פורום יחסים, זוגיות ונישואין - יש לך שאלה?

??? שכחתם אותי?

אני לא יודעת ממתי המצב הזה, אם זה משהו שהיה תמיד אולי עוד מלפני החתונה או משהו חדש. נכון שזה מרגיז שהבעל לא מתייעץ, הרי הכסף הוא של שניכם ומין הראוי שכן יתייעץ איתך.

אבל, כשיש משפחה של אחד הצדדים שהיא במצוקה, זה בהחלט לא מצב קל ויש את הנטיה והדחף לעזור כמה שיותר.

מה שלדעתי מציק לך פה הוא לא העזרה הקונקרטית שלו למשפחה אלא העובדה שהוא עושה את זה על דעת עצמו.

אם הוא לא רוצה ייעוץ, לא חייבים. מה שאת כן צריכה לעשות זה לקחת אותו לאיזו שיחה, כשאתם באמת לבד ללא הפרעות, ולדבר לרגש שלו. המשפחה שלו כנראה מאוד חשובה לו, כדאי שתביעי את זה בשיחה ותבהירי שגם את רוצה שיהיה להם טוב, אבל את מרגישה קצת בחוץ בכל הנוגע להחלטות האלה, את מרגישה את הצורך להחליט שהרי זה שניכם מול התמונה הזאת. חשוב שתגיעי מאוד רגועה לשיחה כזאת.

אגב לגבי ייעוץ- את יכולה גם ללכת לבד, לפגישה אחת, כדי לברר איך לגשת אליו, ואז להגיע מתוך הדרכה והכוונה ולא מתוך כל מיני רגשות שליליים שיכולים לחבל ב"להגיע אליו".

בשיחה הזאת לדעתי כדאי שתקבעו סכום מסוים אותו אתם יכולים להוציא כדי לעזור להורים, מה גם שאפשר לעזור בדרכים אחרות כמו לבשל אוכל, לעשות כל מיני סידורים, לברר איפה הכי זול עבורם ומה משתלם, להסיע אותם ועוד ועוד. זה לא חייב להיות כספי.

לדרוש מבעלך שלא יעזור להם כלל, לדעתי לא יביא לכלום חוץ מכעסים ומריבות. חשוב שתביני שבראש סדר העדיפויות עומד שלום הבית שלכם, וגם אם זה דורש ממך ללכת לייעוץ לבד כדי להיות מודרכת, וגם אם זה דורש שבכל זאת תנסי להבין את המצוקה שלו. סה"כ כשמשפחתך (בעזרת ה' לא) תזדקק, היית רוצה שיתמוך גם. לכן חשוב להחליט על סכום מראש, לא גבוה מדי, כעזרה.

ודבר אחרון- אני לא יודעת כמה אתם קרובים ליהדות, ובכל זאת, כדי לתת עוד נופך- יש הלכה כזאת לתת מעשר כל חודש למי שזקוק. ז"א, עשירית משתי המשכורות שלכם. כך שאם יחד אתם מרוויחים 9000, 900 ש"ח יכול ללכת לצורך הזה של המשפחה, וזה אולי יכול גם לתת לך את ה"סיבה" להוציא סכום מסוים ולא יותר. בכל מקרה, אם בעלך לא מסכים ואת בפירוש רואה שזה מוגזם ואין לך יכולת לשים לזה גבול מאוד כדאי שבכל זאת תלכי להתייעץ עם מטפל זוגי לכמה פגישות, אולי סה"כ מדובר בדרך הגישה שלך אליו או במשהו אחר שהוא מתנגד לו ולכן לא רוצה להיות איתך בראש אחד. ייתכן ויש דברים מעבר למה שרואים כרגע.

בהצלחה רבה

היי מאיה...
תודה על העיצה אבל לצערי כבר דיברתי איתו...וזאת לא בעיה של משפחה במצוקה ברוך השם האבא עובד. הבעיה היא אצל בעלי שרוצה לענות על דרישות שלהם שהן דרישות מעבר כמו למשל בתי מלון שיצאו לחופשה... וכדומה האבא היה צריך טיפולי שיניים ולא רצה לשלם מכספו טען שאין לו כסף- אז בעלי שילם והרבה כסף- אני מדברת על השתלות ומי שיודע היום זה המון כסף!!! האחים שלו לא משתתפים בהוצאות חוץ מאח אחד שקצת עוזר.
ונכון את צודקת שאני כועסת על החוסר שיתוף זה גם כסף שלי וגם של ילדיי.
וגם אני כועסת על זה שהוא לא רוצה לשנות את ההרגל הזה של לתת בלי הגבלה ובלי גבולות והם לא יודעים להפסיק לקחת בלי גבולות.

הי יקירתי

בהחלט שונה ממה שחשבתי. באמת מדובר בסכומים גדולים ולבעלך יש בעיה להגיד לא.. בעיה משמעותית שפוגעת לו גם בבית וביחסים איתך. תהיי בטוחה שגם הילדים מגיבים לכעסים מול מה שהם רואים וזה באמת לא קל.

קודם כל, אני מרגישה שיעוץ של כמה פגישות (רק את בינתיים) יהיה לך טוב, ואולי הוא יסתקרן עם הזמן ויצטרף גם, ואולי לא (יש הרבה מקרים שזה כן קורה למרבית הפליאה). בכל מקרה- את נשמעת לי טעונה ונסערת- וחשוב שיהיה לך מקום להוציא את זה ולהגיע לילדים ולבית עצמו רגועה יותר. תתפלאי כמה טוב זה יכול לעשות. אפשרי גם דרך קופ"ח במחיר נמוך.

שנית, הייתי מנסה לשתף את שאר האחים בעיניין הזה, ואם יש בהם דאגה להורים הם צריכים להצטרף לתמונה הזאת של ההשתתפות בכל העיניינים האלה, ולנסות לעזור בדרכם שלהם. פשוט להראות להם כמה אתם מוציאים על זה ואולי הם יעשו את העבודה של לשים גבול להורים, שכן הם לא ירצו להוציא סכומים כאלה.. נסי את הדרך העקיפה..

כך או כך, זה אכן מצב שבו בעלך פשוט לא יודע לשים גבול, או פוחד כי לא יודע מה תהיה התגובה, ולא כ"כ נראה שהוא מצליח לעשות הפרדות. פשוט מספק אותם במה שהם רוצים.

תנסי שוב לחשוב האם יש משהו שעברתם, משהו שהוא שומר לעצמו, שמטריד אותו, שהוא כועס לגביו ולכן נמצא בהתנגדות להתייעץ איתך בנושא הזה, אולי תמצאי שיש עוד נושאים בהם הוא לא מתייעץ או רוצה להיות בשליטה ולהיות בעל ההכרעה והכוח. לא בטוחה שזה הנושא היחיד, כמו שבטוח שזה הנושא שאת הכי חשה אותו על בשרך.

האם ניסית לשאול אותו למה הוא לא מכניס אותך להחלטות האלה, אולי יש משהו אחר לא פתור, ואז הוא יפתח וירפה יותר את השריר, ולפחות הנושא יכול להיות נדון ביניכם? ויהיה להחלטות שלך גם משקל?

אם מדובר ב"בונקר" ואין צ'אנס להגיע איתו לייעוץ בנושא, את צריכה לחשוב עם עצמך האם את מסוגלת לקבל את המצב הזה בכל זאת, אם אותו את אוהבת וזה לא שווה פירוק או פרידה, חשבי על המצב הכולל, על התמונה במלואה, והחליטי אם באמת זה משהו שהוא קריטי לך, פוגע בכם, פוגע בילדים ואי אפשר לעבור עליו- ותשקלי צעדייך, או האם זה משהו שאת יכולה להתגבר עליו ולעבוד עליו, ולהגיד שסה"כ הזוגיות טובה והבית מוצלח, ואת מקבלת אותו עם זה.

בהצלחה רבה

שירה היקרה, בעלך הוא מאוד ביקורתי, וזו בעייה גדולה. את מוזמנת לקרוא מה שכתבתי לאורלי היום ואולי זה יתאים גם במקרה שלך. יחד עם זה הציעי לו שהוא יבחר את המטפל הבא, ושיבדוק היטב, ואז לא יוכל לבוא בטענות. יש שונות גדולה בין המטפלים השונים וזה בהחלט יתכן שנפלתם על מישהו שלא מתאים לכם.

אין לך מה לעשות שם
ניסית לעשות הכל כולל יעוץ זוגי.
את תראי ברגע שתאמרי לו שאת רוצה להתגרש ממנו הוא יפחד וישתנה.
אם לא יהיה אכפת לו אז זה אומר שהוא לא אוהב אותך ואין לך מה לעשות שם.

אורלי היקרה, צר לי על מה שאת עוברת. אכן אינך חייבת לספוג את הסגנון הזה ממנו ומשהו בתקשורת שלכם חייב לעבור שינוי. לפעמים נחוץ למצוא את המטפל ה מ ת א י ם, שייכנס אליו לנשמה והוא יוכל לסמוך עליו ולתת אמון שזה יכול לעזור לו, כי נראה לי על פי תיאורך שהוא חסר בטחון עצמי וכל פעם שהוא מגמד אותך הוא מרגיש טיפה יותר גדול בעיני עצמו...
יחד עם זה, קשה יהיה להביא אותו שנית לטיפול, לאחר שטיפול אחד לא הצליח והוא לא התחבר.
אציע לך עוד דבר מה: היי את הגדולה והחכמה, ובהנחה שמה שכואב לו בחיים זה חוסר הערכה עצמית וחוסר בטחון, הוא זקוק להמון חיזוקים והערכה על דברים שונים שהוא עושה. האם את יכולה למצוא על מה בכל זאת להעריך אותו, או שאת רואה רק את הדברים השליליים שהוא עושה? אם את תצליחי להתגבר על עלבונך ובאופן בלתי מותנה להחמיא לו ולתת לו חיזוקים חיוביים גם על דברים שהם לכאורה מובנים מאליהם שהוא עושה - יתכן והצורך שלו להמעיט ולבקר אותך ירד.
מה דעתך?

תעניקי לו את החופש מהסיבה הפשוטה- לא היית רוצה חבר שאיתך כי לא נעים לו וכי את לוחצת.

להפך- תני לו להתגעגע. כמעט שנתיים זה המון זמן, מותר לו גם להיות קצת לבד, לחשוב (לאו דווקא על עתיד הקשר).. הוא גם אינדבידואל כמוך, הוא צריך קצת להרגיש את זה. אם מעבר לזה הוא מראה אהבה והכל סה"כ בסדר, אין סיבה להיבהל אלא להעניק לו את החופש ואפילו להראות לו שגם את לוקחת את ההזדמנות לצאת קצת ולהנות מהאידבידואל שלך.

אל דאגה. חשוב שתעברו את זה כדי שבאמת תבדקו האם יש געגוע משני הצדדים. יהיה בסדר :)

דעתי חד משמעית ואולי לא תאהב אותה- לשים להם גבול שאין בכלל אישיו פה. אשתך היא אשתך, בחרת בה, אתה חי באושר, אתה אוהב אותה, הם לא צריכים לשכב איתה או לישון איתה או לגדל את הילד שלה ובזה נגמר העיניין.

איך אשתך לדעתך מרגישה? איך אתה תרגיש אם תהיה כ"כ דחוי?


וגם אם יש סיבה "מוצדקת", שהרי לבטח שמעת אותה כבר בעבר- אין לך מה להיות נוכח בשיחה כזאת. אתה ואשתך- אחד. אתה וההורים שלך- נפרדים. "ועזב את אביו ואמו והיו לבשר אחד". פה זה פשוט מתבקש..

בהצלחה!

תודה על התגובה.

הבעיה שהם לא מרפים מזה הם טוענים ומבטיחים שלא יאמר שום דבר רע אלא רק דיבור חופשי כלשונם,
הם טוענים שמותר להורים לשוחח עם בנם לבד ללא נוכחות אישתו.
מה דעתך?

אני כרגע מתמקדת באשתך- אם הייתי היא לבטח לא הייתי מרגישה נוח עם השיחה הזאת. אני חושבת שזוגיות היא דבר שאסור לאף אחד להתערב בו, בטח של להורי. כתבת בהודעתך הקודמת שכמובן הכל יעלה וגם היא תועלה בשיחה הזאת ואתה לא מוכן לזה.

כל עוד הם מרגישים ממך שיש סיכוי, לבטים או ספק- הם לוחצים לדבר. ברגע שתדגיש ותשדר שבאמ תאין סיכוי- ואתה איתה ואין פה יותר מקום ללנסות להפריד וכו'- הם יפסיקו כי יתייאשו ויבינו.

חשוב איך היית מרגיש במקום אשתך, מה שהיא חווה הוא דבר קשה מאוד. היא חווה דחיה, וברגע שאתה מדבר איתם לבד- א- אתה מראה שזה אפשרי להסתיר ממנה. ב- אתה מאפשר להורים שלך להיכנס עוד קצת פנימה ולערער את הגבול הברור של זוגיות. ג'- אתה פוגע בה. אל תנסה לרצות אותם.. עברת את הגיל..

בהצלחה..

עזרת מאוד!

דניאלה יקרה, יכולתי לענות לך לכיוון זה או אחר, כמו - תני לזה צ'אנס עם הידיד ותראי שלאחר קצת ליטופים ומזמוזים את תידלקי ותרגישי ארוטית ותרגישי משיכה. יכולתי גם לענות לך - דניאלה, חכי בסבלנות עד שתמצאי גבר כלפיו תרגישי משיכה ואז את כבר תדעי שהוא האיש...
אבל, אני חושבת שמן הראוי להציע לך מכיוון שהנושא מטריד אותך ויושב עלייך - לכי לייעוץ פסיכולוגי קצר מועד, אפילו רק פגישה אחת. שבי עם מישהו מקצועי ומנוסה, עדיף אישה, אני חושבת, והיא תוכל לחקור יחד איתך את השורשים של הרגשותייך, איפה את נתקעת, ויחד תוכלו למצוא את הפתרון ואת הכיוון הנכון. מה דעתך?

תראי, יש לי הרבה דילמות שמפריעות בתקופה מסויימת יש כאלה שעוברות ויש כאלה שלא
עכשיו לא בכל דילמה אני ארוץ לפסיכולוג, ולכן זו הסיבה שרשמתי כאן בפורום.
יכולתי מלכתחילה ללכת לפסיכולוג וזהו ובאמת שאין צורך שתגידי לי, אבל לא רציתי ושוב, בגלל זה פניתי לפורום של הפסיכולוגים הזה. ציפיתי באמת לקבל איזשהוא טיפ או ייעוץ קטן שיוכל לסייע לי.
תודה

תראי, יש לי תחושה ש"ייעוץ פסיכולוגי" קצת מרתיע אותך, ואולי את צודקת, אולי לא מכל דילמה צריך לרוץ לאיש מקצוע. אבל ממה שכתבת עולה התחושה הברורה שלך- את מתוסכלת, את פוחדת שאולי משהו איתך לא בסדר, את אולי חוששת מקשר, אולי לא, אולי זה הוא, אולי זאת את.. לכולם יש, לך אין.. העלת הרבה מאוד בתוך כמה שורות, ולכן לדעתי דורית מצאה לנכון לומר לך ששווה לבדוק לעומק מה מניע אותך לפעול או להרגיש או לא להרגיש בסיטואציות מסוימות.

אני עצמי שמרתי עד לאחד שלי, ואולי זאת טעות, אולי לא. מה שהיה ברור הוא שאין סיכוי שאני אשכב עם מישהו לשם החוויה.. מאוד היה לי חשוב לדעת שמי שאני עושה את זה איתו חייב להיות אדם שאני מאוהבת בו, שהוא אוהב אותי, שאנחנו יחד ורואים עתיד יחד (חתונה או לא, עתיד יחד). וכך קרה. אני לא מתחרטת. אבל- ברור לי שכל אחת ומה שהיא. יהיו כאלה, והרבה, שירצו לברר עם עצמן ולחוות כמה נסיונות לפני משהו מחייב ויהיו שלא. אני שמרתי מהסיבות שלי- יכולתי באותה מידה גם לא לשמור.

ממה שכתבת נראה כי אינך נמשכת אליו, אמרת את זה למעשה, מה שכנראה יביא ליחסי מין לא מאוד מהנים. הרי משיכה היא א.ב של יחסי מין טובים. זה ועוד כמה דברים כמו תקשורת טובה, מתח, אמון, כל אחד ומה שנותן לו את התחושה שהנה- עכשיו אפשר להתפשט, תרתי משמע, גם במובן הפנימי וגם החיצוני, להיחשף טוטאלית בפעם הראשונה.

אני לא שוכנעתי ממה שכתבת שאכן זה האחד ששווה את זה, בעינייך. אולי היה עדיף שתחכי עוד קצת, שתצאי עם עוד כמה, ואם אגן התחושה והפחד שאולי זאת את- חוזרת על עצמה, אולי אז- תשקלי בכל זאת ללכת למישהו שיברר זאת איתך, אולי אפילו אחות גדולה, בת דודה מנוסה, או יועצת אחרת..

מקווה שעזרתי. בהצלחה רבה

אני מרגישה שבאמת הבנת אותי, תודה רבה לך מעומק ליבי על הפירוט
החשש היחיד שלי הוא שאני בעצם מפסידה בחור טוב ואני מפחדת להתחרט, ואני יודעת שהמשפחה שלי תבין את זה מבחינתם העיקר שאני אצא עם מישהו טוב משיכה או לא משיכה זה משהו שיכול לבוא... בגלל זה מאוד מעיק עליי יש בי משהו שרוצה לרצות את ההורים. וזה מכביד עליי.
יש הרבה מעבר.
אבל תודה לך על הפירוט!

נשמע שאת מודעת לעצמך ולסובב אותך. השתמשי בזה, נסי לקבל דרך זה כלים- קודם כל היפרדות מההורים זה דבר שקורה באיזור הגיל שלך וזה טבעי שתהיי בדילמה מתי לרצות אותם, מתי לפעול תחת שיקול דעתך בלבד, מתי לעשות רק מה שבא לך. לאט לאט זה יגיע, אבל את צריכה לתת לזה לקרות. מעבר לזה נסי לשבת רק עם עצמך, אפילו מול דף ועט, ולהעלות את כל השורשים שמהם את מונעת.. נסי לערוך טבלה של מה כן ומה לא, מה כרגע בראש סדר העדיפויות שלך..

משיכה לא תמיד באה עם הזמן, לפעמים זה משהו פסיכולוגי לחלוטין ולפעמים זה משהו ביולוגי לחלוטין.. את נורא צעירה, ואת עוד תימשכי להרבה בחורים, טובים או טובים פחות, והם אלייך, ויהיה בסדר. את אותו בחור את יכולה להשאיר כידיד טוב ואולי עם הזמן משהו יתפתח, אבל לא לקיים קשר רומנטי כשאין בסיס של משיכה בסיסית. תוכלי להנות מחברתו גם אחרת.. ואולי לאפשר גם לו לא להיות במתח ובתחושת דחיה. כך או כך אני משוכנעת שעוד תכירי רבים אחרים עם אופי שימצא חן בעינייך. ואם את מתעקשת על הקשר איתו- נסי למצוא בו את הנקודות המושכות, נסי לשנות כיוון מחשבה (זה קשה, אבל אולי אפשרי), ואם זה עיניין של הופעה- קחי אותו לקניון. תתפלאי כמה לגבר זה לא ממש תמיד משנה מה ללבוש, ואם האשה שלו מרוצה גם הוא מרוצה..

אני גם הולכת לייעוץ, מבחינתי זאת מתנה אמיתית שיש איש מקצוע שמפנה לך שעה מזמנו, פעם בשבוע, ושם את יכולה לברר ולקבל הכוונה ממה את מונעת ופועלת, לחדד את המודעות ולדעת מה באמת בריא לך. שם אגב פתחתי את הרצון שלי לרצות את הוריי, הרבה פעמים דאגתי שיקבלו את התשובה שהם רוצים למרות שזה לא תמיד היה הרצון שלי.. מניסיון- זה מביא בעיקר לתסכול ולהרגשת מירמה. וזה חבל. היום אני פועלת בדרכי שלי, ולפעמים הם מרימים גבה, בדיוק כמו שאני ואת בעזרת ה'- נרים גבה על כל מיני מעשים של ילדינו. כי ככה זה. זה טבעי וזה בריא וזה תקין. את זאת את.. אם היית הם, זה היה מוזר מדי :)

בהצלחה לך חמודה.

אין לך מושג כמה אני מודה לך! הפנמתי את דברייך ואני אשתדל.
יש לי מס' קונפליקטים בחיי כרגע אז אני קצת בתקופה לא טובה, בכל אופן אני רוצה להגיד לך תודה רבה על זה שישבת והקדשת זמן בישבילי וכתבת כל כך הרבה וכל כך טוב!
תודה על ההבנה ועל התשומת לב מרגישים שאת מדהימה!
תודה מקרב ליבי!

מאחלת לך רק טוב והמון בהצלחה. התקופה תעבור ודברים יתבהרו ויסתדרו.

שנתיים זה מעט מאוד זמן להרגיש כמו שאת מרגישה.
אני אחרי קשר פרק ב' של 5 שנים ונפרדנו מסיבה מסויימת. שנינו באנו לקשר הזה שאנחנו יודעים מה אנחנו לא רוצים. והדבר הראשון זה לא לקחת כמובן מאליו את הבן זוג. תמיד לחדש , לרגש, להפתיע.
זה נותן הרגשה טובה ואז יחד עם זה גם הסקס נהייה טוב יותר ומעניין.
קחו בייביסיטר צאו לסופ"ש רק שניכם או ארוחה טובה. הכי חשוב זה התקשורת בינכם. דברו מה מפריע לכל אחד. אל תשמרו דברים בבטן. תנסי מרשם להצלחה.

את צודקת לגביי לצאת מידי פעם להתרענן, משהו שאנחנו בקושי עושים, אבל יש לי איתו בעיה שמאז שהילדה נולדה, זה כבר עשרה חודשים, שהוא כאילו מבטל את הזוכיות בשבילה, אני פחות חשובה, הוא כבר בקושי מתייחס אליי, לפני שהיא נולדה הוא היה מתקרב אליי יותר, היה יותר חום ואהבה מצידו, מה שהיום אין, וזה מה שעצוב לי...מה אני צריכה בכל זאת לעשות כדי לנסות לשפר את זה??

היי אוסנת, סליחה על העיכוב בתשובה. נראה לי מאוד יוצא דופן לא לקיים יחסי מין במשך זמן כה רב.אני מבינה שלאחר שהוא נתקל בקושי בזיקפה, אף היא תרמה את חלקה היא ליצירת הבעייה ונרתעה לדברייך מקיום יחסים איתו. אז בעצם שניהם תרמו לקיומה ולהנצחתה של הבעייה. לדעתי עליהם לקבל עזרה מקצועית חד פעמית שתעזור להם לשוחח על מה שהיה ותציע להם מה לעשות עם הקשיים שנוצרו, או לחילופין להיפרד, כי להמשיך כך זה לא בריא לדימוי העצמי ולא לבניית קשר אינטימי - רגשי או גופני - אמיתי.

א. תראי, אם לא היית בגיל שלך, אלא צעירה בכמה שנים, אולי הייתי חושבת שזאת לא את, ואולי באמת יבוא אחר. אבל כבר עברת כמה דברים בחיים שלך ועצם החשש שלך שאולי זאת את הביקורתית והשוללת- כן, הייתי מציעה להוריד פרופיל בעיניין הזה ולחפש את מה שמושך אותך ולא פגמים. גם בך יש פגמים. גם בי. וגם ב"נסיך" שידהר לקראתך על הסוס.. ככה שזה לופ שלעולם לא תצאי ממנו ואת צריכה להיפטר מהביקורתיות יתר הזאת כדי למצוא מישהו. ברגע שאת מחפשת (ומוצאת!) את היתרונות, החוזקים, היופי והחן שבבחור מולך, את אוטומטית תרגישי טוב יותר.

ב. לגבי בחור בתול בן 30- קודם כל יפה שהוא פתח זאת בפנייך. תסכימי איתי שלא כל אחד היה מספר דבר כזה.. ייתכן והוא חש שיש אמון איתך וביטחון ולכן הוא פתח את זה, ושווה לך לבדוק האם יש ביניכם עוד אלמנטים של תקשורת טובה. שנית, את יכולה לנסות לברר לפשר בתוליו (אני מניחה שאם היה דתי היית מזכירה את זה, אבל בהנחה שהוא כן- דעי לך שזה מאוד 'תקין' אצל דתיים רווקים), ואם הוא לא דתי- אני מניחה שיש פה איזה בעייתיות של חוסר ביטחון עם נשים, אולי מעבר לזה, לא יודעת ולא רוצה לומר סתם דברים שאולי אינם נכונים.

אבל אם הוא פתח זאת בפנייך- כנראה שהוא מוכן גם לספר לך למה ואולי כדי שבעדינות ובטאקט- תשאלי מה עומד מאחורי זה, סביר שזה פחד מאינטימיות עם אשה, אולי על רקע זה שאינו יודע איך לגשת, חסר ביטחון וכד'. אם לך יש את הניסיון ואת הסבלנות לניסוי וטעיה (שאגב זה קורה גם בזוגות ששני הצדדים מנוסים), ואם את רואה בו פוטנציאל להמשך- שווה לנסות וזאת אפילו יכולה להיות חוויה מעוררת מאוד. אבל קודם טפלי בביקורתיות שלך, שהרי בחור כזה זקוק לחיזוקים חיוביים ולא שליליים.

מקווה שעזרתי לך ,בהצלחה רבה

דנה יקרה, אני שמחה שבעצמך כתבת את האופציה - האם להבין שיש לו צורך מסוג זה פעם בכמה זמן וזה לא קשור לאיכות הקשר ביננו? כי נראה שאם זאת נטייה שיש לו כבר כמה שנים והשיפורים שלכם - (אגב, כל הכבוד על הדרך בה התמודדת עם הנושא!!!) לא הוציאו לו את זה מן הראש - אני מצעיה שתאפשרי לו את ה"יציאה" הזאת...נדמה לי שכמעט כל אחד מאיתנו זקוק לאיזה "אי של פרטיות" בתוך הזוגיות. זה לא סוף העולם. האם לך אין איזה סוד קטן שאת נוצרת ומעדיםפה שהוא לא יידע עליו? זה טבעי ואנושי. יש לו פנטזיה להגיע למקום שכזה ולהתנסות קצת במשהו אחר. זה אנושי וטבעי...לאחר כל כך הרבה שנים עם בת זוג קבועה. יתכן שהוא יממש זאת ויתכן שלא. הסכנה בדבר אינה גדולה, כך נראה לי.

חששותייך מובנים לגמרי והם נובעים מחוסר הביטחון שלך בקשר ובאותו בחור ,מכיוון ,שהקשר ביניכם עדיין בחיתוליו ועוד לא זכה להגדרה של קשר זוגי, הכולל בתוכו ערכים כמו בלעדיות ונאמנות. חבל שלא עשיתם תיאום ציפיות לפני שנסע, לפחות בנוגע לסקס עם אחרים.
אני הייתי מנסה לבדוק איך הוא רואה את הקשר הזה. לפי התשובה שלו תתבהר לך התמונה- לכאן או לכאן.

שאול היקר, אני יכולה להציע לך להיעזר באחת מן הבחורות איתן היית בקשר על מנת לקבל ממנה פידבק.
אתה יכול להסביר לה שאתה יוצר איתה קשר כי אתה זקוק לעזרה מסויימת ממנה. אמור לה מה שכתבת כאן ואמור לה שהיית מאוד שמח אילו יהא היתה מוכנה להיות איתך כנה ופתוחה, כי חשוב לך ללמוד משהו על עצמך - אולי משהו שאינך מודע אליו.
נכון שיש מצב שהיא לא תסכים לעשות זאת, או אולי אם יש משהו לא נעים להגיד - היא תעדיף לא לומר זאת כדי לא לפגוע. אבל אולי אחת מן הבחורות הללו, אם תבקש טוב - תסכים לספר לך.
כמובן שיש אפשרות שהכל בסדר גמור ופשוט עדיין לא מצאת את הבחורה שאתה הוא "כוס התה שלה". לפעמים צריך להתאמן הרבה מאוד ב"לקלוע לסל" ורק אחרי הרבה אימונים מצליחים להשחיל לטבעת ולקלוע...
תראה, אני יכולה להציע תחומים שעליך לבדוק:
התחום האסטטי - הופעה נאה, לבוש הולם, נקיון, ריחות טובים בכל המקומות בגוף, ריח פה.
התחום ההתנהגותי - יכולת שיחה על נושאים מגוונים, הקשבה, נימוסים.
התחום המיני - התחשבות באישה, אנרגיות מיניות - (גבוהות או נמוכות), ידע ונסיון בלנגוע באישה.
התחום השכלי - הבנה, למידה, אינטלקט, התעניינות בתחומים שונים.
התחום הרגשי - עד כנמה אתה מביע רגשות, מחזר, אומר מהם רגשותיך, קשוב וקולט את רגשותיה שלה.
מה דעתך?

דורית מקבל מאוד את דבריך
אני חושב שאני הולי מבין למה היא לא נענתה .
יש לי זיפים שזה המראה החדש שלי,צעיר (:
וכנראה זה מראה שלא מוצא חן בעיני,האם כאן מגיעה נק' שבה אני אמור לשנות את המראה לטובת
הסכמת הצד השני כי יקבל אותי בהתאם אליו ?
לא הגענו למצב אבסורדי בנק' זו ? אשמח לשמוע גם בחורות

שאול יקר, אני ממש לא חושבת שעליך לשנות את עצמך ואת מה שנכון עבורך על פי "כיוון הרוח הנושבת".
מצד שני שווה לבדוק עד כמה כל אופנה מקובלת מתאימה ספציפית דווקא לך. לפעמים אופנת הזיפים לאנראית טוב על מישהו אחד ונראית מצויין על מישהו אחר. אם אתה מאוד שעיר, למשל, הזיפים מבליטים את השעירות. אם אתה מאוד לא שעיר - מיעוט הצמיחה ייראה אולי מגוחך. אני חושבת שאופנה זו מתאימה בעיקר לגבר הממוצע מבחינת כמות השיער בפנים. אבל - זו היא דעתי בנושא ואינני בטוחה שכולן יסכימו איתי.זה כמו שפעם חצאיות מיני היו באופנה, והתהלכו בהן גם בחורות נמוכות ושמנמנות וזה מאוד לא החמיא להן. אדם צריך לדעת מה הולם אותו במסגרת האופנה ומה לא, והדרך לברר זאת היא בעזרת פידבק מידידים אמיתיים שלא יחששו להגיד לך את האמת.

יקרים,
הפורום אינו מקום לפרסום, וודאי לא נוכל להמליץ כאן על מטפל. וכמו שמטפל מסויים ראוי לאחד, לא בהכרח הינו ראוי לאחר. תמצאו רשימת מטפלים בדפי זהב/אינטרנט ותחושו בשיחות טלפוניות למי אתם מתחברים.

יואל יקר,
אתם כנראה בראש מעיניה של חמותך, היא דואגת לכם ולכן אתם הנושא לשיחותיה. אל תטיל את האחריות על אשתך שהשלימה עם זה. בנוסף, התייחסות לנושא הפרטיות הינה סובייקטיבית ואולי אשתך פחות פגועה וגם הבינה שאינה יכולה להיות אחראית על הפה של אמה. כיוון שלך זה כן מפריע, שוחח אָתה עם חמותך, אבל ברוח טובה מלב את לב בלי להיכנס לעימותים כי שיחה קשה סוגרת ורק משאירה טעם רע. שתף אותה ברצון שלך למדר ולא לשתף אותה בגלל שאתה קנאי לפרטיות שלך. שתף בהרגשה הלא טובה ואי הנוחות שאתה חש כשכל מה שקורה בביתכם וכל מה שאתה עושה חשוף ומדווח. הצג בפניה את כל התסריטים האפשריים באיבוד הפרטיות שלך/כם ותודיע שאם אכפת לה מכם, עליה לכבד את פרטיותכם.

מיכל היקרה, ראשית, הקשר הוא מאוד קצר מועד וקשה לייעץ במצב כה בראשיתי.
שנית, קצת מדאיגים אותי שלושה דברים שציינת:
האחד - הבוגדנות שלו
השני - האובססיביות שלו לגבי האקסית
השלישי - הנטייה שלך לרצות, לפנק, לתת את עצמך ללא חשבון.
נדמה לי שאת יודעת לנתח יפה את מצבך מולו, ומודעת לנקודות האלו.
לדעתי, בטווח הארוך, אם תמשיכי להעניק את עצמך כמו היום, הוא עלול דווקא להתרחק. מאוד יתכן שמה שמושך אותו הוא דווקא האתגר להשיג מישהי שלא מתמסרת בקלות. אל תוותרי לו. הציבי לו דרישות שחשובות לך. היי אסרטיבית דוקא עכשו, לפני שאת מתקשרת אליו רגשית יותר ויותר. הוא פנה אלייך כי היה לו מאוד קל איתך ונוח, לעומת אהובתו הקודמת. גם עלול להיות מצב בו היא תקרא לו שוב והוא ירצה לחזור אליה, האקסית המיתולוגית שלו. לדעתי עלייך להיזהר ושלמור על עצמך בקשר הזה, והדרך היחידה היא ע"י שתדאגי לעצמך ותעמדי על שלך ללא ויתור וכניעה. את משדרת לו משהו מאוד כנוע, כאילו את תסלחי לו על כל דבר שיעשה כדי להמשיך ולהחזיק בו. זו טעות רצינית עם בחור כזה.
אגב, יתכן שהדרך המתמסרת הזו שלך יכולה להתאים מאוד למישהו אחר, בעל תכונות אחרות.