פורום פסיכולוגיה - יש לך שאלה?

בתי בת 33 גרה כ-7 שנים באופן עצמאי . בכל פעם שהיא נמצאת במערכת זוגית לאחר תקופה קצרה מגיעה למסקנה שהבן זוג אינו מתאים לה . וכך הסיפור נמשך מספר רב של פעמים. לפני מספר שבועות שוחחנו והסתבר לי מתוך השיחה שכל גבר שנכנס אליה הביתה זה מפריע ומרגיז אותה ואינה מוכנה שמשהו יסתובב בבית. הבנתי שיש לביתי בעיה רצינית בנושא. שאלתי הוא איך אפשר לפתור את הבעיה ולמי לפנות. אשמח לקבל עזרה כי אני מכל הסיפור בהלם. תודה מראש

הייתי עם חברות באיזה מועדון.. לחגוג מסיבת שיחרור וזה...
עכשיו אני לא בליינית מי יודע מה נכנסו למועדון היה נחמד אבל נראה כי כל החלטה שקיבלנו הייתה שגויה..
חברות שלי היו אמורות להכניס חברים שלהם אבל יצא מעפן... בסוף היינו צריכים לצאת באמצע הלילה מהמועדון כי 3 חברות היו בחוץ... ונתקענו בחוץ בלי יכולת להיכנס בחזרה
בכל אופן, נשארנו עד הבוקר שם... עם חבורה של ערסים. אני לא התחברתי לא יכולתי לצחוק איתם
הם היו שתויים חברות שלי עשו שטויות איתם... והרגשתי ערב מבוזבז מעפן... ואני לא מתאים לי שטויות והסתלבטויות כאלה אני אוהבת לצחוק והכל אבל האנשים האלו לא התאימו...
פשוט תפסתי צד וישבתי שעתיים ככה מעפן כשחברות שלי מתממזות עם אנשים שהכרנו לפני דקה
פספסנו מועדון טוב.. ריקודים בשביל לשבת בחוץ כמו הומלסים עד עכשיו אני עם תחושה מעפנה

אולי אני לא בסדר? אני כבר לא יודעת

אני בן 20 אין לי מקצוע או עבודה, לא עשיתי צבא והתעמתתי עם ההורים
אני לא יכול להישאר בבית יותר זה או שאני מתאבד או שאני הולך לגור במקום אחר
אפילו ברחוב

לאיפה הכי טוב לי ללכת?

הי רוני..לפני כשנה רשמתי לך כאן שאלה ואהבתי את סגנון תשובתך וקו המחשבה ולכן החלטתי לפנות גם היום בהתלבטותי:
אני נמצאת כשנתיים וחצי בויפול.הכימיה ביני למטפלת מעולה כבר מההתחלההייתי די סגורה ולא ידעתי לדבר בצורה גלויה.כמובן שהיה לי קשה עקב זאת בפגישות כי תמיד הלכתי "מסביב" עד שלמדתי להיפתח ,כמובן שזה לא קסם וגם היום עדיין יש לי מה להשתפר כי אינני גלויה לחלוטין ולא אומרת עד הסוף את מה שמעיק כי יש לי קשיים לגלות.היא יודעת ותומכת ולא לוחצת ועם זאת מעודדת את השיתוף.
הבעיה שמלווה אותי בזמן האחרון היא שאני מסתכלת אחורה למה בכלל נסנתי לטיפול והסיבות לזה ואני רואה שהבעיות שבגינן התחלתי לא נפתרו(ממש בכותרת למשל:זוגיות,אז כן פה ושם אני מדברת על זה ומדברת עם גברים אבל לא הצלחתי לפתח קשר),היא אומרת שאם אני לא מדברת על זה היא לא תעלה את זה כי אני מובילה את הטיפול ,שזה נכון אבל אם יש דברים ונושאים נוספים שממש קשה לי כי חבויים שם סודות ,חלק היא יודעת מפעם שפלטתי ומאז לא המשכתי והיא לא מעלה זאת למרות שממש בא לי....אז אני תקועה ומתוסכלת ואמרתי לה והיא אמרה שהיא לא תכריח אותי לדבר על משהו ואני מובילה וזנמרגיז..
רוני,אני אמקד את שאלתי:
מה לעשות בטיפול שלא מצליחה לשפר משזה שנתיים וחצי דברים כל כך חשובים ושבאמת כל כך מעיקים על המציאות שלי?אני מצליחה לשנות דברים קטנים אבל הנושאים הגדולים שמשגעים אותי ומתסכלים לא נפתרים והשאלה שאני שואלת את עצמי רבות היא אם זה יעיל עבורי?כי לאדם שאינו בטיפול יגידו תלך לטפל בעצמך,ואני כן בטיפול וזה לא זז,לא חודשיים אלא הרבה יותר נתתי סיכוי וזה לא בגללה אלא בגללי אולי....מה לעשות??
דבר שני-בגלל שרציתי לשפר ולנסות להתקדם הגברתי תדירות בחצי שנה האחרונה ,אני חייבת לומר שאני מרגישה תלויה בה,בין פגישה לפגישה אני מחכה להתיעץ איתה על מה שמתעורר ואני לא ממש אוהבת את זה שנהייתי כזאת.אני גם "חוששת" שאני מפתחת רגשות חיבה גדולות אליה (כי היא מדהימה אין מה לעשות הלב לא יודע שזה טיפול...)ולכן אני בוחרת להתרחק ולבטל פגישות,גם בגלל זה וגם בגלל הסיבה של האם זה יעיל אם אין שיפור?
אגב,רשמת כאן למישהו שלא ינחש את תגובותיכם ושייתן לך את חופש המחשבה...זה טיפ שבאמת לקחתי לעצמי!כי יש לי נטייה גם עכשיו לחשוב שאת תאמרי לי לבטח לשוחח איתה...ברור והגיוני וגם עשיתי זאת אבל היא כאמור אמרה שלא תגיד לי על מה לדבר אז אני מרגישה תקועה ובתוסכלת.
אם פשוט תוכלי ליעץ לי מה את היית עושה או ממליצה אם מישהו היה אומר לך את זה בטיפול?
תודה!

אני ממש לא יודעת מה לעשות, אני בת 23, נשואה + 2. למדתי בעבר חשבונאות פיננסית והפסקתי עם לידת בני הבכור. יש לי בעל שמביא לי כל דבר פיזי שאני מבקשת אבל רק את זה. לא מזיז לו שאני בוכה, זה רק נותן לו עוד סיבות לרדת עלי. הוא כל היום וכל הלילה בעבודה ואף אחד בעולם לא מעניין אותו חוץ מהעבודה שלו... אני עם הילדים בבית כי אין לי לב לעזוב אותם במעון עד 4, אבל אני נאכלת עם עצמי ואני מרגישה שאני חייבת אהבה ותמיכה... מה אני צריכה לעשות?!

שלום,

הייתי רוצה לדעת מה ההבדל בין שיטת הסי.בי.טי-הטיפול ההתנהגותי קוגנטיבי,
לבין אימון אישי-קואצ'ינג ולאילו קהלי יעד מיועדת כל אחת מהן.

כבר זמן רב שאני מתלבטת בין השתיים, וממש לא מתחשק לי לזבז שוב כסף על שיטה שלא תתאים לי.
הבעיות שלי המצריכות התייחסות הן: פחד מכישלון, קושי עצום בקבלת החלטות, לחץ, דחיינות, תלות בדעתם של אחרים, קשיים בעבודת צוות והתנהלות בקבוצה גדולה. יש גם רקע של או. סי. די מהעבר הרחוק שלא בא לביטוי היום. בעבר טופלתי בשיטה הפסיכודינאמית, אבל בשבילי היא הגיעה למיצוי.
אני מודעת לבעיות שלי ולפרטים מהעבר שגרמו להן, וצריכה שיטה להתמודדות עם התוצאות.

אשמח לעצה,
תודה,
דנה

אני סטודנט בן 27.
עד לפני כשנה הייתי מאושר למדי במערכת יחסים שנמשכה 6 שנים. התאהבתי במישהי שלומדת איתי, ברמה שגובלת באובססיביות. עזבתי את בת הזוג, עברתי דירה והתחלתי לחזר במרץ אחריה.

זה עבד, והיינו ביחד כמה חודשים שבהם הייתי בהיי מטורף. לפני כחודשיים נפרדנו, מה שהוביל אותי (בן אדם רגוע ומיושב בדעתו בדרך כלל) להתמותתות עצבים מטורפת. זה הגיע לרמה שבה הייתי עוקב אחריה ומנסה 24 שעות ביממה להתעדכן בכל פרט קטן לגביה.

בשלב הזה, החלטתי לקחת את עצמי בידיים, הפסקתי להתנהג בצורה משוגעת, השלמתי איתה, ונשארנו "ידידים". התחלתי לצאת ולנסות להכיר אנשים ובאמת הכרתי מישהי חדשה שאני אוהב ונהנה איתה מאוד.

הבעיה היא שזה לא ממש עוזר למצבי הכללי. אני עדיין לא מסוגל להפסיק לחשוב על הבחורה המדוברת (זה שהיא לומדת איתי ואני רואה אותה כל יום לא ממש עוזר), אני מעשן בשרשרת (לא עישנתי עד עכשיו) אני לא מסוגל להתרכז בלימודים ולא מסוגל להיות יצירתי (מה שדי חובה במקצוע שאני לומד).

כאמור, עברו כבר חודשיים ולא נראה שהמצב משתפר. אם מסתכלים על החיים שלי מהצד, אני ממש לא מסכן ויש לי את כל הכלים ואת כל העזרה להתמודד עם הבעיות שלי. כל זה לא עוזר. אני מרגיש כאילו משהו השתלט עלי ופשוט לא מאפשר לי לחזור לחיים נורמליים, כמה שאני לא מנסה.

אין לי זמן ובעיקר אין לי כסף ללכת לטיפול פסיכולוגי. מה אפשר לעשות במצבי?

אני מטופל אצל פסיכולוג בגישה הדינמית (טיפול ארוך) עקב דיכאון ומשלם סכום מכובד של כ 400 לפגישה.

בימים אלו אני שוקל להוסיף פגישה נוספת בשבוע על מנת להאיץ את הטיפול.

מה מקובל במקרה כזה, האם עלות הטיפול לשעה נשארת זהה ?

אנא אל תענו לי שזה תלוי בשיחה עם הפסיכולוג, אני מעוניין לדעת מה מקובל ?

תודה

שלום,
אני בחורה אינטלגנטית ונאה מאוד, בת 29, עובדת בעבודה שחלמתי עליה ועברתי לפני חודש לגור לבד (עד עכשיו גרתי עם הורי). עד היום היה לי רק חבר אחד 7 שנים. מאז כבר כמה שנים אני לא מצליחה למצוא בן זוג שיתאים לי למרות שיוצאת להרבה דייטים. לצערי לא היה לי שום קשר מעל חודשיים. כשקורה לעיתים נדירות שאני כן פוגשת מישהו מתאים לדעתי, הוא עוזב אותי.

כל החברות שלי נשואות עם ילדים והתרחקנו כי כל אחת חייה בעולם אחר. המצב מאוד מתסכל שרק אני לבד, גם אותי וגם הורי שמתביישים בי על כך שאני עדיין לבד.
הסיבה שאני חושבת לפנות לפסיכולוג הוא שאני מרגישה תסכול רב, דכאון וחרדה בגלל שאני לבד וזו הרגשה שאני לא מסוגלת להתמודד איתה יותר. מעלם לא לקחתי תרופות וגם לא רוצה אבל אני מרגישה על סף התמוטטות נפשית. התמודדתי עם הרבה דברים קשה בחיים וכבר לא נשארו בי כוחות להתאכזב ולהפגע שוב ושוב. עם הזמן אני מסתגרת בתוך עצמי יותר ויותר ומאבדת בטחון עצמי מה שפוגע בקשרים שאני מנסה לפתח כי אני מפחדת להפגע.

אני מתלבטת למי עדיף לי לפנות - לפסיכולוג (ואיזה סוג פסיכולוג?) או לקואוצ'ינג
תודה

עד כמה ההתנהגות שלי היתה צודקת, \חסרת שפיות?
מרצה שפניתי אליה בעבר עם מצוקה , והיא התעלמה ממני .
זה רק הרקע הקודם לסיטואציה
ביום חמישי היתה לי תאונה שממנה התרסקתי על הריצפה .
אני חושבת שאולי אפילו איבדתי את ההכרה אבל אני לא בטוחה. כש פקחתי את העניים , ראיתי את אותה מרצה מסתכלת עליי מתוך האוטו , ולא שאלה , לא ניגשה אליי , לא הציע לי עזרה .
היא ראתה אותי ,כי זה היה עם האופניים והתאונה התרחשה קרוב אליה.
מה גם שהיא חיכתה , עד שאקום, ואז נסעה לה לדרכה .
היום ראיתי אותה שתי פעמים , בפעם הראשונה היא התעלמנ ממני, וגם אני לא אמרתי לה כלום .
ובפעם השניה , ההיתי ליד האוטו שלה , אבל בגלל שדיברתי בטלפון , ואני נוהגת לדבר כאשר אני מדברת מהסלולרי.
אז כש היא ניגשה לאוטו , אמרתי לה סליחה סליחה את רואה אותי?
בהתחלה היא התעלמה ממני ,ולאחר עוד פעם היא אמרה שכן .
ואז אמרתי משהו כמו אני שמחה , רק רציתי לבדוק .
כול זה היה בציניות כמובן!
הסתובבתי והלכתי,לא ליפני שאמרתי , אני לא מבינה איך את חיה עם עצמך .
אשמח לשיקוף ממכן האם התנהגתי בצורה לא שפויה ?
אני ממש לא מתכוונת להתנצל לפניה כי אני לא דיקקט שאפשר לעשות בן מה שרוצים.
אשמח לשיקוף תודה

שלום רב לכולכן
אני בת 31 יש לי ילדה בת שנה וחצי מבן זוגי שאני עימו כ 10 שנים. שאני רושמת 10 שנים אני לא מאמינה, רוב שנותינו יחד זה היה קשר רע אם הרבה ריבים ובעיות והוא פשוט לא הרפה. כל פרידה הוא היה מצליח להשיג אותי שוב. (אני פשוט אדם רחמן סלחן וטיפשה בגלל זה). נכנסתי להריון ורציתי להתחתן בשביל הילדה ותכננתי כמעט הכל אבל בסוף ביטלתי לא יכולתי לעמוד מול קהל שלם ולהגיד "זה בחיר ליבי". גרנו אצל ההורים שלי מאז שביתי נולדה והוא כבר היה מתוסכל ורצה שנעבור .אני כל הזמן דחיתי ודחיתי עד לא מזמן.(ברצוני להסביר שכל התקופה הזאת הוא היה מעליב משפיל צועק מקלל ברחוב בבית הורי , בלי שישמעו, מזלזל וכו' ואומר "נמאס לי להיות בבית הוריך בואי נעבור דירה ותראי יהיה טוב. ועברתי והיום בדירה הוא לא מפסיק זה אפילו יותר גרוע הוא כל הזמן מוצא על מה לריב לקלל ולהשפיל ולפעמיים הוא סנטימטר מכאילו להרביץ הוא צועק חזק עלי, שהילדה ישנה, הוא כועס שאני הולכת לבית הורי הוא לא סובל אותם ולא מדבר איתם וכל הזמן אומר שהוא יעשה דברים. האמת כל הדברים הנ"ל זה לא רק בתקופה האחרונה זה בערך מי שהוא מלפני 10 שנים ואני לא חושבת שבתוך תוכי אני איתו מאז כי אני מפחדת ממנו בצורה מסויימת ואני כמו איזה זומבי נותנת לו ככה להתנהג ופשוט די מתה בחיים שלי. לא שרואים אני אדם צוחק ומצחיק מטפלת בביתי בצורה טובה. גםך איתו היו תקופות טובות. מה את מציעה לי לעשות.

הבן האמצעי של ילד חכם שבעבר הוציא ציונים טובים ויש לו ידע כללי טוב
לצערי החל מכתה ו הוא מידרדר בלימודים ,משקר בנוגע ללימודים ולמרות כל מאמציי השכנוע הוא ממשיך בשלו
אין לו בעית קשב או ריכוז יש לו בעיית עצלות
הוא לומד בחטיבה דתית אולם החליט שלא בא לו להיות דתי והוא לא מתחבר אל מקצועות הקודש אולם גם אל מקצועות החול הוא לא מתחבר כי הממוצע שלו 40
מה עושים איתו כי אני מיואשת מאוד

אשמח ובמידה ןזה אפשרי , לקבל המלצה , או לינק למאמר קריא ומובן על פסיכולוגית האגו .
הכוונה שלי לא למאמרים שכתובים בצורה גבוהה ולא מובנת
רוני,
חיפשתי האתר שלך מאמר בנושא אבל לא מצאתי.
לפי זיכרוני , קראתי משהו שכתבת , וזה היה קריא ומעניין .
אשמח להמלצות ממך , או שותפכיך להנהלת הפורום .
דרך אגב אני קצת מבולבלת בעניין הכרונולוגיה ש/ל הזרם הזה .
אני רק אוהבת לקורא דברים שמעננים אותי , כי אין לי יכולת להגיע למוד את הדברים האלו בגלל נליקויי למידה שיש לי .
יאללה שיהיה לכולם יום נעים

איזה סימנים ניתן לזהות באדם שנדמה והוא בדיכאון ?

אני כרגע בלי עבודה, הבת במשפחתון
אני די בדיכי
אבל אני יודעת שאם אמצא עבודה והיא לא תואמת את כישורי או שכר נמוך
אמנם אצא מדיכאון אבל אהיה עצובה ומתוסכלת
ובכל זאת אני צריכה לקחת כמעט כל עבודה כדי לכלכל את משפחתי
( היה לי סיכוי לעבודה טובה, יום לפני שהיתי אמורה לצאת לשם, פרויקט התבטל\
כעת אני שבורה, אבל חייבת לזוז הלאה למען משפחתי
החיים קשים.....


לא ענו לי מקודם , מחכה לתשובה