פורום יחסים, זוגיות ונישואין - יש לך שאלה?

בטי היקרה, את בוחנת את נישואייך מנקודת מבט מאוד לא אובייקטיבית. ברור שעם המאהב, איתו נפגשים לזמן קצר ולא חיים איתו ומתחככים איתו - יש הרגשה נפלאה, ולא פיר להשוות זאת לחיים עם הבעל. עובדה שהיום דברים מפריעים לך עוד יותר אצלו דווקא כי את מרגישה שיש לך ברירה. את צריכה יותר לשאול את עצמך האם - בלי קשר למאהב - את רוצה ומוכנה לעמוד ברשות עצמך ולעזוב את בעלך. לחשוב כאילו אין לך מאהב או כאילו הוא לא עומד להתגרש ממשפחתו. כך לבחון את מצבך. חשוב שתדעי שבזוגיות שנייה, עם ילדים שאינם שלך, ישנם המון תאקלים וקשיים, שיתמשכו לאורך כל השנים, מול הילדים שלך ושלו. וכמעט תמיד - גם האהבה הכי מרגשת ויפה משתנה ונפרטת לחיי היומיום, ונעשית שגרתית ולא מרגשת יותר, על פי רוב. יש סיכוי גדול שאת מפרקת בית די יציב, יוצרת בעיות לבעלך ולאישתו של המאהב, לילדים של שניכם, והכל בשביל מה? - שתיבנה לה עוד זוגיות שאינה שונה מאוד ממה שהיה לך. יש לכך סיכוי די גבוה...חשבי היטב. נקודה נוספת - יכול להיות שבבוא הזמן - המאהב יקבל רגליים קרות ויחשוש לעשות את הצעד הגורלי. גם על כך שמעתי מקרים רבים. כל עוד את מהססת - הוא אולי מדרבן, אבל אחרי שתחליטי - הוא עלול לסגת כי פתאום יראה שאת רצינית וכי עליו לקחת אחריות על מעשיו. זה כלל לא פשוט. האם ניסית לשפר את הזוגיות שלך אי פעם? אולי לקחת ייעוץ? נכון שכדי לעשות זאת תצטרכי לעזוב את המאהב. אחרת כל המהלך של ייעוץ הוא מזוייף וחבל על הזמן.
או, אם את מאוד בהתלבטות, זה לגיטימי ללכת לבדך לייעוץ זוגי אישי, ללא בעלך.

בהתייחס לתשובתך, אז אני לא מתכוונת לעזוב את בעלי לפני שאהובי יעזוב את ביתו וזה בא ממנו בהגינות ובשקיפות מלאה. אני לא יכולה לראות את עצמי נפרדת מבעלי מבלי שיש לי אופציה אחרת ובאופן אמיתי לחלוטין בעיקר בגלל הצד הכלכלי. אני חוששת שלבדי לא אוכל לגדל את הילדים.

הרי ברור שהוא מרגיז אותך, איך לא? את משווה אותו כל הזמן לגבר השני שאיתו את רק מבלה ואין לך חובות, ילדים ומשכנתא המשותפים ואיתם כל הבעיות השגרתיות שלרוב הורסים יחסים ולא תורמים להם. אם זאת אני מקווה שברור לך שברגע שתתגרשי ותעברי לגור עם גבר השני הבעיות יגדלו ולא להפך. כי בנוסף לילדים, משכנתא ובעיות שלך תקבלי גם משכנתא וילדים שלו + גרושתו וגרושתך + פסיכולוגים לכל הילדים. אז השיקול צריך להיות אחר. מה את רוצה מהחיים שלך? איך את רוצה להעביר אותם? האם גבר השני באמת יידע לאהוב אותך עם ה"בעיות"? והאם בגידה של שניכם זה בסיס מספיק טוב לחיים משותפים? לא תחשדי שהוא יעשה זאת אם אחרת מאוחר יותר? ואת יודעת אומרים שאישה בוגדת כשגבר לא נותן לה מספיק תשומת לב, לא מראה את אהבתו אליה מספיק. ואני מדברת על אישתו!!! תחשבי על זה!

תודה לכל המתייחסים לבעיתי. עם בעלי הבנתי שזה מזמן לא זה. ואי אפשר לעשות הפרדה בין הבחירה שלי להפרד מבעלי לבין העובדה שיש לי אופציה אחרת. כי לא היתי עוזבת את בעלי כל עוד אחריות גידול הילדים עלי מתוך חשש טבעי וברור של התמודדות כלכלית. אבל משניתנה לי האפשרות לחיות עם גבר אחר בעל תכונות טובות יותר מאלו שיש או שבעצם אין לבעלי.שיודע לפרגן להעריך לאהוב ולפנק.ההחלטה והבחירה ברורות. למרות כל הפרוצדורה הארוכה שצריך כדי שנהיה שנינו ביחד. תודה לכולכם, הבנתי עם מי אני רוצה להמשיך את חיי. גם לי מגיעה הזכות להנות מהחיים ולספוג את החוויות פנימה ולא לתת להם לחלוף לידי. בטי.

ענבל היקרה, מה שאני מציעה הוא להתחיל מייעוץ זוגי, מכיוון שהרבה פעמים הבעיות בתחום הסקס נובעות ממערכת היחסים, ולא להיפך. כלומר יש התרחקות רגשית וכעסים שיוצרים ריחוק שמתבטא גם במיטה. אתם צריכים לברר - עוד בטלפון - כאשר אתם בוחרים יועץ זוגי - עד כמה והאם הוא נכנס גם לתחום המיני, כי חלק גדול מן המטפלים אינם נכנסים לתחום זה. אם היועץ יגיע למסקנה שהבעיות מתמקדות אך ורק בסקס, וכי הפתרון הוא יותר ברמה הטכנית - סביר שהוא יפנה אתכם הלאה, אבל אני חושבת שהכיוון, על סמך מה שכתבת - הוא דווקא ייעוץ זוגי.

אחרי שהוא אמר לך דברים כאלה - לדעתי הוא שקל היטב ויודע מה הוא רוצה. אל תנסי לשנות את דעתו. שמרי על כבודך ואל תנסי לשכנע אותו או להתחנן אליו שישקול שוב את הדברים. הבחור לא מעוניין.אין שום ספק בכך. וגם אם תצליחי לשכנעו והוא ישנה את דעתו - לדעתי זה יהיה לתקופה קצרה והוא שוב פעם יגיע למסקנה שהוא לא מעוניין ורק ייגעל ממך יותר. קחי את הדברים שלך. תגידי לו היה נעים מאוד. חפשי לך כיוון אחר. זה לא סוף העולם. לא להוריד את הראש שלך!

1. אני רוצה לשמוע מה יש גם למומחים פה לומר.. 2. להגעל ממני הוא אף פעם לא יגעל.הבן אדם אהב אותי בכל נפשו וההחלטה נעשתה על מנת לא לפגוע בי בהמשך. אני לא הולכת להתחנן ולהתרפס ובכלל החלטנו בינינו שאין תועלת בשמירה על קשר. ובכל זאת אני תוהה לעצמי מאחר שלשנינו באמת היה כ"כ טוב ונעים במע' יחסים הזו אם זה רק זה-ואז אין טעם באמת אפילו לקוות ואם תקרה ההזדמנות בדרכי לפסול אותה על הסף,או שאולי יש פה משהו עמוק יותר שנובע מחוויות ילדות וזה ניתן להכוונה עם סבלנות והרבה אהבה.סהכ הצלחתי להוציא ממנו רגש לפי מה שהבנתי ממנו וגם מחברים שלו כפי שאף אחת אחרת לא הוציאה והעובדה הפשוטה היא שאחרי פירוד ראשון שהיה לנו בקשר אחרי שאני די זילזלתי בו ובכל זאת הוא חזר וביקש את הקשר איתי ניתן להבין שהוא לא כזה זבל כמו שהכי קל לחשוב. והוא לא כזה בחור מצוי שאפשר לפגוש כל יום.

היל היקרה, מה שאת מתארת אינו חד משמעי. הפרטים שאת מוסיפה לגבי ההיסטוריה המשפחתית שלו בהחלט יכולים להסביר את ההסתייגויות שלו מכניסה לקשר עמוק ומחוייב. אבל, במקום בו הוא עומד, הדברים הם מאוד חד משמעיים מצידו - כרגע הוא לא רואה בך את האחת שהוא מחפש. נכון שיתכן שהוא מחפש איזה אידיאל לא מושג, אבל כל עוד זה ינהל אותו - הוא לא מסוגל להתמסר לקשר איתך, וחייב לעצמו את החיפוש שלו. אז אולי כל מה שאת יכולה לעשות הוא להבהיר לו עד כמה רגשותייך אליו הם עמוקים, כדי שאולי ממרחק, כאשר תחסרי לו, יידע זאת ויהיה לו לאן לחזור. נכון שאת חייבת לעשות את השיקול שלך ולנוע הלאה בחיים. אבל קורה שנפגשים שנית בסיבוב אחר, לאחר תהליך שכל אחד עובר עם עצמו. אני מציעה לך לא להיאבק במצב הנתון, אלא לזרום איתו, כי חוץ מאשר להבהיר לו איך את מרגישה - אינך יכולה לעשות דבר. הוא צריך להגיע לאמת שלו בעצמו, בדרך ובזמן שלו.

שהבן אדם פשוט חיפש אמא חדשה לבן שלו ולא פרטנרית/בת זוג לחיים.

אביה היקרה, קצת מקפיץ אותי הביטוי שלך - "איך עלי לנהוג על מנת שהוא יהיה מרוצה" כאילו את אחראית לשלומו הנפשי של בן זוגך. עליך להתבונן שנית בגבר הזה ולשאול את עצמך האם את באמת אוהבת אותו, או שאת מאוהבת ברעיון של החתונה איתו. האם הוא מתאים לך כפרטנר? אולי באמת יש לו בעיות נפשיות ודכאון עקב הגירושין והניתוק מן הילד ומן הבית? אולי לא התגבר עדיין על מה שקרה?
אם את באמת חושבת שהוא מתאים לך ואת אוהבת אותו, ולא בעיקר את הרעיון שאת מאורשת ועומדת להתחתן, תבדקי איתו בעדינות את האפשרות שהוא יפנה לטיפול נפשי כדי לעבד את מה שקרה בגירושין שלו ולהתגבר על כך.

אשמח לתגובה

גם לי זה היה קורה. פעם אפילו שכחתי את שמו של אותו בחור איתו יצאתי.... לדעתי זה קרה כי הייתי מפוזרת מידי במחשבות, הייתי להוטה להכיר כמה שיותר מהר ולא חשוב מה ועם מי. מה שאת צריכה לעשות זה באמת להתרכז במישהו שמאוד מעניין אותך, לשכוח מכל השאר ומכל הצרות. תקשיבי לו באמת - כי זה מראה שאת מכבדת אותו. אם קורה ששכחת משהו שהוא סיפר לך תגידי לו: תזכיר לי מה יעמדתך בנושא הזה? תזכיר לי מה אמרת לי בנושא הזה?". את יכולה לשוחח איתו על כל נושא בעולם, פוליטיקה, מזג אויר, יחסים, המצב המעפן שיש לנו במדינה, בעלי חיים, תחביבים שלכם. בקיצור לא חסר על מה. ומותר גם לשתוק לפעמים בשיחות. לא חייבים לדבר כל הזמן.

תודה שני

תשמעי חמודה, בדייטים כולם לחוצים ושוכחים פרטים. זה ממש בסדר! שלא תחשבי להאשים את עצמך! בכל מדריך דייטים מצוי יגידו לך שתינסי לחשוב שאת לא בדייט אלה סתם בפגישה מקרית, יושבת ליד בחור באוטובוס, לדוגמא. ואז יש לך אפשרות להשתעמם כל הדרך או לפטפט בנעימים. תשאלי הרבה שאלות, על נסיעות ומקומות בעולם או כל נושא שבאמת מעניין אותך. אנשים מתים לדבר על עצמם. ואת תתפלאי ותגידי וואו! באמת! לא נכון! וכו. במצב כזה את לא חייבת לעשות רושם, את יכולה גם "להביט בחלון", מקסימום העברת זמן בכייף. בסוף תגידי שהיה כייף ותעזבי מהר. אם היה כייף גם לו הוא ידאג ליצור איתך קשר בהמשך. בהצלחה!

יעל היקרה, צ לי על כל מה שעברת איתו, כי במהלך שנות הנישואין שלכם את יוצאת עכשו מוחלשת וחסרת בטחון, ונכון שעליך להתחזק ולעמוד על שתי רגלייך. אני מציעה לך לשמוח! אם היית נשארת בקשר הזה היית ממשיכה להירמס ולהיפגע. משהו ביחס שלו בביקורתיות שלו החליש אותך יותר ויותר, ועכשו, שאת נפרדת מן המרות שלו - יש לך הזדמנות לבטא את ה"אני" האמיתי שלך, ללא חשש מתגובותיו הביקורתיות. יתכן שתהיי זקוקה לתמיכה ע"י טיפול נפשי, אבל הביאי בחשבון שיש לך כוחות שקיימים בתוכך והם פשוט הוחלשו בתוך מערכת היחסים שהתפתחה עם בעלך. אינני מאשימה אותו - זה משהו ששניכם תרמתם לו - את נתת לזה לקרות והוא חיפש בך את הפגמים, זה התיישב על חוסר הבטחון שלך יחד עם הביקורתיות שלו. אבל עכשו זה הולך להיגמר והמשימה החשובה שלך היא להיעמד מחדש על רגלייך שלך. לגבי מטפלים בצפון - אינני נוהגת להמליץ, חפשי בדרכים אחרות. מאחלת לך המון הצלחה.

המבחן האמיתי שבו את יכולה להעמיד אותו זה לעשות ילד. עכשיו. לא מחר ולא בעוד חודש. עכשיו. החתונה היא לא מה שחשוב פה. החשוב זה להביא ילד. את לא צעירה כבר. אין לך זמן לבזבז. תשאלי אותו בנושא הזה ותראי מהי דעתו ומהי עמדתו. אם הוא נבהל רק מעצם העלאת הנושא - קחי את הרגליים שלך ותברחי ממנו כי הבן אדם לא מעוניין ומפחד להתחייב. אם הוא חיובי כלפי הנושא של ילדים - אז אולי יש סיכוי. ואגב - למה את לא מתחילה לעבוד על הנושא הזה? למה את מחכה? אל תיקחי גלולות.כי אם הוא באמת רוצה אותך אז מה זה משנה מה בא קודם ילד או חתונה. זו דעתי.

פשוט תעשי חישובים קרים ותחשבי רק על עצמך בעניין הזה. את אוטוטו בת 42. גם אם תיכנסי להיריון עכשיו את תהיי כבר בת 43. תפתחי ספרים רלוונטיים בנושא של היריון בגיל מאוחר, קצת אינטרנט ותביני שהגיל הזה כבר נחשב להיריון בסיכון גבוה. את מה את רוצה? להמשיך להתבייש ולהתחבט מה הבחור יחשוב, מה הוא יגיד, או שאת רוצה לקדם את העניינים שלך? יקירתי - הביציות שלך לא הולכות ונעשות צעירות יותר. אין לך זמן. אני חושבת שאחרי תקופה של 7 חודשים ביחד ואת בגיל מתקדם והוא כבר בן 46 (ריבונו של עולם הוא עוד מעט בן 50) - הגיע הזמן שתעשי לו את שיחת "יחסינו לאן" ותבהירי לו ללא כחל ושרק ובאופן שאינו משתמע לשני פנים שאת רוצה קשר איתו, את אוהבת אותו אבל מאוד רוצה להעביר הילוך. להעביר הילוך זה אומר לעשות ילד. פשוט תחשבי רק על עצמך ןעל העובדה שהזמן פה מתקתק. חוץ מזה - העובדה שהוא הגיע לגיל הזה ועדיין רווק בלי ילדים אולי גם אמורה להעיד על כך שהוא לא ממש רוצה משפחה וזוגיות. נכון - מצד אחד הוא אומר שכן אבל המעשים שלו מעידים אחרת. בתיה - אני אומרת לך את הדברים הללו. הם אולי קשים אבל אני מכירה מקרוב סיפור דומה של מישהי שחיכתה וחיכתה והתביישה להעלות את הנושא וכדומה - ועכשיו היא בת קרוב לחמישים ולא יכולה להביא ילדים. שחס וחלילה אף אחד לא תדע מצב כזה. תתעוררי לפני שיהיה חלילה מאוחר. הוא לא רוצה? לא צריך. תמשיכי הלאה.בהצלחה!!!!

היי, ראשית תודה על תגובתך. רציתי לספר לך שביום חמישי האחרון הייתי אצלו והעליתי בשנית את כל הסוגייה הזו בינינו, אין לי מושג איך לצאת ממנו, לא מקבלת תשובות חד משמעיות אלא רק תשובה אחת אני מאד רציני. תשובה זו לא נותנת לי שום דבר ולא מקדמת אותי לשום מקום. מעבר לכך לא נעים לי לספר זאת כאן, שאלתי אותו למה בעת קיום יחסים הוא גומר בצורה כזו היסטרית בחוץ, תשובתו הייתה מה את רוצה שאני אכניס אותך להריון? אמרתי לו מה נראה לך שבגילי אני יעשה אפצ'י ואני אהיה בהריון? שאלתי אותו אם רואה את עצמו מתחתן איתי והוא התפרץ ואמר לי נו באמת מה השאלות האלה? למה את לא נותנת לדברים להתפתח לבד ולזרום? כמו כן אמר לי את לא מבינה ככל שתשאלי יותר זה גורם לתגובה שלילית אצלי, כך לא תשיגי כלום. האמיני לי שני שאני מנסה להוציא ממנו תשובות ברורות אך לדאבוני אין לי סיכוי, מלבד התשובה אני רציני שלא נותנת לי מאומה, אני מרגישה שהוא כן אוהב אותי ואפילו אומר שאני הדבר הכי טוב שקרה לו בחיים אז היכן הבעייה? הסברתי לו שהגיל שלי כבר מהווה בעייה, המצחיק הוא שהוא תמיד אומר שהוא רוצה חמישה ילדים, איך בדיוק עם בחורה בת כמעט 42 ? לסיכום שני אני ממש לא יודעת מה לעשות, אני גם כן מאד אוהבת אותו וטוב לי איתו וטוב לנו יחד אך מצד שני מרגישה חוסר הגינות מצידו שהוא כאילו משחק עם הזמן היקר שאין לי. מה דעתך ?

בתיה היקרה - צר היה לי לקרוא את מה שכתבת, שהרי התגובות שלו רק מחזקות את מה שכבר כתבתי לך. מה הוא רוצה? להעביר לך עוד כמה שנים? כדי שפתאום תמצאי את עצמך בת 45 ועדיין באותו מצב? אני אגיד לך מה אני הייתי עושה. קודם כל טוב שהעלית בפניו את העניין הזה שלא יחשוב שאת איזו פוסטמה שלא מודעת למצב. שנית - הייתי מציבה לו אולטימטום. או שאנחנו מתקדמים לאן שהוא או שאני אגיד לך להתראות, היה נעים מאוד. מה זה התשובות הללו שהוא נותן לך? מה פתאום הוא לא מבין למה בחורה בגילך שואלת איפה היא עומדת.זה לגיטימי מאוד שתשאלי את השאלות ותרצי לדעת מה קורה ומה הולך לקרות. זה שהוא מצהיר שהוא אוהב אותך - זה הכל טוב ויפה אבל אל תהיי תמימה. אולי נח לו? יש לו סקס, יש לו מישהי שאוהבת אותו ורוצה אותו. מה רע? והוא מאידך לא צריך להתחייב והודף אותך בכל פעם שהשיחות מקבלות מימד רציני. לא נח לו כשאת מעלה את הנושא הזה. הוא רוצה להמשיך בשיגרה הבלתי מחייבת. יקירתי - לדעתי - הבחור לא רציני. זה שהוא כמעט בן 50 אומר הכל. בחור בגיל הזה צריך לרצות ולהתחנן אלייך לעשות ילד. בגיל שלו כבר יש אבות שחוגגים בר מצווה לילדים שלהם. כנראה שדי נח לו במצב הזה. הצהרות לחוד - ועשייה לחוד. אם הוא אוהב אותך למה הוא לא רוצה להתקדם? ומה הפחד הזה לגמור בחוץ? מה קרה? את חושבת שבגיל הזה ישר נכנסים להיריון? קחי עצמך בידיים. תהיי מנייקית במרכאות או שלא במרכאות - ותחשבי רק על עצמך. רוצה לעבור שלב מתקדם? בבקשה. לא רוצה? היה נעים מאוד. קחי תרגליים ותלכי. והעובדה שאתם מתראים רק בסופי שבוע לא מוסיפה לעניין בכלל. זה לא קשר מספק. תתחילי ללחוץ, לשאול, לדרוש תשובות. את לא בת 25 שיכולה לעבור עוד כמה מערכות יחסים. זו דעתי. אני מאחלת לך בהצלחה וב"ה תהיי בהיריון כי זה יותר חשוב מאיזה גבר אינפנטיל שלא יודע מה הוא רוצה מעצמו. תעדכני!!!

בוקר טוב, ראשית רב תודות על תשובתך, אבל..... תנסי להבין גם אותי ואני בטוחה שאת יורדת לסוף דעתי, לא מרגישה בנוח כל פעם לשאול ולנסות לקבל תשובות, האמיני לי אנחנו אומנם לא מכירות, אך לא חסר לי מאומה כבחורה ממש לא, לצערי "החסרון" הוא רק הגיל שלי שלצערי הגעתי אליו, לא רוצה לתת לו הרגשה שאני בחורה אומללה שכל הזמן שואלת שאלות, כאילו איזו מסכנה שמחכה לישועה, אני ממש לא מסכנה ובטח לא נחותה ממנו בדבר, לא נעים לי לומר זאת גם נראית הרבה הרבה יותר טוב ממנו, אבל זה ממש לא משנה כי אני באמת אוהבת אותו מאד. כפי שכבר רשמתי לך משגע אותי העניין של הגמירה בחוץ ואמרתי לו מה אתה כל כך בלחץ? מה נראה לך שאני יעשה אפצ'י ואכנס להריון ? ממש לא. המצחיק הוא שהוא כל הזמן אומר לי שהוא רוצה חמישה ילדים ואני שותקת ואומרת לעצמי איך בדיוק עם אישה אשה שצועדת לכיון 42 ובלי שום קשר אליי, מה אתה עושה בדיוק לצורך העניין על מנת להפוך להיות אבא? כפי שכבר כתבתי לך , על הכל אני יכולה לדבר איתו, ברגע שאני נכנסת לשיחות קצת יותר מעמיקות אודות הקשר בינינו, אני מרגישה שהוא לא אוהב לדבר על זה, מרגיש שלא בנוח, למרות שהסברתי לו מספר פעמים לא מבוטל שאני ממש לא מחפשת גבר על מנת לבלות איתו ולצאת איתו למרות שזה גם דבר חשוב וכיף לי אך אני רוצה להיות אם ורעיה, זה הכי חשוב לי ואז הוא אומר לי כן בוודאי אני יודע וזה ברור לי. נשאלת השאלה באם הוא רואה שאני בחורה טובה והוא מודע לזה ואפילו אומר שהיה לו הרבה מזל שהכיר אותי, למה הוא לא חושש שאני אתייאש, ישבר ואאלץ לנטוש, הרי אם הוא מודע לכל המעלות שלי הוא צריך לעשות הכל על מנת לשמר את הקשר ולהתקדם הלאה. אשמח לשמוע ממך.

מה זאת אומרת "מרגישה לא בנח לשאול אותו שאלות", "לא רוצה להיראות נואשת"???? להיפך - אם תשתקי, לא תעלי את הנושא הזה בפניו - הוא יחשוב: "איזה כיף, היא לא מציקה לי, וואלה מתאים לי להמשיך ככה". לרצות לדעת איפה מערכת היחסים הזו עומדת או לאן היא מובילה - זה לגיטימי לחלוטין ואל תרגישי שלא בנח לעשות כך. את טוענת שאת נראית יותר טוב ממנו ולא חסר לך כלום - אבל תכל'ס בתיה - מי שולט בקשר הזה? הוא ורק הוא. בינתיים את עושה מה שנח לו. תרשי לי לנחש: את כל הזמן נוסעת לדרום אליו נכון? תעני לי בכנות: יש מצב שהבן אדם הוא קמצן? נכון שהוא לא משקיע בך הרבה? לא קונה לך? תהיי אמיתית ותגידי לי. אם תמשיכי "להרגיש שלא בנח" או "לא רוצה להיראות נואשת" בעוד כמה שנים חלילה תתעוררי ואת לא תסלחי לעצמך. את תגידי לעצמך: למה לא דיברתי? למה לא עמדתי על שלי? תפסיקי להיות חסרת ביטחון מולו - מה הוא יגיד מה הוא יחשוב. תתחילי להזיז עניינים. זו דעתי. אני מקווה שזה לא בוטה מידי עבורך אבל כואב לי שבחורה בגיל 41 עדיין מהססת לעמוד על שלה ולא אסרטיבית מספיק מול הגבר שבחייה. הוא לא נותן לך תשובות מספקות? זה צריך להדליק לך נורה אדומה. אחותי - מתי הוא כן יחליט שהוא רוצה לבצע מהלך? מתי? עוד חמש שנים? כשהוא יהיה כבר סבא ואת תצטרכי חלילה לעבור טיפולים? למה? למה להגיחע למצב כזה חלילה? בבקשה - תעמדי על שלך. אל תחששי אפילו לחתוך את הקשר. יש פה אלמנט של זמן - שהוא חשוב והוא הולך ומתבזבז. אשמח לשמוע את דעתך.

שני בוקר טוב, רב תודות על התייחסותך הרצינית לדבריי. כעת לגופו של עניין, קודם כל החשוב מכל וזאת האמת הוא ממש ממש לא קמצן, מאז שאני מכירה אותו הוא ממש לא נותן לי להכניס יד לכיס, הוא בסדר גמור מהבחינה הזאת, אך בגלל שאני לא מרגישה בנוח בקטע הזה, אני קונה לו מידי פעם איזה בגד כמתנה ולעיתים רחוקות ממש רחוקות הוא נותן לי לשלם על סרט לא מעבר לזה. לגבי נסיעות אליו, נכון אני נוסעת אליו מכיון שהוא גר בדירה משלו, אני אומנם בעלת דירה אך לא מתגוררת בה בשלב זה, אז ברור לי שאני אמורה לנסוע אליו אם אנחנו רוצים להיות יחד. מעבר לכך אני חייבת לספר לך משהו שקרא אתמול בערב כאשר שוחחנו טלפונית, הוא סיפר לי שהיום הוא לוקח יום חופש כדי לעשות כמה סידורים בדירה של אביו אשר נפטר, על מנת שיוכל להשכיר אותה, אז אמרתי לו על מנת לראות איך הוא יגיב, או איזה יופי אז אם אתה ביום חופש אפשר להפגש בשעות הערב, תשובתו הייתה מה פתאם יש לי את ההרצאה שלי בבית כנסת, הוא הולך כל יום שלישי להרצאה בבית כנסת שכונתי במקום מגוריו. בעקבות זה אמרתי לו נכון אתה צודק בעצם מספיק להפגש בסוף שבוע למה צריך גם באמצע השבוע. משפט זה הקפיץ אותו וכך הוא ענה לי שוב את מתחילה איתי, מה הלחץ ? אני יודע שזה לא הכי בסדר שאנחנו נפגשים רק בסוף שבוע אבל זה המצב כרגע, למה את חופרת שוב ? למה את לא יותר קלילה ? עניתי לו זה לא עניין של קלילות אין שום קשר, אני קלילה כאשר צריך ורצינית כאשר צריך. הסברתי לו שכל מה שאני אומרת לו מגיע ממקום חיובי, הסברתי לו שהוא עבורי לא נער שעשועים אלא הרבה מעבר לזה והוא אמר לי כן אני יודע. שני מדהים אותי וגם סיפרתי לאמא שלי, על כל נושא שבעולם אני יכולה לדבר איתו, ברגע שאני מנסה קצת אבל ממש קצת ובנימה חיובית להסיט את הנושא לכיון קצת יותר רציני, לדברים אשר בינו לבינה הוא נלחץ, מעביר נושא ואומר לי שאני בלחץ. לא מבינה אותו, הוא רואה ומבין שאני בחורה טובה ורצינית, אז למה לנהוג כלפיי בצורה לא הוגנת שכזו ? מה הוא רוצה ממני ? כבר לא יודעת איך לגשת אליו, האם באמת הוא לא מבין את קו המחשבה שלי והרצונות שלי לגבי הקשר איתו ? לא נראה לי ממש לא. ממתינה לך.

פשוט נח לו לא להתעמת עם הדברים ולא להתמודד עם הנושא הזה. ברגע שאת מעלה את הנושא הוא נלחץ. למה את חושבת שהוא הגיע לגיל הזה והוא עדיין רווק/בלי ילדים? זה לא קשור אלייך. אין שום דבר רע בך או במעשים שלך. זה פשוט הוא. יכולה הייתה להיות כל אחת אחרת. אפילו אמא תרזה - הבחורה הכי טובה בעולם והכי מושלמת בעולם. הוא פשוט כזה. הוא לא רוצה לעשות מהלך בנושא של ילדים/זוגיות. ברגע זה - זו את איתו. אם תעזבי אותו והוא ימצא מישהי אחרת - זה יהיה אותו דפוס תאמיני לי. גם אני הכרתי אחד כזה. הם פשוט לא רוצים. זה מאיים עליהם, זה מפחיד אותם. לדעתי בתיה? תתחילי להיות קרירה, תתרחקי מעט ואז תראי את התגובה שלו. אתה רוצה אותי? יפה. אתה יודע מה אני רוצה. אתה לא רוצה? שלום ולא להתראות. אמרתי לך - הזמן פה משחק תפקיד וממש חבל לבזבז את הזמן. זה מסוג הגברים שגם אם תהיי איתו - נניח עוד שנתיים על אותו פורמט (חברים בלבד) - גם עוד שנתיים הוא יתן לך את אותן תשובות. שום דבר לא ישתנה. גבר שבאמת רוצה - עושה מעשים ולא רק מדבר. להביא ילד לעולם עם אישה שהוא אוהב (כך הוא לפחות מצהיר) זה דבר חיובי, פנטסטי. אין דבר יותר יפה מזה. למה הוא מחכה? למשיח? המשיח לא יגיע. גם אם בשיעורי תורה בבית הכנסת ככה אומרים לו. אדם צריך לקדם את ענייניו. חשבתי שהוא קמצן כי בדרך כלל זה הולך ביחד - מתקמצניםעל הבחורה, עושים חישובים של להביא ילד זה עניין יקר וכולי. אבל אם הוא לא קמצן - מה טוב. אבל נראה לי שלמרות גילו הכרונולוגי הוא לא בוגר. ואולי הוא לא ממש רוצה אותך? כי רק נח לו בקשר הזה. מתארים רק בסבוף שבוע. זה נראה לך רציני? מה את חושבת?

היי, האמת שיש צדק בדבריך, המצחיק הוא שכאשר אני מנסה לשאול משהו הוא ישר מטיח בי שאני בלחץ ואני חופרת, למרות שהאמיני לי שני אני עושה זאת בשיא העדינות, מהלכת על קרעי ביצים כאשר אני מנסה לשאול משהו, הוא זה שנלחץ והוא אומר לי מה את בלחץ? מה את חופרת שוב ? וממש לא , כפי שאת מציינת זכותי לדעת מה קורה איתי, גם אם היה יוצא עם מישהי בת 25 היא הייתה רוצה לדעת מה קורה, על אחת כמה וכמה אני. דרך אגב הוא גם סיפר לי שהיו לו שתי מערכות יחסים בעבר של חמש שנים עם כל אחת, שאלתי לגבי אחת מהן מדוע לא נישאו אז תשובתו הייתה שהוא ביקש ממנה להמתין מכיון שהוא היה בתקופת לימודים והיא לא הסכימה, בהחלט מבינה אותה, אפשר להתחתן גם כאשר לומדים, אין שום קשר בין שני הדברים. לגבי הסוגייה אם הוא רוצה אותי או לא, תמיד הוא אומר שאני הדבר הכי טוב שקרה לו בחיים ואין לו מושג מאיפה נפלתי עליו, אז אם זה כך מדוע אתה מגלה חוסר הגינות כלפיי? בכל הקשור לעתיד הקשר ? מעבר לכך רציתי לספר לך שבסוף החודש אנו אמורים לטוס לרודוס, לא נראה לי הוגן אחרי שהוא שילם הכל להגיד לו שאני לא רוצה לנסוע, מה דעתך ? האם להמתין עד אחרי שחוזרים ? דבר נוסף שני, אין לך מושג מה עברתי בחיים בכל הקשור להכרויות, מפח נפש גדול, תסכול והמון אכזבות לכן אני מנסה בכל כוחי להבין אותו, למרות שאני יודעת שאני שורפת זמן יקר שאין לי וגם מרגישה שאני מרמה את עצמי ודי כועסת על עצמי, כי אני רואה את האמת והיא די צורמת. מה דעתך ? נ.ב המוזר הוא שהוא אדם מאד איכותי, עובד בתפקיד ניהולי בכיר, ההתנהלות האישית שלו מאד בוגרת בכל הקשור לחיים שלו, כלומר מבחינה כלכלית, עצמאות.

סגל יקירה, האם פעם אחת לפחות מאז היכרותכם ניהלתם שיחת נפש אמיתית? נוצר פה הרושם שהוא נהנה מחברתך וכן רציני לגבייך, מלבד הסיבה הלא ברורה לפגישותיכם בסופי שבוע בלבד. ובריחה משיחה ישירה. יתכן שחווה בבית הוריו טראומה זוגית שמונעת ממנו לפתח זוגיות מחייבת לטווח ארוך. וזה לא קשור לרצינותו ולקריירה שלו. יתכן וזה משהו עמוק וריגשי שרצוי לברר ולטפל בהקדם. הנושא מאוד מורכב. מצד אחד.. הלחץ שלך להינשא וללדת - אמיתי בגלל שעון הזמן המתקתק, אבל הלחץ, למרות הגיל, עשוי להרתיע. כי סביר שבאמת רוצה להכירך יותר ומתלבט לגבייך. מצד שני- אם לא באמת רציני לגבי נישואים וילדים איתך, ומושך את הזמן ... אין זה הוגן מצידו כלפיך. יחד עם זאת, גם לא יהיה הוגן מצידך לעשות מאמץ להכנס להריון ממנו ללא ידיעתו. כדאי שתתעקשי ולא כאולטימטום, אלא בנועם- לוותר על קשר שיטחי. אתם חייבים לנהל שיחה נקייה וכנה מלב אל לב, אפילו ואולי דווקא ברודוס היפה. פיתחו את כל הקלפים ללא לחץ ותחושה של הליכה על קליפות ביצים. תהיו ישירים, ישרים וכנים - כמו ספר פתוח. קחי סיכון, אם את מאמינה באהבה. כדי לדעת את התשובות על בוריין לתהיות שלך - עליו לחשוף את פחדיו בפניך. לא רק סקס ובילויים עם שאלות מטרידות ברקע שבהן אסור לגעת או לדבר בזהירות, אלא אתם חייבים לעצמכם גם שיחות עומק, מהן הצלחתם לחמוק עד כה. כי גם אם הקשר כן יגיע לנישואים וילדים, האם הוא ימשך גם שם באופן שיטחי, זהירות, רמיזות ודחיות?

שלום רב,
ראשית כל האמיני לי שאני מנסה בכל כוחי בצורה הכי נעימה ונינוחה לנהל איתו שיחות נפש, אך ללא הועיל, כל פעם שאני מנסה לנהל שיחה קצת יותר מעמיקה ורצינית לגבי מהות הקשר בינינו, הוא מתחמק, מעביר נושא וממש לא רוצה לנהל שיחה, הדבר היחידי שהוא אומר לי שהוא רציני, אך תסכימי איתי שזו ממש לא תשובה רצינית.
לגביו הוא בן להורים גרושים וגם אחותו גרושה עם ילדים, פעם העליתי בפניו את הנושא ושאלתי אותו באם הוא חושש מקשר מחייב בגלל הוריו ואחותו, תשובתו הייתה לא מה פתאם, אין שום קשר.
כמו כן אני לא עושה שום מאמץ להכנס להריון ללא ידיעתו, לא מאמינה בזה וחושבת שזה לא הוגן ואין לי גם סיכוי לעשות זאת מכיון שהוא תמיד גומר בחוץ.
מאד מאמינה בשיחות נפש, כנות, פתיחות מכיון שכפי שאת כותבת קשר לא יכול להיות רק סקס, בילויים ושיחות בוקר וערב בטלפון כל השבוע עד שנפגשים בימי חמישי וגם השיחות טלפון הן מאד שטחיות, כי לא חושבת שניתן לפתח בטלפון שיחה מעמיקה.
הוא בהחלט נותן לי הרגשה שאני לא יכולה ואסור לי לדבר על נושאים מסויימים והם כמובן לקשר שלנו, על הכל אני יכולה לדבר איתו רק לא על זה, נשאלת השאלה מדוע ולמה ?
לא יודעת איך לגשת אליו עם כל הרצון הטוב, תמיד כאשר אני מנסה בשיא העדינות לפתח את נושא הקשר בינינו הוא דוחה אותי וסותם לי את הפה עם התשובה אני רציני ולא נותן לי אפשרות להמשיך בשיחה, זה ממש לא הוגן מצידו.
האמיני לי שאני מאד רוצה לנהל איתו שיחה פתוחה על מנת שנבין אחד את השני ולנסות אולי להבין אותו יותר ממה שהוא מאפשר לי אבל אין לי סיכוי, לא יודעת כבר מה לעשות ואיך לגשת אליו.
אשמח לקבל את דעתך בעניין.

בתיה יקרה, דומה שמשבר הנישואים ופרידת הוריו השפיעו עליו בעוצמה כזו, שהוא תמיד יתחמק ולא יודה בכך אפילו בפני עצמו. מצב ריגשי מסובך הטביע בו עמוק מאוד חשש, חוסר אמון ופחדים אמיתיים ממחוייבות שכזו וזה חזק ממנו ומאוד לא פשוט. ככל הנראה רוצה, אך צלקות מהעבר ופחד חוסמים אותו ואינו יודע כיצד להתמודד לבדו ופשוט בוחר בדחייה, בשליטה/בריחה. אילו הוא היה הפונה לפורום, היינו מייעצים לו לגשת ליעוץ זוגי. אולי כטריגר לשיחה פתוחה מצידו - תראי לו את ההתכתבויות שלך פה? השאלה עד כמה את רוצה אותו/או להכנס לתוך עולמו.

שלום רב, תודה על התייחסותך, אך לא נראה לי שאני יכולה להציע לו יעוץ זוגי, מה בכל זאת אני יכולה לעשות על מנת לקבל תשובות. זה ממש לא הוגן כלפיי כל הנושא הזה, אני לא ילדה קטנה וכפי שגם את רשמת לי יש את העניין של הזמן שלא עובד לטובתי עם כל הרצון הטוב להבין אותו ולבוא לקראתו, כמו כן לא רוצה לגרום לו לרתיעה ממני, אך כמה מתחשבת אני יכולה להיות כאשר הוא מתנהג כאילו אנחנו בשנות העשרים לחיינו. אשמח לקבל הצעה ממך איך אני אמורה לנהוג כלפיו.

שלום בתיה קראתי את כל מה מה שכתבת וענו לך מהתחלה ועד הסוף, ואני חושב שאת נמצאת בקונפליקט מצד אחד את מאוד רוצה אותו ולא יכולה לוותר עליו גם עכשיו כשהוא לא נותן לך תשובות ברורות, ומצד שני את רוצה ילדים ונישואין ,מה שנראה לי שזה לא הולך ביחד וכל מה שיגידו לך לא יגרום לך לקבל החלטה כי מה שלא תעשי את צריכה לוותר על משהו ונראה לי שקשה לך לוותר עליו מצד אחד ועל ילד מצד שני ,מה שאת צריכה לעשות הוא כך: אם את רוצה ללכת על בטוח ולא להפסיד כלום תנסי להכיר גבר נוסף שהתנאי לקשר הוא להביא ילד ובנתיים תמשיכי איתו את הקשר על אש קטנה (שגם ככה את פוגשת אותו אחת לשבוע מה שנותן לך מרחב להיכרות נוספת ) ,אם מצאת מישהו רציני הרווחת תחתכי איתו ותתחתני עם ההוא , ואם לא מצאת בינתיים לא הפסדת אותו , ואם את רוצה לעשות את זה יותר מסודר פשוט תגידי לו שאת מחפשת גבר רציני שירצה להביא איתך ילד כי זה מאוד חשוב לך עכשיו ומיד ותסבירי לו שהקשר ביניכם ימשך עד או שהוא ירצה להביא ילד או שיבוא גבר אחר . נ.ב אין ולא יהיה פתרון אחר .

אכן, בתיה, הקונפליקט קשה. את בלחץ, אך אתם לא מכירים מאוד מאוד טוב. כי סופי שבוע במהלך שבעה חודשים – זה לא מספיק להיכרות מעמיקה לצורך נישואים. ולכן הרתיעה שלו מהלחץ המסיבי שלך - מובנת. אם תלחצי עליו כשאינו מוכן ובשל לחיות איתך, זה מבטיח נישואים לא טובים גם אם יקרו. וזה שלא התחתן עד כה, מצביע ככל הנראה על נטיות ליבו. אם את כל כך לחוצה – אולי תנתקי את הקשר. הוא הרי כן נותן לך תשובה. זה לא נכון שאינו נותן לך תשובה לגבי נישואים, רק טוען שכרגע לא מתאים לו, כי ההיכרות לא מספיקה לו. עצתי שתעברו לגור ביחד, כי קשר אינטנסיבי יבהיר לכם לטוב או לרע אם יש התאמה. השיקול צריך להיות רק שלך אם לקחת סיכון ולהמתין, או לוותר ולנטוש... ואם חשוב לך רק הילד ופחות עם מי את מתחתנת, תוכלי לחיות כאם חד הורית, לפחות בשלב זה.

שלום רב, אני חושבת שאת טועה, תשובות אני ממש לא מקבלת ממנו, רק תשובה אחת שהוא רציני, תשובה די לא ברורה. לגבי מגורים משותפים, ראשית יש כאן בעייה, זה אומר שאני אמורה לעזוב מקום עבודה מסודר ולהתחיל את חיי בדרום, אין לי בעייה לעשות זאת, אך תסכימי איתי כי לעשות צעדים כאלה מבלי לדעת מה יקרה, זה לא רציני בגיל שלי, ומה אחר כך לחזור שוב אחרי שנה למרכז ולחפש מקום עבודה, יש לי גם אחריות כלכלית בחיים, אני לא ילדה בת 20. הציפיות שלי ממנו הם ראשית להגדיר יעדים מה הוא רוצה ממני, להעביר הילוך זה אומר להפגש יותר, לעבור לגור ביחד רק כאשר אני יבין מה בדיוק הוא רוצה אז אני מוכנה לעשות ויתורים גדולים למען עתיד הקשר. הבעיה היא שהוא לא נותן שום כיון, משגע אותי הקטע הזה שהוא משלים עם התנהלות כזו של קשר כאשר הוא יודע בבירור מה אני רוצה, הוא בן 46 ואני בת 41 צועדת לכיון 42. האמיני לי שאני לא מחזיקה אותו בכוח, רק שיתן תשובה ברורה לכאן או לכאן ואני אחליט מה אני עושה הלאה. יום נפלא. בתיה

משה שלום, קיבלתי את דבריך וקראתי אותם בעיון רב. יש צדק בדבריך שאני מאד רוצה אותו מכיון שעברתי את שבעת מדורי גיהנום בכל הקשר לסוגיית הכרויות ומציאת בן זוג ואין ספק שהוא משהו שונה מכל מה שהכרתי עד היום, אך מצד שני לא רואה את עצמי מוותרת על הורות לפחות שיהיה לי ילד אחד משלי ואני חושבת שזה מאד לגיטימי שאני ארצה זאת. הבעיה היא שעם כל הרצון הטוב אני ממש לא מצליחה להבין אותו, לא מבינה כיצד הוא משלים עם מצב של פגישות רק בסופי שבוע ובמשך השבוע אני מרגישה שיש לי חבר טלפוני, הרי הוא לא ילד, הוא גבר רווק בן 46, אם כל כך טוב לו איתי והוא אומר שאני הדבר הטוב ביותר שקרה לו בחיים, מדוע לא מציע להעביר הילוך, להתקדם, איך אפשר לבנות ולייצב זוגיות ומערכת יחסים במתכונת שכזו? איך זה לא מפריע לו ? מתי הוא רוצה להעביר הילוך אם בכלל ? אם הוא לא רוצה את אותם הדברים שאני רוצה, האמן לי שאני מכבדת את זה, כל אחד מנתב את חייו לפי ראות עיניו, אבל מצפה להגינות והתחשבות בגילי, הרי הוא לא טיפש הוא יודע בדיוק מה אני רוצה, אז אם לא מתאים לו לפחות שיגיד לי ואני אלך לדרכי, אבל לא יתכן שיחזיק אותי מבלי לתת לי תשובות ברורות, מכיון שגם לא ניתן לנהל איתו שיחה יותר מעמיקה אודות סוגייה זו, הוא מתחמק ובורח ויש לו תשובה אחת לתת לי אני רציני, תשובה בהחלט לא מספקת ואפילו די מצחיקה בלשון המעטה. לסיכום משה מקווה שהצלחת להבין את מצבי, האמן לי שאילו הייתי יכולה לדבר איתו ולהבין את מה שעובר לו בראש , הייתי בהחלט מגיעה להחלטות הנוגעות לעתידי הזוגי כאם וכאישה נשואה. אשמח לשמוע את דעתך.

תגידי את כל הדברים הללו לבן זוגך. כן. פשוט ולעניין. משה רק רשם לך את דעתו - שאגב אני מסכימה איתו. את צריכה לקחת את המושכות לידייך חמודה ולהפסיק לתת לבן זוגך להכתיב את פני הדברים. את צריכה להחליט בתור אישה בשלה ובוגרת: האם התשובות שניתנות לי הן מספקות או שאני רוצה מעבר לכך ומגיע לי מעבר לכך ואני חותכת. זה הכל. את עכשיו תחליטי מה את עושה. ובינתיים הזמן שאין לך עובר ועובר. כבר אמרתי לך - זמן זה משאב שהולך ונגמר.

הבחור לא יתחתן איתך עד שיכיר אותך ובוודאות ירצה בך כאישתו לעתיד, כי יש לו הסטוריה משפחתית קשה בנושא זוגיות לכן בחייו לא יכנס לקשר חפיף. אם את רוצה פעולה. את היא זו שצריכה לפעול בלא דיחוי. להציב יעד. כלומר לעבור לגור איתו אם יסכים כמובן, לתקופה של 3 חודשים לפחות. אם תראי שטוב לכם יחד ולמרות הקשיים היומיומיים של נסיעות ארוכות עמדתם כזוג על הרגליים- הזמן נכון לחתונה. אם תגלו שזה לא זה - תיפרדו יפה לשלום. ואם בכל מקרה הוא לא רוצה לעשות מאמץ שכזה ולהמשיך להפגש רק בסופי שבוע, זה לא רציני. תאמרי לו שאת לא מחכה יותר, ועליו לבחור בינך (לבחון מגורים יחד) לבין פרידה ממך עכשיו. את כל הזמן נוגעת לא נוגעת . תהיי אסרטיבית, בתיה. נתנו לך עצות בשפע . תהיי קשובה.

שני שבוע טוב, מה שלומך ? מקווה שהכל טוב. רציתי לספר לך שיצא לי לשוחח איתו טלפונית היום בערב, אומנם לא ממש בהרחבה, אך הייתי אומרת שהצלחתי לומר את מה שהיה על ליבי, כמובן מלווה בבכי מצידי, כנראה שזו הייתה גם התפרצות והתרגשות. קודם כל, לא נפגשנו מיום שלישי האחרון וגם זה אחרי שאני נסעתי לאשדוד לפגוש אותו מכיון שהוא היה שם בסידורים, אם לא הייתי נוסעת לשם אחרי העבודה גם לא היינו מתראים, ביום חמישי לא נפגשנו, אתמול היו לו סידורים כל היום, שבת הוא לא נוסע, רצה לבוא היום בערב ומרוב שהייתי עצבנית אמרתי לו אין צורך שתבוא, אנחנו נתראה בשבוע הבא ותשובתו הייתה את צודקת לא יקרה כלום ואני גם צם עדיף שאני אסע ישירות לבאר שבע הביתה, האמת חשבתי שהוא יתחרט ובכל זאת יגיד לי שהוא בא רק שנוכל לשבת חצי שעה ביחד כדי לראות אחד את השני, אבל ממש לא, גם שאלתי אותו בשיחה אם לא מפריע לו שאנו לא נתראה עד שבוע הבא? אז הוא אמר מה פתאם ? מה זה סוף העולם. ועכשיו לעיקר, אמרתי לו שאנחנו צריכים לנהל שיחה אודות הקשר שלנו, אמרתי לו שכמו שזה מתנהל כעת זה לא לעניין, אני מרגישה שיש לי חבר טלפוני, הסברתי לו שאני ממש לא מחפשת מישהו שילך לבלות איתי אלא אני רוצה להיות אישה נשואה ואמא לפחות לילד אחד, אמרתי לו שאני אוהבת אותו והוא מאד חשוב אך כפי שזה מתנהל אני מרגישה שאני עושה צחוק מעצמי. אמרתי לו שלא ניתן לנהל איתו שיחה רצינית ותמיד מטיח בי שאני בלחץ, אבל ממש לא הוא זה שנלחץ כאשר אני מנסה לדובב אותו אודות הקשר בינינו. תשובתו הייתה אמרתי לך כבר תבואי לגור איתי ונראה מה קורה. שני תנסי להבין אותי, אני ממש בחורה לא מיושנת ובהחלט מבינה עניין, אך הכיצד אני יכולה בגילי עוד שלושה חודשים בת 42 ללכת ולגור איתו אולי חצי שנה או שנה איך שיתחשק לו ואם זה לא יסתדר להתחיל מחדש? הסברתי לו שזה לא בר ביצוע לנסוע ברכבת כל יום מבאר שבע לתל אביב למקום עבודה, ניתן לעמוד בזה שבוע לא מעבר לזה, הוא אומר הרבה עושים זאת את לא היחידה, מבחינתי לא ניתן לעמוד בזה. האמת חשבתי שאחרי שמונה חודשים, אומנם לא יכולה לומר קשר מאד אינטנסיבי אבל בכל זאת מכירים אחד את השני, הוא יאמר לי אני רוצה עוד מספר חודשים להנשא, אבל לא הצעה מסוג זה. האמיני לי שאילו היה מציע לי נישואים, הייתי מוותרת על מקום עבודתי, למרות שיש לי מקום עבודה מעולה, הייתי מוותרת על קירבה למשפחה ועל מגורים במרכז רק בכדי להנשא ולהקים משפחה. אך היום זה לא נראה לי הגיוני שאני יעשה את מה שהוא מציע, חושבת שזה לא הוגן מצידו, אם זה מה שהוא רצה, הוא יכל לומר לי את זה אחרי שלושה ארבעה חודשים ולא אחרי שמונה חודשים. מה דעתך? איך אני אמורה להמשיך מכאן? דרך אגב בסוף החודש אנחנו אמורים גם לנסוע לחו"ל לחמישה ימים. אשמח לשמוע ממך.

טוסי אתו לחו"ל כמו שתכננתם. שם באוירה רגועה אולי תצליחי לחדור את החומות שלו. רק אחר כך תחשבי שוב מה לעשות.בהצלחה מכל הלב!!

אני חושבת שנושא של הילדים מעסיק את הנשים ברגע שהן מוכנות להיות אימהות או חושבות על החוויה הזאת. אפשר להיות נשואה ולא לרצות ילדים וכן לרצות ילדים, כנ"ל גם רווקות. אבל רק ברגע שאת באמת מוכנה להיות אימא, צריך להביא ילדים, לא משנה באיזה גיל, באיזה מצב משפחתי.

נשמע לי קצת מוזר. הבן אדם אוהב אותך והכל טוב ויפה אבל... לא מוכן להשלים עם העובדה שיש לך ילדה. חמודה שלי, את צריכה להבהיר לו שזו עסקת חבילה. הילדה היא חלק בלתי נפרד ממך. את לא "תיפטרי" ממנה רק כי לא נח לו שאת מגיעה עם ילדה. אם הוא באמת אוהב אותך - אז יקבל גם את הילדה. וזה שאתם חצי שנה יחד והכל נהדר - זה לא אומר כלום. אל תשלי את עצמך. אולי נח לו בקשר הזה? יש לו מישהי שאוהבת, יש לו סקס זמין, את בטח מפנקת אותו וכו'. אבל לקבל את הילדה - זה הוא לא מוכן. אני במקומך הייתי נעלבת כי הילדה קצת יותר חשובה ממנו. לגבי זה שאת לא יהודייה - זה מצב שניתן לשנות. זה שיש לך ילדה - אי אפשר לשנות. אל תוותרי אף פעם על הילדה שלך בגלל גבר! שיקפוץ לך!

כרגיל, אני מסכימה עם שני, באמת הבסיסית של הדברים. בנוסף, ישנו עניין הזמן. ברור שהוא לא תכנן מלכתחילה את חייו כבן זוג של אישה חצי יהודייה וכאב חורג לבת לא שלו. זה לא בתכנית הראשונית של אף אחד. לכן כרגע הוא במקום של פער בין תכנית החיים הראשונית שלו לבין הלב, הרגש. השכל אומר לו שזה עלול להיות מסובך, אולי גדול עליו, למה לו להסתבך, אבל הלב משאיר אותו איתך. אני מעריכה שככל שהוא יתן לעצמו ליצור קשר עם הבת שלך, וככל שהסביבה שלו - משפחתו וחביו - יקבלו ויחבבו אותך ואת ביתך - כך יהיה לו יותר קל לצמצם את הפער שקיים כעת. אם אין התקדמות בכיוון הזה - אני מציעה לך להרפות, ואולי, ממרחק, לאחר פרידה, הוא יקלוט עד כמה היחסים איתך חיוניים לו. ואם זה לא יקרה - אז תדעי איפה את עומדת ולא תיאחזי בו לחינם.

בעצם כל מה שכתבתן, פשוט איששתן לי את ההשערות שלי בנוגע למערכת היחסים הזאת. על הבת שלי אני לא אוותר לעולם, כמו שלא וויתרתי מלכתחילה. כמובן הוא יצטרך להשלים או שלהיפרד ממני. יכול להיות יהיה נכון, פשוט להיפרד ואולי הוא יבין מה באמת חשוב לו. בשלב זה עדיף כנראה לתת לו עוד קצת זמן, ואז ברגע מתאים לקבל החלטה רצינית, לכאן או לכאן.

לגבי מפגש עם הבת שלי, הוא מתייחס לזה באמת ברצינות ואני מעריכה את זה מצד אחד. הוא לא רוצה לפגוש אותה כי יודע מהשיחות שלי איתו וסיפורים עליה, שהיא ילדה רגישה ומתחברת מהר לאנשים, הוא אומר שבמידה ונחליט להיפרד, בן אדם אחד פחות יפגע מזה. כי שנינו בטוח נפגע, חבל לגרום לטראומה נוספת לילדה, במיוחד כשאבא שלה עזב אותה. אז מבחינתו להכיר את הבת שלי, זה שלב רציני - שאנחנו כרגע לא הגענו אליו בכלל.

ליאת, לאור מה שאת כותבת שהייתם כבר בייעוץ זוגי והוא לא מוכן להמשיך - לדעתי אין טעם להמשיך לחיות במערכת יחסים בה את מרגישה כך, ומן הסתם גם הוא לא מאושר בה.

שרון, אנא הפני את שאלתך לפורומים העוסקים בטיפול נפשי קליני.

היי דנה, לתחום הייעוץ הזוגי מגיעים מכמה מקצועות שונים: ע"וס, פסיכולוגיה וגם יועצים חינוכיים. חשוב לוודא שהיועץ בעל תואר שני במקצועו, ולברר מהי ההכשרה אותה עבר לאחר סיום הלימודים. חברות באגודה לטיפול משפחתי מעידה בהחלט על הכשרה מתאימה.
יחד עם כל זאת ההבדלים הבין-אישיים מאוד גדולים, וגם הגישות התיאורטיות איתן עובדים מאוד מגוונות, לכן, חשוב לקבל המלצות, אם ניתן, או לפחות לשוחח בטלפון ולשאולאת כל השאלות שעולות לך, על מנת להתרשם מן האדם ומדרכו - לפני שאת מחליטה. לכימייה ולאמון תפקיד מאוד חשוב כאן.

ראובן, לא כתבת מספיק פרטים ואני מתקשה לענות לך על סמך מה שכתבת. תוסיף - גיל, משהו על ההופעה החיצונית (רק בגלל שכתבת רייטינג...), וגם באיזה שלב היחסים נפסקים בדרך כלל? ובכלל, ספר עוד על עצמך.

יקרה, ישנם אנשים שמֵתָקשרים יותר ואחרים פחות. יתכן ובן זוגך פחות וורבאלי ופחות נכנס לפרטים מהרמה בה את היית רוצה שיהיה בה, ועל כך תוכלי לתקשר איתו. דומה שהוא אכן רציני כלפיך וטיב היחסים יבנה עם הזמן.

היי קובי, מן התיאור שלך אני מתרשמת שהרגישויות שלכם כבר הגיעו לקצה היכולת לסבול, וכל דבר קטן שקורה מדליק שוב את המדורה הוותיקה הזאת. הצטברו המון עלבונות בנושא הזה של היחסים מול האימהות, ומעולם לא פתרתם את הבעייה אלא רק "התגברתם" באופן זמני וזזתם הלאה, כאשר כל אחד מרגיש שהצדק איתו.
במצב כזה אין ברירה - עליכם להיעזר באיש מקצוע שיעזור לכם להיפטר בעודפי הכעס שהצטברו ולבנות מחדש את הנאמנות אחד לשני במקום למשפחתו המקורית - מה שלא הצליח להיבנות עד היום, ובגלל המתחים והכעסים - אין סיכוי שזה ייבנה מעצמו, כי כל נסיון לתקן נדון לכשלון בגלל הרגישויות העצומות של כל הנפשות הפועלות. אתם חייבים עזרה של ייעוץ זוגי.

האם יש אפשרות שתקחי את המקרה הזה?