פורום יעוץ זוגי ודייטינג - יש לך שאלה?

אני חווה אותך נסערת, מבולבלת, אובדת עצות....נראה שהאמוציות משתלטות ובמצב הזה קשה להביא את הזוגיות לרגיעה...
לכן אני מזמינה אותך קודם כל לנשום עמוק בין משפט למשפט, בין מילה למילה ולהירגע.

במצב של שקט פנימי אני רוצה להזמין אותך להתבונן בהשתקפויות, במראה, שהזוגיות הזו מזמנת לך.
מהם הדברים שכל כך מפריעים לך אצל חברך? ומה זה אומר עליך?
האם את חושבת שיש לך מה ללמוד על עצמך בזוגיות הזו?
האם יש לך לאן לצמוח? האם יש לכם לאן לצמוח בחד?

נראה שאת בחורה מאד רציונלית, דעתנית, רוצה להבין הכול....
אך האם תוכלי גם לשים את עצמך בנעליו של בן זוגך...להרגיש את שהוא מרגיש,
לחמול ולאהוב בלי לשפוט?
שימי לב....אני לא אומרת לוותר על עצמך במערכת הזוגית.....אני רק אומרת לעשות משהו שונה, לשנות קלטת, להראות אהבה, סבלנות, חמלה...
איך את חושבת הוא יגיב לשינוי כזה מצדך? אני מאמינה שכאשר צד אחד משתנה, הצד השני מגיב בהתאם.

בשלב השני....כאשר היחסים ירגעו אולי תוכלו להגיע להסכמים או להבנות שמקובלות על שניכם.
מהם הערכים שאתם רוצים לקיים בזוגיות? מה זה כבוד הדדי? מה מידת החופש שאתם מאפשרים אחד לשני? מהי חלוקת האחריות ביניכם? איך מבלים זמן איכות?
איך אנחנו מנהלים את התקשורת בינינו?

ממקום מאד אמיתי של כבוד, קבלה, אהבה אפשר להגיע לשותפות יפה ונינוחה.
אפשר להתגבר על כל הבעיות....

בהצלחה!
עדה

שלום יקירה,
ואיך תוכלי לשכוח?
זה המון זמן ,וגפם עצם ההחלטה של להתחתן איתו והוא אבי ילדיך.
תמיד תהיו חלק בחיים אחד של השני,
אבל אם הגעתי למצב שכבר שנים לא טוב -רע ,אני לא אומרת בעיות
כי קשר בלי בעיות או לא קשר,אלא הניין איך מתמודדים איתן,ויקירה,עם כל הכבוד ,
משתמע מדבריך שבגדת...
יש לכם את כל מיליון הדברים שהיו לכם בשנים בהן הייתם חברים אוהבים וזוג
כעת אם אתם יכולים להיות בקשר טוב זה נהדר,
אבל נשמע שלהיות ביחד בתור זוג כבר לא טוב...
לא בשבילך ולא בשבילו...

תחיי את חייך תהיי עם ילדייך תיצרו קשר חדש ביניכם של הוקרה וקשר הורי
אבל קשר זוגי נשמע לא טוב וגם איך שאני רואה את זה, אתם התגרשתם!
אתם הגעתם להחלטה ההפכוה אחרי שהתחתנתם...
שברתם את כל הכלים,
לדעתי הצנועה ,תמשיכי מחדש עפ חייך.

אני בהשראת סרט נהדר כרגע- הוא פשוט לא בקטע שלך
אומרים שם, שלפעמים דברים נגמרים והם פתח לכל הדברים הטובים שיגיעו בהמשך.

אני אומנם צעירה ממך, אך אני אחרי פרידה מבחור שחשבתי שנהיה ביחד תמיד,

מדבריך אני חווה שהכי קל היה להחליט להתגרש.....הוא לא עשה שום דבר כדי לשמור על הזוגיות והתגרשתם.
ואני רוצה לשאול מה את עשית כדי לשמור על הזוגיות? מצאת "אוזן קשבת". אצל בחור אחר...

אז מה הפלא שנוצר חוסר אמון?
האם יש באמת אהבה חזקה? כי אני מאמינה שאהבה מנצחת נגד כל הסיכויים...

אך על מנת שהיא תנצח צריך שני שותפים....האם בעלך מעונין לחדש את הקשר?
האם נראה לך שהוא מסוגל לסלוח ולשקם את האמון?
אם תשובתך/ תשובתו חיובית אני מזמינה אתכם לשקול תהליך של שיקום היחסים
בעזרת מטפלת זוגית.....רק כאשר צד שלישי מקצועי יהיה מעורב תוכלו לשים בצד את האמוציות ולהתחיל מחדש.
ואולי למען הילדים כדאי לעשות את הניסיון הזה....

בהצלחה!
עדה

תודה רבה על התגובה
אבל אני חייבת לציין שאני עשיתי המון למען הקשר הזה
אבל נשברתי ברגע שראיתי שאין יחס מהצד השני
אתמול גיליתי שיש לו חברה חדשה למרות שהוא טוען שהוא עיידן אוהב אותי
היתי שמחה אפילו מאושרת לקבל עזרה
אבל הוא נגד ואפילו שעכשיו הילדה שלנו צריכה עזרה הוא לא מוכן לשמוע
איך אפשר לשכנע אותו ?
כי בפעם הקודם שהצלחתי לשכנע הוא ממש עשה לי טובה והטיפול לא הצליח

שוב תודה

אם אתם כבר לא ביחד.....נראה שהוא מנסה להתחיל מחדש.
ומה איתך? אני לא מאמינה בלשכנע....כדי שטיפול יצליח יש צורך במחויבות משני הצדדים.

האם תוכלי לשמור איתו על קשר הוגן למען הילדה? האם יש הסכמי ביקורים, תמיכה כלכלית עבור הילדה, שיתוף פעולה הורי?
אם לא ניתן להחזיר את הזוגיות, חשוב לשמור על יחסים טובים עם אבי בתך.

וכעת....אני מזמינה אותך להחזיר את המיקוד אל עצמך.
איך את רוצה לראות את חייך? האם תוכלי ללכת הלאה, לזוגיות חדשה?
האם תוכלי ללמוד משגיאות שנעשו בזוגיות הזו כדי לצמוח לזוגיות בוגרת יותר?
איך תרצי שהזוגיות הבאה שלך תראה?
מי תרצי להיות שם? איזה ערכים יהיו בה?( חברות, אהבה, שותפות, יושר, נאמנות....ועוד)

אין לי ספק שהזמן ירפא את הכאב....ואהבה אמיתית בוא תבוא.
בהצלחה!
עדה

אני מבינה את המבוכה שלך אך להיות בתולה בגיל שלושים זה לא פגם.
זה אומר אולי שאת עושה דברים לאט יותר מהמקובל, זה אומר שאולי את לא רוצה להתמסר לבן אדם הלא נכון עבורך......אך בשום אופן זה לא משהו שאת אמורה להתבייש בגללו.

בעיה של חוסר חשק מיני אצל נשים היא תופעה מוכרת......אך אני חושבת שהיא ניתנת לטיפול.
אני מאמינה שאת צריכה להתקדם בשני כיוונים:
א. יעוץ עם סקסולוגית על הנושא המיני.
ב. עבודת מודעות בנושא זוגיות.....האם את רוצה זוגיות? איזו זוגיות? איזה בן זוג היית רוצה? וכו וכו. תהליך זה מומלץ לעשות עם מאמנת למציאת זוגיות.

בהצלחה!
עדה

אני רוצה להוקיר אותך על התהליך שאתה עובר....אני רוצה להציע לך שתסתכל על מה שעובר עליך כעל התנסות, כעל למידה....
פגשת בחורה, היה קשר טוב, הקשר התדרדר ונפרדתם....
אתה לוקח אחריות על הטעויות שעשית ואתה מנסה לחזור אליה וזה לא כל כך מצליח.
היא אומרת שאין על מה לדבר יותר ואתה עדין חושב שהיא מאד אוהבת אותך.

עד כאן העובדות...ומה הלאה?
מבחינתך נראה שלקחת אחריות על הטעויות והתנצלת. מה שאני לא שומעת זה האם אמרת לה כמה אתה אוהב אותה?
לא נראה לי שיש הרבה מה לעשות מלבד לשתף אותה ברגשותיך ....אם אכן היא אוהבת אותך אולי היא תחזור. אך בשום אופן לא ניתן להחזיר אהבה בכוח....

אם זה יקרה יהיה נהדר עבורך....אם לא, נסה להתבונן על הדברים כהזדמנות לצמוח ., כך שבקשר הבא שלך האהבה תזרום, תפרח ותתגבר.

בהצלחה!
עדה

שירה יקרה....

מאחר ואני לא מכירה את בן זוגך ומה מניע אותו לסקס באופן מוגבר כל כך, אינני יכולה ממש להציע לך פתרון דרך הפורום.
ברור לי שהמצב לא מאוזן ואת לא מרגישה טוב עם זה....
את בהחלט צודקת בכך שמערכת יחסים היא לא רק יחסי מין גם אם זה חלק מאד חשוב בה.

מאחר ואני שומעת שיש אהבה גדולה ביניכם....האם אני יכולה להניח שבן זוגך יסכים ללכת איתך לייעוץ? תציעי לו זאת ממקום אוהב , בהרבה אכפתיות ולא ממקום מאשים או דורש.
נראה לי שיעוץ עם סקסולוג/ית יוכל להעויל....או/ו מטפלת זוגית.

בהצלחה!
עדה

מצטערת על הדילוג, לא בכוונה מודעת.
תודה על הפידבק,
נשמע כאילו חלק בך מתעקש על הבעיה, את מודעת למצב, מודעות להתרכזות שלך בשלילי, ומונעת מתוך הפחד להפסיד את שנותייך הטובות...

האם את מוכנה לקבל החלטה אמיצה, לכאן או לכאן?
האם את מוכנה לבחור באחת משתי האופציות:
א. להיות בדיוק במקום שאת נמצאת ולהתחיל לראות מה כן יש ואיך אפשר לעבוד ולפתח את מה שכן יש?
ב. לעזוב את הקשר, את בן הזוג ולהמשיך הלאה בחייך?

הכוחות שלך נמצאים בתוכך, אם תתעלי את הכוחות שלך מהמאבק בין שתי האופציות הללו, לבחירה באחת מהן, תתפנה לך אנרגיה שתוכלי לעול ולהתקדם.
המאבק הזה תוקע אותך בין לבין ולא נותן לך להתקדם הלאה, את לא פנויה כל כולך להתקדמות.

יש לך פה שיעור רציני, להתבונן עם עצמך:
1. מה בך משך אלייך מצב כזה?
2. מי את בתוך הסיטואציה? איזה מיטל נמצאת שם? מדוכאת, מתוסכלת, מפוספסת, תקועה...
3. מי את רוצה להיות? שמחה, חיונית, תומכת, אוהבת, תודעת שפע.
קבלי החלטה אמיצה לצאת מהדילמה, התחילי כבר עכשיו להתנהל כמו שהיית רוצה להיות , התחילי את השינוי בתוכך בעצמך,

מקווה שקיבלת חומר למחשבה
בהצלחה
יעל

משום מה הדברים שלך לא כל כך בהירים.....וכאשר אין בהירות...לא פלא שהכל כל כך קשה ואין כח לקום בבוקר....

את אומרת שאת נוהגת להאשים כל מיני דברים במצבך או את סתם מאשימה את המצב עצמו....ההעלמות שלו....הפרידה הלא ברורה...מה שאחרים אומרים על הקשר שלכם...

מתוך כל ערבובית המילים אני לא שומעת מה את רוצה?
האם את רוצה את הקשר הזה? האם יש עוד מה להציל?
האם את מסוגלת להגיד ברור לעצמך תחילה - ואחר כך גם לו - מה את רוצה בחייך?
איזו זוגיות את רוצה? איזה בן זוג את רוצה?
אולי את בכלל לא רוצה בן זוג ברגע זה?

אם יש דברים טובים בחייך ואת מתמודדת שם יפה, אני מזמינה אותך להעביר לשם את הפוקוס שלך. מה מעצים אותך? מה עושה אותך שמחה? ממה את נהנית?
איש לא יוכל להשפיע עליך "פסיכולוגית" עד כדי אובדן הכוחות שלך....
הכל תלוי בך, בבהירות שאת יוצרת עם עצמך, בתמונה החדה של הרצון הפנימי שלך.

אם את לא שמחה בקשר, אם את מאבדת כח שם, אם את כבר לא צומחת שם..
אז אולי זה לא הקשר המתאים...ואני סבורה שאת יודעת, עמוק בתוכך, מתי לחתוך באופן סופי.

דרך אגב, אין צורך לשנוא כדי להיפרד....אפשר להיפרד גם כידידים כי זה פשוט לא מתאים לך יותר....

בהצלחה!
עדה

האם את רוצה להיות בתחרות עם חבריו?
חברה וחברים הם שני דברים שונים.

הרבה פעמים כשאנו נותנים חופש לבני הזוג שלנו , הם מאוד מכבדים אותנו ואת המרחב האישי שאיפשרנו להם ולעצמנו.

מתי זה בעיה? כשאין אמון. כשבני הזוג מפרים את האמון או לא סומכים אחד על השני.

אם זה אכן המצב אצלך, ואני שומעת בדברייך את המילים "מה יש לו להסתיר", "אני לא סומכת עליו כשהוא עם החבר הזה"..., אז יש צורך לעבוד על ביסוס האמון בקשר שלכם.

האם את רוצה להיות כל הזמן בתפקיד השוטר, החוקר, להיות נוכחת כדי לראות מה הוא עושה?

זוהי התנהלות שאינה בונה אמון, היא מבוססת על חוסר אמון ויוצרת עוד חוסר אמון או פחד להתפס או חנק (חוסר חופש ומרחב).

וזה בהחלט יכול לשגע אותך לדאוג כל הזמן שאולי הוא בוגד... וחבל!

בניית אמון מתחילה בלסמוך, להיות ראוי לאמון.
את קובעת פה את הגבול שלך, וזה צריך להיות ברור לשניכם: את אוהבת אותו אבל לא תהיי איתו אם יבגוד בך, זוהי אמירה מאוד ברורה ! וזה טוב.

האם הוא יודע זאת?
האם את מוכנה לסמוך עליו שיעשה את השיקולים שלו? בסופו של דבר את לא תוכלי כל הזמן לראות כל מה שהוא עושה, נדרש אמון כדי לקיים מערכת יחסים יציבה ובריאה.

האם את מוכנה לשחרר אותו להיות עם חבריו כשהוא יודע בבהירות את הגבולות שלך לגבי הטיול הזה?

אי אפשר לשנות בן אדם אם הוא לא בוחר בכך, לכן עלינו לשנות את חוסר האמון בתוכנו ולתת אמון, לסמוך שיעשה הדבר הנכון. ואם האמון מופר, אז נשאל את עצמנו האם אנו בוחרים להיות במערכת יחסים כזו?

ודבר אחרון, תסתכלי על מה שכן יש בינכם, חזקי את הכיף ביחד, זו הדרך הטובה ביותר להיות יותר ביחד, ככל שיהיה לכם נעים יותר יחד ולא מתוח ומלא מריבות, כך הזמן שלכם יהיה איכותי יותר ומוערך יותר, השקיעי בזמן ביחד במקום בדאגות ובחוסר האמון, בני את הקשר שהיית רוצה שיהיה , התחילי ממה שיש וחזקי והעריכי את מה שיש בינכם.

מקווה שקיבלת קצת חומר למחשבה
בהצלחה
יעל

אני ממש ממש רוצה להודות לך.. וכן נתת לי המון המון חומר למחשבה.

הבעיה איתי שאני חייבת להפסיק ולהיות קנאית וחשדנית כל כך לגביו.. הוא אכן אכזב אותי ופגע נורא באמון שלי כלפיו... לא בגד בי חלילה, אחרת לא הייתי נשארת איתו..
אני אמרתי לו שאני מוכנה לסלוח על הכל מלבד על בגידה והוא מודע לכך.. פשוט כואבת לי המחשבה על לאבד אותו.. ואת ממש צודקת.. זה לא כייף להרגיש השוטר או הגננת...
אני אמרתי לו שאין לי בעיה שהוא יטוס למקום אחר רק לא לתאילנד.. זה בסדר ?
האם פעלתי נכון?

ושוב תודה ענקית.. לגמריי הארת את עייני..

כל הכבוד על ההתקדמות,
הכוונה שלך לתת לו מרחב, ולא להיות השוטרת
לתת לו חופש לבלות עם חבריו ולא להיות קנאית וחשדנית היא חשובה ביותר
המשיכי לטפח את הכוונה לתת חופש ולסמוך עליו
זו בהחלט הדרך הנכונה....

בהצלחה!
יעל

אכן אתה מתאר סיטואציה קשה להתמודדות....אני יכולה לחוש את הכאב, את חוסר האונים, את החרדה שלך, את הבדידות....
יחד עם זאת אני רוצה להוקיר אותך על כך שאתה פותח צוהר לחייך וזועק לעזרה.

נדמה לי מתוך דבריך שהקשר שהסתיים גרם לך להתבגר....אתה יודע לומר מי היית שם מולה ומבין מדוע היא בחרה להיתנתק..זהו צעד גדול: קיבלת אחריות על החלק שלך בקשר.
אחריות זה מרכיב מאד חשוב במערכת זוגית ובכלל בחיים..

במקביל אתה מספר על תחושותיך היום ואני רוצה לנסות להחזיר אותך אל עצמך:
איפה אתה שם את הפוקוס בחייך?
האם אתה עסוק רק בקשר הזה שהסתיים כבר מזמן?
האם סיום קשר זוגי הוא בהכרח כישלון?
האם זה רק הכישלון שלך?
על מה אתה באמת כועס על עצמך?

ובתחומים אחרים....בעבודה או לימודים או חברים....האם גם שם אתה חווה כישלון?
האם תוכל למצא 5 דברים שאתה אוהב בעצמך?
האם תוכל למצא דבר אחד שאתה אוהב בעצמך?
האם תוכל להיזכר בתחושת הצלחה כלשהי בחייך? באיזה תחום זה היה?

החיים הם רצף של התנסויות, בחלקם אנו מצליחים יותר , בחלקם אנו מצליחים פחות.
אך הדבר החשוב זה לדעת שזה לא אומר עליך שום דבר - אתה אותו בן אדם נפלא שחווה התנסויות, שלומד, שמתבגר.אני מניחה שיש לך דברים נפלאים להציע לעולם.

חשוב להשאיר את העבר בעבר, להתמקד במה שיש כרגע, להעצים את היכולות שלך
ולהחזיר את הביטחון בעצמך.
אני מאמינה שיש 2 רגשות עיקריים : פחד ואהבה.
אם אתה נתון כל הזמן בפחד, הכיצד תמצא אהבה?

בחור יקר...תשובה בפורום יכולה לתת לך עידוד ולפתוח לך כיווני מחשבה אך היא לא יכולה להעמיק בנבכי נשמתך. אם אתה מרגיש שאתה זקוק לעזרה מקצועית של מטפל או מאמן אישי...אל תהסס.
אני מציעה לך לא לקחת מאמן בתחילת דרכו כי העלות נמוכה יותר אצלו.
אם אינך יכול לבקש עזרה במימון ממשפחתך...אולי תנסה לקבל עזרה בקופת חולים.

יש בך את הכח להתגבר, יש בך את הכח לעשות שינוי.!!
בהצלחה!!
עדה

אני שומעת את הכאב, את הפליאה, את הבלבול שלך, את השאלות העצמיות איך לא ראית זאת, אני מבינה את השוק שקיבלת.

דברים רבים קורים בחיי בעלך, משפיעים עליך ועל הקשר בינכם
השאלה היא מה את בוחרת לעשות עם המצב הנתון, יש לך בחירה.

כיוון של האשמה עצמית "איפה הייתי?" אף פעם לא עוזר ומקדם אותנו .
נסי לראות מהן האלטרנטיבות שנכונות עבורך, שיובילו אותך לצמוח מכל הסיטואציה הזו.

האם את רוצה לתמוך בבעלך ולהיות שם עבורו, גם אם הוא בגד חד פעמית, האם את מוכנה להכיל את מה שעובר עליו ולהיות שם לצידו, עם הקשיים שלו והפגיעה בך? האם את יכולה לסמוך עליו שוב? האם הוא זקוק לך עכשיו יותר מכל, ואת מוכנה להיות שם?

האם את יכולה לסלוח? להמשיך הלאה? או שאת צריכה מרחק? נתק? זמן לעצמך? האם יש לכם ילדים? אם כן מה ההשלכות עליהם?

האם את יכולה לראות מה חלקך במצב? במה את שיתפת פעולה עם המצב? לא מתוך האשמה אלא מתוך אחריות ובגרות, כדי ליצור שינוי וצמיחה.

לעיתים דברים מגיעים לידי "נקודת רתיחה" על מנת שיהיה שינוי.
הדרך הטובה ביותר להבין מה נכון עבורך, היא להקשיב לעצמך, להקשיב ללב שלך בשיתוף עם הרציונאל.

אף אחד חיצוני לך לא יוכל לתת לך את התשובה מה לעשות, לא חברים, לא משפחה, הם יכולים להביא אך ורק את דעתם ולא את מה שבאמת נכון עבורך,

יש דברים שאיננו מבינים בזמן ההווה אלא רק בדיאבד, שם חלקי הפאזל מסתדרים.

עזרי את הכוחות לראות דברים בפרספקטיבה, הרשי לעצמך להיות בפגיעה אך לא להשאב לשם, אלא לקחת מרחק ולבדוק מה נכון לעשות? מה הדבר שהכי נכון לעשות במצב הקיים?

אולי תרצי לפנות לאימון או לטיפול כדי לעבד ולהבין יותר מה קרה ומה את מרגישה.

תזכרי שלכל משבר יש משמעות ברובד יותר עמוק, שגם אם איננו מודעים לה נראה אותה עם הזמן. כרגע הרגיעי את עצמך התבונני פנימה לתוכך לראות מה את מרגישה

שיהיה בהצלחה
יעל

אכן מערכת יחסים מסובכת וכואבת...אך התעלמות מהמצב והסתגרות בשינה לא תפתור את הבעיה.

השאלה הבסיסית שאני רוצה לשאול אותך היא: מדוע את שם?
האם את עדיין אוהבת אותו למרות יחסו אליך?
איך מערכת היחסים הזו תורמת לצמיחתך? מה את לומדת ממנה?
איך את מתנהלת עם גבולות? האם את יודעת להציב גבולות מול אנשים שפוגעים בך?

יעל יקרה, המציאות שבה את חייה רוצה לשקף לך משהו....מה היא משקפת לך?
האם יש משהו שאת יכולה לשנות כדי שהתנהגות שלו לא תחזור על עצמה?
אני מאמינה שאנחנו לא יכולים לשנות את האחר, אלא רק את עצמנו...

יחד עם זאת אני מזמינה אותך להגדיר לעצמך גבולות...
מה צריך לקרות כדי שאת תעזבי את הקשר?
כמה זמן את נותנת למצב הזה להתקיים?
האם את מרגישה בסכנה קיומית? אם כן, תעזבי עכשיו!

שאלה אחרונה....האם את יודעת לבקש עזרה? אם יש צורך בקשי עזרה מהחברים שיש לך שם.....אל תתרחקי מהם.

ועוד מילה...אין לך מה להתבייש! את חווה חווית חיים לא פשוטה אבל אני בטוחה שתצאי ממנה מחוזקת...
בהצלחה!!
עדה

השאלות שלך מאוד נכונות.
פחד מזוגיות קיים אצל רבים כל כך, והשאלה הגדולה בקשר לכך היא האם הם רוצים ומוכנים לעבוד על עצמם כדי להתמודד עם הפחדים שלהם.
זה מאוד יפה מצדך שאת רוצה לעזור לו להתמודד
ואת בהחלט יכולה לתמוך בו
אך השאלה האם הוא (!!!) מוכן להתמודד ולהתעמת עם הפחדים שלו.
אם הוא מוכן ורוצה לעבוד על עצמו - מצויין! יש תקווה! יש לך עם מי לעבוד בשותפות, לעזור לו, לתמוך בו (כל זמן שזה מתאים לך). אם הוא לא בשל ולא רוצה לעבוד על הפחדים שלו, כמה שזה עצוב וקשה, אין לך מה לעשות בנידון.

כדי שהקשר יהיה יציב ולא מתנדנד כמו שאת מתארת עד כה, עליו יהיה לבחור להתמודד, ואת זה אף אחד לא יכול לעשות במקומו!

פחד מזוגיות טובה, פחד ממחויבות, פחד ממשהו רציני - אלו הם פחדים שעולים פעמים רבות ביחס לקשר רציני, פחדים אלו הם שלו, הם לא קשורים אלייך.

2 שאלות להתבוננות:
1. האם הוא מוכן להתמודד עם הפחד שלו ? אולי ללכת לאימון או טיפול או לעשות עבודה כלשהי כדי להתגבר על הפחד ולהיות בזוגיות למרות הפחד?
2. מהם הגבולות שלך: כמה את מוכנה לחכות/ לעזור/ לתמוך/ להכיל? ומה הגבול שלך? כמה זמן את מוכנה להיות במקום הזה (התנדנדות בין הביחד והלחוד)? שבוע, חודש, חודשיים, שנה... איפה עובר הגבול שלך שאת כבר לא מוכנה להיות שם? נסי להקשיב לאינטואיציה שלך ביחס לזה.

בהצלחה
יעל

תודה רבה .. על תשובתך
אלו באמת שאלות ששאלתי את עצמי ואני חושבת על כך המון
ועדיין אין לי את כל התשובות .
אני מקווה שהוא יתגבר על הפחד שלו ואני מקווה שאני איהיה לצידו
במידה והוא כן מעוניין לגשת לייעוץ .. למי , לאן ואיך הוא יכול לפנות?

אני שמחה שאת שואלת את עצמך את השאלות האלו
ערה למצב ועירנית לגביו.

במידה והוא כן מעוניין לגשת לייעוץ, הוא מוזמן לפנות אליי או למאמן אחר שיבחר
עדיף למאמן שמתמחה בנושאים של זוגיות

להרים טלפון לקבוע פגישה ולהתחיל תהליך של שינוי!

שינוי שיכול להיות כל כך חיובי ועוצמתי עבורו! ועבורכם!

בהצלחה,
יעל

אני מוחה בתוקף על הכינוי שנתת לעצמך....בעייתית? למה?

אני חושבת שבדבריך את משקפת סיטואציה שהרבה מאד אנשים חווים במהלך הזמן.
מערכת יחסים איננה דבר סטטי...יש תקופות טובות יותר ויש תקופות טובות פחות...

אך את יודעת לומר שיש דברים טובים בקשר ושאת לא רוצה לוותר עליהם.
אז יופי! מה תוכלי אם כך לשנות כדי שלא תרגישי לעיתים "מבולבלת"?

אני מזמינה אותך להחזיר את הפוקוס לעצמך.......
מה חשוב לי בזוגיות? איזה ערכים מתקיימים בה? איזה לא?
מה חשוב לי בבן הזוג? איזה תכונות אני מעריכה בו?
מה הוא תורם לזוגיות? מה אני תורמת לזוגיות?
מה עוד אני יכולה לתרום לזוגיות?
האם יש משהו שאני רוצה לבקש ממנו כדי שארגיש טוב יותר?

ובמקביל הייתי מזמינה אותך לבחון את חייך ללא קשר לזוגיות..
האם את מסופקת במה שאת עושה?
האם את מרגישה שאת בתהליך של התפתחות?
מה גורם לך שמחה?
האם יש לך חברים? חברות?
האם את יצירתית?

החיים נפלאים בזוגיות אך הם לא רק זוגיות....אם תצליחי למצא איזון בין שניהם אז יהיה ממש נפלא!

מברכת אותך בימים נפלאים של זוגיות טובה ונעימה
עדה

אני שומעת את התסכול שלך ואת הכאב....

את מתארת את חברך כאדם לא כל כך חיובי, כולם התיאשו ממנו ואת מנסה למצא פתרון. את אומרת שאת אוהבת אותו ושיהיה לך קשה לעזוב.
כל הפנייה שלך מדברת עליו ואני לא כל כך שומעת את הקול שלך.

מי את א. יקרה?
על איזה זוגיות את חולמת?
מיהו בן הזוג שמתאים לך? איזה תכונות יש לו?
מה את צריכה מבן זוג כדי להיות מסופקת במערכת יחסים?
מי את במערכת היחסים? אוהבת, מפנקת, פתוחה, חמה או שמא מקטרת, דורשת, מאשימה.?
מה את תורמת במערכת היחסים?

אני רוצה רק שתדעי שאנחנו לא זכאים וגם לא מסוגלים לשנות את האחר.
כל מה שאנחנו יכולים לעשות, זה לשנות את עצמנו כך שהצד השני יגיב אחרת.
מה היית יכולה לשנות בהתנהלותך כדי שמשהו ישתנה לטובה?
המטרה היא לא לשנות אותו אלא להביא לאיזון במערכת היחסים שלכם כדי שתהיה נעימה ואוהבת.

חשוב גם שתחשבי , בינך לביו עצמך, מהם הקווים האדומים שלך לגבי התנהגות בן זוגך. מה יכול לקרות שיגרום לך לא לרצות להיות יותר בקשר הזה?
עד כמה ועד מתי את מוכנה לשלם מחיר?

אני מנסה רק לפתוח לך כיווני חשיבה.....מאחלת שתבחרי את הבחירות הנכונות לחייך.
בהצלחה!
עדה

עדה תודה על התשובה המהירה

אני לא חושבת שאני דורשת ומתלוננת אלא להפך אני כן משתדלת להיות פתוחה ולענות לדרישותיו אבל הוא תמיד ימצא משהו עקום

אני מחפשת יציבות תמיכה מגע ואהבה בזוגיות שלי ולצערי אני כמעט ולא מקבלת אף אחד מהדברים שהזכרתי אבל עדיין משהו מונע ממני לעזוב

את יודעת שהתשובות בתוכך...
את בודאי יודעת למה את נמצאת שם, מה את צריכה לחוות/ללמוד בקשר הזה?

אם את מרגישה שהקשר הזה מצמיח אותך ומחזק אותך תהי שם ותשקיעי בו כל עוד תרצי.
יחד עם זאת, תנסי להפנים ששום קשר בעולם לא אמור ליטול ממך את כוחך .
להיפך...! קשר טוב הוא קשר שמספק את שני הצדדים באותה מידה או לפחות במידה שכל אחד זקוק.

היי קשובה לעצמך....ואת תדעי תמיד מה לעשות...

מברכת אותך לימים יפים של זוגיות אוהבת.
עדה

לפני חתונה זה זמן שהרבה פעמים מלחיץ, מתוח,
בעיקר כששניכם עסוקים, משרה מלאה, לימודים פתיחת עסק - דברים גדולים!!

אני מבינה את הרצון שלך שיעזור, שיבוא לקראתך
את מתארת יחסים שיש בהם נפרדות, אגו, משחקי כוחות, ואת רוצה שינוי.

שינוי אפשרי כשאנחנו לוקחים אחריות על חלקנו, באים מתוך תחושה של יחד, משתפים ברגשות שלנו בלי האשמה, בלי תלונה, ומפרגנים זה לזו.

בלקיחת אחריות על חלקינו, הכוונה שאנו מתבוננים מי אנחנו בקשר, שגורם לבן הזוג שלנו להתנהל באופן כזה כלפינו.

תשאלי את עצמך: איך את מתנהל מולו? איזה אדם את מולו? לדוגמא: אוהבת, מבינה, מפרגנת, כועסת, לחוצה, מתוסכלת, מקבלת, מצפה....

מי היית רוצה להיות ביחסים זוגיים? איזה אדם היית רוצה להיות? פתוחה, רגועה, מכילה, תקשורתית....

איך היית מתנהלת באותן הסיטואציות אם היית כזו?
לדוגמא: אם היית פתוחה אוהבת היית אומרת לו שאת אוהבת אותו ומבינה שהוא עסוק מאוד בפתיחת העסק החדש ושזה לוקח את מירב זמנו, ואת רוצה להיות שם בשבילו ולפרגן לו אך את מאוד לחוצה מכל ההכנות לחתונה ומרגישה שאת עושה את רוב העבודה בבית והיית שמחה שהיה שותף יותר, כי את אוהבת ונהנית לבשל לשניכם אך היית שמחה אם הוא היה חושב יותר על הדברים האלו, מעריך יותר, מפנה אחריו וכו', במיוחד בתקופה הלחוצה הזו, היית שמחה להרגיש יותר ביחד...

משחקי אגו וכוח - מי יעשה את הצעד ראשון - הם לא הצעד לקירוב, ואני שומעת שאת רוצה שזה יהיה אחרת, מה את יכולה לעשות כדי שזה יהיה אחרת?

הוא מתעלם ממך, מאיזה אדם אנשים מתעלמים? לדוגמא: אדם חלש, כועס... חזק... מאשים...דורש...תלותי...

מאיזה אדם לא מתעלמים? אדם... מבין, מתחשב..מעצים... , חופשי, נותן מרחב,

איך זה יראה אם תהיי אדם כזה? מה תגידי? מה תעשי?

שחקי עם השאלות הללו, נסי לענות עליהן בכנות. טמון בהן פתח לשינוי עבורך

וכשאת תעשי שינוי בעצמך, השינוי ללא ספק יורגש גם בקשר בינכם.
כשאחד מבני הזוג משתנים, הקשר משתנה - לטובה.

בהצלחה ובמזל טוב!
יעל