פורום יחסים, זוגיות ונישואין - יש לך שאלה?

שירן שלום,

הפכתם מזוג למשפחה. הפיכה למשפחה היא שינוי משמעותי בחיים והיא משנה את מערכת המשאבים בבית. הילדים זקוקים לטיפול, להתייחסות, לאהבה ועוד..

כמובן שאין כוונתי שהזוגיות לא זקוקה לטיפוח של אהבה, יחס, חום וכו'.

את מציינת ששניכם שונים באופי מבחינת "מזג" את "היפר", "פתיל קצר" ובעלך אדיש, עם זאת, כן נתן לך התייחסות, פינוק, תשומת לב ואהבה.

יתכן שהשלמתם אחד את השני עם התכונות האלו שלכם ויכול להיות שבהמשך הדרך (וזה בהחלט יכול לקרות בזוגיות) שדברים שמושכים אותנו אצל בן/בת הזוג יותר מאוחר לפתע מפריעים לנו....

חשוב כן לעשות שינוי כי לחיות בבית כשאתם רבים כל הזמן, לחילופין מתנהגים את הכעס (לא מדברים תק' ממושכת) משפיע על הזוגיות, משפיע על הילדים, בזמן שאפשר ללמוד אחרת ולבחון מה השתנה ואיך אפשר להחזיר דברים לזוגיות, גם במצב החדש שנוצר - עם המשפחה ואף ליהנות מכך.

האם יש סיבה שבעלך סיים את הטיפול הזוגי לאחר שתי פגישות?
האם את יכולה לדבר עם בעלך ולומר לו שבטיפול זוגי אתם יכולים לשוחח בהדדיות, במקום בטוח על הקשיים ושהיום זוגות רבים הולכים לטיפול זוגי, החל מזוגיות חברים, כלה בתחילת נישואים ובכל מעגל החיים כי החיים והזוגיות הם התמודדות ודורשים "תחזוקה"....

מה אתם מחליטים? האם זה להמשיך לחיות תחת ריב? האם זה להיפרד
או כן לתת את הסיכוי לעבוד על הקשיים ועל הדפוסים שלכם - ללא האשמות ולבחור לצמוח מהם?

אני מציעה לכם לדבר ואם אתם בוחרים להמשיך - מאד ממליצה ללכת על טיפול זוגי.
אף אם יש לבטים, גם אז כדאי ללכת לטיפול זוגי על מנת לראות אם יש מקום לעבודה משותפת.

אני מאחלת לכם הרבה הצלחה

תודה רבה על ההתיחסות המהירה!!
אין שום סיבה שהוא הפסיק ללכת לטיפול לאחר שתי פגישות. הוא פשוט טוען ש"חבל על הכסף", קנינו בית לפני שנה וחצי ואנחנו צריכים להיכנס אליו בעוד כחודשיים ואנחנו לחוצים כספית, אך הסברתי לו שזה לא משנה, אז לא יהיו לנו מנורות לבית או טלויזיה גדולה אבל היחסים שלנו יהיו תקינים ויהיה לנו טוב אך זה פשוט לדבר עם הקיר. אפילו אמרתי לו שאני לא מסוגלת לחיות ככה יותר ואם לא נלך לטיפול זוגי אז אני רוצה להתגרש כי לא טוב לי. הוא פשוט אמר "את רוצה להתגרש, אין בעיה". בעצבים כמובן. אז ביקשתי מימנו לעזוב את הבית והוא פשוט חזר מהעבודה כאילו כלום, כרגיל מתעלם מימני ומהרצונות שלי, וכבר עזבתי את הנושא. תביני שגם כשאנחנו במצב "בסדר", מדברים רגיל ולא רבים - אף אחד מאיתנו לא מסוגל סתם ככה לבוא לשני ולתת חיבוק, נשיקה. אפילו הסקס הוא טכני לחלוטין. היה לנו יום נישואין, לא נתנו אפילו חיבוק. היה לי יום הולדת הוא לא חיבק,לא נישק.פשוט שלח לי הודעה "מזל טוב...." כשהיה לו יום הולדת ממש הייתי צריכה לנשום עמוק, לגשת אליו ולתת לו חיבוק מאולץ.כמה נורא שזה נשמע. פשוט את כל האנרגיות שלו הוא משקיע בילדים ואני כבר לא מענינת אותו יותר. הוא חי עם המשפחה שלי ועובד איתם בעסק המשפחתי (עם המשפחה שלו הוא לא כל כך בקשר) ואני מרגישה שהוא כבר לא אוהב אותי וחי איתי מתוך נוחיות. כמובן שהוא לא מודה בזה ובטח לא אומר את זה.
אני באמת שלא יודעת מה לעשות. אני לא רוצה להתגרש אבל בטח לא לחיות עם מישהו שלא נותן לי אפילו מבט כשהוא נכנס הבייתה.ולהישאר בגלל הילדים-עד מתי?עד איזה גיל?
אני פשוט מיואשת.

שירן שלום,

בוודאי שלא בכל מחיר חיים בזוגיות ואי אפשר להתפשר על דבר במערכת יחסים ומה שאת מתארת מצריך התייחסות וטיפול. את הזוגיות הזאת צריך לעורר ולטפל במה שקורה בה.

אני הייתי בכל זאת מגייסת אותו, לא ממקום של איום להתגרש (אני יכולה להבין שלפעמים כשמאד כועסים אנשים אומרים כל מיני דברים) אך זה עלול להשיג את המטרה ההפוכה וזה חוסר שיתוף הפעולה שלו שגם כך הפך למשהו בדינמיקה ביניכם - שהוא אדיש.

המטרה כאן היא כן לגייס אותו.

הייתי ניגשת אליו כשאתם לא במצב של ריב ומעלה את הנושא שאתם עוברים לבית חדש וזה משהו חדש ואפשר לפתוח דף חדש גם בזוגיות כי את מרגישה שלשניכם יש איזה מטען (ללא שיפוטיות) ויש לך אמונה שאפשר לנסות לפתור אותה ושכסף שווה את ההשקעה הזאת - שיהיה לכם טוב ושיש גם ילדים ויש לכם אחריות. וכן, שאת מוכנה לעבוד גם על החלקים שלך (איש מאתנו לא מושלם) ובכך את גם לא מעלה אותו ל"בעייתי" שבזוגיות אלא למקום הדדי של זוג שרוצה להתפתח ולעבוד על דפוסים.

אופציה נוספת, אם יש מצב כלכלי שנכנסתם אליו בגין הוצאות הבניה, היא להיעזר בשירות של יעוץ לנישואין שיש בחלק מהשירותים החברתיים שממוקמים במועצות מקומיות/ערים ושווה בהחלט לבדוק מה יש באזור מגוריכם (הטיפול שם מסובסד, מטפלים טובים (כמובן שחשובה כימיה בין מטופל למטפל), ומשקללים את הכנסות בני הזוג וקובעים עפ"י כך מה יהיה התשלום.

במידה וגם לזה הוא לא יסכים ללכת, הייתי בוחרת בתוכנית אחרת וזה ללכת לטיפול פרטני לבד אצל מטפל/ת שהוא גם מטפל/ת זוגי/ת ומנסה לעשות שם סדר ולבחון מה קורה לך בזוגיות, מה חשוב לך ומה היית רוצה ומנסה לבחון עם איש מקצוע לאן כדאי להמשיך.

להכריח אדם ללכת לטיפול זה לא תמיד אפשרי. ללכת בעצמך - זה אפשרי וזה יעזור לך ואולי זה יעורר משהו והוא יצטרף ואם לא, שווה לשקול את הקשר אבל גם לזה הייתי ממשיכה בעזרה מקצועית - הייתי מנסה למצות את הכל.

אני מאחלת לך הצלחה רבה

הדס שלום,

יש פרמטרים שונים שעלולים לפגוע בחשק המיני.
יתכן ואילו הכדורים נגד דיכאון ואז אפשרי להתייעץ עם הרופא שנתן אותם האם יש חלופה בתרופה אחרת לאותה מטרה.

דבר נוסף, משבר שעברתם במערכת יחסים עלול להביא לחוסר חשק למין

כל ההתמודדות עם הפיברומיאלגיה יכולה להביא לכך

תכנים שקשורים לזוגיות שלכם, הלחץ כל הזמן ש "צריך" לא מוסיף לכך גם, מאידך, בהחלט כדאי לטפל בדברים אילו כי חבל לותר על זה לך, לבעלך ולמערכת היחסים שלכם.

ראשית, זה מצוין שאתם הולכים לטיפול זוגי, בו אפשר לדבר גליות, במקום בטוח, עם איש מקצוע על עצמכם, על מה שחשוב לכם, על מה שחסר, על איך הייתם רוצים שיהיה לכם בזוגיות ועוד.. שם אפשר לאחות את המשבר שביב ולנסות דווקא לצמוח ממנו.

יתכן והייתי מתחילה אפילו מהתקרבות אינטימית וליהנות מהדברים הקטנים, מהנשיקות, חיבוקים וכו'.. לפני שממש חוזרים ליחסים מלאים.

תומכת מאד בהמשך הטיפול ומאחלת לכם הצלחה בכל מה שאתם עובדים עליו.

לאחר תשובה זו, אני שולחת לך הפניה לפורום נוסף שישפוך אור גם על מה שאת מתארת,



.

לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: [a href='Forums/פורום_מין_וסקסולוגיה' id=link]מין וסקסולוגיה[/a].

שר שלום,

איך היית מאפיינת את הזוגיות שלכם לפני שהחל המצב של הריבים, התסכולים, המתח והמקום היותר "לבד" שבן זוגך לוקח במערכת היחסים שלכם?

תראי, להמשיך כך זה בעייתי ובוודאי אם את מתכננת ורוצה ילד, מה שיעצים את המצב הזוגי הנוכחי שלכם. ילד צריך להגיע כשיש קרקע זוגית יציבה שיכולה לקלוט אותו באהבה (לא מושלמת, כי באמת אין שלמות ביחסים, אהבה ועוד בין בני אדם, אך לא במקום של ריבים בלתי פוסקים ונתקים).

אם את מעוניינים לבחון מה בעצם קרה לכם בתקופה הזו, מה הייתה הדינמיקה שהביאה לתקשורת הזו, אני ממליצה לשוחח ביניכם ואם לא תצליחו, אני ממליצה על פנויה לעזרה מקצועית לטיפול זוגי. אם בעלך לא ירצה, יש אפשרות גם ללכת למטפל לבד שהוא גם מטפל זוגי.

כי מגיע לכם להיות בנישואין מספקים יותר ולבחון מה שורש הדברים שהביאו לכל הכעסים, המריבות והמצב בבית - עוד טרם יש ילדים. אם בעלך לא מוכן להיות שותף לכך, יש אינדיקציה לכך שאולי לא רוצה שינוי וכדאי לשאול איך הוא רואה את הדברים ומה הוא רוצה בזוגיות שכלם (בצורת שאלה, לא בצורה שיפוטית)..

אני מאחלת לכם הרבה הצלחה,

שלום אושר,

אני בדעה שלפני שקופצים למקנות ולפתרונות של פילוג או פרידה, לנסות לפחות כמה פגישות רצופות אצל יועץ נישואים. ולמה? כיוון שביעוץ ניתן להעלות את הדברים מול אדם חיצוני, מקצועי, ונייטרלי, ובפן הכלכלי והרגשי מדובר בהשקעה של פחות אנרגיות מאשר בתהליך גירושין ארוך וקשה לשני הצדדים.

לפחות ביעוץ, יש תחושה שעושים משהו למען הנישואים וש"ניסינו" באמת, ולא סתם בחרנו בדרך התמודדות של בריחה והתעלמות מהקושי ללא איש מקצוע שינסה למצוא איתכם את הגשר אליכם.

יש כאן את טלי שהיא מטפלת מצוינת וניתן לפנות אליה.

בהצלחה,

שלום טל,

אם הבנתי נכון את דברייך, לבן זוגך יש סיבה לחשד. כלומר, את בפירוש יצרת קשר עם אותו בחור לאחר הפרידה וללא קשר לתכונות הטבעיות של בן זוגך, כמו קנאות, נתת לו "סיבה" נוספת לחשוד- אם יודע כמובן על יצירת הקשר עם האקס.

בכל אופן, יש לטפל בשורש הבעיה ולא בכל המסביב.. אתן לך טיפ להבחין האם הקנאות הזאת היא קנאה בריאה, או לא: האם את מרגישה חופשיה בחייך? יחד עם העובדה שאת מנהלת זוגיות? כלומר, אם את חשה שעל כל צעד את צריכה לתת דין וחשבון, שהוא חוקר אותך מדי על קשרים עם אחרים, שהוא מחליט על אורח חייך לרבות לבוש, חברות, או כל תחום אחר שמעיד על רצון לשלוט בך- הייתי ממליצה להתרחק.

אם מדובר בקנאה שהיא "עדינה" יותר, ברמה של שיחה מאוזנת בין שניכם ובהגעה לפשרה מתואמת, זה משהו אחר. אם הוא מעלה את התחושות אך לא קובע לך מה לעשות- זה גם בסדר.

בהצלחה רבה,

שלום אורנת,

פאסימיות היא בהחלט תכונה שעלולה להבריח בני זוג. מעבר לכך את גם מדברת על שינויים קיצוניים במצבי רוח ואין לך אפשרות לצפות את תגובותיו, שזה לא פחות מקשה על המצב.

אני שמה לב שבהתחלה היו לך המון רצונות וגם כוחות להכיל את המצב ולנסות לסייע לו. אני חושבת שמבחינת התפיסה האישית שלו הוא כן קורבן, והוא גם מאמין בזה, ולכן גם אוהב את זה- או בסדר הפוך- אוהב את זה ולכן מאמין ומטפח את התפיסה הזאת. מצד אחד זוהי תפיסתו, מצד שני מתעצבן וכועס, זה לופ ללא סוף.

אני חושבת שלא סתם החיים הביאו לכך שאת מתחילה להתרחק, הן מבחינת לימודים והן מבחינה רגשית.. לפעמים אלו תהליכים מקבילים, של חוץ ופנים, ויהיה סימבולי להסתכל על זה כך.

אני חושבת הלאה, על משברים שעתידים להיות כמו אצל כל זוג נשוי או משפחה, והחיים שלנו דינאמיים, ורצופים עליות וירידות. כאשר התפיסה היא כ"כ שלילית, עד איפה יהיה קצה גבול היכולת שלך- אדם אופטימי מטבעך וכנראה גם "מחזיק" רגשית מספיק טוב את החיים - האם תמשיכי לסחוב ולנסות לשנות, או שכבר תתייאשי? ולכך יש כבר סימנים בהווה. התחלת לפתח חוסר סבלנות ורצון לסייע.. וזה כמובן מוצדק וטבעי.

ולכן, אני מציעה, שכאשר תבצעי את שינוי המגורים, תנסי לקחת לך זמן למחשבה, כשאת רחוקה.. לבחון אם אכן טוב לך רחוק, או שאולי יש געגוע למשהו, לבדוק איפה את על הרצף שבין געגועים ומוכנות להתפשר ולקבל אותו as is - כמו שהוא בדיוק - או רצון להתחיל בקשר אחר עם אדם שתפיסת חייו דומה יותר לשלך.

שלום לך נשואה,

ממקום של אמונה, מקום ללימוד ולמדרש ותפילה הוא חשוב מאוד ומבורך. מצד שני, גם הצרכים שלך הם חשובים, ואולי לא מתנגשים עם הצרכים שלו.

החיים מלמדים אותנו שכשיש פשרו בין בני הזוג ואחד בא לקראת השני, יש גם יותר רצון לתת אחד לשני. ראשית את יכולה להציב את הגבולות שלך, מה היית מוכנה לבוא לקראתו ומה פחות- בהנחה ואכן יבנה צמוד לבית המבנה הזה.

לאחר מכן ניתן לחשוב איך בכל זאת ניתן לקחת מהתקציב של הבניה ולתעל לדברים שחשובים לך, ויותר מכך, בית מדרש לא חייב להיות רק מכיסכם. כל מי שיהנה ממנו ירצה בוודאי לתרום. אני לא יודעת איפה אתם מתגוררים, אך חשוב לערב מועצה, עירייה וכו' כדי לאפשר גם להם לעזור. ממה שאני מכירה מסביבתי, בד"כ יש הירתמות של הציבור הדתי לדברים מהסוג הזה. סה"כ פתאום אותה חברה מקבלת עוד משאב חשוב, וכמובן זה משמעותי מאוד.

ולכן, אם תגיעי אליו ברעיונות יצירתיים ובראש פתוח, תופתעי לגלות שהוא בהחלט יעריך את זה מאוד ואף ירצה לרצות אותך ולהגיע לקראתך מאוד, ולאפשר לך גם את סיפוק הצרכים שלך.

מילת המפתח היא: ויתור. אח"כ הדברים חוזרים אלייך...

עדי ,תודה על דעתך.אבל היתה לי תחושה שזו תהיה.ולפיכך מבקשת להגיב. אנחנו בית דתי יש תפילה וכבוד ללימוד ותפילה .מודה שיש בו ובחבריו תעוזה ורצון רוחני עז לרעיון ואפילו העיסוק שיש להם מכך.אבל לא קרוב לביתי . לא יהיו לי חיים . לא אוכל להגיד לאנשים אל תפריעו תהיו בשקט. אל תבואו מכאן ומשם את יודעת על לימוד לילות תיקון
מפגשים הרמת כוסית ועוד..שמחות קטנות ואפילו עליזות חג ומועד. אינני רוצה יותר ממה שיש לי כרגע בית עבודה זוגיות לשפר לתקן להחזיק לרצות לאהוב להיות אבל...
לא כאשר מסביב לא תקין לא בזוגיות לא במשפחה לא בילדים לא בכסף לא במראה ובשיפור הבית לא בהחלטות המשותפות הוא מבחינתי יכול לחיות לבד אם הוא רוצה.
וכסף על תדאגי הוא וחבריו כל אחד מביא קצת . מועצה לא רלוונטי. זה מקום פרטי.
ץתודה

היי

מרשה לעצמי להוסיף על דבריה המדויקים של עדי!

את כותבת > אינני רוצה יותר ממה שיש לי כרגע בית עבודה זוגיות לשפר לתקן להחזיק לרצות לאהוב להיות אבל... > לא כאשר מסביב לא תקין לא בזוגיות לא במשפחה לא בילדים לא בכסף לא במראה ובשיפור הבית לא בהחלטות המשותפות הוא מבחינתי יכול לחיות לבד אם הוא רוצה.

את מסתפקת באלו בעוד הוא רוצה ושואף ליותר! הרצונות שלכם צריכים להיפגש איפה שהוא באמצע כפי שעדי כתבה לך,

אולם דעתי האישית היא שאתם צריכים בראש ובראשונה לעשות תיאום ציפיות בכל מה שקשור לזוגיות שלכם, ורק אח"כ לשבת ולבדוק מה ניתן או לא ניתן להוסיף על הבסיס שיהיה איתן מספיק בשביל להחזיק עוד קומה למשל של רוחניות...
עיקרון הבית היהודי עומד על "קדושת הקשר הזוגי" לו הייתם שם...לא היו לכם שאלות וספקות והייתם בוודאי מסתדרים מצוין, כנראה שתצטרכו לעשות כמה שיחות כדי להבין יותר את "הצרכים" של כל אחד.

אני ממליץ לך להציע לו שתיגשו יחד לרב שמקובל על שניכם שבו תוכלי להסביר את עמדתך, דברי שם על הצרכים שלך ועל החששות שלך מבלי להתייפייף יותר מידיי כי "הזוגיות" שלכם תלויה מאוד בחוזק השותפות שיהיה ביניכם, וכל הרעיון יוכל לרקום עור וגידים רק בזכותך, אם הוא ישכיל לספק את הצרכים שלך ולעשות הכול! כדי שתהיי מרוצה אז ורק אז הרעיון שלו יבוא לידיי ביצוע ותהייה לו הצלחה אדירה.

בברכה
בני
נ.ב כתבתי תחת מתקפה רצינית של גראדים - בומים שלא מעולם הזה

שלום,בסופש קראתי כתבה על פסיכולוגית שכתבה את הספר "מה כבר ביקשתי"?
על גברים המתיחסים לנשים כ"אונס" ריגשי הם לא עושים כלום רע אלה להיפך אבל היא פגועה רגשית.מפחדת לעשות משהו שיפגע בו ובעיקר בה ובילדים.
כך גם אני כחודש לא תיקשנו ממש אבל באחת תקשרנו ומנסים לגשר אבל מה שקורה באמת בפנים בפנים לאחר התעשתות אינני רוצה שום דבר איתו . התחושה שאף פעם לא יהיה ממש "מהמם" את הילד צריך לגדל יחד אין ברירה את הגדולים נצטרך לחתן
שנזכה . לחיות יחד מה לעשות חייבים אבל לא ממש רוצה.אבל לא מפנימה כי ברגע שאצא או קצת אתלונן אמצא את עצמי בצער.מה עושים.
בניה= אמר שיעשה מה שאני רוצה שיפוץ שיפור אבל כדרך אגב השחיל "אל תדאגי הכל יהיה הבדר מבטיח לך ובד בבד נבנה את מה שאני רוצה כאילו משתיק אותי וממשיך ופתאום אני מגלה שפשוט אין לי איתו כלום ממה שאני באמת רוצה.
חופש וחוסר פחד בסביבת המגורים.

מה את רוצה ?
את צריכה לברר לעצמך אם את רואה בו את הפרטנר שלך לחיים
או אולי את עובדת בסביבה בה את מרגישה שיכולת להשייג יותר.
מן הסתם את מוחמאת בסביבה הגברית שאת חיה בה
והפער בין היש לבין מה שאולי יכולת לקבל מתסכל אותך.
אם זה כך אז בבסיסם של כל הרגשות המחשבות מסתתר רצון
לחיים שלמים עם גבר אחר .
ויתכן כי מה שעוצר אותך זה החשש שקר שם בחוץ אם תחליטי לעזוב.
רק תדעי כי המתח הזה שאת מחזיקה יוצר אצלך חוסר מקום לקבל את בן זוגך בחיים הפשוטים בינכם כי מייד מסתתרת מאחוריו דמות גברית מסוימת המוכרת לך מהחיים או מהעבודה שאותה היית רוצה לצידך.
אם זה כך את קרובה יוצר לדלת היציאה מאשר לכניסה...

....גדול! קרובה לבחוץ מאשר לכניסה. תודה זה רק כאילו. הרי אין שם כלום. לא חג לא שבת לא דעה ולא ממון. ז מה שיש כאן זה הטוב ביותר שאפר את זה אני יודעת. ומפנימה ועד לפני שנתיים שלוש אהבתי הכל אבל בתוכי פחדתי ויודעת שלא ניתן לשנות מנטליות ויופי. אז כןא ועשיו חיים עד העולם מה שנקרא. ולא הולכת לשום מקום אלה אם מלמעלה יחליט אחרת. נשארת כי אין מושג כזה אצלי לא משחקים שברו את הכלים.
אבל בתנאים מגבילים אבל בעירבון מוגבל עד לחשיבה אחרת ממשיכה גם אם זהכאילו קשה. אין ממש ברירה. הרי מה כבר רצינו.אהבה אין זה רק אינטרסים . כספ בא והולך מה לעשות אלה החיים חלומות מתגשמים אבל רק כאלה שניתן להגשים בטווח הקרוב.
משפחתיות יש רק למי שחזק ויפה. בילויים אין חו"ל אין כימה באמת יש לחפש שם. חופש לאישה בתוך מסגרת אין ממש. כי מה לא יכול להיות שהיא תעשה מה שהיא רוצה בזמן שיש ילד שעולה לכיתה א' וצריך לגדל אותו והדאגה בה גדולה עליו מנשוא שלה.
שרק יהיה טוב ובריאות זה הכל . כל טוב!

לא מזמן היא יצרה איתי קשר וביקשה שאעזור לה במשהו ומן הסתם הסכמתי.
כשעזרתי לה היא אמרה שהיא חושבת שהיא מוכנה לנהל את השיחה שרציתי, כמובן שהסכמתי כל הזמן הזה שעזרתי לה(לקח למה שהיא ביקשה ממני כמה ימים של פגישות) הראתי לה שהמשכתי הלאה, היא שמעה על הבחורות שיצאתי ושמעה שניסיתי להיכנס עם מישהי לקשר וזה לא הסתדר בסוף.
עכשיו אני כמו מפגר ולא מבין מה היא רוצה ממני,
יש לי עדיין רגשות(אהבה כבר אין אבל עדיין נשארה פינה בלב) וכמובן שאני יודע שאם היא תרצה לחזור היא תצליח לגרום לי לרצות גם,
אני מצליח למצוא רק 3 סיבות לדיבור הזה מהצד שלה
1) היא רוצה לעשות סגירת מעגל(שאני לא ממש מבין בשביל מה, היא עזבה אותי והמשיכה הלאה, בכל הפגישות שלנו בזמן שאנחנו פרודים, כבר דיברנו עלינו והגענו להסכמה שבאמת זה מה שהיה צריך לקרות וזה בסדר משני הצדדים, אז כבר עשינו את סגירת המעגל הזה)
2) היא מנסה לשמור אותי על אש נמוכה(כמו שאומרים, לדעת שיש לה לאן "לפול" כשעיניינים לא יסתדרו לה כמו שהיא רוצה(נראה לי שזאת הסיבה)
3)היא מעוניינת לבדוק מה המצב ולראות האם יש מה לדבר עלינו(בקיצור אולי לבדוק האם יש אפשרות לחזור)
עד שהוצאתי אותה מהראש שלי פתאום נופל דבר כזה ואני לא יודע איך להתנהג, האם להראות לה שכן יש לי התעניינות או שהיא משחקת בי(למרות שהיא לא בחורה כזאת)
עצות???

דש שלום,

מגיבה לאחר קריאת כל מה שהעלית.

תראה, אני מזהה מכתיבתך שיש לך מודעות לגבי דברים שקרו בקשר ביניכם.
מה גרם לכם להיפרד, מה היה ה"קש ששבר את גב הגמל" ומה הייתה ההתנהלות ש"הפעילה" אותך במהלך הקשר וגם בזמן שלא הייתם בקשר.

אם אני אתייחס לכל מה שאתה מעלה, מה שחשוב הוא לבחון עם עצמך ראשית כל, האם אתה מעוניין לתת לקשר זה סיכוי נוסף והאם אתה רוצה + מאמין שניתן לנסות זאת. לגבי מה שחווה האקסית שלך, כפי שהעלית ניתן לשער, לא ניתן לשלוט על מה שהיא רוצה.

אכן שלושת הדברים שהעלית הם אפשריים, אך אתה יכול לקבוע עם מה אתה מוכן להתמודד/מה אתה רוצה ומה את לא רוצה בחייך.

נניח אם אתה רוצה להכניס לחייך קשר רציני עם בחורה ולא להיפגע, אני מניחה שלא תרצה להישאר במעמד של "אש קטנה" אלא לקבל את מלוא "עסקת החבילה" עם חברה.

במידה ויש כאן סגירת מעגל (עניינים לא פתורים) ואתה מאמין שזה יעזור גם לך להמשיך הלאה, זה בסדר.

במידה וזה לחזרה ויש לך רצון כזה, זה אפשרי ואז אפשר ללמוד מן הלקחים שהיו בקשר לפני הפרידה, הדפוסים שהיו בזוגיות, מה אתם רוצים שיהיה בקשר כשאתם חוזרים, מה יהיה שונה, איפה חשוב לכם להתפתח בקשר ולגדול, מה חשוב לכם שיהיה יותר טוב, תוך סגירת הדברים ושיחה על הדברים שכאבו לכם מתוך מקום של חשיבה להמשך בריא ובונה.

אתה יכול לתת צ'אנס לשיחה כזאת, אך מראש לדעת שאתה לא יודע מה כוונתה ולשלוט (לא מהמילה "שתלטנות" אלה "בחירה במה שאתה רוצה")

ואם משהו לא מתאים (כמו להישאר על אש קטנה) לא להישאב למקום הזה.
בעיקר, חשובה המודעות למה אתה מחפש היום ולמקד את האנרגיה של לשם ולא לדפוסים שתישאב אליהם שוב ושוב.


אני מאחלת לך הרבה הצלחה.

אני לא אשקר,

תמיד הייתה לי הרגשה של "אם היינו חוזרים, אז יכולתי להבטיח שהפעם זה זה",

כן הייתי רוצה לנסות שוב,

אבל ישנם כמה דברים שלי קשה להתגבר עליהם ואני מאמין שאולי אם באמת הקו מחשבה שלה הוא לחזור אז גם לה יש דברים שיהיה קשה לשנות:

אצלי הבעיות הן:

1) הבחור שאיתו היא נמצאת ב"מערכת יחסים"

2) החברות שלה(בעיקר אחת מהחברות שהיא התחברה אליה ממש לאחר שגם היא נפרדה מחבר שלה, ואני והיא אף פעם לא הסתדרנו והיא תמיד מנסה להוציא אותי אשם כדי שהאקסית שלי תעיף אותי)

3) חברים משותפים שלנו התפרקו, בנים עם בנים בנות עם בנות(היינו חבורה שכולם היו זוגות ופתאום זוג אחרי זוג נפרדו)

אנונימי שלום,

תראה, מתייחסת לסעיפים שהעלית.

אם יש לה מערכת יחסים, לא כדאי לך להיות עוד צד בהם, רק אם היא תחליט לותר עליה ולהיות אתך עם כל המחויבות שבכך.

שנית, אני לא יודעת מה מטרתה של אותה חברה, אך אם היא מסכסכת ביניכם, יש מקום לשאול אם היא חברת אמת?

שלישית, חברים שהתפרקו אפשר לבחון למה זה התפרק, מה קרה שם? האם זה בעקבות הפרידה שלכם? משהו אחר? ואפשר לנסות ליזום להיפגש מידי פעם ביחד.

בברכה,

נטלי שלום,

את מתארת מערכת יחסים מורכבת שיש בה קושי גדול של אמון ודפוסים חוזרים של קושי גדול בתקשורת ותקשורת אשר באה לידי ביטוי בחוסר הבנה של אחד את השנייה (כולל הצרכים), כיבוד אחד של השנייה, מה שמוביל להתנהגות של הכעס במקום לדבר עליו - שזה מביא לאלימות, לצעקות, לביטויים הקשים שתיארת שאת מתמודדת איתם (כולל חוסר פרטיות - הנייד שלך).

אני מניחה שיש כאן איזה "לופ" שחוזר על עצמו, את או הוא כועסים ואז זה מזין את הכעס של השני/את ההרגשה שלא "אני לא מובנ/ת "אני קטנ/ה" וכו'..

ואז הגלגל חוזר ואתם לא מצליחים להגיע לתקשורת ומה שמזין את הקשר הם תכנים לא טובים ולא בונים של זוגיות הדדית עם הבנה והתבוננות.

ראשית כל, אף אדם אינו מושלם כמובן, אך יש קווים שהם "תמרור" בקשר שלא כדאי להגיע אליהם וזה באמת הדברים שאת מעלה כאן.

ציינת שאת מוטרדת מהשכנים, מהמשפחה ומהתדמית שלך בעיניהם אני חושבת שקודם כל, חשוב שתפתרו את הבעיות ביניכם.

האם לפני הנישואים היו דפוסים דומים? האם לפני שביתכם נולדה היו דפוסים דומים בקשר? (שאלות לחשיבה).

מתארך אני הייתי ממליצה לכם להיעזר בטיפול זוגי שישפוך אור על דפוסים בקשר, ששם תוכלו, במקום ניטרלי ובטוח לבחון בדיוק מה קורה בתקשורת ביניכם, מה חשוב לכם, מה חסר לכם, מה הייתם רוצים לשפר, מה הקשיים שעולים, ללא שיפוטיות וניתן לעשות עבודה מאד יפה ולהתפתח. זוגות רבים נעזרים, בין אם זוגות חברים, בין אם בתחילת נישואין ובין אחרי שנים רבות של נישואין.

זה בסדר וזה מומלץ.

להישאר במצב זה, עלול להחריף ולאמלל את שניכם ואת ביתכם ומגיע לכם אחרת...

אני מאחלת לכם הרבה נחת והצלחה,

לולי שלום,

את מתארת מצב לא פשוט ממספר היבטים, קטנים כגדולים יותר.

יש דברים שבהחלט אפשר לעבוד עליהם בקשר ויש דברים שיותר קשה אם אין את התקיימותם בבסיס הקשר הזוגי.

באשר לדחיית דברים, בין אם חברתיים שקבעתם, בין אם מטלות הבית, אלו דברים שבזוגיות טובה, שיש בה תקשורת טובה, אפשר לשוחח עליהם ולחלק את המטלות.

נישואין, ציינת שאת מתלבטת ולא יודעת אם את מאמינה במוסד הנישואין מאידך, את מחכה שחברך יציע לך והוא עוד לא שם. השאלה אם את לא מאמינה כי זה מהמקום של חוסר אמון בו, או שיש לך גם כך אמביוולנטיות שלך בכלל בנושא זה? או בהקשר של הקשר אתו בנושא זה בפרט? (נושא לחשוב עליו).

נושאים פיננסים, יתכן שאדם אדם מוציא יותר כספים מאדם אחר (אף שהמשכורות שונות) גם לאילו יש פתרונות ואם אין אותו חשבון בנק - מה יורד מכל חשבון, אפשר בתקשורת בונה לסדר את זה.

סיימת את פנייתך בכך שלא היית מאוהבת מעולם בבן זוגך, תראי, התאהבות היא שלב מאד נחמד, יש פרפרים וזה כיף, אולם שלב זה עובר והופך לאהבה בוגרת שהיא זו שחשובה במערכת זוגית. יש זוגות שלא החלו מהתאהבות ויש שכן. זה לא תנאי הכרחי לקשר.
מה שכן חשוב זה אהבה, אכפתיות, הדדיות, עניין ולכל זוג ואדם יש את הדברים שחשובים לו....

בנושא משיכה מינית וזה שאת לא רואה בו אובייקט מיני מההתחלה, כאן יש בעיה.
אם מעולם לא ראית בו אובייקט מיני ומעולם לא נמשכת אליו או נהנית אתו, איך היו לך השנתיים של קשר אתו?

האם את רוצה להמשיך בקשר ולותר על חיי מין?

את מציינת מספר פרמטרים שמתחילים לשפוך אור על מה קורה בזוגיות. אני מניחה שלא שמת לב אליהן רק בשבועיים שאינך עובדת. אני מניחה שזה היה קיים שם קודם.

אם את מאמינה שיש דברים שניתן עוד לעבוד עליהם בזוגיות זו ואת רוצה בכך, יש אופציות של טיפול זוגי, מיני, טיפול פרטני לך שישפוך אור ויעזור לך לקבל החלטות.
(תוך שיתוף פעולה של בן זוגך). חשוב לי לציין שלא כל בעיה ניתנת לפתרון ע"י עבודה עצמית. לעיתים חשוב להיעזר....

אך להמשיך כך לא כדאי. את בהחלט "מאותתת" על צורך בשינוי כלשהו.

הייתי בוחנת מה בכל זאת משאיר אותך בקשר, האם את רוצה לטפל בדברים, האם אפשר לשנות חלק מהם והאם אפשרי שזוגיות זו תצליח?

ואם לא, להמשיך הלאה ולהפיק את הלמידה מזוגיות זו, כי מכל דבר לומדים ומתפתחים.

מאחלת לך הרבה הצלחה,

שלום לך,

לא פשוט לעבור כ"כ הרבה חוויות של דחיות כשאתה בעצם לא ממש מזהה את הבעיה לגבי זוגיות, יכולות להיות הרבה מאוד סיבות. לגבי עבודה, חשוב מאוד לבדוק מול המעסיקים מה בדיוק הבעיה. יתכן חוסר אסרטיביות, חוסר ביטחון, משהו שאתה משדר והוא כנראה לא מספיק בטוח או בשל.

אני מציעה פעולה בשני מישורים- האחד, להתחיל באיזה "מסע" לגלות איפה הדברים שמעכבים אותך. זה יכול להיות למשל בסדנת אסרטיביות או כל אימון קבוצתי כזה או אחר. שם תפגוש הרבה מאוד אנשים שחווים כנראה אותו דבר. הם יוכלו לתת לך קצת תמיכה בין היתר.

הדבר השני הוא, להתחיל סוג של אימון אישי או טיפול אחר, פרטני, כדי לברר יותר לעמוק מה יש שם שמונע ממך להתקדם בהרבה מישורים בחייך. יתכן שנפלת על הבחורות הלא נכונות או על העבודות הלא נכונות. אבל העובדה שהרבה עבודות לא החזיקו מעמד, ולא היה לך קשר.. יכולות ללמד על כך שיש אלמנטים במה שאתה משדר כלפי חוץ שדורשים עבודה או מודעות, ואת זה בהחלט ניתן להשיג בטיפול.

לסיכום, ההצעה היא לפעול גם ברמת התמיכה הסביבתית על מנת לתת לך תחושה שזה לא רק אצלך וקצת טיפים. בשני ברמה האישית שהיא לא פחות חשובה כדי באמת להבין מהם הדברים האישיים אצלך שמכעבים אותך מלהתפתח.

בהצלחה רבה,

קראתי באינטרנט לגבי פסיכולוג תעסוקתי ארגוני שמתמחה באיך למצוא עבודה,ואיך להחזיק מעמד בעבודה...יותר בעניין של תעסוקה??....סדנת אסרטיביות לא יודע אם זה מתאים לי...אני לא ביישן בכלל ,יש לי בטחון להגיד מה שאני חושב ואני עומד על שלי לפעמים שצריך אולי בגלל שאני נראה ואני באמת בחור טוב שנראה לוק של ילד קצת,עדין קצת..אולי את מכירה סדנא אחרת?
ולגבי זוגיות אם יש לך איזה טיפול ספסציפי להגיד לי אז אשמח?

שלום,

פסיכולוג תעסוקתי בהחלט מתאים למצב אותו תיארת.

לגבי סדנאות, יש כל מיני.. רצוי לחפש עצמאית באינטרנט, אני בטוחה שיש מבחר גדול של פורומים. יתכן והפסיכולוג עצמו יוכל להפנות אותך.

לגבי זוגיות, יתכן וטיפול פרטני יכול לסייע לך בכך, אך אם אתה כבר פונה לפסיכולוג תעסוקתי, יתכן והוא יוכל לסייע יותר במציאת כיוון או הפניה לאיש מקצוע שמתאים. לא רצוי לקחת טיפול פסיכולוגי וטיפול נוסף, על אף שמדובר בתחומים שונים, אלא להתמקד ביעד אחד, כרגע נניח - התעסוקה, ואח"כ ביעד השני, הזוגיות. יתכן ושני התחומים יכולים להיפתר ע"י טיפול אחד, כלומר התמדה בתעסוקה והתמדה בזוגיות או כלים ליצירת קשר בעבודה וגם בזוגיות.

בברכה,

אובד עצות שלום,

תראה, היום ה"טרנדים" בהרזיה זה לא דיאטה, אלא אורח חיים בריא, ניתן לקרוא את זה בכל מקום.
חברתך יכולה להרזות וגם לאכול דברים שהיא אוהבת לנפש.
אני לא דיאטנית קלינית אך המושג תזונה נכונה ובריאה (+פינוקים בלי הגזמה..) נכון לכולנו כבני אדם, רזים, בעלי עודף משקל וכן הלאה.. זו דרך חיים גם כאשר תגיע למשקל תקין.

אני מציעה לך להתקרב רגשית לחברה שלך, אולם חשוב שזה יהיה בצורה נעימה ומכבדת ולא בצורה שהיא תרגיש רע עם עצמה, מה שעשוי להביא לאכילה רבה יותר.

ראשית, האם היה טריגר להשמנה שלה?
האם מדובר בעליה משמעותית? (כי יש הבדל בין עליה של 5 ק"ג לבין 20 ק"ג).

אתה יכול לומר לה שאתה אוהב אותה, לומר לה מה שאתה אוהב בה (בין אם חיצונית ובין אם תכונות אחרות).., כמה שחשוב לך הקשר ולציין שאתה לא מחפש שהיא תהיה אישה רזה, כי זה לא הטעם שלך, אך היית רוצה לתמוך בה כדי שתרגיש טוב עם עצמה, גם מתוך מקום של בריאות ואתם יכולים לקחת את זה כמקום הדדי, עתה כשאתם גרים ביחד, להכניס הביתה אוכל בריא, מידי פעם להתענג על אוכל לשם בריאות הנפש (עוגה, גלידה וכו'..).

לבשל ביחד ארוחות.

אם היא זקוקה לתמיכה יש קבוצות שתומכות בהרזיה.

אתה יכול גם לשאול אותה האם משהו מטריד אותה? (לנסות לברר דברים, כי יש סיבה לאכילה רגשית).

אין סיבה שתוותר על חיי המין שלכם...

אני ממליצה על פתיחות בנושא, בצורה לא שיפוטית ובהדדיות והבנה.

מאחלת לך הרבה הצלחה

שלום טלי,
תודה על התגובה.

חברה שלי יודעת שאני רוצה שהיא תרזה. אני לא מסתיר את זה.
מפני שהיא כל כך רגישה ושברירית אני רומז לה על זה בדרך של "צחוק" אבל שהיא תבין את המסר. אני לא בא אליה ואומר לה: "תקשיבי, אני ממש רוצה שתרזי". לעולם לא.
בבית אנחנו אוכלים אוכל שהוא יחסית בריא. משתדלים לא להשתמש בשמן והיא כבר כמעט הפסיקה לשתות שתיה מתוקה.
אבל..הרי כולנו יודעים שבלי ספורט מאוד קשה להביא לשינו. אני לא אוהב לרוץ.מודה.
אבל אני כן אוהב לעשות הליכות, ואני תמיד מציע לה להצטרף איתי, אפילו הורדנו אפליקציה שמודדדת מרחקים וכל זה..
אבל מה, זה תופס רק לשבוע.. ובגלל שהיא סטודנטית היא כל פעם מוצאת סיבה למה לא לצאת להליכה: מבחנים, עבודות להגיש..בלה בלה בלה.
ובינינו, זה תירוץ עלוב כי הרי תמיד יהיה משהו אחר שנוכל בגללו לדחות את ההליכה.
היום זה לימודים, מחר זה עייפות מהעבודה ומחרותיים זה התינוק שבוכה, הלא ככה?
היא פשוט מעדיפה לעשות דברים אחרים, כי לפתע אני כן רואה שהיא קובעת להפגש עם חברות, לזה יש לה זמן נכון?

באמת אובד עצות... )=

אובד עצות שלום,

לא הייתי רומזת "בצחוק" אלא מדברת אתה בדרך לא פוגעת ומאד אכפתית ואוהבת.

תראה, זה לא רק נושא הספורט כאן.

יש להניח שאם אדם עלה הרבה במשקל היה כאן טריגר.

אדם יכול לעסוק הרבה בספורט, אך אם הוא לא יאכל תפריט נכון, הוא יישאר באותו משקל... אתה לא יכול לעקוב אחרי כל מה שחברתך אוכלת (לא בבית ולא מחוצה לה).

אך כנראה יש סיבה לאכילה רגשית וצורך לראות מאיפה זה בא ולהתמיד בתפריט "שפוי", כזה שיכול להחזיק לתמיד.

אם ספורט זה לא משהו שהיא מתמידה בו כרגע, אולי בעתיד היא תוכל להתמיד בו יותר..

אבל אפשר בהחלט גם לשנות את דפוסי האכילה ואף לקבל עזרה מדיאטנית/קבוצה.

עד כאן הדברים הקונקרטיים יותר, לבד מזאת, איך הזוגיות שלכם?

בברכה,

היי טלי, תודה רבה רבה על תגובתך.

הזוגיות שלנו בסדר גמור, ממש נפלאה. יש ריבים פה ושם אבל לא משהו חריג ולא משהו שלא ניתן למצוא אצל כל זוג אחר.
אפשר אפילו להגיד שזה הדבר שהכי מפריע לי בה.
היחסים שלנו יכולים בקלות להתדרדר מפני שאני כרגע מעדיף שלא לקיים יחסי מין ולהיא להפך.. אני בטוח שמכאן את כבר רואה את העתיד לבוא.
ולמה אני לא מעדיף לקיים יחסי מין? בדיוק מאותה סיבה שלשמה החלטתי לכתוב כאן.
מה? להגיע למצב של לשכב איתה אך לחשוב על מישהיא אחר רק בכדי לסמן וי על זה ששכבנו? אני לא חושב שזה נכון לעשות למרות שאני יכול לעשות זאת.
אני חושב אולי "ללמד אותה לקח": את לא עושה מה שחשוב לי? אוקיי.. על אותו המשקל אני גם לא אעשה מה שחשוב לך.
אני לא חושב שאני יכול לבוא ולומר לה בפנים שזה מתחיל לדחות אותי בקיום יחסי המין
היא תשבר בו במקום!

אובד עצות שלום,

"להחזיר" לחברתך בהתנהגות (=להימנע מיחסי מין שהיא רוצה) על מנת "להעניש אותה" שהיא לא עושה מה שחשוב לך, עלול מאד לדרדר את היחסים ולא להגיע למטרה. מה שאתה מציין - ללמד לקח. זה למעשה "להתנהג את הכעסים והתסכולים" במקום לדבר עליהם.

אם אתם נמצאים בזוגיות טובה, זה לא מובן מאליו וחבל להפסיד אותה בגלל משהו שניתן לשינוי.

יש הרבה דברים שניתנים לשינוי ביניהם משקל, בעיות בתחום האינטימיות והמיניות ועוד. יש דברים שהרבה יותר קשה לשנות אותם כמו אישיות נוקשה מאד, זוגיות שמלווה בריבים רבים והאשמות ועוד..

אני תומכת בלשוחח אתה על כך (אך לא לומר את המילה "דוחה", לא לפגוע בה, אתה כן יכול לציין מה מפריע לך, אך לציין גם את היופי שאתה רואה בה (דברים חיצוניים ואישיותיים).

על תשובתי זו, אני אפנה אותך גם לפורום נוסף ש"ישפוך אור" על הדברים שהעלית.
שווה לבדוק מה קורה שם מבחינת המיניות, האם זה רק המשקל, האם יש דברים נוספים?

אני מאחלת לכם הרבה הצלחה

לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: [a href='Forums/פורום_מין_וסקסולוגיה' id=link]מין וסקסולוגיה[/a].

שלום חסויה,

יתכן והעובדה כי לא חשת אהבה או הכלה מבני משפחתך הגרעינית משפיעה ישירות על מה שאת חשה מול אותה גיסה. כלומר היא מהווה עבורך מראה מסוימת לחוסרים שלך, וזה מתחדד עוד יותר כשאת מבצעת השוואות חוזרות מולה.

חסרה לי חוליה והיא בעלך. מה הוא חושב על זה? אם כתבת שיש ביניכם ריבים אני מניחה שהוא חושב אחרת ממך. אולי שווה להתעכב על זה.

הדשא של הגיסה אולי נראה ירוק יותר, זכרי שתמיד אנחנו רואים חלקים מסוימים מהתמונה, וחשוב שתפני את הזרקור אלייך. איפה את לוקחת אחריות על תחושותייך, מה את יכולה לשנות אצלך בחשיבה ובגישה לחיים ובכלל, איך את יכולה לקרב ולגייס אלייך את המשפחה של בעלך, לא מתוך מקום של תחרות אלא מתוך קירבה אמיתית ורצון למשפחה "אמיתית". נשמע שהם יכולים להעניק את זה וחבל לפספס. מעבר לזה במהלך הזמן יהיו קשיים נוספים, גם מול הילדים שבני אותו גיל, שיפספסו קשרים עם בני דודים שלהם, אולי, וגם לך באופן אישי מתוך המסע לחפש את מקומך בתוך המשפחה הזאת.

אני חושבת שלא בכדי החיים הביאו אותך לכך שאת יותר עם המשפחה של בעלך, ומתוך כך שדיברת עליהם כמשפחה מכילה, שווה מאוד ל"השתמש" בזה ולאפשר לעצמך לסלוח על המסביב, ולהרוויח את תשומת הלב שלהם. בד"כ אנשים שלא שלמים עם עצמם עסוקים בהשוואות- כדאי לבדוק מה זה אומר לגבייך, והאם את יכולה לעשות משהו עם זה.. (אני בטוחה שכן).

בהצלחה,

לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: [a href='Forums/פורום_מין_וסקסולוגיה' id=link]מין וסקסולוגיה[/a].

שלומי שלום,

חוסר חשק לסקס יכול לנבוע מסיבות שונות,

לעיתים יש שחיקה ואפשר בהחלט לעבוד על שחיקה בכל מיני אופנים.

(להדליק בחזרה את מה שנכבה מעט)...

לעיתים בעיות/כעסים אם יש, יכולים גם "להיפגש" בחדר המיטות קרי, בחוסר חשק מיני שעשוי לשקף משהו שקורה בזוגיות.

חשוב שתתקשרו ביניכם ותדברו על רגשותיכם, חוויותיכם ותשמרו לכם ערוץ פתוח לתקשר ותוכלו להבין אחד את השנייה ולנסות לראות מאיפה זה נובע.

האם יש עומס? האם היה טריגר לאחרונה?

אין סיבה לותר על חיי במין שלכם. אפשר לטפל בזה.

אני מפנה אותך גם לפורום מתאים.

מאחלת לכם הרבה הצלחה,

לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: [a href='Forums/פורום_מין_וסקסולוגיה' id=link]מין וסקסולוגיה[/a].