פורום יחסים, זוגיות ונישואין - יש לך שאלה?

הילה יקרה, אני חושבת שאחרי הוידוי שלך - הרי אילו הוא היה מאוד מאוהב בך - זה היה מן הסתם משפיע עליו לטובה.
סביר להניח שעם כל הקושי שבדבר, הוא ניסה להיות איתך בקשר, והגיע למסקנה שזה לא זה.
הרי דבר כזה קורה לכל גבר ואישה: אתה מאוהב עד כלות במישהו והוא לא מחזיר לך אהבה באותה מידה. זה שובר את הלב, שזה לא הדדי ויפה כמו בסיפורים ובסרטים, אבל התופעה הזאת מאוד שכיחה.
זה שהוא אמר שהוא אוהב - מה שקובע היא ההתנהגות ולא המילים. יתכן שאמר זאת מתוך חשש לפגוע בך, יתכן שהוא מרגיש אהבה מסויימת אבל לא את האהבה שהוא היה רוצה להרגיש.
הביאי בחשבון גם שעשית בקשר הזה טעויות - שלא הראית לו את האהבה הרבה שאת חשה כלפיו, שמיהרת לנתק. את עצמך התנהגת בניגוד לרגשותייך הפנימיים, כאשר היית נוקשה איתו ולא הרעפת אהבה כפי שהרגשת, ויתכן שמה שהרתיע אותו היה שלא היית אמיתית איתו.
מה דעתך בקשר הבא - פה אני חוששת שזה כבר לא יהיה - הביאי את עצמך כפי שאת באמת. האם לא עדיף שבן זוגך העתידי יכיר אותך כמו שאת? ואז - או שהוא יאהב את מי שאת או שלא...לזייף זה מסובך, זה גוזל אנרגיות כה רבות...

אני במקומך - לא הייתי שם

המילה "סובלת" אומרת הכל. אל תהיי איפה שלא טוב לך, איפה שאת מרגישה מושפלת וקטנה.

אם את סוברת שזה לא ישתנה ע"י טיפול ואין רצון שלו לתקן, הציבי אולטימטום. את צריכה להיות חזקה בשביל זה.

אשמח בכל אופן לקבל יותר פרטים, אולי נעלה ביחד על סוגיה שתוכלו לעבוד עליה.

יובל יקרה,
חברך צודק. את נלחמת על יחסים עכורים ממילא. יחסים 'על הפנים' שאין בהם כבוד כפי שציינת. יחסים כבדים ומתישים מבחינתו. כל גבר היה נבהל ובורח מקשר חונק ואובססיבי. לא יתכן שהוא יהיה מרכז חייך, תפתחי תלות מעיקה ומלבדו לא תהיה לך משמעות. זה פשוט לא בריא.
נסי למצוא עיסוקים נוספים שיעניינו אותך, כי כשיהיה לך טוב בזכות עצמך, לו או לכל אחד אחר, יהיה כייף בחברתך ולא תחושה של חובה, מחנק, או מועקה.
את חייבת לטפל בעצמך. ולמען עתידך ויחסים עתידיים, רצוי לך לקבל יעוץ אישי.

בבקשה הגיבו לי על הודעה קודמת.

תודה

בעיניינים שלך

חבריו של בן זוגך מתקנאים בו, איך הגרוש הזה הצליח בגיל 45 עם 2 ילדים לקשור אליו בחורה צעירה ממנו ב-20 שנים (הפרש של דור שלם). אבל את? משפחתך? העתיד שלך ? למה??? האם זה אב טוב, שמוכן לחיות במחיצתך ולוותר על שהייה עם בנו שמתקשה לקבל את היחסים הפטתיים ?. את יכולה להיות אחותו. 10 שנים מבוגרת מבנו הבוגר... . לא מאמינה שזו זוגיות בריאה.
תתמודדי.

גברת עלמה היקרה,

בגלל ילד בגיל ההתבגרות שההורמונים שלא משתוללים ולא יודע מה הוא עושה,אני לא אהרוס את הזוגיות המדהימה שיש לי עם בן זוגי.

וכן אני מתמודדת עם העניין לכן שאלתי בפורום זה שאלה שלא קשורה לתגובתך.

אז תודה בכל אופן ויום מקסים!

ראשית, אין טעם להיכנס לסוגיה האם זהו קשר נכון, טוב לעתיד ועוד כאלו- כי זאת לא שאלתך, והגדרת כי הקשר טוב לך, וטוב לו.

אני לא רואה טעם לענות על סוגיה שלא נשאלה. ואת הסובייקט שלנו נשאיר לנו.

ולשאלתך-
בהתחלה הייתי כותבת לך כי חשובה מאוד כאן שימת הגבול של בן זוגך לבנו- אם את בת זוגו הנוכחית, והוא רוצה בנוכחותך כל סוף שבוע, הבן התבגר יאלץ כנראה להבין זאת. אני מבינה את התנגדותו של הבן, העקיפה או הגלויה, לקשר הזה, אך כמו בהרבה "פרקי ב'" בחיים, לא תמיד הקשר מוצא חן בעיני כולם, קל וחומר קשר שהדמות המחליפה של אמו היא צעירה (נסי להתחבר אליו כדמות מתבגר לרגע). אבל, כשמתחברים יותר לילד שלו, אפשר להבין באופן מופשט יותר מה הוא אומר באי הגעתו בסופ"ש:

הוא סה"כ אומר במילים אחרות- אני רוצה את הלבד עם אבא שלי, כי את לקחת לי אותו בזמן היחידי שיש לי אותו.

אני משוכנעת שאם תתקיים ביניכם שיחה בה תבינו אותו ואת צרכיו, ותאפשרו בסוף השבוע "זמן איכות" לאבא ולבנו בלבד, בעוד את תצאי, לכמה שעות או תעשי משהו אחר עבור עצמך, ייתכן וזה יוכל לקרב אותו. כי הוא ירגיש שהזמן לא נגזל לגמרי. שמשאירים לו "נתח".


ולכן, אם תאפשרו לו זמן כזה, רק של אבא ובן- ייתכן והוא יתרכך יותר לקראתך. הביני שאין זה ההורמונים, הוא רואה בך כרגע גורם מאיים. גורם שלוקח לו את המשהו היקר הזה. גיל ההתבגרות כן פקטור פה כשמדובר על הקשר החשוב והמשמעותי שהילד מחפש: אישורים וחיזוקים חיוביים, קירבה לדמות גברית ולמודל של אבא, רצון להתייעץ איתו בנושאים מיניים, ועוד. הוא זקוק לו.

אם בשיחה את תוכלי לבטא את האמפתיה שלך ואת הבנתך לקשר המיוחד ביניהם, את תרוויחי כפול- בן זוגך יעריך אותך מאוד, ובהמשך כנראה גם הבן המתבגר.

היתה פעם בה שניהם ישנו אצלנו ושוחחנו כמה דקות,אמרתי להם שאני לא מתכוונת להחליף את אמא שלהם ושאמא יש רק אחת,ושאבא שלהם אוהב אותם מאוד ורוצה שיהיה להם גם טוב וגם אני.

וגם באותו זמן שהם היו אצלנו אני בקושי הייתי איתם,נתתי להם להיות איתו לבד.

המצב הזה גורם לנו לנתק מכיוון שאנו לא יודעים כיצד להתמודד איתו.

שלום שוב,

התכוונתי בהודעה הקודמת שלי לשיחה רצינית, כזאת שקובעים מראש, לא של כמה דקות אלא ממש שיחה, אולי עם או אחרי ארוחה ביחד וכמובן כזאת שגם האבא יהיה נוכח בה. זאת על מנת להיות בקו ישר אחד מול הילדים ושהם ישמעו את הדברים ממנו. הוא צריך להוביל את השיחה כי הוא למעשה זה ששם את הגבול מולם.

בשיחה הזאת אתם צריכים לקבוע זמנים שנוחים לו ולהם שהם יהיו איתו לבד בזמן הזה ואת צריכה לאפשר את זה- אפילו אם זה לצאת מהבית ולהשאיר להם את הטריטוריה מולו. הדברים צריכים להיות בנויים כך שהם יודעים יש להם X זמן שהאבא רק שלהם.

בשיחה כדאי שהאבא יחדד את העובדה ששוחחתם יחד על התיאום הזה מחדש והגעתם למסקנה שאתם רוצים את הטוב עבורם, את הזמן שלהם איתו ואת מעודדת ותומכת בזה. רק אם הם ירגישו את העידוד והדירבון שלך למפגשים פרטיים איתו- הם יוכלו להיות פנויים להוריד את ההתנגדות מולך. הוא מצידו צריך להיות חזק וחד משמעי שהוא רואה בך בת זוגו, כדי שהם יבינו שזה מצב שלא הולך להשתנות. בד בבד- לאפשר להם את הזמן איתו.

כמו כן את צריכה להיות גמישה בבחינת הטלפונים שלהם אליו, שיחות, מפגשים ספונטניים ועוד. כי אם את רואה אותו כבן זוגך בשנים הבאות, את צריכה לגייס גם את ילדיו, בכך גם הוא יעריך אותך. זכרי שאם יווצר מצב בו הוא מרגיש חצוי רגשית בינך לבינם- זה יהיה על גבול הבלתי אפשרי.

בברכה,

זה מה שקרה בדיוק בזמן האחרון הוא הרגיש שהוא באמצע והוא לא יודע מה לעשות.

היום החלטנו שאנחנו נהיה כל אחד כמה ימים לבד ואז נחליט אם אנחנו ממשיכים.

אנחנו אוהבים אחד את השני מאוד מאוד.

עכשיו ממש רע לי ולא יודעת איך להתמודד עם זה.

הי, תארת את המצב קצת שונה עכשיו.

בכל אופן לאחר מספר הימים בהם אתם חושבים על הדברים, ואם את רוצה לשמור את הקשר איתו- נסי להציע את עיניין הארוחה המשותפת ולהגדיר את המאמצים שאת יכולה לעשות כדי לקרב את הילדים. את צריכה לראות בילדיו חלק בלתי נפרד ממנו ודרך לאחד את הקשר ביניכם. בלי זה, יהיה לו קשה להישאר בקשר שחוצה אותו רגשית.

לכן אני מציעה שתגדירי לעצמך ואח"כ לו כמה את מוכנה לתת את הזמן הזה, שלהם לבד איתו, ואיפה את יכולה לבוא לקראתו, הביני שהוא במצב לא פשוט כרגע. 11,14 הם גילאים קריטיים וחשובים לקבלת דמות אב (כמו כל גיל, אבל במיוחד גיל כזה).

בברכת הצלחה

רבקה יקרה,
יתכן ובעלך אוהב ומאוד זקוק לקשר חם מצידך והוא לא מקבל אותו? נסי לבחון את הקשר מנקודת מבטו. בזוגיות ראויה, צריך לטפח ולהשקיע. בזמן, בשיחות, בהקשבה, בליטוף, בפעילויות וחוויות משותפות ללא שותפים נוספים. האם יש ביניכם רגעים אינטימיים משותפים רק לכם? שיחות? האם את פתוחה לקבל את טענותיו כלגיטימיות? בכל מקרה, כדי שהיחסים לא יתדרדרו, רצוי שתפנו ליעוץ זוגי, כדי שלשניכם יהיה נוח ויהיו בידיכם הכלים לפתור את הבעיה.

גיא היקר, אכן הזוגיות שלכם הגיעה למצב (ידוע ומוכר) של ניכור ומחסור כרוני באהבה, על פי התיאור שלך.
העניין הוא שמאוד קל לגלוש למקום הזה, והרבה זוגות מוצאים עצמם בדיוק כמו שאתה מתאר, כי כדי שזוגיות תהיה טובה ומלאה באהבה, צריך להתנהג זה עם זו בצורה אחרת. צריך להשקיע אחד בשני ולתחזק את הקשר באופן מכוון ומודע, ובעזרת כלים שבדרך כלל לא לומדים אותם בחיי היומיום, ולשם כך צריך לגשת לייעוץ זוגי יסודי.
כרגע מה שפועל ביניכם הוא שיש ציפיות לאיכות הרבה יותר גבוהה של קשר. אצלך זה מתבטא בציפיות שהסקס ירגיש אחרת, ואצלה זה מתבטא בציפיות אחרות - אולי לשיחות נפש, אולי לעזרה רבה יותר בבית, אולי לחיזור ופינוקים מצידך (האם יתכן שע"י הפינוקים שהיא בכל זאת מפתיעה אותך בהם היא רומזת לך מלמה היא זקוקה ממך?). כל אחד מכם מאוכזב מן השני כי הציפיות שלכם לא מתגשמות, והאכזבה שוררת ביניכם ומשפיעה על מצב הרוח ומכבה את האהבה.
אני מציעה לקחת עצמכם בידיים ולגשת לייעוץ זוגי כדי להציל את מה שניתן להציל. ככל שיעבור יותר זמן כמו שזה עכשו - יש סכנה גדולה יותר שהאהבה תיעלם לגמרי ולא ניתן יהיה להציל אותה!
ברור שיציאה החוצה היא סכנה ועלולה להיות פגיעה בלתי הפיכה במצב הדברים ביניכם.

אולינה יקרה, ראשית, את כן בפורום הנכון. ברוכה הבאה! יחד עם זאת נדמה לי שלרשום לך תרגילים כאן - זה יחטיא את המטרה, כי רק לתת הוראות בלי להסביר את הרציונל מאחוריהן - זה לא רציני ואין כאן מקום וזה גם לא מה שעושים כאן.

כתבת שיש הרבה כעסים, התעלמויות, עשיית דווקא, מה שמעיד על ירידה באהבה. הרי התקופה הראשונה של ההתאהבות מתאפיינת בהמון פינוק, הליכה אחד לקראת השני, ויתורים ממקום טוב, לא ממקום של כניעה וכעס. אם רוצים שהאווירה הזאת של נדיבות והתחשבות תחזור - חשוב להבין מה דירדר אותה.

בדרך כלל כאשר הכימייה הראשונה של ההתאהבות מתפוגגת - וזה קורה לכל זוג, כי זה משהו מאוד פיזיולוגי, זה המבחן הראשון של היחסים, אבל אז בדרך כלל כל זוג נכנס גם למאבק הישרדותי, כי מביאים ילד, וכל אחד נעשה עייף, ונלחם על זכותו לישון, לנוח, לעשות קצת לעצמו, וכל אחד מרגיש שהזמן הפרטי שלו נגזל בגלל הצרכים המשפחתיים ואז הוא נאבק מול השני על מנת לקבל קצת יותר ולא להרגיש מקופח. זה שלב ידוע וצפוי בזוגיות.

יש כלי שאיתו אני עובדת על השלב הזה והוא נקרא לבקש בקשות נקיות במקום דרישות הכרוכות בסנקציות כמו תלונות או התחשבנות ופנקסנות, כמו - אם אתה לא עושה את מה שאני ביקשתי ממך - אז אני לא אעשה עבורך משהו אחר...לא מגיע לך!
יש המון מה ללמד סביב הכלי הזה, אבל אולי מן המעט שכתבתי תוכלי להבין וליישם משהו. את יודעת, ניתן לקבל כלים כאלה גם לבד, בלעדיו, אם הוא ממש לא מסכים, אם תגיעי לייעוץ זוגי לבדך.
מקווה שעזרתי במעט.

אביטל היקרה, צר לי על מה שאת עוברת. ממה שכתבת אני מבינה את ההתלבטות שלך, כי לצערי ישנה אפשרות - על סמך תיאורך את המצב - שהוא התאהב באישה וכי זה מהווה סכנה ליחסיכם.

השאלה היא מה עושים עם הנתון הזה?
מאוד קשה לעצור התאהבות, במיוחד כזאת שיש לה שורשים בעבר הרחוק. זה לא בלתי אפשרי לעצור אותה, אבל חשוב שהוא יבין את הסיכונים לזוגיות, לאהבה שלך, לשלמות המשפחה, ויחליט מה הוא עושה. את כל התובנות האלו ואת ההדרכה הזאת אני חושבת שעדיף לקבל במסגרת של ייעוץ זוגי.
הזוגיות שלכם נמצאת במשבר, וחשוב לא להתעלם מכך וזאת יכולה להיות הזדמנות לראות האם יש נושאים - אצל כל אחד מכם - שהזוגיות לא עונה עליהם ואולי ניתן לעבוד עליהם ולשפרם. לפעמים בגידה יכולה להיות הזדמנות לעשות בדק בית לזוגיות ולצאת יותר מחוזקים, למרות ששאלת האמון מן הסתם תמיד תהיה שם לאחר שזה קרה פעם אחת.
אני חושבת שיש לך הזכות לדרוש ממנו להגיע איתך לייעוץ לאחר מה שקרה, בשם הדאגה לשלמות המשפחה ולאושר של כל אחד מכם, ועל מנת שהידיעה הזאת על הקשר שהיה או ישנו לא "תרבוץ" ביניכם לא מטופלת, ולא תרעיל את יחסיכם.

תודה לך.
אכן הגדרת נכון את המצב שנוצר.הסכמנו ללכת לייעוץ.הלכנו למישהו וסיכמנו כ"עזרה ראשונה"שכל יום חובה שנדבר שעה לבד.בלי טלפונים וכו וכו .עבר כמעט שבוע.ובעלי מתחמק כל יום יש לו סיבה למה לא דיברנו.פעם עייף.פעם סרט וכו וכו..אני מרגישה שהוא הבין:טוב הנה היא נשארת איתי וזהו.ואני לא יכולה כבר להתמודד כי אם מצידו אין נכונות אז למה נלך??
אמרתי לו אני רוצה לשמוע שאתה מדבר איתה ואומר לה שיותר לא תתקשר כי זה נורא מפריע לאשתי ואני אשמע את השיחה.הוא לא מוכן בשום אופן.הוא יודע שהאהבה בינהם לא תתממש כי היום היא חילוניה ובעצמו אמר לי שהיא רצתה אבל הוא הסביר לה שהעולמות שלהם שונים והוא לא יכול.אני בטוחה שהוא אוהב אותי.אבל בטוחה שגם אוהב אותה.
מה אעשה??

ליאת יקרה, ראשית, טוב שעליתם על מסלול של טיפול במצב בעזרת יועצת זוגית. זה עדיין לא מבטיח שמייד הכל יסתדר, וצפויים עוד קשיים ואי הסכמות כגון מה שאת מתארת.
אני מציעה שתעלי כל בעייה שמתעוררת בתוך התהליך הטיפולי, כי אין טעם שאנחנו ניתן כאן דעות או עצות אחרות. כאשר נותנים בייעוץ שיעורי בית - ברור שלא תמיד ניתן ליישם את הכל על הצד הכי טוב, וברור לי שלמרות שהוא הסכים לתהליך, עדיין יש שאריות רגשיות ויש לו תסכול על מה שהוא מפסיד בכך שהוא בחר להישאר בזוגיות שלכם. אלו תהליכים רגשיים מורכבים, זה לוקח זמן, ולמרות שיש ודאי גם אצלך כעסים - חשוב ליצור אווירה נעימה בבית אחרת הוא יברח החוצה. השאירי את הבירורים והכעסים לפגישה עם היועצת.

נעמה היקרה, כתבת שלא מזמן הכרת אותו. על כמה זמן מדובר? כמה שבועות? חודשים? ציינת כל כך הרבה דברים טובים אצלו שהינם מאוד חשובים בתוך קשר. הדברים שמפריעים לך הינם חיצונייים, וככל שמתפתחת אהבה חזקה יותר בדרך כלל החיצוניות נעשית פחות חשובה, וקורה משהו הפוך - בן הזוג האהוב נראה בעינינו יותר ויותר יפה ונטול פגמים. מנסיוני זהו מדד לעוצמת האהבה. לאור כל התכונות החיוביות שיש בו, אני חושבת ששווה לתת יותר צ'אנס ליחסים איתו. יש להניח - קצת חשיבה הגיונית ומציאותית - שאם תמצאי בחור חסון וגברי - יחסרו בו תכונות אחרות שחשובות בעינייך, אולי יותר מן הצד האישיותי והתקשורתי. הפתעת את עצמך ומצאת טיפוס שחיצונית שונה מן האידיאל שלך, והנה יש בך משיכה כלפיו, ואת כן רואה בו דברים שמוצאים חן בעינייך חיצונית. תני לעצמך להיפתח אליו רגשית ותראי מה קורה, האם המגמה היא שהוא נעשה יותר חמוד ונאה בעינייך או להיפך.

רוצה לעדכן שאני כבר 3 חודשים עם אותו בחור מדהים, הוא תומך בי ומבין כמו שאף אחד מעולם לא עשה!!
כיף לי ורגוע לי איתו מאד..אני מרגישה במחיצתו הכי מוגנת והכי שלמה בעולם..וגם הצד הרגשי התחזק ואני מרגישה שהחיבור בינינו התחזק עוד יותר ואני מצליחה לראות בו עוד ועוד דברים חיוביים כאלה ואחרים.

סיפרתי כאן לפני חודש בערך על ההתלבטות שהוא טיפוס עדין מדי ושזה קצת מרתיע אותי, אני מנסה לאט לאט לקבל את זה ולהבין שלא הכל מושלם ושמעולם לא אזכה בבחור המושלם- שאומנם הוא עדין ומראהו לא גברי וחסון כמו שאני אוהבת אך יש בו המון דברים אחרים שפשוט עולים על זה, ולכן זאת הסיבה שאני גם איתו וממשיכה עימו את הקשר. אני תמיד אומרת לעצמי שהביקורת הזו שלי תעבור ומתישהו אתרגל למראו ואקבל אותו אך לא תמיד אני מצליחה. יש פעמים שאני יכולה להביט בו ולחשוב: "הוא לא הטעם שלי, אני רוצה שייראה אחרת" ופעמים בהם אני יכולה להביט בו ולחשוב: "הוא נראה כ"כ יפה ואצילי!!" אני לא מבינה למה זה קורה ולמה יש כזה פער וסוג של פיצול בדעותיי.

אני חוששת שתמיד אחיה עם הספקות הללו.. מה גם ש-3 חודשים זה יחסית הרבה זמן כדי להתאהב כבר בבן אדם ואכן העוצמתיות של הרגשות שלי למול אותם דברים שאיני אוהבת בו ירדה ופחתה אך מדוע איני מרגישה שלמה עם זה? עם מראהו?
באמת שאין לי על מה להתלונן הוא הבחור הכי מקסים שיכולתי לבקש ומשיכה פיזית גם היא קיימת. זה לא שאיני נמשכת או נרתעת. להיפך. אני בעצמי יוזמת מגע הרבה פעמים.
אז מדוע גם הקבלה שלי אותו לא מגיעה??? ולמה זה קורה לי??
האם זה משהו שתמיד יישאר כך ולא ישתנה? אני יודעת שקשה מאד לענות על זה אבל זה דבר ממנו אני מאד חוששת..


אשמח לשמוע דעתכם בנושא!!

תודה!!

פרח יקרה,
ראשית, תודה שאת מעדכנת אותנו, זה תמיד נותן ערך רב יותר לכולם כאשר יש המשכיות ובוחנים את הנאמר בטווח יותר רחוק.
כבר מקריאת דברייך, לעומת מכתבך הקודם, אני מתרשמת שאת עוד יותר מרבה בשבחים אליו, ומידי פעם את אפילו נהנית מהופעתו החיצונית- כתבת "יפה ואצילי" - אלו דברים שקודם לא כתבת אותם. כלומר היופי הפנימי שלו מבצבץ כבר החוצה.
מנסיוני האישי - ככל שאתה יותר מעריך, מכבד ונהנה בחברת בן אדם - הוא ייראה בעינייך יפה יותר. מנסיוני - אנשים שבמבט ראשון היו ממש מכוערים בעיני - כאשר התקרבתי והתידדתי איתם והוקסמתי מהם - הכיעור נעלם והופיע סוג של יופי.
לדעתי זה קורה ביניכם, אבל אולי את עדיין מופתעת וסקפטית שזה יכול להיות ביניכם ואת עוצרת עצמך מליצור איתו קשר עמוק יותר. אינני בטוחה שזה קשור להופעתו החיצונית... האם יתכן שמשהו בך נרתע מיחסים מחוייבים וממושכים? זה רק ניחוש - אולי אני טועה. אבל שווה לבדוק זאת מול עצמך. אולי מעולם לא היה לך קשר ממושך? או אולי נפרדת ממישהו וליבך נשבר ואת מגוננת על עצמך מפני התקשרות נוספת שמא תסתיים אף היא בלב שבור?

לדורית היקרה!
תודה רבה על תגובתך !!

את האמת שבעבר היו לי קשרים ממושכים ואף אומר לך שאני טיפוס של קשרים רציניים ארוכי טווח ואני אף מייחלת שהקשר הנוכחי רק יילך ויהיה כזה!
אני חושבת שהקושי שלי נובע מכך שזו הפעם הראשונה שיוצא לי להיתקל בסגנון כזה של בחור משום שבעבר יצאתי עם גברים מסוג אחר (יכולה לומר לך שמבחינת איכות - החבר הנוכחי מתעלה מעל כולם) ולא יצא לי לצאת עם בחור בסגנון עדין שכזה. ולכן גם הספקות והקושי לקבל.
כנראה שזו מעין שבירת מוסכמה חברתית או שבירת תבנית אצלי בראש של משהו שאני כל הזמן הורגלתי אליו.


השאלה איך פותרים זאת ומקבלים את השונה שכפי שציינתי- הוא מדהים ומיוחד, אך לא מה שאני רגילה אליו..


אשמח לעצתך!!

עדיין לא קיבלתי מענה אשמח לשמוע מה דעתך על המשך הדברים שכתבתי.

תודה!

פרח היקרה, ראשית אני שמחה על החוויות הטובות שאת עוברת. את מפתיעה את עצמך, וזה כשלעצמו הוא דבר נחמד, לגלות בתוכך נטיות חדשות, שלא ציפית להן. ומכיון שהשערותי התבדו - אענה לך בכיוון אחר:

אני חושבת דווקא בגלל שהוא לא במוסכמות שלך והוא כל כך הצליח להקסים אותך - יש בכך כדי להראות שאולי זה הדבר האמיתי. חשבי על כך שהוא היה צריך לגבור על כל המוסכמות האלו שלך ולהצליח להגיע ללב שלך בלי להיעזר בעטיפות המקובלות שתמיד משכו אותך.

אני חושבת שיש בתוכנו דחפים או תבניות קדומות שנוצרו בילדותנו, פעמים רבות בגלל דמות האבא, או מבוגר אחר משמעותי בסביבתנו שכבש אותנו - ועם הדימוי הזה אנחנו מסתובבים ונראה לנו שזהו הטיפוס שאליו אנו נמשכים. יש בזה משהו עמוק, ראשוני, פיזיולוגי אפילו, כי זה טבוע בנו כל כך מזמן, אבל זה לא בהכרח הדבר הנכון עבורנו. יש אולי הרבה גברים בעולם שניתן לאהוב אותם, שאת יכולה לאהוב אותם, ומן הסתם לא כולם בצלם ובתבנית שאת ציפית לה.

אני מציעה לך - צאי כבר מן התבנית ההיא ותשמחי שהצלחת לעבור את המחסום ולהיפטר מן ה"כבלים והחישוקים" הללו, שלא איפשרו לך להתקרב לגברים שווים בעלי סגנון אחר!!!

רוצה מאד להאמין שכן..
קשה לי מאד עם המחשבות השליליות לגבי הקשר והבחור שלי, זה עדיין ממשיך ומאידך גם טוב לי איתו לפעמים כ"כ ואני יכולה להרגיש הכי מאוהבת...

רוצה מאד להתגבר על המכשול הזה, על אותה תבנית גברית ומצ'ואיסטית שטמועה אצלי במחשבה..לקבל את עצם העובדה שהגבר שלי עדין ולא כמו השאר...
כנראה שזה משום שהוא טוב מדי אליי...אז אני מרשה לעצמי כך לחשוב ו"לזלזל".....


יש עוד תקווה לקשר הזה???
ניתן להתגבר על זה??
אשמח מאד לעזרה!!!
מיואשת......

פרח יקרה, אם את רוצה שזה יפסיק לנהל אותך, אולי כדאי שתחקרי קצת את מקורותייך הפסיכולוגיים, תיכנסי לעבר שלך, לילדות שלך, ותנסי להבין מאיפה ההתקבעות הזאת על דמות המאצ'ו. את יכולה לעשות זאת ע"י פנייה לייעוץ פסיכולוגי אינדיבידואלי.

שירה יקרה,
נפלא שהוא שוקל לפנות לטיפול/יעוץ מקצועי בנושא, עודדי אותו לעשות זאת בהקדם ובמקביל, המשיכי בקשר איתו כמו שהיה עד כה ונסי לדובב אותו לגבי ציפיותיו שלו מהקשר.

הוא נורא מפחד שהקשר בינינו יפגע בו יותר (משהו שלא היה בהתחלה). זה אמנם קשר טרי מאוד אבל הוא כנראה רגיל שלבנות ש ציפיות ממנו לקשר רגשי כבר בשלב מאוד מוקדם ואצלי המצב הוא כזה שרגשות מגיעות אצלי קצת מאוחר יותר בהמשך. בינתיים אני מאוד מהנית ויש משיכה וכימיה מכל מיני תחומים. הסברתי לו שנאי לא מעוניינות רק בחלק הפיזי של הקשר אבל לא ממהרת ולא לוחצת עליו להרגיש משהו.

הוא מפחד להפגע כי כשהוא איתי הוא אומר שהראש שלו מוקף רגשות לא מובנים וכל דבר קטן יכול להרתיע אותו - ציטוט של דבריו.

כתבתי לו באחת ההתכתבויות שלנו שחשוב לי שיבין שאני לא נפגעת ממנו כי אני לא רואה סיבות ואני מנסה להבין אותו והוא בתגובה התעצבן כי "אני מסנה לשדל אותו לעשות דברים שהוא לא יכול" הכוונה ללהבין אותי. אז אמרתי לו שלא יבין אם הוא לא יכול אבל, שיקבל את העובדה שאני לא אפגע ממנו כי האינטילגנציה הרגשית שלי די גבוהה ואני יודעת לשלוט ברמת הפגיעות שלי.
לא נשארו עוד אנשים טובים ורגישים כמוהו לדעתי, הוא כל מה שבחורה רוצה ובנוסף גם מאוד מושך.
החשש שלי הוא שהוא מתרחק בגלל הפחדים הללו שהזכרתי גם בהודעה הקודמת כאן.
הציפיות מבחינתו הן די שליליות בגלל ההרגשה הכללית הרעה שלו לגבי הכל, הוא חושב שזה זמני עד שיהיה לו קשה מידי והוא יעזוב ושאני אפגע מכך. כאילו התסריט שחזר אצלו בקשרים הקצרים האחרונים שהיו לו ולא החזיקו מאותן סיבות..

אמרתי לו שאולי הרגשות אצלו יגיעו בשלב מאוחר יותר כי עובדה שאם היה רוצה ללכת אף אחד לא מחזיק אותו בכוח והוא נפרד בעבר מבנות בגלל אותן סיבות.. כל עוד הוא שם הייתי מאוד רוצה להמשיך אתו לאט לאט ולא להלחיץ...
הוא מאוד חשוב לי ולכן מוכנה לעשות הרבה כדי להשאר איתו.

בקשר לטיפול המקצועי זה משהו שהוא מעוניין בו אך עדיין לא ניגש להתחיל אותו לדעתי מפאת חוסר זמן וכסף. אבל זה משהו שאני מאוד מעודדת ולדעתי יקרה בזמן הקרוב ברגש שכמה דברים שהוא חייב לסיים כרגע יסתיימו יהיה לו יותר אוויר לנשימה ולבדיקה של הטיפול המקצועי.

הייתי רוצה לדעת רק אם זה טוב מה שאני עושה ואם יש דרכים לעזור לו להתנתק מהעבר ולחיות את ההווה ולא להיות כ"כ שלילי כי זה מוביל אותו תמיד למבוי סתום.

תודה שוב, שירן.

שירן יקרה,
אני חוששת שהפגיעה שלו מאוד משמעותית וההתעסקות שלך בנושא עשויה להרתיע אותו יותר. אם הוא והקשר איתו חשוב לך, הניחי לו והמתיני לתוצאות הטיפול. אם את חשובה לו, ההתרחקות שלך באופן זמני אף עשויה לגרום לו לחשוק בך יותר.

אני יכולה להתרחק אבל אין סיכוי שאח"כ אוכל להתקרב חזרה כי זה יגרום לנתק מצידו
אני חושבת שהוא זקוק לתמיכה ולשיקום והוא עדיין לא התחיל טיפול

אולי באמת עדיף לא להתעסק או לדבר על זה כמו שאת אומרת כדי שלא ירתע ממני...
הקשר איתו אכן מאוד חשוב לי אך להתרחק כמו שאמרתי קודם יגרור ניתוק. לדעתי אם נתנתק הוא פשוט ימשיך עם המעגל הזה של להתחיל משהו ולהפסיק אחרי פחות מחודש כי זה קשה לו מידי לעמוד בציפיות.
הייתי רוצה לעזור לו לצאת מהמעגל הזה של חיפוש אהבה כשהוא לא מצחיל להרגיש. הוא מחפש ריגושים בזמן שלא יכול להתמודד איתם...
את מבינה אותי?
האם קיים פיתרון נוסף בו גם אני בתמונה?

היי שירן,
אני גם חושבת שהכי טוב יהיה אם תתרחקי. לדעתי זה לא תפקידך לטפל בו, במיוחד לא על ההתחלה, כשהקשר רק מתחיל. אם הוא ירצה מספיק, הוא יחזר אחרייך ברגע שתתרחקי. ואם ירצה אך לא יעשה זאת, זה רק יצביע לך על חומרת הבעיה ועל הצורך בטיפול- שלפי דברייך, עדיין(!) לא התחיל. את לא יכולה לדעת כמה זמן ייקח לו להתחיל את הטיפול(אנשים לעיתים מושכים את הזמן בעניינים האלה), וכמה זמן ייקח לטיפול בכלל להשפיע עליו לטובה. עד אז, את עלולה להיות עמוק בקשר.
לשיקולך.. בהצלחה !

באמת כדאי להתרחק? למרות שזה יגרום לניתוק בבירור?

בעלך צודק. אין כמו אמא. אמא יש רק אחת. וכשאת מתנהגת אליו כמו אמא הוא מיד משווה אותך עם אימו והיא תמיד יוצאת עם ידה על העליונה.
יתירה מזאת, כשאת מתייחסת אליו כמו אמא לילד הוא לא רואה את האישה שבך. זה מכבה לו את התשוקה אלייך. כשאת מקרקרת סביבו זה מכבה אותו. ככה זה עובד. נקודה.
עצתי לך, התחילי להיות האישה בבית . תהיי סקסית, תהיי המאהבת, תהיי התומכת והמפרגנת אבל למען השם, חידלי להיות האמא שלו.

תשאירי לאמא שלו את התפקיד שלה וחיזרי לתפקיד שלך!

בהצלחה!

אורלי היקרה, שמעי בקולה של שירית. משהו לא בריא במערכת היחסים שלכם. אוסיף כאן עוד דבר. עושה רושם שמאוד חשובים לך דברי ההערכה שלו. אם הוא מעריך אותך על מה שאת עושה עבורו - את "בשמיים", ואם הוא ביקורתי או משווה אותך לאימו - את ב"ריצפה".
אם בא לך לפנק אותו כי זה עושה ל ך (אני מדגישה את "לך"!) טוב - עשי זאת שלא על מנת לשמוע את הערכתו. עשי זאת עבור עצמך רק בגלל שזה עושה לך טוב. בדקי עד כמה באמת בא לך לפנק אותו ואל תעשי מעבר כך. עליכם להשתית את מערכת החסים על משהו אחר. יתכן שזו הדרך היחידה בה את רגילה להראות אהבה, חפשי דרכים אחרות, לאו דווקא של מתנות ופינוקים. אולי שיחה כייפית, בילוי כייפי, דברים שאת יודעת ששניכם אוהבים לעשות.
ואם שינוי הגישה הזה לא יספיק - תצטרכו כנראה ללכת לייעוץ זוגי וללמוד לעשות את השינוי בצורה אחרת, יסודית יותר.

אני לא יודעת איך להתחיל לא לקרקר סביבו אנחנו בבית כול הזמן לא יוצאים בשל בעיות כלכליות
וכול פעם שאני רוצה אותו לידי הוא במחשב הוא מעשן הוא בסוני
אני לא מצליחה לתקשר איתו וגם שאני מדברת איתו על דברים שפוגעים בי הוא מדגדג אותי מנשק אותי ולא נותן לי להביע את עצמי
אבל כאשר זה הפוך הוא פשוט מתעלם ממני ולא מדבר על הדברים

מציק לי שהתקשורת היחידה שנוצרת בינינו נגמרת בצעקות
הוא לא רוצה ללכת לטיפול זוגי לדעתו זה לא עוזר
אני לא מבינה גם כשטוב לי ואני רוצה אותו לידי הוא מתעלם וגם שאני רוצה לשוחח איתו על זה הוא פשוט משתיק אותי

איך מתחילים, איך להתנהג
תראי לי דרך להצליח כאן אולי זה גם בגלל הפרשי הגילאים המצומצם שנינו בני 24

אורלי היקרה, התופעות שאת מתארת מעידות על בעיות בתקשורת ביניכם. הוא נמנע מלשוחח איתך, אולי כי בזמן השיחות שלכם קורה לו משהו לא נעים. אולי הוא חווה את השיחות בתור ביקורת מצידך, תלונות? אם זאת החווייה שלו - די ברור שהוא מעדיף להימנע מכך. את כותבת שכאשר את רוצה לשוחח איתו על דברים שפוגעים בך - הוא מתחיל לדגדג אותך על מנת להימנע משיחה. זה בדיוק מעיד - שקשה לו להקשיב לרגשותייך כי זה מופיע לו בתור תלונה עליו. את מעבירה לו את המסר שהוא לא בסדר. זה מסר שלרוב האנשים מאוד קשה לעמוד מולו והם מתחמקים.

הרבה זוגות נתקלים בבעייה הזאת: האחד נוטה להיות מאשים או מתלונן, ואז השני פשוט מתרחק ומקצר את השיחות או כל דבר שעלול להתפתח לשיחה - הוא מעביר לצורה אחרת של תקשורת. עלייך לבחון מה קורה בשיחה שלכם.

אם מה שכתבתי הוא נכון, עליכם ללמוד איך לנהל שיחות נפש, בהן כל אחד יכול להגיד מה הוא מרגיש ומה והוא חושב בצורה שאינה מתלוננת ואינה מאשימה את השני אלא שמה דגש על הרגשות שלך, עלייך, לא על מה הוא גורם לך. זה יוצר אווירה אחרת והשיחה יכולה להתפתח מבלי לחשוש מן הביקורת או התלונות שלך.
זה משהו שלומדים ומתאמנים עליו בייעוץ זוגי. זוהי לא בעייה יוצאת דופן. כמעט כל הזוגות מתאכזבים מאיכות השיחה ולא מבינים מה קרה לשיחות הנהדרות והפתוחות שנהגו לנהל בתחילת הדרך.

הי ורד,

אני מסכימה עם התחושות שלך. כנראה הבן זוג יודע ומכיר מודל אחד- ויש אותו בהרבה בתים כידוע- שהגבר הוא המפרנס ולמרות שהאשה גם היא עובדת- עליה מוטלת מלאכת הבית. בסדר. אם זה מקובל על כולם מה טוב ומה נעים.

אבל-

משעשית זאת 3 שנים, משהסכמת לבוא לקראתו ואין הערכה כלפייך, בלשון המעטה, ואף שימוש במילים כמו "את נותנת לי תשובות מטומטמות", מעבר לזה, "את לא תסתדרי בלעדיי", בנוסף "את לא מספיק טובה לי", ועוד השתלטויות כאלה ואחרות- אני אומרת- די.

אני משוכנעת שמישהי כמוך תמצא בן זוג שיהיה ראוי לה ויעריך את המאמצים. אם את משוכנעת שאין מה לשפר, שזה אופי שלא ישתנה, אני איתך, וצאי לדרך חדשה.


בהצלחה רבה

תודה על התגובה המהירה

כנראה שבמהלך הקשר ביניכם ועם השנים הצטברו רגשות שליליים אצל בת הזוג שלך.. נשמע שהיא הגיעה "לקצה" ולא מאפשרת לשנות הרבה. היחסים שלכם מתקררים בהדרגה ולכן חשוב לפעול עכשיו.

יש הרבה שתלוי בך. אם תגיע אליה בגישה מקבלת, נעימה, ותנסה לברר איתה יחד מה מפריע לה, ולהציע טיפול זוגי עבור שניכם, ייתכן וזה יכול לעזור, אפילו רק כדי לבדוק מה בדיוק הדברים שמפריעים לה בקשר.. אחרת לא תוכל לשנות, קל וחומר לא את חי המין, זה קשור זה בזה. אני חושבת שהדרך הכי יעילה כרגע היא לקבל תמיכה מקצועית ולגשת יחד לטיפול.

אם היא ממשיכה בהתנגדות ולא מעוניינת בשום צורה, אז חבל להמשיך להשקיע מאמצים. כדי לשפר את היחסים אתה חייב גם את הרצון שלה.

בהצלחה רבה

הי גלי,

ראשית, התרשמתי מאוד מהגמישות שלך, מהמחווה שלך עבור בן זגוך לאפשר לו ליסוע לידידה שלו. סביר להניח שהרבה בנות זוג לא היו מסכימות.. ואת שיחררת את החבל הזה. לצערי (אולי) זאת הסיבה שגם את החודש וחצי הזה בסין הוא זוקף לטובת "את לא אמורה לעצור בעדי".

בכללי, מה שאת מתארת הוא די מורכב ולא פשוט. לא כ"כ הייתי מוטרדת מעצם החדירה לטריטוריה שלכם- ע"י הידידה, אלא יותר מוטרדת מעצם העובדה שאם הוא לא היה עובד הקיץ - הוא "בקלות" היה עוזב לסין לחודש וחצי, איתה, ועוד לצפות שאת תביני אותו.

אם מראש היחסים בינכם היו מוגדרים כיחסים פתוחים, כאלה שבני הזוג יכולים בין היתר לקחת חופשות של חודשים בארץ אחרת, עם מישהו אחר ("אפלטוני" ככל שיהיה), ניחא. אבל את כותבת שמה שיש בינכם הוא אחרת ולא נשמע שאת בכיוון של לתת לו מרחב פתוח לבנות זוג אחרות... אני הרגשתי שהוא מבקש ממך אישור, וכמו שאז הסכמת (והיה מופתע והבטיח שזאת הפעם האחרונה), הוא כנראה ציפה שגם הפעם את תסכימי. ועם כל הכבוד, יש הבדל בין כמה ימים לאילת לבין כמה שבועות על פלנטה אחרת לגמרי.. הרחק..

העובדה ש-את- הוא לא שיקול להישאר בארץ, הדליקה לי נורה אדומה. ושוב- אם יש ביניהם משהו סמוי או לא, אם בכל זאת יש שם מתח שאי אפשר לגבור עליו מצידו או מצידה- זה פחות מטריד. יותר מטריד שהוא מוותר על הקשר ביניכם לאותו פרק זמן- בכ"כ קלות.. ועוד מצפה ממך להסכים לדבר כזה. אם כן- מה בראש סדר העדיפויות שלו? נסי לחשוב האם בכללי את מרגישה, ללא קשר לפרשה הזאת, חשובה עבורו, שמרגיש בחסרונך, איפה הוא שם את הקשר שלכם.. ייתכן והידידה היא תמרור אזהרה.

האינטואיציות שלך נכונות לדעתי.

בברכת הצלחה

שלום לך, הבעייה שאתה מתאר אינה ייחודית רק לך, הרבה גברים נתקלים בה וזה מפריע להם. זה מגיע מתוך צורך קדמוני ל"בעלות בית" ובלעדיות על גופה של האישה. משום מה לא נתקלתי מעולם בקושי זהה אצל נשים שיודעות על בן זוגן שהיה עם הרבה נשים לפניהן...
אני מציעה לך לתקוף את המחשבות המטרידות הללו ע"י טכניקה של "הפוך על הפוך", שיטת האבסורד:
נסה לחפש פרשנויות חיוביות לעובדה שהיו לה עשרה בני זוג לפניך. כלומר עליך למצוא לפחות 3 היבטים חיוביים לעובדה הזאת. זה תרגיל מחשבתי.
עכשו חפש 3 היבטים שליליים לבת זוג המגיעה בתולה למערכת היחסים איתך.

האם אתה מצליח?

אנא שתף אותנו בהיבטים כפי שביקשתי, ואני מזמינה גם אחרים להציע פרשנויות שלהם לאחר מכן.