פורום יעוץ זוגי ודייטינג - יש לך שאלה?

אין ספק שיחסי מין משפיעים על היחסים הזוגיים ומשפחתיים שלך...
קצת קשה לעזור לך בפורום כאשר אין לנו מידע על טיב היחסים ביניכם.
נראה לי שאת לוקחת את כל האחריות על עצמך. האם זה נכון?

כפי שאת מבינה, יש עליות וירידות במשיכה המינית במשך השנים..הרבה פעמים זה תלוי בטיב היחסים ביניכם, ברמת המתח ביניכם, בשגרת החיים העמוסה וכו'

בהחלט ואפשר לפתור את הבעיה ואולי לא רק את צריכה טיפול אלא שניכם ביחד...

מציעה לך לפנות לפורום סקסולוגיה או לאיש/אשת מקצוע בתחום.

בהצלחה!
עדה

נדמה לי שכדאי שתתבונני על הבעיה בשני מישורים:
א. היחסים הזוגיים שלכם
ב. חוסר המשיכה המינית

חוסר משיכה הוא לפעמים תוצאה של מצב היחסים.
האם את אוהבת אותו? האם אתם חברים טובים? האם אתם נהנים מזמן איכות ביחד?
ואיך התקשורת ביניכם?

אם נראה לך שהכול טוב ביניכם ורק המשיכה פחתה הייתי מציעה לך לפנות לפורום על סקסולוגיה....ואולי להתיעץ עם איש/אשת מקצוע.
במידה ויש גם צורך לשפר את סעיף א., את מוזמנת לחזור ולפרט על טיב היחסים ביניכם.

בהצלחה!
עדה

הוא בן אדם מקסים ואוהב אותי מאוד וכיף לי איתו אבל שנינו באים מערים שונות ולכן שנינו מעולמות שונים והתקשורת בנינו לא ממש טובה

למיטב הבנתי בכל זוגיות כל אחד בא מעולם אחר, עם מטענים שונים, עם ציפיות שונות,
עם יכולות שונות, - גם אם נולדו וגדלו כשכנים בית ליד בית.
מהות הזוגיות היא לגשר על הפערים ועל השוני ....ואם קיימת אהבה הכול אפשרי

אני שומעת ממך שהוא מקסים , שהוא אוהב אותך ונמשך אליך.
אני לא שומעת כל כך את הצד שלך....האם את אוהבת אותו? האם את מוכנה למצא דרך לטפל בקשיים בתקשורת ובמיניות?
עם איזה מטען רגשי או חינוכי את הגעת לזוגיות? עם איזה ציפיות הוא הגיע לזוגיות?

אם הזוגיות הזו חשובה לך ממליצה לך להתיעץ עם איש/ אשת מקצוע בתחום.
תבדקי גם את האפשרות של לשתף אותו בטיפול.

בהצלחה
עדה

אני מאוד אוהבת אותו וזה מאוד חשוב לי כל הסיפור הזה לכן פניתי לפורום הזה אם את יכולה להפנות אותי לאנשי קשר אני אשמח תודה רבה ענבל.

היי ענבל,

את יכולה לפנות לפורום סקס ויחסים. מצורף קישור.

http://www.beok.co.il/Forums/פורום_סקס_ויחסים

או פורום מין וסקסולוגיה:

http://www.beok.co.il/Forums/פורום_מין_וסקסולוגיה


הם בודאי יפנו אותך לאנשי או מקצוע או אולי יוכלו לעזור בעצמם.

בהצלחה.
עדה

אני רוצה קודם כל להוקיר אותך על הרגישות והאמפטיות שלך... אני גם אוהבת את
הגישה האמיתית והאוטנטית שלך...

לא בטוח שאפשר לתת לך מתכונת מסודרת של מה ואיך להגיד למישהו שאת לא רוצה...

כעיקרון כל מערכת יחסים מבוססת על משיכה ועניין בסיסיים....גם קשרים חבריים עם בנות אחרות או בנים אחרים מתקיימים כל עוד יש ענין משותף.
אני מאמינה שאין כמו להגיד את האמת, בצורה מכבדת ורגישה - ואת יודעת לעשות זאת!
לפעמים צריך למצא את העיתוי המתאים, את הטון המתאים...אבל אם את אומרת...אתה מקסים אך אני לא מעוניינת בקשר...אין סיכוי שתפגעי בו.
תזכרי שקודם כל הרצון שלך הוא הקובע ולעולם אל תשארי במערכת זוגית כי "לא נעים לך"

אוטנטיות וכיבוד הרצון שלך הם הקובעים. רגישות ואמפתיה הן הדרך...
בהצלחה!!
עדה

מאמי אני אל יודעת בת כמה את מה שבטוח שמגיע לך יותר מזה את לפי מה שכתבת אני מתרשמת שאת בחורה אנטיליגנטית שמבינה ענין ..

ולפי מה שתיארת תעיפי אותו כיבינימעטטטט
יש לי ניסיון בזה שמעתי המון סיפורים ואני דמברת מתוך חוויה אישית מגיע לך להנות ולא להיתענות אני אומר לך את האמת הוא נשמע פרמיטיבי אידיוט דוחהה מגעיל מאוס קרציה מי הוא בכלל שיקבע לך ששכבת עם ארבע זה לא טוב את נהנת וזה העיקר את מי זה מענין ראבקקקק

בבקשה ממך לטובתךך אם יש בך שמץ של הבנה ושל הערכה עצמית תעיפי אותווו לכל הרוחות ותמצאי לך מישהו קצת יותר אנטיליגנט שיש לו חיים משלו מגיע לך מישו מענין מישהו שמתחשב בך שמעריך אותך ומחשיב אותך כבחורה שיודעת מה היא רוצה ומה היא עושה אני יודעת שיש השפעה רעה מהחברה אבל אני אומרת לך שמה שאת עושה ועם מי שאת שוכבת זה ענינך האישי בלבד וזאת זכותך המלאה שלא תעיזי לאפשר לאחרים להגדיר אותך או להגדיר לך מה טוב בישבילך ומה נכון

הדרך היחידה לדעת מה נכון עבורך הוא ליראות מה גורם לך רוגע ואושר ומה שתיראת זאת הרגשה נוראית את לא כלבה שלו ואין לו שוםם זכות לישלוט עליך בבקשה תעשי את הדבר הנכון למענך

שיהיה לך בהצלחה

ברור שהמצב בו את נמצאת הוא בלתי סביר לחלוטין.
אנחנו מגיעים לכל מערכת יחסים עם עבר כלשהו.....אני מניחה שגם חברך הגיע עם ניסיון מסוים.
התנהגות אובססיבית אינה מעידה על אהבה והופכת את היחסים לבלתי אפשריים.

יחד עם זאת אני מזמינה אותך להסתכל על עצמך פנימה:
מה מחזיק אותך שם בקשר הזה?
האם יש משהו שאת צריכה ללמוד במערכת היחסים הזו?
מה מידת הערך העצמי שאת חשה כלפי עצמך?
האם את אוהבת את עצמך? האם את מבינה שאת שווה?

אני מאמינה שלעיתים אנחנו נקלעים למערכות יחסים מסובכות כדי ללמוד משהו ולצמוח מהן. מה את לומדת על עצמך? האם את צומחת מכך?

אני רק רוצה שתזכרי שיש בידיך כח בחירה, רק את יכולה להחליט כמה זמן להיות בקשר או מתי לעזוב. אני רק מציעה לך לעשות זאת בחוכמה ובעיתוי נכון לך.

מאחלת לך בהצלחה
עדה

אני לא בטוחה שאני רוצה לתת לך עצה, אבל אני כן רוצה לעזור לך להתבונן בסיטואציה שאליה נקלעתם.

האם את רואה דמיון באופן הוא מגיב ובאופן בו את מגיבה כאשר אתם נדרשים להחליט החלטה?
האם עיתוי זה משהו שחשוב לך?
האם קצב זה משהו שחשוב לך?
האם את באמת לא לחוצה על חתונה וילדים?

מה לדעתך המניע שמאחורי הסירוב שלו לגור יחד? האם יתכן שיש בו קושי להחליט? פחד? האם יתכן שהעתוי לא מתאים לו? או אולי יש לו קצב שונה משלך.....?

אם תרשי לי, אני רואה השתקפות מאד ברורה ביניכם. פעם לך לא מתאים לגור יחד, פעם לו לא מתאים....
יחד עם זאת אני שומעת שיש הרבה אהבה ביניכם.....ואני רוצה להזמין אותך להנות ממה שיש ביניכם....אם כל הזמן חושבים על מה שלא קורה, אז הכיף נעלם ובמקומו מכניסים מתח, תסכול, אכזבה....

כל קשר מתפתח אחרת....בקצב שונה, בעתוים שונים....לעתים החלטות זקוקות לזמן הבשלה ואז הכל קורה יותר בקלות...

מקווה שעזרתי....בהצלחה!
עדה

אשמח אם תעני לי

את באמת חושבת שזמן זה הפתרון? או שהוא מנסה סתם למשוך אותי עד שלא יתאים לו? אני חוששת שאחכ ארגיש מנוצלת או אתחרט על שלא עשית זאת קודם...

אני מאמינה שהרגשות שלנו נובעים מהפירוש שאנו נותנים לכל מצב ומצב.
לכל מצב יש זוויות שונות שדרכן אנו מפרשים.
איזו זווית הסתכלות את בוחרת כאשר נראה לך שתרגישי מנוצלת?
איזה פירוש אחר תוכלי לתת לאותו מצב?

אינני אומרת להיות שם עד אינסוף....אם את אוהבת את הבחור היי שם כל עוד זה מתאים לך. ואז תהני ממה שיש ביניכם....תחי את הרגע ללא ציפיות.
אם זה לא יתאים לך יותר.....זכרי תמיד שיכולת הבחירה בידייך...
תהיי קשובה ללב ולאינטואיציה שלך כי רק את יכולה לדעת מה נכון לך.

מאחלת לך בחירות נכונות בעיתוי הנכון...
עדה

את שואלת את שאלת השאלות
והעצה שלי אלייך, התחילי להתייחס אל עצמך כמו שהיית רוצה שיתייחסו אלייך
אם את רוצה שבאמת ירצו להיות איתך ולא בגלל שאת צריכה לתת משהו
אמצי את הגישה הזו בינך לבינך - התחילי להתעניין בעצמך, לגלות את עצמך... כך שתרצי להיות עם עצמך קודם כל.
גם אם את לא מרגישה עכשיו בעלת ערך ולא מאמינה שמגיע לך, קבלי החלטה להתחיל להתעניין בעצמך, לתת לעצמך אישור שאת מספיק טובה, התחילי לחפש סיבות לכך, התענייני בטובתך!

את מוזמנת גם לקרוא עוד חומר באתר שלי על ביטחון עצמי, אבל בכל מקרה השינוי חייב להתחיל בגישה שלך לעצמך, גישה שהיא מקבלת, מכילה , אוהבת,
כי את באמת צודקת, כל עוד את לא מעריכה את עצמך , איך אחרים יעריכו אותך? ואז את נאחזת בקשרים שלא טובים לך...

זה דורש ממך עבודה עצמית פנימית, לעצור את המחשבות המקטינות והשליליות שלך על עצמך, ולהתחיל להתעניין בדברים הטובים בך, ואני בטוחה שיש הרבה כאלו, דבר אחד שאני כבר רואה הוא שאת מודעת לעצמך, העריכי זאת! זה דבר נפלא, תעריכי את המודעות שלך וחפשי בעצמך דברים נוספים שאת מעריכה, כל דבר קטן הוא מצויין, כל צעד לבניית ההערכה העצמית שלך חשוב מעין כמוהו,

בהצלחה,
יעל

אני מאד מעריכה את ערנותך לזוגיות שלכם אבל אני מבקשת ממך לא לקחת את כל רגשי האשם על עצמך....

אני לא איש מקצוע בנושא חריקת שיניים אבל אני מניחה שאפשר למצא פתרונות
עבורו או עבורך (אולי פקקי אזניים כדי שלא תשמעי?).
האם התיעצתם עם אנשי מקצוע בתחום?

בכל מקרה אני מזמינה אותך לשתף את בן זוגך בנוגע להרגשתך ונסו ביחד למצא את הפתרון המתאים לשניכם.

יש לשניכם זכות טבעית לשינה טובה שמבטיחה תפקוד נכון.

בהצלחה!
עדה

אני קודם כל מברכת אותך על הצמיחה העצומה שצמחת. לפעמים אנחנו צומחים דווקא דרך פרידה או כאב. העיקר שהיום את נמצאת במקום אחר לגמרי.

נכון את אומרת "לא רוצה שירצו אותי שמונים אחוז אלא מאה אחוז!"
אם אכן הקשר חזק ומשמעותי וברור לך שיש לו רגש חזק כלפיך אזי יתכן שהוא צריך זמן לעצמו לפני ההחלטה החשובה בחייו.

מה שאני לא שומעת זה מה מידת הרגש שלך כלפיו....ובסופו של דבר זה לא פחות חשוב.

אני מזמינה אותך לא להתעסק בשאלה "האם עשיתי נכון או לא" - כי מה שעשית כבר עשית. אם באמת אוהב ויצליח להתגבר על חששותיו הוא כנראה יחזור.
חשוב גם שתגדירי לעצמך גבולות...לחכות? כן! כמה זמן? עד אינסוף?
תעמדי מאחורי מה שכתבת במכתב....תני לו את הזמן מבלי להפעיל לחץ נוסף.
אך כשתרגישי שדי לך לחכות, היפתחי לאהבה חדשה, אהבה של 100%!

בהצלחה!
עדה

אני קוראת את מה שאת כותבת ואני מרגישה את ההרגשה הנוראית שהרגשת
חבר שלך פגע בך, היה לך יותר מדי
גם אם הסכמת מראש, בכל רגע מותר לך להתחרט!!!

את לא צריכה להגיע למצבים הללו, שאת מרגישה נורא ובא לך לבכות
אם את רוצה להפסיק - תפסיקי!
אם חבר שלך לא מקבל את זה, אז הוא לא אוהב אותך!
אדם שאוהב באמת לא רוצה שבת הזוג שלא תרגיש נורא רק בגלל שהוא רוצה לממש את הפנטזיה שלו!

את לא צריכה בשום אופן להרגיש שאת שוכבת עם מישהו כדי לרצות אותו!
אם את הרגשת כמו נערת ליווי מסריחה, זה צריך לעורר בך נורה מאוד רצינית בקשר לאהבה של בן זוגך, ובקשר למידה בה את מכבדת את עצמך!!
אם את מכבדת את עצמך, ברגע שלא בא לך סקס ולמצוץ - שם זה צריך להגמר!

את לא צריכה לעשות שום דבר שאת לא מרגישה איתו שלמה!

אביטל יקרה, בבקשה תכבדי את עצמך, שימי לב לגבולות שלך, אל תעשי דברים כאלו רק כדי לרצות את החבר שלך,
חזקי את עצמך, את הביטחון שלך בעצמך, את לא רק בובת מין, אם החבר שלך אוהב אותך באמת הוא אמור לאהוב אותך גם אם לא תעשי זאת.

את עוד מרגישה רגשי אשמה שהוא נעלב ממך!
מה עם ההרגשה שלך?
איפה הרגשות שלך נעלמו בכל הסיפור? איפה ההתייחסות שלו לרגשות שלך?
מהי אהבה אם לא אכפתיות לרגשות השני!

האם את בטוחה שאת רוצה להיות עם אדם שלא מקשיב לך, לרצונות שלך? לרגשות שלך? ומשתמש בך כדי לספק את צרכיו... בטח שנפגעת מדבריו, את צודקת שנפגעת, הקשיבי לתחושות שלך, ואל תתני לאף אחד לדרוך עלייך! לא במילים ולא במעשים!

מקווה מאוד שאת מבינה שמה שהוא עשה , זה לא בסדר
ומקווה שתקשיבי לתחושות שלך, ושלא תתני לאף אחד להקטין, להעליב או להתייחס אלייך כאל בובת מין!

את לא כזו! את לא נערת ליווי, את לא צריכה לרצות את החבר שלך או את החברים שלו אם את לא רוצה!

את עוד חושבת שהעלבת אותו???
שימי את עצמך במרכז! הוא לא ראה אותך ואת תחושתייך שם!

תחשבי על הדברים הללו, את מוזמנת להגיב שוב אם תרצי

יעל

היי אריאלה!
שמי ענת, אני בת 27 מת"א. ישבתי וקראתי את מה שכתבת. אני לא רואה שמישהו הגיב לך, אולי פנו אליך באופן אישי. רציתי להגיד שהזדעזעתי ממה שקראתי. זה פשוט התנהגות טיפוסית של גברים שמנצלים מינית ואחר כך גורמים לך להרגיש שאת אשמה. קודם כל את ממש לא אשמה. אני מבינה שאת אוהבת את החבר שלך אבל כדי שפשוט תשכחי ממנו ואפילו הייתי מציעה לדבר עם מומחה, ואפילו להגיש תלונה במשטרה! אני לא אשת מקצוע, ממה לא, אבל אני מבינה מה את עברת! החבר שלך והחבר שלו ניצלו אותך מינית ואת עברת חוויה לא קלה שאני מקווה שלא תשאיר צלקות בעתיד.
אני מבינה שהיית בסיטואציה כזו שהרגשת שאני רוצה לרצות את חבר שלך כי את אוהבת אותו וכי הוא "אוהב" אותך.
זאת לא אהבה!!!
בחור שאוהב אותך, יכבד אותך, את רצונך ואת הגופך!! ובמיוחד לא יחלוק אותך עם חבר שלו בניגוד לרצונך. אל תעשי משהו שאת לא שלמה איתו רק כי הוא אומר לך שזה מה שצריך לעשות כשאוהבים!!
כשגבר אוהב אותך הוא אמור לשמור עליך מכל משמר, בדיוק כפי שהורים דואגים לילדיהם.
בבקשה נתקי איתו קשר, כדי שדבר כזה או גרוע יותר לא יקרה בעתיד. לא חסרים סיפורים על חבר שהביא את כל החברים שלו שישכבו אחד אחרי השני עם החברה.

ושוב אני מציעה ללכת לדבר עם איש מקצוע כמו פסיכולוג.

מאחלת לך כל טוב,
ענת

אני רוצה קודם כל להוקיר אותך על התאור המפורט של מצבך...נראה לי שאת מבינה שזו מציאות שאת יצרת לעצמך. האם זה נכון?
השאלה הנשאלת היא - האם התאור הזה נכון או הוא פרי הדיון האינסופי שאת מנהלת בראשך?

אני יכולה להבין את הקושי שלך ויחד עם זאת רק את יכולה לשנות את המצב.
מה דעתך להחזיר את הפוקוס אל עצמך?
מה את לומדת? מה את רוצה לעשות בהמשך ללימודים?
איזו מירית את יכולה להיות , במקום להיות כבויה או מודאגת?
כמה את אוהבת את עצמך? עד כמה את יודעת לפנק את עצמך?

אני מאד מאמינה שהזוגיות הראשונה שאנחנו יוצרים היא קודם כל עם עצמנו.
כאשר תאהבי את עצמך בתור בת זוג אין לי ספק שתוכלי למצא את איש חלומותיך..

ואם כבר מזכירים את איש חלומותיך......האם ברור לך מי הוא בן הזוג האידיאלי עבורך?
איך הוא נראה? איך הוא מתנהג? איזה ערכים הוא מביא לזוגיות?

חשוב גם שתחשבי מה תהיה תרומתך לזוגיות? מה את מביאה לשם? כמה את מוכנה להקדיש לקשר?

אני מקווה שהשאלות האלה יוכלו ליצור עבורך תמונה יותר בהירה של מה שאת רוצה.
אני מזמינה אותך להתמקד תמיד במה שיש בך, לאהוב את עצמך, לצמוח, לפרוח ואז להתמקד בתמונת החלום שלך על זוגיות.

ועוד נקודה קטנה....מאחר וטרם התנסית בזוגיות ממש אני מזמינה אותך לשקול כן התנסויות קצרות....זו תהיה הדרך שלך ללמוד כיצד להתנהל במערכת זוגיות..
לא כולם מתחתנים ומקימים משפחה עם בן הזוג הראשון שלהם.
אז מי יודע? אולי התנסות קצרה כזו יכולה גם להפוך עם הזמן למשהו רציני יותר.

תני לעצמך את ההזדמנות לשחק את החיים בכיף....
בהצלחה!
עדה

פיספתי את התגובה שלך,
את כותבת בעצמך שאת רוצה לעשות שינוי קודם כל למען עצמך!! זה נפלא, עשי זאת!

שינוי זה אומר לקחת אחריות מלאה על עצמך, על החזרת החיות והשמחה שלך, לקחת אחריות על הרגשות שלך, על המעשים שלך, על ההלקאה העצמית שלך, על היחס השלילי שלך לעצמך

להפסיק עם כל השליליות ולהתרכז במה שאפשרי!!!!

כל כך הרבה אנרגיה הולכת לך לכיוון השלילי במקום להשקיע את האנרגיה שלך ביצירה של עצמך, כפי שהיית רוצה להיות ולהרגיש ויצירה של היחסים שאת רוצה עם בן זוגך.

קבלי החלטה אמיצה לשנות זאת, ואם את לא מצליחה לבדך, תעזרי באיש מקצוע

במציאות הוא אוהב אותך, ואת פשוט צריכה להחזיר את החיות השמחה והביטחון שלך בעצמך!
התחילי בזה, והרפי מכל השאר (האשמה, פחדים שלך...)

בהצלחה!
זו דרך של צמיחה וחיוביות, עשי זאת, את יכולה ! עשית כבר דרך בעבר... המשיכי בצמיחה שלך!

בהצלחה יעל

את שואלת את השאלות הנכונות,
ואני רוצה לשקף לך שמה שאת רואה בבן הזוג שלך, זה משהו שקיים בך - בפוטנציאל,
את מבחינה שהוא שמח, אופטימי עם גישה מיוחדת לחיים...
ואת מבקשת במילים שלך את הביטחון בעצמך ולהיות שמחה ואופטימית...
אז אני רוצה להציע לך להתמקד בעצמך, ברצון שלך במקום בהשוואה אליו
ההשוואה מקטינה, היא מיד קובעת שהאחד הוא עליון והשני הוא נחות
זה לא משרת אותך

זה מקסים שאת יודעת להעריך את האיכויות שבו...
איזה איכויות בעצמך את יכולה להעריך, ברגע זה? התמקדי בעצמך!

במקום לחפש מה את לא חשבי מה את כן!

מה זה אומר עבורך (!!!) להיות בטוחה בעצמך, עליזה ושמחה... איך זה יראה?
האם היו תקופות בחייך בהן הרגשת כך? אם כן, מה היה אז? אם לא התחילי לחשוב כיצד היו נראים חייך אם היית בטוחה בעצמך עליזה ושמחה.

האם את מוכנה לקחת אחריות וליצור אפרת אופטימית ושמחה יותר?? כי זה אפשרי
אני מזמינה אותך לאתר שלי לקבל כלים לחיזוק הביטחון העצמי שלך...

האם את יכולה לראות את החיובי בסיטואציה הזו? האם את יכולה לראות שאולי בגלל המצב הזה, תתחילי לקחת אחריות מלאה על עצמך כדי לחיות חיים שאת אוהבת , כדי להיות שמחה ומאושרת, כדי להיות בטוחה בעצמך...

לעיתים אנו מחליטים באמת להשתנות ולהתפתח דווקא מתוך הכאב, ומתוך התחושה שenough is enough ונחוץ שינוי !! אמיתי ועכשיו!

מקווה שהדברים הללו נוגעים לך
בהצלחה יקרה
יעל

לא הייתי רוצה לתת לך תשובות לא מבוססות רק על בסיס דבריך בפניה....
קשה לומר מה גורם להתנהלותך מול בחורים....יתכן שזה קשור ליחסיך עם אביך -וגם הפוך. כלומר יתכן שיחסיך עם אביך נובעים מיחסך לגברים.
אינני פסיכולוגית ולא רוצה להטעותך....

יחד עם זאת , אני רוצה להזמין אותך לשנות את הפוקוס שלך.
השאלה היא לא מדוע את מתנהגת כך או אחרת בנוכחות גברים.
השאלה היא לא מי את בנוכחות גברים..
השאלה היא מי את בכלל? חברותית, מצחיקה, חכמה, בטוחה בעצמך,חיובית, אהובה
(זה מה שאת אמרת על עצמך בפניה..)

אם כל התכונות האלה הן אוטנטיות ובאות לך בטבעיות...אין שום סיבה שהן תעלמנה בנוכות גברית.
אני מזמינה אותך לשים את הפוקוס על מה שאת באמת: אוטנטית, שמחה, מצחיקה, בוטחת.....וכל היתר יסתדר מעצמו.
את צעירה ולומדת את דרכך, את אופן ההתנהלות בין המינים...זה בסדר.
רק תהיי את, תאהבי את עצמך ואל תתני לפירושים שונים להפחיד אותך או להעמיד בפניך מיכשולים.

לפעמים זה נורא מענין לדעת למה אנחנו מתנהגים כך או אחרת. מה שבאמת חשוב זה לדעת שהכול תלוי בך. שיש בך כוח לשנות וליצור לעצמך מציאות רצויה.

מאחלת לך חיים מלאי אהבה ושמחה.
עדה

עדה, התגובה שלך כ''כ עזרה לי!
אני באמת איישם את זה וכנראה זה סתם משהו שאין סיבה לפחד ממנו באמת.

המון תודה.

מה שאת מתארת לא נשמע מוזר, זו אכן תופעה לא רציונאלית, לכן ההסברים שאת נותנת לעצמך והנסיונות להבין שאין סיבה ללחץ - לא מספקים. הפחד משתלט עליך ומשתק אותך.

הרגש והרציונאל הם שני מנגנונים שונים, שקשורים זה לזה, אך הרגש הוא בסיסי וקדום יותר ולכן גם כשרציונאל מבין שזה לא הגיוני, לעיתים אנחנו לגמריי מזוהים עם הרגש ומתנהלים מתוך הפחד, כמו ילד פגוע ומפוחד, ששבוי בצורך באהבה והערכה מצד הסביבה, ומונע מתוך הפחד שלא יאהבו ויקבלו אותו.

הדרך להתמודד עם הלחץ, היא על ידי טיפוח שקט פנימי וחיזוק הביטחון שלך בעצמך וביכולתך לעשות זאת.

אני מאוד ממליצה על תרגול של מדיטציה, הן ככלי להפגת מתחים, והן כככלי לחופש מהרגשות שלנו, מהפחדים הלא רציונאליים.

קיימות הרבה מאוד טכניקות של מדיטציה, דמיון מודרך ועוד שעובדות על טיפוח מרחב של שקט ושלווה פנימי בתוכנו, מרחב החופשי מהמחשבות והרגשות שלנו.

וישנם כלים רבים לחיזוק הביטחון העצמי, כך שכשתהיי בסיטואציה המפחידה, את תלמדי לא לתת משקל רב מדי לפחד שיעלה (תתרגלי חופש פנימי מהרגש והפחד) ותתמקדי ביכולות שלך, בביטחון שיש לך מנסיונות העבר וחיזוק הבטחון שתרגלת מבעוד מועד, לראות את עצמך מתפקדת בסיטואציה כזו באופן שהיית רוצה, ולהפנים לתת המודע שלך את הביטחון שלך עם אנשים חדשים.

אין מנוס מלקחת אחריות על הרגשות שלנו, כדי לנהל אותם באופן נכון שמשרת אותנו ולא לתת להם לנהל אותנו מתוך הפחד והלחץ שמשתק אותנו.


מקווה שקיבלת כמה כיוונים למחשבה,
בהצלחה
יעל

אני הייתי רוצה לחלק את פנייתך לשני חלקים:
א. ההחלטה להינשא.
ב. הסכם הממון.

לגבי א. אני מזמינה אותך לעשות חשבון נפש עם עצמך בלבד.
אל תתני לאיש להלחיץ אותך בהחלטותיך וביחסך לבן זוגך.

מה הדבר החשוב בעיניך כאשר את עומדת מול החלטת נישואין:
האם גילך הוא הקובע? את רק בת 23.....
האם אורך תקופת ההיכרות ביניכם?
או שמא חשוב לך איכות היחסים ביניכם, הרגשות ההדדיים, החברות, התקשורת,
המשיכה ההדדית?
האם בן זוגך הוא האיש שחלמת עליו? האם את היא האישה שהוא חלם עליה?

חשוב שתבחיני ותפרידי בין סיבות של לחץ חיצוני ובין מה שלבך אומר לך.

לגבי ב., אני בהחלט חושבת ש"בריא" לעשות הסכם ממון. זה שומר על יחסים פיננסים ברורים ובמידת הצורך בעתיד זה מונע מלחמות מיותרות.

הסכם ממון לא אמור לנפץ לך את "חלום" הזוגיות בשותפות מלאה.
אפשר גם להגיע להסכם שכל אחד שומר על ממונו הקודם ומרגע הנישואין הממון משותף ומתחלק חצי חצי במקרה הצורך.
חשוב - מאד חשוב - לעשות הסכם עם עו"ד המתמצא בתחום.

שותפות מלאה יכולה לבוא לידי ביטוי באחריות משותפת על הבית, על הילדים, על הפרנסה או על כל החלטה שתאלצו להחליט בדרך.
מאחלת לך החלטות נבונות והרבה אהבה ושמחה בזוגיות שלכם.
עדה

עשית לי הרבה סדר בראש
תודה תודה תודה !