פורום בנות, העצמה נשית - יש לך שאלה?

שלום לך,
שאלה מעניינת את שואלת, האם נתקלת בארוע ספציפי שבעקבותו את כותבת את הפנייה?
אם כן ספרי לנו על אותו מקרה וכך נוכל להתבונן עליו טוב יותר.
באופן כללי אני יכולה לספק לך מענה סוציולוגי על התמונה:
בנים ובנות מקבלים מסרים שונים עוד טרם לידתם - לרוב היום ניתן למצוא לכך גוונים שונים של מסרים מבעבר אך עדיין ישנה שונות מובהקת.
למשל ליום הולדת של ילד בן נקנה מכונית רובוטריק או בגד בצבע כחול ירוק חרב אוכלי לחימה גזעי אחר
בעוד לבנות נקנה בובות למינהן ברביות ברץ או בגד בצבע ורוד סגול או סרט לשער...

כבר כאן יש שונות שמחייבת את הבת לשחק בבובות וכך לומדת לפעול בחמלה ואמהות כמצופה ממנה כילדה...
בעוד הבן מקבל חיזוקים חברתיים על כוח וחכמה מקבלת הילדה חיזוקים על יופי והפגנת חמלה

ניתן להמשיך בדוגמאות -
בגן הילדים הבנים תופסים את המרחב הציבורי ביתר נראות משחקים בקולות בחצר קופצים רצים קוביות והבנות ימצאו בפינה שקטה ועדינה

למעשה זו מפה סוציולוגית בה החברה מחנכת את בניה להיות לוחמים, חזקים שולטים ואת הבנות לאמהות לגדל ילדים ולטפל...

הדברים אינם חד חד ערכים- כפי שפתחתי ישנה שונות גדולה יותר היום - יש פתיחות לבנות חזקות חכמות בעלות קרירה ולבנים שעוסקים בטיפול ..
.
כתבי לנו מה דעתך
מה תחושותיך
סיגל פדה

אני ראיתי הרבה מקרים כאלו ורואה את זה גם היום אצל הילדים שלי.
זה קשור לחינוך או לתכונות איתם הם נולדים?

כמובן שזה שילוב של השניים.
יש טמפרמנט איתו נולד התינוק, והסביבה בה גדל משפיעה על העוצמה והגוונים שמעצבים את הילד.
ספרי לנו על ילדיך?
כמה ילדים יש לך מה גילם ואיך הם מה האופי ההתנהגותי הדומיננטי של כל אחד?
סיגל פדה

מזל טוב שירי

איזה כייף- הוא עבר את הסינון הראשוני שלך

כעת אני מציעה לך לא להחליט לא להסתכל רחוק לא להסתכל על החלום שלך- אלא להסתכל ולחוות כאן ועכשיו את היחסים ביניכם
לא מה יהיה כשתתנשקו, לא מה יקרה בפגישה הבאה אלא לחוות את הרגע ולראות איך אותו רגע מרגיש
כל עוד הרגע מרגיש טוב- אני ממליצה לך להמשיך וכאשר זה כבר לא עושה לך טוב אז תעזבי

מה את אומרת?

היי שירי,

אני מאוד מבינה לליבך- להתניע קשר בתחילתו יכול להיות משהו שמתריך הרבה אנרגיה ומאמץ ולכן לרובנו יותר קל לא להיות במקום הסה אלא לבלות למשל עם חברות קרובות ולהמשיך להתנהל בשיגרה. זו אחת הסיבות למשל שאנשים מעדיפים להשאר בקשר יציב ולא להיפרד ולחפש קשרים חדשים- השינוי מצריך הרבה מאמץ ובעיקר הלא נודע יכול להפחיד.

את כותבת בתחילת דברייך עוד לפני שפגשת את הבחור עוד לפני ההתרגשות את מדברת על כך שאת חוששת שהוא לא ימצא חן בעינייך. האם את מאמינה שמחשבה שמגשימה את עצמה?
ייתכן שאת נמצאת במקום בו את כל כך מפחדת מכך שזה לא יצליח שאת מזמנת לעצמך את חוסר ההצלחה.
את חוששת מכך שהוא לא ימצא חן- את מגיעה לדייט כבר עם האופציה שאולי הוא לא ימצא חן בעיניים בלי קרדיט. הבחור שלך נמצא בקרדיט מינוס ועכשיו הוא צריך להוכיח שהוא שווה את זה. זה הרבה יותר קשה למצוא חן בעינייך ממצב של קרדיט מינוס מאשר אם הוא היה בפלוס

מה את אומרת?
האם את מזהה את ההתנהגות הזו?

בהצלחה
איילת לחמי

מיקי שלום
את מספרת שאת חשה חסרת ביטחון בעיקר למול אנשים שאת לא מכירה. את מתקשה להסביר מדוע, ויחד עם זאת מיחסת זאת לדימוי הגוף שלך שהתערער בשנים האחרונות.
בואי נבדוק מה מקשה עליך , ניכר כי בבסיס לא היו לך קשיים אלו של חוסר ביטחון והם לדבריך עלו בשנים האחרונות נכון?
האם את יכולה לספר לנו מה קרה בשנים האחרונות? האם שינית סביבת עבודה... או היה ארוע חריג
...
כשאת חוששת שאנשים שופטים אותך האם גם כאן את מיחסת זאת לדימוי גוף או שמה יכולים לשפוט אותך על דברים אחרים.. האם נתקלת בסיטואציה בה חששות אל התממשו?

מיקי את מודעת לבעיה וזה צעד חשוב בדרך למציאת פתרון שיעזור לך להתמודד.
כמו כן נכר כי זה קושי שעלה לאחרונה ואינו בעל שורשים עמוקים
בואי נמשיך מכאן
סיגל פדה.

הי שרית,

קודם כל ולפני הכול: לא את לא דפוקה בכלל!!!
חשוב לי שתזכרי את זה ושתדעי את זה
להחפך - את דווקא נשמעת לי אחלה של בחורה.
זורמת - מצחיקה - חושבת חיובי - סומכת על אנשים

באופן כללי את לא יכולה להאשים את עצמך שפעלת לא נכון מכיוון שאם לא היית פועלת כך לא היית יודעת שאותו אדם הוא מזוייף ושנית כנראה שתפישת העולם שלך היא לא כזו שחושדת באופן ראשוני באנשים. כמו כן לא עשית שום דבר יותא דופן הרי כל הזמן במהלך מפגשים שנראים שהולכים טוב, נשים וגם גברים מעבירים את הטלפונים שלהם אחד לשני.

אז עכשיו במקום לאכול את עצמך מבפנים על כך שעשית טעות בואי ננסה לראות מה את יכולה לעשות?
קודם כל תעזבי אותו- הוא התגלה להיות אדם לא אמין ולא רציני ועל אך הרושם הראשוני שהוא עשה הוא כנראה לא כזה.
שנית בואי תנסי לחשוב מה המעשה שלו עושה לך מה הוא גורם לך לחשוב ביחס לעצמך? האם לדעתך ההתנהגות שלך תשתנה באינטראקציה הבאה עם בנים?

איילת לחמי

היי לנה

איזה כייף- מזל טוב להיות שנה יחד עם אהבה גדולה....
תנסי לחשוב מה אתם אוהבים לעשות יחד- אולי זו יכולה להיות מתנה של פעילות שאתם יכולים לנצל ביחד כמו מסאג' או מסעדה מפנקת
רעיון נוסף הוא שאת יכולה להכין לו מין חפש את המטמון ולהסתובב בכול מיני מקומות שמציינים את השנה המשותפת שלכם יחד

מה את אומרת? פתח לך את סכר הרעיונות?
איילת לחמי

יורדים פעם ותמיד החזרתי במכות עד שהפסיקו לדעתי ליפעמים זה יכול לעזור מניסיון אישי,זה שאת לא דומה לישראלית זה אולי יותר מחמאה מאשר מעליב מה המוצא שלך את עולה חדשה?,בתור בן אדם מכוער יחסית אני אומר לך אל תיתיחסי המראה לא כזה משנה אם את ניראת לא מוזנחת או משהו אין לך מה לידאוג מהמראה של ההפנים שלך הוא לא חשוב ולא משנה במילה אי אפשר לשנות אותו המראה הוא דבר חשוב ולא דבר ששווה שתרגישי רע ביגללו.

מישהי יקרה,
את כנראה לא סתם מישהי עם מה שאת מספרת על עצמך- ההתמודדות הזו עם ילדים שפוגעים זהו לא דבר קל. יחד עם זה את מספרת שיש לך ביטחון עצמי ואני מאוד שמחה לשמוע. מכיוון שהחוזק הנפשי שלך ייקח אותך רחוק. את שואלת מה עושים כאשר כולם צוחקים עליי וכל הביטחון העצמי נעלם לי ברגע. קודם כל זה טבעי- אףאחד מאיתנו וגם לא אותו ילד הכי מקובל לא אוהבים שיורדים עלינו ומשפילים אותנו וגם לאנשים עם ביטחון עצמי מאוד גבוה ברגע שישפילו אותם ועוד ברבים הם יתחילו לפקפק ביכולות שלהם ובאיכויות שלהם.

כעת מה את יכולה לעשות?
את אומרת שיש לך מה לענות לאלו שצוחקים עלייך וזה מצויין אבל את שואלת מה את יכולה לעשות עם התחושות שבאות אחר כך. אז קודם כל האמיני בעצמך שאת לא מה שהם אומרים עלייך, במיוחד שיש לך תמיכה חזקה משאר הבנות בכיתה שזה חשוב מאוד. חכיוון שאת מה שהם אומרים לך הם אומרים מתוך חולשה שלהם. כאשר הם מביאים אותך ואת האחרים להאמין שאת פחות טובה מהם זה גורם להם להיות יותר. אנשים עם בטחון עצמי אמיתי לא עושים מעשים כאלה.

דבר נוסף שהייתי רוצה להמליץ לך לעשות הוא לדבר עם המחנכת שלכם ולספר לה את מה שקורה ולומר לה שאולי היא יכולה להעלות את נושא הפגיעות דרך סיפור חיצוני לא דרך הסיפור שלך. על מנת להעלות את המודעות של התלמידים לעוול שהם גורמים לך ובטח לרבים אחרים

מה את אומרת? ספרי לי מה את עומדת לעשות

בהצלחה,
איילת לחמי

איילת לחמי, תודה רבה. אני חושבת שאת באמת צודקת, אסור לי לתת להם ליגרום לי לחשטב על עצמי דברים רעים. אני אדבר על זה עם המנהלת.

תודה שוב.. מישהי.

עמית יקרה,

צר לי לשמוע על הפרידה הכואבת הצער הגדול שאיתו את מתמודדת עכשיו-
לא קל להיפרד ובוודאי שלא אחרי תקופה כל כך ארוכה של זוגיות בה את מתארת שהייתה אהבה חזקה. העצב הזה שאת חווה כמו גם הריקנות והכאב העצום- כל אלו הם לגיטימיים ולגיטימי שתחושי ככה. אל תמהרי להגיע לפתרונות, בסופו של דבר ההתבוננות בכאב ובצער יביאו אותך אל הפתרונות. את כותבת "איך אפשר להתגבר על משבר שכזה?" התשובה היא כי אפשר אבל השאלה היא מתי. מתגובתך את נשמעת אישה חזקה ומכוונת למטרה ולכן סביר להניח שתגיעי אל הפתרון . אבל חייב לעבור זמן.

אשמח אם תכתבי לפני כמה זמן זה קרה ? מתי נפרדתם?

עד לתגובתך אני מאחלת לך שמיים כחולים.....

איילת לחמי

שלום לך

שמחה לראות שאת שמה לב לפרטים ושאת ביאה אותי לדייק יותר בשאלות שאני שואלת
כאשר עמית כותבת שהוא עזב את הבית לפני שבוע זה עדיין לא מספר את כל הסיפור על מה שהיה וכמה זמן זה כבר נמשך.
בכול אופן מה את חושבת על השבוע הזה מבחינת התמודדות?

מעין שלום,
זוכרת את הסיפור שסיפרתי לך על ניהול זמן? - אותו מרצה שביקש מתלמידיו לומר לו מתי המיכל מלא, וכל פעם הראה להם שניתן אם מתכננים את הסדר של הדברים להכניס יותר חומרים לכלי מאשר אם לא מתכננים. אז בואי נעשה סדר לאט לאט-

לפני שניכנס לעומק פנייתך אני אשמח לדעת - מה את לומדת? - מה את אוהבת בלימודים וכיצד בחרת בתחום הזה?אלו שאלות חשובות- שיעזרו לבקשתך לגייס חשיבה חיובית.

הדרך מאתגרת, ולהיות סטודנט זה כיף גדול - חברים סטטוס עיניין יחד עם זאת יש לחצים וציפיות ועומסים ומבחנים חשוב מאוד לראות את המטרה הסופית- לאן מעין את רוצה להגיע זוכרת את השאלה ששואלים אותנו מילדות "מה את רוצה להיות שתהיי גדולה" נסי לענות על שאלה זו -

כל אלו יסיעו לך לראות את הכאן ועכשיו בפרספקטיבה - דרך הראיה קדימה קל יותר לעבור ימים קשים .
ספרי לנו על לימודיך - על הבחירה שלך
ונמשיך משם.

- מעין הוסיפי תגובה לפניה זו כך יש רצף כשיחה על אותו נושא...

תודה- ואל יאוש- לאט לאט
סיגל פדה.

מירב,
תודה על פנייתך המרגשת והכנה.
את מעלה מספר דברים-

את כותבת "טוב לי לבד" ויחד עם זאת קוראת לפנייתך - "בדידות"
האם נכון להגיד שכאשר טוב לבד לא חשים בבדידות - ואולי נכונה יותר ההתיחסות שלך, שאת מסתדרת לבד ולא רוצה להתמודד לדבריך עם הלא ידוע. אכן זוגיות חדשה יכולה לאיים על שינוי הקיים- כסערה שתשנה את הטוב והנוח שישנו..

מירב את יודעת שקימת סטירה בין רצונותיך- האם את מוכנה בשביל זוגיות להתגמש להשתנות לשנות ... ?
אם לא תהיי מוכנה להכניס משהוא במלואו לתוך חייך הוא לא יכנס - כמו שאומר השיר של ברי סחרוף "אני מפנה מקום בלב לשטויות שלך..מפנה מקום בארון..מפנה מקום כדי..."
כלומר זוגיות מצריכה לפנות מקום זמן אנרגיה ...
את צודקת זה מפחיד לתת מעצמך כל כך הרבה ובלי התחיבות שהכל יהיה בסדר ובאושר עד עצם היום הזה...אך בלי לנסות באמת זה לא יקרה....
מה דעתך עד כה?
לסיכום 2 שאלות
מה מפחיד אותך באמת מזוגיות שאת אומרת שאת רוצה אך נשארת באזור הנוחות שלך?
ומה יצא לך מזה שתמצאי אהבה?
סיגל פדה

מיקי שלום,
תודה על פנייתך המרגשת.
יש כל מיני טיפוסי אנשים יש מי שמופעל מהרגש יש מי שפועל מהראש, יש כאלו שיורדים לפרטי הפרטים ואחרים שמסתכלים על התמונה הרחבה יש כאלו עם הראש בעננים ואחרים עם רגלעים על הקרקע...
יש כאלו שמוחצנים- כמו דודו טופז למשל.. ויש כאלו יותר מופנמים- כמו גידי גוב למשל וכמוך. נכון?
זה מאוד טבעי להיות שונה מאחרים בסגנון, וזה בסדר שלוקח לך זמן להיפתח ושאת נבוכה מעט.
זה מאוד חשוב לזהות מי אני? במה אני חזק במה פחות ואיפה זה פוגש אותי..

מתוך הפנייה שלך עולה כי
- את יודעת מי את- אני מזמינה אותך לספר לנו על עוד צדדים בך -
- הבעיה מציקה לך במידה מסוימת
- הבעיה מקשה עליך לתפקד "פחדתי להיכנס פנימה.."
- הבעיה גברה עם הזמן- "פתאום זה קורה לי גם בחלומות"
האם את מסכימה?

הייתי שמחה לשאול אותך מה היית רוצה שיקרה? שישתנה אצלך?
איך הית מרגישה את השינוי - אם תוכלי תפרטי בדיוק כמו תמונה - עד הפרטים הקטנים והגדולים
כמו כן ספרי לנו עוד על עצמך ...
ונתקדם משם
סיגל פדה.

היי, תודה על תשובתך. בעיקרון אני רוצה יותר ביטחון לצעוד בראש מורם גם לתוך קבוצה גדולה של אנשים. כמו שיש לי השפעה על אדם אחד או יותר (עד 3) אני רוצה להיות נוכחת גם בקבוצה גדולה, בייחוד אם מדובר באנשים שלא כולם זרים לי.
דבר נוסף, יש לי מין יכולת להעלם. כלומר בקבוצה גדולה כמו שיעור באוני' אני פשוט הופכת שקופה, כאילו אני לא שם, מפחדת להתבלט, למרות שיש לי לפעמים הרבה מה להגיד. וכך הרבה פעמים אנשים חושבים שאני שתקנית למרות שאיני כך כלל. אני מצטיירת אחרת ממה שאני באמת בגלל חוסר ביטחון.
אני רוצה לבלוט גם בקבוצה ולא להיחבא ולהשתתק.

מיקי שלום,
מתוך פנייתך את אומרת שהיית רוצה להיות טיפוס יותר מוחצן. להיות יכולה להגיד את שיש לך בקבוצה הגדולה מ-3 .
זה רצון ממוקד וברור.
בכדי לעשות את השינוי ולהתגבר על הקושי
ספרי לנו מה מונע ממך להגיד את דבריך בקבוצה?
מה חוסם אותך ומשתיק אותך עד שאת הופכת לשקופה?

האם יצא לך שכן הצלחת להיות פתוחה בקבוצה- אפילו פעם? איך זה הרגיש ולמה זה חשוב לך?

שאלתי מספר שאלות את מוזמנת להשיב בפניות נפרדות, ונתקדם משם..
תודה על פנייתך היא מראה על אומץ ויכולת גבוהה להיפתח. כמו כן על נכונות ורצון להתפתח.. תודה לך.
סיגל פדה.

מעין שלום,
אני רוצה להגיד לך שזה מאוד טבעי מה שקרה לך. הסיטואציה הזו הכביכול אסורה, החיזורים המחמיאים, מצד אחד כן לא אולי... תחושה מבלבלת שבהחלט יכולה לערפל את החושים.

לגבי שאלתך,
אני מחזירה לך אותה בשאלה, ומבקשת ממך לענות כאילו את חברה טובה מאוד של עצמך שעונה לך על השאלה:איך פשוט לא להצטער על זה שאולי פספסתי משהו?

מה דעתך?
סיגל פדה

היי יונית,

העובדה שאת כועסת ומתעצבנת על אנשים שעושים דברים שאינם לרוחך זה דבר לגיטימי. אולם את מתארת מצב בו את מתעצבנת לעיתים קרובות דבר שאת חוששת שיפגע בך מבחינה חברתית.
על כן אני רוצה לשאול אותך שאלה אחת לפני ההמשך:
במה זה פוגע בך - נסי לראות למה זה כל כך מעצבן אותך
למשל אדם שאיחר לפגישה איתך-
האם את כועסת כי את חושבת שהוא מזלזל בך או אולי כי לא אכפת לו ממך או אולי כי סתם יש לך מזל לא משהו היום והוא אחר.
נסי לראות כמה סיטואציות בהן התעצבנת השבוע ומה הייתה הפרשנות שלך למצבים אשר הביאו אותך להתעצבן

מחכה לתגובתך,
איילת לחמי

אני כועסת לרוב מחוסר אחריות של אנשים, אולי שיקוף שלי כי אני לא אוהבת כלל לאחר ולעיתים זה משהו שחוזר על עצמו באנשים ובמקום להכיר בעובדה שהם תמיד מאחרים אני כועסת כי באמת זה נראה לי זלזול שאי אפשר אף פעם שיגיעו בזמן ולפעמים זה משנה לי את התוכניות. כנל לגבי פחדנות של אנשים, לעיתים זה נראה לי שלילי שאין להם אומץ לעמוד על שלהם, בייחוד לגברים שאמורים להיות גברים.

היי יונית,

מה שאת למעשה אומרת זה שאת כועסת על חוסר האחריות של אנשים על המעשים שלהם מכיוון שבכך שהם מאחרים הם גורמים לך לבזבז את הזמן שלך. לעיתים את אפילו תופשת את זה כזלזול בך ובזמן שלך.

אכן, אם אנשים מאחרים לפגישות איתך ובעקבות כך את נפגעת את בהחלט יכולה להעיר להם - זה מאוד לגיטימי במיוחד אם הדבר חוזר על עצמו. כמו כן אני אפילו מציעה לך שאם קבעת עם אנשים בשעה מסויימת ויש לך פגישה נופת אחר כך - אל תשני את הפגישה השנייה ותקטעי את הפגישה עם המאחר/ת בזמן המיועד שתסתיים. בכך את יכולה לשקף למאחרים כי הם מפסידים בכך שהם מאחרים כי את לא עומדת לשנות את תוכניותייך בגלל האיחור שלהם.

יחד עם זה, יכול להיות שעצם זה שאת מפרשת את האיחור שלהם כזלזול בך, גורם לך להתעצבן. יכול להיות שאם היית עושה פרשנות אחרת לסיטואציה זה לא היה מביא אותך למצב של כעס.

למשל תארי לך שתפרשי את האיחור שלהם כפגם באופי שלהם -
הם מאחרים סידרתיים, אנשים שלא יודעים לעמוד בזמנים.
איזו תגובה רגשית הייתה עולה לך?
כנראה שסוג של חמלה על חוסר הסדר שלהם אל מול שלך
ואז מה הייתה התגובה שלך?
סוג של נסיון לתקן את ההתנהגות שלהם באופן בונה ומחזק

מה את אומרת? האם זה נראה לך? האם את יכולה ליישם את זה?
אני רוצה ל

מעין שלום,
שאלה יפה את שואלת
ניהול זמן יכול ליעל את החיים ולהפוך אותם למספקים ומאושרים יותר.
אני רוצה לספר לך סיפור קצר-
מרצה אחד נכנס לכיתתו - שם על השולחן אגרטל שקוף ושופך לתוכו אבנים עד שמתמלא.
ושואל את תלמידיו -האם המיכל מלא?
ואז הוא שופך חצץ לתוך המיכל עם האבנים ושואל -ועכשיו תלמידי האם המיכל מלא?
וכך הלאה הוא ממשיך ושופך חול ולאחריו מיים...
לבסוף שואל את תלמידיו אם היתי שם את המיים בתחילה האם היתי מצליח להכניס את האבנים החצץ והחול?

התשובה ברורה, סדר נכון של הדברים הכרחי לניצול המיכל.
כמו הזמן שלנו יש לסדר את הדברים שעליך לעשות לפי סדר נכון ויעיל כדי שהכל יכנס.
זה דורש חשיבה יצירתית וגמישות כדי לשלב ולשנות את סדר היום כדי להתיעל.

בכדי להתחיל ושנוכל לתת לך כלים ממוקדים
ספרי לנו מה את עושה היום איזה דברים את עושה "להספיק כמה שיותר דברים"
מה את מספיקה ואיך? ומה את לא מספיקה ולמה לדעתך?
שתפי אותנו
סיגל פדה

היי לימור

באופן כללי במצבים כאלה אני שואלת את עצמי מהי המטרה? למה להוריד שער ערווה כאילו הן לא קיימות? את מי ה משרת ולמה?
האם יש לך תשובות? אשמח לשמוע

איילת לחמי