פורום פרידות, גירושין, בגידות - יש לך שאלה?

שלום רב,

גיליתי שבעלי בגד בי ,הוא ניהל רומן עם רוסיה שצעירה ממנו ב20 שנה ולפני כן
היה עם נערת ליווי ומעסה עם מין.בעלי משתמש בגירסה שבגד בי רק ב3 החודשים
האחרונים.אני בטוחה שבגד הרבה לפני.יש לי כמה שאלות:
1.כששאלתי בפעם הראשונה מי זו הבחורה הרוסייה ענה לי מייד שהיא עובדת אתו ועברה
אונס.מדוע אמר שעברה אונס ?
2.אני חושדת שממשיך להיות בקשר עם נשים למרות שמאוד מעוניין בשיקום
וטיפול זוגי.האם גבר שחיפש מין שנים מחוץ לנישואים יכול להפסיק מייד?

בתודה על תשובתכם

שלום רב, אני בת 21. בגיל 15 היה לי חבר ראשון. נפרדתי ממנו לאחר כשנתיים וזאת משום שהחברות כבר לא הייתה רלוונטית לי ורציתי משהו אחר. משהו בי נשבר מעצם המחשבה שכל מה שהאמנתי בו לא קיים. הפרידה הייתה הליך קשה עבורי המלווה ובבחילות רבות והרגשה פנימית חזקה שאני נמצאת שאני עם מישהו שאני לא רוצה. שאני משקרת לעצמי. האמונה שלי באהבה נעלמה. כי הרי אהבתי מישהו ופתאום לא. מאז חלפו השנים ובכל פעם שאני מכירה מישהו וזה מתחיל להיות רציני ונוצרת קירבה הבחילות חוזרות לי והתחושה הפנימית הזאת שאני לא רוצה את הבן אדם שאיתי. יש לי עכשיו מישהו מקסים ושוב זה קורה לי. אני לא רוצה לוותר על זה אבל אני גם לא מצליחה להתעלם מכל התחושות שמתרחשות בגופי. תמיד חשבתי ללכת לטיפול פסיכולוגי אבל זה נורא הלחיץ אותי וזו גם הוצאה יקרה. אשמח לקבל איזשהו ייעוץ, משהו, שמישהו יגיד לי שהכל תקין. שאפשר לפתור את זה. שההרגשה הזאת היא לא אמיתי ושלא הגיוני שאני לא רוצה אף אחד. תודה.

אני ובן זוגי חיים יחד כמעט 5 שנים ומגדלים שני בנים מקסימים.
אחת הבעיות העיקריות שלנו, זה זה שהוא לא מקבל את זה שאני דו מינית, ואני ניסיתי לוותר על זה ולא חיפשתי את זה, אך אני לא מצליחה להפסיק לרצות את זה וזה נורא מפריע לנו ביחסים.
פעמיים ניסינו לשלב בחורה במיטה אך אחר כך הפסקנו וזה לא מתאים לו, הכרתי במקרה בחורה שהפכה לחברה ושכבתי איתה חד פעמי. וסיפרתי לו את זה הוא נורא נפגע ורצה לעזוב. אני רוצה יחד לא לבד אני רוצה שהוא יהיה שותף מלא בחיי. אך הוא לא מוכן לקבל את זה שאני דו, ושאין לי בעיה שתיהיה שלישיה איתו יחד. לא יודעת מה לעשות כבר, אולי עשיתי טעות שסיפרתי.... נורא מבולבלת....

אני נשואה + 4,אנחנו בשנות 35-40 של חיינו,נשואים 14 שנה.
כרגע בעלי בוגד בי עם אישה מהעבודה,בעלה התקשר אליי ואמר לי וגם אני הרגשתי את הניתוק הריגשי שלו מהבית,ממני ומהילדים.
בהתחלה בעלי אודה כי התאהב ולאחר מכן נסוג ואמר כי אלה רק קשרי עבודה.

אני יודעת שהיתה כאן בגידה, מה לעשות אני חושבת שהוא ממשיך לדבר איתה טלפונית ואולי לא רק...

אני דתיה והיינו בפגישה אצל מטפלת זוגית והוא הביע נכונות לבנות (אולם לא בהתלהבות יתרה) יצאנו משם ונאמר כי כל אחד ישקיע בקשר ואני צריכה לבטוח בו...

ברגע שיצאנו משם אותה אישה היתה בטלפון והוא בחר לא לענות לה(יחסי עבודה??!!) אני חושבת שהיא התקשרה להתעדכן מה קורה (יש לציין כי גם היא נשואה + 2),

שניה אחרי שנפרדנו הוא היה בממתינה וענה לי ועשה שיחת ועידה והוא טוען שלא....
אבל ועידה יודעים שעושים...


איך אני ממשיכה כך,איך אוכל לגרום לו לשכוח את האחרת ולהיות עם רגשות בבית,אם לא עבורי עבור ארבעת ילדיי,למרות הפגיעה הקשה ולמרות הבכי הבלתי פוסק שלי ואני נעזרת בדברי טבעיים להרגעה המוצא האחרון עבורי הינו גירושין.

מה לעשות ??????????????????????????????????????????????????

אני בידיעה שהרבה מאיך שאני בזוגיות הנוכחית זה גם השפעה של הקודמת
אבל ברוב זה הפתיחות והלא לשמור דברים, אני שמה לב לתופעה שכשהתייחסתי לבחור כמישהו אחרי האקס וכמשהו זמני היה לי יותר קל בקשר, נפגשים מבלים וכו' ולא יותר מדי אכפת לי מעבר, דואגת לשמור על הרצונות שלי ויש זרימה בקשר
אבל כנראה שכשאני איזה 4 חודשים עם בחור, קרה גם עם האקס, משהו בי משתבש... אולי זה קשור גם לזה שהיום אני בתחילת-אמצע שנות ה20 אבל זה גם היה בזוגיות הראשונה , אני מתחילה לבדוק האם תפיסת העולם ואורח החיים של הבחור מתאים אממ כן ת'כלס אני בודקת להקמת משפחה לאיך הוא יהיה בתור אבא, נהנתי בתחילת הקשר שכן היה לי את הספייס שלי וזמן להכל וכן זמן לביחד, אבל ככל שהקשר מתפתח אני רוצה את ההרגשה שהוא יהיה פנוי עבורי יותר אבל לא רוצה לכפות את עצמי עליו וכמו שציינתי המחשבות האם תפיסת העולם שלו בקשר לשילוב עבודה וחיים מעבר נראית לי או לא...
אני מודעת לעובדה שיש לנו קשר טוב ובריא וכיף לי איתו , דבר שמהזמן שהייתי לבד מאוד קשה למצוא , ואני יודעת שאם נפרד לא יהיה לי פשוט למצוא בחור כזה וכנראה אהיה הרבה זמן לבד , תנו לי כלים איך להיות בכאן ועכשיו בזוגיות הזו ולא לחשוש מהעתיד, הרי כל בחור שאכיר כנראה יהיו את המרכוביות שלו, אני מניחה שמה שכואב לי קצת זה זה שעם האקס לא הצלחנו להתמודד עם הקשר למרות כל הרצון
ופה עם מישהו שהוא לא האקס מוצאים פתרונים יותר נכונים ורגועים...מוזר לי באיזשהו אופן שעם אחר זה כן יהיה למרות שגם עם אחרים כמו שידעתי לכל אחד יהיו את העניינים שלו , מה שבעיקר שונה זו באמת הפתיחות והשיחות על כל דבר שיכול להפריע, למרות שגם בזה אני מגלה שעם הזמן אני קצת "חוטאת" ו"לא נעים" לי קצת לעשות בדיוק איך שאני רוצה כי אני מודעת לזה שעצם הזוגיות והזוגיות עצמה מביאה לי הרבה יותר בחיים מאשר העיסוקים האחרים... דבר שגם לשעצמו מטריד והטריד אותי גם כשלא הייתי בזוגיות, האם לא מספיק טוב לי פשוט לבד.
וגם עצה שנתתם פה לא מעט , בזמן שהחבר בעבודתו או עיסוקיו זהו זמן טוב עבורי להגביר את עיסוקי ותחביביי שלי אבל אולי קצת מוזר להתעמק בזה...סוג של מרגיש לי שאני ארצה "להתאים" את עצמי לבן-הזוג וזה נתפס בעייני מקום לא טוב ...

שלום, אישתי ואני נשואים כ5 שנים, יש לנו בן בגיל 3.
מתחילת היחסים, חשנו חוסר התאמה מינית מסוימת - לי מספיק מעט מין ( אפילו פעם בשבוע ) והיא רוצה יותר.בסופו של דבר נולד הילד אבל במשך כל השנים היה תיסכול מצידה וכמובן עוגמת נפש לצד רגעים יפים יותר.
לפני כמה חודשים ראיתי מייל אצלה עם רמיזות מיניות מפורשות אל מישהו מהעבר שלה, לאחר שאמרתי לה על זה, היא אמרה שזה סתם בצחוק ושהעניין הוא התיסכול שלה ושבלי מין מצידי היא מרגישה שאין אהבה וכולי.כלפי חוץ הראיתי שאני מאמין לה וניסיתי להשתפר.
לפני כשבועיים מצאתי אצלה מייל שהיא כתבה ובו מצוין במפורש שהיא שכבה עם אותו בן אדם שנה לפני כן וגם מצאתי עוד כמה מיילים לא חד משמעיים אך עם רמיזות בוטות לקשר עם אותו אדם. לא אמרתי לה על זה, החלטתי לחכות.
בשבועות האחרונים אני עושה מאמצים להשתנות וחל שיפור רב ביחסים בינינו בעזרת יחסי המין התכופים יותר ותחושת הביחד מתחזקת.אני אומר לעצמי שאני יכול להתמודד עם הבגידה הזאת משום שזאת הייתה תגובה ליחס הרע שלי(באמת התייחסתי לא טוב זמן רב למדי).הייתי רוצה שהיא תהיה כנה איתי ותגיד לי - כן, היה ונגמר אבל אני לא בטוח שזה יקרה ובינתיים אני קרוע - מצד אחד אני אוהב וחמוד מצד שני בפנים אני אוכל את עצמי.
חשבתי אולי לספר על חבר שאישתו בגדה בו והיו במצב דומה לשלנו ושהוא סלח ושגם אני הייתי סולח ואז אולי היא תתוודה והכל יבוא על מקומו בשלום.אשמח לעצה, תובנה או כל ביקורת שהיא על מצבי הבעייתי למדי.
תודה

שלום,
לפני כחודשיים גיליתי הודעות SMS של בן זוגי של פלירטוטים והתכתבויות עם נשים שונות מתחילת הקשר שלנו ועד לפני כחצי שנה,
אנחנו יוצאים כבר שנתיים, הוא גרוש בן 36 + 2 ואני רווקה. גרים כבר שנה יחד.

בן זוגי הסביר את הדבר בכך שאחרי הגירושים (גרוש כבר קרוב לשש שנים) הוא חי ממיטה למיטה ולספק את הדחף שלו לריגושים והיה לו נורא קשה להתנתק מההרגלים הרעים האלה ולהיות רק שלי ובשבילי ושהוא עשה עבודה קשה מאוד עם עצמו והיום הוא שמח לאן שהגענו ועל הבית שהקמנו וכו'.... ושבשום פנים ואופן ההתכתבויות לא גלשו לבגידה פיזית והוא לא היה עם אף אחת בתקופה שלנו יחד.

עקב הסתרה של בן זוגי מההארד דיסק הנייד, אתמול הוא שכח אותו בסלון והצצתי בו. גיליתי תמונות של סקס עם האקסית שלו וסרטי וידאו עוד בתקופה שהיינו יחד (לפי המצעים שלי שהצעתי את מיטתו).
סיפרתי לו את שגיליתי והוא שוב הכחיש שהיה ביניהם משהו - רק אחרי 5 פעמים ששאלתי והוכחתי את טענתי, הוא הודה שאכן היו ביחד. ונכנס מייד להיסטריה ואמר כי הוא לא מוכן להיות במערכת זוגית עם מישהי שבולשת אחריו ושהוא ל א מוכן לספר לי דברים כאלה, ואמר עוד כל מיני דברים חמורים כאלה ואחרים. בערב הלכנו לאירוע ביחד ובלילה הלכנו לישון כרגיל. כמובן שבבוקר הכל צף שוב..

יש לציין שבפעם הראשונה שגיליתי את הSMS החלטתי להבליג. אבל עכשיו אחרי הפעם השנייה - אני גם רוצה לסלוח. השאלה שלי האם זה לא נותן לו פתח "לדרוך" עליי ו"לזלזל" בכך שהוא ייקח בחשבון שהוא יוכל לעשות דברים כאלה חמורים ויותר ושאני אסלח ואעביר את הכל לסדר היום.
איך אני יכולה "לזעזע" אותו בכך שיידע שזאת הפעם האחרונה שאהיה מסוגלת לסלוח? ואם אני אסלח - התמכרויות לריגושים באמת יכולים לעבור מעצמם במידה וכל כך רוצים או שצריך גורם חיצוני שיעזור בגמילה?
תודה רבה.

הי לפני שנה וחצי היכרתי בחורה מקסימה החיים שלנו היו סבבה ביחד,עד שהתחילו הריבים שחוסר הקדשת זמן אלה מסיבות עבודה וקריירה באמת שניסיתי להיות איתה הכי הרבה אבל זה לא אספיק עד שהגענו למצב שהיא אמרה לי שהיא רוצה לחתוך ונישאר ידידים. היה לי מאוד קשה לקבל את זה ועד היום (כמה ימים אחרי הפרידה) היא עדיין בראש שלי ואני רוצה לחזור אליה כי אני אוהב אותה ממש ורוצה לשפר הזוגיות של שנינו בנתים היא רוצה שנשאר ידידים טוב. איזה עצות אתם יכול לתת לי כדי להחזיר אותה אלי,אני יעשה הכל!

אני כבר שנה ו8 חודשים אחרי זוגיות מורכבת מאוד של שנתיים וחצי בסכ"ה עם חצי שנה לפני הפרידה הראשונה קשה , פרידה של חודשיים וחזרה לעוד חודשיים
ונזכיר גם את התחושה שלי בשנה וחצי " אני צריכה לברוח"
הוא היה האהבה הראשונה שלי, אני בטוחה בכך שאני עושה אידאליזציה, כי בת'כלס בפועל ממש לא אהבתי את אורח החיים המשותף שלנו , אבל בעיקר נבהלתי שכתוצאה מאיך שהוא חי היום אני אסבול איתו בעתיד. ואחרי המון רע זה נגמר

והיום אני 4 חודשים בקשר שלחבר ולי יש אורח חיים מתאים וקשר פתוח ונכון
אני שומרת על קשריי החברתיים והמשפחתיים והתחלתי מסלול חדש בחיים
בקרוב יומהולדתו של האקס... והכל חוזר , גם בחודשיים הראשונים עם החדש רוב הזמן חשבתי על האקס וברור שבשנה ומשהו שהייתי לבד למרות דייטים , זה נגמר ממש רע
אין לי מושג מי האדם הזה היום, וגם ראיתי כתבה שקשורה לסיבות בגללן נבהלתי מהחיים איתו , למרות שיוצא כך שאני נתפסת לבחורים מזן מאוד מסויים כנראה, אז כך שגם החבר הנוכחי יעבוד בעבודה דורשת, אבל פה ישלנו קשר ותקשורת נכונה ובריאה

האלמנט האחרון בקשר שלנו יותר משנה אחרי הפרידה וקצת לפני הקשר הנוכחי היה כועס ורע , ועם הנוכחי יש המון דברים טובים
אז למה אני עדין לא מצליחה להבין איך יכול להיות שאנחנו לא ביחד? שאני לא אחגוג לו יומהולדת?
ומה שבכלל עצוב שבתור הבן-אדם שאני זוכרת אני לא רציתי שום ידידות איתו, בניגוד אליו... אבל באיזושהי השוואה אולי לא רציונלית לחבר , אני מדמה לי שהשיחות שלנו והקשר הנפשי היה יותר טוב ועמוק.. דבר שמאוד מטריד אותי
בשאר התחומים הנוכחי "מנצח" את האקס ובגדול.

גם אציין שהחבר אמר שזה מוזר איך אחרי זמן רואים אקסים ומוזר איך פעם שמחו לראות והיום כלום וזה בגלל שיש מישהי אחרת בלב, אני לא אמרתי כלום...
כיביכול האקס ואני לא נחזור לעולם כי היה רע וחזרנו וראינו שהיה רע וגם למרות הכל אין לנו באמת עתיד ביחד... אז למה כל הרגשות האלה? כ"כ הרבה זמן אחרי...

שלום,

אני בת 24 והייתי עם בן זוגי שנתיים בערך, עד שנפרד ממני.

אני יודעת והוא גם אמר לי בעצמו שהוא אוהב אותי ויודע שהוא לא ימצא בחיים מישהי כמוני ולא מסוגל לחשוב בכלל על מישהי אחרת. הוא נפרד ממני כי הוא מרגיש שהוא לא הוא ומאוד קשה לי התחושה הזו. אני מרגישה שאם הוא היה נפרד ממני כי הוא מרגיש שזה כבר לא זה או שהוא לא אוהבת אותי אז היה לי עדיין קשה אבל היה לי יותר קל להמשיך הלאה.
כרגע בהרגשה שלי קשה לי להתנתק ממנו בגלל שאני יודעת בדיוק מה הוא מרגיש אלי ומה הוא חושב עלי וממש כואב לי על כך.

איך כדאי להתמודד עם כזו פרידה? ומה הדרך הנכונה ביותר להמשיך הלאה כי בהתאם למצב ולכך שאני יודעת שהוא מתגעגע אלי...ממש ממש קשה לי כרגע.

תודה רבה

היי,
אני וחבר שלי יוצאים שבעה חודשים. אנחנו גרים בערים שונות. בתחילת הקשר אחרי חודש של חברות הוא סיפר לי שהוא הולך לפסיכולוגית במשך שנתיים והוריו לא יודעים על כך בעקבות פרידה שלו מהאקסית והוא פשוט המשיך איתה. לא היתה לי בעיה עם זה בתחילת הקשר וקיבלתי זאת בהבנה. אחרי ארבעה חודשים של חברות עברנו לגור יחד (לעיר שלו). כאשר עברנו הוא הודיע לי שהוא מפסיק עם הפסיכולוגית גם מפני שהוא מרגיש שהוא לא צריך וגם מטעמי תקציב. לאחר שלושה חודשים של מגורים יחד הוא הודיע לי שיש לו צורך ללכת לפסיכולוגית וזה קצת יש לאמר הדליק לי נורה אדומה שמשהו לא בסדר. היינו בחו"ל שבוע חזרנו, היה כייף. לא התראינו כמה ימים בגלל ענייני עבודה ואותו יום כשהייתי בדירה הוא הלך לפסיכולוגית מאוחר יותר בערב כשחזר הוא היה קצת מוזר ואמר שכואב לו מאוד הראש והרגשתי שמשהו לא בסדר גם מכיוון שנורא רציתי לדעת על מה הוא דיבר איתה כי אני יודעת שזה על המערכת יחסים בנינו וגם כי הרגשתי שהוא מסתורי מידי. הרגשתי שהוא לא נותן לי להכנס אליו שהוא לא משתף אותי. יום למחרת בבוקר אותה תחושה נשארה לי ממנו של מסתוריות. התעקשתי לדעת מה קורה והוא ביקש שלפני שאנחנו מדברים הוא רוצה לעשות הליכה של חצי שעה ברגל. התעקשתי לדבר באותו רגע מבלי שהוא ייצא כשראה שאני מתעקשת קרא לי שנדבר ואז הוא אמר לי את המשפט "אני חושב שאנחנו צריכים להיפרד" באותה שנייה הייתי בהלם אני אפילו לא יכולה לתאר את ההרגשה הלא נעימה הזאת ואז הוא סיפר לי שיום לפני בלילה כשהלך לדבר עם הפסיכולוגית הוא התייעץ איתה במחשבה שלו להיפרד ממני והוא חשב שהיא תשכנע אותו לא לעשות זאת אבל הוא אומר שהיא לא היססה והציע לו להיפרד ממני. אני באותו רגע הרגשתי כאילו יש צלע שלישית שמכוונת אותו ושבכלל לא מכירה אותי ורק שומעת אותו. אני בתגובה באתי בגישה של שינוי שננהג אחרת שניתן צ'אנס והוא סירב. אמר שאני מתוקה, יפה ומקסימה. אבל משהוא חסר לו בקשר ושאי אפשר לשנות שאלתי אותו אם לעזוב את הדירה והוא הינהן לי שכן תוך כדי שהוא בוכה. אני יודעת שהוא לא עשה זאת בלב שלם ושזה בעיקר בגלל הצעתה של הפסיכולוגית. הייתי נסערת מאוד באותו בוקר ואחרי זה אפילו היו לו משפטים מעליבים ולא יפים שעוד יותר נפגעתי. נסעתי הביתה כמובן שלא דיברנו אחרי זה בטלפון ובערב הוא התקשר כמה פעמים ולא עניתי כי הייתי מאוד פגוע ואז הוא שלח לי הודעה שהוא בדרך אלי, נפגשנו ברכב דיברנו, הבהרתי לו שלא מוצא חן בעייני שהוא הולך לפסיכולוגית ולא מדבר איתי על מה שמפריע לו בקשר והולך ומתייעץ איתה. כי לא היא נמצאת בקשר וכי לא היא יודעת מה הוא באמת מרגיש. הוא התחנן בפניי שאני יחזור איתו לדירה ושנשלים וכמובן שלא הסכמתי זה התנאי שלי בעצם או הפסיכולוגית או אני. הוא לא מוכן לוותר עליה. לאחר כמה ימים הוא שלח לי הודעה שהוא מצטער מאוד על הכאב שהוא גרם לי ושכרגע מבחינתו אנחנו בהפסקה.
אני אשמח לקבל הצעה לגבי מה כדאי לי לעשות.
תודה מראש

אני ממש שבורה ,אנו זוג נשוי כ 12 שנה בערך היו לנו הרבה בעיות וגם הרבה מתח בגלל שנכנסנו לחובות ,לי אין הורים ,ההורים שלו התעלמו מאיתנו הרבה שנים. יש לנו ילד בן 10.
אמנם לא הלכנו לטיפול זוגי מעמיק ומקצועי אבל איך שהוא למרות שבעלי לא כל כך רצה הבאתי איזה מישהו שעושה שלום בית דרך המלצה ...הוא אמר לנו כמה דברים לעשות למען השני אני עשיתי ובעלי לא ככ שיתף פעולה. הוא כל הזמן אמר את לא תשתני . למרות שמאוד ניסיתי ורציתי לתקן מה שמפריע לו . אנו פרודים בערך שנה ,הוא עזב את הבית דרך הבחור שמנסה לעשות שלום בית זה הגיע למצב שאני כעסתי עליו על משהו ואז הוא אמר לי אני לזוגיות כזו לא מביא עוד ילד ואז הבחור שעושה שלום בית כבר מאוד כעס על ההתנהגות שלו ואמר לי תגידי לו שיחליט או כאן או כאן ואני כמו מטומטמת הקשבתי לו כי גם חשבתי שזה יזעזע אותו והוא יתעורר אז הוא החליט ללכת . תקופה היינו פרודים ולדעתי היינו יכולים לחזור אבל לפני 5 חודשים בערך הוא הכיר מישהי מבוגרת ממנו ב 5 שנים נראה לי רווקה בת 45 ללא ילדים והם מבלים יחד ובימים שהוא לוקח את הילד אז הילד איתם שמח וכיף לו הם מטיילים וכו'.
שלשום דיברתי איתו בטלפון ואמרתי לו ששנים רצינו לצאת ולטייל ולבלות ולא עשינו זאת בגלל החובות והבעיות ככ חיכינו לרגע הזה והיום שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו אז אנחנו נפרדים רציתי שנלך לייעוץ זוגי והוא לא רצה וזה עצוב וגם אמרתי לו שדיברתי אם מישהו והוא אמר שחבל שעברנו הרבה בעיות ואנחנו מתאימים וכו' אבל אין עם מי לדבר הוא אומר אין מה לעשות צריך להמשיך הלאה, אני שבורה יכולנו להציל את הנישואים אני מרגישה שסתם אנו מתגרשים. אני ככ מיואשת .
אני בחורה משפחתית בגיל 40 קצת קשה למצוא מישהו להתחתן איתו אני רוצה משפחה.
אני מיואשת גם מרגישה שהשפלתי את עצמי שככ ביקשתי ממנו שכדאי שנחזור ונלך לייעוץ זוגי. מרגישה רע .

שלום היתי רוצה לקבל חוות דעת על סיפור שאספר אני עם בת זוגתי כבר שמונה שנים לפני כשנה התארסנו ... יש לי מודעות גבוהה שעשיתי משהו לא בסדר לפניי כ 4 חודשים חצאתי למועדון עם חבר התמסטאלתי קשות חבר שלי נטש אותי באמצע ואיך שהוא לקחתי טרפ בנות לביתם ואחת מהם נשארה איתי לקחתי אותה אליי לבית היא היתה אצלי כשעתיים והחזרתי אותה לבית שלה לפניי כשבועיים ארוסתי גילתה זאת וממש נפגעה ממני
אני מבין למה היא נפגעה בהתחלה שיקרתי לה על הסיפור אבל עכשיו היא יודעת את הכל אפילו הבחורה ההיא אמרה לה הכל וגם שלא שכבנו בחיים לא בגדתי בה במהלך הקשר אבל עכשיו האמון התפרק מבחינתה זה לא משנה אם שכבתי איתה או לא לא הייתי צריך להגיע לסיטואציה הזאת בכלל למרות שאני אומר לה שזה לא היה מתוכנן היא לא מאמינה לי
טעיתי וזהו היא אומרת שזה כנראה בגלל בעיות בבית ואני אומר שזה לא אני מאוד מרוצה ממה שיש לי בבית

בעלי ואני נפרדנו כשביתי היתה כבת חצי שנה. היום הילדה בת 9. הילדה נפגשת עם אביה כל שבת שניה (לפי הסדרי הראיה בהסכם הגירושים). יש לי בעיה עם המזונות אני מעוניינת בהגדלה. הפחד שלי הוא שיש איום מצד הגרוש שלי שאם אני אפתח את נושא המזונות הוא יבקש משמורת על הילדה. אני בפחד נוראי מכך. מה עלי לעשות? הבנתי שהיום בתי במשפט בעד משמורת אב. הגרוש שלי נשוי בפעם השנייה עם שני ילדים קטנים. אשמח לעזרה כי אני מאוד לחוצה, ללא שינה טרודה מאוד מאוד.
תודה רבה.

עמדתי עם קבוצת נשים ופטפטנו באולם אירועים . קולי גבר על שאר הנשים כי התזמורת רעשה וגם הנושא שדיברנו עליו היה נושא כאוב ומרגיז אז מטבע הדברים אני מרימה את קולי מעצבנות ולעלות על כולם כדי שישמעו אותי,. גברבר אחד שמכיר אותי פנה אלי לאחר שהנשים עזבו כל אחת למקומה ושאל אותי בחיוך: למה את צועקת (אולי היה סקרן לדעת על מה דיברתי) לא בא לי לשתף אותו רק אמרתי לו בציניות (אני מקווה שהבין שצחקתי) "כי אני רוצה שישמעו אותי" הגבר הוסיף ואמר: "וגם שיראו אותך" (נכון שהשקעתי עד מאד בהופעתי החיצונית) אך לפי דבריכם האם רצה לעקוץ אותי שכאילו מדבריו אני מחפשת להבליט את עצמי ע"י הרמת הקול ושיראו אותי איך שאני נראית?? בעבר הוא היה תמיד אומר לי באירועים (כשהיינו בפורום מצומצם) "את חתיכה וסקסית" בלי שום בושה. אני לא רציתי לשתף אותו על מה שוחחנו, רק עניתי לו (בצחוק ומקווה שהבין..) "כן. אני רוצה שישמעו אותו וגם שיראו אותי. ניחשת". הוא פרץ בצחוק.מה דעתכם על תגובתי הנ"ל ועל תגובתו? תודה.