פורום יחסים, זוגיות ונישואין - יש לך שאלה?

היי,
אני יכולה לייעץ לך מהטעויות שלי. לדעתי, דבר ראשון, את צריכה להמשיך ולהקשיב לאינטואיציות שלך. דבר שני, אני מציעה לך לנתק איתו קשר עכשיו, ולא בגלל שהוא בגד או לא בגד, אלא פשוט כי הוא לא מתאמץ לשכנע אותך יותר מדי אחרת. ובינינו, לצערי, הסבירות שהודעה כזאת נשלחה מאיזו בחורה בטעות, היא מאוד נמוכה.
כך שבכל מקרה, עליו להרוויח אותך בחזרה, ולדעתי אל לך להיכנע ל"אדישות" הזו שלו, שהוא מביע כלפי התגובה הנסערת שלך. אני הייתי אפילו תופסת מרחק ממנו לפרק זמן של בין שבועיים לחודש, לא עונה לו לטלפונים, אולי מתכתבת איתו באופן לא ישיר דרך המייל ונותנת לו להתבשל במיץ שלו, ובמילים אחרות- נותנת לו את האפשרות- להעריך אותך! . לכבד אותך, את הרגשות שלך, של תסכול, על תחושות לגיטימיות.
הוא צריך להרוויח את האמון שלך. וזה מתחיל מתקריות כאלה, וממשיך הלאה.
במידה ותחליטי להאמין לו, ללא כל מאמץ משמעותי מצידו להבנתך בעניין ופיוסך,
הוא פשוט ילמד לא לכבד אותך. ויוכל לשחק בך אפילו יותר בהמשך.

מגיע לך יחס הוגן, ואת צודקת לגמריי בהרגשתך לטעמי. חלק מהאנשים בעולם, אם לא רובם ככולם, לומדים כי משהו הוא טוב או רע, לפי שיטה של תגמולים. ובהכללה, תגמול חיובי על מעשה/התנהגות חיוביים, ותגמול שלילי (כמו התנתקות, התרחקות למשל) על התנהגות שלילית .

מקווה שעזרתי מעט,

בהצלחה !

שמעתי פעם משפט שאומר שגברים מבינים יותר מעשים מאשר מילים.
דברי איתו פחות, עשי יותר.
הוא זה שצריך למצוא את המילים שלו אלייך עכשיו.
והעניין הזה שבו הוא בעצם אומר לך : תעשי מה שאת רוצה, אל תאמיני.., זה סוג של מבחן עבורך.
זאת הדרך הכי קלה עבורו. והוא מנסה אותך. מה יש לו להפסיד? אם הוא יכול להרוויח אותך במשפט אחד? בטח שהוא ינסה זאת.
התפקיד שלך , הוא להמשיך להיות נאמנה לעצמך.
תהיי חזקה. עם כל האהבה שיש לך אליו.
ואם באמת תחליטי להתרחק ממנו , תוכלי לבחון שני דברים:
1. עד כמה הוא רוצה בקשר שלכם ומוכן להילחם עבורך.
2. תוכלי לחשוב קצת, מה השתבש ביניכם בשנה הזאת , ואם תמשיכו יחד,
תוכלו לעבוד יותר טוב על הקשר ברגע שתבינו היכן הקשר סטה ממסלולו.
אולי באופן כללי, יש צורך להוסיף קצת "פילפל" למערכת היחסים, אולי ישנה ביקורת בקשר, אולי לא יצאתם לחופשה ביחד מזמן וכו'. אני סתם מעלה כאן השערות ללא כיסוי בניסיון לחשוב איתך בעצם..

אני מאחלת לך רק טוב,
בהצלחה .

אני קוראת את מה שכתבת ומבינה שזה הדבר הנכון ביותר לעשות..... אני מרגישה מאוד חזקה כרגע אבל כמו שאני מכירה את עצמי אני יכולה בשנייה להישבר...... ברגע שיהיה יום רע או כשהגעגעים יתגברו אני מפחדת שאני אתקשר אליו ואחזור אליו בקלות רבה מדי.
אני מאוד מקווה שאני אמצא את הכוחות לעשות את זה....
תודה על תשובתך.....

הי ליאת,

אני מצטרפת לדברים הנכונים שחושבת כתבה לך. באמת כל מילה בסלע.

חשוב לי לחדד את הנקודה של האמון ושל האינטואיציות- לא בכדי את קשובה להן, ולא סתם את בדקת מה קורה. הוא מצידו הרגיש שנפל בפח, ומאידך נקט בגישה בה נקט עד כה- אדישות מופגנת ו"קחי או תעזבי". ואכן כמו שחושבת כתבה לך- זה לא משנה מה היה שם. משנה מה קורה אצלך. ואם התחושה מולו היא זלזול, תסכול,חוסר אכפתיות וחוסר יכולת לראות אותך (ואת כל מכלול הרגשות שלך מולו), אז זה העיקר כאן.

כשיהיה רע יום תנסי לחזור לפורום הזה ולקרוא את מה שדיבר אלייך ומה שנגע בך. תנסי לחשוב מה באמת ראוי לך ומי באמת מגיע לו שיהיה איתך, ולפני האס.אמ.אסים המאוחרים- מגיע לך מישהו שקודם כל יקח ברצינות את הרגשות שלך.

היי שוב,
אני לגמריי מסכימה עם מה שעדי כתבה גם היא,
ואני רוצה להוסיף- הסיכוי ש"תיפלי" שוב לזרועותיו ובמהרה, לפי דעתי אינו תלוי בצורך שלך לאהוב אותו או להיות נאהבת בלבד. מעבר לכך, יכול להיות שבאיזשהו מקום בתוכך, את מרגישה אשמה או אולי שאינך צודקת מספיק, מגזימה ברגשותייך ותגובותייך וכו'. אני מאמינה כי זאת לא הפעם הראשונה שהוא "מטאטא" עניינים חשובים ואת הרגשות שלך על הדרך. וייתכן, שפשוט הפנמת חלק מהגישה שלו כלפייך עד כי את מרגישה שאולי במקרה כזה, כפי שהיה, את טועה.
אז אני רוצה לחזק אותך. נכון שאומרים שבמערכת יחסים יש שני צדדים, אבל יש גם גבולות והוא חצה גבול מאוד אדום. ולכן, במקרה הזה- את צודקת !!!!. תפנימי שאת צודקת ב-100% ואל תוותרי כל כך מהר. זה לא מגיע לך..
או שהוא יכבד באמת, או שעלייך להוציא אותו מהחיים שלך, עד כמה שזה נשמע קשה.
אבל בואי בתור התחלה, פשוט תנסי להתרחק לתקופה , לא ארוכה מדי, כמו שכתבתי לך בהודעות קודמות, של עד חודש. הוא צריך ללמוד לא לזלזל בך. ואם הוא יוותר על השיעור הזה ויפנה לך את הגב, אז שתינו יודעות את התשובה- הוא לא שווה את האהבה שלך.
תני במקרה הזה, לתחושות צדק האישי שלך והכעס (כן גם הכעס, כי זכותך), לגבור על האהבה שיש לך כלפיו. הוא טעה ובגדול, ואם הוא רוצה את האהבה שלך עכשיו, הוא צריך למצוא דרך !

לא לוותר..., תעריכי את עצמך יותר.

בהצלחה ! ואת מוזמנת להמשיך ולכתוב את מה שאת מרגישה, כמו שעדי ציינה.

כנראה שמה שקורה אצלי לא באמת משנה לו....

במקום להתייצב מול מעשיו ולתת לי הסברים או להפגין אכפתיות הוא פשוט התנתק ממני.
לאחר כמה ימים של נתק הוא פשוט התקשר ואמר שהוא לא רוצה את הקשר הזה יותר.

וברור כשמש שהקשר לא היה יכול להמשיך אבל אני לא מפסיקה לשאול איך??? איך??? איך קורה מצב שגם יש לי עוגמת נפש מתפיסה שלו שלא היה נאמן לי ועכשיו לקינוח אני גם מקבלת פרידה וכל זה בלי הסברים או אכפתיות.

פשוט לא מצליחה להבין איך כל הדברים האלה קורים לי גם בגידה וגם פרידה...
אני לא יודעת מה לעשות, אני כועסת עליו כל כך ועוד יותר מרגיז שהוא מבחינתו לא מתמודד ופשוט עוזב אותי כי זה מה שהכי קל לעשות.

היי ליאת,
זה בטח לא קל .. לעבור את מה שאת עוברת..
יכול להיות שהוא הרגיש שאת עומדת להיפרד ממנו ולכן הקדים אותך.., שוב, מעשה של אגו וילדותיות.. ויכול להיות שהוא פשוט לא היה מחוייב לקשר כמוך, עם כל הצער והכאב שיש באימרה כזאת..
הוא בוחר בדרך ה"קלה", לא להתמודד איתך, לא לעמוד מול הקשיים, אלא לברוח ואולי אפילו לבחורה אחרת. וגם במקום אחר, אני מניחה שיהיו לו קשיים איתם לא יידע להתמודד וחוזר חלילה. אבל האמת היא, שלא מעניין אותנו מה הוא עושה ואם הוא עושה.
מה שחשוב הוא, שגילית מי הוא באמת, בחור חלש, שלא מספיק משקיע בך. ואת יודעת שאת לא צריכה בנאדם כזה לחיים שלך. סביר להניח שהוא רק היה מאכזב אותך ופוגע בך שוב ושוב.
אולי "תשמחי" זאת לא המילה המתאימה כאן כרגע , אבל כן.. הוא מפנה לך מקום בחיים לבנאדם ראוי יותר. ולך יש הזדמנות להתנקות ממנו. אל תראי את זה כעלבון, כנטישה, תנסי לראות בכך משהו שקורה לטובתך. למרות שאת אוהבת אותו, סביר להניח שהוא לא היה משתנה ותמיד היה "נוטש" אותך בסיטואציה כזו או אחרת.
אולי כדאי שתחליפי מספר טלפון, ומייל וכך תרגישי גם את שיש לך שליטה במאורעות? כך שגם אם יחשוב לדבר איתך, הוא לא יוכל. היתה לו הזדמנות ומה הוא עשה איתה? ..
זאת לא התנהגות חברית ובטח ובטח לא זוגית ..
שוב, תנסי, עם כל הקושי ואני מבינה שזה קשה מאוד, לחשוב כמה עוגמת נפש נחסכה ממך בעתיד.
הוא בעצם לא עמד במבחן ! את התרחקת והוא ויתר. הוא ציפה שרק את תחזיקי את הקשר, ללא דרישות לגיטימיות וללא ביטוי של הצרכים שלך. ואת , כמו כל אחת אחרת, לא היית לעמוד במשימה בלתי אפשרית כזאת. הפעם, את התעקשת על הכרה ברגשות שלך (באופן בסיסי לחלוטין ומובן), והוא החליט שהוא לא מספק לך את ההכרה הזאת ובעצם מתייחס אלייך בנאדם בעל צרכים בקשר..

זאת תקופה של בכי וכאב וזה יעבור.. את תתגברי ובגדול.
תזכרי שאת זאת שלא רצית להסתפק ביחס כזה וטוב שכך עשית. הפרצוף האמיתי שלו נגלה בפנייך.. עכשיו נותר לך רק לעבור את התקופה הזאת, להרים את הראש ולהמשיך קדימה אל בן זוג חמוד ואינטיליגנט רגשית, שיהיה שם בשבילך תמיד. מגיע לך !

גם בויכוחים ביניינו, שהיא מדברת ואני מנסה להשחיל מילה באמצע היא מתעצבנת, אבל שאני מדבר והיא רוצה להשחיל מילה באמצע היא אומרת זה חשוב ואני רוצה להגיד עכשיו ותמשיך אחרי שאני אגיד מה שאני רוצה.

הדבר הבעייתי כרגע ביניינו זה נושא כלכלי, שאני אומר לה שיש לי גב כלכלי והיא אומרת אני מאמינה רק למעשים.
אני מאמין שסבא שלי יקנה לנו בית, אבל ירצה לרשום אותו עליו או עלי ולא עלינו. היא אומרת שזה לא מקובל ואם נותנים מתנה נותנים לשניינו ולא רק לי, היא סגורה על דירת גן ברחובות, גדרה או נס ציונה, ככה שזה +- 1,500,000 ש"ח.
היא אומרת ומה יקרה אם חס וחלילה נתגרש עוד שנתיים.
אז היא אומרת נחכה שתיהיה לך קביעות ואז ניקח משכנתא ונקנה...כי היא אומרת שלא ייתנו לי עכשיו.
אני אמרתי עזבי אני יביא 750,000 מזומן ואת תקחי משכנתא על כל השאר, 50/50... אז שוב היא נכנסת לזה שלא, שאם יש צריך לתת...
הסברתי לה שלסבא שלי יש 2 בנות ועוד 6 נכדים, והיא עדיין בשלה וחושבת שבגלל שאני "חולה" מגיע לי יותר.

סבא שלי מאוד אוהב אותי ויקנה לי בית, אבל קשה לי להאמין ובצדק נראה לי שהוא ירשום אותו על שם שניינו, מי יכול להבטיח שהיא לא תתגרש בשנית ואז חצי מהבית שלה, היא אומרת שהסכם ממון עושים שיש נכס מההתחלה למישהו ולא אם עכשיו אנחנו ביחד אז זה לשניינו ישר.

ואמרתי מה עם סבא שלי ייתן לי רק 500,000 אלף ש"ח ונקנה בית במליון ולא במליון וחצי, היא אמרה שלא ונחכה עד שיהיה ובגלל שכרגע אני לא מרוויח הרבה ולא יחתמו לי משכנתא אז אולי כרגע לא כדאי להתחתן בגלל שאני לא מסודר.

מאוד קשה לי עם הגישה שלה שאם יש נותנים והיא לא מעריכה את זה ואומרת תודה על כל שקל שייתנו ואם ייתנו ונרשום את זה רק עלי זה לא מקובל עלייה ואם ייתנו וסבא שלי ירשום את זה עליו כרגע ואולי בעתיד הלא רחוק שנראה שהכל עובד כמו שצריך נעביר את זה על שניינו.

או שתגיד תודה על מה שייתנו ולפי זה נראה איפה נגור, היא הולכת ראש בראש איתי על זה שהיא לא עוברת עכשיו שוב לדירה שכורה רק לקניית בית(לפי מה שהיא רוצה) ואם אין כרגע הכל שיהיה רשום על שניינו אז אולי כדי לא להתחתן והיא מדגישה ואומרת שגם אי מעבר לקניית בית בזמן הקרוב יכול להוביל לבעיות בזוגיות ובקשר.

אשמח לדעת אם דעתי הגיונית ואם יש אפשרות לייעוץ זוגי אולי שיכול לפתור עניין זה.
בתודה, עומר.

עומר היקר,
לדעתי אתה נפלת לתוך מלכודת. מאוד ברור מן ההתנהגות והדעות שלה והדרישות שלה מה חשוב לה. היא רוצה להבטיח את עצמה ולצאת מן הזוגיות הזאת עם רכוש שכרגע אין לה.
מה שעוד מפריע לי זה השתלטנות שלה עליך.
אלו יחסים מאוד לא בריאים!
אני פשוט לא מציעה לך להישאר ביחסים הללו, כי עד מהרה תיגמר אצלך האהבה, ותישאר ר השליטה והאסרטיביות שלה כלפיך וזה יהיה בלתי נסבל.
אני משערת שבגלל המחלה הכרונית שלך אתה אולי מרגיש שיש לך פחות מה להציע, ומוכן שישתלטו עליך.
דווקא על זה אני מאמינה שניתן לעבוד - אבל לא מציעה לך להגיע לייעוץ זוגי, אלא לטיפול אישי, על מנת שתתחזק ולא תעשה טעויות גורליות בזוגיות הזאת.

הי מיה,

ניכר שאת מאוד מעוניינת בקשר עם הבחור. אני מקווה שאת בסדר עם זה שהוספתי מעט סימני פיסוק להודעה שלך על מנת שתהיה מובנת וברורה לכולם.

תראי, בולט מההודעה שלך כי יש איזשהו פער ברור ביניכם- בעוד את מוכנה מאוד ובשלה לקשר אמיתי, משמעותי ורציני, לטווח ארוך, בעוד את משוכנעת כי הוא מעניין אותך ובן זוג פוטנציאלי- הוא מראה סימנים של היסוס, חוסר ביטחון אם זה בעצמו, אם זה בקשר.. בכל אופן זה מתבטא היטב במה שכתבת כאן.

הוא כנראה כן מעוניין לשמור על מידה של קשר ביניכם, ואפילו אמר שרוצה קשר ללא התחייבות (זה הפירוש מבחינתי ל"בואי נחזור להתחלה, רק חברות"). את נענית לכך מתוך משאלת לב, כנראה, להמשיך מתישהו את הקשר הזה למשהו רומנטי יותר.

יש כמובן את האופציה הזאת ללכת על קשר כזה, לא מחייב וכנראה "אפלטוני" (אם כי קשה לי לקרוא לזה כך לאחר התנהלותו של הקשר והאינטימיות שהיתה ביניכם). את יכולה לנסות לתפוס מרחק ולהיות באמת רק בגדר ידידה טובה ולבדוק האם הוא עושה סימנים אחרים, של התקרבות רצינית יותר. אבל- לא הייתי רוצה שתבני על זה שזה יניב התחייבות, כי ייתכן וזה סתם יאכזב בסוף.

אני חושבת שהכי נכון הוא באמת להתרחק קצת, לכבד את הבקשה שלו, להמחיש לו שאת לא מתכוונת ליצור התחייבות חדשה או ללחוץ בכיוון.. והמהלך הזה אמור להביא אחת משתי אפשרויות:
1. או שהוא ירגיש בחסרונך (הרגשי והאינטימי), יהיה בשל יותר עם הזמן ויפתח איתך קשר מחייב יותר, לאט לאט.
2. או שיהיה לו נוח וטוב עם הקשר כפי שהוא- לא מחייב, ידידותי ונעים.

את צריכה לבדוק עם עצמך האם את מוכנה שגם האופציה השניה תקרה, ובמקביל לא לעצור את חייך אלא בכל זאת להמשיך ולחפש אדם ראוי לקשר איתך, קשר אותו את רוצה. כי להרגשתי, אם תתלי בו את הרצון שלך לממש קשר, לא בטוח שזה יקרה ותהיה לך עוגמת נפש. לכן הבהירי גם לו, ובעיקר לעצמך- שאת מוכנה לנסות קשר ידידותי ולראות מה הלאה, אבל יגיע השלב בו את תצטרכי לחפש מישהו שאכן יספק את רצונותייך לקשר אמיתי וטוב, וזה לא סותר שאיתו, הנוכחי עליו את מדברת, יהיה לך קשר חברי ונוח. זאת בהחלט אופציה טובה גם.



בברכה,

טל היקרה, צר לי על מה שאת עוברת.
ראשית אומר לך משהו לגבי הגמירה. את מצפה שבעלך יחזיק מעמד ולא יגמור מוקדם, וזה קשה לו לשנות הרגלים ולהתאמן לאחר כל כך הרבה שנים שהוא התרגל משהו בדרך מסויימת. האם את מכירה דרך אחרת שאת יכולה לגמור? למשל ע"י גירוי הדגדגן? רוב הנשים דווקא מצליחות לגמור בעיקר בדרך זו, ואז ממש אין צורך בחדירה ממושכת, וניתן ע"י גירוי ידני או אוראלי להגיע לאורגזמה.
עצם קיומה של האופציה הזאת מוריד את המתח של הגבר לקראת יחסי המין. הוא יודע שלא תישארי מתוסכלת אם הוא יגמור מוקדם, כי תההיה לו האופציה לענג אותך בדרכים אחרות.

הרבה פעמים, לאחר שמשכליים את האופציות האלו, הרבה יותר קל להתחיל להתאמן על טכניקות להארכת הזיקפה והשהיית הגמירה אצל הגבר, בגלל שהוא כבר פחות בלחץ ובחרדה.

טל, חשוב שתחפשי באופן פעיל איך להכניס לחייים שלך דברים קטנים שיעשו אותך יותר שמחה ומאושרת. חישבי ממה את נהנית והכניסי את הדברים לתוך השיגרה היומית שלך והשבועית שלך.

דבר נוסף, אם את זקוקה למזון - נסי לעבור לאוכל שאת יודעת שהוא בריא, ולא מזיק. כך לפחות, כאשר את אוכלת, לא יתלוו לכך רגשות אשמה כבדים וכעס על עצמך מה את מעוללת לגופך. כי תחושת האשמה הזאת הינה הרסנית ומצטברת כמה פעמים בכל יום, כל פעם שאת אוכלת משהו שאת יודעת שהוא משמין ומזיק, וזה מזין את הדכאון.

עלייך להביס את הדכאון בהרבה דברים קטנים, יומיומיים, שבהם תעשי למען עצמך דברים נעימים וטובים, ותימנעי מלעשות דברים שאת יודעת שמזיקים לך.

אנשים אוהבים לעזור מתוך רצון ולא מתוך כפייה, גם ילדים לצורך העניין הזה,
אז תבקשי יפה, בידיעה שבקשה נותנת לו אפשרות לומר לא, ותכבדי אותו,
עם הזמן וזה אני אומר לך מניביון, הוא יתרגל גם לזה, וגם אם לא, לא קרה שום דבר, תסתכלי על המעלות האחרות שיש בו,
טבעי שאשה היא זאת שמחליפה ומאכילה בפרט תינוקות, יש גברים שנרתעים מהרבה סיבות, כמו למשל פחד לא לעשות זאת כמו שצריך,
ואם יורשה לי, אז אולי את מכוונת אותו בשעת מעשה, ונותנת לו כ"כ הרבה הוראות שהוא מעדיף להשאיר את המלאכה לך,
תחשבי על זה
בהצלחה

לבני, אני מצדיעה לך על תשובתך הנבונה. זה כל כך נכון לבקש ולא לדרוש.

לאפשר לבן הזוג - בכל נושא, לא רק בתחום הטיפול בילדה, לבחור בעצמו אם לעזור או לא. מה שאת צריכה לעשות הוא לבקש יפה, ולהתכוון לכך שאם הוא יגיד לך "לא" - את לא תתלונני על כך אלא תעשי את מה שביקשת בכוחות עצמך.

יש סיכוי גבוה שאם הוא ירגיש שאת נותנת לו חופשיות וזכות בחירה - אז ההיענות שלו אלייך תהיה רבה יותר ויותר.

זה מאוד לא נעים לקבל הנחיות והוראות מבת או בן הזוג. יש בכך משהו מאוד מקומם! תבדקי את עצמך עד כמה את דורשת (ולאחר מכן אם הוא לא נענה את מתלוננת וכועסת) או שאת באמת מבקשת ומכבדת אם הוא אומר לך לא. כל עוד את דורשת - הוא יענה לך מתוך ההתקוממות שלו שאת נותנת לו הוראות. הוא יתמרד ויעשה לך דווקא אפילו מבלי לרצות בכך. וזה ממש מעכיר את היחסים וזו אחת הסיבות המרכזיות לקלקול הנישואין. כי זה יוצר אווירה שלילית ביניכם, זה גולש לתחום האינטימיות: כי אם את נשארת כועסת עליו - ממש לא מתחשק לך להתקרב אליו פיזית ולענג אותו כי את מרגישה שלא מגיע לו. נוצרת התחשבנות כזאת. ואז הוא מתוסכל וכועס שאין לו סקס, ועוד יותר לא בא לו לעזור לך...ממש מעגל קסמים זדוני!!!
אז עלייך להיזהר לא להיכנס לשם. עיצרי זאת בעצמך ע"י כך שתתחילי באמת לבקש ולא לדרוש.

אשמח לשמוע מה דעתך

א' שלום.
סליחה על תגובתי , אך אני מניחה שתקבלי יועוץ מקצועי יותר. אני רק מעלה כרגע את המשכיות המקרה שלי בכדי שתביני שכללל הגברים הנשואים אשר יוצרים מערכות מחוץ למסגרת "טענים" באין ספור סיבות כאלה ואחרות.
העלמותו מוכרת לי הייטב.. זכרי אני רשמתי לך שהייתי בקשר 5 שנים!! זמן לא מבוטל.. אני מבקשת לציין שאת הקשר יצרתי במתכוון מאחר ועברתי גירושין. רציתי מישהו שלא ידרוש המשך לקשר (היה לי נוח). עד אשר הוא נקשר והחל לנסות להגביל את צעדיי. האמת ש... לי נמאס!!
הייתה אהבה וקשר נפלא. עם המון הבנה והקרבה יותר מצידי . שכן הוא היה מוגבל..
את מציינת שאת מבינה את העלמותו.. ובכן יקירה את עדיין לא "בשלה" בקשר ממש. קיראי והביני את כוונתי. כפי שציינתי אין סוף לסיבות.. את הראת לו והוא חש שהוא אליל בשבילך "המושלם" האיש שנותן את התון בחיים.זה לא כך.. הוא לא יספר לך בפרטי פרטים את הסיבה להעלמותו שכן "מעמדו" בעינייך ירד.. הוא לא חפץ בכך . שתיקתו בעיניין היא כוח לשמור על מעמדו בעינייך.
עזיבתו את הבית לא תוביל אותך למקום טוב יותר. את תשמשי לו כר בטוח לימים מעיקים עד אשר "יתאושש" ויסגל לעצמו חיים שגרתיים. כאשר יתפוס "כוח" מנטלי ונפשי את תשארי מאחור.
הוא לא ימהר לסד קשר נוסף.. את המצוקות והכאב ישאיר אצלך כידידה ואת החיים האמיתיים יתן "שם".
חישבי על החיים שלך. ציינת שאת לא בנויה למשחקים.. אומנם את בגיל הרציני ומתקרבת לגיל הבינה (40) לכן קחי את עצמך בידיים ובחרי לך דרך חיים נכונה ושקטה.
אני מאמינה שיש אין ספור גברים אשר ישמחו לקבל את אהבתך והנתינה שבך. כאשר זה יהיה הדדי לא תביני לרגע מה עשית"שם".
גן של שושנים אין לאיש בעולם אך גם ערוגה להכנת הגן לא יוכל לתת לך.
לעולם לא יגמרו הסיבות ממנו וזכרי כפי שעשה לאישתו יעשה גם לך. הוא כנראה מסוג הגבר/ילד. מואס בצעצוע וממשיך הלאה!!
חבל על כל רגע בחייך את ממיתה את הנפש והמוח.
אהבה באה מהראש , חישבי מה התועלת שתצמח לך מגבר שנטש אישה ובית ואת כבר בתמונה..
ידידה בלבד כך הוא יראה אותך. קשר אמיתי יהיה לו מחוץ לתחום שלך.
מאחלת לך הצלחה.
סליחה על תגובתי אולי היא לא תהייה "יעלה" כרגע למצבך.. אך הראליות מתפרצת אצלי כרגע ולא האמוציונליות.
החיים יפים די לכאב ולתעוקות הנפש!

כאחד שמשתתף באופן פעיל בפורמים, אני חייב שוב לציין שהכתיבה שלך, נפלאה,
את עושה לה שיקוף מכלי ראשון לאן היא מכניסה את החיים שלה,
אני מאחל גם לך חיים טובים,

א היקרה,
אף אני חושבת שהדברים שכתבה כאן גליה - בשני החלקים בהם התבטאה, הינם מאוד חכמים ונוקבים.
אני רוצה לייעץ לך בשלב זה לתפוס מרחק ביוזמתך.
יש להניח שהוא כנראה באמת עובר תקופה קשה, של התלבטות האם להישאר בבית או להיפרד מאישתו.
אבל הביאי נא בחשבון את האפשרות (הלא נחמדה) שאולי זוהי הצגה מופלאה מטעמו, על פי נוחיותו, והוא משחק בך ובאישתו ויוצר מציאות מדומה כדי שתישארי עדיין בתמונה ותהיה לו האופציה לחזור מידי פעם אלייך. הוא משאיר אותך בתמונה על מנת שלא תיעלמי לגמרי ולא תתחילי ליצור קשר רגשי עם מישהו אחר. לצערי, יש גם כאלה טיפוסים. סביר להניח שזה לא נעשה במודעות ובתכנון, אלא מתוך אגואיזם ודאגה רק לעצמו.
אני מציעה שאת תיקחי את הזמן להיות עם עצמך. בזמן הזה אם ייווצר לך קשר טוב עם מישהו פנוי - מה טוב. אם תראי שהגבר הנשוי לא יוצא מליבך, לאחר חצי שנה נניח, והוא יתמיד לנסות ליצור איתך קשר, ואף ייפרד מאישתו - אז אולי יש לכך סיכוי להגיע איתו לזוגיות אמיתית. השאלה היא עד כמה היחסים האלו יעמדו במבחן הזמן - משני הצדדים, שלך ושלו.

א. אני בטוחה שאת מקסימה יותר... ולכן יש לי בקשה אחת .. הקסימי אותי בנחישותך להניח "לגברבר " ולתור אחר עלם חמודות שלא יעיק על נפשך!!.
קראתי את תגובתה המקצועית של עדי בנוגע אלייך. ברצוני לומר לך משהו מניסיוני.
אני אישה שמוקפת בנשים רבות ומכירה לא מעט. אין לי הרבה חברות אך שומרת על הכרות נעימה עם כולן. יש לא מעט נשים שנפלו ברשת "הגבר המצוי ולא רצוי".
לא פגשתי אחת שנישאה לגבר שהכירה כאשר היה " בתהום" של חייו!!
מה כן פגשתי?? נשים שהמשיכו מערכת של ניצול חד כיווני. הגבר אותו "שאבו" מהבית החם לא מיהר להנשא ובטח לא רצה לתרום עוד אוכלוסיה לעולם. כך שנשים שנשארו בקשר כזה משהו מהאישיות שלהן הלך לאבדון.
צר לי שאני נחרצת ומעט לא אמוציונלית איתך אך אין עתיד טוב למערכות כאלה. חייבת להדגיש שהבנתי ברגשות אליו באות בחשבון בכל שורה שלי !
שימרי על נפשך כל עוד מוחך פעיל. בבוא היום תהיי עמוק יותר בביצה והתאים יפסיקו לנווט אותך לעולם הנכון שאת ראויה לו.
קבלי את עצתה החכמה של עדי וקצת מניסיוני (יועצת חובבנית עם תובנות גדולות ממקרה דומה)..
והכניסי למוחך , תעבדי נתונים הניחי לאפיה :)) וראי אזה פלא קיבלת את המאפה הכי טעים בעולם...
את חייך בחזרה!:)) בתאבון...=ב ה צ ל ח ה !!!

חיים טובים יש לי !! הייתי בדילמה אישית עד לפני מס' שבועות ובעצתה של עדי .
קיבלתי מעט מזל בחיים (לנצל את המנטל שלי) כיום התנהלותי חזרה לקדמותה...
אני מקווה שאתה מאושר ותצליח לשמר את יכולת הקריאה והתגובה שלך בנשימה אחת:)
שא ברכות לחיוכים אמיתיים מהלב בכל רגע נתון בחייך.!

ראשית תודה רבה ,
תמיד בזמן דכדכוך אני קוראת את דברייך החכמים וזה מאוד מעודד .
המון תודות.

בהמשך להודעותיי הקודמות ,אני כרגע במצב די קשה מאוד מדוכאת ואין לי מצב רוח לכלום.
אני מבינה ומכבד רצון של אדם לעזוב או לנתק קשר. אך איני מבינה איך אדם שהיה בקשר אם משהי ,טען שהוא אוהב אותה ,,פתאום משתנה ומתייחס בצורה אכזרית ומזלזלת .
לי היה קשה לקבל את התעלמותו ממני הפתאומית ובקשתי ממנו להפגש עימו ולשוחח ,והסברתי לו את חשיבות העניין מבחנתי .הוא בתגובה תמיד ביטל ,ולא סבלני אליי לפלאפון ,יזמתי פגישה אקראית כדי לראותו הוא היה אם שותף לעבודה והרגשתי שאני אויר בשבילו .
איני מבינה את ההתנהגות הלא אנושית הזו ,קשה לי לקבל אותה ,אייך אפשר להיות כזה אכזר זבה מטריף אותי ולא מפסיקה לשאול את עצמי ,למה הוא מתנהג ככה ? מה ככה אדם שאוהב / אהב מתנהג ?גם שאני מציגה לו מצב שאיני מרגישה טוב וחייבת לשוחח עימו הוא אינו מתייחס .
היום הייתי על סך שבירה והתקשרתי אליו בוכייה שאלתי אותו מה קרה למה ההתעלמות הזו ,אמר החלטתי להתרחק .תגובתי היתה בסדר בקשתי לדעת למה ? ולמה בצורה כזו ? לא היה לו תגובה .
סכמתי איתו שנפגש שבוע הבא ונדבר .
איני יודעת מה לעשות ?והאם יש טעם בכלל לשמוע אותו ? למרות שמאוד הייתי רוצה לקבל הסברים ? ההעלמות הפתאומית והרגשת הזילזול בי לא נתפסת לי .

אשמח לקבל את עצתכם ???

כואב לי לראות שאת מתייסרת, למרות שאת לא כ"כ מעוניינת בתגובתי,,,
אני יכול רק לחזק אותך, שתפנימי דבר אחד, אין לנו שליטה על אנשים אחרים, ולפעמים האנשים שהכי קרובים אלינו,,, הם אלו שפוגעים בצורה הכי חזקה וקשה,
מה יועיל לך ומה יוסיף לך שתדעי את הסיבה, להיפך זה יתסכל אותך עוד יותר, תקבלי החלטה שאת לא מעוניינת בו יותר ! בלי סיבה הנראית לעין, ותביני גם שאולי הוא החליט לחתוך בלי סיבה מיוחדת, והכי חשוב שתאמיני בעצמך יותר ותאמרי את המשפט > הוא לא שווה אותי, חתיכת אפס !
אני מציע לך לספור עד מאה בכל פעם שאת רוצה נורא לשמוע ממנו, או לרצות לדעת אודותיו, ואז להחליט אם את רוצה להיפגש בשנית,
את חייבת חייבת, לקחת את הפרידה כמשהו טוב שקרה לך, וכהזדמנות לקשר חדש שמחכה לך בפינה,
ככל שתתענייני בו ותרצי לדעת מה קרה,,, כך הוא יותר ויותר יתרחק ויפגע בך, מה שעלייך לעשות במיידי, אם תסכימי לשמוע ממני,,,-
זה לצאת ולהסתובב עם חברות, לעשות דברים שממלאים אותך, ואפי ' בכוח, תכריחי א"ע לצאת ולבלות, תתיעצי עם אדם חכם שזה את בעצמך, תנהלי שיחות ותכתבי את המסקנות אח"כ על דף, ובכל פעם שיצוץ לך רצון לדעת על מה ולמה, תעייני בפתק שכתבת, וזה יזכיר לך עד כמה זה לא נכון להיות שם, בקשר שמוביל אותך לאסון אישי, וגורם לך לבכות, ולהתאכזב מחדש,
עם הרבה כוח רצון, ותירגול שוב ושוב, זה יעבור לך כמו שזה בא, תאמיני ביכולות שלך לעבור גם את המשבר הזה, את כבר לא תמימה כמו שנכנסת לקשר, זהו התפכחת,---
אני בטוח שאת אשה שרוצה לחיות חיים טובים ומאושרים, ולכן לא נותר לך אלא לברוח מהסבל היום יומי הזה, שאינו תורם לבריאות הכללית שלך,
אני גם בטוח שאת יודעת את כל מה שכתבתי, אבל לפעמים כשצד ג' עושה שיקוף לדברים את מקבלת פתאום מימד אחר, אולי אפשר לקרוא לזה , תלת מימד ! ויש לך הזדמנות לשמוע ולראות מבחוץ כיצד זה נראה,
אז א' יקירתי, דיי לסבל, די לבושה, יש הרבה דגים בים, וכמו ששמעתי פעם את שלדון אדלסון אומר, החיים הם כמו תחנת אוטובוס, פספסת אוטובוס אחד, תיכף יבוא השני, ואולי יותר חדש, יותר ממוזג, עם נהג אדיב וריחני, (זה אני הוספתי,,,)
שבת שלום ובהצלחה

תמיד שמחה לשמוע עצות זה מחזק ומעודד.

א שלום.
קראתי את מכתבך.. צר לי לומר לך שאני פעלתי כמוהו בדיוק, זאת משום שבחרתי לטהר את חיי ולעשות קאט סופי ללא עכבות!!
אין כאן רוע. בבוא היום תדעי שזה לטובתך.
אין מה הסביר ואין מה למשוך..
האמת?? אני שמחה בשבילך . תכאבי יום יומיים... תתעשתי ותראי כמה קל יהיה לך!! תזכרי בכאב שנגרם לך ותפעילי את המוח.. כל הטעונים שלך "לפגוש בו" ו"להבין מה קרה?"... הם סתם תירוץ לנפש הפגועה שלך.
אני לא מזלזלת בתחושותייך זה קשה נכון אך.. מצב זה היה בלתי נמנע! אני מאמינה שהוא די מנוסה בעיניין ובטוחה שאת לא הראשונה ולא תהיי לצערנו האחרונה.
הו כנראה החליט ל"תקן" את אורח חייו ולהתנקות מהכל.. תתארי לך המצב היה הפוך?? מה היי עושה ?? תפסי עצמך בידיים ותשובי לחיים תקינים .. המון ממתינים לך ולאהבתך!!
בבוא היום תפקחי עיניים ותראי מה מצפה לך בחיים.
הוא לא חדל "לאהוב" משום שהוא לא אהב . אחרת היה נוטש את הכן מזמן.. את היית תחנת מעבר עבורו וציינתי למה.
בכל מקרה רשמתי לך את המייל שלי.
שאי ברכות להקלה בכאבך ולהצלחה בחיים.

יש עוד פרט שמקשה על כל הסטואציה שאיני רוצה לעלות זאת בפורום .
כתבת שרשמת את האמייל ,איני רואה זאת .
אשמח מאוד לקבל את עצתך בנושא .

האם עליי לדרוש ממנו למחוק אותה לגמרי מחייו? כי הוא הציע לעשות זאת ובאותו רגע לא חשבתי שזה נכון .

הי רותי,

אחרי מה שכתבת ניכר היה כי בן זוגך בהחלט הבין שנפגעת, ואף התנצל רבות. לשאלתך, כן, זה נורמלי שגבר יהיה מעוניין להמשיך קשר כזה או אחר עם מישהי מעברו, ולו רק כדי להרגיש שהוא עדיין שווה ואטרקטיבי. כשאתה "תפוס" תרתי משמע, אתה בכל זאת מעוניין לדעת מה הסביבה חושבת עליך, וכנראה הקשר עם מישהי שנמשכת אליו- עדיין משמעותי לו.

לך, כבת זוגו, יש "מילה" אמנם האם לנתק איתה את הקשר או לא.. אבל לא בטוח שזה מאוד מומלץ. ולמה? קודם כל מערכת היחסים שלכם די צעירה, ובכל זאת שווה לבדוק איך יתנהג בהמשך, אולי ירד מזה ללא הדרישה שלך. דבר שני, ככל שתכלאי את הקשר יותר, ככל שתשימי יותר גדרות וגבולות- כך באופן טבעי ואוטומטי בן זוגך ינסה להשתחרר כי הוא ירגיש את הכבילה הזאת ויהיה לו קשה מדי.

אמרת בעצמך כי את יודעת שלא מדובר בבגידה ושהוא נאמן לך. אני הייתי מציעה להניח לזה כפי שזה, אני חושבת שהוא הבין שזה פגע בך ואני בספק, לפי תגובתו, אם אכן ימשיך את הקשר איתה ברמה שהיתה עד כה. דווקא כי נשמע שהוא אוהב אותך ורוצה לשמור על הקשר שלכם.

רק זכרי את הטיפ הזה- לא להתחרפן מזה, כי נאמנות לא נמדדת בכמות הקשרים שיש לך עם ידידות, גם ידידות מהסוג הזה. נאמנות היא מרכיב שנבדק לאורך זמן.. אמון אף הוא. לכן תני לזה את הזמן, הניחי לזה, ותראי כבר לבד מה מתקדם. אל תיפגעי, כי לא מדובר בצעד שאמור היה לפגוע בך.

הי גניה,

אני מרגישה שאת יודעת את התשובה.. את משגעת את בעלך, ולמעשה משליכה עליו את מה שאת חושבת בפנים: הוא לא נמשך אליי, אני נראית פחות טוב עם השנים, אני לא נמשכת אליו וחושבת שהוא נראה רע..

הוא מצידו כבר לא יודע איך לגשת לנושא וצועק ומתעצבן... אפילו טוען שאת עושה הכל כדי להתגרש.. היש בזה אמת? טבעי שגם מחשבה כזאת תעבור לך בראש אחרי 16 שנים.

אני חושבת שהשינוי מתחיל בך- קודם כל נסי לחשוב מה את לא אוהבת בעצמך, מה את יכולה לשנות בך, אם מדובר בשופינג רציני שיעשה את העבודה, דיאטה או כל דבר העולה על רוחך- ועשי זאת. ברגע שתסתכלי במראה ותהיי מרוצה יותר, הדברים יראו לך אחרת. הסביבה המפרגנת לא תמיד מספיקה, כי ברגע שאת עם עצמך לבד.. אין את הקול הזה שאומר שאת מספיק טובה. עדיין. למרות כל השנים שעברו. מעבר לזה אל לך להיות תלויה באף דעה חיצונית, אלא רק בדעתך שלך.

אני משוכנעת שאם תוכלי לעשות את השינוי הזה באיך את תופסת את עצמך, תוכלי לגשת לנושא הזה מול בעלך בצורה מאורגנת יותר. כי כרגע את כועסת על עצמך ומאוכזבת מעצמך, ומפנה את זה אליו. וזה ללא קשר לאיך הוא נראה בעינייך- הפרידי בין מה את חשה כלפי עצמך למה את חשה כלפיו.

יש לך מודעות עצמית גבוהה, השתמשי בה לדברים הנכונים.

ראשית כל תסנגרי גם עליו, כמצוות בעלך,,,
אח"כ תפני אותו לכאן, או שתדפיסי לו את זה, או שתבקשי מחבר טוב שלו להקריא לו את הנאמר כאן
---
חז"ל אמרו "אוהבה כגופו ומכבדה יותר מגופו", פירושו של דבר שעל האדם לאהוב את אשתו ע"ד ההשפעה כפי שאוהב את עצמו,
וצריך להתנהג בכבוד לאשתו יותר ממה שמתנהג כלפי עצמו.
-
ובודאי שזוהי עבודה גדולה כלפי האהבה העצמית של האדם. דהנה האדם מטבעו רוצה לשלוט, ובפרט על אשתו, שנדמה לו שהיא מחויבת לשמוע בקולו, דהא אישה כשרה היא העושּׂה רצון בעלה. אבל אין הדבר כך, אלא שצריך לשלוט על עצמו, וד"ל.
-
באם אדם רוצה לבדוק אם מצליח בדרך אהבת הזולת, יבדוק עניין זה ע"פ מצבה של אשתו, "דאם אשתו שמחה ומרוצה, סימן שהוא במסלול הנכון, ובאם אינה שמחה ומרוצה, סימן שאינו דואג לה אלא לעצמו".
-
והנה אחד מן היסודות החשובים בבנין הבית הוא - אשר כל אחד מבני הזוג צריך לקבל מראש את השני כמות שהוא, עם כל טבעיו תכונותיו חסרונותיו שיגעונותיו, וכו'. ובתחילה כאשר זוג צעיר מתחתן לא שמים לב כ"כ לדברים הנ"ל, כי להט החתונה מקטין את כל שאר הדברים. אבל אחר תקופה לא ארוכה מתחילים לעלות על פני השטח השינויים שבין בני הזוג, הדעות השונות, הטבעים והתכונות השונות, וכו' וכו'. ואז צריכים לזכור את הדברים הנ"ל.
---
אדם הוא לא פלסטלינה שאפשר ללוש ולעצב אותו איך שרוצים בהתאם לצרכים. אלא צריך להתייחס לכל אדם כאל בריה מיוחדת בעולמו של הקב"ה, פנינה נפלאה ממש, שאין לה תחליף, וצריך לקבלו כפי שהוא, ולא לנסות לשנותו. (רק באם לפעמים דברים מסוימים מפריעים לאחד מן הצדדים, מותר לשאול לצד שני: האם הוא מוכן לבוא לקראתו, בעניין פלוני. אבל בשום אופן אין לתבוע ולדרוש).
-
וכך צריך להאמין האדם כלפי אשתו, שהקב"ה הוא המלובש בפנימיותה, ומחיה אותה ואת דרכיה. וכך צריכה להאמין האישה כלפי בעלה. וממילא כל התייחסות שלילית לזולת היא למעשה התייחסות שלילית להקב"ה בעצמו. והדברים מבהילים עד מאד.
-
ע"כ צריך כל אחד להסתכל אך ורק על המעלות של השני, ועל החסרונות של עצמו. ובשום אופן לא יסתכל האדם בחסרונות השני. והוי דן את כל האדם לכף זכות. וצריך כל אחד מבני הזוג לדאוג שזולתו יהיה מפויס, ושירגיש את הערכת ואהבת הצד השני אליו.
-
אבל כל אחד כמובן צריך לדאוג לעבודתו הוא, ולא לעבודת הצד השני.
-
"קשוט עצמך ואח"כ קשוט אחרים", כלומר - התעסק בעיקר בתיקון עצמך, ואל תחנך אחרים, כי זה שורש כל המחלוקות כולן.
בהצלחה

הי יעל,

ראשית חשוב לי שתבדקי עם עצמך האם רק במרכיב הזה שלו מדובר, זה שגורם לך להיות עצובה לידו, או שמדובר בעוד דברים. כתבת שאם היית יכולה כלכלית היית עוזבת אותו.. האם כל זה בעקבות העובדה שהוא "פשוט טוב מדי", כזה שלא מוכן להוציא מילה רעה? האם יש עוד?

לגבי מה שתארת כאן, לא בטוחה שמדובר דווקא ברמה דתית זו או אחרת שדרכה מתנהל כך, ייתכן ובכלל זאת האישיות שלו, כפי שהוא אומר לך- "זה אני", קחי או תזרקי. לגבי הצורה בה את ניגשת לשוחח איתו, חשבי רגע איך את מנסחת את עצמך כך שתוכלי להרוויח את ה"בעל הידיד נפש" הזה שאת רוצה כל כך.. אולי כדאי להתחיל מחדש, ולמשל אם מישהי ממש עיצבנה אותך, תוכלי להגיד לו מה *את* הרגשת ומה בעצם חווית מאותה אשה, ולא לצבוע את אותה אישה בצבעים קשים, שכנראה הוא כבר יגדיר את זה כלשון הרע ולא ירצה לשמוע.

במילים אחרות- את כאן המוקד ואת זקוקה לפידבק שלו, על מה שאת מרגישה. הוא כנראה לא יתן לך פידבק כמו "את צודקת, היא אשה נוראית".. אולי יוכל להגיד לך משהו כמו "גם אני במקומך הייתי נפגע." בכל תלוי באיך תבקשי את תשומת הלב הזאת ממנו.

מעבר לכך, נסי לקבל את תשומת הלב שלה את זקוקה ממעגל החברות שלך, ייתכן ולא תמיד אפשר לצפות מהבעל שימלא את כל הפונקציות- גם להיות בעל, גם אבא, גם לעזור, גם לתקן, גם לפרנס, גם לעשות קניות לשבת, גם לתכנן חופשה וגם להיות הכי קשוב והכי חבר בעולם. אולי אי אפשר לקוות לכל האשכולות האלו באיש אחד.

אפשר להבין את ההרגשה שלך, בכל זאת התחייבתם לא להעלים שום דבר זה מזו, וגילת בעצם שהצד השני לא עמד בהתחיבות הבסיסית הזו,
אבל לדעתי, יש כאן שאלה מאוד פשוטה,
האם האשה הזו שעשית איתה ילד, טובה לך ?
האם היחסים בניכם תקינים בדרך כלל ?
האם אתה אוהב אותה ?
האם היא אוהבת אותך ?

אם התשובה לשאלה שמשום מה הפכה ל- 4 שאלות,(אבל הם שאלות זהות),
אם התשובה היא , כן ! אז למה לך לפשפש בעברה ? מה זה משנה אם היו לה שתיים או 3 או 5 ?
היא בחרה בך לא מחוסר ברירה, אלא על אף כל הקשרים, אתה אדם מיוחד ? ! לא ?
אבל אם התשובה היא לא !
אז יש לך 2 אופציות, או להתעצבן שרימו אותך, ללכת להתלונן, ולקבל שקרים נוספים,,, או להודיע לה שזה מאוד פגע בך, ואתה רוצה שתלכו ביחד לטיפול להחזרת האמון שהיה לך עליה, ונפגע,

היי ושיהיה מזל טוב על הילד/ה
בהצלחה

הי דני,

כנראה שאשתך הרגישה שהמידע הזה יפגע בך וחששה שתפחית מאהבתך אליה עקב כך. אכן היא הסתירה ממך את הפרט הזה, אך בכל זאת אזרה אומץ וסיפרה לך, כשידעה כנראה מה תהיה תגובתך.

עד הנישואין אשתך היתה אדם חופשי, סה"כ, לא היתה לה עדיין מחוייבות אליך. מה שהיה עד הנישואין שייך לה. ייתכן ואלו דברים שעזרו לה להבין מה היא, ולמה היא זקוקה במערכת יחסים או באינטימיות. ייתכן מאוד שקשרים אלו דווקא עיצבו אותה לקראת הקשר איתך.

אז נכון שלא כיף לדעת שאתה לא "אחד ויחיד", אבל נסה לשים את זה מאחוריך, ולהבין, שאשתך גם היא אדם עם יצרים, וגם לה היה חשוב (כמו לגבר למשל..) לממש את עצמה בתחום הזה ולהכיר את עצמה בתחום זה לפני הנישואין.

בידיך שתי ברירות- או להמשיך ולהיפגע ובכך להעכיר את האוירה יותר, לתת תחושה של משבר אמון. או להבין שהעבר ומה שעשתה בו הוא לא בשליטתך, וסביר מאוד להניח שהיא הסתירה ממך מידע זה כי היא היתה משוכנעת שתאבד כמה נקודות טובות אצלך (מה שקרה אכן והיא למעשה צדקה). קח בחשבון שאם תיקח את זה למקום מנופח מדי ותעשה מזה משבר אמון גדול, היא לבטח לא תרצה לספר לך עוד מידע דומה או שונה לגביה.. כי מאוד תחשוש מהתגובה שלך.

א' שלום.

את אשר את עוברת אני עברתי כ 5 שנים.
וכל הסיפורים שקשה בבית מצידו מוכרים לי הייטב. נשוי שרע לו באמת קם והולך!!!!
את עבורו ריגוש חולף. אני מניחה שקיימת מצידו איזו חיבה או משיכה אך לא מעבר.
הוא לא יעזוב בית כאשר מיצה את הריגוש. סביר להניח כאשר תרפי ממנו והעיניין "ישכח" הוא יחפש אחרת. בגידות וחיפוש אחר ריגושים הם בגנים של גברים מסויימים.
טענת שלאחרונה הלחצת אותו.. אני מניחה שהוא חש שאת נקשרת אליו באובססיביות והוא לא מוכן לנתק משפחה למענך ולמען שום אישה! (חש סכנה מסויימת ואי שקט )
לעיתים הוא חש ש"עצר" אותך בחיים ו בעדינות בהתחמקויותיו ממך מבקש ממך להמשיך הלאה.
אין לי ספק שהוא חש מן אחריות לגורלך כאשר הוא "לכד" אותך. זה מעיק עליו.
הוא לא יתעמת איתך מחששות שמא תעשי משהו אשר יפגע בחייו האישיים.
אני מאמינה שראית ועודך רואה בו את כל עולמך. את חייבת להפנים שהוא לא יעזוב את משפחתו.
אני מבינה היטב מה שאת עוברת אך.. את חייבת להניח לו ולהמשיך הלאה.
הרעילי את עצמך לגביו במחשבות שליליות ותראי שהוא יפרח ממחשבותייך.
תשאלי אותי היום מה עובר לו בראש?? שתניחי לו ותמשיכי בחייך.
ברגעים שגבר רוקם מערכת יחסים מחוץ לנישואין הוא חש מעט מרוחק מאישתו ומחפש ריגוש ואת האגו שלו "אני עדיין שווה" . בבית הוא מובן מאליו ואצלך היה "האחד".
אני מאמינה שכיום הוא "מתקן" את המעידה שלו ונשאב לחיים תקינים ואישתו זוכה בהערצה גדולה ממנו .
כל רגע בחיים הוא יקר ולכן "עצירה" כזו יכולה לבלום לך שנים ארוכות.
אצלי הנתק היה מוחלט. כאשר המשכתי הוא ניסה פעמיים ליצור קשר מתוך געגוע ולא ממקום אחר. במחשבה עוד פעם איתך ודי!
כמובן שהפיתוי היה גדול אך סרבתי בתוקף.
נשאבתי בתקופת "האבלות" לקשר ידידותי אשר מראש אמרתי מה עובר עלי. הקשר נמשך לפסים אחרים שהתחלתי לחוש משהו.
הבחור "התורן "נתן לי להבין שמגיע לי יותר. הנשוי לא יכול לתת לך את המקום הראוי לך.
חישבי האם כל חייך תרצי להיות השניה בתור? היכן הזוגיות המלאה? את ישנה לבד, חוגגת לבד, שבת וחג הוא "שם".. מה איתך?? מדוע להסתפק במועט כאשר העולם פתוח בפנייך?
תאהבי את עצמך והעריכי את המתנות שקיבלת מהאל והן רבות.. (אני בטוחה) עצם זה שאת מסוגלת לאהוב ולהעניק את במקום טוב בחיים. יש כאלה שהתכונות הנפלאות הללו לא קיימים בהם..
אני מבינה כל תחושה שלך והיא קשה .. אך ניתן לצאת ממנה.
כשם ש"יצא " ממך כך "יכנס" לאחרת.. חייו לא רגועים ואין לו שלמות בחיים.
עשי זאת גם..
מקווה שנתתי לך מעט חומר למחשבה. מאחלת לך בהצלחה ואני מאמינה שתצליחי לצאת ממנו ולהתחיל מערכת מתאימה ובריאה יותר.
שאי ברכות ליום נעים ותקופה יפה .

רק מי שחוותה יכולה לכתוב באופן הזה ולרגש כל כך. מעריכה אותך על החוזק שקיבלת מעצם התובנות האלה, המשיכי להשתתף, אני בטוחה שנגעת להרבה אנשים.

עדי תודה על עידודך ,
אני בתקווה שהצלחתי לעורר אצלה ולו רגע של מחשבה שתשכיל להבין שיש מעידות בחיים , אשר ניתן לעבור אותן בנקל למרות ה"אבל" הזמני. היא תצליח אין לי צל של ספק.

אני חייב לציין שנהניתי עד מאוד מתגובתך המקצועית,
אני מבקש בשמי ובשם חבריי פורום פרידות, גירושים, בגידות, שתבואי לחזק גם שם מפעם לפעם,
תודה רבה

לבני ,
ברצוני לציין שרשמתי את הודעתי בפורום שאתה מציג בגידות ופרידות .
קיבלת תגובות מזעזעות די פוגעות ממש תת רמה !
ומי שרשם אותם זה בחור בשם בני ,אני מקווה שזה לא אתה ,אם כן אתה ממש וולגארי .

אם זה הייתי אני , אני שוב מתנצל,,, התנצלתי שם עוד באותו יום, ומבקש שתסלחי לי, תודה
ייתכן ובני זה לא בני שאת חושבת, וא' היא לא אותה א' אולי תרענני את זיכרוני במה דברים אמורים ?

בני
אנני מקצועית (יועצת וכו') סתם אחת גולשת אשר נתנה ל א' את דעתה בעקבות מקרה דומה.
רשמתי בפרטנות יתרה את תשלישי התנהלותי במקרה אשר דמה למקרה של א'.
לא מתיימרת להחליף כאן שום יועצת , אני אישית נעזרתי בעדי שהיא בעיני מקצועית ומבינה עיניין !
באשר לחיזוקים כפי שביקשת ניתן לפנת ליועצות כאן והסבירות שיענו כנדרש היא גבוהה .
קטונתי .
באשר לתגובתה של א' למקרה שלה אשר פנתה לפורם אחר. אני מניחה שמרבית הנשואים שם עם "תיק" על הגב או המצפון בעקבות מעורבותם בפרשיות אשר מעיקות או שמבקשים לדעת מתי והיכן זה יעצר.??
שאו ברכה לחיים תקינים ומאושרים.

הי רבקה,

תודה על ששיתפת אותנו.

המטפלת כנראה הבינה די מהר שיש אכן בעיה בבחינת התפיסה של בעלך את הקשר. את מתארת זוגיות קצת מסרסת, שמבטלת אותך ואת הרצונות שלך, שמגבילה אותך ואת לבטח חיה בתחושה לא מאוד נוחה. עם זאת, את אומרת שיש אהבה, ואת רוצה בשיפור הקשר, וזה רק מעיד שבקשר הזה איתו יש הרבה דברים שכן עושים לך טוב ועל כן את מוכנה גם להשקיע בטיפול.

נשאלת השאלה מה קרה באמצע- בין הפגישה הראשונה אצל המטפלת- פגישה שלדברייך הוא יזם- לבין השניה שלא רצה בה. האם היה משהו במפגש הזה שעורר אצלו חרדה? האם נגעתם בדברים קשים מדי עבורו? האם המטפלת שיקפה לו משהו שעדיין קשה לו לעמוד או להתמודד איתו?

הייתי מציעה לך להזמין אותו לשיחה איתך, שיחה רגועה, כששניכם ב"מוד" לזה, ולשאול אותו (בלי לחקור) מה בדיוק הרתיע אותו לגשת למפגש שני. הרי היתה הסכמה לטיפול זוגי. מעבר לזה המטפלת היא דמות מוכרת לו.. מה היה שם?
נסי לבדוק האם אלו דברים שהעליתי לעיל, אולי חששות או רתיעה מסויימת מהתהליך? ותנסי לבדוק איפה את יכולה להקל עליו, אולי להראות לו שאת מאוד רוצה בשיפור הזוגיות, אולי להגיד לו שאת מוכנה ללכת כמה מפגשים לבד, אבל את צריכה את התמיכה שלו לפחות מהבית.

בכל אופן, התנהלות אובססיבית לגבייך לא תניב תוצאות טובות גם בעתיד ללא טיפול. אישיות עם קווים אובססיביים לא תמיד פועלת מתוך בחירה, אלא הפוך- ברוב הפעמים ההתנהלות הזאת בלתי נשלטת, היא בסה"כ מביאה לרגיעה, מאוד זמנית, עד הפעם הבאה בה נדרש שוב להיות בשליטה- ועל כן מנסה לשלוט בך וכמה רחוק תשבו מהאנשים.. נסי להבין שאין זה מרצונו החופשי להתנהג כך, ולכן רק טיפול יכול לסייע לכם. היום יש שיטות מאוד טובות לטפל במצבים כאלה, בד"כ מדובר על טיפול התנהגותי בשילוב עם תרופות (ויש כאלה שיכולים גם בלי התרופות, עם הרבה רצון זה אפשרי).

בשיחתך עמו את צריכה להיות בטוחה בצעמך ולהסביר לו שעם המצב הנוכחי את פשוט לא יכולה להתמודד, שיש דברים שמצריכים את שיתוף הפעולה שלו, ואם הוא אוהב אותך, את המשפחה ורוצה בטובת הקשר שלכם, הוא צריך להסביר לך מה בדיוק הרתיע אותו להמשיך בטיפול, וכן להסביר מה יכול לעזור לו כן לשתף פעולה.

בברכה,

הי גילי,

אני מרשה לעצמי לענות כאן על כל פניותייך, ברשותך.

גם אחרי שתי ההודעות האחרות שלך וגם אחרי זאת, נשמע לי שאת מבינה נכון, שכנראה תקשורת צריכה להיבנות בשלבים. נשמע כי לשניכם ציפיה אחרת בבחינת אופי והתנהלות הקשר ביניכם. אין כללים בזוגיות; מתי צריך לריב, כמה והאם זה לא טוב כשאין אקשן בתוך השיגרה..

מה שכן בולט הוא הרצון שלך לשמר את הטוב ולשפר את מה שפחות. יפה שעה אחת קודם להתייעץ ולהיעזר בתמיכה מקצועית, דווקא כי הלכת לכיוון הזה ודווקא כי באמת שווה לעבוד על הקשר בעודו בחיתוליו ולא אחרי, כשכבר מצטברים הרבה מאוד משקעים.

אז אם את חשה צורך ללכת לייעוץ עשי זאת. אם הוא לא מוכן להצטרף- לא נורא, את יכולה גם לגשת לבד וללמוד שם עם איזה כלים אפשר לחזור הביתה, אליו, ובכך גם להשפיע, בעקיפין, על התקשורת שלו מולך.

בברכה,

עניין היעוץ זוגי - זה סטיגמה של בעיות לפי מה שנראה..
השאלה שלי האם עצם העובדה שאנחנו פונים לטיפול בגלל שאיננו יכולים להתגבר לבד על הבעיות שלנו , זה אומר שאנחנו בעייתים? זה לא שאני בסדר תמיד, גם לי כמובן יש נפילות כמו בכל קשר,

הי שוב גילי,

מתנצלת שלא התייחסתי לכך קודם כששאלת-

יש כ"כ הרבה אנשים פרטיים והן זוגות שלא יכולים להתגבר על הקשיים לבד, וחוששים מלבקש סיוע, נדבקים לסטיגמה של "טיפול" משמע "אני לאבסדר", וממשיכים ככה את החיים, בהתחבאות בצל הנורמה החברתית, כשלמעשה לכולם יש בעיות, לפעמים הן כ"כ דומות שזה מדהים.

לדעתי, כל החוזק טמון בבקשת סיוע או עזרה, בעת הצורך. לא בבחינת תלות- ז"א בלי טיפול אני לא שווה ולא יכול לבד. אלא- בעזרת ייעוץ נכון והכוונה אני בעתיד אוכל לדעת מה עושים, בעתיד אוכל לפעול על פי שיקול דעת שמבוסס על ניסיון העבר.. אז כשנעזרתי. הרבה פעמים טיפול בסה"כ פותח לעוד נקודת מבט שלא חשבנו עליה, לא פעם הוא משקף מה הצד השני מרגיש, ומבלי ששמנו לב.. התקשורת משתנה, השיתוף גדל, דברים באמת זזים.

ולסיום, בטיפול יש משהו מאוד נייטרלי- המטפל תפקידו לא פעם לשמש גשר בטוח לתקשורת נכונה. ועל כן, לא רק שאני ממליצה לזוגות שמרגישים קושי להתנהל לבד, אלא בכלל, כטיפים לזוגיות, כשמירה ואחזקת הזוגיות.. וזה יכול לבוא בצורות שונות: ייעוץ קלאסי, סדנאות, קריאה על שדרוג הזוגיות, הרצאות ועוד ועוד ועוד. עלו והצליחו, כי זאת הדרך.