פורום יחסים, זוגיות ונישואין - יש לך שאלה?

נשמע שאכן גידול ילד בתנאים כאלה לא מתאים, ואתם חושבים נכון לדעתי בנושא זה.

למניעת היריון יש היום הרבה פתרונות, לא ממש הבנתי מה גרם לך להפסיק את הגלולות- יתכן ויש גלולות מסוג אחר (גם מדבקות) שיהיו עבורך מתאימות יותר.

וייתכן גם שבעלך מאוד חושש ולא בשל כרגע להביא ילד וכל מצב של "כמעט" מכניס אותו למתח וחרדה. חשבי גם על נקודה זו ואולי תבררי איתו מה מרגיש בדיוק. אולי הוא מעדיף לא להנות בכלל מול המחשבה שיש סיכוי שיהיה היריון לא רצוי (במיוחד שאת כן רוצה ואולי מרגיש קצת לחוץ?)

הייתי מזמינה אותו ללכת (איתך) יחד לרופאת נשים על מנת לקבל מידע רלוונטי ומקצועי- אילו דרכים נוספות קיימות על מנת לשמור על המצב (וכפי שדיווחת אתם פתוחים וסה"כ הקשר טוב), וכשיש מידע כזה- כבר המתח פוחת. כמובן שזאת לא סיבה "טובה" מספיק לא לקיים יחסים. את צודקת ומצב כזה יכול להביא ליותר סטרס בקשר ובהדרגה גם להפחית מההנאה של שניכם גם בתחומים האחרים.

לכן חשוב שתגשו יחד לקבל מידע (אפשר גם באינטרנט, רבל לדעתי רופא/ת נשים תוכל לעזור יותר), אם זה בהחלפת סוג הגלולות, אם זה מדבקות, ועוד. אבל כך או כך- קיום יחסים אשר מספקים את שניכם חשוב לא פחות מהמרכיבים האחרים.

בהצלחה רבה

הי טל,

מעניין שהכל התפרץ כשהמיסוד כבר קורה- וטוב שזה קרה עכשיו. לפני החתונה. תראי-
לא הכרת עד כה את הצד הזה שלו, ונשמע שעכשיו שכל מתחיל להיסגר להיות סופי- הוא מוציא את הכל. "אני שונא אותך" וכל מה שתארת שאמר- מדברים על כך שאינו בשל לצעד הזה, הוא חושב שאת אשמה בכל מיני, הוא לא מרגיש בטוח, הוא אפילו אומר "מבלי שארגיש לאט ובטוח" וכך בצורה הקשה ובדרך שלו- הוא אמר זאת לפנייך.

אני חושבת שצריך לעצור. לחשוב. לחשוב טוב איך ומה את עושה: האם את מוכנה להבין ולקבל שיהיו עוד הרבה סיטואציות בהן יוציא זעמו באופן הזה? (לא ניתן לתקן אדם, בטח שלא מהר), האם את זקוקה לעוד זמן להכיר את הצד שלו יותר (אתם יוצאים חצי שנה)..? ונסי לחשוב האם את זו שדחפת למיסוד בקשר, לחצת, ולכן הפקק יצא בבת אחת? ייתכן וכל התפרצות הזאת מלמדת אותך שעדיין אין בשלות ומוכנות לחתונה. שהוא רוצה לאט ובטוח.. שלא יודע מה יהיה עם הילדים והדירה, שמרגיש מניפולציות מצידך (את מנווטת את הדברים, את עושה לי תעלולים) - אני לא חושבת שזה נכון (כרגע) להתמסד עם מישהו שלא מרגיש בטוח בצעד הזה ואת- שלא מרגישה בטוחה איתו. לא למהר רק כי רוצים להתחתן כבר, לא ללחוץ, לא לעשות משהו שבשלב מאוחר יותר את תיזכרי שהיה צ'אנס לחכות ולברר את הדברים עוד כשהיה זמן.

אני בטוחה ש"פרק ב'" מלחיץ יותר את צדדים, יש ילדים ולא הכל הולך חלק. תני זמן, תאפשרי לו את הזמן ואת החלטה המושכלת והנכונה להתמסד, ולא החלטה שבאה כי מרגיש (כנראה) שנכפה עליו, שלחצו אותו, שעושים לו מניפולציה. גם לך לא יהיה נעים לחיות לצידו בתחושה הזו.

בהצלחה ואני מקווה שדברים יסתדרו לטובה.

מהן המלצותיך לנוכח דבריה?
- האם לתת צ'אנס לקשר להבשיל ואז להחליט לאן פנינו מועדות?
או שמא ללאור התפרצויות הכעס והדברים שנאמרו יש לחתוך?

אני חושבת שהפוקוס שלך הוא על הסגנון שלו שהפתיע אותך לרעה, אבל יש כאן, כמו שעדי כתבה לך, שני דברים. האחד - את יכולה ללמוד לגביו שכאשר הוא לחוץ לפינה - יוצאת ממנו המון תוקפנות והאשמות, וזה לא משהו שישתנה. שנית - יש לכבד את הילחצותו מן החתונה. אני חושדת שאולי גם בקשר הקודם שלו היה לחץ עליו להתחתן ועכשו הוא חווה את כל ההתמסדות שלכם בתור חזרה ל"אזור הקרב", למקומות המסוכנים, ומשם הוא מגיב כל כך בתוקפנות.
אני חושבת שממש לא נכון להמשיך עם הצעדים לחתונה!
יתכן שהוא זקוק לשיחה עם פסיכולוג שיעזור לו למקד את רגשותיו ואת מחשבותיו ולקבל החלטה בעצמו, כי כרגע הוא מרגיש שלא הוא מחליט על עצמו אלא את מחליטה עליו, וזה אסור שיקרה.
אני בעד המשפט הראשון שכתבה. להרגיע את כל הצעדים לקראת חתונה - לעצור. חצי שנה היא זמן ממש קצר! תלמדו זה את זו ולאחר זמן ארוך יותר תוכלו לקבל החלטות.

טל יקרה,
לפני מיסוד קשר, וקבלת החלטה משמעותית כמו נישואים, צריך להיות לגמרי בטוחים בו ולהכיר היטב אחד את השני. בפרט כששניכם חוויתם נישואים כושלים. המטרה שלך היום, היא לאו דווקא להנשא מהר ובכל מחיר, אלא להנשא באושר. למענך ולמען ילדיך שכבר חוו את גירושיך. דומה שהזדרזת מידי הפעם. ניכר בו שהוא לחוץ ולא שלם ומגיב באיבוד עשתונות. חצי שנה לא מספיקה להכרות עמוקה וקבלת החלטות גורליות ומשמעותיות, וההתפרצויות שלו של היום עשויות להחמיר עם הזמן. קחי נשימה, דחי הכל וחישבי אם זה העתיד לו את מייחלת לך ולילדיך.

יעל יקרה, זוהי שאלה שעדיף להפנות לסקסולוגים, או לאורולוג (שאם אינני טועה זה המקצוע שמתעסק עם בעיות זיקפה).
כך או כך, אני חושבת שעדיך להיזהר ולא להגיד לו כדי לא לפגוע בו.
את יכולה אולי לערוך נסיונות פרטיים משלך ולראות האם יש גירויים מסוג מסויים שכן גורמים אצלו לזיקפה חזקה יתר. אולי מין אוראלי? אם אין תזוזה, ולאחר חודש חודשיים אין שום שינוי, אז אולי יהיה נכון להגיד לו משהו בצורה עדינה. יתכן שישנה בעייה רפואית כלשהי, או שהוא לא מספיק נמשך אליך פיזית, שגם זה יכול לקרות, סליחה שאני מזכירה את האפשרות הזאת, אבל לא כל גבר נמשך לכל אישה, וההיפך כמובן גם נכון. לא כל אישה נמשכת לכל גבר. אני מניחה שיהיה לך יותר קל להזדהות עם המשפט האחרון...בתור אישה...

תודה קודם כל, אבל ,
אני לא רואה את עצמי עושה לו מין אוראלי, יש מצב שזה בא ממקום של אינטרס (אם לא נראה לי שהוא יעשה לי...אני לא יעשה לו ) אני לא רוצה בגלל סוג הקשר ביינינו.
הוא לא נמשך אליי?
אז למה הוא רוצה לשכב איתי? ומחזר אחריי כבר חצי שנה? ולא מפסיק לגעת, ולנשק ו..ו...ו
לא יודעת.
אני לא יגיד בינתיים כי זה יפגע בו. הוא לא מודע לזה.
איזה מין גבר אתה שמוכן להתפשר על סקס ללא חדירה כל פעם|??????? אותי זה משגע אז אותו לא?
בקיצור זה מאד מעצבן.
אבל אני אבדוק גישה מסויימת איתו, ואראה מה הכיוון.
אם אני לא יגיד לו,
הוא יצטרך מתי שהוא בחיים להיתקל עם המציאות הזאת. אולי עם אשתו אולי עם רופא, מה שבטוח, זה חייב טיפול.

יעל יקירתי, אני קולטת את הגישה הנחרצת שלך לגבי מין אוראלי, וחבל לי שככה זה. זה תחום שיותר ויותר זוגות מאמצים אותו והופך בשנים הנוכחיות לאיזה סטנדרד ברפרטואר של הרבה זוגות. אם תתנסי בכך יתכן שתגלי שזה מאוד מענג ומאוד אפקטיבי. האם יתכן שהוא כבר חווה מין אוראלי ומכיוון שזה היה לו כל כך טוב הוא זקוק לזה על מנת להתגרות? יש גברים שזה קרה להם. אולי לא נוח לו לבקש זאת ממך. אבל כמובן - אני מפליגה כאן בהשערות ללא מידע בסיסי משניכם. אם היחסים חשובים לך ואת אוהבת אותו, השיקול האינטרסנטי אינו רלבנטי. ואולי שווה להגיע לייעוץ זוגי/ סקסולוגי איתו, יתכן שמומחה יכול להועיל לכם ולךהקטין את הבעייה, שחשוב כמובן לזהות את המקור לה.

ממה שתארת וציטטת, לא התרשמתי שמדובר ב"אלימות" מילולית. כן, הניסוח יכל להיות אחרת ובחירת המילים אף היא, אולי הטון, הנימה, המבט עשו את שלהם.

כך או כך- בשורה התחתונה- הרגשת מאויימת עצם ההתנהגות הזאת. את מודה שאולי אכן הגזמת, הוא ביקש לדחות את השיחה ואת התגרת- הוא נאלץ כנראה להשתמש בביטויים כאלה, לצערנו. אך חשת מאויימת, ואת זה יש לשתף ועל זה יש לדבר.

עצם העובדה שמגיע מבית כזה מעיד שגם שמע את המילים הקשות בבית, כנראה מילדותו ומשנים מאוד ראשוניות, אז זה "מרחף" גם מעלייך ואני מבינה את זה. עם זאת אמרת שהוא סולד מאוד מהתנהגות כזאת. לכן-

אני חושבת ששיחה על המתרחש יכולה מאוד לשקף לו שאת חוששת ומרגישה לא בטוחה כשזה קורה, דווקא כי יש רקע של אלימות. תוכלי להסביר לו ולא ממקום של תקיפה, שיפוטיות או האשמה- שאת מוטרדת כשזה קורה, שאת מאויימת וחוששת כשזה קורה, שהיית רוצה לעבוד על זה יחד. אבל זכרי- גם את צריכה להתאפק וללמוד לא להתגרות בו, כנראה כשהוא ביקש לדחות את השיחה הוא ידע על מה הוא מדבר- הוא היה זקוק רגע להיות לבד "לסדר את הדברים", להרגע, ואז להמשיך. אם היו יותר בני זוג כאלה, שמבקשים "לספור עד 10", היו פחות מריבות. אז אני מציעה שבשיחה מולו הבטיחי גם את לעשות שינוי, וזכרי- נכון שסביבה שדלנו עליה משפיעה- אבל השינוי מתחיל בנו, בך, בו, בי. ועם מודעות נכונה ורצון לשמר זוגיות בריאה (דווקא כי הוא יודע מה אסור ומה מזיק)- זה אפשרי בהחלט.


בהצלחה רבה

הי אסנת,

הצורך לשמר את הזהות האישית של בן זוגך הוא צורך בריא ומובן. כולנו מגיעים לזוגיות משותפת עם עבר ומסע שלם מאחורנו. לא פעם אנחנו צריכים את הלבד הזה, כדי לחשוב לבד, כדי להתאוורר, כדי לצבור כוחות להמשך החזקת ואחזקת הזוגיות ובמקביל לשימור ה"אני" שלנו שיכל להיבלע בביחד. אין בזה רע, יש בזה המון לגיטימציה וטבעיות.

זוגיות היא עבודה קשה לא פעם - את בטח יודעת. כל אחד לוקח את הדרך שלו לשמר אותה. ולפעמים הלבד מאפשר את הביחד.

הצורך שלך אחר משלו, את זקוקה להיות צמודה, בעוד הוא מבקש שתפרגני ללבד שלו, תסמכי עליו, תני לו מעט מרחב כדי לזכור למה הוא כ"כ מתגעגע.. ממקום כזה הזוגיות רק צומחת, לא להפך.

המקום בו את מבינה שבן זוגך הוא גם אדם פרטי, אשר רוצה בך ואוהב אותך אך מאידך- גם רוצה להתגעגע, גם אם זה מרחוק, ולצבור עוד אנרגיות (גם בלעדייך)- מראה על בגרות ועל בשלות פנימית חזקה לקשר, ויותר מכך משקף לבן זוגך כמה את מפרגנת להנאה האישית שלו, למקומות הפרטיים שלו שעושים לו טוב.

אז נכון, לא הכל הוא "אותו דבר" עבור שניכם, ולא תמיד האינדיבידואל של כל אחד בא לידי ביטוי באופן שווה בקשר. אבל זכרי שהתנהגות לא מפרגנת וגרימה של רגשות אשם ומצפון על כך שסה"כ ביקש קצת זמן משלו- יכולים להביא אותו לחוסר סבלנות כלפייך, כלפי הקשר, ודרישת ה"לבד" באופן אינטנסיבי יותר. כי ככה זה, כשלא מרשים לנו משהו, אנחנו נרצה אותו יותר.

אז תפרגני למקום שלו, "תרשי" גם לך להיות רגע לבד, תאפשרי את המרחב, ותראי שזה גם יכול להביא לצמיחה של הקשר ובעיקר להערכתו אלייך.

בהצלחה

מה זאת אומרת חדש לי ?
הוא יותר דתי ממך ?
תצטרכו לדבר וללבן את הנושא שהוא לב ליבה של מערכת הזוגיות שזה עתה נרקמת בינכם,
כי אם זה רק למצוא תחליף לתשוקה אז תאמרי לו בכנות,
אבל אם זה הולך לכיוון רציני, חבל לפספס בשביל מילוי תאווה רגעית, כי ייתכן שאחרי הוא מאוד יירתע ויילך לצד השני ותאכלי סרטים מיותרים, למסורתיים יש מצפון שא"א לזרוק אותו אפי' בעד האהבה גדולה, כי אחרי שתרד התשוקה הוא ייתיסר וישגע לך את המוח,,,
לדעתי הצנועה, קחי את זה בסבבה, תגדירו מראש מה כן ומה לא, ושזה יבוא ממנו ועל דעת שניכם, תבררי בעדינות לאן זה הולך, כך תחיי טוב יותר ורגוע יותר,
לגביי הדת דרך אגב--- > אם את דתייה,אין לי מושג עד כמה את מסורתית ועד כמה רחוק את מוכנה ללכת,,, אבל אסור לכם לעשות כלום בלי חופה וקידושין כדת וכדין,
אז יאללה למה אתם מחכים,
ב ה צ ל ח ה

דלית היקרה, לצערי, אינני מתמצאת בנוהגים של אינטימיות בזוגיות שנייה. אני יודעת שיש מנהגים שונים על פי מידת הדתיות של כל אחד, ולפעמים כאשר מתייעצים עם רבנים שונים מקבלים בתחום הזה כמו בתחומים אחרים - תשובות שונות.
האם יש אפשרות שתלכי למקווה גם מבלי שתתחתנו וזה יספיק לו? או שהוא חושב שלקיים יחסי מין ללא נישואין זה חטא? איני שופטת, אני חושבת שהתחום המיני הוא חשוב ועדיף לדעת את ההתאמה והמשיכה והתפקוד המיני לפני שמתחתנים, ולא "לקנות חתול בשק", אבל אני באה ממקום לחלוטין לא מסורתי, ואשמח אם עדי למשל תוכל להאיר את עינינו בנושא זה, כי היא יותר קרובה למסורת מאשר יהודית ואנכי.

אשמח לסייע.

אכן, אצל זוגות דתיים ששומרים על טהרת המשפחה נושא היחסים האינטימיים מאוד משמעותי ועקרוני, ולאחר מחזור האשה, ו-7 ימים "נקיים" לאחריו, ביום השביעי הנקי בערב, האשה (הנשואה בלבד) טובלת במקווה ונטהרת לקראת קיום היחסים עם בעלה. שימי לב שמדובר בכמעט 14 יום לאחר המחזור החודשי- בערך הזמן בו האשה מבייצת, ולכן מהתורה- כל הנושא של זיווג, קיום יחסים-נועד להיות בדיוק בזמן בו יש אפשרות וסיכוי רב יותר להפריה.

בני זוג דתיים, לרוב, יוצאים יחד, מכירים זה את זה, הקשר האישי והרגשי מבשיל, וכשזה קורה- הם מחליטים להתחתן. עד אז (תלוי ברמת הדתיות אבל כרגע אני מתייחסת לרמה הגבוהה יותר)- אין מגע פיזי ביניהם, בטח לא כשזה שיכול להביא ליחסים מאוד אינטימיים, זאת מתוך התפיסה כי התאווה צריכה להיות ממומשת רק לאחר שהזוג מקודש תחת החופה , האשה כבר טהורה וכו'.

ישנם הרבה זוגות נשואים שמדווחים כי השבועיים האלו בין המחזור לבין הטבילה הם שבועיים בהם התקשורת הבינאישית מתפתחת, מתבשלת, שבשבועיים האלו שנאסר המגע-שם מגיע השלב בו הם מתקרבים מבחינ אינטלקטואלית, כשהמגע "מנוטרל" - הוורבליות והתקשורת מתחזקת. וכשמגיע הרגע המיוחל להתייחדות יחד- התשוקה מקבלת משקל חדש, המשיכה עזה מאוד (כי התאפקו זמן רב מאוד) וזהו המפגש האולטימטיבי מבחינת הדת בין אהבה, משיכה ותשוקה.

אבל כל עוד מדובר בזוג לפני חתונה- המצב קשה בהרבה. אין מגע, לפחות לא מלא, האיסור "מרחף" והאדם המאמין בדרך זו- נוטה מצד אחד להתאפק מאוד, מצד שני אינו יכול לאורך זמן, ולכן ההחלטה להתמסד מתקבלת מהר. כרגע אני לא נכנסת אם זה נכון זוגית או לא, מה ההשלכות הלאה על חיי האישות ואני לא נוקטת בעמדה זו או אחרת, אלא מביאה לך את המידע הדרוש לגבי בן זוגך.

לא הבנתי האם אתם רוצים להתמסד בקרוב או לא, אבל דעי שכנראה זה ימשיך כך, כי מדובר בעקרון דתי, באיסור חמור מבחינה דתית- כיוון שמגע, על פי הדת, מגיעה רק לאחר שהזוג התקדש והתשוקה מתבטאת על פי ההלכות הנהוגות. יש גם עיניין של "שפיכת זרע לבטלה" - עבירה שעלולה לקרות גם, ומזה לדעתי בן זוגך מנסה להימנע. וכל עוד הגבול נמתח- זה הרבה יותר קשה.

האם זה מצב נכון לך? אני לא יודעת. את זה רק את מרגישה ורק את יודעת האם את "מקריבה" עבורו את כל זה, שחדש לך, או לא- או שאת מחליטה שהתנסויות מיניות מאוד חשובות לך ואינך יכולה לחכות עד כדי מיסוד.

נסי לחשוב על היתרונות והחסרונות שבקשר הנוכחי, לרבות העיניין הדתי.. ולפי הבנתי מדובר בגבר שחשוב לו לשמור על כללי הטהרה במשפחה וקחי בחשבון שגם כשתתמסדו, פעם בחודש, אחרי שספרת 7 ימים נקיים מסיום המחזור החודשי (ז"א בין 12-14 יום לאחר תחילת המחזור)- הוא יבקש שתיטבלי במקווה (שזאת חוויה אחרת ממה שמתואר ומדובר אגב- לטובה).

נשים אשר כבר אינן מקבלות מחזור או דימום דומה, אינן טובלות.. ועל כן פטורות מכך.

מאחלת לך הרבה בהצלחה, ואם יש עוד משהו לא מובן אשמח לעזור.

יקרה, אל נא תצפי שנתמוך בקשר. עשי כל שביכולתך לנתק את הקשר בהקדם, גם אם זה כרוך בשינוי מקום עבודה.

תרשום אותה אותה לאיזה חוד או סדנה כזו, אולי שזה יהיה עם עוד משהו כדי שהיא לא תעלב,
זה בדוק ומנוסה ומחולל פלאות,
אני לא נכנס למערכת הזוגית שלכם שבוודאי מבעבעת עוד אי אלו סדרים אבל זה מה שנקרא עזרה ראשונה
ב ה צ ל ח ה

את מביאה בעיה שיש להרבה זוגות! וכל הכבוד שאת פה.

תראי, אני יודעת שלבעיית הנחירות יש דווקא פתרונות מתחום הרפואה, אבל ה"נוחר" בהחלט צריך לשנות את זה אצלו. אני מניחה שניסית לישון עם אטמי אוזניים וכו' (אם לא- עשי מאמץ). בכל אופן מדהים כמה שהרפואה מקורית ומתחכמת וידוע לי כי יש מענים לבעיה הזאת.

כתבת שאת מנסה להעלות את הבעיה באופן הומוריסטי- זה נכון בהרבה פעמים לנהוג ככה, אבל כנראה שכאן, כפי שגם את יודעת ומבינה, לא כ"כ הפיתרון המתאים.

אני לא מבטלת את המצוקה שבה את נמצאת, אבל כתבת שהוא האחד שלך.. כתבת כמה אתה אוהבת אותו וזה נגע לליבי. אז המשפט "מקבלת אותך כמו שאתה" אמנם קלישאתי, אבל זכרי שזה מתגמד בשישים לפעמים, לעומת צרות של הרבה הרבה זוגות אחרים.

אני מזמינה את המשתתפים לתרום גם :)

בהצלחה רבה

רוני היקרה, צר לי על מה שאת עוברת. במקום ליהנות ולהתמסר לגידול התינוק - את מתמודדת עם בן זוג עקשן ומפונק.
לדעתי, אם הוא אינו מוכן להכיר בכך שיש לכם בעיית תקשורת - וללכת איתך לייעוץ זוגי - עלייך לנקוט בפעולה יותר דראסטית, כמו לעזוב את הבית עם התינוק, אולי זה ינער אותו ויבהיר לו שאת רצינית, ובכל מקרה אינך צריכה להמשיך לבלוע את ההתנהגות התוקפנית והמזלזלת שלו כלפייך. כל פעם שאת בולעת זאת - הוא לומד שזה בתוך "גיזרת הגבולות" שלך. יש להניח שיש דברים שמפריעים גם לו בזוגיות שלכם, אשר גורמים לו להיות רגזן וחסר סבלנות (בנוסף לבעיות העיסקיות) ועלייך להביא בחשבון שיש את הצד שלו של דברים שלא מוצאים חן בעיניו. הרבה פעמים תגובות כאלו מגיעות כאשר תחום הסקס אינו מוצלח ויש לבעל תלונות על התדירות ו/או על האיכות ועל כך שהוא היוזם היחידי, ושהוא מרגיש שבת הזוג עושה לו טובה שהיא מסכימה. סליחה שנכנסתי לנושא זה מבלי שאת כתבת על כך כל רמז, אבל מנסיוני כאשר בגבר מתוסכל בתחום המיני - זה מקבל ביטוי בזלזול, עצבנות וכעסים רבים.

בנושא הסקס, הסקס לפני ההריון וגם בתחילתו היה מעולה ובתדירות מאוד גבוהה אפשר לומר כל יום.
אחרי הלידה הייתי בלי חשק כלל ועכשיו גם שיש לי קצת חשק אני כל כל עייפה (הרי הכל עליי) שפשוט מעדיפה לישון.....
ולגבי כל השאר אני חושבת בדיוק כך פשוט נורא מפחדת מהצעד הזה, לבעלי אגו (מרוקאי...)
מאוד גדול, אני באמת מרגישה שאין דרך, אחרת אני ימשיך לסבול.......
מקווה שהדברים יתגלגלו בדרך טובה ונכונה.

א, חסרים לנו המון פרטים: בני כמה אתם, כמה זמן נשואים, בת כמה הילדה, מפני מי היא חוששת, האם קרה כבר משהו? על פניו, ללא אירוע בעבר - זה נראה לי מוגזם.

בני 30 ללא ארועי עבר ילדה בת שנתיים, מפחדת ממני..שחס וחלילה לא יקרה

אם כך, ואם לא היתה בעבר שום התנהגות שלך שעוררה אצלה הערות בכיוון הזה, יתכן שיש אצל אישתך רגישות יתר לנושא הזה. יתכן שהיא עצמה עברה התעללות מינית בשלב כלשהו בילדותה.

הדרישה הזאת מעידה על כך שהיא נכנסת ללחץ מוגזם. יש מחקר שטוען שהורים חווים לחץ מוגבר כאשר הילדים שלהם נמצאים באותו גיל בו הם בילדותם עברו חווייה קשה! לכן, אני הייתי מחפשת את התשובה בהיסטוריה של אישתך, במיוחד סביב היותה בת שנתיים. אני מציעה להראות לה את התשובה הזאת ולבקש ממנה ללכת לייעוץ אישי בנושא זה.

נוי היקרה, את מספרת על תכונה אחרת של בן זוגך: לא לשתף אותך בדברים שלא נוח לו לשתף, משום שהוא חושש מתגובותייך אם יגיד לך את האמת. זה משהו אחר. עליך לבדוק עם עצמך, בצורה אמיצה, מה יש בתגובות שלך שמרתיע אותו? על פי תיאורך הוא בחור לא ממש עצמאי, שחושש מצד אחד ממך ומצד שני מאמא שלו... אם הוא חשוב לך ואת רוצה שהקשר ביניכם יצליח - עלייך לבדוק את התנהגותך איתו.

לדעתי עדיף ללכת כאן "הפוך על הפוך". כי אם את משדרת כלפיו ביקורתיות ואי קבלה בנושא כישורי השיחה שלו - יש להניח שהוא יהפוך להיות רגיש מדי ומאוד לא חופשי ומתוח, עם חששות עד כמה הוא עומד במשימה מבחינתך, וזה לא מצב בריא.
אם את כל כך אוהבת אותו - קבלי אותו כמו שהוא ואל תשאפי לשנותו. חפשי לך חברות טובות או אפילו ידידים שיתאימו לצורך שלך בשיחות נפש. אינני חושבת שבן הזוג יכול וצריך לספק את כל הצרכים שלנו! אם תפעלי על פי העצה הזאת יש סיכוי יותר גדול שעם הזמן הוא ייעשה יותר פתוח ושותף לחלק מן השיחות. כרגע נדמה לי שהנקודה זאת היא רגישה אצלך, ויש להניח שנוצרה כבר סופר רגישות גם אצלו באותו נושא.
בדורות הקודמים הצורך בשיחות ובשיתוף סופק ע"י נשות החמולה בעיקר. כיום אנחנו מצפים מבן הזוג שיהיה "הכל" עבורנו: מאהב, מחזר, החבר הכי טוב, אשף כלכלי, אבא נפלא ועוד ועוד...מאוד קשה לספק את כל הצרכים, והרבה גברים נפלאים הינם סגורים רגשית הרבה יתר מנשים. יש גברים שעם הזמן מתפתחים ונפתחים בנושאים אלו. הכרתי כמה גברים מאוד סגורים שנפתחו בעקבות סדנאות לצמיחה אישית שהם עברו. אני עצמי הייתי פעם צעירה מאוד סגורה ותכונה זאת השתנתה בעקבות דינמיקה קבוצתית שעברתי בזמן לימודי באוניברסיטה.

גרושה יקרה, לאור העובדה שהוא כבר נכנס לפעולה והוריד לך את תמיכתו הכספית, אני מציעה לך לנצל את ההזדמנות ולהפסיק את התלות הכלכלית בו כמה שיותר מהר. לא כתבת בת כמה את. אבל אני חושבת שבכל גיל - מצבך בחיים יהיה טוב יותר אם תתחילי לעבוד ולפרנס את עצמך ולא להיות תלוייה בחסדיו, מה גם שהוא כנראה חזר לסורו והחל לשתות, ואת כבר לא יכולה לסמוך עליו שיתפקד בתור אבא או בתור מפרנס לאורך זמן. אני חושבת שאין לך ברירה אלא להתארגן ולמצוא לעצמך עבודה, וזה דבר שיכול לעשות לך טוב בכל מקרה.

שיר היקרה, אני מבינה את התגובה שלך של הלם ורתיעה, אבל ברצוני לציין, שככל הידוע לי אנשים דו מיניים הינם אנשים עם ליבידו חזק, ויש להם צורך בחוויות מגוונות עם בני זוג שונים. ההבנה הזאת תדרוש ממך הסתגלות למצב אחר, אולי בניית הסכמות חדשות איתו על מנת ששניכם תהיו מאושרים ומסופקים. כמו שכתבתי לכמה זוגות בימים האחרונים, כמעט אצל כל זוג שנשוי שנים רבות, מתעורר צורך לערוך שינויים בכללי היסוד של הזוגיות לאור שינויים ששני בני הזוג עוברים בחייהם, ולפעמים זה קורה דווקא לטובה, כי זאת הזדמנות להיות הרבה יותר פתוחים לגבי הרצונות והתשוקות והפנטזיות של שניכם, ולראות איך משאירים את המשפחתיות הטובה שלכם וסביבה יוצרים חוויות נוספות מבלי לסכן יותר מדי את שלמות המשפחה.
יתכן שעדיף לעשות את השינויים האלו בעזרת ייעוץ זוגי, כי אני מאמינה שהצטברו אצל שניכם כעסים ותסכולים: אצלך על ההסתרה הזאת ואולי הרגשה שהוא "סידר אותך", שזה לא פיר. אצלו - שהוא חי שנים רבות עם סוד ועם הסתרה - זה מאוד פוגע באינטימיות הרגשית כאשר אדם לא יכול להיות מי שהוא על יד בת זוגו כי עליו להסתיר חלק כה אישי מפניה.
נשאלת השאלה גם האם ההגדרה שלו את עצמו בתור "דו מיני" היא נכונה. אם הוא מעוניין לעשות סקס עם גברים ועם נשים - אז יש להניח שזה נכון. אבל אם הוא משתמש בויברטור כי נעימה לו חדירה בפי הטבעת, זה עדיין לא אומר שהוא דו מיני. הרבה גברים מאוד נהנים מגירוי בפי הטבעת, ונשותיהם יכולות לענגם בצורות שונות בחלק זה של הגוף.