פורום יחסים, זוגיות ונישואין - יש לך שאלה?

ענת היקרה, צר לי על מה שאת עוברת.
חשוב לי שתשימי לב למשהו: לא ציינת במכתבך עד כמה הגבר ההוא הינו בעל תכונות מיוחדות ואישיות מדהימה, ויש לי הרגשה שמה שקסם לך היה היחס ההתחלתי שלו כלפייך. היחס שלו ציטוט: "בהתחלה הכל היה חלום, הבטיח לי הרים וגבעות, אני אעבור לגור איתו, הוא יעשה לי ילדים, אנחנו נתחתן ועוד ועוד" - רומם אותך וגרם לך להרגיש מיוחדת ונאהבת, וכנראה היית זקוקה להרגשה הזאת מתוך הנישואין המאכזבים שהיו לך (עוד ניחוש שלי). והנה כאשר הוא הפך את היחס - זה ממש הפיל אותך ארצה ואיבדת את כל החיות שלך, כאילו כאשר אין מישהו שמעריץ אותך ורוצה אותך - את לא שווה כלום.
חישבי על מה שכתבתי. אם זה מדבר אליך, המסקנה היא שחשוב מאוד שתעברי לפאזה אחרת, בה את מעריכה את עצמך, אוהבת את עצמך, ומן המקום הזה את בוחרת בן זוג, לא מן המקום שאת תלכי אחרי כל מי שיעריץ אותך כדי להרגיש יותר טוב עם עצמך. יחסים כאלו לא יכולים להימשך זמן רב, כי אף גבר לא יכול להחזיק מעמד מול הצורך שלך בהערצה מתמדת, בחיזור. אולי לכך התכוון הגבר האחרון שאת ילדותית.
המשיכי בטיפול האישי שלך, וחפשי מה את אוהבת בעצמך. התרגלי לחיות לבד קצת, זה לא יזיק לך, ולגלות מה את אוהבת לעשות עם עצמך. מלאי את היום שלך בדברים שאת אוהבת לעשות. להיפגש עם חברים? ספורט? ריקוד? טיול? ערכי היכרות עם עצמך, ולאט לאט תצאי ממפח הנפש. אל תצטערי על הגבר ההוא, זה כנראה לא היה צריך לקרות, ואולי זה נועד לנער אותך כדי שתראי עד כמה את תלוייה בהתייחסות של גבר אליך, לטוב ולרע, ותתחילי לצאת מן המקום התלותי הזה ולהיות עצמאית, ומן המקום הזה לבחור בן זוג שיתאים לך, לאו דווקא זה שיעריץ אותך...

סודי היקרה, זה לא מצב רגיל וטבעי, רוב הנשים בהריון רוצות ויכולות לקיים יחסי מין בחודשי ההריון השונים, ורק התנוחות משתנות בגלל מגבלות פיזיות. ואם אין חשק לאורך זמן רב, וגם לא בא לך שהוא ייגע בך - יש לחפש את הבעייה ביחסים הרגשיים ביניכם. עומד להיוולד לכם ילד, קחי את עצמך בידיים ולכו לייעוץ באופן דחוף כי הלידה והמשימות שאחריה רק יגדילו את הלחץ ואת הריחוק ביניכם.

אם את אוהבת את בעלך מה אכפת לך לפתוח את הרגליים ולתת לבעלך הרגשה טובה וכיפית לא כדאי לך להרוס את נישואיך.ואו תעשי חשבון מה טוב עבורך.

סודי היקרה, מה שאת מתארת הוא קושי הקיים בעיקר אצלו ומגביל אותו ומלחיץ אותו בחיים. לדעתי זה לא ייפתר מעצמו ורק ירחיק ביניכם ויתרחב לתחומים נוספים ועל כן יש צורך שהוא ילך לייעוץ נפשי, ואם הוא לא מסכים ללכת לבד, לכו יחד לייעוץ זוגי, משום שעל פי מה שאת מתארת זה כבר מאוד פוגע באיכות הזוגיות שלכם, בתקשורת, באמון, ביכולת ליהנות יחד, וכפי שאת מוסיפה למעלה גם בחיי המין.

אלמונית יקרה,
את בחורה חכמה ודעתנית ויותר מכל - לוחמנית. ועל אף שעם בן זוגך שלא כמו עם האחרים את רכה יותר, הוא חושש שבעתיד גם הוא יקבל את אותו יחס שאת מפגינה לאחרים ותדמי יותר ויותר לאימך בבוא הזמן. כדאי לך ללכת לייעוץ אישי – לקבל את הכלים שיקלו עליך בתקשורת בין אישית שתהיה טובה יותר, רכה ונעימה ללא מאבקים עם הסביבה ואולי המהפך יסיר את חששותיו ממיסוד הקשר איתך בעתיד .

אינני סובלת מקושי של תקשורת בין אישית יש לי הרבה חברים טובים ואני אדם מאוד אהוב וחברותי אינני רבה עם איש מסובבי למעט ויכוחים רגילים במשפחה. הוא טוען שיש בי כוחות כפי שיש באימי כי אני הבת שלה ולא יתכן שלא אהיה כמוה! אני אכן אדם שיודע מה הוא רוצה ומנסה להשיג זאת(רק בסביבת העבודה "הכוח" שלי כפי שהוא טוען קיים, אבל בעבודה זה מי שךא נלחם לא שורד לפחות כך בתחום המאוד תחרותי שלי) אני בעבודה שואפת להרמוניה אך אינני מהססת לקום ולעזוב מקום עקב יחס לא טוב כי אני לא אוהבת סביבה לא נעימה ואני בהחלט נותנת את דעתי על אנשים שלא מתנהגים יפה אבל לעולם לא מגיעה לעימותים.הפחד שלו נובע מההכרות עם החוזק של אימי וממש לא בגללי אני אינני עושה דבר שיגרום לו לפחד " המכוחות" שלי שהוא כל כך מיחס לי, אני אדם שעוזר הרבה לזולת ואוהב בעלי חיים ורק רוצה שלווה נפשית. אני עושה הכל כדי לא ללכת בדרכה של אימי כי אינני מאמינה בדרך החיים שלה ולכן זה מתסכל אותי שהוא חושב ככה, מה עוד שבחרתי בו למרות התנגדותה של משפחתי. חשוב לי לציין כי הוא אדם מאוד דומיננתי וחייב לומר את המילה האחרונה לכן הפחד שלו שיום יבוא ואני אתנגד למשהו יוציא ממני את הכוח של אימי שלי כלפיו. ככה שלא בי התשובה אלה רק בו וברצון שלו כל הסובבים לנו אומרים שהוא אינו הגיוני בדיעותיו ושאני איני כמו אימי, אם הייתי כמו אימי אין מצב בכלל שהייתי איתו כי הוא רחוק ממה שאמא שלי הייתה בוחרת או מתנהגת אליו. החברים שלנו צוחקים עליו שהוא זכה במפעל הפיס איתי והוא פשוא לא מבין

אנונימית יקרה, אני במקומך לא הייתי קושרת את חיי עם אלו של אדם כעוס, קשה כל כך, אלים ומסוכסך עם עצמו וכל הסובב אותו ובטח ובטח אליך ואל ילדייך שלך שזקוקים עכשיו לבטחון ושקט נפשי! רק אחרי חיים משותפים היטבת להכיר את כל הצדדים שבו, למרות שאינו מתָקשר ומשתף אותך בחייו ובנבכי עברו. מוצרי חשמל חדשים לא מפצים על יחס וקשר גרוע ונוקשה. ועל כן, אל תמתיני שהאלימות תחריף, המתח והפחד ישתלטו – מהרי לנתק את הקשר איתו, גם אם יהיה כרוך בהשבת הכלים החשמליים שרכש ...

ליאת היקרה, מכיוון שאת מכירה את עצמך בתור אדם מאוד מיני, לדעתי התשובה היא בגוף השאלה. אני לא מציעה לבסס נישואין על מערכת יחסים נטולת תשוקה ועוררות מינית מצידך. את כאילו לוקחת מראש את כל התחום הזה ומבטלת אותו.
ברצוני לספר לך על זוג שאצלו היה דבר דומה. היתה ביניהם אהבה מאוד גדולה, קשר נפשי חזק מאוד, סגנון חיים דומה, מיוחד במינו, אבל האישה ידעה מן ההתחלה שהיא אינה נמשכת. היא אמרה לעצמה שהיא כבר טעמה מספיק בתחום המיני, ושבחיים היא לא תמצא מישהו כל כך מתאים לה מכל שאר הבחינות. הם התחתנו (בלי שהוא ידע על כך), אבל הוא כל השנים הרגיש שהיא לא לגמרי בעניין. כעבור כעשר שנים היא לא יכלה לשאת זאת יותר ובעצם יידעה אותו לגבי תחושותיה וביקשה להפסיק ביניהם את יחסי המין, כי היא הרגישה אומללה ונגעלת מעצמה כל פעם. הוא כמובן נפגע קשות ומאוד כעס איך היא נכנסה לנישואין בלי ליידע אותו על כך. אם היה יודע - לא היה מסכים להתחתן, כי התחום הזה מאוד חשוב לו.
הם הגיעו בזוגיות שלהם לדרך ללא מוצא, בגיל 45, עם שני ילדים, אוהבים וקשורים זה לזו, אבל פגועים ומתוסכלים מגילוי האמת. איני יודעת איך זה יתפתח, כי זה קרה לאחרונה, אבל לך אני מציעה לא להיכנס למערכת כזאת בידיעה מראש. זה בהחלט קורה שלא נמשכים לגבר מסויים על אף שמאוד אוהבים אותו, הכימייה והפיזיולוגיה משפיעות מאוד, אין מה לעשות, במיוחד שאת כבר מכירה ומעריכה אותו לאורך זמן וזה לא השתנה.

אם תהיי פתוחה עם הבחור והוא ישתף איתך פעולה המצב יכול להשתפר פלאים. בודדים זוגות שמצליחים לשמור על תשוקה בוערת לאורך זמן. חברה שלי אומרת "אני עושה את זה בשביל הבריאות" וזה עוד מצב טוב מרוב הזוגות שאני מכירה, ואני מכירה לא מעט. תחשבי שוב!

רון היקר, הצבת בפנינו שאלה כלל לא פשוטה!
מה שחסר לי הוא פרט חשוב - האם אתם נעזרים ביועץ מקצועי שילווה אתכם במשבר הזה? כי מעטים הם הזוגות שמצליחים לעבד כמו שצריך אירוע כואב שכזה, להתגבר עליו ולצמוח ממנו - בכוחות עצמם.
עצם העובדה שהיא לא מוכנה להסביר לך מדוע כל כך חשוב לה להיפגש עם המאהב מראה שהדיבור ביניכם הוא מאוד זהיר ולא פתוח. בעזרת ייעוץ טוב ניתן להגיע למצב בו אומר הצד הבוגד, למשל:
" על מנת לסגור את כל הקצוות אני מרגישה צורך לעשות פרידה, סוג של סגירת מעגל". אם היא תבטיח לך שפגישה זו תהיה קצרה, נניח בבית קפה, כך שלא יקרה שום דבר מעבר לשיחה - ואתה מרגיש שאתה יכול לסמוך עליה - ואתה גם מברר איתה בצורה ישירה מה מטרת הפגישה - יתכן שאין בכך נזק. אבל יש בכך גם סיכונים. יתכן שהיא תרגיש שוב את כל הרגשות בצורה חזקה וזה יגרום לערעור מחודש של מה שאתם מנסים לבנות. בכל מקרה, לדעתי רצוי מאוד להיעזר בייעוץ זוגי במצב שלכם, אם כבר זה קרה, חייבים לבחון מה בקשר גרם לכך - כמו שהחלטתם נכון, אבל מאוד קשה לבצע זאת לבד בצורה מספיק טובה.

אשתי לא מוכנה ללכת ליעוץ וגם אם תלך היא לא תהא מוכנה להפתח שם. כך היא אמרה לי. מדברייך אפשר לשמוע כי את ממליצה לי להסכים. מה כבר יכול להיות כאשר הפגישה בבית קפה ואולי הפגישה היא על מנת לסגור דבר אחד ולערער בדבר האחר. יכול להיות שהצדק איתך, יכול להיות שזה יגרום לערעורים מחדש. אך מאידך גיסא לשם סגירת המעגל, למה לפנות אלי ולבקש את הסכמתי? הרי במשך שנת הרומן היא לא שאלה לדעתי. ועוד, אעדכן כי נוספו תנאים חדשים לאחר שהיא הבינה כי המידע שברשותי מלא וכולל פרטים על בני משפחתו של הבחור, אשתו, בנו ובתו, מספרי טלפונים, מקומות עבודה, תפקידים וכתובות. התנאים החדשים הם לא ליצור קשר עם בני משפחתו או איתו ולא להיות בסביבת מקום הפגישה מיועד. מאחר ובינתיים אין לי יעוץ (בינתיים) אבקש את עצתכם בפורום. ר.

י. היקרה, כתבתי את הדברים הללו לפני כמה ימים למישהי אחרת :
אני חושבת שמה שיכול לעזור לך להתגבר זה דווקא לאפשר לרגש הזה להיות שם, לקבל אותו בזרועות פתוחות. את יכולה להגיד לעצמך שקיומו של הרגש הזה מעיד על עוצמות ועל עומק רגשי אצלך, לטוב ולרע. אם לא היית קשורה עד כדי כך ואוהבת אותו, הרי לא היית עכשו כה כואבת. אני מוצאת שכאשר אנחנו מבינים שיחד עם האהבה החזקה והעמוקה יכול/עלול להגיע גם כאב לב חזק, שזו עיסקת חבילה - עצם ההבנה הזו והקבלה הזו של הכאב עוזרים לעבור אותו יותר בקלות. כי אם את חשה בכאב ואינך מתנגדת לו ואינך מנסה לחשוב על משהו אחר, רק נותנת לכאב להיות שם ולעצמך להרגיש אותו - את תראי שמידי יום זה יהיה פחות כואב, עד שזה ייגמר מעצמו. אם תנסי להיאבק בכך - זה ילווה אותך זמן ארוך יותר וכל פעם "ירים ראש".
בהצלחה...

זאב היקר, כדי לענות לך אני זקוקה להרבה יותר פרטים. איך היה בעבר, כמה זמן אתם נשואים, איך התקשורת ביניכם, עד כמה אתה פתוח איתה לגבי המצב במקום עבודתך, עד כמה היא אישה ביקורתית...כמו כן לפעמים המשיכה יורדת בכל מקרה עם השנים, בגלל השיגרה, בגלל שאין כבר ריגושים וחידושים, גם כאשר אין לחצים ושחיקה בעבודה...

משה שלום לך, אני ממש לא מציעה להיכנס לזוגיות בידיעה מראש שאינך נמשך אליה. זו בעייה שאיננה נעלמת אלא רק מחמירה עם הזמן! אתה פוגע בעצמך, בה ובילדים שתביאו לעולם כי יהיה לכם קשה להשלים עם המצב ויש להניח שלפחות אחד מכם ירצה לבגודבהמשך על מנת להשלים את החסר, זה פשוט מתכון לצרות. אני גם קולטת מבין השורות שאינך אוהב ולא היית מאוהב בה. המשך לחפש עד שתמצא מישהי שכן עושה לך את זה ואולי עליך לשפר את שיטות החיפוש והסינון של בנות זוג פוטנציאליות, כי ישנן שם בחוץ המון רווקות מתאימות שמחפשות קשר רציני, כמוך.

ניסיתי כמה פעמים לומר לו שקשר הרסני טעון שיפור ולשניינו יש מה לשפר. הוא התעייף מהתנהגותי במשך השלושה חודשיים ואמר שלא מכריחים להיות בכוח. משום מה יש לי הרגשה כי הוא עדיין משחק בי והחלטתי לא לצפות לכלום. זה מאוד קשה לי ואיך מתגברים?

ענת היקרה, במצב בו את נמצאת קיים פיצול בין הרגש והשכל. הרגש שלך זועק לקשר המאד הדוק שהיה כל עוד היה, ואילו השכל וההגיון אומרים לך להרפות, ללכת הלאה. אני חושבת שמה שיכול לעזור לך להתגבר זה דווקא לאפשר לרגש הזה להיות שם, לקבל אותו בזרועות פתוחות. את יכולה להגיד לעצמך שקיומו של הרגש הזה מעיד על עוצמות ועל עומק רגשי אצלך, לטוב ולרע. אם לא היית קשורה עד כדי כך ואוהבת אותו, הרי לא היית עכשו כה כואבת. אני מוצאת שכאשר אנחנו מבינים שיחד עם האהבה החזקה והעמוקה יכול/עלול להגיע גם כאב לב חזק, שזו עיסקת חבילה - עצם ההבנה הזו והקבלה הזו של הכאב עוזרים לעבור אותו יותר בקלות. כי אם את חשה בכאב ואינך מתנגדת לו ואינך מנסה לחשוב על משהו אחר, רק נותנת לכאב להיות שם ולעצמך להרגיש אותו - את תראי שמידי יום זה יהיה פחות כואב, עד שזה ייגמר מעצמו. אם תנסי להיאבק בכך - זה ילווה אותך זמן ארוך יותר וכל פעם "ירים ראש".
כבר ממכתבך ברור לי שהבנת והפקת את הלקח שהיית מאוד תובענית ונודניקית בהתנהגותך אליו. אין ספק שמה שהוא עשה אף הוא לא היה בוגר, אבל יתכן שהוא הרגיש שאין לו ברירה אחרת אלא להתנתק בכוח בבת אחת ממך, בלי לאפשר לך לשכנע אותו שוב ושוב. קחי את מה שקרה איתו בתור למידה על עצמך, כדי שזה לא יקרה לך שוב. אל תיזמי יותר קשר איתו. ואל תבני על כך שזו מניפולציה שלו. אם הוא אכן ייצור איתך קשר, תוכלי אז לשקול האם מתאים לך. התגברות מוצלחת!

שלום לך, מה שתארת על הקשר שלך עם חברך, הזכיר לי מאוד את הקשר שהיה לי עם חברי, רק בהבדל אחד - שחברך יזם והחליט לעשות משהו בקשר למה שקרה לו איתך- הלך לאימון, כדי לברר לעצמו על עצמו ואיך לא להגיע שוב למצב זה שוב ואילו אני לצערי לא עשיתי זאת ולכן אני סובלת עד היום. תביני, את צריכה לעשות כמוהו, צריכה לברר לעצמך מדוע נכנסת לקשר הרסני, כדי שבפעם הבאה שתפגשי בחור זה לא יקרה. יש סיבות נפשיות , שמקורם בילדות , לכך שנוצר קשר הרסני וצריך להציף אותם ולטפל בהם. הבחור שפגשת, עשה בדיוק מה שצריך היה לעשות וכל הכבוד לו, הוא הציל את עצמו מחיי סבל מיותרים. צריך לנתק קשר הרסני, למרות שאוהבים וקשה, לא לענות לטלפונים, לא להיות בקשר עם אדם שיצרת עימו קשר הרסני. אם הקשר ההרסני נמשך למשך שנים רבות הוא עלול לפגוע באיכות החיים. כך זה קרה לי. מקווה שתטפלי בעצמך, קיבלת דוגמא טובה. אם תרצי לדבר על זה, תכתבי.

אני בת 19 וחצי, ומעולם לא היה לי חבר, או קשר רציני. כל הבחורים שיצאו איתי עד עכשיו רצו קשר מיני מתמשך, הנקראת גם "ידידות ללא מתח מיני" ונפגעתי מזה מאוד פעמים רבות, הפעם קיימת אפשרות שהמצב יהיה שונה ולכן קיים בי הפחד. למי אני יכולה לפנות? אודה לכם מאוד אם תעזרו לי.

מבולבלת יקרה עד מאוד, ראשית תודה על צורת הכתיבה שלך שמאוד מיוחדת ומעשירה אותנו.
שנית, את נמצאת במין גיל ושלב שכזה, שבו את מכירה עדיין בעיקר את עצמך, באינטימיות מאוד גבוהה, ובגלל שאת סגורה כל כך, אז כאשר את משוחחת עם מישהו עדיין יש פער מאוד גדול בין מה שאת אומרת לעצמך ויודעת על עצמך, לבין מה שאת מסוגלת להגיד כלפי חוץ. הדרך לצאת מן המקום הזה היא להתאמן בלהיפתח לאט לאט, בזהירות. לראות מה קורה כאשר את מספרת לבחור משהו שמעולם לא סיפרת למישהו - על עצמך. שימי לב איך את מרגישה לאחר מכן. יכולה דווקא להיות חוייה של היטהרות, הזדככות לאחר שאת משתפת ידיד במשהו כמוס ורואה שהשמיים לא נפלו ושהוא עדיין רוצה להישאר איתך. סביר להניח שהדברים האישיים הללו שלך הינם אנושיים,אפילו מצויים ואולי גם שכיחים!!! ורוב האנשים בעולם חווים אותם, אלא מה? בגלל שאת סגורה ומאוד מודעת לעצמך, נדמה לך שרק את חווה דברים כאלו וכי את יוצאת דופן. על פי רוב אין זה כך.

דבר נוסף: את רגישה, יש בך עומק, אל תמהרי ליחסי מין בלי שאת עצמך ממש רוצה בכך. נסי לקרוא את עצמך, את רגשותייך ואת גופך, את תחושות הבטן שלך לגביו, וקחי את הזמן איתו. מאוד חשוב שתגיעי ליחסי מין מלאים רק אם את שלמה עם עצמך ולא עושה זאת כדי להחזיק בו, שלא יברח.
ולבסוף, לא יזיק, בגלל שאת מרגישה מבולבלת וקצת מפוחדת, לקחת קצת ייעוץ פסיכולוגי. גם להיפתח מול פסיכולוג/ית -יכול להיות עבורך אימון מצויין כנגד סגירותך. פגשתי צעירים רבים שסיפרו לי עד כמה טיפול פסיכולוגי איפשר להם להיות פתוחים עם אחרים בקלות, ללא ההרגשה שהם מסכנים משהו.
חשבי גם על כך: כאשר מישהו פתוח איתך, כמו הבחור עליו את מספרת, עד כמה זה מאפשר לך להתקרב אליו? עכשו היפכי זאת, ותבחני את האפשרות שאם את תהיי פתוחה איתו - הוא יוכל להרגיש הרבה יותר קרוב אליך ולאהוב - יש לקוות - את "מבולבלת" האמיתית ולא מישהי שמנסה לעשות רושם מסויים. הרי ככל שתיפתחי אליו מוקדם יותר - הוא יכיר אותך בצורה אמיתית יותר.
אשמח אם תשמרי איתנו על קשר ותמשיכי לספר לנו.

שלום יקרה, ראשית אני מאחלת לך המון הצלחה בדייטים.
הרבה פעמים קורה שמה שמתחולל בראש של השני מורכב ומסובך ולא שקוף למי שמתבונן. ודאי בדייט ראשון רוב הדברים שנאמרים בין שני בני הזוג מייצגים רק חלק קטן ממה שעובר בראש, וברוב הפעמים, למרות שנראה כאילו היה די נחמד, יש איזו התעשתות לאחר מעשה, וכל אחד כאשר הוא פונה לדרכו בוחן עד כמה מתאים לו להמשיך בקשר. על פי הקודים הבלתי כתובים של עולם הדייטים, אכן, כמו שחשת, הביטוי "נדבר מתישהו" אינו מבשר טובות בדרך כלל ומעיד על חוסר התלהבות, במיוחד אם הוא מגיע מכיוון הגבר. אישה יכולה לפעמים להרשות לעצמה "לשחק" קצת ברגשותיו של הגבר ולעשות את עצמה "קשה להשגה" כמו שציינת, אבל זה הרבה פחות מקובל אצל הגברים, עד כמה שאני יודעת. (אולי אני לא בעניינים?).
לגבי נושאים לשיחה. לגיטימי שאינך מתמצאת בכל הנושאים, ואין בכך שום בעיה. היי כמה שיותר טבעית ואמיתית. עדיף לך שהבחור יתרשם ממך כפי שאת באמת ואז תדעי, אם הוא ירצה פגישות נוספות, שמי שמצאה חן בעיניו היא את האמיתית, ולא איזו דמות שמתאמצת למצוא חן ולעשות רושם. הכיני את עצמך לסדרה של פגישות עם גברים שונים, שזה לא יקרה כל כך מהר, ואת יכולה לראות זאת כהזדמנות לתרגל עצמך בשיחות מעין אלו. כמו אימון. התאמני בלהיות אמיתית, טבעית, והאמיני שיגיע הגבר שדווקא זה מה שימצא חן בעיניו. חוץ מזה, אם יש לך תחביבים או נושאים שאת מתמצאת בהם, נסי לעניין אותו בתחומים האלו, אבל עלייך להיות קשובה לתגובותיו, לראות האם הוא מתעניין. אני חושבת שרצוי שתהיה התעניינות הדדית האחד בעולמו של השני. בדקי עד כמה הוא מתענין בעולם שלך, והתענייני אף את בעולם שלו, מותר ורצוי להיות סקרנית.

שלום בקשר לתשובתך להודעה שלי לפני כמה שבועות.. פירשתי את המשפט שלו כלא רוצה להמשיך ולא חזרתי אליו אחרי השיחה ההיא הקצרה. הוא היה בנסיעה מחוץ לעיר של כמה שעות בסופ"ש ולא שלחתי לא שום הודעה. רק יום ראשון שלחתי לו הודעה כדי לראות מה קורה, והוא לפי מה שכתב לא אראה יותר מידי נכונות הקטע שהחברה המשותפת שלנו אמרה לי שזה התנתק כי הוא חשב שאני לא בעניין.. והאמת שראיתי אותו באחת המסיבות שביליתי בהן הוא ממש עבר לידי אני לא יודעת אם לפרש זאת כלא הבחין או שראה והתעלם.. אני חושבת שהחברה הזאת אמרה לו משהו כי לי היא עשתה את אותו קטע ואני לא סומכת עליה.. הבחור הזה בהחלט נראה לי מה את מציעה?

מבלי שזה יראה מגושם. וגם אם לא הוא אז ללמוד לקח לבחור הבא..

חסוי יקרה, אני חושבת שאין לך מה להפסיד: אם הבחור חשוב לך, וקיימת האפשרות שהוא מתחמק ממך רק בגלל שהוא הבין שאינך מעוניינת, אז מה שאת יכולה לעשות זה להיות ישירה איתו: מקסימום תקבלי תשובה ישירה ממנו שהוא לא בעניין, או התחמקות, אך במקרה הטוב הוא יגלה עניין וישיב לך באופן חיובי. להיות ישירה זה למשל לכתוב לו מייל שבו את אומרת שלא ברור לך מה קרה, ואיפה הוא עומד אך חשוב לך שהוא יידע שהיית רוצה להכירו יותר טוב ולהיפגש שוב. אם על פתיחת דלת כזאת הוא לא יענה בחיוב - את יכולה להיות בטוחה שהוא לא מעוניין ולהמשיך הלאה, ובעתיד להרשות לעצמך להיות קצת יותר ישירה וגלוייה. הביאי בחשבון תמיד את האפשרות שגבר מסויים בו את מעוניינת - לא תמיד יהיה מעוניין בך באותו אופן, זה לגמרי צפוי וטבעי, כל אחד והטעם שלו, ורצוי לפגוש הרבה על מנת לבחור באמת מישהו שיתאים וממש ימצא חן בעינייך.
המינוס של להיות ישירה הוא שאת עלולה להרגיש נפגעת כאשר את אומרת למישהו - אני מעוניינת בך ואילו הוא מתחמק. אבל, אל תשכחי - זוהי מנת חלקם תמיד של אלו שמעיזים, ובדרך כלל הגברים נמצאים בעמדה הזאת, שהם מתחילים, יוזמים, וחשבי על כך שהם זוכים להמון התחמקויות או דחיות, ובכל זאת ממשיכים לחזר, להתחיל עם בחורות...