פורום הומואים, לסביות - יש לך שאלה?

פעמים רבות שנושא המחיר עולה בטיפול יש צורך לבחון לפחות שלושה נושאים:
א. הענינים הטכניים (יש מסגרות שונות בעלויות שונות החל בחינם במרפאות בריאות הנפש, טיפול מסובסד דרך קופות החולים, הנחה לסטודנטים או על בסיס כלכלי בקרב חלק מהמטפלים הפרטיים, תשלום מלא וכד')
ב. מה זה טיפול בשבילי, איזה ערך אני נותן לו והיכן הוא בסדר העדיפויות שלי
ג. אני ופרנסה/כסף/הכנסה
ויש המוסיפים את הנושא הרביעי של מה זה בשבילי לשלם עבור טיפול.
מנסיוני להתעסק רק בתחום הטכני עשוי פעמים רבות לסגור פינה בטרם עת בתחומים האחרים שפירטתי .
אני אתן דוגמה - קרה לא פעם שאדם שלא עבד/התפרנס במידה מעטה ביקש הנחה, ובזכות זה שהנושא התעסוקתי הפך להיות מטרת טיפול ראשונית השתנו הנסיבות וכבר לא היה צורך בהנחה ...למשל אדם שחשש מהומופוביה של בוסים עתידיים אז נמנע מלחפש עבודה או אדם שבשל הומופוביה עצמית וערך עצמי נמוך עסק רק בעבודות פשוטות הרבה מתחת ליכולתו. משם עברנו גם למטרות אחרות. כיצד אני חי באופן שהולם את צרכי כולל מבחינה כלכלית זו מטרה טיפולית ראויה לא פחות מכל מטרה אחרת.

בנוגע להתנגדות - תלוי האם זו התנגדות שיש לפתור אותה טרם הכניסה לטיפול כי היא מהווה חסם המונע אפילו את ההתחלה או שניתן לפתור אותה במסגרת הטיפול. כך או כך מה שעושים עם התנגדות זה לראות מה סיבותיה, והאם ניתן לתת לחסרונות מענה/האם הם מתאזנים לעומת היתרונות.

מכיוון ששאלתך היתה כללית עניתי בקוים כלליים, אם תפרט אשמח לתת התיחסות יותר ספציפית.

אוקי, מה לפרט בעצם? סיבות להתנגדות? אני מניח בשל אופי הנושא,הצורך לדבר על זה על מנת להגיע לפתרונות פרטיים מצד אחד ומצד שני הצורך לשנות את אורח החיים וכו..

שלום ארז, לפעמים לפני החלטה (כמו האם להתחיל בטיפול) אין נצחון בנוקאאוט להחלטה מסוימת אלא בנקודות אל מול האלטרנטיבות.
בפועל לא רק לפניה לטיפול עשויים להיות מחירים, גם לאי פניה לטיפול עשוים להיות, וכל אדם צריך להחליט לאיזה תמהיל (של מחיר ורווחים) הוא מוכן. יש לציין שבמסגרת טיפול אפשר לבחון מחדש גם את הרכב התמהיל - לזהות אולי יתרונות שלא נלקחו בחשבון קודם לכן או לפעמים לחשב מחדש מחירים.
לבסוף אציין שעבור רבים לדבר על זה על מנת להגיע לפתרונות פרטיים והשינוי באורח החיים אלו לא בהכרח סיבות להתנגדות אלא פעמים רבות סיבות כן ללכת לטיפול, אז אולי כדאי לחדד לעצמך את בסיס ההתנגדות כדי לבדוק את נתינת המענה לה.

קצת היה קשה לי להבין חלק מזה, אבל הבנתי את הנושא של ההשלכות של אי פנייה,בעצם שימור המצב הרע של היום.
משום מה עכשיו עצוב לי מאוד.

צר לי לשמוע מדבריך שמצבך כיום רע, ואני מקווה שתמצא את הדרכים לשנות ו/או להעזר על מנת שמצבך ישתפר. אם נוכל לתת לך קצה חוט לשיפור דרך הפורום - נשמח. לפעמים קצה החוט זה כל מה שצריך, ולפעמים קצה החוט שניתן בפורום איננו מספיק וכדאי לשקול בחיוב סיוע נרחב יותר.

קודם כל, להרגע. עכשיו בוא ננסה להבין יחד. הפחדים אותם אתה מתאר מתייחסים לשני היבטים: הראשון לגבי האפשרות להידבקות במחלות מין, והשני נוגע לחששך שמא "הגשמת את הפנטזיה המינית שלך" בשירותי המועדון. לפיכך אענה לך לפי הסדר.
בנוגע לחששך שמא נדבקת במחלות מין - אומנם לא חסרות מחלות מין שניתן להדבק בהן, אולם המחלות הבעייתיות יותר (כגון איידס) מצריכות מגע בין דם לזרע, כאשר הסיכון מתבטא בעיקר באקט החדירה ובעבור הצד הפסיבי (אבל לא רק!). ניתן לשער כי אם אכן היית מקיים יחסי מין מלאים כדוגמת אלה בשירותי המועדון היית זוכר חלק מהאירוע וקרוב לוודאי שהיית מרגיש כאב מסוים או תחושת אי נוחות בבוקר. אני משער שפחדיך במקרה זה מוגזמים מדי והסיכוי שאכן נדבקת, אם בכלל עשית משהו, הוא מזערי. יחד עם זאת, להפגת חששותיך, הייתי ממליץ לך לגשת כחודשיים לאחר האירוע ולערוך בדיקת איידס (מהירה או רגילה), בועד למחמה באיידס הבדיקות הן אנונימיות. תמיד טוב להבדק וזה מומלץ לכל אחד.
בנוגע לחששך השני שמא הגשמת את הפנטזיות שלך - לא ברור לי ממה אתה חושש? האם זה כי קשה לך להתמודד עם משיכתך לגברים? או שמא מהחשש שהחברים גילו את נטייתך? האלכוהול כידוע גורם לנו להתנהג באופן טבעי, ללא עכבות וללא ריסון ערכי ונורמטיבי, כפי שנאמר: "נכנס יין - יצא סוד". האם זה שמבלבל אותך? אשמח אם תפרט יותר.
ומילה אחרונה - פעמים רבות בשעה שאנו חוששים, אנו נוטים להקצין את התסריטים השליליים בראשנו ומגבירים את תחושת החרדה. כעבור זמן מה אנו מגלים כי החשש היה מוגזם וסתם "ניפחנו" אותו בלי הגיון. נראה לי כי זה גם המקרה אצלך, לכן נסה להרגע ולצאת מהלחץ.
אשמח לשמוע את דעתך

ראשית אני רוצה להודות לך על התגובה המהירה ועל ההבנה שגילית למצבי .
זה מאוד מעודד לדעת שיש אנשים שקשובים לצרכים של אחרים ומוכגים לעזור .
מאז שכתבתי לך שוחחתי עם חבר נוסף שהיה נוכח במועדון והוא אישר שהייתי בטווח ראיה רוב הזמן למרות שהתרוצצתי ללא הרף בין הבר לרצפת הריקודים .
אז בקשר לזה אני מתחיל להרגע . תודה .

אני דו מיני תמיד ידעתי את זה . כשאני רואה דבר יפה אני נמשך אליו אפילו פעם התנשקתי עם קוקסינל ונהנתי מזה . אני אוהב מגע אני תמיד מפנטז על גברים במיוחד שאני הפסיבי . אני נחשב לבחור נאה ויש לי הצלחה לא רעה עם נשים אך מעולם לא ידעתי איך לגשת לגבר אולי מחשש לדחיה .
אני חי בדרום אפריקה יש פה הרבה הומואים וזה מאוד פתוח אך אני חושש שיגלו את נטיותי גם בגלל שאני לא ממש גאה בזה וגם בגלל המוניטין של ה"רודף שמלות" שנדבק אלי במשך השנים ויותר מכך המשפחה בקיצור הסיפור הרגיל . כמובן שאשמח אם אפגוש בחור כמוני שרוצה מערכת יחסים דיסקרטית אך יש לי סבלנות ובינתיים אשמח להמשיך לפנטז.

אני מודה לך ולעובדי האתר על הרצון והסבלנות לעזור
אתם עושים את העולם מקום יפה יותר

אני שמח לשמוע שנרגעת, ומאחל לך חיים אותנטיים ומספקים עם מי שתמצא לנכון ובקצב שיתאים לך. בהצלחה

מיכל שלום, תשובות לשאלותייך:
מישהו בהחלט באמת יכול להיות ביסקסואל. כלומר להימשך הן לגברים והן לנשים. המשיכה לא בהכרח 50/50.
ביסקסואליות איננה עומדת בסתירה לזוגיות או הורות, אלא משמעה שפוטנציאל הזוגיות או ההורות (אם בכך את מעונינת) יכול להיות עם גבר או עם אישה.
יש מי שביסקסואליות עבורם היא שמגדר היא רק אחת התכונות בבן האדם שמולם והם בוחרים את הפרטנרים/ות לפי תכונות אחרות. יש מי שביסקסואליות עבורם היא הרצון להיות או הפוטנציאל להיות עם שני המינים בקשרים.
אדם יכול להיות בקשר זוגי, פוליאמורי (רב משתתפים), מונוגמי (עם בלעדיות) או לא מונוגמי תהיה נטייתו אשר תהיה, ואין קשר הכרחי בין נטיה מינית לסוג הקשרים בהם האדם מעונין.

עם זאת זה שמישהו יכול להיות ביסקסואל, לא אומר שכל אדם הוא ביסקסואל.

האם את נמשכת גם לגברים וגם לנשים וכיצד תרצי לשלב זאת בחייך אלו שאלות רלוונטיות, והתשובות צריכות בדרך כלל להיות אצלך - התשובה על הראשונה היא ידע שלך אמור להיות אותו והתשובה על השניה תלויה בהחלטות שאת תקבלי בעתיד.
לפעמים למרות שהתשובות צריכות להיות אצלנו מרגישים בלבול סביב השאלות האלו - ואז כל מקרה לגופו לפי הגורם לבלבול - לפעמים הגורם לבלבול הוא תפיסות שגויות (למשל שביסקסואליות חייבת להיות גם וגם במקביל כל הזמן), לפעמים הגורם לבלבול הוא פחות מדי זמן שהאדם נותן לעצמו כדי לזהות את העדפותיו, לפעמים הגורם לבלבול זו חרדה שפוגעת ביכולת האדם להתחבר לרגשותיו. במקרים אלו ניתן לראות האם דברים מתבהרים עם הזמן ואם מרגישים צורך בסיוע חיצוני ניתן כמובן גם לפנות לאיש/ת מקצוע גיי פרינדלי.

מה דעתך?

תמי היקרה,
התחושות הקשות שאת מתארת של פחד פגיעות וכעס היו והינן משותפות לרבים/ות הן לפני שנה והן סביב אירועים מזכירים כמו יום השנה כמובן , אבל גם בחצי שנה לרצח, או כשהיו בעבר שמועות על כך שהרוצח נתפס וכשהן התבדו וכד'.
עם זאת, למרות שהתוכן משותף לרבים/ות, יש מצבים בהם הבעיה היא לא עם התוכן אלא עם כמות ועוצמת הסבל וההשפעה שלהם על חייך, שעשויות להיות שונות מאדם לאדם.
כבעלת הכשרה לטיפול בטראומה לפני כשנה סביב הרצח בבר נוער טיפלתי בשיטה יעודית לטראומה במספר א/נשים שהגם רובם לא היו במעגל הראשון של הנפגעים הם היו במעגל השני או השלישי (היו בעבר בבית האגודה/בבר נוער/שייכים לקהילה/גרים ליד) שהרגשות השליליים לאחר הפיגוע פגעו ביכולת שלהם לישון, לתפקד, לחשוב באופן צלול בשל הכעס והפחד וכד', וגם במהלך השנה שחלפה היו טיפטופים של אנשים שפנו אלי שבעצם סיבת הפניה היתה דברים שהתחילו בעקבות הרצח בבר נוער (סיוטים למשל).
מנסיוני תיאורים של "הכל חוזר אלי" יכולים למעשה להיות לפעמים סוג של פלאשבק בעקבות חוויה טראומתית, ואם עוצמת רגשותייך מפריעה לך, ונדמה מהודעתך שכך הוא, מספר פגישות של טיפול יעודי לטראומה יכול מאד לסייע בהקשר כזה להפסקת סימפטומים (הפסקת נדודי שינה/הפסקת סיוטים/הפסקת פלאשבקים/צמצום חרדה) וצמצום כמות ועוצמת הסבל.
זו נקודה מאד חשובה אז אני אחדד אותה - זה שיש סיבה לתוכן מסוים, לא אומר שצריך להסכים לכל עוצמה של סבל כתוצאה ממנו. לפעמים אנשים סבורים בטעות שאם המצב המקורי שגרם את המצוקה ההתחלתית לא הפיך (קשר שנגמר, אובדן, פיגוע) אז אין מה לעשות מבחינה טיפולית עם עוצמת הסבל- וזו טעות מצערת. בהחלט יש מה לעשות מבחינה טיפולית כדי לשחזר או ליצור את יכולת ההתמודדות גם עם דברים קשים וגם עם דברים קשים מאד ברמת הפרט וברמת יכולתו להתמך על ידי הסביבה. . כאמור בהקשר של חוויות טראומתיות מנסיוני טיפול יעודי לטראומה יעיל מאד תוך זמן קצר מאד.

העלת שאלה חשובה וניכר כי הנושא מטריד אותך. ראשית, ברצוני להבהיר כי לעובדה שגדלת בחברת נשים וקיבלת חינוך נשי (ולא ברור לי מה זה בדיוק אומר) אין קשר לנטייתך המינית. נטייה מינית ככל הידוע לנו כיום היא מולדת בבסיסה ולסביבה אין כמעט השפעה על קיומה, אם בכלל. שנית, על אף שלא פירטת את גילך, אני מניח שאתה צעיר בשנות העשרים, ואנסה לענות לך בהתאם.
אתה מתאר מצב שבו יש לך קשר ממושך עם בחורה המספק אותך מינית, אתה נהנה מהיחסים ביניכם ואף מרגיש אליה סוג של אהבה. אולם אין לך רגש של תשוקה מינית כלפיה. רגשות אליה לדבריך, שמורים אצלך כלפי גברים בלבד ותמיד חשת משיכה מינית ופינטזת על גברים ולא על נשים.
למשיכה המינית ולרגש התשוקה יש חלק חשוב מאוד במערכות יחסינו הזוגיים והאינטימיים. תחושות אלה מאפשרות לנו להרגיש כי אנו מוצאים סיפוק אמיתי בקשר עם בן/בת זוגנו ובעזרתו אנו מממשים את העצמי האמיתי שלנו. על רקע זה עולה שאלתך ומובנת. שכן אינך בטוח כי למרות הקשר הממושך עם בת זוגך אתה אכן מממש את משיכתך האמיתית. לאור דבריך, הייתי ממליץ לך לנסות ולחוות גם קשרים ומערכות יחסים עם גברים. נראה לי כי רק מתוך ניסיון וחוויה תוכל לעצב לעצמך את זהותך המינית. ובהקשר זה חשוב לי לציין כי אין זה כלל משנה האם הגדרתך תהיה ביסקסואל או הומוסקסואל, כל עוד תצליח לחוות רגשות אמיתיים של משיכה מינית, תשוקה ואהבה אירוטית.
הדבר היחיד הבעייתי שעולה מדבריך, הוא הפחד שלך שמא תגלה שאתה הומוסקסואל. בנסיבות אלה חששך שמא הינך נכנס לקשר מחייב עם בחורה בהחלט מוצדק, אך בהתרשמותי החשש נובע גם מעצם הגילוי כי זוהי אכן זהותך המינית. יתכן כי פחד זה גם משפיע על תפיסתך כיום את הקשר שיש לך ומנע ממך בעבר לנסות לחוות קשרים עם גברים. אם אתה מעוניין אתה מוזמן לפרט יותר על תחושותיך בנושא זה, ולספר לנו מה דעתך בעניין.
אני מקווה שעניתי לשאלתך.

אכן הנושא שמטריד אותי בקשר הוא התשוקה המינית והאהבה האירוטית. אני מאד מבולבל איזו אהבה אני חש, אבל אין לי ספק שיש לי תשוקה מינית חזקה כלפי גברים. מצד אחד קשה לי מאד לוותר עליה, זה קשר מאד רציני. מצד שני, נושא התשוקה לגברים מטריד אותי מאד, וגורם לי לחשוב שמא אני לא באמת בשלמותי בקשר, ולכן מפחד להתחתן מתוך חוסר שלמות - לא נראה לי שזה יהיה פייר לשנינו. דיברנו על זה שנינו (אני וחברה שלי) והחלטנו שכדאי שאני אנסה עם גברים. פשוט קשה לי לעזוב אותה עקב הרגשות שיש לי כלפיה, ואכן גם קשה לי עם מה שאני עלול לגלות על עצמי.

לגבי גילי - אני בסוף שנות העשרים, לקראת השלושים.

נראה לי כי מודעותך העצמית משרתת אותך היטב. להתחייב למערכת יחסים ארוכת טווח בעלת אהבה חברית, הערכה וחיבה, אך נטולת משיכה אירוטית ותשוקה, יהיה מעשה אשר השלכותיו עלולות להרוס בעתיד גם את המרכיבים הטובים שבקשר ביניכם. לצערי מתוקף עבודתי, אני מכיר מקרים רבים כאלה בהם שני הצדדים יוצאים פגועים.
לפיכך, אני מתרשם כי ראייתך את המצב היא מפוכחת ונכונה והיכולת של שניכם לשבת ולדבר על הנושא באופן גלוי ראויה בעיניי לכל הערכה. זה בהחלט מעיד על קשר חזק ותומך. בנוסף, ניסיונך לצאת לדרך חדשה אינו מחייב את הפסקת הקשר ביניכם. יתכן כי דווקא מהמקום הנכון יותר תצמח ביניכם חברות אמיצה (לא זוגיות) בעלת כל המרכיבים הקודמים אך כזו שאינה דורשת גם אהבה אירוטית.
באשר לפחד ולחשש מה תגלה על עצמך, נראה לי מדבריך כי אתה כבר יודע לאיזה כיוון הינך נמשך מינית. כל השאר קשור בהתמודדות עם הסטיגמות והסטריאוטיפים החברתיים הקשורים להגדרת ההומוסקסואליות. אכן, התהליך עלול להיות מאיים ואינו קל. אולם רבים וטובים עוברים אותו ובזכותו מצליחים להתחבר לעצמי האותנטי שלהם וע"י כך לחיות חיים מלאים ומספקים יותר. אני בהחלט חושב שאתה כמו כולם, זכאי לנסות ולהגיע לחיים כאלה.
מקווה שעזרתי, ושיהיה בהצלחה.

יש מידה של הגיון בדבריך. אך הכאב עדיין גדול משאת. בלבי הייתה תקוה שנוכל לקיים קשר זוגי המבוסס על חברות אמיתית ומחוייבות, וזה בהתבסס על הרבה מאמרים שקראתי בנושא שאומרים שגם ככה אצל רוב הזוגות המשיכה והתשוקה עוברת עם הזמן ומה שנשאר זה החברות. השאלה אם זה פייר למישהו מאיתנו להיכנס מראש לקשר שבו התשוקה המינית היא בעיקר מצדה ופחות מצדי. אגב, במידה ואני אכן הומו, אז מדוע אני נהנה מהחדירה עצמה ומהסקס? ואגב, ברור לי שלא מובטח לי אושר בחיים הומוסקסואליים, וגם שם התשוקה עלולה להיעלם במהלך הקשר. ואז מה? הבעיה האמיתית בחיים כאלו, שזה איפשהו מרחיק אותי מהחלום על חיי משפחה רגילים, וזה כואב. כי עם זוגתי אני כן יכול לראות חיי משפחה בעתיד, לולא הנושא הכה מטריד הנ"ל.

אתה מעלה קונפליקט עמוק ומהותי שרק אתה לאור התנסויותיך תוכל למצוא לו מענה. שאלותיך חשובות ונכונות ומבטאות את המצוקה והקושי שאתה חווה לאור קונפליקט זה. כאב הפרידה מהקשר התומך והמגן אכן קשה ומכביד, אולם אני מתרשם ,כפי שכבר אמרתי, כי קושי זה מוזן גם בשל פחדיך מעצם ההכרה במשיכתך המינית כלפי גברים. נראה לי לאור כל זאת, כי כפי שבעצמך סיכמת עם בת זוגתך, עליך לנסות לבטא ולממש את משיכתך זו, ורק אחרי שתצבור די נסיונות תוכל להחליט מהי העדפתך. אולם בתחושתי, אתה חייב לעצמך את ההתנסויות הללו, בטרם תתחייב לדרך שאינך שלם עימה. בנוסף, ייתכן שייעוץ או טיפול לתקופה קצרה אצל מטפל/ת גיי פרנדלי היה עוזר לך להתמודד טוב יותר עם חששותיך בנושא זה.
בהצלחה

על התגובה המהירה. אני אשקול את צעדיי להמשך.

ראשית, אני ממליץ כי תפני שאלה זו לפורומים העוסקים בנושא של זוגיות ויחסים. נראה לי כי הם מוסמכים יותר במתן תשובה לשאלתך.
יחד עם זאת ומאחר והעלת שאלה חשובה, אומר כי לדעתי ומתוך אופן תיאורך, נראה כי יש בעיה. יחסי מין ומגע גופני הם חלק חשוב ובלתי נפרד מהזוגיות ובמיוחד כאשר מדובר בבני זוג צעירים כמוכם. מבחינה זו יכולות להיות מספר סיבות להימנעותו של בן זוגך מיחסים אלה. בין שהוא אכן מעדיף להימנע באופן כללי ממגע ומיחסי מין, בין שקיים משהו שמפריע לו, ויתכן אף שקיימת סתירה עם נטייתו המינית. מכל מקום, נראה לי כי עליכם לפתור את הבעיה ע"י שיחה ותקשורת כנה בין שניכם ואף בעזרת איש מקצוע. מאוד לא מומלץ להשאיר את המצב כפי שהוא כבר בתחילת הזוגיות.
מקווה שעזרתי.

דפנה שלום
גיל 9 מציין את השלב ההתחלתי בתהליך ההתבגרות. בסיומו של התהליך רוכש המתבגר את דפוסי ההתייחסות שלו אל בני המין אליו הוא נמשך ומעוצבת לרוב גם זהותו המינית. זהו תהליך מורכב המציב לעיתים אתגרים לא מעטים, וקצב התפתחותו שונה מאדם לאדם. בשלב זה בחייו של אחיך, קשה מאוד ואף לא רצוי לנסות ולאפיין את זהותו המינית. יש לתת לו לעשות כן, בדרכו שלו ובקצב המתאים לו. יחד עם זאת, בין שזהותו המינית תהא כזו או אחרת, חשוב מאוד כי בבית תשרור אווירה מקבלת. קל וחומר במידה ונטייתו המינית היא הומוסקסואלית. בנסיבות אלה עומדת בפניו תקופה לא קלה ולעיתים אף מאיימת והדבר החשוב ביותר הוא תחושתו ובטחונו בתמיכתה של המשפחה. בכל מקרה, אין להעיר או חלילה לבקר. מתבגר המרגיש בטוח בתמיכתה וקבלתה של משפחתו רבים סיכוייו להתמודד טוב יותר עם אתגרים מבחוץ.
אני מקווה שתשובתי עזרה. את מוזמנת לשאול שוב אם יש צורך.

תודה רבה, ידין. המחקר שהבאת הוא בהחלט מחקר חשוב והוא מצטרף למחקרים רבים אחרים המצביעים ומעידים על חשיבותה של התמיכה המשפחתית והאינטראקציה החיובית עם ההורים בעבור ילדים בכלל ובעבור מתבגרים להטב"ים בפרט. כאמור, קבלה של הילד/ה בקרב המשפחה מגבירה את ביטחונו העצמי, דימויו העצמי, בריאותו הנפשית והפיזית ואת האופטימיות שבו לגבי אפשרויותיו לנהל חיים מאושרים ומספקים בעתיד. מסיבה זו כפי שאמרת אכן חשוב גם לבטא ולהדגיש פתיחות וקבלה מצד ההורים גם לזהות מגדרית ומינית שאינה נורמטיבית, כך שהילד במידה וזהותו להטב"ית (הומוסקסואל, לסבית, ביסקסואל או טרנסג'נדר) אינו מפתח רגשי אשמה, מרירות, תסכול וחרדות הפוגעים בבריאותו הנפשית.
תודה רבה ובהצלחה עם האתר החשוב שלכם.

שלום לך. נטיה מינית לסבית קשורה למשיכה רגשית ומינית לנשים, אך בתיאור שהבאת נשמע שהמוקד איננו בהכרח משיכה אלא תחושה של כפייתיות. תקני אותי אם אני טועה אבל מהודעתך עולה שהדינמיקה היא לא תחושת משיכה לנשים המובילה באופן טבעי לגילוי ענין פיזי בנשים, אלא תחושה של כפייתיות בבחינת חזה של נשים לצד נסיונות לשכנע את עצמך שאולי זה על רקע משיכה.
התנהגות כפייתית נובעת בעיקר מרמות חרדה גבוהות. התכנים שלה יכולים להשתנות מאדם לאדם (אחד יבדוק כל פעם אם הדלת נעולה, השניה תבדוק כל פעם אם ידיה נקיות לגמרי וכך הלאה). אחד המאפיינים הבולטים בהתנהגות כפייתית היא שהיא לא כפופה להגיון בתכנים ובתדירות.
במידה ומה שתיארת מציק לך הייתי מציעה לשקול בחיוב לפנות לייעוץ מקצועי כדי לבדוק האם אכן מדובר בחרדה והתנהגות כפייתית ובמידה וכן להתאים טיפול לצמצום החרדה.
בנוגע לנטייה המינית - אל חשש, רמות חרדה גבוהות פוגעות ביכולת לזהות רגשות כך שטיפול שיצמצם חרדה יאפשר לך להתחבר חזרה למה שאת מרגישה, חיבור בו יש צורך כדי לדעת למי את נמשכת.

היי טל,

תודה על המענה. אני חושבת שחלק מזה נובע מסקרנות. כאילו מצד אחד שיוצא לי לשוחח עם בנות יפות ממני זה "מציק" לי מבפנים ואני מנסה למצוא בהן איזה פאק.
משום מה, זה משהו שהכנסתי לעצמי לראש וזה לא יוצא. זה חלק מהכפייתיות?

שלום לך, מחשבה שלא מרפה ומטרידה בנוכחותה, נחשבת למחשבה טורדנית, וגם היא מסמנת על פי רוב על רמת חרדה גבוהה.

היי, מצטערת על השרשור רק דבר אחרון לא ברור לי, מדוע אני "משכנעת" את עצמי כאילו רוצה בכך, למרות שאני יודעת עמוק בפנים שזה לא נכון ויש לי משיכה טוטאלית לבנים.
האם ישנו סיכוי שזה מעבר לכפייתיות שציינתי?

אחד המאפיינים הבולטים בהתנהגות כפייתית היא שהיא לא כפופה להגיון בתכנים ובתדירות.
עבודה על הפחתת החרדה תאפשר לך מעבר להפסקת התנהגות כפייתית ומחשבות טורדניות תנאים להתחבר למה שאת מרגישה, שכן הדינמיקה שאת מתארת של שאלות טורדניות שרצות "בלופ" ולא מרפות לא מאפשרת הקשבה ובירור.

בתיה היקרה,
כמובן שהוריה צריכים להיות מיודעים שהחתונה איננה עוד רלוונטית, אך לעניות דעתי לאחר שבנך העביר את המסר של סיום הקשר לחברתו לשעבר האחריות על העברת המסר למשפחתה עובר אליה.
נשמע מהמעט שסיפרת שהחברה לשעבר זקוקה לתמיכה כדי להתמודד עם השלכות הפרידה וביטול תכנון החתונה לאור כך שהיא מתקשה לשתף את הוריה. אם אתם עדין בקשר איתה כדאי לעודד אותה לפנות לסיוע. במידה ואינכם בקשר איתה הייתי מציעה בכל זאת להתקשר אליה לספר על הוריה ולשאול האם היא מעדיפה שהוריה ישמעו מכם בפעם הבאה שהם מתקשרים שבנך וביתם נפרדו או שהיא מעדיפה להסדיר זאת איתם.
לתשומת ליבך - המידע שהחתונה מבוטלת והמידע שבנך יצא מהארון אלו שני פריטי מידע שונים, ההורים צריכים כמובן לדעת את הראשון, אבל לשיקולו של בנך ושל חברתו לשעבר האם לשתף אותם בשלב זה בפריט המידע השני.
אם יש לך או לבנך שאלות נוספות נשמח לעמוד לרשותכם.

פרידה זה דבר כואב. זהו תהליך המאלץ אותנו להיפרד מאדם שהיה חלק מאיתנו, מהייצוג שלו עבורינו ומה שהוא סימל בשבילנו. תהליך הפרידה ככל תהליך של אבל, דורש מאיתנו להשלים עם אובדנו ויחד עם זה אובדנן של הפנטזיות והציפיות שהיו לנו ביחס אליו. בהתאם לטיב ומשך מערכת היחסים, מבנה האישיות, אופן הפרידה וגורמים נוספים, יכול תהליך זה להימשך החל ממספר שבועות ועד למספר שנים.
אתה מתאר מצב בו לאחר פרידה שהתרחשה לפני כשנה וקצת, איבדת כל עניין ואמון במערכות יחסים והפכת לאטום רגשית. בנוסף, כתוצאה מהפגיעה שאתה חש בשל איבוד הקשר איבדת גם את ביטחונך העצמי. תחושות אלו מוכרות ונובעות מאותו תהליך של אבל שאתה עדיין עובר ואשר מונע ממך להיתפנות לקשרים נוספים. ניתן להבין מהתמונה שתיארת כי מצב זה אכן מדכא את יצר החיים שלך ומונע ממך להמשיך לצמוח ולהתפתח בחייך האינטימיים (אם כי אין המדובר כאן בדיכאון קליני כהגדרתו).
תחושות ורגשות אלה שהינך חווה אכן אמורות לחלוף עם הזמן, אולם כפי שרשמתי, מסגרת זמן זו היא אינדיווידואלית לכל אחד ומשתנה בהתאם לנסיבות. מבחינה זו ייעוץ מקצועי יכול להטיב עימך ולעזור לך לעבד את האבל ואת תהליך הפרידה בצורה טובה יותר, לאפשר לך הבנה טובה יותר של דפוסי הזוגיות והאינטימיות שלך ובכך גם להחיש את סיומו של התהליך ולאפשר לך להמשיך בחייך ולמצוא את בן זוגך הבא.
בהצלחה

שלום לך,
כמו שנוכחת לראות בעצמך פעמים רבות הירידות על כך שמישהי לסבית או מישהו הומו לא קשורות בכלל לנטיה מינית, אלא ל"עברות מגדריות". כלומר אלו חלק מהסנקציות על גבר שמתנהג "נשי" מדי או לא "גברי" מספיק, או על נשים שמתנהגות "גברי" מדי או לא "נשי" מספיק. מנסים למשטר אותך, כדי ש"תחזרי לקוים" ואחרי כל הלחץ החברתי הזה אומרים שההבדלים האלו טבעיים...
בנוגע למה אפשר לעשות בנוגע לזה - יש כאלו שמישרות קו עם הסביבה כי המחיר של לא לישר גבוה להן מדי, יש כאלו שעומדות על שלהן כי המחיר של להתישר גבוה להן מדי, ויש כאלו שלפעמים ככה לפעמים ככה, תלוי איפה הן נמצאות ומה הן מוכנות לשלם.
זה שונה מאחת לאחת מה המחירים שהיא צריכה לשלם, מה המחירים שהיא מוכנה לשלם ומה התמיכה שיש לה בסביבה שלה כדי להמשיך להיות היא עצמה מבלי להתיישר. זה גם משתנה לאורך החיים - בבית הספר ובצבא יותר לוחצים, באוניברסיטה הלחץ יותר עקיף.
התנועה החברתית שעוסקת בנושאים האלו ומתקוממת סביב מה שאת מתארת נקראת התנועה הפמיניסטית. את יכולה לקרוא עליה בספרים כמו "מה זה בכלל פמיניזם ואיך קרה שאנחנו לא יודעות על זה כלום" או באינטרנט. תוכלי לראות שאת ממש לא היחידה שמתמודדת עם המישטור הזה ותוכלי אם תרצי גם להצטרף לאחרות שמנסות לפעול נגד המישטור הלא הוגן הזה.

השאלה האם אדם בעל נטיה מינית הומוסקסואלית יכול לקיים יחסי מין עם אישה היא שאלה אינדיוידואלית התלויה גם בנסיבות. כעקרון אין שום מניעה טכנית לכך. עוררות מינית בהחלט יכולה להיות מושגת גם בין גבר הומו לאישה במצבים אינטימיים. יחד עם זאת אין דרך להבטיח כי העוררות תשמר לזמן רב או אף תגרם כאשר מדובר בנסיבות בהן המפגש עצמו נובע מתוך לחץ חברתי ומלווה בחרדות ביצועיות.
נראה לי כי אם, מתוך רצון אמיתי שלך, הינך מעוניין לבחון את יכולתך לקיים יחסי מין עם בחורה, אזי היה רצוי כי תמצא לך מישהי שיש לך שפה משותפת עימה, שנוח לך בחברתה, ושאתה מרגיש שהיא יכולה להיות שותפה אינטימית נכונה עבורך. בנסיבות אלו, ותוך כדי התפתחות הדרגתית של רגשי חיבה, הערכה ורצון הדדי תוכל לבחון את יכולתך זו, ללא כל לחץ סביבתי. אולם כאשר לחץ זה קיים והסיבה למפגש האינטימי עצמו כפי שתיארת איננה אותנטית (נובעת מסיבות חיצוניות), רבים הסיכויים לחוסר הצלחתו.
וכאן אני נכנס לשאלה המהותית יותר בעיניי: האם לדעתך נכון הוא לנסות לשכב עם בחורה רק בשביל לרצות את הציפיות החברתיות של הסובבים אותך? האם נכון הוא לדעתך לנהוג באופן הנוגד את טבעך ואת נטייתך ולעשות משהו שאינך חפץ בו ושאינו מושך אותך כפי שהסברת, רק בשביל שלא להיתפס כשונה ע"י החברה?
ברור לי שבגילך הצעיר אלו הן שאלות מהותיות וכבדות משקל עבורך, וההתמודדות עימן אינה קלה כלל וכלל. יחד עם זאת, אני מאמין שאתה חייב לעצמך את התשובות הללו.
אשמח אם תשתף אותי מה דעתך.

אני חושב שכדאי לנסות לפחות להיות עם אישה, ובסיטואציה כזאת של מין כמעט מזדמן זה אולי יותר פשוט מחיזור ארוך בלי משיכה שכרוך בלשקר לבחורה לאורך זמן. זה לא רק לרצות אחרים (למרות שגם זה), זה גם לבדוק את עצמי.

שאלתך נגעה לסיכוייך לתפקד מינית במסגרת אותו טיול בו אתה מצופה לקיים יחסים עם בחורה. כאמור, סיכויים אלה גבוהים יותר כאשר המפגש נערך מתוך רצון הדדי, שיתוף וחיבה מאשר מתוך לחץ חברתי וחרדת ביצוע. יחד עם זאת, אם אתה מוצא במסגרת זו הזדמנות נוחה לבחינה עצמית של תחושותיך ומשיכתך המינית, זו בהחלט יכולה להיות חוויה מעשירה עבורך, ובתנאי שלא תהייה מלחיצה מדי עבורך (ותהא תוצאתה אשר תהא).
תהנה מהטיול ובהצלחה.

סתם באתי קרא פה וראיתי את ההודעה...
מה חייב,אם אתה לא אוהב נשים-פשוט על תשכב איתה!
-היא רק עלולה להיפגע מזה קשות
למה אתה חושב שאתה חייב לשכב איתה עם אתה בעצם לא רוצה?
מה כבר החברה תעשה לך?תרביץ לך?
אתם כבר בסביבות גיל העשרים לא 8
פשוט תגיד שלא הלך לך...
אולי אתה לא באמת הומו,אולי סתם אתה צריך חברה נורמלית
אתה יודע שיש מלא סוגים של בנות...אולי פשוט יצא לך להיות בסביבה
של בנות מגעילות שלא אהבת
-אבל תדע שלא כל הבנות הן פאקצ'ות או חנג'ות,יש גם סוגים אחרים

(אתה נמצא בחברת ערסים או משהוא??)

הי חגית,
כשיש חלום, התוכן פעמים רבות איננו פשוטו כמשמעו. לרוב מה מרגישים כלפי מה שקרה בחלום מיצג יותר מאשר מה שקרה מבחינת אירועים בחלום.
זה שחלמת שהתנשקת עם ילדה לא אומר בהכרח שאת רוצה לעשות זאת במציאות, זו אחת האפשרויות, זה יכול להיות גם תוכן ששמעת או נתקלת בו בסרט/ספר/בסביבה והחרדה היא זו שגורמת לחלום הזה להיות חלום חוזר.
לחץ פוגע ביכולת שלנו לחשוב ולהרגיש, ככל שתהיי לחוצה פחות, תוכלי להתחבר למה שאת מרגישה יותר. שאלת איך אמורים לדעת למי נמשכים - לא אמורים לדעת מראש, מסתובבים בעולם, ורואים מה קורה בפועל. הכוונה היא למה קורה במציאות מבחינת רצונות, או לכל הפחות בחלומות שהם פנטזיות רצויות, לא למה שקורה בחלום כזה או אחר.

את בגיל ההתבגרות (נמחקה התבטאות לא הולמת - ט.ק.)
קיצר חלומות הם לא מציעותיים
ואת בכלל בגיל שאנחנו רובנו לא תמיד בטוחים בזהות המינית שלנו
-חלומות שאת חולמת בלילה הם סתם שטויות
ואל תתני להם להשפיע על החיים האמיתיים שלך:)
-תאמיני לי,גם אני האמנתי שחלומות לילה הם סוג של "נבואה" חחחח
ואם פתעום תתחילי לחלום שאת מתנשקת עםם...קיר
(סליחה על הגסות)חלומות זה שטויות תאמיני לי^^

נ.ב.
אם את באמת מרגישה לסבית
-יש לי בנות לסביות בבצפר(אני לא אחת מהם)
אז אם תרצי...את מוזמנת להכיר אותם- (נמחקה התבטאות לא הולמת ט.ק.)

שלום רב
בגיל ההתבגרות בו אתה נמצא אין זה יוצא מן הכלל להרגיש משיכה למתבגרים הצעירים ממך ובפרט כאשר הפער עליו אתה מדבר הוא של כשלוש שנים לערך. אנשים רבים נוטים להרגיש משיכה לאלו המבוגרים מהם במעט או לכאלו הצעירים מהם במעט וזו העדפה אישית מקובלת. במהלך החיים גם העדפה אישית זו יכולה להשתנות.
הגדרתה של הפדופיליה מתייחסת לרוב לגילאי 16 ומעלה הנמשכים לצעירים מהם בחמש שנים לפחות. כך שמבחינה זו אין לך סיבה לדאוג. אולם במידה ואתה מרגיש כי הינך מתבגר ועדיין מוצא עצמך נמשך אך ורק לגילאי 7-8, יהיה מקום לפנות ליעוץ מקצועי ולבחון סוגיה זו, שכן דפוס משיכה זה עלול להפריע לך לבסס קשר רגשי יציב עם בן / בת זוג מתאימים.
כאשר מדובר במערכת יחסים הומוסקסואלית, מציאת בן זוג המבוגר או צעיר ממך, אינה דבר יוצא דופן. פעמים רבות דווקא פער הגילאים תורם רבות לייצובה של מערכת היחסים בין שני הגברים (כל זאת בהנחה כמובן ששניהם מעל גיל 16).
אני מקווה שעזרתי. אתה מוזמן לשאול שוב אם תרצה.

דבי שלום, במצעד משתתפים אנשים הן מהקהילה והן מתומכיה, כמעט מכל גיל.
כשאת שואלת איך משכנעים שני דברים נראים לי רלוונטים -
א. מה הנימוקים שניתנו לסירוב? (לפי הנימוקים ניתן לתת מענים לחששות)
ב. הדינמיקה שתיארת בה ניתנה לו זכות וטו על רצון שניכם. רצון הילד לא צריך לגבור על רצון ההורה, אבל עולה השאלה מה אתם נוהגים לעשות ביניכם כשישנה התנגשות בין רצון ההורים.

מה דעתך?