו לפי דעתך/נסיונך?

תודה ויום טוב

שלום דנה, איזה סימני שאלה את רוצה להעלים ומאיזו סיבה?
ספציפית אני חושבת ששווה לך לשקול לפתוח קודם את הנושא הזה מולך לפני שאת פותחת את הנושא הזה מולה.

היי שוב,
סימני השאלה שאני רוצה להעלים הם בעיקר האם יש לה רגשות אליי..אני יודעת שזה נשמע טיפשי אבל הייתי רוצה לדעת האם כל "הרמזים" שהיא זורקת לי לפעמים הם באמת רמזים. אני רוצה פשוט לדעת האם יש לה רגשות אליי או שהכל בראש שלי...
מה דעתך? כדאי לפתוח דיון כזה רק מתוך סקרנות (ולא במטרה להיות איתה בקשר זוגי) ?

תודה וסליחה על כל השאלות :)

הי ליטל, כשקשה ורע וזה לא עובר לבד - כדאי לפנות לעזרה של חברים/ות, וכשזה גם זה לא מספיק - כדאי לשקול בחיוב לפנות לטיפול.
במצב של חוסר ביטחון וחוסר אהבה עצמית כדאי מאד לעבור תהליך (למשל במסגרת קבוצת תמיכה, למשל במסגרת טיפול). זה בדרך כלל לא דבר שחולף מקריאת מס' משפטים - יהיו נכונים ככל שיהיו.
כעזרה ראשונה נפשית את יכולה התקשר לער"ן 24 שעות - 1201 מכל טלפון,
מעבר לכך אני ממליצה לך מאד להצטרף לאחת הקבוצות של ארגון הנוער הגאה ולשקול בחיוב לפנות לטיפול.