פורום יחסים, זוגיות ונישואין - יש לך שאלה?

דנה שלום,

לא, זה לא אומר עליך כלום, טוב להבין אם יש סיבה ספציפית שציין לפני (שגם על דברים מסוימים ניתן לעבוד בזוגיות ולאו דווקא להיפרד או "להאשים מישהו").

מה שכן טוב לקחת ממערכת יחסים לאחר פרידה היא להבין מה קרה שם -

האם היא הייתה טובה והוא פשוט החליט לקום? האם היה חסר שם משהו?

איך את הרגשת בקשר?

להבין את מכלול הדברים שהרכיבו את הזוגיות הזו ואת מה שאת היית בזוגיות הזאת ומה שהוא.

כמה זמן הייתם ביחד?

לנסות להבין דברים ש"ילכו" אתך לקשר הבא.

מאחלת לך הרבה הצלחה,

עמי שלום,

אני מבינה את המצוקה שלך ומציעה שנבחן מספר שאלות יותר לעומק כדי שיהיה לי יותר מידע ואוכל לתת לך מענה מקיף יותר.

ציינת ש"אשתי לא עצמאית" איך זה בא לידי ביטוי? האם עבדה לפני האירוע שתיארת (הכוויה?) באילו תחומים באה לידי ביטוי חוסר העצמאות?

איך הייתה מערכת היחסים שלכם לפני האירוע האחרון?

יש לכם ילדים?

איך הקשרים שלך עם הוריה? משפחתה?

מה שצריך לבחון פה זה ראשית מה קרה, מעין "ניתוח האירועים" "ניתוח מצב".

מדוע פנתה למשטרה ומה היו טענותיה?

לגבי יעוץ משפטי, במידה ואכן זה ילך לכיוון גירושין הייעוץ יכול להיות גישור, יעוץ של עו"ד (חלוקת רכוש וכו'.. לא ברור לי מה אתם חולקים יחד - ילדים? רכוש משותף? וכו'..)

יתכן וזה משבר שתוכלו לעבור אותו אבל צריך יותר פרטים לבחון את זה.

ניסיתי למקד אותך במספר שאלות, חזור אלי ואנסה לתת מענה מקיף יותר.

בברכה,

תודה רבה טלי השארתי לך הודעה במשיבון אשמח אם תוכלי לחזור אליי חג שמח ותודה שוב

אני שלום,

המצב מורכב.

יש כאן מספר דברים -

ראשית - האם החלטת כבר שאתה לא רוצה לתת הזדמנות לזוגיות עם אשתך? מה העמדה של אשתך? האם שוחחתם על כך? אני מבינה שבטלפון ציינה שהכל כרגיל.. אך צריך משהו מעבר לשיחה טלפונית.

זה כיוון אחד.

ברור לי שהייתה כאן פגיעה ותקופה שהזנחתם מעט את הזוגיות והיו מתחים סביב נושאים כלכליים ובנוסף, מה שקרה לאשתך במקום העבודה והפגיעה הזו שקרתה באמון.

אז נקודה אחת היא האם רוצים ללכת בכיוון של לשקם את הקשר ולבחון אותו מהבסיס ולבנות משהו חדש היום ממקום חזק וטוב? אין ספק שיש כאן עבודה ותהליך וכן תצטרך להיפרד מחברתך אם תרצה את הכיוון הזה.

מאידך, זה לא פשוט אם אשתך בחו"ל ואתה בחוסר ודאות וגם נמצא בקשר עם אישה שיש לך רגשות כלפיה.

סיום קשר כרוך גם בחלוקת רכוש, משמורת ילדים (אם יש אך לא ציינת זאת), וכו'.. בוודאי שאם לא מעוניינים להישאר יחד אז עושים זאת ונפרדים.

אני בהחלט מבינה למה אתה כותב שאתה "מתפוצץ מבפנים" אתה למעשה משקיע אנרגטית בשני נשים שני קשרים (אף שאחת בחו"ל)...והלבטים הם לא קלים.

הצעתי אליך היא לא להישאר עם כל זה לבד. זו לא החלטה פשוטה והייתי מציעה לך שמישהו מקצועי ילווה אותך בה.

אני מציעה לך לפנות למטפל/ת שהוא גם מטפל/ת זוגי/ת (תלך לבד) וזה יעזור לך לעשות סדר בכל מה שאתה מרגיש/חושב/חווה ועוד.. לקראת קבלת החלטה מושכלת ונכונה עבורך.

מאחלת לך הרבה הצלחה,

אז זהו נפרדתי מחברתי. ההרגשה הכי שפלה שהייתה לי אי פעם.
להגיד שאני שלם עם זה ? רחוק מזה.
סיימנו בזה שהיא אמרה לי תשכח ממני , תמשיך הלאה כמו שאני עשיתי...
תחושת ההחמצה והגעגועים אוכלים אותי מבפנים, האם יכולה להיות כזאת התאהבות אחרי חודש?
היא כינתה אותי כבעל נטייה להרס עצמי , היא צודקת עד שהיה לי קצת טוב אחרי כל הטראומות שעברתי מהצבא ועד לחיי הנישואים הרסתי את זה.
אני יודע מה מחכה לי עם אשתי , כנראה שלא אדע מה חיכה לי עם חברתי...

רציתי להוסיף שאנחנו בני 30,
שמדובר בבחור חכם וגבוה ויפה ויחסית מסודר כלכלית, כך שאין לו שום בעיה בעיני למצוא בחורה אחרת יפה וחכמה ואשת שיחה.

אתמול נתתי לו את כל הדוגמאות שכתבתי על מה שחסר לי והוא לא סתר אף אחת מהן. לא אמר לי שאני טועה והוא כן חושב עליי, כן מתגעגע, כן אוהב.

רק חיבק אותי ולא ידע מה להגיד חוץ מזה שלדעתו מה שאני מדברת עליו מאוד נדיר וגם שהוא כן חושב שחוסר ההסכמה בנושא הדת עוצר אותו.

ענת שלום,

עונה לאחר קריאת שתי הודעתיך.

אתייחס למספר פרמטרים-

לעיתים גם אם אדם לא מדבר או מתנהג את מה שחשוב לך (הבעת רגשות, מחוות רומנטיות כפרחים ועוד) אין זה אומר שהוא לא אוהב.. יש אנשים שפחות מראים את רגשותיהם.

אך זה עדיין לא מעיד על כך שאין נוכחות לרגשות האלו אצלם.

אני קוראת מדברייך שיש איזה בסיס של אי הסכמה על רקע דת (אם את יכולה לפרט - עד כמה יש אי הסכמה, עד כמה אי ההסכמה הזו עלולה לפגום בקשר ובעתיד?)

יתכן והוא חושש מהתקדמות קשר בגלל מה שציינת (שכל אחד מחזיק בעמדה מסוימת שחשובה לו בחיים) אך חשוב שנבין עד כמה המרחק גדול הוא ועד כמה ניתן לשלב את אמונותיך ואמונותיו בחיים הזוגיים.

טוב מאד ששוחחת אתו על רגשותיו, תקשורת זוגית היא קרקע לכל מערכת יחסית זוגית ואם אין את המקום שאפשר לפתוח את הדברים בצורה לא שיפוטית, אלא בצורת העברת מסר של מה אני מרגיש, מה חשוב לי וכן לשמוע את הצד השני, משהו מתפספס בקשר.

לגבי הסוגיה של תשוקה, געגועים ועוד.. זה מאד משתנה מזוגיות לזוגיות, אין נוסחה אחת שנכונה לכלל בני הזוג שחיים בעולם.

כל זוג יוצר לו את הזוגיות שלו, אשר כוללת את המרחב הזוגי, התכנים המשותפים ואת המרחב האישי, הכוללת את התחביבים של כל צד, החיים של כל צד, אותם אפשר להביא אל תוך הזוגיות ואני קוראת מדברייך שחשוב לך מאד לשמוע את קולו בתקשורת בניכם.

אני חושבת שחשוב לבדוק מה קורה בבסיס הקשר ואם את יכולים להתגבר על הבסיס של מה שאתם לא מסכימים עליו ולעבוד על הנושא הזה ומשם להתחיל לבנות משהו משותף ולבדוק איך זה אפשרי.

במידת הצורך ניתן להיעזר בטיפול זוגי.

מאחלת לכם הרבה הצלחה,

חוסר ההסכמה דובר ביננו רבות והוא גדול מידי. אין עתיד לקשר.
שנינו יודעים את זה ועזרת לי להבין שכנראה אני מצפה להרבה מידי ממנו לאור המצב הזה.
הרי העמקת הקשר רק תביא לפגיעה יותר גדולה כשניפרד. אז אולי זה ככה, ואולי זה כי אנחנו לא מספיק מתאימים גם מבחינות אחרות.

אני נשארת עדיין וסיבותי עימי.
והוא, כנראה שלא מעוניין עדיין להתמסד ולכן קשר כזה נוח לו כרגע.

אני פשוט צריכה להניח לזה.

תודה.

זה בסדר גם לקבל החלטה כשבשלים אליה.

בהמשך להודעות הקודמות, הוא אמר לי שהוא חשב על הדברים ובאמת אין לו תשובות.
הוא מבין למה אני מתכוונת ולא יודע למה הוא לא מרגיש ככה כלפיי ולא מרגיש צורך להיות יותר קרוב כמו שהייתי רוצה.

אני בכ"ז איפשהו חושבת שיש לו איזה מחסום שבגללו הוא לא באמת מכניס אותי לחיים שלו ומשתף אותי ביומיום שלו כמו שאני חושבת שכדאי וחשוב בקשר בריא וחזק.

ורציתי לשאול ..
הוא בן יחיד להוריו, והיו הרבה שנים קשות שבהן הם עבדו קשה שעות ארוכות.
סיפר שמכיתה א' הוא היה חוזר מבי"ס לבד לגמרי לבית ריק עד שעות הערב לפעמים המאוחרות.
ולכן למד לדאוג לעצמו ולהעסיק את עצמו ואפילו לבשל וכו' ...
הוא גם כן אדם מאוד חברותי, וגם תמיד עסוק במשהו - קורא או צופה במשהו, אבל לעולם לא משתעמם כשהוא לבדו.

יכול להיות שכל זה קשור גם לזה שהוא כל כך רגיל להיות לבד?
ולא רק לזה שאין עתיד לקשר או לזה שאני לא מספיק מושכת אותו (מנטלית ופיזית)

או שאולי אלה סתם דברים שנוח לי לחשוב ...

תודה רבה על התשובה.

ענת שלום,

יש אנשים שיודעים להעסיק את עצמם וגדלו בצורה כמו שאת מתארת את בן זוגך ונאלצו להיות עצמאיים בגיל יותר צעיר.

אולם, לאור כל מה שציינת ביניכם, לא ברור אם דווקא זה מה שקשור למה שקורה בקשר ביניכם, כיוון שציינת שיש פערים באמונות (דת) שהן בבסיס הקשר ביניכם.

ציינת שכל אחד מכם נשאר כרגע בקשר מסיבות שונות אז נשאלת שאלה והייתי בוחנת אותה עם עצמך, מה חשוב לך כיום שיהיה נוכח בקשר לאור כל מה שתיארת עד כה.

מאחלת לך הצלחה בכל החלטה,

תודה על התשובה המהירה אני פשוט באמת מוצאת את עצמי שואלת לגבי מה אם אתעורר בעוד כמה שנים ואבין שעשיתי טעות שנלחמתי להמשיך , זה הגיוני בכלל?

מוטי שלום,

את מסביר את עצמך טוב.

אני חושבת שזה מאד חשוב וראוי להערכה ולא ברור מאליו שאתה מודע למה שאתה חווה וכשאדם מודע למה שעובר עליו (בטחון עצמי, השוואתיות לקשרים קודמים, פחד מכישלון, פחד ש"ההיסטוריה" ביחסים תחזור על עצמו. זוהי כבר יותר ממחצית הדרך לטפל בה....

אני קוראת מבין שורותייך שהפחד הוא לא ממנה, אלא אולי שהיא תיפרד ממך ואז תהיה במקום הננטש, מה שיותר מעורר חוסר שליטה וחוסר אונים.

יתכן והדברים נראים לך טובים מתי מכדי להיות אמיתיים.

חשוב מאד לא להשוות קשרים.

בני אדם הם יצורים דינמיים, הם משתנים, מה שהיית בעבר, הוא לא מי שאתה היום.
הקשר שהיה לך עם חברה קודמת או חברות קודמות הם לא הקשר שיש לך עם החברה הנוכחית.

חשוב לבחון כמה נקודות: האם יש לך חשש מהתקדמות הקשר למשהו רציני יותר?

האם אתה לא מאמין שמגיע לך קשר טוב ורציני?

האם אתה נוטה בחיים להשוות דברים? (אתה מול אחרים, דברים שלך מול דברים מהעבר בכלל)?

האם יש משהו שבכל זאת חסר בקשר והיית שמח לעבוד עליו ולשפר אותו (וזה גם טבעי ובסדר ואינו מעיד שהקשר אינו טוב).

יש לך איזה דיסונאס בין המקום הרגשי והשכלתני. אתה מבין שאתה רוצה את בת זוגתך והיא אותך, אך יש מס' קולות שמחזירים אותך אחורה וגורמים לך לשאול, האם לעשות הפסקה, לחפש עוד וכו'... אני בספק אם הפסקה מגיעה מהמקום הנכון ולא מהמקום של ההשוואתיות, העבר והביטחון וזה המוקד שכדאי להתחזק בו.

חשוב לעבוד על אותם "קולות" ולהתחבר אליהם ולהבין מה קורה לך שם. אפשר גם במידת הצורך להיעזר בשיחות אצל איש מקצוע.

אני מאחלת לך הרבה הצלחה,

אני לא חושש להתקדם ההפך,אני נהנה ככל שאנחנו מגלים אחד את השני יותר אך הקולות שאת מתארת מטילים בי ספקות שאין להם בסיס. בקשרים הקודמים יכולתי להצביע על נקודות שגרמו לנפילה וכאן אני לא יכול להצביע על משהו ספציפי וקול קורא לי להפסיק ואני מרגיש נורא רחוק ממנה עכשיו אהל בלי יכולת לעזוב אני יודע דרם אקשיב לקול הזה שמערער אותי אני אפגע בשנינו וזו תהיה כניעה לחוסר בטחון שלי ולעצמי שהתרגלתי להתרסקויות

מוטי שלום,

אני ממליצה לך לשוחח על כך עם איש מקצוע.

לא כי "אתה לא בסדר" ממש לא.

לפעמים בחיים לכל אדם באשר הוא אדם, יכולים להיות דפוסים, חששות ועוד.. וזו מתנה מאד גדולה לעבוד עליהם, להשתחרר מהם, להיות מסוגל לנוע במקום יותר של חופש ולא של חששות מרובות...

הייתי ניגשת לאיש מקצוע לשיחות לעבוד על סוגיה זו. זה עשוי לעזור לך גם בקשר הנוכחי, בכלל בזוגיות ופעמים רבות כאשר מטפלים במשהו בשיחות אצל איש מקצוע, זה משפיע לטובה על תחומי חיים נוספים, כיוון שמקבלים כלים להתמודדות ומתחזקים מבפנים.


מאחלת לך הרבה הצלחה,,

יוסי שלום,

האם אתה יודע מה השתנה ביחס של ההורים? בגישה שלהם?

מהי ההתנגדות שלהם היום? האם קרה משהו בקשר?

האם היה טריגר (זרז) למה שאתה מתאר?

אם תוכל לפרט קצת יותר, אוכל לתת לך מענה יותר מקיף.

בברכה,

היה אכן הישתנה לפי דעתי הם קובעים עפ מראה ראשוני זה קשה מאוד להחזיק כך קשר שההורים לא מוכנים לקבל מה עדיף לעשות להיות בקשר בסתר או להיפרד כי מצד אחד אני לא רוצה שהיה קרע מה עליי לעשות להיפרד או להמשיך למרות שההורים שלה אינם רוצים כלל לדבר עימי ולא מוכנים לשמוי

יוסי שלום,

ממה שציינת, הם התרשמו ממך בהתחלה וקיבלו אותך כך שזה לא ע"פ מראה ראשוני.

מה בכל זאת השתנה? האם היה לכם ריב? האם קרה משהו?

בגדול - קשר שמסתירים אותו הוא בעייתי כי הוא יכול להתגלות בסוף ולא צריך לחיות בסוד.

אתה מציין שהם לא רוצים לדבר אתך, ממה שאתה מציין כנראה קרה משהו?

אולי אם תשתף נוכל לחשוב על פתרון? בלי לדעת פרטים, קשה לתת מענה.

בברכה,

דני שלום,

הייתי מציעה לך להמשיך בזוגיות ולקבל החלטה על נישואין בהמשך הדרך. (כותבת על סמך מה שאתה מציין).

זוגיות היא משהו שאפשר לעבוד עליו ולטפח אותו ולבחון ולבדוק תמיד מה עוד רוצים שיהיה בו, מה טוב בו, מה חסר בו, מה חשוב לכם בו עוד ועוד..

הייתי מציעה לשניכם לעבור כזה תהליך שיציף בדיוק את הנקודות שאתה מעלה כאן בפורום: את החששות, את המקום של השאלות לגבי מושגים כמו אהבה, דאגה, של מה שעברתם וגם את הטוב שיש לכם במערכת הזוגית ולקבל את ההחלטה בהמשך.

ממליצה מאד לשוחח על הדברים בכנות, בהדדיות ובצורה מזמינה, ניתן להיעזר גם בטיפול זוגי (לא חייב להיות ארוך טווח) בכל מעגל החיים (גם לפני נישואין) זוגיות מציבה אתגרים וניתן (ורצוי) לתת להם מענה ולהתפתח.

בהחלט הייתי יוצרת את ההתפתחות ובוחנת מה אפשר עוד לעשות ולענות על מה שאתה מציין כאן, לפני ההחלטה על נישואין, זאת מבלי לפגוע בזוגיות שאתם בונים.

אני מאחלת לכם הרבה הצלחה,

מיה שלום,

אם תוכלי לתת יותר פרטים מעבר למה שכתבת, זה יכול לעזור לנתח את המצב טוב יותר.

מס' נקודות שאני מעלה כאן:

האם יש לך עדיין קשר רגשי אל האקס? האם בתקופה שנפגשתם זה היה סביב סקס או שניסיתם לחזור האחד אל השנייה?

האם הלבטים שלך לגבי הקשר החדש שאת כיום נמצאת בו, עם הבחור בן ה- 45, הם סביב נושא המשיכה המינית או שיש שם עוד נושאים שאת מתלבטת לגביהם.

האם הייתם במצב אינטימי? איך את מרגישה אתו מבחינת: איש שיחה, חבר, אינטימיות בכלל מעבר לסקס, בילויים משותפים, מעניין לך אתו ועוד..

אני מזמינה אותך לחזור אלי עם המענה לנקודות אילו ואוכל לתת מענה יותר רחב.

בברכה,

אז ככה
לקשר שהיה אין לי כוונה לחזור נפרדתי מסיבות שלא היה טוב לי בקשר . מגיע לי יותר נפגשנו כן אבל למטרה אחת מינית מצידי.
לגביי הקשר החדש לא ממש יצאנו מדברים הרבה היתה התקרבות אינטימית לא מעבר. לא שכבנו אני לא ממהרת גם פחות נמשכת ניראה שהוא זורם איתי.
כי גם לא יצא לנו לצאת. פעם אחת רק הוא גם גר קרוב אליי לא הזמין אותי וגם אני לא למרות שהוא רצה. הוא מעניין ואני מעניינת אותו בשיחות . רווק בן 45 .זה נשמע לך מתאים. אמר שלא הכיר מישהי כמוני. הוא רציני יש פה קצת שיוצא שנפגע ממני ואני
מגיבה גם בכעס . וחשבתי לוותר אם זה ככה .זהו אם זה מספיק. תודה

מיה שלום,

תראי, חשוב לבדוק כמובן מה הצרכים של כל אחד מכם בקשר ומה הציפיות שלכם להמשך (הוא רווק בן 45, האם הוא מעוניין בקשר שהוא זוגי? האם נושא הקמת משפחה חשובה לו?)

מעבר לכך, משיכה מינית היא משהו שיכולה גם להתפתח והיא גם מושפעת ממה שקורה בקשר (גם מחוץ לחדר המיטות).

האם יש תקשורת טובה, הערכה אח כלפי השנייה ועוד..

את מציינת שטרם קיימת יחסים.

חשוב לבחון מה קורה לכם זוגיות, אם מתעורר כעס, האם אפשר לדבר עליו בתוך הקשר? האם אתם יכולים לדבר על מה שקורה לכם בתוך הקשר? (תקשורת היא בסיס מאד חשוב בתוך קשר זוגי).

נשמע שאת אמביוולנטית (מתלבטת) לגבי הקשר. חשוב לבדוק מה טוב לך בו, מה חסר לך בו, מה חשוב לשניכם.
הייתי אפילו משוחחת ביחד אתו על הצרכים, על מה חשוב לשניכם שיהיה בקשר ואז רואה מה קורה בו.

מאחלת לך הרבה הצלחה,

סי שלום,

אני חושבת שאני זוכרת את הסיפור ששיתפת כאן.

אם אינני טועה, העלינו כאן אפשרות שיש משהו שאולי הוא חושש ממנו בחשיפה והאפשרות לשוחח על כך ביניכם בצורה הדדית. נדמה לי שציינת אז שיש לו בת שדואגת לו כמו אימא....?

יתכן ויש לו חששות שונות מכל מיני סיבות שלא ברור מהן

אם הוא מכיר אותך לילדות - את "אמיתית" ו"קיימת" (יש דמות נשית ש"מחליפה" את אימא, מה שעשוי להיות לא פשוט מול בנותיו).

האם הוא בשל להכניס זוגיות חדשה, על כל המכלול שלה, לחייו.

האם מוקדם לו מידי?

האם יש קושי עם אחת הבנות והוא חושש מהמפגש?

התשובות תבונה משיחה משותפת של שניכם.

לא ברור האם ניסיתם לעשות שיחה כזאת? היכן החששות שלו ממוקדות? האם יש משהו שאת יכולה לעזור שם? (רגשית) לבחון יותר מאיזה מקום ממוקדות החששות שלו.
אני חושבת שזה היה מה שציינו אז.

לגבי מה שקורה היום.

מצד אחד, לא הייתי ממליצה לך להלחיץ אותו ולשלוח לו הרבה מסרונים או מיילים אך כן הייתי מעבירה לו את המסר הכללי שאת הייית מאד שמחה להיפגש ולדבר על הכל - ללא האשמות, ביקורת או שיפוטיות, אלא ממקום של כנות והדדיות ואם פגעת בו באיזו אמירה, את מתנצלת על כך וזה היה ממקום של רצון שהקשר יהיה טוב ופשוט הדרך הייתה פחות טובה באיך שביטאת זאת (קורה)...

הזמנה כזו פחות תלחיץ אותו כי הוא ירגיש שהוא לא מוזמן ל"משפט" או ל"חקירה"
אלא למשהו מאד הדדי ששניכם שייכים אליו לגמרי.

מה דעתך?

בברכת חג שמח,

שלום טלי



הייתי שמחה באמת ליצור עם בן זוגי פגישה שבה נדבר על הכל למרות שהוא טיפוס שמסתגר בזמן שיש בעיה.
אציין שבערב חג כתבתי לו סמס שבו בירכתי אותו לחג
אביו התקשר אלי בערב חג לברך ושאל מדוע איננו באים לבקר עניתי לו את האמת שבנו אינו מדבר איתי כבר שבועיים ולא יכולתי להתאפק ובכיתי.אמר שאינו נוהג להתערב אך ידבר עם בנו ויעדכן אותי בכל מקרה...
בן זוגי כתב לי בתשובה לשאלתי אם נגמר הקשר בינינו...ענה לי אני לא חושב שנגמר...
אני שואלת אם לא נגמר אז למה הוא לא מדבר מתקשר כותב?
הרי הלחץ שהוא טוען שיש לו עכשיו תמיד היה כמו לכולם ותמיד מצא זמן לדבר ולהיפגש איתי.
חוסר התקשורת הזה איתו גומר אותי וכזה הוא בכל ויכוח הכי קטן הוא בוחר להסתגר ולהיעלם עד שיירגע לדבריו.
אציין כי במכתבי הראשון אליו לאחר המקרה התנצלתי על הטיימינג שבו פניתי אליו אך לא על דבריי שעליהם אין לי מה להתנצל [ביקשתי ממנו שיעשה לי קצת מקום בחייו]
אני אוהבת אותו מתגעגעת אליו מאוד אך איני מצליחה להבין את ההתנהגות הזו.
איך אוכל ליצור איתו פגישה שכזו והלוואי ויסכים.
לפעמים אני שואלת את עצמי האם הוא ויתר עלי?אך מצד שני היו לנו תכניות שהוא העלה על מגורים משותפים ובכלל...האם אפשרי שאהבתו אליי תיפסק כך?
ואולי הוא בכלל לא אהב אותי?

יש לי המון שאלות אליו והרבה מה לומר לו אך בגלל שהוא אדם רגיש ביותר ופגיע וצריכה לשרול את מילותיי אליו אני שומרת זאת לעצמי ואני יודעת שזו בעיה בפני עצמה.
אנא עיזרי לי ביעוץ איך ליזום פגישה אפילו עם אדם שלישי שיהיה נוכח....

בברכת חג שמח ובשורות טובות

סי שלום,

אני מבינה אותך מאד, זה לא פשוט להיות בסיטואציה שאת נותרת עם הרבה שאלות ללא מענה ואין לך עם מי לשוחח כעת.

לא הייתי מציעה לך לערב אדם שלישי בתוך הקשר, גם לא אל פגישה כי הדברים צריכים להיפתר ביניכם ו"מתווך" לא יועיל לכם.

אפשר להעביר אליו מסר כללי שאת תשמחי לשוחח אתו על הדברים באופן הדדי ומזמין ומשם הכדור בידיים שלו ואת יוצאת מהתמונה מתוך הידיעה שעשית מה שאת יכולה בשביל ליצור אתו קשר.

במידה והוא יוצר אתך קשר (ואם את מציינת שיש אצלו דפוס כזה של הסתגרות ולקיחת זמן לעצמו בזמנים כאילו, יתכן מאד והוא כן יצור קשר).

אז תשוחחו על הכל בהדדיות, כולל מה את מרגישה שבשעת ריב/כעס/אי הבנה הוא מתרחק ואת נותרת בתחושת חוסר אונים (ללא האשמות, אלא לשוחח על רגשות וכן לשמוע אותו ולדבר על הקשר בכלל).

תשתדלי בתקופה זו לעשות לעצמך טוב - לצאת, לפגוש חברות, כל מה שאת אוהבת ועושה לך טוב.

מאחלת לך הרבה הצלחה

חסוי שלום,

הסיפור מכיל בתוכו כל מיני תכנים.

נשמע לי ממה שאתה מעלה שלא הייתי ממהרת להינשא.

אני לא יודעת עד כמה היא בשלה כרגע לצעד זה וזה לא קשור אליך.

ראשית, בן אדם לא נכנס לבית סוהר בגין שיחת הטרדה טלפונית..

בית סוהר זה בגין מעשה פלילי יותר חמור (אינני עו"ד אך בכל זאת).

מהצד, נשמע שלבת הזוג שלך (יתכן) יש מחשבות טורדניות על נקמה, כעס ועוד.. שכנראה לא מרפות או מניחות לה וכדאי לה לגשת לטפל בכך כי לא כדאי לסבול על דברים שאירעו בעבר.

יתכן והצעת הנישואין היווה "טריגר" למה שקרה והחזיר אותה אחורה אך אין לדעת.

האם היא בחורה שלווה? האם מצב רוחה יציב? איך היית מתאר אותה? איך היא מדברת? חושבת? משתפת?

כי על פניו זה נשמע כמו משהו שהיא לא אמורה כבר להתעסק אתו והוא מטריד אותה מעבר למה שאדם צריך להיות מוטרד ממנו וזה מאפיין מחשבות טורדניות.

אז אני לא מאבחנת אותה, זה יתכן וכדאי ללכת לבדוק זאת

איש לא אשם, ניתן רק לטפל ולהרגיש טוב יותר.

באשר אליך, הייתי לוקחת עוד זמן ולא ממהרת ואם אתה רוצה לצאת בסדר אתה, אני הייתי אומרת את האמת לאמיתה, שאתה מזהה שקורה לה כך וכך, שהיא מרגישה כך וכך, שחשבת על כך, אתה לא רוצה ללחוץ אותה וזה בסדר ותעודד אותה לקבל עזרה על מנת להשתחרר מכל זה. לנישואין חשוב להיכנס כשאדם פנוי למקום הזה ולא ממקום נפשי לא פשוט....

אני מאחלת לך הרבה הצלחה.

חסוי שלום,

הסיפור מכיל בתוכו כל מיני תכנים.

נשמע לי ממה שאתה מעלה שלא הייתי ממהרת להינשא.

אני לא יודעת עד כמה היא בשלה כרגע לצעד זה וזה לא קשור אליך.

ראשית, בן אדם לא נכנס לבית סוהר בגין שיחת הטרדה טלפונית..

בית סוהר זה בגין מעשה פלילי יותר חמור (אינני עו"ד אך בכל זאת).

מהצד, נשמע שלבת הזוג שלך (יתכן) יש מחשבות טורדניות על נקמה, כעס ועוד.. שכנראה לא מרפות או מניחות לה וכדאי לה לגשת לטפל בכך כי לא כדאי לסבול על דברים שאירעו בעבר.

יתכן והצעת הנישואין היווה "טריגר" למה שקרה והחזיר אותה אחורה אך אין לדעת.

האם היא בחורה שלווה? האם מצב רוחה יציב? איך היית מתאר אותה? איך היא מדברת? חושבת? משתפת?

כי על פניו זה נשמע כמו משהו שהיא לא אמורה כבר להתעסק אתו והוא מטריד אותה מעבר למה שאדם צריך להיות מוטרד ממנו וזה מאפיין מחשבות טורדניות.

אז אני לא מאבחנת אותה, זה יתכן וכדאי ללכת לבדוק זאת

איש לא אשם, ניתן רק לטפל ולהרגיש טוב יותר.

באשר אליך, הייתי לוקחת עוד זמן ולא ממהרת ואם אתה רוצה לצאת בסדר אתה, אני הייתי אומרת את האמת לאמיתה, שאתה מזהה שקורה לה כך וכך, שהיא מרגישה כך וכך, שחשבת על כך, אתה לא רוצה ללחוץ אותה וזה בסדר ותעודד אותה לקבל עזרה על מנת להשתחרר מכל זה. לנישואין חשוב להיכנס כשאדם פנוי למקום הזה ולא ממקום נפשי לא פשוט....

אני מאחלת לך הרבה הצלחה.

חסוי שלום,

הסיפור מכיל בתוכו כל מיני תכנים.

נשמע לי ממה שאתה מעלה שלא הייתי ממהרת להינשא.

אני לא יודעת עד כמה היא בשלה כרגע לצעד זה וזה לא קשור אליך.

ראשית, בן אדם לא נכנס לבית סוהר בגין שיחת הטרדה טלפונית..

בית סוהר זה בגין מעשה פלילי יותר חמור (אינני עו"ד אך בכל זאת).

מהצד, נשמע שלבת הזוג שלך (יתכן) יש מחשבות טורדניות על נקמה, כעס ועוד.. שכנראה לא מרפות או מניחות לה וכדאי לה לגשת לטפל בכך כי לא כדאי לסבול על דברים שאירעו בעבר.

יתכן והצעת הנישואין היווה "טריגר" למה שקרה והחזיר אותה אחורה אך אין לדעת.

האם היא בחורה שלווה? האם מצב רוחה יציב? איך היית מתאר אותה? איך היא מדברת? חושבת? משתפת?

כי על פניו זה נשמע כמו משהו שהיא לא אמורה כבר להתעסק אתו והוא מטריד אותה מעבר למה שאדם צריך להיות מוטרד ממנו וזה מאפיין מחשבות טורדניות.

אז אני לא מאבחנת אותה, זה יתכן וכדאי ללכת לבדוק זאת

איש לא אשם, ניתן רק לטפל ולהרגיש טוב יותר.

באשר אליך, הייתי לוקחת עוד זמן ולא ממהרת ואם אתה רוצה לצאת בסדר אתה, אני הייתי אומרת את האמת לאמיתה, שאתה מזהה שקורה לה כך וכך, שהיא מרגישה כך וכך, שחשבת על כך, אתה לא רוצה ללחוץ אותה וזה בסדר ותעודד אותה לקבל עזרה על מנת להשתחרר מכל זה. לנישואין חשוב להיכנס כשאדם פנוי למקום הזה ולא ממקום נפשי לא פשוט....

אני מאחלת לך הרבה הצלחה.

קרן שלום,

האם הודעתך, אליה את מקשרת את הודעה זו נכתבה מזמן?

אם כן/לא ואת מוצאת אותה האם את יכולה להצמיד הודעה זו לשרשור של ההודעה הקודמת, כך שרצף ההודעות יקרא יותר נכון?
(במקרה זה, השרשור, אף אם נכתב בעבר, "יקפוץ" למעלה).


בברכה,

קרן שלום,

עונה כאן לאחר מענה בהודעתך הראשונה.
בנושא האימא, יהיה כדאי לשוחח אתו בצורה מכבדת מה היית רוצה שיהיה ולשמוע מה קורה לו בקשר אתה.

כשיש זוגיות, ההורים גם חלק מהזוגיות במובן הרחב של המילה כי הם חלק מהמשפחה, אין זה אומר שאין גבולות ושאין לכם מקום של מערכת היחסים שלכם לבד ואילו דברים שבהחלט אפשר לשוחח עליהם ביניכם ולהחליט איך את משמרים את המקום הזוגי וכן מכבדים את האימא, אך לא בצורה שתחדור לכם אל תוך הזוגיות.
מה שחשוב הוא שביניכם תשורר הבנה, הדדיות, קבלה ואכפתיות, משם אפשר להצליח.

בברכה,

קרן שלום,

מספר פרטים שאני אעלה כאן גם ככיוון עבורך לחשוב עליו וגם את יכולה לחזור אלי עם תשובות יותר מפורטות למענה רחב יותר כאן.

בני כמה אתם?

חשיבה לקראת צעד קדימה לקראת עתיד עשוי להביא חששות ולהציף שאלות כמו: האם הוא האחד? האם משהו חסר לי? ועוד. זה בסדר גמור.

גם לא צריך להיות 100% בשלמות עם קבלת החלוטה אלא מספיק בשלמות ובטוב שהוא האדם עבורך לזוגיות.

מה חסר לך במערכת היחסים? מה היית רוצה יותר שיתקיים בה אם את יכולה לפרט (ציינת משהו לגבי עומק מצדו. האם את מרגישה שיש לך איש שיחה? חבר קרוב?)

נסי לחשוב על הדברים הטובים שיש לך בקשר ועל מה את מרגישה שאולי היית רוצה שעוד יהיה בקשר ואת יכולה לחזור אלי עם כל זה לתשובה יותר מפורטת.

באשר להשוואות עם חברים/זוגיויות קודמות. זוגיות אחת אינה דומה לשנייה. לכל זוגיות האיכות שלה ולכל אדם מכלול התכונות הטובות והפחות טובות שלו. איש אינו מושלם והשאלה עם מה ועם מי אנחנו מוכנים להשלים כבני אדם בבחירות שלנו.


בברכה,

שלום שירה,

אילולא היית מוסיפה שזה קרה פעם נוספת בהריון הראשון, הייתי מכוונת אותך לדבר על זה איתו ברצינות, להבהיר גבולות ולנסות להמשיך הלאה משם.

אך נראה שמדובר במשהו עמוק יותר. אולי משהו עובר עליו סביב ההריונות שלך והיציאה שלך להורות מול הזוגיות שנשארת בצד, אולי משהו שקשור ביחסים ביניכם ומרגיש צורך לצאת החוצה. אני לא יודעת אלא רק משערת.

הפניה ליעוץ היא רלוונטית מאוד גם לעכשיו. הייתי מציעה לגשת שוב, לבחון יותר לעומק, ובעיקר להעביר לו את המסר שככל שהוא ימשיך כך הוא עלול לאבד את האמון שלך לחלוטין ולפיכך גם את התא המשפחתי. לשניכם זה חבל, ובפרט לך שכרגע את בעיצומו של בניית הקן ובתוך היריון.

הדבר, לסיכום, מאותת על בעיה ביחסים ביניכם. כשצד אחד יוצא "לציד" אחר, זה מאותת על בעיה, ולכן - גייסי אותו ליעוץ בהקדם,ובתוך החדר עם המטפל הבהירי מה את מרגישה, ללא חשש. יש צורך חשוב לשים את הדברים כפי שהם, לעשות "עצור", ולבדוק מה הוא מוכן לעשות כדי לעורר מחדש את האמון ביניכם.

בברכת חג שמח,

ר שלום,

מה שעולה מאד ממה שאת כותבת הוא מה המקום של האמון בקשר שלכם ומה את מרגישה.

לשני אנשים בקשר זוגי, חשוב שיהיה גם את המקום של הפרטיות וזה כולל את הנייד הפרטי, את הפייסבוק ואת מצלמת המחשב.

האם יש סיבה שאת מבקשת לצפות בכל אילו או מבקשת ממנו לא להשתמש בהם?

האם את חוששת מחוסר שליטה ממצבים? האם את חוששת לקשר? מה עולה אצלך באשר לדברים אילו?

כמו שחשובה הפרטיות שלו, חשובה גם הפרטיות שלך.

כתבת שאין לך ניסיון בקשרים. זה בסדר, אפשר ללמוד, מדובר בתהליכים.

אינני יודעת מה הוא מבקש ממך בתמורה לבקשותייך, לא ציינת זאת.

יתכן והוא מגיב מהמקום שאינך בוטחת בו או שהוא מתגונן, לא ברור.

חשוב לבדוק עם עצמך מה את מרגישה ואת מוזמנת לחזור אלי עם תשובה יותר מקיפה ונוכל לנסות לראות מספר נקודות.

בברכה,

את צודקת אולי האמון שלי בו מעורער וזה בגלל שכבר ראיתי בעבר שהיינו בקשר שהוא דיבר עם בחורה והחמיא לה ..הוא מחובר להרבה אתרי הכרויות .כמובן שהוא טוען שזה היה סתם משיעמום וזה לא יחזור . וכן בהתחלה הוא זה שהיה מבקש ממני לראות שיחות לסגור פייס ואני עכשיו ''נידבקתי '' ממנו גם . והאמת אני רואה שבדרך כלל האשה היא ''המצליחה בקשר להשיג את רצונותיה בדרכי נועם או אחרות . והאשה בדרך כלל מצליחה לומר את המילה האחרונה בשכנוע אך הוא זה שמנסה לומר את המילה האחרונה לקבוע להחליט ואם זה לא ככה אז הוא נוקם מחכה להחזיר בנקמה כדי שאני ארגיש את מה שהוא הרגיש .למשל ..גם בסקס אם במקרה הוא לא נהנה אז למחרת או כעבור זמן הוא פתאום יעשה משהו באמצע כדי שאני לא אהנה וארגיש כמוהו מה שהרגיש ... (ואנחנו לא ממש שוכבים עדין )... האם ככה זה אמור להיות ? וגם כשאני מעצבנת אותו הוא מתווכח בלי סוף פעם קילל עכשיו מתאפק לטא לקלל אבל אומר אם אקלל ואומר לך מה אני חושב אז חבל לך .. ואחר כך נירגע ומחמיא ואוהב ומפנק ....הוא מאד מפנק וקונה ונותן ...ולאר'ג .. אולי אני מצליחה בסוף אבל זה אחרי המון ויכוחים מה דעתך ??????

ר שלום,

מערכת היחסים שלכם היא מאד לא פשוטה ממס' היבטים -

אתם מתקשים לתקשר אחד עם השנייה בצורה בונה ואפקטיבית - אשר תבינו בו אחד את השנייה (תקשורת הינה הבסיס בזוגיות).

יש לכם מאבקי כוחות ואתם מתנהגים אותם בתוך הקשר ("מענישים" אחד את השנייה - אם הוא לא נהנה, אז הוא "יחזיר לך" ועוד).

תוקפנות מילולית כגון קללות

קשיים באמון, מה שגורר שאתם לא יכולים להרגיש פרטיות גם בקשר וצריכים להתבונן בפייסבוק/נייד וכו'...לא מרגישים "חופש" גם במקומות פרטיים.

לאחר הבנת המצב הזה חשוב לתקן אותו.

האם שוחחתם פעם על מערכת היחסים ביניכם? על הקשר? על מה כל צד מרגיש בו? על מה הייתם רוצים שיהיה לכם בקשר? מה אתם אוהבים אחד אצל השני? מה חסר לכם בקשר?

שיחה הדדית, מזמינה ומאפשרת, שבו אתם יכולים להיות גלויים ולא שיפוטיים.
המטרה בשיחה כזו אינה לנזוף.. אלא להגיע להקשבה הדדית ולשנות.
כולל העלאת הקשיים מתוך רצון אמיתי שזה יהיה אחרת.

חשוב להביא ביניכם את הדברים, שתדברו עליהם.


בברכה,

שלום לך לילך,

אני מבינה שהתסכול והכאב גם נובעים מעוצמות המשברים. כל משבר שתיארת בפני עצמו יכול לעורר הרבה תסכול וקשיים בהתמודדות.

נראה שבעלך מתקשה בעיקר סביב כך שאכן, כפי שציינת, אין בידיו את הכלים הנכונים להתמודד. הוא זקוק להכלה רבה ולהחזקה רגשית, אך לא בטוח שאת זאת שאמורה להחזיק את הכל. אני בפירוש חושבת שכדאי שיתייעץ עם איש מקצוע, להפנות אותו אפילו לשיחות מספר עם מטפל (יש גם אימון אישי שיכול לעזור). החשוב הוא להסביר לו כי את מתקשה להתמודד עם מה שהחיים זימנו לכם, כאשר הוא לא "מתרומם" ונותן גם לך כוחות. חשוב מאוד שתעבירי לו את החוויה האמיתית שלך- את התסכול, העצב, הכעס, החמלה כלפיו וחוסר האונים שלך-שאינך יכולה לעזור לו. כשאת מגייסת אותו לשיחה ורואה שהוא כן מעוניין לעזור לעצמו, אמרי לו שכדאי שישקול אופציה של טיפול, אימון אישי או סדנאות לצמיחה ולחשיבה חיובית. את תוכלי להתגייס גם לתהליך ואז תוכלו להיות מועצמים זוגית בנוסף, שזאת מתנה בפני עצמה.

בברכת חג שמח,