פורום יחסים, זוגיות ונישואין - יש לך שאלה?

אני מודה שעם הזמן ומרוב איומי גירושים שקיבלתי ממנו לעיני בנותיו, האמון והיציבות נעלמו מחיי, וכיום אנחנו במצב שאני מסרבת בתוקף לראות את בנותיו.
הצבתי בפניו שתי אפשרויות כאשר בשתיהן הוא מפסיד, באחת הוא ייקח את בנותיו לאימו שגרה קרוב אלינו (לפניי שהתחתנו הוא לקח את בנותיו כל שבועיים במשך 5 שנים לבית אימו) והן יוכלו לראות את אחותן הקטנה. והוא יידאג לטפח את מה שנחרב ממשפחתו החדשה, ייזכה לגדל את בתו הטרייה, ייזכה להשאר נשוי בבית שהספקנו להקים עם ארוחות מסודרות, בית נקי ואהבה... שאולי תחזור עם הזמן.
באפשרות השנייה, אני אתגרש ממנו, אעבור לגור בעיר אחרת, ליד הוריי, הוא ייאלץ בכל מקרה לקחת את בנותיו לאימו, וייאלץ לשלם מזונות נוספים, לא ייגדל את ביתו, אלא יבוא לבקר אותה בנוכחותי (מכיוון שעדיין קטנה מידי) .
הוא לא מבין את מהות הבעיה שלי מאחר וההפרעה המצפונית שלו משתלטת עליו והורסת לנו את החיים כמשפחה חדשה.
אם יש נשים נוספות שסובלות מאותה בעייה כמוני, אשמח לשמוע מכן,
מה עצתכם אלי? אני לא מסוגלת לסבול יותר, אני רוצה את המשפחה שלי, אני לא מוכנה שבעלי יתנה את היחס שלו אלי ביחס שייקבלו בנותיו ממני. זה נורא, אני שבוייה בתוך הקומונה שנוצרה בין בעלי לבנותיו, מרגישה כמו "שק חבטות" ומסרבת בתוקף לקבלן יותר בחיי.
בבקשה, תציעו לי, האם האפשרויות שהצבתי בפניו הן ריאליות? כי ההגיון אומר שכן, אם אני מוכנה להפסיד את בעלי, רק לא לראות את בנותיו יותר (אינן מחונכות, חסרות ערכים וכבוד ועוד הרבה...) דחוף!!!!!!!!!!!!!!! תודה מראש.

שלום
אני נשואה שנתיים לבעלי ( רק ביום שישי "חגגנו" יום נישואים) יצאנו שנה וחצי לפני החתונה.
לשנינו אלו נישואין שניים, הוא היה גרוש עם שתי בנות ואני גרושה ללא ילדים.
הבעייה היא שכל סוף שבוע שני (ע"פ הסדרי הראייה שלו) הוא מביא את הבנות שלו אלינו הביתה ואז מתחיל הסיוט שלי... לבעלי יש " הפרעה מצפונית" אם קיים דבר כזה, והוא מרגיש צורך לרצות את הבנות שלו בכל דרך אפשרית וגם אם זה להוכיח להן שהוא יגונן עליהן על חשבון החינוך שהן צריכות לקבל, מה שיוצר מצב של "קומונה" אצלי בבית, כלומר, ברגע שהן מגיעות יש אותם כמקשה אחת מה שאומר שאם אני לא מקבלת התנהגות מסויימת של אחת הבנות, הוא לא מעיר לה ואני כן, אני אקבל ממנו השפלות וצעקות ו"איומי גירושים" מולן, ולשמחתן (כך הן מקבלות את תשומת הלב החולנית של אבא שלהן). הילדות כיום בנות 14 ו 10 כאשר הקטנה מביניהן סובלת מבעייה חברתית מאוד קשה, לא בדיוק משתפים אותי בבעייה שממנה היא סובלת, רק אני יודעת שהיא מקבלת כדורים פעמיים ביום, והבעייה עצמה נראית לעין, הילדה שתלטנית, זעפנית, לעיתים עם מבטים ממש מפחידים, לא נעימה ו... כמובן מכורה למחשב, ילדה מאוד מאוד קשה.
לענייננו, הילדה היא לא הבעייה שלי, אבא שלה שהוא בעלי, זו הבעיה,
יש לנו תינוקת משותפת בת 9 חודשים, מדהימה, ולפני שבועיים ביום שבת כאשר הבנות שלו שהו אצלנו, הערתי הערה לבת הקטנה שלו, שתניח לי, היא מדברת בכמויות ובקול רם, רציתי לנוח (אני אישה עובדת, יכולה לנוח רק בשבת), היא ניגשה לאחותה הגדולה לחדר השינה, סגרו על עצמן את הדלת, תיכננו מה שתיכננו, הן ילדות מאוד מתוחכמות, מודעות לבעיה של אבא שלהן, לאחר כמה דקות הבת הקטנה יצאה מהחדר ניגשה לאבא שלה שישב לידי וליד אחותי בסלון ואמרה לו שהיא ואחותה רוצות לדבר איתו בחדר, הוא ניגש ושלושתם נסגרו באותו חדר, ולאחר כמה דקות הוא יצא משם זועף אלי, התחיל לצעוק, וכאן כבר הפסקתי לשתוק (אחרי שנתיים של סבל) הוא דחף בחוזקה את הראש שלי מה שיצר מצב שביתי הקטנה שהיתה בזרועותי קיבלה את המכה במצח, אני מודה שקמתי אליו, אחותי לקחה את הילדה ממני והחזרתי לו שריטות בפנים , סילקתי את הבנות שלו מהבית שלי, וכל זה תוך כדי צרחות איומות כאשר הבת הגדולה שלו נעמדת מולי, בבית שלי וצורחת עלי, היא סולקה מיד מהבית, אחותי דחפה אותי במהירות לחדר השינה הרחוק ביותר והוא ארז במהירות את התיקים של הבנות שלו תוך כדי איומים ברצח כלפיי...
למחרת כבר ניגשתי לעו"ד לענייני גירושים והתחלתי לפעול.
אני חייבת לציין שניסיתי כל מה שאפשר כדי לתת לבעלי אווירה משפחתית בשבתות, קניתי בגדים לבנות שלו, הזמנתי לכולנו "נופש" באילת (היה קשה מנשוא) וההתנהגות שלו פשוט לא מתקבלת על הדעת, הוא פשוט לקח את כל העשייה שלי כמובנת מאליה, ולא הבין שאני לא אימצתי את שתי הבנות שלו, אני לא חייבת להן כלום, אין לי קרקע מתחתיי אין לי את המשפחתיות שלי, אני בעלי והבת המשותפת שלנו (המשך בהודעה הבאה)...

הוא טוען שכבן מזל טלה צרכיו עזים ואין לזה חשיבות ממשית לקיים יחסים עם אחרת
הוא רוצה לטעום עוד נשים מחוץ לחיי הנישואין ושואל אותי למה זה אכפת לי
האם הוא לא נורמלי? האם עלי להסכים? איך עלי להגיב לבקשתו המזעזעת אותי ....
ס"הכ אנו נשואים באהבה 11 שנים ויש לנו משפחה יפה אני אישה נמרצת נקיה מבשלת ומטופחת מאד תדירות היחסים בינינו אחת ליומיים כך שזה לא חסר לכאורה .הוא לאחרונה מתוסכל מהעבודה וייתכן שלכן הוא דורש שינויים וריגושים?

שלום רב,
אני בת 26, נשואה קרוב לשנה ומוטרדת מדבר שאני פשוט אינני יודעת איך להתמודד איתו..
ב"היסטוריה" במחשב של בעלי מצאתי לא פעם מאות אתרים של פורנו שהוא משוטט בהם. אני יודעת שהוא עושה זאת בעיקר בזמן שאני הולכת לישון. דיברתי איתו בגילוי לב על כך שהדבר מאוד פוגע בי ומעליב אותי. אני חשה ממש נבגדת למרות שהוא לא מפסיק לתת לי תשומת לב ואהבה רבה. אם זאת דיברתי איתו על הנושא והוא אמר לי שהוא הפסיק לצפות באתרים האלה מאחר והוא הבין את מה שזה עושה לי. גיליתי שהוא משקר והוא כן ממשיך לגלוש באתרים ובנוסף היה נדמה לי הפעם שראיתי ב"היסטוריה" של המחשב כאילו הוא חיפש פרטנרית ווירטואלית לסקס. זה פשוט חונק אותי ואני לא יודעת מה לעשות בעניין הזה? מה לעשות עם תחושת הבגידה? מה לעשות עם יצר הסקרנות המטורף שלי שגורם לי כל פעם לחפש מתחת לאדמה את האתרים שהוא גולש אליהם. האם אני שוללת ממנו זכות מסוימת ועלולה לגרום למשהו רע לקרות בעקבות זה?
אודה על הצעת כל אנשי הפורום וכמובן הצעתכן.

"שלום,
קודם כל אני מודה לך, לפני כשבוע אני שלחתי עוד פעם הודעה אבל כנראה צריך לשים אותה בנפרד ולא להוסיף לתגובתך, בכל אופן אני העתקתי את ההודעה ( שלישי- 28-7):
שלום,
אני מאוד מודה לך על תגובתך, ביום שני בלילה ביקשתי מאחיו ( שגם הוא לא כל כך בא לצדי), אבל נעזרתי בו כי אני צריכה שמישהו יצליח לדבר איתו, בסוף הצלחנו למרות שהדרך שבה דיברו איתי לא הייתה מקובלת, אתמול דיברנו קצת אבל לא על הבעיה , סתם על הילדים שלנו, היום בבוקר הוא חיבק אותי ואמר שאנחנו צריכים לדבר על הרבה דברים אבל מאוחר יותר ויצא לעבודה.
אני מאוד אוהבת אותו ואיני יכולה לחיות בלעדיו, ורק בגלל זה אני סובלת עד עכשיו, אני כותבת לך ובוכה, מאוד כואב לי ממה שאני עוברת, אני מאוד רוצה להיות חזקה בשבילי ובשביל הילדים שלי, ואני מאוד מפחדת מהעתיד, ואם אטעה במשהו קטן כמו שהיה ולא נתנן לי הזדמנות לדבר, היינו על סף פרידה, מה אני אעשה אני לא יודעת.
רציתי לשאול, האם בן אדם שמוכן להתרחק והתנתק מאישתו להרבה זמן טוען שאוהב אותה, האם הוא אכן אוהב אותי או משחק ברגשות שלי. כשאני קרובה ממנו אני אכן מרגישה שהוא אוהב אותי, אבל איך הוא יכול להיות כל כך רחוק, ואיך יכול לנתק את הטלפון כשמנסה לדבר איתו לאחר הרבה זמן שלא דיברנו? למה תמיד אני זו שמנסה לפתור את הבעיה? למה אני תמיד סובלת ומתחננת בפניו שנחזור לדבר אחד עם השני, אני רוצה שגם הוא ינסה לדבר איתי ולא לוותר בקלות, מה אני אעשה?
אני מתה למצוא פתרון וללכת להתייעציות לפחות כדי לחזק אותי , אבל הוא לא יסכים...

אני מאוד מודה לך.
מנאר. "

עכשיו- אני מכינה את עצמי לעבודה חדשה ( מורה ליסודי), אני מאוד רוצה לההצליח בעבודתיי ובוודאי להיות חזקה למשפחתי גם, היום אנחנו מדברים טוב מאוד, למרות שלפעמים קורה משהו קטן אני מנסה לא לדבר כי אם אני כן מדברת בזמן הכעס זה יגדל כמו שקורה תמיד ואני לא רוצה שיהיה עוד צעקות מול הילדים שלי, ולמרות זה אני לא שולטת על עצמי ולפעמים אני מתחילה לבכות והוא צועק כאילו כל מה שקורה זה באשמתי.
מה אני אעשה בכך שלא אבכה עוד וכדי שבעלי לא יצעק יותר מול הילדים, ואיך אפשר לפתור את הבעיות שיהיו לנו?
תודה.

אני בחודש חמישי וחצי להריון התחתנתי אחרי חצי שנה הכרות ומיד אחרי החתונה נכנסתי להריון.
מרגישה שזו טעות ומיהרתי היות ואני מאוכזבת מהגבר שאיתו התחתנתי....
מסתבר שעברו מלא בנשים וסטוצים דבר אשר מאוד מפריע לי אני לא יודעת איך מתמודדים עם זה, זה ממש כואב לי ומשגע אותי....
ואיתי הוא לא כזה "חוגג" ומאוד עייף לא מפרגן לא מפנק אני רוצה הרבה יותר ממנו אני בחורה מינית, אך מרגישה שאינו נמשך אליי הוא לא מנשק אותי צרפתית כלל כי בתחילת ההריון היה לי ריח לא טוב בפה ומאז נוח לו פשוט לא לנשק אותי כלל ....
האם כל הסימנים הללו הם הורמונים? איך ניתן להתמודד עם מחשבות והרגשות כאלה...?

אני וחברתי כבר ביחד כמעט 6 שנים ואנחנו לא מקיימים יחסי מין כבר קרוב ל5 שנים עקב כאבים שחברתי חשה בקיום יחסי המין,היו בנינו מזמוזים וגם זה נגמר.
הלכנו לטיפול אצל סקסולוג בבית חולים קפלן ברחובות שהביא לה מין דמוי ויברטור לתרגל איתו חדירה אבל גם זה לא עזר הכאבים לא עוברים.
זהו מצב בלתי נסבל שמשפיע על כל תחומי החיים שלי אני לא יכול להתרכז בעבודה ולא היתה עבודה אחת שלא פיטרו אותי ממנה בגלל המצב הזה,גם את הלימודים הקפאתי פעמיים ונטשתי אותם,וגם הוא גרם לי להתמכר למין מזדמן מה שגורם לי עוד יותר לחיות בפחד וחרדה מאיידס(למרות שהוא מוגן),וזה גם מבאס אותי כי חונכתי על ברכי התורה ואחרי הבגידה הבגידה נראת לי כמו חטא ואני מרגיש "מנוול לא קטן" ולאחר המעשה אני מתעב את עצמי ואחרי כמה זמן שוב נגרר אחרי תאוותי.
אני לא עוזב אותה כי אני אוהב אותה והיא חשובה לי(בכל זאת 6 שנים עברנו הרבה וקשה לעזוב בגלל אי סיפוק מיני).
עכשיו השאלה שלי היא- איך אני אמור לדבר איתה על קיום יחסי מין כי אני מתביש והיא גם כועסת עליי
איך אני אמור לשקם את חיי המיניים/הזוגיים?

ביחד כ-20 שנה.יש ילדה. המון שנים ללא סקס. קשיים כלכלים קשים הסתבכויות שהוסתרו מפני האשה ומנגד חוסר פירגון הקשבה וחיבה לגבר . לאורך השנים הבעל ניסה להתקרב, הציע יעוץ, אך
האשה סרבה.
בקשר הזה היתה פעם אהבה גדולה- אך כרגע הבעל מעריך את האשה מאוד מבחינה אנטלקטואלית,
עדיין נמשך מינית אך בשנה האחרונה מרגיש ניתוק ריגשי.

לאחר תקופה ארוכה של לבטים הודיע הבעל שהוא עוזב את הבית.
המצב התהפך.לאשה נפל האסימון.וכרגע היא זו שרוצה להתקרב. היא עברה חשבון נפש עם עצמה
והבינה ששקריו נעשו כי ידע שלא תקבל את האמת,היא הבינה שלמרות שעשה מעשים שבעיניה עדין
אין לעשות-היא אוהבת את האיש.את חוכמתו,טוב ליבו,שימחת החיים שלו- פשוט אותו-כמכלול.
כאילו משהו השתחרר אצלה.
לבקשת האישה נשאר לניסיון אחרון.היה חודש כייפי (גם לדבריו),שבו טיילו,צחקו,שרו יחד,התחבקו
ואפילו קיימו יחסים,
אך לאחר חודש כשהאיש נרדם בסלון וטלפון מידיד העירו,ציינה האישה שעם הידיד הוא דיבר בקלילות וחיוך אך מיד אחר-כך ענה לאישה בעייפות וחוסר סבלנות ומייד חזר
לישון - האשה שאלה אותו אם הוא חושב שעדיין הוא מחפש את ההקשבה אליו בחוץ.
הגבר ענה שכבר כמה ימים הוא רוצה לאמר שהוא מרגיש שהחודש הזה מלאכותי, ולכן הוא עוזב.
הוא לא הסכים ללכת ליעוץ כשהוא מחוץ לבית.

עברו 5 ימים מאז עזב - עכשיו הוא מוכן ללכת ליעוץ.

השאלה - האם לאור ניסיונך יש סיכוי שנחזור ליהיות חברים טובים כמו פעם?

(קודם הוא טען שאין טעם ביעוץ כי הוא עבר סף מסויים. הוא יודע מה הוא רוצה
במשך השנה שבה התרחק ריגשית הוא עצמו השתתף בקבוצה טיפולית)

אציין שממש לא לחצתי עליו בנושא היעוץ- כשדיברנו בטלפון אמרתי לו שאני מצטערת
שלא שיחררתי אותו מיד לפני חודש כי אז עוד הסכים ליעוץ רק אחרי החודש ביחד אמר
שלא מסוגל. הוא ענה שהוא בעצמו משחק עם הרעיון של יעוץ וכעבור יומיים מהשיחה
התקשר שמסכים.

במידה ויש סיכוי לדעתך לשינוי - האם מומלץ ללכת ליעוץ מייד -או לתת לו לחוות את הלבד
שהיה זקוק לו ? לכמה זמן?

אני נשואה כבר שנתיים אבל עם בעלי כבר 6 שנים, יחסי המין תמיד היו תקינים, אך בחודשים האחרונים לבעלי אין חשק מיני בכלל, אנחנו מקיימים יחסים בערך פעם בחודש!!!
אני בחורה מינית וזה מאוד מאוד מטריד אותי ופוגע בי, מה יכול לגרום לירידה כל כך דרסטית בחשק??
האם זה בגללי? אני מאוד מתוסכלת ולא יודעת מה לעשות, מה שמטריד עוד יותר זה שהוא לא נראה מוטרד מהעניין.
לאיזה רופא עליו ללכת???
תודה על התמיכה מראש.

שמי לימור ואני בת 23 אני נשואה כבר שנתיים לגבר בן 33 ויש לנו ילד מקסים בן 6 חודשיים..אני מעל חצי שנה כבר חוששת שהיתחתנתי מהסיבות הלא נכונות אבל מפחדת להודות בכך...פיתאום אני רואה שאין ביננו המון במשותף שאני לא ממש נימשכת אליו וכל דבר קטן שהוא עושה מביא אותי למצב של עצביים לא נורמלים.הוא רק מנסה ומישתדל לעשות לי,לו ולילד טוב אך כלום לא מרצה אותי. אני מוצאת את עצמי חושבת על גבר אחר שהייתי עמו בעבר וקשה לי נוראה עם זה!!!!! מישפחתי וחברותי מנסות כל הזמן להזכיר לי כמה אהבתי את בעלי בהתחלה ומיתעקשות שלא אמצא גבר טוב מימנו ושאני צריכה לנסות לעשות הכל שזה יצליח למען הילד שלנו..אבל עניין הגירושין לא יוצא לי מהראש ובגלל זה אני לא מצליחה לתת לזה הזדמנות אני מרגישה שאני נעולה על עצמאי שזה ממש לא זה אבל באותה מחשבה נוראאאאא מפחדת שזאת טעות לקום וללכת..

שלום רב,

אני נשואה מזה 9 שנים ויש לנו ילד מקסים בן כשנה וחצי.

בעלי מאוד מרוכז בעצמו בכל תחומי החיים ובכל הרמות (לקח לי חודשים ללמד אותו לומר "אנחנו" במקום "אני", אנחנו מחזיקים שתי מכוניות כי הוא לא מוכן לגמישות שנדרשת לשם נסיעה משותפת, ועוד...)
עד כה הצלחתי לאחר מאמצים כאלה או אחרים "לכופף" אותו בעניינים שהיו קריטיים בעיני. אולם לאחרונה, זה הולך והופך קשה יותר ויותר. הבן שלנו מתחיל לדבר, ןמכיוון שהעברית של בעלי לא ממש תקנית (הוא לא עולה חדש - סתם לא מדבר עברית נכונה) אני מתקנת אותו מכיון שאני חוששת שהבן שלנו ידבר עם שגיאות. בעלי ביקש ממני : "אל תתקני אותי בבקשה. אני יודע שאני מדבר עם שגיאות אבל זה מה יש". אמרתי לו שזה לא כדי להציק אלא כדי ללמד את בננו שפה נכונה. הוא אמר "אני יודע, אבל עדיין אל תתקני אותי".
זה ממש ממש חורה לי, כי הוא עושה נזק לילד שלנו ביודעין! איך אוכל לשכנע אותו?
תודה מראש

אני ובעלי נשואים כבר כמעט 14 שנה בחצי שנה האחרונה אנחנו לא מקיימים יחסי מין הוא טוען שבגגל שאני לא שמה התקן הוא לא יקיים אתי יחסי מין. ניסיתי לדבר איתו כמה פעמייים אני כבר לא יודעת מה לחשוב מה לעשות??

שלום רב, למי אני יכולה לפנות שיעזור לי בבעיית עצבים שיש לי .
אני מתעצבנת נורא מהר ומגיבה לא יפה ( בדיבור כמובן ) הדבר פוגע לי בזוגיות עם בעלי שהרבה פעמים אנו רבים על כך , כמובן נפגע הילד שמעצבים יש לי חוסר סבלנות אליו , הוא בסה"כ בן 3 .
תודה

שלום רב,
צריכה את עצתכם בבקשה
אני בת 32 ויוצאת עם בחור כחודש ,בסופ השבוע פגשתי את הוריו ואף נשארתי אצלהם לארוחת שבת ושבת כי הם דתיים ולא נוסעים בשבת.
יום ראשון בבוקר הרגשתי שמשהו משונה בקול של החבר שלי והצעתי להפגש הוא טען שהוא מרגיש לחוצ מידי.
אחרי כמה נסיונות לדובב אותו לדבר הוא נפתח ואמר ההורים שלי שיגעו אותי ,ואמא שלי כעסה שנסעת לפני יציאת שבת ואמרה שלא כבדת אותה .ואמרה " מה אין בחורות אחרות "...
שאלתי אותה מה קרה השפיעו עליך אז הוא אמר כן קצת התבאסתי לשמוע את זה .
ששאלתי אותו טוב מה אתה מתכוון לעשות הוא אמר לא יודע ....להמשיך ...אני קצת מבואס.
די נראה לי שהם משפיעים עליו ,איני יודעת מה לעשות אני מאוד רוצה אותו אבל די מפחדת שהכל התחיל בצד שמאל .
מה לעשות ? צריכה את עצתכם הדחופה

אני מאוהבת בגבר שעובד איתי כבר מעל שנה הוא נשוי וגם אני נשואה.
היה לנו וידוי אחד לשני של אהבה בתחילת השנה הזו ומאז רק עליות וירידות מבחינתו היה לקדם את הקשר גם בכיוון סקס אך אניתמיד עצרתי את זה שם .
אנחנו רוב הזמן נעים בין מדברים לא מדברים הוא אמר לי לא פעם שהוא אוהב אותי.
זה הגיע כדי מצב שמאוד נפגעתי ממינו מדבר מסויים שהוא עשה והחלטתי לא לדבר עימו.
הוא לא פנה אליי כדי ללבן את העינינים ואני אחרי תקופת מה התייאשתי והתחלתי לדבר עימו ואפילו על הנושא והוא בשלו לא מוכן לדר עימי .
אני שבורה כואבת ומאוכזבת לא יודעת איך להתמודד מרגישה כל כך חלשה ופגועה למרות שאני יודעת שאני צריכהלרדת מיזה בעקר שאני הנפגעת.
קשה לי בשל העובדה שאני עובדת איתו.
מה אני עושה ?
מבקשת עיצה