פורום יחסים, זוגיות ונישואין - יש לך שאלה?

חווה שלום,

אני לגמרי מבינה את התסכול והקושי שאת מעלה, ביניהם, טרם "עובד" (מהמילה לעבד) את הסיום של הנישואים, חווית נטישה, מה שלמעשה מאפשר להתקדם הלאה.
יש מקום לכאב, זה בסדר וזה טבעי, אך עדיף לא לתת לזה מקום שחוסם אותך בחיים, אלא דווקא לצמוח ממה שקרה.

ראשית, חשוב לי שלא תשפטי את עצמך לגבי כך שאת עדיין כואבת והגרוש המשיך בדרכו.

כולנו בני אדם שונים, עם מכלול של רגשות ואנו עוברים תהליכים ומעבדים דברים בצורה אחרת ואחד לא עולה על השני אם הוא עבר את זה יותר מהר, כך שאין מקום לשפוט או "להצליף" בעצמך מבחינה מטאפורית.

יש אנשים שיכולים לעבור מיד לקשר אחר ויש שזקוקים לזמן לבד, לעבד את הדברים, עד שמוכנים לקשר חדש. יש אנשים שגם לא מסוגלים לחיות לבד והם יותר תלותיים (אינני מכירה את הגרוש שלך כך שאינני אומרת דבר על מה שקרה אתו) אך זה באופן כללי.

זה לא פשוט גם ההתמודדות שהוא בזוגיות עם בחורה צעירה בהרבה וזה יכול להפגיש אותך עם המקום שלך היום.

אז מה הייתי מציעה לך לעשות?

מספר דברים:

האם את עובדת? הייתי מחפשת משמעויות בחיים שיעשו לך טוב על מנת שלא תרגישי "תקועה", "משתגעת" ומתקשה להמשיך הלאה, כפי שאת מציינת.

זה יכול להיות בהרבה מאד תחומים, כמובן עפ"י מה שאת יכולה להרשות לעצמך מבחינת זמן ומשאבים כלכליים.

תעסוקה שעושה לך טוב (מקום עבודה)
חוגים שמעניינים אותך ואת פוגשת שם אנשים מעניינים
פיתוח קשרים עם חברות
פיתוח תחביבים שאת אוהבת
יציאה למקומות בילוי
לימודים שמעניינים אותך
נסיעה לחו"ל להתאוורר
ספורט - תורם לגוף-נפש ורגיעה

כמובן לא צריך לעשות הכל ולא בבת אחת, אך תנסי לבחון מה ממה שהעליתי מתאים לך ואולי זה דברים אחרים...

כשתתחילי לעשות למען עצמך, דלתות תיפתחנה ובהמשך, גם הרצון להכיר עשוי לבוא, בעיתוי שיהיה לך מתאים ונכון.

בנוסף, אפשרי בהחלט גם שאיש מקצוע ילווה אותך את התהליך מבחינת עיבוד התכנים, סגירת המעגל ועוד.

חשוב מכל - להוריד את השיפוט העצמי ואת ההאשמה - אך מדובר בתהליכים.
תהליך זה יביא אותך למקום טוב.

את לעולם לא יודעת מה קורה בזוגיות שלהם, כי בכל זוגיות יש עליות ומורדות והייתי ממקדת את האנרגיה היום בך, בעצמך ובצמיחה שלך.

אני מאחלת לך הרבה הצלחה,

אביאל שלום,

אני מבינה את הלבטים ואת החששות שאתה מעלה כאן.
בין השאר, אתה מעלה מבין שורותייך חשש מפגיעה בגבריות שלך.
גבריות לא נמדדת ע"י גודל איבר המין. יש בה הרבה מעבר לך, בין אם באישיות וכמובן גם בקיום יחסים, שהם מעבר ליחסים מלאים אלא הרבה מסביב.

אשתך כנראה מרגישה איזו סקרנות שהיא לא התנסתה בעוד מישהו.
ממה שאתה מעלה, יחסי המין שלכם טובים.

איך היחסים הזוגיים שלכם מחוץ לחדר המיטות? האם יש ביניכם הדדיות?
האם עניין המיניות משתקף בעוד תחומי חיים?

חשוב לבדוק גם מה קורה מעבר ולהתבונן ב"מאקרו" (בכלל היחסים הזוגיים שלכם)מאשר רק במיקרו (רצונה לממש פנטזיה).

יש זוגות שכן עושים את הדברים שאתה מתאר. אולם יש כאן סיכונים.

ואני חושבת שחשוב להעלות אותם לפניה.

החשש להתאהב ב"מאהב"
חשש שיהפוך לרומן
החשש שיהיה שם משיהו "מצויד" לא מנבא כלל הצלחה במערכת יחסים או הפסקת מערכת היחסים ביניכם. בן זוג מצויד הוא לא ערובה להצלחה או לגבריות.

מתיאורך, נראה שיש חששות שהן מאד טבעיות - אתה רוצה לשמור את אשתך, אתה לא רוצה להרגיש פגיעה בגבריות שלך.

הייתי מייעצת לכם ללכת לטיפול אצל סקסולוג/ית וקצת לשפוך אור על מה שקורה ביניכם לפני שנכנסים למים העמוקים האלו - כי לא ניתן לחזות מה יהיה בהם.

הייתי בהחלט מעלה את רגשותייך וחששותיך בפני אשתך ומציעה להתייעץ עם איש מקצוע (מטפל זוגי או מטפל שיש לו הכשרה בטיפול מיני). שינסה לבחון אתכם בדיוק מה אתם מרגישים, איך כדאי לכם להתנהל (=הוא לא יקבע, אך יעבור אתכם תהליך)
ותוכלו לשוחח בפתיחות על היחסים, המיניות והפנטזיות שלכם במקום בטוח ונטרלי.

לאחר הודעה זו, אני אשלח הודעה נוספת עם הפניה לפורום אחר שיוכל לתת עוד נקודות מבט.

אני מאחלת לך הרבה הצלחה,

לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: [a href='Forums/פורום_מין_וסקסולוגיה' id=link]מין וסקסולוגיה[/a].

עינב שלום,

יש כמה שאלות שכדאי לבחון אותן.

אני מבינה שלבחור יש איכותיות רבות, גם משיכה מינית היא דבר חשוב.

אולם יתכן שעוד מוקדם לדעת זאת.

כמה זמן אתם יוצאים?

האם הייתה איזו קירבה אינטימית ביניכם מכל סוג שהוא? (אף אם לא יחסים מלאים)

ואם כן, איך הרגשת?

המיניות של אדם הוא משהו שמתפתח. אינני טוענת שנמשכים לכל אדם, אך לעיתים זה גם תלוי בניסיון, בהיכרות של האדם עם עצמו ומה עושה לו נעים וטוב ובמכלול הקשר (=לא רק יופי חזותי)

כך שאם לא הייתה עדיין התקרבות בקשר, יתכן וזה משהו שיכול להגיע...

גורמים כמו לחץ, אינם משפיעים לטובה במקום של האינטימיות והרצון לכך.

לגבי נושא ההתאהבות, מאד נחמד שיש אותה, את אותם פרפרים בבטן, אך בהמשך היא הופכת לאהבה יותר בוגרת, אותה אהבה שמכילה בתוכה את האובייקט (=בן הזוג) שמכיל את מכלול תכונותיו ואת זה אוהבים ומקבלים.

כך שאפשר לחיות בזוגיות שמתקיימת בה אהבה והדדיות עם כל מיני פרמטרים.


אני מפנה אותך לפורום נוסף שישפוך אור על מה שהעלית כאן,

מאחלת לכם הרבה הצלחה,

לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: [a href='Forums/פורום_מין_וסקסולוגיה' id=link]מין וסקסולוגיה[/a].

הוא דתי לאומי בן 40 וגם היא , בת 30 באה מרקע דתי

לפי מה שהוא אומר , היחסים עם אישתו לא טובים והם אפילו דיברו על גירושים אך זה לא יצא לפועל

דדדד שלום,

אתה מתאר מערכת יחסים מאד לא בריאה שעלולה להביא להשלכות לא טובות לכל הצדדים המעורבים בסיפור ואפרט.

ראשית, הגבר צריך לחשוב ולהחליט מה הוא רוצה מבחינת הנישואין שלו (ואם יש שם ילדים, הדבר מורכב יותר, אך עדיין ניתן לפתרון כלשהו, גם אם נפרדים).

רומן מהצד, מצביע על משהו שקורה בנישואין.

נשמע ממה שאתה מציין שהוא מאד חושש לעזוב ורוצה לסדר לעצמו "נחיתה רכה", מרופדת ומסודרת עם אישה שניה.

עצם זה שהוא לעיתים נעלם, פתאום בקשר אחת לשבוע וחצי וכו'.. מצביע על האמביוולנטיות (הלבטים) שלו בכלל.

לגבי היחסים הלא מוגנים, יש הרבה השלכות ביניהם היריון ומחלות מין

עליו להחליט קודם האם הוא רוצה להציל את נישואיו, כי לנהל קשר במקביל ועוד יותר מכך, להביא ילד במקביל, יכול לשים אותו במצבים של השקעות שלא בטוח הוא יעמוד בהם, הסוד יצא החוצה, השלכות פיננסיות ומשפטיות לא מבוטלות.

שנית, הבחורה, נשמע שהגבר לא יכול להעניק לה את "כל החבילה" של זוגיות.
קשר עם גבר נשוי טומן בתוכו הסתרה, טומן בתוכו שלאישה לא יהיה אותו מתי שתרצה (חגים, סופישבוע) והשאלה אם זו הזוגיות וזה הדפוס שהיא באמת רוצה לחיות בו? האם הוא יכול להבטיח לבחורה שאי פעם יעזוב? לא הייתי בונה על זה....

לא נראה ממה שאתה מעלה שיש בשלות או כדאיות להביא ילד לתמונה זו.

אילו הוא היה גרוש והייתה מערכת יחסים טובה ויציבה, זה סיפור אחר, אך זה לא המצב.

אין קרקע יציבה, לא לזוגיות ביניהם, הגבר חולק בכמה עולמות, האישה לא מממשת את עצמה מבחינת זוגיות והיא סה"כ בת 30.

אני בספק רב מאד אם הוא יוכל להכיל ילד מחוץ לנישואין, על כל ההשלכות שהדבר מביא עמו והאם זה מה שיגרום לו להחליט אם להתרגש? אני בספק.
יותר נשמע לי שהוא מחכה למשהו חיצוני שיפול ויחליט עבורו.

ההחלטה לגבי עבודה על תכנים בנישואין/פרידה צריכה לא להיבדק ע"י ילד.. היא צריכה להיבדק מול אשתו, מול עצמו ובמידת הצורך גם בשיחות עם אנשי מקצוע.

מומלץ מאד שיעבור תהליך עם עצמו לפני שהוא מכניס את עצמו לכדור שלג שהוא לא יודע לאן יתגלגל.

בברכה,

פוזיציה שניה שלום,

אכן דילמה לא פשוטה כלל.

יתכן והגבר חושש, לא מעוניין כרגע, לא מעוניין - אינני יודעת.

מעבר לרצון של האישה בהיריון, נראה לי שהקרקע של הזוגיות לא מספיק יציבה בשביל לדבר את הדברים ולתקשר מה בדיוק הרצונות וגם מהם הפחדים, החששות ועוד.. שחשוב שידובר במערכת יחסים.

שני בני הזוג צריכים להסכים להיכנס לתהליך של הבאת ילד לעולם (עם כל המשמעויות, הרי האישה תרצה עזרה ותמיכה בהיריון, בבדיקות, בגידול התינוק אח"כ ובהמשך החיים). לעשות זאת מתוך לחץ ואולטימטום - מאד לא מומלץ ועלול לפגוע בזוגיות.

אם רוצים להשקיע בזוגיות זו הייתי ממליצה על פניה לאיש מקצוע שיבחון עם הצדדים מה קורה בתקשורת/בזוגיות ולנסות לעבוד על המקום של הזוגיות.

השקעה זו שווה את זה ועשויה להניב פירות בהרבה מישורים, ביניהם מה קורה במישור הזה.

מאחלת לזוג הרבה הצלחה,

שלום,

לא מאוד ברור לי מה השאלה. אם זכרוני לא מטעה אותי כבר עניתי לך על סוגיה זו ונתתי מספר הצעות שנראו לי רלוונטיות.

הדבר הברור הוא שאתם זקוקים לגישור על מנת למצוא דרך לגשר על הפערים.

בברכה,

עדי שלום, לפי תשובתך הקודמת לגישור או למימון תרומות. לא הספיקה מאחר וייתכן כי השאלה שלי לא הייתה מלאה. ולכן שוב שאלתי. שימי לב בשאלה זו סיפרתי כי יש מבנים ליד הבית יח דיור ועסק שגם כך יש פעילות המפריעה גם כך לניהול מערכת יחסים
זוגית הורית תקינה וציבור שמרגיש כמו מועדון ולפיכך האם יש מקום או זה מה שנשאר רק לבנות בית הכנסת ולהוסיף את המסיבה על הרוחניות ועל מועדון הקיים כבר בשבילי.
זו השאלה שלי . האם זה נורמלי להתייחס בכלל לבקשתו. לאחר שגם כך עשה מה שרצה בנה ולא שאל הקים ולא שאל חי ולא שואל האם שייבנה ולא נשאל?? אולי בכלל כדאי לנו רק לחתם ברבנות או בגישור שאנו פרודים חיים בייחד כלכלי אבל לא חיים ביחד אישי.

הי,

נראה כי כך או כך אינך מסכימה, מסיבות שונות, לבניית המקום. אם זאת תשובתך, אמרי לו אותה באופן מסודר עם כל הסיבות. אני אישית חושבת שיש לכך יתרונות רבים, לצד החסרונות, ויחד עם תקשורת והסכמים ברורים ניתן לגשר על כך.

שיהיה בהצלחה,

הי שולי,

אין ספק שאת עוברת חוויה מאוד לא קלה מול האמא. אני מבינה שיש לך מעט יסורי מצפון עם העובדה שניתקת את הקשר.

ראשית חשוב להבין מה יעשה לך טוב ומה יגרום לך לחיות בשלום עם עצמך.. לפני שאת חיה עם הסביבה. אבל האם הפיתרון הזה של ניתוק קשר עם הגרעין שלך הוא נכון לך ויתן לך שלווה? לא בטוח.

אני מציעה כפיתרון עיקרי, ללכת לאיש מקצוע ולהתייעץ, ולא כדי לקבל פיתרון ממשי מה לעשות "כן או לא", אלא לדבר ושתף בכל מה שאת חשה. מה שאת מתארת אינו דבר טבעי שבשיגרה וכן רצוי שמישהו מקצועי יקשיב וינסה יחד איתך למצוא כלים להתמודד עם כל התחושות הלא פשוטות שאת חווה יומיומית.. בנוסף לחייך האישיים שגם לא קלים.

פיתרון נוסף הוא כן להיות שם לעזר כאשר הם חולים או זקוקים למשהו בדחיפות, אך להתרחק בעיקר רגשית כדי לא להיפגע.

בברכה,

אני באמת אפנה לאיש מקצוע,כפי שאמרת.זה מאוד מפריע לי. לא נותן לי מנוח. תודה.

קרן שלום,

חסרים פרטים בשאלתך, על מנת לתת לך מענה מקיף יותר.

אני מבינה שיש לך חבר היום שאתם גרים ביחד שנה וחצי?
איך הקשר אתו? מה מתקיים בו? מה את מרגישה שחסר בו?

מה היה עם האקס? מה היה קשה שם?

לעיתים קורה שגם אם מצויים בקשר בהווה, נזכרים בעבר, לעיתים זה מעין "פנס" שמאיר על משהו שחסר בתוך המערכת יחסים בהווה ואפשר להפנות אליו את המשאבים ולבחון מה חסר לך שם ולהשקיע בקשר הנוכחי. קשר עם אקס הוא לא קשר עם חבר נוכחי. זה אדם אחר, זה קשר אחר. כמה זמן עבר מהפרידה עד הכניסה לקשר?

בני כמה אתם?

השאלה עד כמה זה לוקח ממך מקום בחיים ובמערכת היחסים?

אם תתני יותר פרטים, אוכל לענות יותר בהרחבה.

בברכה,

אני בזוגיות עם הנוכחי שנה וחצי. גרים ביחד חצי שנה
הקשר מההתחלה אינטנסיבי. נפגשים הרבה מאוד
אנחנו באמצע שנות ה20
עברו שנתיים בין הקשרים במהלכן הייתי בקשר או שניים קצרים של חודש ועוד אחד של חצי שנה שלא היה משמעותי אלא מהנה וכששהנאה חלפה חתכתי כשהתחילו מריבות. לא האקס לא שווה את המאמץ. עדיין גם כמעט שנתיים אחרי הייתי במחשבות טובות ורעות על האקס
את החבר הכרתי חודשיים אחרי פרידה זו.

באקס טהבתי את השיחות העמוקות את העניין בקשר
לא סבלתי את זה שהרגשתי שהוא מעדיף כל דבא על פני. אהבתי את זה שהיו לנו תחומים משותפים
ופשוט אהבתי סתם להיות איתו
נבהלתי מהמחשבות על העתיד

עם הנוכחי אין המון תקשורת מדי פעם כל אחד משתף בכמה משפטים מהעולם שלו. אבל אין שיחה מרתקת
הוא פסיבי בניגוד לאקס למרות שבפועל הוא לדוגמא בא איתי ליותר טיולים כבר מאשר האקס שבקושי טיילנו...אני צריכה לדחוף לפעמים מצליח אבל מתסכל כשלא. הוא יותר בעניין של לראות סדרה בבית
דוגמא להבדלים שאני חוששת שיפריעו לי יותר ויותר
בקשר לעתיד הוא עוד רגע שם לי טבעת אם זה תלוי בו. ואני רואה אותו כאבא נהדר במהות. והוא גם שותף בבית. דברים שלא היו לי בילדותי וחשוביפ לי בבן זוג לחיים

תודה

קרן שלום,

אני מבינה שהבן זוג הנוכחי נכח בחייך קרוב מהפרידה מהאקס שאת מציינת אותו כאן.
מספר נקודות:

ציינת שברגע שלא היה משמעותי ומהנה, חתכת את הקשרים. בזוגיות, יש עליות ומורדות ולעיתים יש כעס, ממש כמו בכל מערכת יחסים.
חשוב לדעת שאין שלמות ואני קוראת כשאת כותבת על בן זוגך הנוכחי, גם את מה שאת מעריכה ואוהבת אצלו וגם עם מה קשה יותר.

לעיתים קורה בחיים שמתקרבים להחלטה שהיא משמעותית (כמו נישואין), עולות חששות "האם אני עושה את הדבר הנכון" "האם זה האדם" "האם עכשיו"?
מדובר ברגשות נורמליים לחלוטין.

יתכן וזה שבן זוגך רוצה להינשא והוא מקום של ביטחון מעורר בך חשש ואת מתגעגעת לריגושים ולהתאהבות.

בזוגיות שמתחילה בהתאהבות, שלה זה עובר והיא מגיעה בהמשך לאהבה בוגרת, כזו שרואה את בן הזוג כשלם על כל יתרונותיו וחסרונותיו ואוהבים אותו.

לגבי שיחות נפש שחסר לך עם בן זוגך. אם את מעוניינת להשקיע בקשר זה, יש דברים שניתן לעבוד עליהם ביניהם מה שציינת - תקשורת זוגית.

יש טיפול, סדנאות ועוד...

אם את מזדהה שיש פוטנציאל טוב לקשר זה לעתיד, ההשקעה שווה את זה.
אילו היה לך רע, תשובתי הייתה אחרת.

ממליצה לבדוק עם עצמך מהן צרכייך היום, מהם צרכי בן זוגך ואילו נקודות "מקפיצות" אצלך את המחשבות על האקס (ריב, שעמום ועוד..) ולהבין מה קורה לך שם.

מאחלת לך הרבה הצלחה,

זה ממש סיפור חיי :-(

שלום,

יש הבדל בעיני רבים האם הילד הוא של הבת - שהיא היולדת והיא האמא, לבן של הבן- זה קורה הרבה במשפחות המוצא. יתכן ואכן הם חשים מחויבות יותר לעזור לה, אך זה לא אמור להעליב אותך אלא פשוט לנסות לעשות את ההבחנה הזאת. עם כל הקושי..

יתכן ובנוסף הם עייפים / לא רוצים / לא יכולים לסייע ויש לכבד את זה. ניתן לתת להם זמן איכות עם הנכדים (לא לתת להם להחליף, להאכיל, לקלח, אלא נטו להיות איתם) ואולי שם לבדוק האם אכן הם לא יכולים (כלומר אם יסרבו גם סתם לטייל איתם ולחזור, ניתן יהיה להבין שאכן אין באפשרותם).

בעלך קרוע מעט בין הצרכים שלכם ושלך לבין הוריו, ולכן הוא ובחר צד ומגן עליהם גם כדי שאת תרגעי מהכעס.. אני מציעה לא לבקש מהם יותר מדי, ולנסות להציע זמן איכות יחד עם הנכדים ומשם לבדוק האם הם הולכים עוד צעד. יש לזכור שעזרה היא בונוס ולא "תפקיד" של סבא וסבתא. גם אם הם פועלים ככה מול הבת שלהם- זאת עדיין מחויבות ויש לזכור זאת.

שלום לך,

היטבת לתאר את המצב ביניכם. חשוב לזכור שכאשר שניכם מבינים את ההשלכה - גירושין - אתם פתאום מתעשתים ומצליחים להראות אהבה. כלומר זוהי תכונה שאין לכם אותה בשוטף אבל אתם יודעים לייצר אותה ולרכוש אותה.

כנראה שאין מעקב או בקרה מצידכם על רמת התקשורת הרומנטית ביניכם, למרות ששניכם יודעים עד כמה זה חשוב. העובדה שנושא הגירושים מדובר והוא על הפרק מראה על רמת היאוש או התסכול אך לא על כך שאינכם אוהבים.

יהיה קשה מאוד למצוא בן זוג שכזה, אשר מקבל אותך בדיוק כפי שאת. קל יהיה למצוא בחור שיבחין במראה החיצוני שלך ויתן לך פידבקים, אך זה כמובן יגיע על חשבון תכונות אחרות שכנראה יש היום בבן זוגך, ולא בטוח שזה שווה לך את הסיכון. ככל שאנחנו מתבגרים אנחנו מבינים מה טיבן של התכונות שלנו בתוך הזוגיות, ויש תכונות שהן קריטיות וחיוניות להמשך נישואים.

אני בדעה שלפני שמפרקים - מנסים בכל דרך ובכל מחיר. יש אפשרות לשקול לחיוב טיפול זוגי שיעבוד איתכם בדיוק על הפערים ועל הצרכים. שוב, ניכר כי אתם יודעים לאהוב, אך לא יודעים להפוך את זה לדבר חשוב ביומיום, אלא רק לפני פיצוץ.

לגבי שאלתך, לאהוב אדם כפי שהוא זוהי יותר קבלה שלו. כלומר, הוא מקבל אותך בדיוק כפי שאת ולכן את חשה אהבה. אבל אהבה כוללת או צריכה לכלול בתוכה גם את הביטויים החיצוניים שלה, כמו קירבה פיזית וביטויים בעל פה שיתנו תוקף לרגשות הפנימיים. בטיפול טוב אפשר לעבוד על ה"בפנים והבחוץ" של ביטויים. כלומר להתחיל לתמלל זה לזו מה אתם מרגישים ולא רק בתחומים כמו אהבה, אלא בכל תחום אחר.

לאור כל מה שכתבת, נראה לי שיהיה מאוד לא נכון לפרק מערכת יחסים כזאת. אלא לא לברוח ולהתמודד איתה, ולקבל את כל הכלים להתמודדות. ויש מטפלים מצוינים שיוכלו לעזור לכם להגיע למסלול מספק יותר.

בהצלחה,

וואווו... לא ציפיתי לתגובה שכזו.
ממש תודה!!!
הענקת לי חומר למחשבה על מה שטוב בזוגיות הזו ועזרת לי להתמקד בחוזקות על פני מה שטעון שיפור.
חשוב לי לציין שתמיד ידעתי וגם הייתי אומרת לו שפרידה או סיום היחסים הם לא למטרת מציאת תחליף כי ברור לי שאין שווה לו. אני לא מצפה לממש פנטזיית אבירות עם גבר חדש בחיים אלא איתו, ואם איתו זה בלתי אפשרי אז אני מוותרת על זוגיות בכלל. האהבה אליו מפחידה אותי לפעמים...אבל כמו שכתבת, ויתור על היחסים איתו ופרידה הם סיכון שעליי לחשוב האם אני מוכנה לקחת.
שוב תודה על הפרופורציות והחשיבה המושכלת (להבדיל מהרגשנות שמאפיינת אותי).

אור שלום,

כל צד מבני הזוג יכול ליזום שיחה על מגורים משותפים, קרי, גם את יכולה ליזום כזה דבר. אין כללים בנושא.

ציינת שאת מפחדת לשאול, יתכן שתהיינה מס' תגובות:

שהוא יסכים
שהוא יאמר שלא כרגע וזקוק ליותר זמן (שזה סביר בתקופה של חצי שנה) אני מניחה שאת חווה אם הקשר הוא רציני.

שהוא לא יסכים? יש סיבה כזו? שווה יהיה לשאול מה מרגיש בכל זאת, אך אם את מציינת שיש לכם מערכת יחסים טובה ויש אהבה וקשרים טובים והקשר הולך למקום רציני, אפשר להתחיל לשוחח על הנושא.

שאת חושבת לעיתים על מעבר לגור ביחד (בני כמה אתם?)

ושתשמחי לשמוע מה הוא חושב בכיוון זה.

הוא לא ייפרד ממך בגלל העלאת נושא כזה.

בברכה,

אור שלום,

המלצתי נשארת.

אם יש זוגיות טובה, אפשר בהחלט להעלות את נושא המגורים.

אני מאחלת לכם הרבה הצלחה,

אמאלה שלום,

אבחון של אובססיות ודיכאון נעשה ע"י איש מקצוע מומחה בבריאות הנפש (עובד סוציאלי, פסיכולוג, פסיכותרפיסט, פסיכיאטר).

כמובן לכל איש מקצוע יש היכולת לטפל בכל מני שיטות, נניח לבד מפסיכיאטר, אף אחד ממי שציינתי לא יכול לתת מרשם תרופות (מה גם שבדר"כ הטיפול הוא משולב עם שיחות או סוג מסוים של טיפול, לגבי תרופות, אם בכלל יש צורך בהם - תלוי במצב)

אני חושבת שמעבר לתת לבעלך "אישור" מה יש לך ומה אין, מה שחשוב זו את, מה שאת חווה, מה קורה ביחסים ביניכם ובמשפחתכם בכלל (כולל הילד).

לגבי מצבים נפשיים שונים, לעיתים בני משפחה רואים משהו והאדם עצמו מכחיש או לא שם לב שזה כל כך מפריע...כי יש דברים שלא פשוט לקבלם.

כמובן שאינני טוענת שזה המצב אצלך....

השאלה כאן מה הוא בדיוק טוען? אובססיבית לגבי מה? איך הוא רואה את הדיכאון?
מעבר ל"סיסמה" מה הוא בדיוק אומר? איך הוא רואה את דברים?

שאלה נוספת, האם את מרגישה מוטרדת יתר על המידה ממשהו מסוים בחיים, אפילו חסר משמעות? האם יש לך מצב רוח רע? משהו שמשפיע עליך בחיי היום יום?

את מציינת שאת מרגישה שהכל כרגיל. אם תוכלי מעט להרחיב יותר מה בדיוק בעלך אומר? איך הוא רואה זאת? האם יש בכל זאת דברים שאת מרגישה? אוכל לתת לך מענה מקיף יותר.

גם אם יש מצב כזה או אחר, הוא ניתן לטיפול וזה גם חשוב לדעת.
אך קודם לבדוק אם יש משהו.....

בברכה,

היי, ראשית תודה על התשובה המהירה
אני אתאר לך מצב מחיי היומיום, הוא לרוב עובד, מגיע בשעות הערב, הילדה במסגרת עד 14:00 בבקרים אני מנקה ומבשלת (עקרת בית למופת! :) ואחרי השנת צהריים של הילדה אני לרוב מטפסת על הקירות, אנחנו גרים בעיר מרוחקת, המשפחות במרחק 20 דק נסיעה, ולעיתים אחרי טיפוס על קירות אני מתניידת באוטובוסים ונוסעת ומטיילת נוסעת למשפחה לרוב
בסופי שבוע אנחנו בבית, לא יוצאים כי אין בייבי סיטר, ניסינו כמה פעמים, תמיד ביקשו שנביא את הילדה אליהם (כמו שאמרתי- מרחק 20 דק נסיעה, וזה לרוב לילות שהילדה ישנה כבר ב19:30)
כאן נכנס הקטע של האובססיה שאני לא מוכנה שהיא תישן אצל הסבתות או בייבי סיטר להביא אותה עד אליהם
מבחינתי זה לא נוח לי, לא נוח לילדה, שצריכה את המיטה שלה והסביבה שלה (בת 3 וחצי)
בשעות היום כשהילדה ערה אין שום בעיה (היו פעמים אחדות)
אני מאוד פדנטית באוכל ודואגת שיהיה אוכל כל הזמן (ולא, אני לא אמא פולניה :) אם הכנתי לה חביתה והיא פתאום רוצה טוסט, אני אכין לה, ואם פתאום לא בא לה טוסט אלא בא לה לביבות גבינה אז אני יכולה למצוא את עצמי בפעם ה3 מטגנת ומכינה ולו רק כדי שתאכל
נורא חשובה לי הסטריליות, ואני מקפידה על שטיפת ידים (יש כלב בבית, שערות היא מכניסה ידיים לפה שלו) ותמיד אני שומעת את ההערות של ״איך אנחנו גדלנו ואיך את מגדלת״
האם זו אובססיה?!

מודה לך שוב..

אמא שלום,

כתבת משהו על "מטפסת כל הקירות" שזה משהו שיכול להגדיר שעמום ועוד..
מה קורה לך בזמן זה?

לגבי האובססיה, ממה שאת מתארת לא בטוחה בכלל שיש כאן הפרעה אובססיבית (הכל עניין של מינון, כמה פעמים אדם שוטף ידיים, עד כמה יש הימנעות ממצבים של לכלוך ואח"כ ביצוע מעין "טקס", כמו שטיפות ידיים חוזרות ונישות על מנת לבטל את החשיפה למה שמרגישים כמזוהם ומלוכלך).

לגבי האוכל של הילדה, אני לא חושבת שזה נכון להכין לה מספר ארוחות ערב ושזה עוזר לחינוך שלה. זה נובע מרגשות אימהיים שלך שאני מבינה, אך כל פעם לבטל את הארוחה הקודמת ולהכין חדש ב"לופ" לא נכון לא כלפייך ולא כלפי הילדה שיכולה לגדול עם עצמאות ועם קבלה של דברים ועוד.. כדאי לשנות שיטה זו ושאול אותה מה רוצה ואת זה תכיני.

חשוב שבכל זאת תצליחו למצוא זמן איכות זוגי לשניכם, כי חשוב להשקיע בזוגיות.
תנסו למצוא משהו בסוף שבוע.

אי אפשר כמובן לאבחן דרך הפורום. דרוש לשם כך שיחת עומק.

אדם אסטניסט (אוהב מאד ניקיון) הוא עדיין לא אובססיבי. אובססיה בדר"כ מכסה על חרדה כלשהי.

בברכה,

מירי שלום,

מתי החלו השיחות של חברתך לשעבר עם בן זוגך? האם זה היה מתחילה הקשר ביניכם? יכולות להיות סיבות שונות לניסיונותיה ליצור קשר. שימור הקשר דרכו וקבלת מידע על בן זוגה לשעבר (=אח שלו), האם דרככן נפרדו בצורה לא טובה? האם הוא מקנאת, תלותית ועוד ועוד סיבות.

מה שחשוב הוא מה בן זוגך עושה עם זה ואיך את מגיבה לזה ואיך שניכם בקשר מתמודדים עם משהו שמציק לך.

ראשית, יתכן ובן זוגך לא מיחס כל חשיבות לניסיונותיה ליצור קשר.
מה שהייתי ממליצה לך לעשות זה לשוחח גלויות עם בן זוגך שאת שואלת את עצמך מהן המטרות של הטלפונים שלך אליו היא שהייתה חברה שלך בעבר ומכך את רואה טעם נפגם בכך וזה מפריע לך. אם אינו רואה שום חשיבות בטלפונים שאין שם שום קשר, לא צריכה להיות בעיה לסיים אתו באומרו שהוא בקשר, שהוא לא מחפש כרגע ידידה, בצורה אסרטיבית, לא תוקפנית חלילה. ואם לא תבין, שלא יענה לשיחות שלה יותר. צריך לעיתים להסביר שמה שנראה לצד השני כפעוט וחסר משמעות, לאחר יכול להיות משמעותי (וזה יכול לקרות לכם בעוד מצבים וגם הפוך..)

אם הוא מושך ואומר מה זה מפריע לך, זה שטויות וכו'.. הייתי בודקת יותר איפה הקשר איתה חשוב לו, ממקום שבאמת מנסה להבין...
בדר"כ אנשים מגיבים יותר טוב לניסיון לדבר ולא לניסיון לשפוט אותם.

המקום של לשוחח הוא חלק ממערכת יחסים בריאה.

ונשמע שיש לכם לא מעט במשותף וזה מצוין ואת יכולה גם את לציין בשיחה.

חשוב שלא תתעצבני ותגיעי למצבים שאת "משתגעת" כי זה פוגע בעיקר בך ולא משיג את התוצאות, אלא להביא את המקום שאת מרגישה לשיח ביניכם למה בדיוק הטעם לקשר עם חברה לשעבר ומה מידת ההשפעה של זה עליך.
חשוב לקחת בחשבון שגם בתוך זוגיות כל אדם הוא פרט ויש לו חברים/תחביבים וכו'.. אך מקרה כזה עם רגישות של חברה לשעבר שמתקשרת.. זה קצת יותר רגיש.

אני מאחלת לך הרבה הצלחה

קודם כל תודה על התשובה המהירה, כמו שכתבתי השיחות האלה התחילו בזמן שאני והחבר נפרדנו הפעם הראשונה זה היה לפני 4חודשים, נכון אחרי שהיא נפרדה מאח של החבר שלי , התחילו ההצקות שלה... לא יודעת מה היא מנסה להשיג בזה, אבל מה שהכי עיצבן אותי שלא הייתי בבית יומיים הוא נפגש איתה נתן לה כסף .. ואני לא ידעתי מזה בזמן שלא הייתי ... אחרי כמה ימים שחזרתי היא מתקשרת לחבר שלי בוא נשב ביום חמישי בערב אני באזור, חצופה כאילו שהוא גבר פנוי, אחרי שדיברתי איתה בטלפון והבהרתי לה שאין לה למה להתקשר לחבר שלי יותר ול היא המשיכה בשלה, אתמול היא שוב התקשרה אליו התחלתי לצעוק עליו והוא אמר חבל שסיפרתי לך.. אני לא יודעת מה לחשוב, למה הוא לא מבין שזה מפריע לי אני רוצה לקחת את הדברים שלי ולהיעלם, אין לי כוח כבר..

מירי שלום,

לא ברור מה כוונותיה אך כדאי לך לפנות לבן זוגך ולא אליה.
יתכן שהיא מישהי שאוהבת להטריד, שיש בה קו אובססיבי שאולי היא חושבת שיש סיכוי אתו, באמת לא ברור מה הרקע שם ומה הרקע של הבחורה.

המוקד כאן הוא מערכת היחסים שלך ושל בן זוגך, במיוחד כשיש תינוק/ת בדרך וגם אם לא היה, חשוב היה לטפל בזה כי זה מציק בתוך הזוגיות שלכם.

המלצתי נשארת, לדבר אתו, לומר לו שאין לך בעיה שיהיו לו חברים, את מעודדת את הפרטיות שלו וגם שלך וגם את המקום הזוגי (אם זה מה שאת מרגישה כמובן)
אך לא ברור לך ואת שואלת אתו מה התועלת ומה המטרה שהקשר שלה מביא..
למה הוא צריך לעזור לך כספית? למה הוא מאפשר לה להתקשר ולהציק?
ולשתף אותו ברגשותייך שאתם בזוגיות ויש תינוק/ת בדרך ומה בדיוק המקום של הבחורה הזאת בחיים שלכם...

מאחלת לך הרבה הצלחה,

היי,ניסיתם לבדוק דיכאון אחרי לידה?לפי תאורך זה יכול להיות זה...

יוסי שלום,

זה מאד יפה שאכפת לך ואתה עוזר לאשתך ואתה רואה את מה שהיא זקוקה לו מבחינת תמיכה בגידול הילדות ובבית. אתה גם רואה את אשתך, אוהב אותה ורוצה בקרבתה.

האם יצא לך לשוחח אתה וכוונתי לא "על הדרך", אלא שיחה עמוקה שבה היא יכולה להעלות עם מה לא נוח לה? (חזותית? רגשית? עומס? דברים נוספים?) שתהיה ביניכם תקשורת טובה ובונה ושם אתה יכול להביע את ההבנה שלך אליה וגם את הרצון שלך לשמר את המקום של הזוגיות.

לעיתים כשתינוק נולד הוא עשוי לתפוס מקום בגידול שלו ויש צורך להחזיר את המקום המאזן בבית, כזה שמאפשר את מרחב הגידול לתינוק/ות וכזה שמאפשר גם לזוג /יחיד לקחת מרחב שלו, גם אדם בתוך זוגיות הוא פרט בפני עצמו).

חשוב לצאת מידי פעם, להקדיש מקום למיניות. להחזיר את זה לחייכם.

אני מבינה את המחשבות שלך סה"כ אתה אדם מיני ומיניות הוא מקום בריא וכדאי להחזירו לקשר שלכם.

הייתי ממליצה לכם, אם אינכם מצליחים לשוחח ביניכם, לפנות למטפל/ת שהוא גם מטפל/ת מיני/ת בהכשרתו.

לאחר תשובתי אני שולחת לך הפניה גם לפורום מתאים שישפוך אור נוסף בנושא שהעלית

מאחלת לך הרבה הצלחה

הפניה לפורום הנוסף,

בברכה,

לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: [a href='Forums/פורום_מין_וסקסולוגיה' id=link]מין וסקסולוגיה[/a].