פורום פסיכולוגיה - יש לך שאלה?

וכעת, הבעיה שלי.
המון אנשים פגעו בי, כי אני קלה לניצול, וכי אני בשפה הפשוטה- אדם די טיפש. אני לא יודעת להסתדר לבד ליד אנשים, ואני נותנת יותר מדי אמון באנשים, וסומכת עליהם בקלות. המצפון שלי גם מאוד חזק, כך שאני בדר"כ לא פוגעת באנשים, ואם כן אז זה רק בטעות, ואני מיד מתנצלת.
ואני... אני די רוצה "להחזיר" לאנשים האלה. לא לפגוע בהם, אבל כן להראות להם שאני טובה מהם, כי אני מאמינה שאני באמת אדם טוב יותר מהם. ורובם יודעים את הרצונות שלי, אז אני רוצה להראות להם שאני השגתי את שלי והם לא, שלי זה מגיע ולהם, על מה שהם עושים, לא.
זה נשמע מעט אנוכי והתנשאותי, אבל למרות הבטחון העצמי וההערכה העצמית הנמוכים שלי, אני מאמינה שאני אדם טוב. וכדי לא לפגוע בהם, אני רוצה רק להראות להם שלי מגיע מה שלהם לא.
עכשיו אולי זה ישמע שטותי וילדותי, אבל אני מאוד רוצה להקים להקה או לשיר לבד, ולהיות מישהי מאוד מוכרת. אבל דבר ראשון - אני לעולם לא הייתי בפיתוח קול, ואף על פי שאני יכולה לשיר, אני לא שרה נכון וזה גם אולי מונע ממני להגיע לצלילים מסויימים, ואני לא יכולה לאפשר לעצמי מבחינה כספית שיעורי פיתוח קול. דבר שני - אני לא רואה סיבה שדווקא אני, מכל העולם, אצליח להשיג את המטרה שלי, ועוד בזמן הקרוב...
ולפעמים זה מאוד מכניס אותי לדכאון. אני לא בדיוק יודעת למה פניתי לכאן - כי אני רוצה שתייעצו לי איך אני יכולה להגיע למה שאני רוצה, או כי אני רוצה שתעזרו לי לשכוח מהחלומות (שבאמת אפשר לקרוא להם רק חלומות..) שלי.
ובאשר לקנאה: לפעמים אני רואה אנשים שהם לא באמת שרים טוב, או מציירים טוב, והם מאוד מאוד מצליחים. זה מעורר בי קנאה מאוד עזה, ומוריד מאוד את הבטחון העצמי שלי, עוד יותר.

יש לי עוד כמה בעיות אבל בעיקר אני רוצה לדון בזו.

תודה רבה!

הי אנונימית,

את מצטיירת כנערה מאד מוכשרת, עם הרבה כוחות, עולם פנימי עשיר, חיי דמיון ושאיפות גבוהות לחיים.

לפעמים צעירים מוכשרים מרגישים לחץ פנימי להצליח מהר ובגדול, עוד בטרם הבשילה אצלהם היכולת להציב מטרות הדרגתיות, לתכנן תהליכים לטווח ארוך ולהתמודד ביעילות עם הקשיים והתסכולים שבדרך.

הפער בין השאיפות הגדולות לבין התחושה שהמטרה מאד רחוקה יוצר הרגשת תסכול, הרגשה שהמטרה בלתי אפשרית, ופוגע לך בבטחון העצמי ובמוטיבציה.

באופן כללי, את נוטה לפערים גדולים ולראיית העולם בשחור ולבן (הכל או לא כלום, טוב מול רע וכו').

ראייה זו אופיינית כמובן לגילך, אך גורמת לך לסבל ולקושי לתפוס את עצמך ואת סובבייך באופן מציאותי ומורכב יותר.

בדרך כלל, לכל אחד, גם לך, וגם לאלה שאת נפגעת מהם - יש יתרונות וחסרונות, נקודות חוזק וחולשה, רגעים של טוב ורגעים של רוע. ככל שתביני את המורכבות האנושית ותלמדי להסתדר איתה, תגלי שהבטחון העצמי שלך מתייצב, שאת מסוגלת לתכנן תהליך לטווח ארוך ולעמוד בו, שאת פחות נפגעת מחברייך ולומדת להסתדר איתם, ושרמת הקינאה נרגעת.

אני מזמינה אותך לקרוא ספר מעולה "הדרמה של הילד המחונן" מאת אליס מילר, אני מאמינה שידבר אלייך.

שלום ניר,

יש קשר הדוק בין גוף לנפש. הגוף מגיב בצורות רבות ומגוונות למצבנו הנפשי. תופעת הנשימה שאתה מתאר היא נפוצה ובהחלט יכולה לנבוע ממתח נפשי. (וטוב שבדקת דברים נוספים).

התופעה בהחלט לא מסוכנת, אך מעיקה, וטוב שאתה מתחיל טיפול בקרוב.

עד שמתחיל הטיפול, תוכל לנסות תרגילי הרפייה ונשימה, שיעזרו לך להרגע ולהיות מודע יותר לגופך.

לדוגמא, קח לך חצי שעה לשבת נינוח בעיניים עצומות, להקשיב לנשימתך הטבעית מבלי לשנות אותה. שים לב לקשר בין הנשימה לתחושות גופניות אחרות. נסה לדמיין שאתה נושם עמוק "אל" איברים מסויימים, כמו הבטן, הלב, קצות האצבעות. דמיין שאתה במקום נעים ורגוע, ובכל נשימה נהנה מהאוויר הצח. נסה לחשוב מחשבות חיוביות על התהליך הטיפולי הצפוי לך, ועל השינויים לטובה שאתה רוצה לחולל בחייך.

תרגיש טוב ובהצלחה

הי לינוי,

כל הכבוד שהחלטת לקחת את עצמך בידיים וללכת לטיפול!

זה צעד גדול וחשוב בדרך להחלמה נפשית.

רצוי שהטיפול יהיה לא רחוק מהבית, שלא יהיה לך קשה להגיע.

את יכולה לפנות לפסיכולוג/ית של מכבי. אין צורך בהפנייה של רופא משפחה. במידת הצורך, תוכלי בשלב הבא לקבל עזרה גם מפסיכיאטר/ית.

שיחות עם יועצת בית הספר הן חשובות, אך לא תחליף לטיפול. את יכולה להתייעץ עם היועצת איך להגיע למטפלת טובה. יכול להיות שהיא מכירה עוד אפשרויות טיפוליות באזור מגורייך.

תוכלי לפנות גם למרכז לתמיכה בנפגעות תקיפה מינית במספר 1202. הן יוכלו להפנות אותך למטפלות המתמחות בפגיעה מסוג זה.

בעיקר, לינוי, זכרי שאת מאד צעירה וכבר עברת הרבה חוויות קשות בחיים. תני לגוף שלך להתאושש ולהשתקם. שמרי עליו עד שתרגישי שוב טוב עם עצמך. אל תתני לאף אחד לגעת בך בניגוד לרצונך. עדיף לדעתי, שתמנעי מפעילות מינית עד שתתחזקי, ותקבלי תמיכה בטיפול.

בהצלחה וחיבוק

שלום ניני

בגיל שלך מיניות היא דבר מרגש מבלבל מושך ומפחיד.

הבשלות המינית שונה מילדה לילדה, לחברתך התנסות לסבית, אך אין זה ודאי שהיא לא תתנסה עם בנים בשלב אחר בחייה.

דוקא משום שההתנסות היא עם בת ובהסכמה, אפשר והיא חשה פחות מאויימת ויותר בטוחה ומרשה לעצמה לעשות דברים שאת לא היית מעלה על דעתך לעשות עם בן. נשמע שזה על הגבול הדק, בין התנסות מינית לסקרנות מינית שקורת גם בגילאים צעירים יותר.

אם זו חברה טובה ספרי לה על חששותייך שאולי היא לא בשלה למה שעושה. את גם יכולה להמליץ לה לפנות למבוגר שיעזור לה לחשוב על מה שועשה. אמרי לה שאת חשה לא בנוח מתאוריה החושפניים (שדרך אגב בעיני מדאיגים אפילו מהמעשה עצמו) באופן כללי תהיי חברה עם מי שנוח לך.

אם את חושבת שהיא נמצאת בסיכון רגשי או פיזי במצב הזה הייתי ממליצה לך לפנות למבוגר.

בהצלחה!

שלום לילי

לדעתי לאף אחד לא מגיע יחס אלים ומבזה כפי שאת מתארת.

נשמע שלבעלך צרכי שליטה גבוהים שבאים לידי ביטוי ביחסים איתך, ועלולים לבוא ליד ביטוי גם עם הבת.

אם הבעל לא מוכן לפנות לטיפול זוגי, על מנת לשפר את יחסכם, פני את לטיפול בו תוכלי להבין את דפוסי התנהגותך, לשקול את הרוחים והמחירים מהמצב , ואת צעדייך.

בהצלחה!

תודה על התשובתך.
איזה טיפול מומלץ עבורי, במידה ובעלי אינו מסכים לטיפול זוגי? אצל פסיכולוג? או עובד סוציאלי במרכז למניעת אלימות במשפחה?

שלום לילי

שתי האופציות טובות. מה שחשוב הוא שנותן הטיפול יהיה בעל הכשרה בפסיכותרפיה.

ניתן לפנות גם דרך קופות החולים,וכמובן באופן פרטי.

שיהיה לך המון בהצלחה!

דניאלה שלום

לא ברור לי אם הבת הפסיקה את הטיפול, ואז אולי זה היה מוקדם מידי. בשלב בוהכעס עולה וצף אך עדין לא מעובד לגמרי ואין השלמה עם מגבלות ההורים והאכזבה מהם.

האם הלכתם לפסיכולוגית של הבת?

אולי תפנו לייעוץ נוסף או אולי לטיפול משפחתי. אני חושבת /שאם יעזרו לכם להבין על מה היא כועסת תוכלו להיות יותר אמפטים וסובלניים כלפיה מחד, ולהציב גבולות מאידך. בדרך כלל הכעס הוא לא על דברים קונקרטים אלא מורכבים יותר ניואנסים של תגובות שלא תמיד אפשר לזהותם לבד.

רק רכות ויחס טוב לא יעזרו משום שאם הם לא ממוקדים על הכעס עצמו הם אפילו יכולים לעצבן עוד יותר. אתם גם תהיו מותשים מההבלגה בסופו של דבר והריבים עלולים להקצין.

בהצלחה!

שלום גילה

את סובלת מחרדה ודיכאון ועלייך לטפל קודם כל בהם, כדי לשפר את הביטחון העצמי

נשמע שמדובר בתקופה ארוכה שבדואי את סובלת בה, כדאי לך לפנות לאחת האפשרויות הבאות לעזרה.

טיפול פסיכולוגי קוגניטיבי התנהגותי בו תוכלי ללמוד טכניקות כפי שבקשת

או טיפול פסיכולוגי דינאמי מקיף יותר

לעיתים יש צורך גם בטיפול תרופתי לתקופה מסויימת.

אינני מתמצאת ביעילות הטיפולים ההומופטיים בתחום זה.

בהצלחה!

שלום בתיה

אני מציעה לך לפנות למחקרים שנעשו בנושא, ויש רבים כאלה.
נסי באנטרנט או בספריה אקדמית.

בגדול מדובר בהשפעה ולחץ חברתי, בדרך כלל בגיל ההתבגרות, כאשר הנוטים להגרר הם אלו שלרוב הערך העצמי שלהם נמוך.

קריאה מהנה

אותם אנשים חשים דימוי עצמי נחות? הם לא מרגישים טוב עם עצמם?
והפתרון שהם מוצאים זה עישון ?

ומה לכתוב בגוגל "לחץ חברתי" " השפעה חברתית" ??

שלום בתיה
הכוונה שאנשים שפחות בטוחים בעצמם נוטים יותר ללחץ חברתי ונוהגים כמו הרוב, או נגררים.

נסי את שתי האופציות בגוגל.

בהצלחה

שלום אילנה,

את אשה צעירה, שמתנסית בצעדים ראשונים של עצמאות ואוטונומיה. לא מפתיע שאת רוצה קצת מרחק מאמא, ושקט ממחוייבויות ורגשי אשמה. הלחץ שלה רק מגביר את הצורך להתמרד ולהשתחרר, זה לגמרי מובן.

יחד עם זאת, נסי לשים עצמך בנעליה. מן הסתם, היא טיפלה בך היטב כל שנות ינקותך, ילדותך ונעורייך. היא התעוררה בלילות כשבכית, טיפלה בך גם כשלא תמיד בא לה, פירנסה כנראה, האכילה, ניקתה, קנתה, הובילה ושיחקה איתך, ומצאה סבלנות גם כשהיתה חסרת סבלנות וטרודה בענייניה.

כעת, משפרחת מן הקן, ואני מאמינה שהיא שמחה בשבילך, היא מרגישה שכל מה שהיתה עבורך נהייה "שקוף" ומובן מאליו. היא מרגישה מחוקה וחסרת משמעות.

נראה לי שאם תרימי טלפון פעמיים בשבוע, ותקבעי איתה לקפה מדי פעם, תסבי לה אושר גדול, וגם את תרוויחי.

כי אמא יש רק אחת. וכשתהפכי לאמא, תגלי את זה מחדש.

אם בכל זאת יש ביניכן משקעים מן העבר, כעסים וחשבונות פתוחים, עכשיו זו הזדמנות לשוחח, ולתת הזדמנות לקשר טוב יותר ביניכן.

חשבת ללכת לטיפול ודחית - קיוות שהמצב ישתפר מעצמו, אך כיוון שכבר יותר משנה אתה מרגיש רע בצורה שמפריעה לך לחיות ולתפקד בהחלט הגיע הזמן שתפנה לטיפול. חבל על הזמן והסבל שלך. אל תדחה ואל תהסס טיפול עשוי לעזור לך מאד. בהצלחה , דניאלה

שלום תמר,

לפני מספר ימים הועלתה שאלה כמעט זהה על ידי ענת, שקיבלה תשובה מצויינת מיפעת.

אנא קראי את תשובתה של יפעת, אני בטוחה שתעזור לך.

עיקרי העצה מצויים בסיפא: "אני חושבת שכדאי לכם לפנות לייעוץ לספר בהרחבה את הרקע והשתלשלות היחסים כדי להבין את מקור הבעיה וכיצד להתחיל לפתור אותה. רק אז תחליטו איזה צעדים לעשות, כאלו שיועילו ולא יחבלו עוד יותר בקשר".

בהצלחה!

שלום בתיה,

פסיכוזה היא מצב של איבוד קשר חלקי או מלא עם המציאות, והופעת הזיות (מראות, קולות, ריחות, שאינם קיימים במציאות) ו/או מחשבות שוא (למשל שמישהו רודף אחרי). הפסיכוזה מופיעה על רקע מחלה נפשית, שימוש בסמים, טראומה ועוד. היא גורמת סבל בל יתואר לאדם ויקיריו.

תוכלי לקרוא יותר בערך "פסיכוזה" בויקיפדיה, ובעוד שפע מקורות באינטרנט ומחוץ.

לימודי פסיכולוגיה הם בעיקר ממושכים. (כדי להיות פסיכולוג קליני יש צורך בשלוש שנות תואר ראשון, שלוש שנות תואר שני כולל עבודת תזה וארבע שנות התמחות). הלימודים מפרכים מבחינת כמויות הקריאה באנגלית והמבחנים, אך מרתקים ברובם (למעט סטטיסטיקה ושיטות מחקר, שאלוהים יודע מדוע תופסים נפח כה רב בלימודים). הקבלה לתואר שני, ואח"כ להתמחות, קצת קשה.

את יכולה לקחת קורס מבוא לפסיכולוגיה או משהו דומה באוניברסיטה הפתוחה, ולראות אם את מתחברת.

בהצלחה

מה הכוונה שהלימודים מפרכים מבחינת כמוית הקריאה באנגלית והמבחנים ?
כאילו צריך ידע עמוק באנגלית ? אם כן אני צריכה שתכווני אותי !
ואשמח לאמייל שלך בכדי להתייעץ איתך לכל מיני דברים שנראים לי שאת תעזרי לי..

רוב החומר המקצועי בפסיכולוגיה קלינית הוא באנגלית.

על כן נדרשת מפסיכולוג קליני בקיאות מצויינת בקריאה באנגלית (פחות בכתיבה ובדיבור).

נדמה לי שתואר ראשון בפסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה הוא ברובו בעברית, וכן אפשר לצלוח תואר ראשון במקומות אחרים עם סיכומים ותרגומים בעברית. אך בהמשך הדרך, אין מנוס מקריאה רבה ומעמיקה באנגלית.

כתובת המייל שלי רשומה בפרטיי במעלה הפורום.

ואקח את המייל שלך:)

שאת צריכה ללכת לאיבחון אצל פסיכולוג או פסיכיאטר. מה שאת מתארת דורש טיפול אצל רופא ואסור לך להזניח את עצמך כי זה יכול להחמיר ואז יהיה קשה יותר לטפל בזה. אני מאחלת לך בריאות ואושר והלוואי שתרגישי טוב!

שלום יוליה,

אני מצטרפת בחום להמלצתה המדוייקת של ענת, ולאיחולי בריאות ואושר!

קשה להעריך את מצבך דרך האינטרנט.

את צעירה, הנפש שלך עדיין גמישה ומתפתחת, אנא קבלי עזרה מקצועית שתנחה אותך לכיוון הנכון.

בהצלחה

שלום מירי,

אני מבינה שאת מוטרדת מהתנהלותו של המטפל. טוב שפתחת את הדברים איתו והבעת את הרגשתך.

כעקרון, אינני מחווה דעה על עבודתם של מטפלים אחרים.

בכל מקרה של חשש להתנהלות לא תקינה ניתן לפנות לגורם המפקח על מקצועות טיפוליים במשרד הבריאות.

להלן החלק הרלוונטי מסעיף הסודיות בקוד האתיקה של הפסיכולוגים. את הקוד במלואו ניתן למצוא ע"י חיפוש פשוט בגוגל. קראי, והמשיכי בדיאלוג בנושא עם המטפל.



3. סודיות ופרטיות
3.1 שמירה על סודיות
א. הפסיכולוגים יכבדו את זכות הסודיות והפרטיות של אלו שאיתם הם עובדים - כולל לקוחות, משתתפי מחקר, עמיתים או יועצים; לשם כך ישמרו בסוד כל מידע שהגיע אליהם תוך כדי עיסוקם המקצועי או בעקבותיו וינקטו אמצעי זהירות, תוך הכרה בחוקי הסודיות, ו/או בכללים מוסדיים ו/או מקצועיים ו/או מדעיים.
ב. לעובדים שאינם פסיכולוגים (עובדי מנהל ומשק, עוזרי מחקר וכדומה) לא תותר נגישות לחומר על לקוחות, אלא אם הדבר נחוץ למילוי תפקידם ולאחר שהתחייבו בכתב לשמירה על סודיות.
ג. הפסיכולוגים חייבים בשמירת כללי הסודיות על כל מידע על לקוח שהגיע אליהם תוך כדי עיסוקם המקצועי גם לאחר שהקשר המקצועי איתו הסתיים.
ד. החובה לשמור על סודיות ועל פרטיותו של הלקוח תחול גם לאחר מותו של הלקוח.
3.2. דיון בגבולות הסודיות
א. הפסיכולוגים יבהירו ללקוחותיהם ולארגונים שאיתם יצרו קשר מקצועי עסקי או מדעי את כללי שמירת הסודיות, לרבות הגבלות סודיות החלות במסגרות של טיפול קבוצתי, זוגי ומשפחתי או ייעוץ ארגוני-תעסוקתי וכד', וכן הגבלות לגבי השימושים האפשריים במידע המופק תוך כדי מתן השירות.
ב. הבהרת כללי הסודיות תתקיים בתחילת הקשר וכן בכל פעם שחלות נסיבות חדשות, על פי אותן נסיבות.
3.3. הפרת סודיות מקצועית
א. פסיכולוגים ימסרו מידע סודי שהושג בתהליך עבודתם רק למטרות מקצועיות חיוניות ועל פי הוראות החוק או בהסכמת הלקוח ו/או מייצגיו החוקיים ותוך שיקול דעתם המקצועי.
ב. כאשר פסיכולוג נדרש למסור מידע ולהפר סודיות על פי חוק, עליו ליידע את הלקוח ולפעול ככל יכולתו לשמירת הסודיות ולהגנה על הפרטיות של הלקוח, על מנת לא לפגוע בו.
3.4 מזעור הפגיעה בפרטיות
א. כדי לצמצם עד למינימום את הפגיעה בפרטיותו של הלקוח, על הפסיכולוגים לכלול בדיווחים ובייעוצים הנדרשים, בכתב ובעל פה, רק מידע הנדרש למטרת הייעוץ או הדיווח.
ב. הקלטה ו/או צילום ו/או צפייה במראה חד-כיוונית וכן נוכחותו של אדם נוסף בעת מתן השירות או במהלך מחקר יתקיימו רק לאחר השגת הסכמה של המשתתף במחקר, הלקוח, או מייצגיו החוקיים.
3.5 שמירת סודיות הרישומים
פסיכולוגים ישמרו על סודיות ראויה בכתיבה, באחסון, בגישה, בהעברה ובשימוש ברישומים שבאחריותם, בין אם הם כתובים, בין אם הם מוקלטים ובין אם הם נמצאים בכל צורה אחרת.

שלום ענת

נשמע שאתם הורים מסורים הנכונים לעזור לביתכם בכל עת, ואולי גם ללא גבולות.

אין לי מספיק מידע בשביל לנסות ולהתחיל להבין מה קורה בינכם לבין הבת. זהו נושא רגיש, והבת אחרי לידה בתקופה רגישה,ואין לי ספק שאתם כואבים וחסרי אונים.
נשמע שהיחסים בינכם טעונים ויכולים להדרדר אם תגיבו פתאום בתוקפנות או בדחייה. יחד עם זאת כנראה גם התנהגותכם הנוכחית המרצה הנותנת גם לא יעילה ומחזקת את התנהגותה הלא נעימה.

אני חושבת שכדאי לכם לפנות לייעוץ לספר בהרחבה את הרקע והשתלשלות היחסים כדי להבין את מקור הבעיה וכיצד להתחיל לפתור אותה. רק אז תחליטו איזה צעדים לעשות, כאלו שיועילו ולא יחבלו עוד יותר בקשר.

בהצלחה!