פורום יחסים, זוגיות ונישואין - יש לך שאלה?

הי,
אשמח לקבל את דעתכם ועצתכם בנושא.
אני נימצאת במערכת זוגית כבר 5 וחצי שנים.
כל תקופת הזוגיות היו עליות ומורדות כמו בכל קשר זוגי.
לפני כשנה בערך בן זוגי החליט לעשות טיול לתקופה ממשוכת לארצות המזרח (הודו)
לאחר דיון לא קל,החלטנו שממשיכים ביחד ואני אחכה לו פה.
מאז שחזר הכל השתנה.
אני מרגישה כ"מיותרת" בחיו אפעם אין לו זמן אלי נפגשים לעיתים רחוקות.
הוא משלב בין עבודה ולימודים.
הגעתי למצב שאיני יכולה לסבול זאת יותר וגם לי יש את הרצונות שלי (תשומת לב,חיבה..)
התשובה שלו בנושא שכרגע אין מה לעשות זוהי תקופה לחוצה.
האם אני צריכה לחכות גם את התקופה של השהות שלו בחו"ל ? וגם את התקופה הלחוצה עכשיו?
שאינני יודעת כמה זמן תערך!!!
איך לגרום לו לרדוף אחרי שוב? להעריך אותי ולא להתקשר אליי שיש לו זמן?
האם הגיע הזמן לחתוך?

בבקשה תייעצו לי.

כתבתי לא מעט פעמים בפורום הזה נשואה + 2 נשואה 9 שנים לא התחתנתי עם בעלי מתוך התאהבות גדולה , חשבתי שהוא בחור טוב והתאים לי הקשר התכלית.
היום אחרי 9 שנים אני יכולה לאמר שאנ י לא ממש מתה על האופי שלו הוא עצלן אדיש יש חילוקי דיעות בנוגע לילדים אני לא מרגישה שיש לי קשר של חיזור איתו או רומנטי הוא יוזם סקס אני מרוב כעיסים לפעמים עצורה למרות שאני משתפת פעולה וסהכ יש משיכה זה לא בעננים אני לא מתה על המגע שלו על הנשיקות שלו אין לי ממש קטע רומנטי איתו וזה חסר לי בחודשיים האחרונים הוא פחות יוזם מין אני מרגישה די חסרת אהבה בטירוף.
בשנתיים האחרונות אני בקשר ריגשי עם גבר שעובד איתי זה התחיל אצלי מקטע של תשומת לב וזה ניגמר בזה שתקרבנו מאוד אחד לשנייה אנחנו יודעים הרבה אחד על השנייה זה הגיע לרמות של טלפונים הודעות מגע פיזי קל נשיקות ליטופים הוא אומר לי מאות פעמים שהוא אוהב אותי איתו אני מרגישה נחשקת אהובה ילדה מושכת ואני לא יכולה לסיים איתו את הקשר כל פעם אני מנסה הוא מבחינתו מכבד את הקשה שלי ואז אנ חוזרת אליו שוב אני מרגישה שהייתי רוצה אותו יותר אבל ברור לי שאין לי על מה לפרק את החיים שלי וגם בעיקר בגלל הילדים שלי וגם הוא רק כאשר אני מבקשת לנתק מצידו זה בסדר והוא מכבד ואני חוזרת אליו שוב ושוב כואב לי ביגללו לעיתים קרובות אנחנו רבים התשוקה שלנו אחד לשנייה היא אדירה הרומנטיקה המגע שלו הנשיקות איתו הם משהו שאני לא ממש חווה עם בעלי לא מיזמן הוא אמר לי שהוא איתי כי הוא אוהב איך שאני אוהבת אותו זוה חסר לו.
סיימנו שוב לבקשתי והוא כרגיל מסכים אני מרגישה שהוא מוותר כל הזמו- הוא עובד איתי קשה לי לא טוב לי בשום צד מה עושים?

הי,
אני ובעלי בתחילת שנות ה-30 יחד כבר מעל 10 שנים הורים ל-2 ילדים מאד קטנים.
אנחנו עוברים את משבר הילד השני, נקלענו לקשיים בזוגיות בשנה האחרונה ועומדים בפני צומת דרכים.
מצד אחד אנחנו עוד אוהבים וקשה לנו לוותר על המשפחתיות ורוצים לעבוד על זה.
מצד שני דעותינו חלוקות בדרך שצריך לעשות זאת.
אני חושבת שאנחנו זקוקים ליעוץ חיצוני שיתן פרספקטיבה אחרת וכלים להתמודדות עם מצבים.
הוא חושב שאנחנו צריכים לקחת הפסקה בזוגיות על מנת להתגעגע ולראות דברים ממקום מרוחק יותר.
לדעתי ברגע שיש ילדים אי אפשר לשחק ברגשותיהם והפסקה כזו יכולה ליצור אצלם אי וודאות וסטרס מיותרים.
מה עושים? איך ממשיכים מכאן?
איך ובמה יכול לתרום יעוץ זוגי? איך אפשר למצוא יועץ זוגי אשר מוכר ומומלץ?
תודה

היי
אני בחורה בת 29 אוטוטו - יוצאת עם בחור בן 30 קרוב לשנה -
אנחנו מאוד אוהבים וכן היתי יכולה לראות את עצמי איתו למשך כל חיי - אני יודעת שכרגע מה שמעניין אותו זה רק פתיחת עסק אצלו , בזה שהוא מתכנן לחסוך עוד שנה כסף ואז לפתוח את העסק שלו וכו"ל - העליתי את הנושא חתונה , איפה הוא רואה את זה בסדר העדיפויות שלו וממה שהצלחתי להבין שזה כרגע לא בראש מעיינו ושאני לא מפרגנת לו מספיק כדי שהוא יוכל לפתוח את העסק ושבע"ה נוכל לחיות עם משכורת קצת יותר גדולה ממה שיש לנו היום-
אני די אבודה , כי לי מה שחשוב זה להתחתן איתו , ומשם להתקדם ולהמשיך יחד את הדרך..וכל המחשבות עוברות אצלי - לחכות עוד שנה , ועוד שנה.. אני יהיה בת 30 ואם אז נירא שפתאום זה כבר לא מתאים??
מה עליי לעשות , להמשיך איתו בידיעה שזה לא הולך לכיוון שאני רוצה"בנתיים ? או שלעצור הכל ולחפש קשר שכן יוביל לחתונה?
תודה מראש

שלום
אני נשואה כבר שנה וחצי, בקרוב גם ילד ראשון. גם אני וגם בעלי מאוד קשורים להורים. אנחנו גרים בסמיכות לשניהם ואנחנו מבלים איתם המון זמן (יותר מדי לדעתי). ההורים שלי פחות רגישים בקטע של כמה זמן אנחנו איתם בגלל שהם יותר פעילים חברתית ונמצאים הרבה עם המשפחה המורחבת לעומת זאת ההורים של בעלי הרבה יותר רגישים ופגיעים, הם גם נמצאים יותר לבד, פחות משפחה וחברים מסביב. חמותי במיוחד נפגעת מכל דבר והיא גם מהאנשים ש"רושמים" לך כל דבר שעשית או אמרת וזוכרים את לך את זה. לכן אנחנו מאוד מאוד משתדלים תמיד לחלק את הזמן באופן שווה בניהם. אם זה בימי שישי בערב, שבתות ואפילו באמצע שבוע. הבעיה גדולה יותר בחגים, מצד אחד אנחנו רוצים לרצות את כולם, מצד שני אי אפשר להיות בשני מקומות בו-זמנית. החלטנו שאנחנו עושים בזיג-זג, חג פה חג שם. אבל אמא שלו עדיין נפגעת ועושה פרצופים של אתם משאירים אותנו לבד (בסגנון פולני). בחגים שאנחנו עושים בצד שלי אני מציעה להם לעשות איתנו אבל חמי לא רוצה לוותר על הבית כנסת שלו והברכות בבית שלו.
בסוף יוצא שעם כל הרצון והנסיונות שלנו להטיב עם כולם, ההורים שלו ובעיקר אמא שלו עושה לנו פרצוף חמוץ שעושה הרגשה לא נעימה. אני מנסה לא לפגוע באף אחד ובסוף אני יוצאת עייפה נפשית וכבר אין חשק לחג.
האם יש עצה טובה שתעזור לי?

התחלתי לצאת עם מישהו לפני כחודש, הוא ממש מתאים לתבנית של מה שאני מחפשת ויש בינינו קשר של ידידות/ יזיזות , אך אני מעונינת ביותר מזה , הבעייה היא שהוא עדיין נעול ומאוהב באקסית שלו שיצא איתה 4 שנים וחושב שיום אחד יחזרו להיות יחד,
האם יש מה לעשות עם זה או עדיף לוותר לשחרר אותו וצלהמשיך הלאה?
תודה.

ואני ממשיכה להתנצל על זה . הוא הכריח אותי להתקשר לשתי אחיות שלו ולאמא שלו ולבקש מהם סליחה ולומר שאני אשמה בזה שהוא שבר את הכסא על החלון, עשיתי את זה רק שהכל ירגע. מסתבר שהן אמרו לו בבוקר שהוא צריך להיפרד ממני ושאני מתגרה בו וגורמת לו להיות עצבני. ביקשתי מהן סליחה אפילו לא יודעת למה . על משהו שלא עשיתי . אחותו אמרה לי שעדיף שנתרחק כי הוא לא מתאים לקשר עכשיו ואני גורמת לו עצבים. אחרי שעשיתי את כל זה הוא צעק עליי ואמר לי שיש לי הזדמנות אחרונה איתו ושאני ילדה ושאם אני רוצה להיות איתו אני צריכה לדעת להתנהג כמו אשה ולדעת איך להתייחס לגבר ושאם יתחשק לו להכין לי אז הוא יכין ושאם הוא ירצה שאני אכין לו אני חייבת להכין לו .ממש התעצבנתי אבל ההשפלה עוד המשיכה , הוא אמר לי שאני אלך לשמוע הרצאות על איך מתנהגים ועל איך אשה צריכה להיות ואז אני אחזור אליו עם סיכומים ואולי הוא יקבל אותי בחזרה. את קולטת וכל זה שהוא האשם כאן. הלכתי הבייתה חשבתי על הדברים לא הלכתי לעבודה אפילו. רק בכיתי והחלטתי שאני לא מתקשרת אליו אחרי שיחות עם החברות שלי. בערב הוא התקשר החזקתי את עצמי לא לענות לו, אמא שלי התקשרה ואמרה שהוא אצלנו בבית ושאני אבוא. נכנסתי הבביתה ואמרתי לו שאם הוא לא מתכוון להתנצל וששום דבר לא מצדיק התנהגות כזו אז שלא יגיד כלום. הוא אמר לי : נו שמעת הרצאות קראת ספרים? את רוצה להתשנות בזלזלו מוחלט. אפילו סליחה לא שמעתי ממנו. כל כך רציתי לומר לו כן אני מוכנה ואז הבנתי כמה אני מושפלת ואמרתי לו שיילך מהבית שלי . אחרי 15 דקות הוא התקשר לאמא שלי ואמר לה שהיה נעים להכיר אותה ואת המשפחה וכנראה שזה נגמר בינינו. מאז עברו יומיים והוא לא התקשר. גם אני עוצרת את עצמי מלהתקשר אליו כי אני מרגישה שאני לא צריכה להתקשר. אבל כואב לי שהוא לא נלחם עליי ומבין את הטעות שלו.. מה לעשות דורית? אני לא יודעת מאיפה להמשיך מכאן? אני אוהבת אותו אבל זו השפלה ענקית ונראה לי קצת שהמשפחה שלו שוטפים לו את המחשבות . איך להתנהג?בבקשה עזרי לי. תודה מכל הלב. שני

אני מעוניינת לדעת, מה הן הזכויות והמגבלות של גבר פרוד ואישה פרודה. בכלל , מה זאת אומרת מבחינה משפטית. אין לי שום ידע בתחום וכל מילה חשובה לי. תודה

אני אתחיל ממש מההתחלה , אני בת 22 התחלתי לצאת עם מישהו בן 30, ספר במקצועו.
מההתחלה של הקשר אהבנו אך היו ועדיין יש המון ריבים. הוא גר לבד, ומולו גרה אחותו .אמא שלו ואחותו השניה מכרו את הדירה ועברו לגור איתו במשך תקופה של כמה חודשים ממש בדיוק שהתחלנו לצאת. הייתי רבה איתו המון על הקרירות שלו, ישן הרבה, לא מבלה, לא מפנק רגשית, אלא רק חומרית. יום אחד חיטטתי לו בתיק מרוב סקרנות ומצאתי שם כדורי סרוקסט. לא ידעתי מה זה אז חיפשתי באינטרנט מידע. הוא סיפר לי שהוא לקח כדורים במשך שנה אחרי שאבא שלו נפטר אבל זה היה ממש לפני שנתיים ועכשיו הוא לא לוקח. כאשר מצאתי שאלתי אותו והוא ענה לי בחיוב שעד עכשיו הוא לוקח אותם ובגלל זה הוא מגיב ומתנהג כך. אני כבר הספקתי להתאהב בו אז ניסיתי כמובן להתעלם מזה ולהמשיך ביחסים, ויתרתי המון, ביקשתי סליחה גם שלא הייתי צריכה , רק כדי שהכל יהיה בסדר. לא סיפרתי להורים כי באמת הוא לא התנהג כמו משוגע סה"כ הייתה לו בעיה של דיכאון והפרעה מסויימת של נקיון שנקראת O.c.d. השלמתי עם זה כמובן היה לי קשה להתמודד כי לא נתקלתי במצבים כאלה בעבר. בכלל אופן עברו כמה חודשים והוא החליט שהוא רוצה שאחותו ואמא שלו יגורו אצל האחות השניה ממול ושאני אעבור לגור איתו. זה מה שקרה. מאז רק ריבים ויכוחים והכל המשפחה שלו ממול הייתה שומעת. אמא שלו גם סובלת מבעיה של דיכאון וכאשר היינו רבים אחותו הייתה מתלוננת בפניו שאנחנו גורמים לזה . אני אגיע עכשיו לריב שפוצץ את הכל ביחסים האלה. חזרנו הבייתה מסידורים הוא ישב לאכול ואני הלכתי לנוח. הוא קרא לי לשבת איתו במטבח ואז אמרתי לו " אתה יודע מה מאמי אולי תכין לי סלט , ממש בא לי". הוא התעלם ולא הסכים בצורה יפה כמובן. אני התעצבנתי ונעלבתי כי כאשר הוא אצלי בבית אני מכינה לו תמיד גם כאשר אני ממש עייפה. קמתי מהשולחן ואמרתי לו שאני הולכת ושזה פוגע בי כי אני מרגישה שיש פה חוסר הדדיות גם אם זה בדברים הקטנים כמו סלט. כאשר אמרתי את זה הוא התפוצץ מזעם לקח כסא וזרק על החלון של הסלון ושבר אותו. המשפחה שלו שמעו את הפיצוץ ושאלו מה קרה בבהלה. אמרתי להם שלא קרה כלום מעבר לדלת ושהכל בסדר רק כדי לא להלחיץ את אמא שלו כי כל דבר משפיע עליה. הוא כמובן האשים אותי שאני גרמתי לו להתנהגות כזו ושאני מתגרה בו ואני אשמה. המשכתי לישון שם באותו לילה . בבוקר קמתי והלכתי הוא אפילו לא ביקש סליחה. בצהריים התקשרתי אליו ואמרתי לו שאני רוצה פסק זמן כמובן בתקווה שהוא יבקש סליחה ויבין שלא משנה מה לא מתנהגים ככה , במקום לעשות את זה הוא ביקש ממני להביא לו את המפתח של הבית שלו ושהוא לא רוצה לראות אותי עד הודעה חדשה שהוא מעדיף את אמא שלו ואת הבריאות שלה ושאני הגורם להתפרצויות שלו ולהרגשה של אמא שלו. אני האמנתי שאני אשמה בהכל וביקשתי סליחה על הכל. רק שיחזור אליי. הוא יצא להפסקה של 4 שעות מהעבודה כל הדרך לבית שלו הוא רק צועק עליי שאם יקרה משהו לאמא שלו הוא "שובר" אותי. ואני ממשיכה

שלום
אני חייב עזרה המצב אצלי בבית לא טוב בכלל אני ואישתי כל הזמן רבים ביננו
ולא מסתדרים על כלום יש לנו תינוק בן שנה ואישתי כרגע בהריון
אני שוקל להתגרש כי כל הדיבורים ביננו לא עזרו .
אני נמצא במצב רגיש מאוד מצד אחד לא אוהב ורוצה את אישתי יותר .ומצד שני לא רוצה לוותר על הילדים שלי הקטנים .
מה אני יכול לעשות במצב כזה ?
ואני לא רואה מצב ששוב לדבר ביננו כי כבר דיברנו והמריבות והויכוחים נמשכים

תודה ויום טוב

בס"ד

עברתי על נושא נשים תדקניות וראיתי את הכתבה הבאה:

החשת הגאולה: בזכות נשים צדקניות.

האם זה באמת כך?
שנשים יכולות להשפיע על הגאולה?

היי אני לא יודעת כמה השאלה מתקשרת לפורום הזה אבל אין לי למי לפנות,
אני וחבר שלי 3 שנים ביחד... ואנחנו בני 21 ומאז שאני זוכרת שהתחלנו לצאת ושאלתי אותו עם כמה בנות הוא שכב ומי הראשונה שלו, הוא לא ידע להגיד לי בדיוק..
הוא היה מהבחורים שבגיל 15 היו הולכים עם החברים לבנות או שוכבים עם סתם בנות
הוא טוען שהוא שכב עם 3 בנות והרשאונה הייתה אחת בשם שיר לא יודע מי הבנות האלה ואלו היו סתם בנות...

עכשיו אנ י בדילמה אם להאמין או שפשוט להמשיך עם זה הלאה?

שלום,
יש לי ידידה שלי כבר כמה חודשים וחשבתי שהיא רומזת לי שהיא מרגישה אלי משהו ופתאום התחלתי להרגיש שאולי יכול לצאת מזה משהו כי אני מרגיש אליה משהו שונה. נפגשנו והפגישה היתה די מביכה כי היא רצתה שאני אבוא אליה הביתה והיא היתה ממש קרירה, בסופו של דבר אמרתי לה שאני מרגיש שהקשר שלנו יכול להיות שונה כי אני מרגיש משהו קצת שונה כלפיה מלידידות אחרות. היא אמרה לי שלא נראה לה שאני באמת רוצה ושנשאיר ככה כמו שזה. עכשיו היא מדברת איתי רק במיילים וקצת מסננת אותי בנייד וכשהיא עונה היא די קרירה. וכשאני מציע שניפגש אז יום אחד היא אצל ידיד ויום אחר מישהו בא אליה ואם זה ישתנה היא תתקשר אלי ובסוף לא מתקשרת.?
?אין לי בעיה שהיא עסוקה, אבל קצת נראה לי מוזר שהיא לא מציע מועד בעצמה. ואני לא רוצה שזה יראה כאילו אני רודף אחריה.?
נתקלתי כבר בבחורות שרוצות שיוכיחו להן שבאמת מרגישים אליהן משהו ושינסו שוב לחזר אחריהן ונתקלתי בכאלה שלא נעים להן לסרב אז הן עונות ככה.

מה אני אמור לעשות? היא באמת מוצאת חן בעיני ואני לא רוצה לרדוף אחריה סתם.
חברים אמרו לי להתעלם ממנה לאיזה חודש ולראות מה היא תעשה. מצד שני, אני לא רוצה שהיא תחשוב שפתאום נמאס לי ממנה.


מה עושים במצב כזה?

שלום

אני ובעלי (קרובים לגיל 30) נשואים חודש ויצאנו שנה לפני הנישואים שמתוכם 8 חודשים גרנו יחד. עוד כשהתחלנו לגור ביחד הרגשתי בבעיות בינינו. בעלי הוא בחור עקשן שאינו מוותר על הרצונות שלו אלא אם כן הוא לא "סובל" מהן. הכוונה שבילויים כמו ללכת למסעדה, לטייל בים או לראות סרטים (מה שרוב בני הזוג עושים) הוא אינו אוהב ואינו מוכן לוותר כי אני אוהבת. בנוסף הוא בחור שאוהב להיות בבית מחובר למחשב שלו בבית ואינו אוהב בילויים משפחתיים ולעיתים בא רק בשביל לעשות לי טובה הוא לא נהנה בלבוא לבקר את ההורים, הכוונה שהוא לא בחור משפחתי וחברותי, יותר מנוכר. היו הרבה ריבים על זה אך ידעתי שזה מה שהוא ושעליי לקבל זאת או לוותר. החלטתי בכל זאת להישאר כי ידעתי שהוא בחור רציני שכבר מעוניין בחתונה ואכן זה מה שקרה התחתנו וגם נכנסתי להיריון ממנו כמה ימים לפני החתונה אז כך שגם אם היו ספקות או חששות החלטתי להבליג עליהן.
יש לי רגשות אליו אבל האופי שלו קשה הוא לא יתן מקסימום מעצמו ולא יוותר בתירוץ שהוא לא בא בדרישות אליי כמו שאני באה אליו. ניסיתי לדבר איתו כמה כמה פעמים אך ללא הועיל. בתגובה שלו - "זה אני ותקבלי אותי כמו שאני" או "אני לא חייב לממש לך את הרצונות שלך" "רק את אחראית לאושר שלך" אציין שבעלי בחור שונה מאחרים הכוונה שהוא רואה את המציאות בצורה שונה, כלומר קרא המון ספרים בחקר המדע והנוירולוגיה והוא ממש נכנס לעומק של זה. בכל אופן אנחנו רק חודש נשואים והמצב בבית הולך ונהיה קשה יותר, הוא לא יעשה דברים מיוזמתו, הוא לעולם לא ינקה או יסדר את הבית בלי שאני אעשה איתו את הדברים האלה (ירגיש כאילו מנוצל). בכל אופן אני מרגישה צורך לחזור לבית הוריי לאיזה תקופה אבל יש גם את הילד בדרך. והמריבות בלתי פוסקות. בנוסף אציין שבעלי אינו מאמין בטיפול זוגי מאחר וכל הראיה שלו לעולם שונה.

כל פעם מחדש אני ובעלי רבים בקשר לחמתי אנחנו נישואים 5 שנים+2 ילדים מתוקים .ומאז שאני זוכרת כל דבר היא צריכה לדעת אם זה בקשר לקניות,בקשר לילדים,עם זה איזה משחק קנינו להם מה הם אוהבים לעשות בשעות הפנאי.מה קורה בבית,ומה הסיפור החדש של השכנים,היא תמיד מכניסה את האף שלה ולי זה מפריע אני ממש לא רגילה שניכנסים לחיים שלי בצורה כזאת
אני רוצה אינטימיות,גם היא לא מספרת לנו כל דבר חדש וחשוב עם זה קשור לגיסים ולמשפחה,או איך היא מבלה את סוף השבוע.אז למה אני צריכה לספר לה
שאנחו שואלים היא מנפנפת את השאלה ועוברת לנושא אחר ואנחנו יודעם שהיא יודעת אבל היא לא תגיד לנו מה התיכנון שלה
ואנחנו צריכים להגיד לה הכל.בקיצר בעלי חושב שאני ממש מחמירה איתה ולא נורא שהיא רוצה לדעת ושתדע מה אני מכינה לאכול או כמה חיתולים הילד החליף היום או כמה הם אכלו או אפילו היא מבקשת כסף כדי לצאת איתם לקניון ולפנק אותם שאפילו אני לא הייתי יוצאת ומבזבזת בלי לחשוב על סוף החודש.היא אומרת כל עוד הילד לא יודע שאבא משלם אלה היא אז לא אכפת לה לבזבז ולפנק את הילד.כי הוא אוהב אותה וכל דבר שאנחנו אומרים לא כי נותנת וקונה
תמיד יש לה מה להוסיף ומה היא הייתה עושה שהילדים שלה היו קטנים ובאיזה דרך שגם אני אולי צריכה לעשות.עם זה אפילו שהבן שלי לא הלך עד גיל שנתיים ונורא נלחצתי כי כל ההתפתחות שלו התעקבה בשבילה זה היה נורמלי וכל הזמן שמעתי שילדים מתפתחים בדרך שלהם ויצא לי מכל החורים עד שנמאס לי והתחלתי לשגע את בעלי שיגיד לה להפסיק כי אני חושבת שזה ממש מאוחר שילד לא הולך ואני צריכה ללכת למומחה וכמובן היא לגלגה ליולא הלכתי כי בעלי חשב שאמא שלו צודקת כמו תמיד אני כבר לא יודעת מה לעשות
נמאס לי שהיא יודעת הכל תמיד יש לה תשובה לכל דבר ואין מצב שאני או אנחנו נחדש לה משהו ולפעמים אני ובעלי מגעים למצב שממש נגמר מגעיל שכמה ימים אנחנו לא מדברים רק מה שקשור לילדים מה עלי לעשות כדי שהאישה הזאת תעזוב אותי במנוחה?