פורום פגיעה מינית, תקיפה מינית, הטרדה מינית - יש לך שאלה?

אנחנו לא רגילות ליצור מהומות.
חינכו אותנו להיות שקטות , מנומסות , פגיעות , עדינות ועוד ועוד
למה לא לפנות עם זה למי שמעליו ולציין שזה ברור שאתן הולכות לדווח במשטרה אבל רק רציתן ליידע כשזה ברור לכן שהשיחה הזו לא תעבור אל התוקף.
למה תמיד כשאני מדברת עם נשים על הדברים הללו - לפנות למשטרה , נשמע לא הגיוני בעליל.
ואני לא מערבבת תקיפות מיניות אגרסיביות / אונס לתקיפה מינית שהיא יותר מכעיסה , עוברת גבולות , מזלזלת בכבוד ולא נעימה כמו מה שאת מציינת . במקרים האלו החשיפה שתדרשי לה לא גורמת להצפת טראומה מזעזעת שיהיה קשה לעמוד בה ( או כך נדמה לי . אין לי כוונה לזלזל )

עבדתי לתקופה בעיסויים בספא ואמרתי לעצמי שאם מישהו ישלח אלי יד ברור לי מאליו שאפנה למשטרה. אני הייתי בערך היחידה שחשבתי שאם מישהו חושב שאני זונה או משהו בדומה וישלח אלי ידיים בהתאם צריך להבין בצורה חריפה מה הגבול הנכון.
אותו הדבר הבוס הדפוק שלך שצריך להבין מה הגבול כנראה בצורה חריפה מספיק.
הוא צריך להבין שזה שהוא הבוס שלך לא אומר שהוא הבוס של הגוף שלך , לא לעשות ממך כלי שרת , לא לקחת כברור מאליו שמותר לו להעביר יד על הישבן שלך בדיוק כמו שהוא ילטף חפץ אחר במשרד ולהבין דרך הפנייה שלך למשטרה שיש מולו אדם שווה ערך ולא חפץ.
אני בספק אם עוד מישהי תחווה את זה ממנו שוב אחרי שתתלונני

שלום רב,
אכן - התנהגות פוגעת ובודאי לא הולמת.
ניתן לפנות לאדם האחראי בארגון על הטרדה מינית, ואפשר גם להתעמת ישירות מול אותו אחראי ולהבהיר שהדבר אינו מקובל.

בהצלחה

רונית

שלום לך קסם,
ישנן פעמים בתוך תהליך הטיפולי, בהן אנחנו נפגשות עם רגשות קשים יותר. לא פשוט להיות במקום הזה, אבל בהחלט גדלים גם מהמקומות הקשים. העובדה שיש לך טיפול טוב וקשר טוב רק מסייעים. פתחי את הקושי עם המטפלת ויחד ודאי תוכלו לגדול מכך...

רונית

שלום לך,
את מתארת קשר שבו אולצת לעשות קט מיני בניגוד לרצונך, ולא פלא שיש לכך השלכות.
אני מציעה לגשת לטיפול, שכן ככל שהטיפול יתחיל מוקדם יותר, כך תוכלי להעזר בצורה יעילה יותר.

רונית

שלום רב,
אכן נשמע שאת גם פגועה וגם מופתעת. נראה שהקושי הוא בשני מישורים - גם הקושי בריסון של בעלך וגם בהקשר הזוגי. אולי כדאי להתחיל בפניה לטיפול זוגי ומשם להמשיך גם בטיפול אישי בבעלך.

רונית

בעלך צריך לשבת בכלא ולרסן את עצמו כדי להבין שלא נוגעים בבחורות בניגוד לרצונן.

אני מאד מופתעת מהתגובה שלך.
הקושי הראשון שאת מציינת - קושי בריסון בעלה
מה זאת אומרת בריסון בעלה ?? ממתי אנשים אחראים על אנשים שעברו את גיל 18 ?? ולכתוב את זה כריסון ???
ובכלל למה את מכניסה אותה לאחריות על מעשי בעלה וטוענת בעקיפין שהיא צריכה לטפל בזה ??
טיפול אישי בשבילה זה נפלא , אם היא מעוניינת או תיהיה מעוניינת לטפל בנישואיה זו בחירה שלה. בעלה צריך לתת את הדין על מעשיו כלפי נשים שנפגעו ממנו ובמקביל הוא צריך ללכת לטיפול כדי להפסיק את התקיפות הללו בעתיד. היא עדיין לא אחראית ולא תיהיה אחראית למעשיו והיא בעיקר לא צריכה לקחת אחריות על זה.

שלום לך,
קשה היה לקרוא על החוויה הקשה שעברת עם אחיך וברור לי שקשה עוד יותר היה להיות בה.
קראתי את דבריך ואני מרגישה דאגה לאור כל משעברת. נראה לי שבהחלט מגיע לך להגיע לטיפול מקצועי אצל מומחים בנושא פגיעות מיניות. אני חוששת שאם תוציאי את הכאב והכעס עליו ועל ההורים - תשלמי על כך מחיר רגשי.
אני בהחלט ממליצה על טיפול שיסייע לך גם בהיבט הרגשי וגם בקבלת החלטות לגבי התקשורת עם אחיך והמשפחה.

בהצלחה

רונית

חשוב לציין שהמקרה לא היה בכפייה או התעללות כלשהי אלא סקרנות בגיל הילדות כמו ששניהם התייחסו לזה בשיחה שעשינו יחדיו....

שלום רב,
ישנם כמה רבדים לתשובתי אליך.
ראשית, במידה ואת חושבת שאחותך עדיין מוטרדת כדאי לקחת אותה לטיפול. במקביל, אפשר לברר עם האח מהן התחושות שלו לגבי האירוע, והוא בהחלט יכול להיעזר גם בטיפול משלו.
אני מניחה שזה יכול לעזור במניעה בעתיד וכן בעיבוד רגשי אשם ובושה.
לגבי דיווח, סביר להניח שהמטפל יתייעץ עם פקיד סעד, ישנה גמישות רבה יותר לגבי אחים, אבל השיקול הוא לגופו של עניין.

רונית

שלום רב,
אין ספק שיש כאן מקרה של בוטות וחציית גבולות. אני חושבת שיש לך אפשרות להסביר לו שדבריו הם בגדר הטרדה ובניגוד לחוק.
יתכן שהצבת גבול כזו תוכל לעזור.
חשוב שהוא יבין איך זה משפיע עליך ועל עובדים נוספים ואיזו סביבת עבודה זה מייצר.

רונית

נראה לי שכדאי לדובב אבל לא להיכנס ללחץ או להלחיץ את הילדה, היא גם בגיל שיתכן ויש משחקים הקשורים לכך בין הילדים בגן וכל מה שחשוב הוא להבהיר מה הגבולות של מותר נכון ואסור.

שלום :
תודה על התגובה.
מה שהטריד אותי מאוד היו הקולות הנלווים שהיא השמיעה.

תודה,

אני רוצה להוסיף.
מדובר באותה משפחה של ההודעה "בן משפחה מטריד"
ולכן אני כל כך פוחדת לדובב אותה.
אני לא מאמינה שאבא שלה ניצל אותה מינית. אבל עדיין הסיכוי האפסי הזה כל כך מפחיד אותי,
אינני יודעת איך נוכל לחיות אם יתגלה מעשה שכזה.

שלום רב,
אני מבינה כמה קשה לשאת את המחשבה שקרה משהו בעבר עם האב. יחד עם זאת לטובת הילדה, ודאי לא כדאי להתעלם מכך. לכן, חשוב להפנות לייעוץ לגן. אם יעלה מידע חדש, אני בטוחה שבמערכת יסיעו לכולכם בתהליך.

רונית

למה את שולחת אותה אליו????
חמודה - ילדה בת 4 לא גונחת בטיבעיות. היא ראתה מישהו שעושה זאת או שמישהו נגע בה וגנח. היא למדה את זה. זה לא משהו שבא טיבעי ממנה.

תתעוררי ותשמרי עליה.

שלום רב,
הרגישות שלך מעוררת התפעלות! נראה לי שהדרך הנכונה היא לפנות לגן ולבקש אולי שפסיכולוגית שמתמצאת בתחום תנסה לברר עם הילדה.
חשוב שזה יעשה באופן רגיש ומקצועי.

רונית

הדרך הטובה ביותר היא לומר לו בבהירות שאין לכך מקום!. לגבי ילדיך, כדאי לבדוק אתם ולהזהירם.
רחל

שלום:
כאשר מדובר במעשים ברורים (כמו החיבוק) זה יותר קל להגיד משהו ברור.
גם זה היה די סיוט בשבילי מאחר והוא אמר שזה הפגנה של יחס חם ושאני שמרנית וקרירה,
ומדובר במישהו כל כך קרוב ובסך הכל מאוד מוערך בעיני. אבל כיוון שהרגשתי כל כך לא נוח גרמתי לו להבין זאת ולהפסיק. (לפחות אתי)
רק המחשבה שאכן "משהו לא בסדר אתו" מדירה שינה מעיני וגורמת לי סבל כשאני חושבת על ילדיו אותם אני כה אוהבת.
אבל בין חיבוק (תמים-לכאורה) לבין חיכוך (מקרי - לכאורה) ישנו הבדל בכל זאת. החלטתי שאני לא אוכל לומר לו גלויות שהוא עשה זאת - כי הוא יכול לטעון שאני הוזה. (וזה מה שמבלבל כל כך, וקשה כל כך) לאחר התלבטויות אמרתי לו שבפיקניק לא הרגשתי נוח אתו ולכן הוא אינו רשאי לחבק אותי בכל צורה וחייב תמיד לעמוד במרחק ממני, אמרתי לו בצורה קשה שהוא אינו רשאי לחבק את ילדי או להתקרב אליהם למרחק נגיעה. והוא לא התווכח.

להזהיר את הילדים שלי - זה כאילו תגידו לי להזהיר אותם מאביהם - אינני יודעת איך לעשות זאת..

שלום רב,

מדבריך עולה כי הגבולות מול אותו בן משפחה מטושטשים ופוגעים.
את חווה זאת באופן ישיר, ומכאן ברורה גם הדאגה לבנות שלך.
בנוסף, את מגלה אסרטיביות חשובה, שבאה לידי ביטוי בשיחה איתו- אך נראה שזה אינו מספיק כדי לשים לו גבול.
הייתי מציעה מנסות ליזום מולו שיחה עם בנות משפחה נוספות שמרגישות כמוך ובכל מקרה לא לאפשר לבנות שלך להיות בסביבתו!
בנוסף, כדאי להסביר לבנות כיצד לשמור על עצמן.

רונית

שלום רב,
ישנם סימפטומים רבים המתפתחים אחרי פגיעה מינית - חלקם אכן שייכים לקיום יחסי מין.
יחס עם זאת, לא ניתן לקבוע חד משמעית, אם זה מה שקורה עם בת זוגך.
הדרך הטובה ביותר היא שאלה רגישה מצדך המתארת מה שאתה רואה ומביעה את הדאגה שלך שמה קרה לה משהו.

רונית

שלום רב,
כאשר האיום האובדני חריף ומיידי צריך לפנות למחלקות או בי"ח פסיכיאטרים.
לצורך טיפול בנושא הפגיעה המינית קיימים 6 מרכזים רב תחומיים לטיפול בארץ:
נצרת, חיפה, איכילוב, ירושלים, באר שבע וראשון לציון.

רונית

זהו שכרגע היא לא מוכנה לנסות ולשקם את עצמה, היא מתארת את עצמה כ"מתה מבפנים"
המקרה שעבר עליה השפיע על מערכת יחסים שהייתה לה והיא נגמרה בגלל זה שהיא לא יכלה לסמוך על הגבר שהיה איתה...
אני כבר ימים מנסה לשכנע אותה לעשות את הצעד הכי מינמאלי שאפשר לעשות, לפחות לספר לאמא שלה, אבל לא, היא לא מרשה לי והיא סומכת עלי שאני לא יעשה שום צעד מבלי שתדע,
אני מפחד מהתגובה שלה למקרה שאני כן ילך ויספר לאמא שלה, או יותר נכון מפחד מזה שהיא עלולה לפגוע בעצמה...רק שתביני 11 שנים וזה עדיין לא עבר אני חושש שזה אכן לא יעבור לה ושהיא כבר בשלב של אחרי התייאשות... :[
רק אלוהים יודע מה נותר לה לעשות..
לכן הייתי מבקש ממך הכוונה ספציפית של איך לפנות אליה או איך לשכנע אותה...ואז אחרי זה להפנות אותה לאחד המרכזים לנפגעי התעללות מינית בע"ה...
מחכה לתשובה...
תודה =]

אני רק רציתי להוסיף שהאיום האובדני אינו עד כדי כך חריף...
" אם רק היה לי את האומץ..." זה מה שהיא אומרת...זה מספיק מבהיל בכדי לפנות אלייך
אבל עדיין לא איום אובדני חריף מצידה (אני חושב)...
מצפה לתשובה =]

ההתלבטות שלך באשר לאירוע עולה מעצם ההגדרה של יחסי מין שלא מרצון לעומת המילה אונס. על פי החוק כפיה של יחסי מין תוך כדי איום הוא אונס. השאלה שאת שואלת נשמעת לי כמורכבת מהרבה רבדים ורגשות סותרים כגון: משמעות ההשתיקה, העלבון, הפחד מהסביבה, הרצון לעמוד על שלך ולהעניש את הפוגע, מידת השותפות שלך, הכעס על עצמך ועוד.
נראה לי שמספר שיחות עם איש מקצוע יסייע לך לבחור בדרך המתאימה עבורך.
מבחינה חוקית את יכולה כמובן לתבוע אותו עד 7 או 10 שנים לאחר האירוע. האם זה מה שאת רוצה?
רחל

אבנר שלום,
אני מבינה את כעסך ותחושת התסכול בה אתה נמצא. ויחד עם תחושת התסכול הרצון העז שלא לפגוע בחברי המשפחה האחרים. אני ממליצה לך על מנת לנסות ולמצוא מוצא לרגשות המציפים ואולי לחשוב על אלטרנטיבות להתמודדות שיכללו בהמשך שיחות עם אביך להגיע לשיחות עם איש מקצוע בתחום הפגיעה המינית בגברים.
בהצלחה
רחל

שלום רב,
אני שומעת כאב וכעס רב בדבריך, ולא פלא - על רקע מה שעברת.
אין ספק שההתמודדות קשה, וניתן לחשוב עליה בשני אופקים:
האחד - הגשת תלונה, והשניה, לבחור בדרך טיפולית שתאפשר לך לרפא את הפצעים ולא לתת לפגיעה להכתיב את מערכות היחסים שלך.
התהליך לא קל, אבל יכול לחולל שינוי.

רונית

לטיפול באחיה הקטן כדי שלא יסחוב בצורה קשה את הטראומה בעתיד אני לא יודע כל כך אבל אני חושב שככל הטיפול מתחיל מגיל יותר קטן כך הוא יותר יעיל,בקשר לבת את צריכה להביא אותה לפסיכולוג ולהסביר לה שמה שהיא עשתה זה אסור וחמור.אסור להתעלם מיזה!.

שלום לך,
חשוב לשוחח עם בתך ועם בנך ולהגדיר מה מותר ומה אסור, מה בתחום האישי-פרטי ומה לא. בנוסך חשוב לבדוק מדוע היא כל כך עסוקה בגירוי מיני.
רחל

שלום מיכל,
אין ספק שנחשפת לאירוע קשה.
נראה לי שחשוב לברר עם ביתך - לא ממקום של בהלה - מה הייתה משמעות האירוע ומה הניעה אותה לכך. כמו כן, חשוב לבדוק כיצד הגיב בנךלכך, ואם זה דורש התערבות טיפולית (גם אצל הבת וגם אצל הבן).
חשוב לא להתעלם מהאירוע, אך גם לגשת בגישה של בירור ללא אשמה.

רונית

ממקרים לא מועטים של פגיעות מיניות בעקבות היכרויות באמצעות האינטרנט אני ממליצה בכל פה שתזהרי. המנעי ממפגשים עם מתכתבים שאינך יכולה לדעת מה זהותם, מה המיניע לקשר אתך, ומה מטרתם.
רחל

שלום לך סמדר,

קיימות שתי בעיות שאת מציגה - קשר באמצעות האינטרנט בכלל, והפרש גילאים ניכר.
לגבי הפרש הגילאים - מדובר בשש שנים מאוד משמעותיות, ואני חשדנית במידה מסוימת לגבי האינטרס של הבחור ליצירת הקשר איתך.
לא נראה לי שכדאי לקחת סיכון ולפתח את הקשר.
באופן כללי, קשר באינטרנט כרוך בסיכון, ובשלב זה של חייך לא הייתי לוקחת סיכון זה.
עדיף להיפגש עם נערים שאת מכירה, או שמוכרים בחוג החברים.

רונית