פורום פסיכולוגיה - יש לך שאלה?

שלום,אחותי אהובתי נשואה לאדם נצלן קמצן ולא נעים ,אין ביננו תקשורת חוץ משלום שלום ואני מרגישה שהקשר ביני לבין אחותי מתמסמס עם הזמן.(הם נשואים 5 שנים)
מעולם לא אמרתי לה את דעתי עליו משום שאני רואה שהיא מאוהבת בו ואולי בתוכה גם מבינה שהוא "מוגבל ריגשית"אך אין לה מה לעשות כניראה.כל אחינו וגם הורינו לא סובלים את הבחור אך נותנים כבוד למען אחותי וילדיהם.כאשר אחותי באה אליי בטענות שאנו כבר לא נפגשים ולא מבלים כמו פעם{לפניו היינו החברות הכי טובות}אני ממציאה סיפורים ולא אומרת לה את דעתי הנחרצת.בתקופה האחרונה ממש קשה לי לשתוק,החוסר כבוד שלו להוריי וניצולם כואב לי ומספר פעמים רציתי לומר לה את דעתי אך ריחמתי עליה.אציין שהוריי וכל אחיי מדברים ביננו עליהם וכולנו באותה הדעה אך אימי לא רוצה שהיא תיפגע ואומרת לנו לא לומר דבר.אני מרגישה שאנו הופכות לזרות ואיני יודעת כיצד לומר את דבריי במינימום פגיעה באחותי.מה לעשות?האם להמשיך לשתוק ולספוג?אני כבר לא הולכת למקומות בהם הוא נמצא ובטח לא מזמינה אותם לביתי.תודה לי.

אבי משפיל אותי כבר 15 שנים. אני מרגיש שאני בדרך לסיים את המסע.
אני לא יכול יותר, אין לי מוצא אחר.
ניסיתי הכל, הכל.
אף בן אדם לא יכול לעבור את מה שעברתי, זה פשוט בלתי אפשרי,
ערב אחרי ערב. צעקות והשפלות. והוא מממן אותי, אז אין לי מה לעשות בנידון.

זה לא בגבול הפלילי ולכן אין לי מה להתלונן.
אני בעצם שק איגרוף מהלך.

אני בכלל לא מבין למה אני כותב, אין לבעיה הזו מוצא.

למה אני צריך לסבול חודש אחרי חודש השפלות? תנו לי סיבה אחת לא לסיים את חיי.
שמש? מוזיקה? עוד חודש אני מושפל שוב, כל אלו יפים אבל לא משנים את העובדה הזאת.

והוא יודע שאם אני מנתק איתו קשר אז אני נתפס כ"רע". כל הכבוד, הוא השיג אפשרות שאף אחד בהיסטוריה לא השיג - אפשרות לחבוט במישהו נפשית בלי לשלם על זה.

לפני כשנה וחצי הכרתי חברה טובה ונקשרנו אחת אל השנייה,היינו משתפות זו את זו בכל.לפני כארבעה חודשים שמתי לב לשינוי אצלה.התחילה לדבר על כך שהמתים ניגלים אליה ומעבירים דרכה מסרים,שמלאכי שרת ומלאכי עליון נגלו אליה והשבוע נגלה אליה רוח אלוהים וקבע כי היא נביאת האור.אני מאוד מודאגת מיכוון שהיא אמא חד הורית לשני קטינים.היא מבלה שעות על גבי שעות במחשב,אינה עובדת,טוענת שכרגע מתעסקת בתיקשור והעברת מסרים ממלאכים ומכל זה היא תתפרנס.אני חייבת לציין שסביבה התגודדו בפייס מאות חולי נפש ולדעתי כמה אנשים מכתות שונות,היא מספרת לכולם סיפורי אלף לילה,שקרים,ניסיתי לעזור אך ללא הועיל מצבה רק מתדרדר.אני חוששת לילדים וגם למצבה הנפשי.למי עלי לפנות במקרה כזה?

שלום,

אני בטיפול אך מאז אני בזוגיות קשה לי להאמין שמגיע לי משהו טוב, אז אני חושבת שיש בי משהו רע ותתגלה בי מחלה כלשהיא
בטיפול נאמר לי שיש לי אוסידי וחרדה מוכללת, אך לא ברמות קשות, גם הפסיכאטרית אמרה שיש בגלל שאמרתי לה שזה מה שהפסיכולגית אמרה אז היא אמרה ברור, פסיכאטרית בקופה ממש לא נעימים ממש מהירים, ובגלל זה קשה לי להאמין לה.אני מרגישה לבד וריקנות רק בזוגיות אני חושבת הכי רע שיקרה.
אך איך אפשר להיות להיות בטוחה שיש לי הפרעה אני יושבת ביוטיוב ובאינטרנט כדי להאמין שיש לי הפרעה כי המוח אומר שאין לי וככה אני וכדי להישמע לו, כי אם אין לי הפרעה המוח חזק עם המחשבות ואם אני אומרת שיש לי הפרעה אז אני מתעלמת ממהמחשבות בטענה כי אני מופרעת ויש לי בעיה.
מה לעשות. קשה לי להאמין לטיפול, קשה לי, כי אין בדיקת דם שאומרת שיש לי ככה וככה אז זה ניראה לי סתם המצאה. איך אהיה בטוחה שיש לי הפרעה
כי יש לי ימים טובים שאני בשליטה ויש ימים שאני כלום.

צוהריכם טובים ,
הצילו אותי... כן כתבתי אותה נכון ומתייחסת לכל אות ואות ...
הצילו אותי ! וחוזרת עליה ומדגישה הצילו אותי ... כבר נמאס לי על רוב האבחנות הרפואיות המושגיות ... נמאס לי והסבלנות מדהה בחוזק רב ...
המצב התחיל כך : כשלפני חמש שנים התחלתי לסבול מבעיות בריאותיות רבות וחוזרות פעם אחרי פעם ... ללא סיבות עיקריות רפואיות ישיריות לפגיעה בהם ...
ותחלתי לנוע מרופא לרופא ומהתמחות להתמחות ומאשפוז לאשפוז אפילו בזמנו חשבתי על התייעצות פרטיות וכך היה ... עד לפני כשנתיים ביקשה ממני המשפחה אפילו להחליף לא רק הרופאים שלי אלא גם בית החולים והקופה שלהם , ולצערי הרב הסכמתי עם המשפחה והייתי והייתי פעם הולכת לרופא X ופעם לרופא Y וזה משהחמיר את המצב במתחרטת שנייה - שנייה על כך .
וואלה נראה לי שסיבכתי אותכם , אבל מתוך אנשי מקצוע אני מבינה שממה שכתבתי עד כה אתם בקלי קלות אבחנתם אותי "כסובלת תסמונת מינכהאוזן " . כמו ששמע אותה באוזניו מפיו של רופאים אחרים שכך טען פסיכיאטר בב"ח וכתב במכתב השחרור שלי לפני כשנתיים ועד עכשיו אפילו אם שולחים אותי לביצוע בדיקה או מפנים אותי למיון בגלל כאב כל שהו יכתבו את האבחנה הזאת . וילחשו בה הצוות הרופאית "כסובלת תסמונת מינכהאוזן " בכל פעם יראו אותי ...
את האמת כששמעתי אותה בפעמיים הראשונים השתגעתי , מענישה את עצמי ומעליבה אותה , הייתי אני ומשפחתי בשוק גדול – צעקנו , זעמנו , מרדנו ...
ובסוף הסכמנו במשפחה (בין עצמנו –אני ובצדי השני הוריים, אחים, אחיות, וכמובן חברות קרובות ) אם יש כאב כלשהו או מחלה כלשהי נטפל בה עכשיו ומיד ולא יכול שהיא מדמייננת או היא גרמה למחלה הזאתי או משקרת עלינו .... למשל דוגמה פשוטה מאוד ובכוח ביצעתי את הבדיקות שלה כאבי ראש פניתי למיון עם כאבי ראש חזקים ( מתוך הבדיקות שביצעתי בדיקות דם וct ראש שהראה ציסטה מאוד גדולה שגורמת להלחץ תוך גולגלתי וצריך לשקול ניקוז הציסטה ונתנו לי תרופות חזקות יותר אבל אחרי ........... אחרי שעות ארוכות של כאב וסבל רב גדול ...

באמת רק מילות , איך אפשר להתמודד עם המצב הזה ?
איך אפשר לשכניע את הצוות הרפואי שאיני סובלת מהמחלה הזאת ?
בת 28

שלום
אני בת 29, בשבועיים האחרונים מאוד מתקשה לישון, מתעוררת באמצע הלילה ולא מצליחה שוב להרדם
אבל מה שהכי מטריד אותי זה שיש לי סיוטים בלילה כמו לילדים קטנים
היום בלילה למשל חלמתי על עכבישי ענק וזומבים ועל זה שנותרתי לבד בעולם
התעוררתי עם דפיקות לב חזקות ולא ידעתי אם אני במציאות אות חלום, איפה אני ומי אני
אני לא מוטרדת כרגע משום דבר מיוחד, שגרה רגילה.
מדוע זה קורה? והאם זה רק חלומות או שיכולה להיות להם השלכה בריאותית?
תודה

שלום רב, לפני יותר משנה נפרדתי מחברה והיא עדיין בדכאון ועדיין מנסה ליצור איתי קשר בטלפון ובאינטרנט. אני לא חושב שהתמודדתי\מתמודד עם הסיפור הזה טוב ואני חושש שזה לא יגמר לעולם. אחרי שנפרדתי ממנה נסעתי ישר לחו"ל לחופש קצר במהלכו עדיין עניתי לה לאימיילים. לפני הנסיעה דיברנו קצת וקטעתי את השיחה כי ראיתי שהיא לא מתקדמת לשום מקום ואני לא רוצה להתמודד עם זה. אחרי שחזרתי היא המשיכה לשלוח לי סמסים ולטלפן אלי כל הזמן. מידי פעם עניתי לה אבל השיחות היו לי קשות מידי ולא הצלחתי להתמודד. כל הזמן התעצבנתי עליה והפכתי לאפטי כלפיה. בשיחות היא תמיד סיפרה לי שעובר עליה דכאון ממש ממש נוראי ושהיא רוצה להתאבד. זו הסיבה שהמשכתי לדבר איתה כי לא רציתי שהיא תתאבד בגללי. התקופה הזאת הייתה בערך 4 חודשים במהלכה נפגשנו גם כמה פעמים (היא הייתה חוזרת על עצמה כלכך הרבה פעמים ולא מניחה לי שבסופו של דבר הסכמתי שנפגש רק כדי שתעזוב אותי) ושכבנו כמה פעמים (כי אני אידיוט). במהלך התקופה כמה פעמים ניסיתי לנתק את הקשר בצורה חד צדדית, אבל כל פעם כזאת גררה מאות סמסים וטלפונים בלי הפסקה. זה קרה פעמיים לדעתי שאחרי שניתקתי את הקשר חזרנו להיות בקשר בגלל שהיא איימה להתאבד והטרידה אותי בטלפון. במהלך התקופה דיברתי עם חברות שלה, סיפרתי להן שהיא מאיימת להתאבד ושהן חייבות לעזור לה. אחרי שחברות שלה דיברו איתה היא נורא כעסה עלי שסיפרתי. לחברות היא אמרה אז והיום שאין בעיה. סיפרתי גם לאמא שלה ואחרי הפעם הזאת היא ממש ממש כעסה וצעקה עלי נורא ואמרה שזה הדבר הכי גרוע שעשיתי לה. אחרי חצי שנה כזאת החלטתי שאני לא מסוגל יותר להתמודד עם זה והחלטתי לנתק את הקשר לגמרי. אמרתי לחברה שלה שהיא חייבת לשמור עליה ושאני הולך לשלוח לה סמס שאני מתנתק את הקשר וזהו. סיננתי את כל אמצעי המדיה (אינטרנט\סמארטפון) ולא עניתי לשום דבר שקיבלתי ממנה. חזרתי לחיים הרגילים אפשר להגיד, אחרי כמה חודשים שלא דיברנו. אחרי תקופה של כמה חודשים, דיברנו מעט מאוד באימייל, ממש מעט ונפגשנו במקרה פעמיים - בהם הייתי נחמד מאוד ודיברנו רק על ההווה. מאז דיברנו מעט מאוד מאוד באימייל בעיקר ניסיתי לשלוח לה אימיילים עם המלצות לדברים שהיא יכולה לעשות כדי לטפל בעצמה, דברים שאני עשיתי כדי לטפל בעצמי (התמקדות, תזונה וכו'). ביומלדת שלה שלחתי לה מזל טוב באימייל ומשום מה החלטתי לענות לה באותו יום. היא התקשרה אלי בערך 10 פעמים ממספר חסום (אותו אני לא יכול לחסום) ולבסוף עניתי. השיחה הייתה נוראית, בהתחלה התעדכנו ואח"כ זה התדרדר שוב שהיא מנסה לגרום לי להפגש איתה או להבטיח שאני אפגש איתה. במהלך השיחה היא סיפרה לי מה עובר עליה ומה היא מרגישה ושאני לא מבין אותה. השיחה הייתה בדיוק אותה שיחה שעשינו 20 פעמים בעבר. מאז אני מרגיש שהמצב חזר להיות כמו בהתחלה, היא שולחת לי כל הזמן מיילים ומתקשרת אלי מחסום העניין הזה ממש מדכא אותי ועושה לי כאב לב, מה כדאי לעשות?

שלום
אבא שלי בנאדם מקסים אוהב ודואג,אבל לא יודע איך להתמודד עם כעס ועצבים,במיוחד על אחי בן ה20 שאובחן כבעל קליין לוין-חוסר מצברוח,שינה מרובה,דכאונות,עצבים וכו...
בכל פעם כשאחי נכנס להתקף (שלוקח שבוע) אבא שלי מתעצבן,יושב בדיכי,אין לו מצברוח והוא מוציא את הכעסים על אחי...
אנחנו מנסים מאוד לשכנע אותו ללכת לטיפול אבל הוא לא מוכן לשמוע בשום אופן-בטוח שהוא צודק ובטוח שטיפול זה שטויות...
אמא שלי צריכה להתמודד עם שניהם ומאוד לא פשוט לה...
מה אפשר לעשות?
נא עזרתכם או רעיונות
תודה

שלום
אני בת 22 אני פשוט לא מוצאת את עצמי בחיים. אין לי חברות, עד לא מזמן היה לי חבר הרבה שנים עם הרבה פרדות והפסקות קשר לא יציב עם הרבה בעיות. הוא היה משקר לי הרבה ומסתיר דברים ובזמן האחרון זה נגמר בריב גדול אחרי שהחלטתי שאני לא יכולה כבר להמשיך ככה מצד שני לא רציתי לעזוב כדי לא להישאר בודדה, תמיד הייתי חוזרת אליו אחרי שהיה מבקש שנחזור.
יש בי הרבה כעס על החיים והעולם כי אני יודעת שאני אשאר לבד ועצובה והוא ימשיך לבלות עם חברים שלו, ויש לו הרבה, והוא גם מאוד מחוזר ע"י בנות ככה שלא תהיה לו בעיה להמשיך הלאה.
אני מאוד רוצה חברות טובות אבל עם השנים התרחקתי מחברות מזיקות ולא הצלחתי למצוא מעגל חברים חדש. אני גם מנסה למצוא כיוון כדי להעסיק את עצמי בעבודה או לימודים אבל בנתיים אני לא מוצאת עבודה ואני לא יודעת בכלל מה אני רוצה ללמוד או מה לעשות עם החיים שלי ובנתיים אני לא עושה כלום וזה משגע אותי אני כל היום בבית, לא יוצאת , לא מבלה. גם יש לי הורים בעייתים כך שלא כיף לי גם להיות בבית, אני רוצה לעבור אבל בנתיים אין לי כסף.
מאוד רע לי עם הבדידות, הרבה פעמים חשבתי על התאבדות כי אני לא רואה שהמצב ישתפר אי פעם אבל אני מפחדת להתאבד כך שזה לא יקרה.
אני פשוט ממשיכה לחיות אבל מתה מבפנים...

שלום לכולם, אני בחורה בת 19 בהיריון... ומאז ההיריון נהייתי אובססיבית כמו רוב הנשים לאמונות תפלות, טפו טפו טפו ומה לא, להכניס תודה לאלוהים אחרי כל משפט.
שלשום עברנו דירה אני ובעלי, הכל בהצלחה ובכיף. אתמול המשפחה שלי (באותו העיר, גרנו לפני זה אצלם) באה לבקר אותנו. כשהם חזרו הביתה, קרה להם משהו מוזר שהם סיפרו לי עליו למחרת, ומאז אני כל הזמן בחרדות ופחדים, לא מצליחה להירגע.
מה שקרה זה שכשהם חזרו הביתה בשעה תשע וחצי בערב בערך, הם מצאו ערימה של שיער אפור-שחור של כלב או חתול, או אלוהים יודע מה מול הדלת של הבית. הם גרים בדירת קרקע כמעט שנה, ההסבר הראשון שהם חשבו עליו שזה כנראה הגיע עם הרוח או חתולים שרבו שם, אבל אז הם ראו שהשיער מסודר בערמות שוות באורכן ורוחבן ברצועות מקבילות זו לזו, מעשי יד אדם בבירור.
אין לנו אויבים ואנחנו לא מתעסקים באמונות תפלות ושטויות כאלה רוב הזמן, חוץ מסבתא אף אחד לא לקח את זה יותר מידי לראש. היא כמובן העלתה הסבר שמישהו מנסה להפחיד או לקלל אותנו ושעדיף פשוט לשכוח מזה והכל יהיה בסדר. אני יודעת שזה מטריד אותה, וכשהם סיפרו לי זה נורא הטריד אותי. זה לא משהו שמישהו יעשה בצחוק, יאסוף שיער של כלב או חתול ויילך לפזר ליד דלת של בית כשהדיירים במקרה לא נמצאים, במיוחד כשיש לנו כל מיני שלטים של זהירות כלב (אבל לצערי עוד אין כלב, זה נועד סתם להפחדה)
אני כל היום לא מצליחה להוציא את זה מהראש, ועכשיו גם היה מקרה מוזר שנכנס חרק דמוי עש או ג'וק, לא יודעת מה, לא ראיתי כזה בעבר, נכנס לתוך הדירה שלנו, למרות שכל החלונות שפתוחים הם עם רשתות חדשות וסגורות, אני מתחילה לחשוב על איך הוא נכנס לכאן, ועם זה גם איזה סימן רע. אני ממש לחוצה וחרדה, אני כבר מרגישה את השינה הלילה מתפספסת. איך אני משכנעת את עצמי שזה שטויות של מישהו והדברים האלה לא קיימים באמת ופשוט להפסיק לחשוב על זה? אני עוד יותר חרדה מהמחשבה שעם מישהו חיפש לעשות את זה לי הם ימצאו את הדירה החדשה ויעשו את זה פה, ואז אני לא רואה את עצמי נרגעת בשום דרך. מה עושים? בבקשה תעזרו לי בדחיפות, אני לא יודעת לאן לפנות, אין לי כסף לא לפסיכולוג ולא למגדת עתידות שתתן לי תליונים שיגנו עלי ותגנוב לי כסף על בלבולי מוח.

אני בחורה צעירה כבר תקופה של כמה שנים יש לי פחד ממוות למה זה? למה אני חושבת כך
לא רוצה למות

שלום רב,
אני בת 30 אני עושה כל מיני בדיקות רפואיות נגד כל מיני מחלות ותמיד מחפשת בעיה בגופי, הבדיקות יוצאות תמיד בסדר, עצם הבדיקה אני בחרדה, אבל לאחר מחפשת משהו אחר בגופי, ניבדקתי לכל כך הרבה מחלות וגם מחלות מין, ואני לא ממש פעילה, ואני שוב ושוב בודקת על מה זה מעיד?
למה המוח שלי מחפש? וחרד, בעיקר שאני ניכנסת לזוגיות אני מרגישה שמשהו השתבש בעתיד אז אני מפחדת ובודקת
מרגישה שיש בי משהו רע והבעיה בי.
גם חשבתי שיש לי גידול בראש, ובקיבה, באוזנים ומחפשת בגוף שינויים.
מחכה ליום מותי, מחכה לטלפון שיגיד אני חולה במחלה סופנית
למה אני ככה
למרות שיש לי ימים מדהימים שאני במלא כוחי ואני מרגישה שאני חיה וטוב.

מחכה לתשובה
תודה שוב

שלום
אני רפי בחור מאורס בן 26
יש לי בעיות עם הארוסה לא יודע אם מגדירים אותם כ בעיות .
הארוסה שלי יפה ומתוקה פשוט קשה לי לומר לה לא .. כל מה שהיא מבקשת מקבלת.
איך אני מפסיק איך פשוט אדע איך מפסיקים .
אני אוהב אותה והיא אותי .. לא נפרדים לדקה אבל העיה הזאת גומרת אותי .. פשוט המראה שלה העיניים ואיך שהיא מביטה היא קוסמת אותי .. אני צריך לדעת איך לשלוט


תודה

שלום ..
אני בחור בן 25 מאורס .. גר עם ההורים לפני חצי שנה עשיתי כמה שטויות ושילמתי עליהן מחיר כבד ... מאותה תקופה ועד עכשיו אני חיי בפחד .. ההורים לא מאמינים לי כמעט לכל מילה אני מתנהג בדיוק כמו שעון שוויצרי ונותן לעצמי ביקורת על ימין ועל שמאל .. מפחד שאני פשוט אעשה טעות אחת קטנה .. מרגיש שההורים לא כמו פעם אין את החום והאהבה בינינו ... אני חושש תמיד חיי בפחד
אני מנסה בכל האמצעים להתקרב לתת עוד ועוד למרות החששות ולא מקבל תוצאות .. הארוסה שלי בקשר מקסים איתם הם תמיד בקשר והיא נהננית לבקר אותם .. אני לא יודע .. איך אני מחזיר לעצמי את הביטחון עצמי ? איך אני מעצב את המערכת יחסים בינינו ?
אני לא מסוגל עוד

תודה מראש

שמתי לב שכל הבחורים שאני יוצאת איתם לדייט נעלמים לי אחרי דייט אחד, התחלתי לחשוב למה זה קורה ונזכרתי שהיה אחד שאמר לי שאני לא בחורה שמתאים לצאת איתה סתם אלא אחת שצריך לקחת אותה ישר לחופה. הקטע שבעבר באמת חיפשתי קשר רציני שיוביל לנישואין אבל כיום אני מחפשת פשוט בחור נחמד שיהיה כיף להעביר איתו את הזמן אבל כפי הנראה הרושם שהבחורים מקבלים הוא אותו רושם כמו שההוא ציין איך אפשר לשנות את זה?