פורום פרידות, גירושין, בגידות - יש לך שאלה?

תחזקי אותו ותעריכי את זה שהוא שיתף אותך במה שעובר עליו.לא להתחיל להכנס לסרטים,נראה כי הוא אמין וישר..לדבי היחסים שנשחקים את יכולה לשבור שיגרה כי זה מה שאנחנו אוהבים,תהיי יצירתית

שלום לך,

אפשר לראות בשיתוף של בעלך איתות וקריאה לעזרה,בדיוק כפי שאת חשה ומציינת בדברייך. חשוב שתמשיכו לשמור על ערוץ תקשורת פתוח, דברו על השחיקה וחשבו יחד כיצד אתם יכולים לעורר שוב את הקשר שלכם. למשל, לחזור ולעשות דברים שבעבר עשיתם יחד והפסקתם.. אולי לחפש תחביבים חדשים שתעשו יחד.. לחדש מפגשי חברים, בילויים ועוד, אולי כדאי לשקול פנייה לעזרה כדי להתמודד עם ה"דברים הקשים" שאתם עוברים?

בהצלחה
גלאי סיגלית
ייעוץ זוגי

סיגלית היי
תודה על תשובתך
לקחתי אותה אמנם לתשומת ליבי ואפילו ליבנו את העניינים בינינו אני ובן זוגי , הוא הגיע למסקנה כי הקשר שלנו חשוב מכל דבר אחר ואכן עברנו שבוע נהדר ביחד, עם העלאת זכרונות מהעבר ורצון לשפר ולרצות לאחות את המשבר בזוגיות שלנו.
כמובן שהוא אמר והיה ברור כי הוא הולך לנתק את הקשר ואני באמת רציתי להאמין בכך.
היום לצערי משהו לא נתן לי מנוח ונכנסתי לפייס שלו ובעודי עושה זאת אני רואה התכתבות און ליין שלהם.
בו הוא מספר כי שלח לה מייל וחשב עליה במהלך השבת ואפילו התגעגע אך עדיין עומד מול ההחלטה שלו לנתק את הקשר, בתגובה היא אמרה לו שהיא מקווה שהוא עושה את הצעד הנכון ולא משקר לעצמו.
לקחתי מאוד קשה את הסיטואציה , התקשרתי ואמרתי לו שאני לא רוצה שום קשר איתו, שמבחינתי בגידה באמון ועצם העובדה שהוא פיתח רגש למישהי זה הרבה יותר מבגידה פיזית.

ואני עדיין שואלת ... איך להגיב???

לי היקרה,
אני מבינה את הפגיעות שלך, אך מדברייך נראה שאכן הוא עדיין עומד במילתו ורוצה להיפרד ממנה. עלייך להבין, קל להיסחף לריגוש חדש, ולהרגשה שאני מחוזר ולא תמיד קל להיפרד מזה. תעזרי לו להבין שאת כל זה הוא ימצא גם בך. למה את ממהרת לוותר עליו? למה את מפנה לאישה אחרת את הדרך כל כך בקלות? אם יש ביניכם אהבה והקשר חשוב לך תתעקשי ותשיגי את מה שאת רוצה.(חשבי על השבוע הנפלא שהיה לכם אחרי שיחה גלויה ופתוחה, כדאי להמשיך בכך..)

בהצלחה
גלאי סיגלית
יועצת זוגית

מור שלום,

מדוע את לא מספרת לו את מה שראית, ושואלת אותו לפשר העניין?
מדוע את לא משתפת אותו בחששות וברגשות שלך?
אם תמשיכי להתלבט עם עצמך ולתת פרשנויות ותשובות לעצמך, את עשויה לאבד את האמון בו עוד לפני שאת יודעת אם יש סיבה לכך.
ציינת שיש ביניכם תקשורת טובה וכבוד הדדי, זה הזמן להשתמש בהם.

בהצלחה,
גלאי סיגלית
יועצת זוגית.

מור היקרה,

אני רוצה לתת לך עצה מאחת שבעלה בגד בה
אם יש דברים בגו והוא אכן כתב דברים כאלה- ואכן הוא בכלל חשב לבגוד או באמת בגד. ברור שלפי מה שהוא שלח לאישה יש בניהם קשר לא מוסרי (נקרא לזה כך-בצורה עדינה) ברור שהוא מכיר את האישה הזאת.

תבררי את הדבר הזה מולו (יכול להיות שהוא יכחיש - אבל בשבילך את חייבת להגיע לחקר האמת) ואחר כך תשבי (לבד או בעזרת בעל מקצוע) ותחשבי טוב טוב איפה את רוצה לראות את עצמך ...האם תוכלי לשכוח את מה שקרה .. האם תוכלי לתת בו אמון מחדש.... האם תוכלי להביא ממנו ילד?
אין לכם ילדים משותפים הייתי מייעצת לך לעשות חושבים אם כדאי לך להשאר איתו


אני נשארתי עם בעלי בעיקר בגלל הילדים -לא רציתי לפרק משפחה . לעשות לילדים את הטראומה הזאת ועד היום ההתמודדויות שאני עוברת הם קשות. חוסר אמון הוא בלתי נתפס ובלתי אפשרי.. שבוגדים בך ... הפצע שנפער בתוכך לעולם לא יתרפא......

אני לא אומרת חלילה שקל לפרק גם כשאין ילדים - כי תמיד ישנם חששות מהלא נודע,האם יהיה יותר טוב במערכת הבאה וכו" .....
אבל זה פחות מורכב -מה שגם אין לכם רכוש משותף - אז לא יהיו מלחמות קשות בפרידה.

אני מאחלת לך - שתעשי החלטות נכונות ונבונות עבורך ואם החלטת להשאר איתו
אז תעשי הכל (כולל טיפול זוגי\אישי) כדי שהמערכת הזאת תהיה טובה ותשתפר.

בהצלחה.

אני לא יודע באיזה תחביב מדובר אבל אם זה לא לשכב עם השכנה אז המצב פתיר. הלואי על המון גברים ונשים תחביב בלתי מזיק למלא בו את שעות הפנאי.אני מבין שזה בא על חשבון הזמן שלו איתך אבל תנסי להבין גם אותו.זה מוסיף לו טעם לשיגרה. זה לא אומר שהוא לא חבר טוב שלך תנסי להבהיר לו בשיחה מלב אל לב מה את מרגישה. אל תתני לו הרגשה שאת מקנאה( כן כן. יש דבר כזה קנאה). לפי מה שאת מתארת זה נשמע לי כמו סתם קצר בתקשורת.

אני חסרת מנוחה בין היתר בגלל, שהתחביב הזה, יוצר מצבים אינטימיים עם שותפיו לתחביב (ושותפותיו) ומתוקף זה הם עוברים חוויות מושתפות שאני לא חלק מהם. אני מרגישה שהוא חולק איתם הרבה יותר ממה שהוא חולק איתי, כולל זמן שיחות שמעבר לשעות העיסוק בתחביב. הוא אפילו הודה פעם (בשיחה שאני שמעתי) שהמפגש עם השותפים לתחביב עושה לו ממש טוב והוא מתכונן אליו ממש כמו יציאה לדייט.
זה נראה כאילו אני נמצאת באזור המובן מאליו וטוב שאני שם ובשביל זה אני שם.
אני יודעת שאני לא רוצה שהוא יפסיק להנות מחיים שמעשירים אותו, אבל אני יודעת שאם לי היו חיים דומים הוא היה משתגע מקנאה ולא מאפשר לזה לקרות. הוא גם הודה בפני שזה מה שהיה קורה. הקושי שלי נובע בעיקר בגלל שלי ולו אין זמן איכות משלנו. ובנוסף, שלו זה לא חסר כמו לי.

1. למה את לא שותפה פעילה בתחביב שטענת כי בעבר היית שותפה לו?
2.מדוע לא תימצאי תחומי עניין שיעסיקו אותך ויעשירו אותך?
בכל מקרה נראה כי הוא נהנה ומסופק מתחביב שמעניין אותו ואת צריכה להיות מרוצה מהמצב

אני עשיתי מהתחביב מקצוע...
כן עשיתי דברים ואני מניחה שאעשה בהמשך. בפעמים שעשיתי דברים שהוא לא היה שותף להם, הוא היה מעורב מאוד וחלק מזה לפחות בשיתוף שלי איתו ובתחושה שנתתי לו שאני איתו. במקרה שלו, אני לא מרגישה כך. אני מרגישה שהוא מדבר עם חבריו לתחביב וחולק איתם יותר ממה שהוא חולק איתי. את שעות הפאן שלו והכיף הוא בחר לעשות עם אנשים אחרים. אני מעולם לא עשיתי דברים שהשאירו אותו מחוץ לתמונה גם אם לא היה שותף להם. וגם לא הזנחתי את הזמן שלי איתו. וזה כן מה שקורה היום מכיוונו.
מצד שני אני שואלת - הרי אני אשת מקצוע - למה הוא לא מזמין אותי להיות שותפה? למה הוא לא מתיעץ איתי, למה הוא לא מספר לחבריו לתחביב שאני יכולה לתרום להם?
אני לא רוצה לגלות מה הוא התחביב, כי אז זה יהיה ברור למי שמכיר אותנו מי אנחנו.
אבל נסה לעשות אנלוגיה על תחביב כמו רכיבה על אופניים, או ספורט אתגרי שברור במסגרתו אתה עובר חוויות חזקות מאוד ואינטימיות עם שותפים לחוויה.

היי,לפעמים אחנו רוצים את השקט והלבד שלנו,כל אחד לעצמו,לבנות לנו עולם משלנו גם אם זה על חשבון הבן זוג.ייתכן שכשאת תימצאי "תחביב" משלך הוא יבין שעדיף שהתחביבים יהיו יחד ולא כל אחד לחוד מה גם שזה עלול לפגוע בזוגיות בהמשך..

גם אם נניח בעלך היה מתנדב בעמותה הכי חיונית בישראל, עדיין הוא קודם כל מחוייב לזוגיות שלכם,
ע"פ מה שאת מתארת, אז החיים שלכם יפים, יש תקשורת והבנה ברב הדברים, א"כ מדוע דווקא כאן את מתקשה להעביר לו את המסר ?
ברור שנוצר פער מסוים בקשר הזוגי שלכם, ובשביל זה אנחנו בני אדם ולא חמורים, הזוגיות נשחקה עם השנים, הזמנים השתנו, הצרכים שונים, ולכן אין סיבה שאת תשבי בצד ולא תקחי חלק בדברים שאת מבינה בהם,
כפי שציינת , בעלך לוקח אותך כמובן מאיליו, כי מי כמוך יודע עד כמה זה מעניין, העובדה שכביכול את יודעת עם מי הוא נפגש ומה הוא שם, נותנת לו גושפנקת כשרות, עד שהוא כלל לא שם לב מה מעולל לך,
מה עושים ?
אין לי מושג איך את מבטאת את צרכייך, כי אם את חושבת שזו קנאה, ואת לא רוצה לצאת קנאית, אז כל מה שתגידי יתפרש אצלו כחוסר פרגון, וחוסר הבנה לצרכים שלו, אני מניח שהוא יפלוט לך מילים כמו, תגידי תודה שזה מה שיש לי בראש, זה וזה בוגדים, וכו' וכו', ואז את תרגישי סתומה שבכלל העלת את הבעיה, ותסכימי להמשיך לשבת בצד ולחרוק שיניים,
לכן קחי יוזמה ולכי לשיחה עם אנשי מקצוע, ותקבלי שם כלים כיצד לפנות אליו בצורה חכמה כדי שלא תפגע בו מחד, ותשפר את היחסים שלכם מאידך, ייתכן ובהמשך הוא ייאלץ להצטרף, ושם ישקפו לו את הבעיה מהזווית שלך, כך שיהיה לכם יותר קל להתקרב בחזרה, ונאמר אמן,
אז לסיכום : המטרה שלך צריכה להיות שלמרות שיש לו תחום עניין שכעת לך אין בו כ"כ עניין או שהוא לא רואה לנכון לשתף אותך(מסיבותיו השונות...) אתם חייבים למצוא זמן איכות של שניכם ביחד, ועם תכנון נכון של ניהול זמן ומשאבים תצליחו לגשר בניהם,
כלל ראשון : הקשר הזוגי חייב להיות בראש סדריי העדיפויות שלכם, כלומר קודם אתם ביחד, אח"כ העבודה, התחביבים, וכו'
ואל תשכחי לעדכן
בהצלחה

בני תודה רבה, אכן היטבת לבטא את ההתחושות שלי ואת הקושי.
כלכלית לא יתאפשר לי כרגע ללכת לייעוץ זוגי (היינו בעבר וזה היה מעולה), ולכן גם פניתי לקבל קצת חוות דעת מקצועיות בפורום. אני שוקלת לעשות מספר מהלכים (ידידותיים ומכילים) ולקרוא עוד חומר מקצועי, כדי באמת לקבל כלים שיסייעו לי לנתב את המצב ולהגיע לאיזון העדין והאידאלי, בין האינדבדואל והחיים הזוגיים והמשפחתיים.

אני שמח בשבילך שהצלחתי להבין את מה שעובר עלייך,
הפורום כאן, יותר מ"קצת חוות דעת מקצועית" ולכן תחכי שיענו לך המומחים,
אם הלכתם בעבר לייעוץ והיה מעולה, אז כדאי שגם הפעם תלכו, זאת הדרך הקצרה והקלה ביותר ואולי גם הזולה ביותר לפתור את העיניינים במהירות ובלי משקעים,
ניהול נכון של הצרכים הבסיסים שלכם יותיר לכם זמן וכסף למשימה החשובה של חיזוק הקשר הזוגי שלכם, ועם קצת אמונה וסבלנות תוכלו גם לרומם ולהצמיח את הקשר לגבהים חדשים,
טוב שאתה נלחמת למענך/כם, בדרך כלל הנשים הן אלו שמחזירות את הבעלים לתלם כשהוא גולש לשוליים, תחפשי בנט מאמרים בנושא תקשורת !
ואם לא מצאת, אז תמיד את יכולה להיעזר בפורום הנפלא הזה,
בהצלחה

אני אכן שוקלת ביצוע של מספר צעדים (ידידותיים לא לדאוג (-: )). קראתי המון חומר על חברות ומסגרות חברתיות מחוץ לנישואין ויש יחסית מעט. המקום היחיד שהגדיר משהו קרוב הגדיר את מה שאני עוברת כבגידה רגשית. לא משהו שנעשה בכוונה, אבל סוג של שגרה, חוסר תשומת לב וכו'...
שוב המון תודה נעדכן בהמשך...

משום מה קינאה תמיד נתפסת כדבר רע. אף אחד לא רוצה להצטייר כקנאי. זה נשמע רע. אבל אולי תסתכלי על זה שקנאה היא בעצם דרך להגיד : אני אוהבת אותך ולא מוכנה לוותר? לא מוכנה לקבל מציאות לא טובה?

כמו שאמרו קודמיי - אני חושב שאת צריכה לדבר איתו ולהסביר לו את זה. ולהגיד לו שזה מפריע לך. ואולי הוא אפילו יבין את זה...

חוששת יקרה,

במהלך שנות הנישואים שלכם בעצם נפרדתם ממי שהייתם לפני שהכרתם ויצרתם שני אנשים חדשים שכל עיסוקם (פרט לעבודה) משותף, החברים משותפים הזמן הפנוי תמיד משותף. במהלך הזמן מצא בעלך את התחביב הישן שלו שאבד במהלך השנים והעיסוק בתחביב הזה ממלא אותו ובעיקר מחזיר אותו למי שהוא היה פעם בתחילת הדרך. התחביב הזה החזיר אותו לאני המקורי שלו אותו אדם בו התאהבת...
והוא שומר על התגלית הזאת מכל משמר ורוצה להמשיך להתעסק בזה כי זה גורם לו הנאה וגורם לו כנראה להרגיש שוב את האנרגיות והחיוניות שהיתה בו פעם..
עלייך להבין ולכבד את זה ולהבין שההתעסקות בתחביב הזה והצורך שלו במשהו שיהיה רק שלו אינה קשורה למה הוא מרגיש כלפייך, יכולים להיות לו חיים נפלאים איתך ובכל זאת הצורך במשהו משלו ישאר...
ואת במקום למצוא לך את העיסוקים הישנים שלך שעשו לך פעם טוב או למצוא לך משהו חדש שיעשה לך טוב את עסוקה בלחשוש ולדאוג ולחשוב שזה בא על חשבונך.
כדי שזוג ישרוד את שנות הנישואים הרבות וישאר ביחסים חבריים טובים על כל אחד מבני הזוג לשמר את מי שהוא ולדאוג להתרגש מתחביב או עיסוק.
אני מציעה לך בחום להספיק לחשוש ולחפש לך את הדבר הזה שימלא אותך מחוץ לזוגיות כדי שתוכלי לשתף אותו בחוויות שלך ותוכלי לפרגן לו על התחביב שלו והוא יפרגן לך על שלך ובתוך זה תמצאו ותקפידו על הזמן שהוא שלכם רק לכם שבו אתם מדברים ומבלים יחד... כך הזוגיות שלכם תאריך שנים ותשאר תמיד החברות שלכם בה.
בהצלחה,
דליה שוורץ - יועצת זוגית ואישית

סליחה אם אני חופרת, פשוט אין לי עם מי לשתף...
אני חייבת להגיד שכל תשובה מחכימה ומלמדת ועושה את הבחירות מבחינתי יותר קשות.
כן היו לי עיסוקים נפרדים שמילאו אותי, אבל מצאתי את עצמי מערבת את בן זוגי כל הזמן כדי לתת לו בטחון שאני כאן.
מעבר לכך יש חדשות!!! אנחנו עוברים תקופה משפחתית מאוד לחוצה שבה התמיכה הזוגית עומדת למבחן. אני כאן בשבילו לתמוך לסייע להקשיב, להכין אוכל, להוריד את העומס מהכתפיים. אבל לצערי אני עוקבת אחרי מיילים וסמסים שלו ואני מגלה כמה דברים:
א. הוא משתף ידידה מהתחביב בכל מה שעובר עליו יותר ולפני שהוא משתף אותי.
ב. הוא מוחק חלק מההתכתבויות והסמסים איתה.

אני יודעת שהוא כאן פיזית, אבל נראה שהוא השלים עם זה שאני כאן - חפץ או דמות שלא תלך. ובוחר לקבל את התמיכה מחוץ לבית. הוא יודע שזה יפגע בי, אז הוא מסתיר. לפעמים בצורה הכי אימפולסיבית בא לי להגיד לו משהו בענין. אבל אני מתאפקת. אני יודעת שכיעבור את הגבול אני לא אשלוט וזה יהיה הרסני. מאידך גם אם אסב את תשומת ליבו לרגשותי בצורה הכי עדינה ומכילה, ואכן הוא "ישתדל יותר" ואני לא בטוחה שזה יהיה כי הוא רוצה, אלא כי הוא צריך. ואין לי שום רצון להיות כינור שני.
אני במלכודת כי כל התבטאות שלי תיראה כצרות עין. מצד שני אם אדרוש ממנו "להיות כאן" זה יהיה למען הפרוטוקול ולא רצון אמיתי.
אני שוקלת למצוא לעצמי בתקופה זו משהו שיעסיק אותי גם כן, אני בטוחה שהוא יעודד זאת כדי להשקיט את מצפונו. בקיצור נראה לי שיהיו שני אנשים שהיתה להם זוגיות פעם וכל אחר מנהל חיים משלו.
מבחינתו משפחה היא ערך עליון וגירושים זה לא דבר שיעלה על הפרק ולכן הוא יהיה מוכן לעשות הכל לשמר ערך זה אפילו אם המחיר שלו יהיה כבד.
אני לא מעוניינת להיפרד כמובן, אבל אני רוצה יותר בלי לפגוע בלי לקלקל.
קשה לי מאוד

אני קצת עברתי על ההתכתובויות פה לגביי החששות שלך
יכול להיות שלא הבנתי כל כך טוב את בעייתך אבל ממה שהבנתי פחות או יותר זה שמשהו מפריע לך - וזו זכותך המלאה
יש לבעלך תחביב שאני מאמינה שהתחביב הזה מתקשר למשהו אינטימי אם זה לא היה כך לא היית כל כך חוששת ( אני חשבתי על תחום העיסוי אך אולי אני טועה ואין צורך שתאשרי את מה שאני חושבת )
מפריע לך משהו שמטריד אותך מאוד ומפריע לך בסדר יומך - מדוע לא לשים את הדברים במקומם ?? אני חושבת שאם אתם כמשפחה והבנתי שמשפחה זה ערך עליון עבורכם אתם צריכים להיות קשובים אחד לשני ולשתף במה שמטריד ע"מ שהתא המשפחתי לא יפגע וכן זה כולל גם לוותר על משהו שאתה אוהב תמורת משפחה שטיפחת , השקעת ויצרת המון שנים. זה נראה לך הגיוני שתרגישי ככה? ממש לא !!!!
אני מבינה שכולם מייעצים לך פה לעסוק בתחביב משלך וכדומה אך אין כל קשר , זה משהו שמפריע לך ולא מרפה ממך
בעלך צריך לדעת שזה מפריע לך ולשקול את מעשיו
זוגיות זה דבר לא קל וכן לפעמים יש צורך בויתורים ע"מ שלא יהרסו על הדרך דברים ולא להיות אינטרסנט ולחשוב רק על עצמך כי יש איתו עוד אנשים וזו את !
מדוע הוא מתעסק בתחביבו כל כך הרבה ? יש לו משהו להסתיר?
דברו !!!!!!!!!! את עמוד מאוד חשוב בחייו ועליו לקחת אותך בחשבון

אל תסכני את מה שיצרת עד כה
היי קשובה לעצמך ולאינטואיציות שלך - הן תמיד יהיו נכונות ואל תחששי מלומר את מה שעל ליבך , היי נאמנה לעצמך !

חזקי ואמצי !!

תודה על העידוד, אני קוראת את דבריך ובא לי לבכות. אתמול היה עוד אינסידנט שהראה לי ש"לא סופרים אותי" הוא נסע למקום מסויים והודיע לי רק אחרי שהוא היה שם. כזוג שנוהג להיות בקשר מתמיד. זה הדליק אצלי עוד נורה. זה כבר לא מקרה בודד ולא צירוף מקרים. זה מצביע על מגמה. שלא תחשבי שאני לחוצה מדי. הנוהג שלנו לעדכן זה את זו בהיכן אנחנו נמצאים, נובע מהעובדה שאחד מאיתנו היה נוכח בפיגוע חבלני עם הרוגים בעבר, והשני לא ידע על זה. מאז אנחנו מקפידים על עדכון שוטף למקרי תקלות גם קלות יותר. אני אוספת סיטואציות ובסופו של דבר מביאות אותי למסקנה שהוא לא כאן, ולא רוצה להיות כאן. את הרגעים הכי קשים שלו הוא לא חולק עמי. אני מרגישה שהפכתי להיות הבייביסיטר שלו, שזו מציאות שהשלמנו עמה.
התפוצצתי עליו הבוקר על האינסידנט של אתמול (לא על הכל ביחד) ואני מרגישה שיהיה עוד טריגר אחד קטן ואני אסלק אותו מהבית. לא רוצה להיות כנור שני, לא רוצה להיות טובה מספיק כדי לגדל לך את הילדים, אבל לא מספיקה לכל השאר. לא רוצה להיות הפשרה של מישהוץ לא רוצה שהוא יעשה הצגה של "אני כאן" ובעצם לא ממש יהיה כאן.
הרגעים הקשים בחיים מלמדים אותנו מי החברים האמיתיים שלנוץ והוא נכשל.אני כל כך בודדה. נתתי לו את חיי ונשארתי עירומה. ללא נפש אחת קרובה.
רק כדי לפרוק.
אני מניחה שאחרי שארגע אחשוב ביותר הגיון.
כרגע אני לא מסוגלת.

חוששת יקרה, כתבת >
אני אוספת סיטואציות ובסופו של דבר מביאות אותי למסקנה שהוא לא כאן, ולא רוצה להיות כאן. את הרגעים הכי קשים שלו הוא לא חולק עמי.
האם את רואה את עצמך מוכנה שוב לעזור לו ?
האם הוא שומר עלייך בכדי לא להכאיב לך ?

אתם צריכים עזרה מקצועית,
חבל על כל יום שאת מתייסרת,
בהצלחה

שלום לך.
אנא פני לפורום שעוסק בייעוץ משפטי רלוונטי.

דליה שוורץ - יועצת זוגית

מבקשים תעודת זהות !!!!!

שאלה של פלגמטית

האדון טרם ניגש למשרד הפנים לשנות סטטוס תעות הזהות לא תשקף את מצבו האמיתי

תראי נעמה אני אנסה להסביר לך את המצב מבחוץ. השנה הראשונה של הנישואין בדרך כלל מלווה בהמון מתחים, מריבות,חיכוכים וחרטות. לך יש תלונות עליו ואני בטוח שלו גם יש מה להגיד עלייך. כרגע שמענו את הצד שלך. ואת בעצמך אומרת שיש לו הרבה מעלות. יחד עם זה נראה לי שהוא פשוט לא שומע אותך. וזה לא יעזור כמה תצעקי. אני חושב שאתם מקרה קלאסי שזקוק לעזרה ואני ממליץ לך בחום לנסות לשכנע אותו ללכת לטיפול זוגי. למטפל יש את הכלים להחדיר לו וגם לך לראש מה שיש לכם להגיד זה על זו.
בכל מקרה אתם עדיין צעירים בלי ילדים ככה שהמצב לא מסובך מדי לפרק את החבילה ולחפש את האושר במקום אחר. אבל רגע לפני זה תזכרי שהיתה ביניכם אהבה גדולה ותנסי לשכנע אותו שיבוא איתך ליעוץ. אל תזרקו את הכל מהר מדי.תסתכלי סביבך ותראי שהמצב לא מזהיר במיוחד בחוץ.

יחיאל שלום,
מדבריך אני מבינה שבת הזוג שלך בגדה בך ואתה גילת ואמרת לה שאתה מודע לכך. לאחר שאמרת שאתה יודע היא התחילה להסתגר בחדר להתפרץ ולא לנהל איתך שיחה.
לתגובה הזו כמובן יכולות להיות כמה סיבות אבל אני מציעה קודם כל להתרכז במה אתה צריך לעשות בנידון. עליך להחליט קודם כל מה אתה רוצה שיקרה, האם אתה מעוניין להמשיך את הנישואין או שאתה לא מסוגל להתגבר על הבגידה ורוצה להפרד. אחרי שתחליט תוכל לבקש ממנה לדבר על המשך הדרך שלכם, בלי האשמותת ובלי צעקות פשוט לדבר על מה אתם הולכים לעשות מעכשיו והלאה.
יכול להיות שהתגובה הזו באה מתחושה של רגשות אשמה ויכול להיות שזה בא מרצון ללשבור את הכלים ולהפרד ויכול להיות שזה מתוך תחושת תסכול. כל אחת מהאפשרויות נכונה אך הדבר החשוב ביותר הוא להחליט מה אתה רוצה ולדרוש לנהל שיחה על מה הולך להיות ולא על מה שהיה. לאחר שתגיעו לשיחה על העתיד אפשר יהיה לתחיל לטפל במה שהיה כדי שהדבר לא יחזור על עצמו.

בהצלחה,
דליה שוורץ - יועצת זוגית ואישית

ורד שלום,
את בת 21 ונמצאת בזוגיות מגיל 18... את עדיין מאוד צעירה וכבר מתחייבת לקשור את עתידך עם החבר שלך מגיל 18. את מרגישה שמשהו בקשר לא נכון ולכן פנית עם השאלה הזו. התחושה שלך מבוססת על מה שאת מרגישה ולכן כדאי לעצור רגע ולתת את מלא תשומת הלב למה שאת מרגישה.
את לא לגמרי בוטחת בו, הוא עצבני ושניכם לא מצליחים לתקשר בצורה טובה.
אני בהחלט חושבת שכדאי לנסות להבין למה אין תקשורת בינכם ומה גורם לך למצבי רוח משתנים.
אני מציעה בחום לפנות לייעוץ זוגי - אפילו שאתם עדיין לא נשואים כדי שתוכלו להזיז את המכשולים שיש לכם בדרך ותוכלו להתחתן בלב שלם ועם ידיעה שיש לכם את הכלים המתאימים לצאת לחיים משותפים.
יש להזהר מחתונה פזיזה בגיל צעיר. כדאי לחכות מעט ולטפןל בבעיות עכשיו.

בהצלחה,
דליה שוורץ - יועצת זוגית ואישית

ראשית,אני רוצה לחזק אותך ,למרות התחושות הקשות שאת חשה כעת,את לא הראשונה לצערי וגם לא האחרונה כנראה,אנשים עברו את זה ונשארו בחיים,גם את תתגברי בע"ה,יש לך ילדים קטנים שהם הסיבה הכי חשובה וחזקה להרים את עצמך מהמקום הנמוך שאת נמצאת בו,אני מבינה לגמרי את הקושי שלך ,אלא כשיש ילדים אין את "הפרבילגיה" להשבר,תיעזרי בכל מי שרק אפשר,תדברי ותשתפי ,לאט לאט הדברים יתייצבו ותרגישי שאת מסוגלת,מאחלת רק טוב ושהקב"ה יעזור לך ויאיר את דרכך ,אמן.

את פשוט מדהימה כל הכבוד לך !
איך שאת תומכת פה באנשים ועוזרת
לי את ממש עזרת ! תודה לך

תודה רבה גם לך זה מרגש,יש לך הכרת הטוב וזו מעלה גדולה .(האמת שאני קצת נבוכה)

מה זאת אומרת השאיר אותך עם חובות? הרי הוא לא מת.החובות שלך הם גם שלו. הוא גם חייב במזונות. הוא משלם?

שלום שלך,
אני קוראת את דברייך ומבינה שאת במצב לא פשוט אך לצערי פנייתך צריכה להיות מופנת ליועץ משפטי.
אני לא יודעת מה המשמעות של "השאיר אותי עם חובות" ואני לא יודעת מה טיב הסכם הגרושין שעשיתם ולכן פני לייעוץ משפשטי שם תכולי לקבל את העצות הטובות ביותר כדי לשרוד.
לגבי הקושי הרגשי, אין ספק שזה לא פשוט ועלייך להיות חזקה עבורך ועבור ילדייך. קחי כל עזרה שאת מצליחה לקבל כדי לעבור את התקופה הזו.

בהצלחה,
דליה שוורץ - יועצת זוגית

שלום לך
אני נמצאת בפורום הזה קרוב ל 5 חודשים מאז הפרידה שחוויתי מבן זוגי שעד היום כואבת לי מאוד . אנשים מקסימים פה כותבים לי ומייעצים לי ועוזרים לי מאוד ואני מברכת אותם כל כך , כל מי שמייעץ פה הוא בעיקר אדם שחווה ובעל ניסיון . אני יכולה לומר לך מנקודת המבט שלי שהחיים קצרים ויפים ואל תתני לפחדייך להשאיר אותך במקום שלא טוב לך בו. אני לא יכולה להגיע למסקנות חד משמעיות מה קורה אצלכם בקשר אבל אני הייתי בסרט שאת חווה כעת - הייתה המון אהבה והערכה ודאגה מטורפת אחד לשני אבל ! יש פה אבל - עם כל האהבה שקיימת עד היום היה לנו משהו שלא הסתדר , גרנו ביחד שנה וחצי ופה זה החל להידרדר , גם לנו הייתה תקופה ללא סקס - אולי פעם בשבוע וגם זה לא בטוח .. משהו החל להשתבש ואיני יכולה לשים את האצבע שזה בגלל שעברנו לגור יחד כי זה לא תירוץ מבחינתי , היו לנו המון פרידות קטנות וחזרנו לזרועות אחד השני מגעגועים מטורפים ולא חשבנו בהגיון . הפעם הפרידה הייתה חזקה ואני לא חושבת שהיא רגעית כמו אז. אבל אני מתחילה רק עכשיו לחשוב רציונלית. חשבי טוב טוב עם עצמך מה מפריע לך והכי חשוב זה לא לפחד !! לא לפחד לעשות את הצעד של פירוק , אל תעשי את הטעות שאני עשיתי שהייתי תמימה וחשבתי שמשהו ישתנה - לא משתנה כלום וגם אנשים לא משתנים , אני מבינה שאת בשנות ה 20 לחייך ואת צעירה מאוד כל חייך לפנייך ויש בפנייך המון דלתות שמחכות שרק תיגשי אליהן. אני פחדתי ונשארתי ובסוף מה שקרה זה שהוא נפרד ממני ואז רצה לחזור ואני לא הסכמתי כי רציתי להציל את כבודי והיום הוא חובק מישהי אחרת שאין לי מושג אם יש לו אהבה אלייה אך הוא מתמודד יותר בקלות ממני . ( לפחות כך נראה לי)
תשבו ותדברו שיחה רצינית ומעמיקה - ותעשי זאת !! תראי מה רצונותיו בחיים ומה רצונייך - אולי בכלל אתם לא משדרים על אותו הגל ובאמת חבל על זמנך ! אולי בזמן הזה מחכה לך בחור אחר שהוא בשבילך .
אל תעשי את הטעות שעשיתי ! והיום אני מרגישה שהוליכו אותי שולל
אני אומרת לך מכל הלב - אם הוא לא רציני לגבייך עזבי ! אין לך מה לחפש שם
עם כל הקושי שפרידה שזה בלהתגעגע מאוד ולצאת מההרגל של להיות עם הבחור - מתגברים על זה לאט לאט ומתרגלים לשינוי
אני מאודד פחדתי להיות לבד ולכן נשארתי והשלתי את עצמי שהכל בסדר ולא היה בסדר !!
שבי עם עצמך גם לבד וחשבי טוב טוב על המערכת יחסים שיש לך היום

חזקי ואימצי ומגעיל לך להיות מאושרת !

תודה רבה
אז אני מצפה לחיזוקים בחודשים הקאובים אה?

נפרדנו לפני חצי שנה ולא הפסקתי לבכות פה בפורומים...
אבל כנראה שאם עוזבים יש סיבה

מתי שרק תרצי אני נכנסת לפה באופן יומיומי
כל נפילה שלך או משבר אני פה
רק כתבי לי !!

אני פה ע"מ לחזקך !

אחרי שבועיים קשים
ואחרי אתמול שבאנו להפרד ,ואמרנו אחד לשני את כל הדברים ויש המון דברים שרעים בינינו פשוט כך , אבל היה הזוי ולא. לא נפרדנו ,אולי טעות ,אבל לא יכולתי לשחרר ,למרות שזה הכי נכון .
אני אתחרט אוולי יש המון בעיות יש ..למה לא חתכנו את זה...לא מובן

אני מבינה אותך מתוקה !
לי זה קרה 5 פעמים ! היינו חוזרים לזרועות אחד השני מגעגוע ואהבה , היינו מקסימום יומיים שלושה מחזיקים את עצמנו ואז מישהו נשבר והשני נשבר אחריו .
אני לא חיה את הקשר שלכם את היחדיה שיודעת הכי טוב מכולנו פה. את זו שיודעת מה טוב לך
אל תתחרטי בחייך על שום דבר ! אולי זה שלא נפרדתם יעשה לכם טוב ואולי ההפך
אם תגלי בעוד כמה חודשים או שנים שזה לא היה זה אל תתחרטי !! - קחי מהקשר רק דברים טובים ולמדי ממנו להבא
אבל הכי חשוב הוא שתעבדו על מה שכושל אצלכם כי אני והאקס שלי היינו כביכול מטאטים את בעיותינו מתחת לשטיח עד שהלכלוך שוב מתגלה
אני הצעתי לו ללכת לייעוץ והוא לא רצה - יכול להיות שאם היינו הולכים לייעוץ זה היה נראה היום אחרת - אבל שוב מה שלא הולך פשוט לא הולך נקודה אין פה מקום לקסמים ותרופות סבתא שישנו משהו - פשוט אין .
חשבי טוב טוב מה עשיתם . לפעמים האמוציונל גובר על הרציונל - ופה מתחילה הבעיה.
אך אחרי כל מה שכתבתי לך - אם את מרגישה טוב עם זה אז אני שמחה בשבילך !!
רק חשבי עם עצמך עוד קצת כי אינני רוצה שתיפגעי כמוני .

פה בשבילך :)

סקרנית שלום..
את לא בטוחה בזוגיות את חזרת אליו אחרי פרידה כי לא מצאת משהו אחר ולא כי כ"כ אהבת שלא יכולת בלעדיו, את מרגישה שמשהו עקום ובעייתי אבל נשארת כדי לא לגלות בגיל 25 שביזבזת את הזמן. מה עדיף לגלות גביל 40 שביזבזת את הזמן? יש לך שתי אפשרויות או לסיים את הקשר כי את מרגישה שהוא לא טוב לך או לגשת לייעוץ זוגי כדי שיעזרו לכם לייצר קשר טוב יותר בינכם.
בהצלחה,
דליה שוורץ - יועצת זוגית ואישית

היי מלי

באמת קורע לב
אבל אני חושבת ש 3 שעות לא מספיקות - היא בת שנה בסה"כ - היא לא מבינה מה המשמעות שהאדם שלוקח אותה ל 3 שעות פעם בשבוע הוא אביה ושהיא לא אמורה לבכות בהיסטריה , הוא רואה אותה כמות שעות מזערית מאוד !
האם הוא סגר איתך על 3 שעות בשבוע ? האם הוא דרש זאת ?

זה בדיוק כמו שבייביסיטר תיקח אותה ותשמור עלייה - היא לא תפתח רגש סנטימנטלי
הוא לוקח אותה פעם בשבוע ועד שהוא בא לקחת אותה שוב היא כבר שוכחת מי הוא ומה הוא בשבילה ומה היא עשתה איתו בפעם שעברה ....ולכן היא היסטרית

אני חושבת שבהחלט עליו להקדיש ה יותר זמן בשבילה וכן שיקח אותה גם לישון
ויראה את פניו יותר מפעם בשבוע , בגילאים האלו הם מאוד רגישים לסביבה ומומלץ שהוא יותר יתחבר אלייה וין לה הרגשה שאצלו זה בטוח ובסדר

בהצלחה!!!

ברור שכן

סהכ דיבר איתה. לא בגידה לדעתי. אבל מה שחשוב זה מה שאת מרגישה ולא מה שהסקר באתר יענה לך.

היי ערן,

הבהרת את עצמך לגמרי , ועדיין...אין זה מוסרי ואף לא רצוי במערכת זוגית נורמלית והרמונית לקיים סקס מחוץ למערכת עצמה לצורךמימוש פאנטזיה או כל דבר אחר.
במערכת זוגית טובה שבה יש אהבה כמו שאתה מציין, צריך שיהיה גם האומץ לומר אחד לשני מה חסר אולי בזוגיות: אולי להכניס יותר ניצוץ? אולי לגוון ביניכם את המיניות?
אולי ישנה שיגרה מעייפת? אולי יש לך חשש לממש את הפנטזיות דווקא עם חברתך כי אתה חושב שאין זה יאה לה לעשות דברים מסויימים? אולי אתה חושש לדבר עמה על אינטימיות ומיניות בכלל? - בקיצור יש לכם איפשהוא בעיה או קושי ובמקום שתמצאו דרך לפתור אותה בתוך הזוגיות, אתה מתוך קושי מעדיף לפתור אותה מחוץ לזוגיות.
זה לא נכון וזה עולל לחבל אם לא להרוס את הזוגיות שלכם בכלל וחבל.
יש כיום קושי להתגבר על מימוש צרכים מיידיים ודחיית סיפוקים , ורוצים לקבל הכל כאן ועכשיו......תחשוב על זה.
תנסה לברר את הבעיה אתה ואם לא תצליחו אני ממליצה לפנות ייעוץ זוגי ל2-3 פגישות בלבד.

בהצלחה! מיכל פאטל.

אבל אני נמצא בדיוק באותה סיטואציה.
אתמול נפרדתי מחברה שלי אחרי 8 חודשים מעולים, כיפים ונפלאים.
נפרדתי ממנה בגלל שהבנתי שאני מתנתק מהסביבה ושהחיים שלה מורכבים מכדי שאני יוכל להתמודד איתם וגם בגלל שאני אדם מורכב בעצמי ואני לא חושב שבנקודה הנוכחית של החיים שלה היא תהיה מסוגלת להתמודד איתי מסיבות שונות שאני לא נכנס אליהן
נפרדנו כידידים ועכשיו אני בהפסקת צינון של תוקף זמן לא ידוע.
אני מרגיש שעשיתי טעות גדולה ושאני מוותר על אהבה אדירה, אני חייל בעצמי (20) שגם הוא רואה את חברה שלו (אזרחית) שבוע.
לא רבנו, לא היו לנו תקלות, רק קצרים בתקשורת.
אני מתוסכל כלכך שאני מוותר על הדבר הזה שאין לי מילים בפה.
אני אובד עצות.

אקס יקר,
בחרת בדרך הקלה, כמה קשיים והחלטת ללכת במקום לנסות לפתור ועכשיו שנשארת בלעדיה אתה מתגעגע ומתחרט.
ולכן אני מציעה לך למהר ולהגיד לה שטעית ושאתה רוצה לחזור להיות יחד.
את מה שמפריע לך תוכלו לנסות לפתור ע"י שיחה כנה בניכם בה תגידו אחד לשניה בדיוק מה מפריע לכם ותנסו להבין איך ניתן לשנות. את מה שאינו בשליטתה כמו כמות החופשות מהצבא היא כנראה לא תוכל לשנות ואתה תצטרך להתרגל לזה עד שהמצב ישתנה או עד שהיא תשתחרר....
מה שכדאי ללמוד מזה לעתיד הוא שאם יש קושי במערכת יחסים, רגע לפני שבורחים כדאי לדבר ולנסות להבין מה הסיבות האמיתיות לפרדה. אם עדיין אוהבים כדאי לנסות לשפר לפני ההחלטה להפרד.

בהצלחה,
דליה שוורץ - יועצת זוגית ואישית

ישלום לך,
בחרת בכינוי מתביישת למרות שמי שצריך להתבייש זה בעלך ולא את.
אני מציעה לך לפנות למשטרה ולהגיש תלונה וכמובן שאפשר לפנות למרכזי סיוע לנשים מוכות. ברווחה של כל עירייה ומועצה מקומית תוכלי לקבל פרטים מדוייקים ועזרה.

מעבר לכך חשוב שתביני שהבושה היא לא שלך אלא של מי שבוחר להכות אותך. ברגע שתחליטי להפסיק להתבייש במעשים של מישהו אחר תוכלי להתחיל להתמודד מולו ולקבל את האומץ לברוח ממנו כמה שיותר מהר.. אז אספי את כל הכחות שלך וצאי לשמור על עצמך ועל ילדייך..

פני לכל עזרה שרק תוכלי לקבל..
בהצלחה,
דליה שוורץ - יועצת זוגית ואישית